לגופו של עניין: הב''ח בתחילת סימן רס''ה כמדומני דן האם עשרה בתים זה ע''ג זה שמבו' בגמ' לאסור, הטעם משום שעלול לעלות ולהטות או שאסור אף כשאין דרך להטות משום לא פלוג.
ונוטה שם שאסור אף באופן שאין חשש שמא יטה, משום לא פלוג.
והחילוק בין נר גבוה שאסור לאדם חשוב שהתירו, מבואר ביתר ביאור בט''ז שם שאדם חשוב אינו כלל בכלל הגזירה. משא''כ נר גבוה י' בתים דמיירי באדם שהוא בעצם בכלל הגזירה, ובזה אמרי' לא פלוג.
לגבי שומר, הדין לא מוזכר בגמ' בצורה הזו אלא כתוב ששניים הקורים יחד בספר מותר. וגם כאן שייך לומר על דרך החילוק של הט''ז, ששניים שקוראים זה צורה אחרת לגמרי של קריאה, משא''כ נר גבוה הקריאה היא באותה צורה ושייך לא פלוג.
הדין של שומר מסתמא יצא לפוס' מק''ו, אם כאשר חבירו קורא עמו מותר, כ''ש כאשר הוא משגיח עליו מרחוק. וע"פ מש''כ איכא למיפרך דכאשר קורא עמו, אין שייך לא פלוג, כיוון שזו קריאה בצורה אחרת. ויש ליישב (דסו''ס כיון שמביט בו נחשב צורה אחרת של קריאה כיוון שיכול לקרוא עמו וצ''ע).
וע''פ מ''ש הרב
@בחור צעיר מיושב.
כ''ז להצד בב''ח שאף באופן שאינו יכול להטות אסור, אך להצד דרק באופן שיכול לטפס אסור ל''ק מידי דבשומר חשיב כאינו יכול להטות כלל.
עכשיו לגבי דברי הת''ח שקדמו לי כאן באשכול אם אוכל להעיר בדבריהם:
יצחק אמר:
א"כ אתה מתיר בנר גבוה ויש שומר!!
הבנתי אותך נכון?
יש צד לומר שמכיוון שהנר גבוה השומר לא יועיל? [אמנם ישנה שאלה אחרת, דאם הנר גבוה ובלא''ה אינו יכול להטות על מה ישמור השומר, הרי מובטח הוא ועומד שלא יטה. וצ''ל כמ''ש דחשיב צורת קריאה אחרת ולא אמרי' בזה לא פלוג].
חיים ושלום אמר:
כנראה לא מצוי שאדם יקרא מנר שנמצא במקום שאין יכול להגיע עליו ולכן לא התירו בכה"ג
ובאמת תלמדי החזו"א מקפידים שלא ללמוד בלי שומר כי חז"ל גזרו בכל כה"ג שמא יטה
לא הבנתי שמץ מדבריך... אם לא מצוי שאדם יקרא מנר גבוה למה החמירו בזה יותר? אדרבה מצינו דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.
ובקשר לתלמידי החז''א, הנושא אינו האם חיישי' בנר גבוה, דזה גמרא מפורשת בשבת דף יא: לאסור, אלא השאלה היא האם בתאורה חשמלית אמרינן לא פלוג.
בחור צעיר אמר:
זה אכן אבסורד,
אבל כך היא צורת הגזרות, שבקשו לאסור כל מקום שיכול לבוא לידי חשש.
ועל כן, בהיתר של גובה, הרי אין לדבר סוף, כי אין הגדרה ברורה להיתר,
וכל אדם יקבע לעצמו מה נראה לו שמור, וזה עצמו היפך מטרת הגזירה
להוציא את יכולת ההכרעה והכניסה לספק, ולכן ברור שמקרה כזה אמור להיות אסור,
משא"כ שומר טיבו הוא שהוא מידי המצווה את הנסיון, ולכן בו הותר הכל.
אפשר לומר שזו כוונת הט''ז שחילק בין אדם חשוב לעשרה בתים זה ע''ג זה, ולפי''ז מיושב מה שהקשיתי בשומר.