הפסק הזה אינו מובן מאליו. ואם הסיפור נכון ומדויק הרי שהוא אומר דרשני.חמד ילד אמר:מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ועדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי'
להעיר ממה שכתב החת"ס [שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן פג] גבי ילד שאפשר היה למוסרו למוסד של גויים כדי לחנכו שלא יהיה שוטה ופסק בזה"ל-חמד ילד אמר:מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ו[highlight=yellow]עדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי[/highlight]'
סבא אמר:להעיר ממה שכתב החת"ס [שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן פג] גבי ילד שאפשר היה למוסרו למוסד של גויים כדי לחנכו שלא יהיה שוטה ופסק בזה"ל-חמד ילד אמר:מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ו[highlight=yellow]עדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי[/highlight]'
ברם דא צריכא כשהוא מחוייב במצות ולא הגיע לכלל שוטה שדברו בו חכמים בכל מקום ואיננו אלא משום צרכי עוה"ז ועסקיו וכדומה, לכאורה [highlight=yellow]אין ספק שאין להתיר שום איסור בשביל זה ומוטב שיהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה א' לפני המקום ב"ה[/highlight], ומכ"ש שלא נעשה אנחנו איסורא זוטא בשבילו [כלומר להכניסו ולמוסרו לרשות הגוי]
וא"כ ק"ו שלא למוסרו לרשות מי שבפירוש יסיתו להעבירו על דתו, וצ"ע.
מצו"ב הסיפור המלא מפי הרב דיאמנט שליט"א הצג קובץ מצורף הרב דיאמנט בקול הלשון.rarאוריאל אמר:ל'מספרים' אין הרבה ערך. הרי מספיק שיהיה שינוי קטן בפרטי המעשה בשביל שההוראה תקבל אור אחר לגמרי.
אין משמעות ל'סיפורים'. צריך מינימום של מקור.
חמד ילד אמר:סבא אמר:להעיר ממה שכתב החת"ס [שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן פג] גבי ילד שאפשר היה למוסרו למוסד של גויים כדי לחנכו שלא יהיה שוטה ופסק בזה"ל-חמד ילד אמר:מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ו[highlight=yellow]עדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי[/highlight]'
ברם דא צריכא כשהוא מחוייב במצות ולא הגיע לכלל שוטה שדברו בו חכמים בכל מקום ואיננו אלא משום צרכי עוה"ז ועסקיו וכדומה, לכאורה [highlight=yellow]אין ספק שאין להתיר שום איסור בשביל זה ומוטב שיהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה א' לפני המקום ב"ה[/highlight], ומכ"ש שלא נעשה אנחנו איסורא זוטא בשבילו [כלומר להכניסו ולמוסרו לרשות הגוי]
וא"כ ק"ו שלא למוסרו לרשות מי שבפירוש יסיתו להעבירו על דתו, וצ"ע.מצו"ב הסיפור המלא מפי הרב דיאמנט שליט"אאוריאל אמר:ל'מספרים' אין הרבה ערך. הרי מספיק שיהיה שינוי קטן בפרטי המעשה בשביל שההוראה תקבל אור אחר לגמרי.
אין משמעות ל'סיפורים'. צריך מינימום של מקור.
הוורט הידוע הוא שהעדיפה רשע על צבוע אבל לא על חציו רשע וחציו צדיקכלפי ליא אמר:הוורט הידוע על רבקה שהעדיפה שיהיה בן אחד שכולו רשע, מאשר שיהיה גם רשע וגם צדיק כאחד.
למה צריך לסלף? מי דיבר על חציו רשע וחציו צדיק?חמד ילד אמר:הוורט הידוע הוא שהעדיפה רשע על צבוע אבל לא על חציו רשע וחציו צדיקכלפי ליא אמר:הוורט הידוע על רבקה שהעדיפה שיהיה בן אחד שכולו רשע, מאשר שיהיה גם רשע וגם צדיק כאחד.
אחד אמר לי בנוסח אחר שלאחר חמש דקות הביט לכיוונם ושאל "מי ניצח?"...יוסף יצחק אמר:ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...
התשובה היא אכן כן, מוסר הדברים הרח"ש שליט"א ציין כי מגידי שיעורים יכולים ללמוד מזה שכשלהם לא מפריע שתלמידים מפריעים גם לאלה שמקשיבים לא יפריע האלה שמפריעים (שהרי אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה, אלא שהוא לא רוצה לאבד את גם את אלה שכן מקשיבים וההנהגה בזה כנ"ל)סבא אמר:יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...
כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
אמור לי, א] הלא שמעת אם לא ידעת שיש מושג של אוירה כללית בכיתה, שמשפיעה על כולם ברצונם או שלא ברצונם, ואם יש כאלו שרבים בעמצע והאוירה היא של הפקר, בהכרח יורד כל מתח הלימודים.יוסף יצחק אמר:התשובה היא אכן כן, מוסר הדברים הרח"ש שליט"א ציין כי מגידי שיעורים יכולים ללמוד מזה שכשלהם לא מפריע שתלמידים מפריעים גם לאלה שמקשיבים לא יפריע האלה שמפריעים (שהרי [highlight=yellow]אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה[/highlight], אלא שהוא לא רוצה לאבד את גם את אלה שכן מקשיבים וההנהגה בזה כנ"ל)סבא אמר:יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...
כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
התשובות בקצרה:סבא אמר:אמור לי, א] הלא שמעת אם לא ידעת שיש מושג של אוירה כללית בכיתה, שמשפיעה על כולם ברצונם או שלא ברצונם, ואם יש כאלו שרבים בעמצע והאוירה היא של הפקר, בהכרח יורד כל מתח הלימודים.יוסף יצחק אמר:התשובה היא אכן כן, מוסר הדברים הרח"ש שליט"א ציין כי מגידי שיעורים יכולים ללמוד מזה שכשלהם לא מפריע שתלמידים מפריעים גם לאלה שמקשיבים לא יפריע האלה שמפריעים (שהרי אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה, אלא שהוא לא רוצה לאבד את גם את אלה שכן מקשיבים וההנהגה בזה כנ"ל)סבא אמר:יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...
כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
ב] מה החכמה לשבת על בימה מרחוק ולנאום, ולא להיות מופרע ממי שאינו מקשיב, ואיך זה יועיל לאלו שיושבים "ליד החלל" ולפעמים בצמוד לו ממש, שלא יאבדו את הריכוז, אם מסביבם יש צחוקים וליצנות וכו'?
ג] והעיקר תמוה לי מאוד מאוד, אם ח"ו בנך יהיה מאלו שמפריעים, האם תרצה שהמג"ש פשוט יעלים עין ויתן לו להפריע כאוות נפשו, כי "אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה", האמנם בחור שמפריע בשיעור אין לו תקנה?
איני יודע מה דעתך אתה בזה, אבל מה שברור לי שאני לא ארשה [עד כמה שהדבר תלוי בי] לשלוח את נכדי לישיבה שהמג"ש אוחז בהשקפה מעוותת כל כך, שמי שמפריע הוא מקרה אבוד, וצריך רק לדאוג שהשאר לא יתקלקלו.
ומה דעת שאר החברים בפורום?
הוא אשר אמרתי שאי אפשר ללמוד מזה הנהגה מעשית, ולכן כיוון שאשכול זה אמור להורות לנו דרך להתאבק בעפר רגליו ובשולי גלימתו, אין מקומו של סיפור זה כאן.ר' יונה אמר:לדעתי (שאינה מתקרבת בכלל לדעת מרן זצקו"ל, ויתכן שגם לא לדעת שאר משתמשי הפורום הי"ו) זה לא קרה ביום הראשון ללימודים ולא ביום שני, מדובר כנראה אחרי תקופה כשמרן זצקו"ל כבר הכיר אותם וידע להיכן הרוח נושבת, ומה יקרה אם הוא יעיר, (ומי שיודע באיזה ישי"ק זה היה, יבין מה שאני כותב) ואיך תגובת שאר חברי השיעור להפרעות, ואני מניח שההפרעה לא היתה בסדר גודל שהפריע למהלך התקין של השיעור, וכו' וכו', וממילא הסיפור לא נשמע גרוע כ"כ, ובא לספר בסה"כ על הדרך העקיפה שהרב שטיינמן מצא להעיר להם, וכנראה שהם זוכרים את זה עד היום, והראיה שזה מסופר כאן.
ושוב איני יודע מה היה שם, לא למדתי שם, אבל אם זה כך אז זה נשמע הרבה יותר טוב.
במודיעין עילית הקימו בית ספר פרטי לבנות פרומערס (זילבר מהתמר) ומרן זצקו"ל התנגד נחרצות ודאג שביה"ס יסגר, וטען שיש מספיק בעיות בת"ת עם האפליות והגזענות וכו' לא צריך גם בבנות כאלו דברים, וידוע גם הסרט עם הרב סורצקין בו הזדעק שהכל נובע מגאוה, כך שאין סיכוי שמרן זצקו"ל היה מסכים לחלוקת הציבור החרדי, (וכ"ז למרות שדעתו על המודרניים ידועה ובאה לידי ביטוי בישיבות חברון ומירפלד).סבא אמר:בדרך אגב סיפר לי אותו ר"מ עוד, כי באותו כינוס עלה לדוכן מגיד שיעור אחד שטען שהגיע הזמן לחלק את הציבור החרדי לשניים למודרניים ושאינם מודרניים, וכשם שלא יעלה על דעת מי מהמזרחי לשלוח לישיבה חרדית לא יעלה על דעת מי מהמודרניים לשלוח לישיבה של פרומערס וממילא תיפתר הבעיה...