הגמ מחדשת שנזיר אסור אפילו ביין של מצוה, והגמ' שואלת איפה מצאנו יין של מצוה (קידוש והבדלה זה רק מדברי סופרים), ותירצה הגמ' שמצאנו באופן שאדם נשבע שישתה יין.
וקשה הרי מצאנו כמה יינות של מצוה. כגון יין של תרומה שיש מצוה לשתותו כמבואר בר"מ שמברכים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'
ויותר קשה שמצאנו יין של מעשר שני ומקרא מלא דבר הכתוב ואכלת לפני ה"א מעשר דגנך תירושך ויצהרך
ובאמת בספרי (בפרשת נזירות) משמע שיין של מעשר שני נחשב יין של מצוה, וא"כ צ"ע במה נחלקו הבבלי והספרי.
וקשה הרי מצאנו כמה יינות של מצוה. כגון יין של תרומה שיש מצוה לשתותו כמבואר בר"מ שמברכים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'
ויותר קשה שמצאנו יין של מעשר שני ומקרא מלא דבר הכתוב ואכלת לפני ה"א מעשר דגנך תירושך ויצהרך
ובאמת בספרי (בפרשת נזירות) משמע שיין של מעשר שני נחשב יין של מצוה, וא"כ צ"ע במה נחלקו הבבלי והספרי.