מתאהב על ידך
משתמש ותיק
התעוררתי היום בשאלה חמורה מאוד לכאורה.
גם אם נקבל את הדעות שמותר ללבוש מסיכה במצב הרגיל שהיא מכסה את הפנים, סו"ס אי"ז בגד רגיל אלא כלי עזר והגנה כמו משקפים/קביים/מטריה וכו'.
לאור זאת, האם מותר ללכת בשבת כשהמשקפים מורמות מעל העיניים ותלויות על הקרקפת (ובעצם כרגע אינו משתמש בהם אלא רק נושאן לצורך כך שאם וכאשר ירצה יוריד לכיוון העיניים וישתמש) האין זו הוצאה?
וכן האם מותר לסחוב קביים על הגב ללא שימוש כלל - כדי להשתמש בהמשך כשיתחשק לו?
אם תאמרו שאסור, אז יוצא שכל פעם שהוא מעלה את המסיכה מצוארו אל עבר פיו = הריהו מניחה במקומה.
ובכל פעם שהוא מוריד שוב למטה והיא איננה מגינה = הריהו עושה עקירה.
כי למיטב זכרוני - מוסכם בש"ס ובפוסקים שהיוצא עם בגד בידיו ולובש תוך כדי הליכה = הנחה. ולהיפך = עקירה.
וכמו המבואר בגמ' שהמניח אגוז בתוך כלי שצף על המים = הנחה, כי כביכול האגוז הגיע למקומו והוא נח.
וצע"ג.
גם אם נקבל את הדעות שמותר ללבוש מסיכה במצב הרגיל שהיא מכסה את הפנים, סו"ס אי"ז בגד רגיל אלא כלי עזר והגנה כמו משקפים/קביים/מטריה וכו'.
לאור זאת, האם מותר ללכת בשבת כשהמשקפים מורמות מעל העיניים ותלויות על הקרקפת (ובעצם כרגע אינו משתמש בהם אלא רק נושאן לצורך כך שאם וכאשר ירצה יוריד לכיוון העיניים וישתמש) האין זו הוצאה?
וכן האם מותר לסחוב קביים על הגב ללא שימוש כלל - כדי להשתמש בהמשך כשיתחשק לו?
אם תאמרו שאסור, אז יוצא שכל פעם שהוא מעלה את המסיכה מצוארו אל עבר פיו = הריהו מניחה במקומה.
ובכל פעם שהוא מוריד שוב למטה והיא איננה מגינה = הריהו עושה עקירה.
כי למיטב זכרוני - מוסכם בש"ס ובפוסקים שהיוצא עם בגד בידיו ולובש תוך כדי הליכה = הנחה. ולהיפך = עקירה.
וכמו המבואר בגמ' שהמניח אגוז בתוך כלי שצף על המים = הנחה, כי כביכול האגוז הגיע למקומו והוא נח.
וצע"ג.