עובדות והנהגות מרבינו מרן בעל אילת השחר זצוקללה"ה

ר' יונה

משתמש ותיק
אחד הגיע לרבנו וביקש מחילה על מה שפגע בו ודיבר נגדו, רבנו הגיב בביטול וא"ל דאדרבה רק עשה לו טובה שקיבל עונש בעוה"ז, כשהפוגע ביקש לצאת, קרא לו רבנו בחזרה, וא"ל "אע"פ שאמרתי לך שעשית לי טובה, אל תעשה טובה זו לאנשים אחרים"...
 

חמד ילד

משתמש רגיל
מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ועדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי'
 

אור זרוע

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ועדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי'
הפסק הזה אינו מובן מאליו. ואם הסיפור נכון ומדויק הרי שהוא אומר דרשני.
 

סבא

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ו[highlight=yellow]עדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי[/highlight]'
להעיר ממה שכתב החת"ס [שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן פג] גבי ילד שאפשר היה למוסרו למוסד של גויים כדי לחנכו שלא יהיה שוטה ופסק בזה"ל-
ברם דא צריכא כשהוא מחוייב במצות ולא הגיע לכלל שוטה שדברו בו חכמים בכל מקום ואיננו אלא משום צרכי עוה"ז ועסקיו וכדומה, לכאורה [highlight=yellow]אין ספק שאין להתיר שום איסור בשביל זה ומוטב שיהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה א' לפני המקום ב"ה[/highlight], ומכ"ש שלא נעשה אנחנו איסורא זוטא בשבילו [כלומר להכניסו ולמוסרו לרשות הגוי]
וא"כ ק"ו שלא למוסרו לרשות מי שבפירוש יסיתו להעבירו על דתו, וצ"ע.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
ל'מספרים' אין הרבה ערך. הרי מספיק שיהיה שינוי קטן בפרטי המעשה בשביל שההוראה תקבל אור אחר לגמרי.
אין משמעות ל'סיפורים'. צריך מינימום של מקור.
 

חמד ילד

משתמש רגיל
סבא אמר:
חמד ילד אמר:
מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ו[highlight=yellow]עדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי[/highlight]'
להעיר ממה שכתב החת"ס [שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן פג] גבי ילד שאפשר היה למוסרו למוסד של גויים כדי לחנכו שלא יהיה שוטה ופסק בזה"ל-
ברם דא צריכא כשהוא מחוייב במצות ולא הגיע לכלל שוטה שדברו בו חכמים בכל מקום ואיננו אלא משום צרכי עוה"ז ועסקיו וכדומה, לכאורה [highlight=yellow]אין ספק שאין להתיר שום איסור בשביל זה ומוטב שיהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה א' לפני המקום ב"ה[/highlight], ומכ"ש שלא נעשה אנחנו איסורא זוטא בשבילו [כלומר להכניסו ולמוסרו לרשות הגוי]
וא"כ ק"ו שלא למוסרו לרשות מי שבפירוש יסיתו להעבירו על דתו, וצ"ע.
אוריאל אמר:
ל'מספרים' אין הרבה ערך. הרי מספיק שיהיה שינוי קטן בפרטי המעשה בשביל שההוראה תקבל אור אחר לגמרי.
אין משמעות ל'סיפורים'. צריך מינימום של מקור.
מצו"ב הסיפור המלא מפי הרב דיאמנט שליט"א הצג קובץ מצורף הרב דיאמנט בקול הלשון.rar
 

יוספזון

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
סבא אמר:
חמד ילד אמר:
מספרים שבא לרבינו מחנך (הרב דיאמנט) לשאול מה לעשות בילד להורים גרושים שאמו דתית והילד בחזקתה והאבא חילוני ומסית אותו נגד הדת בזמנים שמבקר אצלו והילד מתערער מזה נפשית והשיב למסור את הילד לחזקת האב כי אין שני חינוכים ו[highlight=yellow]עדיף שיגדל חילוני מאשר שיהיה 'פסיכי דתי[/highlight]'
להעיר ממה שכתב החת"ס [שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן פג] גבי ילד שאפשר היה למוסרו למוסד של גויים כדי לחנכו שלא יהיה שוטה ופסק בזה"ל-
ברם דא צריכא כשהוא מחוייב במצות ולא הגיע לכלל שוטה שדברו בו חכמים בכל מקום ואיננו אלא משום צרכי עוה"ז ועסקיו וכדומה, לכאורה [highlight=yellow]אין ספק שאין להתיר שום איסור בשביל זה ומוטב שיהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה א' לפני המקום ב"ה[/highlight], ומכ"ש שלא נעשה אנחנו איסורא זוטא בשבילו [כלומר להכניסו ולמוסרו לרשות הגוי]
וא"כ ק"ו שלא למוסרו לרשות מי שבפירוש יסיתו להעבירו על דתו, וצ"ע.
אוריאל אמר:
ל'מספרים' אין הרבה ערך. הרי מספיק שיהיה שינוי קטן בפרטי המעשה בשביל שההוראה תקבל אור אחר לגמרי.
אין משמעות ל'סיפורים'. צריך מינימום של מקור.
מצו"ב הסיפור המלא מפי הרב דיאמנט שליט"א

מוזר מאוד מאוד... צריך לבדוק היטב מה מסתתר מאחורי הסיפור, ובודאי שאין לדמות מילתא למילתא בדיני נפשות... והשאלה היא אם בדברים כאלו אפשר לסמוך על המספר
 

יהודי

משתמש ותיק
מסתמא שאם הילד התחיל ממש להתערער נפשית הדברים כבר לא כ"כ מחודשים, אמנם עדיין צריך בסדר גודל של הגראי"ל שיכריע כן.
 

חמד ילד

משתמש רגיל
ייתכן שאם יגדל נורמלי חילוני יבוא יום שיחזור בתשובה משא"כ אם יגדל פסיכי דתי שוטה שפטור מכל המצוות לעולם יהיה כך ודמי ל'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה
 

סופר

משתמש ותיק
דינא דגמרא: מוטב יהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
האמירה מוצגת לא נכון.

המדובר בחינוך משובש, שחלק יהיה ע"י האבא החילוני וחלק ע"י האמא הדתיה, בזמן שהוא אצל האבא החילוני הוא מסיתו בלא"ה לחילול שבת. מה כבר יכול לצאת מאחד כזה?
הוורט הידוע על רבקה שהעדיפה שיהיה בן אחד שכולו רשע, מאשר שיהיה גם רשע וגם צדיק כאחד.
 

חמד ילד

משתמש רגיל
כלפי ליא אמר:
הוורט הידוע על רבקה שהעדיפה שיהיה בן אחד שכולו רשע, מאשר שיהיה גם רשע וגם צדיק כאחד.
הוורט הידוע הוא שהעדיפה רשע על צבוע אבל לא על חציו רשע וחציו צדיק
 

מנהל ב'

מנהל כללי
חבר צוות
מנהל תוכן
כשהגראי"ל סירב להעניק את סידורו תמורת רבע מיליון דולר: "עבודה זרה"

unnamed.jpg

בעלון 'נועם שיח' היוצא לאור בארה"ב, מסופר הסיפור המאלף הבא, המתאים כ"כ לאורח חשיבתו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.


וכך נכתב: סיפר לי מחותני כ"ק גאב"ד בראד, שלפני שנים ביקר בארץ ישראל עם אחד מבניו, שהיה אז עוד לפני הבר מצוה, והילד ידע אז בעל פה כמה וכמה פרקי משניות, ולקח אותו אל הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל. כשנכנסו אל הרב שטיינמן, ביקש ממנו לבחון את הילד - והוא נתן לילד תשומת לב מיוחדת - בחן אותו עודדו ושיבח אותו וחיזק אותו.

מספר מחותני, שבעת שבחן את בנו, הבחין שבחדר הסמוך לחדר בו שהה אז הרב שטיינמן, היה סטנדר בו השתמש הרב שטיינמן, וראה על הסטנדר שיש שם סידור ישן שהיה דבוק עם דבק (סקאטש- טייפ), וחשק מאוד לקבל את הסידור הזה, וניגש אל הרב שטיינמן ושאל אותו באם הוא יקנה לו סידור חדש בדיוק כמו הסידור ההוא, אם הוא יוכל לקחת לעצמו את הסידור הזה - הישן,
שאל אותו הרב שטיינמן "למה אתם צריכים את זה?", אמר לו מחותני "אני רוצה מזכרת להבן שלי", ואמר לו הרב שטיינמן "אתם יכולים לקחת אותו".

מיד התקשר מחותני אל אחד ממקורביו, וביקש ממנו ללכת לחנות ספרים ולקנות כזה סידור בדיוק, ולהביאו מיד אל בית הרב שטיינמן.

כשהלה הביא את הסידור החדש, נכנס מחותני אל החדר ההוא, והניח את הסידור החדש על הסטנדר, והחל לקחת את הסידור הישן לעצמו, אך באותו רגע, נכנס במקרה אחד מנכדי הרב שטיינמן, וראה איך שהוא לוקח את הסידור והתחיל לצעוק עליו "מה אתה עושה?!", ומחותני אמר לו שהרב אמר לו שהוא יכול לקחת את זה, ואמר לו נכדו "לא יכול להיות כזה דבר! הסבא שלי לא אמר מעולם שאתה יכול לקחת את הסידור!!"

אמר לו מחותני "הלא הרב אמר לי מקודם שאני יכול לקחת את הסידור, ולמה אתה אומר שאני משקר?!", אמר לו הנכד "הלא בשבוע שעבר נכנס לכאן הרה"ג רבי שלום בער סורוצקין, מקים רשת הכוללים הנודעה 'עטרת שלמה', ואמר לסבא שיש נגיד אחד בפלטבוש שמוכן לתרום רבע מליון דולר [!!] עבור הכוללים, בתנאי שהוא יקבל את הסידור הישן של הרב שטיינמן, ומיד הגיב הסבא בחריפות "למה הוא צריך את הסידור שלי?! - זה עבודה זרה!!" – ולא הסכים בשום אופן לתת את הסידור, ואיך יכול להיות שלך הוא כן הרשה לקחת את הסידור?!"

אמר לו מחותני "בוא עמי וניכנס אל הרב ונשמע מפיו!". נכנסו שניהם אל הרב שטיינמן, ושאל הנכד "האם זה נכון שהסבא הרשה לו לקחת את הסידור?!", שאל הרב שוב את מחותני "למה אתם צריכים את זה?", ענה לו "אני פשוט רוצה איזה מזכרת לבני", אמר לו הרב שטיינמן "אתם יכולים לקחת אותו"...
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
כלפי ליא אמר:
הוורט הידוע על רבקה שהעדיפה שיהיה בן אחד שכולו רשע, מאשר שיהיה גם רשע וגם צדיק כאחד.
הוורט הידוע הוא שהעדיפה רשע על צבוע אבל לא על חציו רשע וחציו צדיק
למה צריך לסלף? מי דיבר על חציו רשע וחציו צדיק?
דיברו על כך שהוא לא יהיה צדיק אם הוא יהיה גם מחלל שבת וגם יתחנך לכפירה באמונה. זה לא חינוך, ואין בכך שום תועלת.
אגב, מי שכן האזין להקלטה, הרב שטיינמן לא דיבר על "פסיכי דתי", הוא דיבר על כך ש"שני חינוכים לא יהיו". ואם ניסו הכל, ולא הצליחו לשכנע את האבא לחדול מכך, לא יועיל מה שבדר"כ הוא במשמורת אצל האמא, כי בזמן שהוא אצל האבא הוא מקלקל אותו, ושום תועלת לא תצא מחינוך כזה. וזה פשוט לכל בר דעת.

מרגיז כאן עד כמה יכולים להיות שטחיים, זה מאוס.
 

ויבוקש

משתמש חדש
האם מישהו יכול להעלות בPDF את פרום אוצר החכמה מעודכן בעניינינו (עבור משתמשי נטפרי)
ישר כח
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר  באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...
אחד אמר לי בנוסח אחר שלאחר חמש דקות הביט לכיוונם ושאל "מי ניצח?"...
 

סבא

משתמש ותיק
יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...


כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
סבא אמר:
יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...


כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
התשובה היא אכן כן, מוסר הדברים הרח"ש שליט"א ציין כי מגידי שיעורים יכולים ללמוד מזה שכשלהם לא מפריע שתלמידים מפריעים גם לאלה שמקשיבים לא יפריע האלה שמפריעים (שהרי אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה, אלא שהוא לא רוצה לאבד את גם את אלה שכן מקשיבים וההנהגה בזה כנ"ל)
 

סבא

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
סבא אמר:
יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...


כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
התשובה היא אכן כן, מוסר הדברים הרח"ש שליט"א ציין כי מגידי שיעורים יכולים ללמוד מזה שכשלהם לא מפריע שתלמידים מפריעים גם לאלה שמקשיבים לא יפריע האלה שמפריעים (שהרי [highlight=yellow]אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה[/highlight], אלא שהוא לא רוצה לאבד את גם את אלה שכן מקשיבים וההנהגה בזה כנ"ל)
אמור לי, א] הלא שמעת אם לא ידעת שיש מושג של אוירה כללית בכיתה, שמשפיעה על כולם ברצונם או שלא ברצונם, ואם יש כאלו שרבים בעמצע והאוירה היא של הפקר, בהכרח יורד כל מתח הלימודים.
ב] מה החכמה לשבת על בימה מרחוק ולנאום, ולא להיות מופרע ממי שאינו מקשיב, ואיך זה יועיל לאלו שיושבים "ליד החלל" ולפעמים בצמוד לו ממש, שלא יאבדו את הריכוז, אם מסביבם יש צחוקים וליצנות וכו'?
ג] והעיקר תמוה לי מאוד מאוד, אם ח"ו בנך יהיה מאלו שמפריעים, האם תרצה שהמג"ש פשוט יעלים עין ויתן לו להפריע כאוות נפשו, כי "אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה", האמנם [highlight=yellow]בחור שמפריע בשיעור אין לו תקנה[/highlight]?
איני יודע מה דעתך אתה בזה, אבל מה שברור לי שאני לא ארשה [עד כמה שהדבר תלוי בי] לשלוח את נכדי לישיבה שהמג"ש אוחז בהשקפה מעוותת כל כך, שמי שמפריע הוא מקרה אבוד, וצריך רק לדאוג שהשאר לא יתקלקלו.
ומה דעת שאר החברים בפורום?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
סבא אמר:
יוסף יצחק אמר:
סבא אמר:
יוסף יצחק כתב:
ב. סיפר שהגראי"ל זצ"ל בשיעוריו לא היה מתייחס להפרעות מצד התלמידים, אלו שלמדו למדו, ואלו שהפריעו הפריעו, כל אחד היה טרוד בעיסוקיו.... פעם אחת ארע ששתיים מהתלמידים החלו להתקוטט במהלך השיעור, והגראי"ל כרגיל המשיך במהלך השיעור ולא התייחס לזה כלל, גם התלמידים שהקשיבו לו לא התייחסו לזה, לאחר חמש דקות תוך כדי מסירת השיעור הרים הגראי"ל את עיניו לעבר הבחורים שהתקוטטו ואמר באידיש "נישט קען שייך" והמשיך את השיעור...

כמדומני שהמטרה של האשכול הנוכחי הוא למען נלמד מהנהגותיו.
במקרה זה, האם היה רוצה מרן זצוק"ל שמגידי שיעורים ילמדו מדרכו, ואמנם לא יתייחסו לתלמידיהם, וש"כל אחד יהיה טרוד בעסקיו"?
התשובה היא אכן כן, מוסר הדברים הרח"ש שליט"א ציין כי מגידי שיעורים יכולים ללמוד מזה שכשלהם לא מפריע שתלמידים מפריעים גם לאלה שמקשיבים לא יפריע האלה שמפריעים (שהרי אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה, אלא שהוא לא רוצה לאבד את גם את אלה שכן מקשיבים וההנהגה בזה כנ"ל)
אמור לי, א] הלא שמעת אם לא ידעת שיש מושג של אוירה כללית בכיתה, שמשפיעה על כולם ברצונם או שלא ברצונם, ואם יש כאלו שרבים בעמצע והאוירה היא של הפקר, בהכרח יורד כל מתח הלימודים.
ב] מה החכמה לשבת על בימה מרחוק ולנאום, ולא להיות מופרע ממי שאינו מקשיב, ואיך זה יועיל לאלו שיושבים "ליד החלל" ולפעמים בצמוד לו ממש, שלא יאבדו את הריכוז, אם מסביבם יש צחוקים וליצנות וכו'?
ג] והעיקר תמוה לי מאוד מאוד, אם ח"ו בנך יהיה מאלו שמפריעים, האם תרצה שהמג"ש פשוט יעלים עין ויתן לו להפריע כאוות נפשו, כי "אין מטרת הר"מ שהבחורים שמפריעים יקשיבו לו כי זה לא יקרה", האמנם בחור שמפריע בשיעור אין לו תקנה?
איני יודע מה דעתך אתה בזה, אבל מה שברור לי שאני לא ארשה [עד כמה שהדבר תלוי בי] לשלוח את נכדי לישיבה שהמג"ש אוחז בהשקפה מעוותת כל כך, שמי שמפריע הוא מקרה אבוד, וצריך רק לדאוג שהשאר לא יתקלקלו.
ומה דעת שאר החברים בפורום?
התשובות בקצרה:
א] הרב הנ"ל העיד שלא...
ב] נראה אותך מוסר שיעור כך... לי יצא למסור שיעור על בימות כאלה ואחרות והיתה לי הפרעה מכל אחד שדיבר או יצא, וכן תשאל ר"מ למה הוא מעיר לבחור שמפריע האם זה לטובת הבחור או לטובת עצמו.
ג] בפרוש כן, גם על בני לא הייתי מצפה שהר"מ יתייחס, מה תועלת יצמח מכך, בדר"כ זה גורם לבחור שמפריע רק להתמרד יותר ויותר, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי שבחורים ש"רבו" עם הרמים צמחו או התחילו להקשיב.
 

סבא

משתמש ותיק
ליוסף יצחק היקר-
זו דוגמא להלהמות שלא במקומה, לא הבנת את דברי, ואתה מיד מתלהם - משכילים עליך ישראל.
זה פשוט שאם את הפרשנות של הרב שולביץ [שאינני מכיר כלל, ומעולם לא שמעתי שמעו, אבל לא מסתבר שהוא גדול כל כך שאסור לומר ההיפך ממנו] הייתי שומע מהגראי"ל, הייתי מכופף דעתי בפניה, כי יש לי אמונת חכמים לא פחות ממך, אלא שכיוון שלא שמעתי זאת ממנו, אני חולק על הפרשנות שלו לגמרי, וטוען שהייתה סיבה שהגראי"ל היה חייב לנהוג כך, ואין זה לימוד לרבים כלל, אלא מגיד שיעור חייב להתייחס למי שמפריע ולחנך אותו בימין מקרבת ושמאל דוחה, ומי שאינו עושה כן פושע, וזה ברור אצלי כשמש [ושוב לכן מוכח שלגראי"ל היה טעם מיוחד להתנהג כך], וע"ז שאלתי מה דעת החברים, ולא העמדתי ח"ו דעת הגאי"ל להצבעה כפי שחשדת בי שלא בצדק.
לגבי העדות של הרב הנ"ל, אני מעיד להיפך [ושוב איני מכיר אותו].
ומאוד כועס אני על מה שאתה מוציא לעז על כל המגידי שיעורים שמחנכים ומטפלים בבחורים המפריעים שעושים זו רק לטובתם, זו הוצאת לעז נוראה, וביזוי ת"ח ומרביצי התורה שאין לו כפרה.
חזור בך!
ושוב, אשמח לשמוע דעת נוספות, בלי התלהמות.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מה הבעיה שהם מעירים לבחורים כדי שהם יוכלו להתרכז בשיעור כראוי??? האם הם לא בני אדם?
ואיזה עדות להפך יש לך?
חוץ מזה שהרבה לא הבינו חלקים נרחבים ממשנתו של הגראי"ל ויש הרבה דרכים ואכן רב שלא נוהג כך אין להשמיצו, הגראי"ל היה חי לעצמו ואף פעם לא עניין אותו שיפריעו לו וכד', הפרעה בשיעור היא בעצם הפרעה לר"מ, ודו"ק, ההתלהמות אני חושב עדיין במקומה, ככל שניסיתי להעמיק לא מצאתי מקום לפרשנות אחרת.
 

ר' יונה

משתמש ותיק
לדעתי (שאינה מתקרבת בכלל לדעת מרן זצקו"ל, ויתכן שגם לא לדעת שאר משתמשי הפורום הי"ו) זה לא קרה ביום הראשון ללימודים ולא ביום שני, מדובר כנראה אחרי תקופה כשמרן זצקו"ל כבר הכיר אותם וידע להיכן הרוח נושבת, ומה יקרה אם הוא יעיר, (ומי שיודע באיזה ישי"ק זה היה, יבין מה שאני כותב) ואיך תגובת שאר חברי השיעור להפרעות, ואני מניח שההפרעה לא היתה בסדר גודל שהפריע למהלך התקין של השיעור, וכו' וכו', וממילא הסיפור לא נשמע גרוע כ"כ, ובא לספר בסה"כ על הדרך העקיפה שהרב שטיינמן מצא להעיר להם, וכנראה שהם זוכרים את זה עד היום, והראיה שזה מסופר כאן.
ושוב איני יודע מה היה שם, לא למדתי שם, אבל אם זה כך אז זה נשמע הרבה יותר טוב.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
עוד סיפרו לי בשם אחד שנכח בחדר, שהדרך היה שכשהגראי"ל היה חלוש לא היו פותחים את הדלת רק לתלמידי חכמים שלהם אמר הגראי"ל יש דין שונה, יום אחד היתה מונחת מעטפה מתחת הגמרא של הגראי"ל, בלא רואים פתח הנ"ל את המעטפה ומצא בה מכתב עם דברי ביקורת על הנהגת הגראי"ל וכו'
לאחר כמה ימים התדפק הרב הנ"ל על הדלת, הנכד שלא רצה לפתוח פנה אל הגראי"ל ושאל "אם מישהו דופק בדלת לפתוח לו?", ענה הגראי"ל " אם אתה שואל כנראה אתה לא רוצה לפתוח, תפתח, תפתח", נכנס הרב הנ"ל, הדרך היתה שכשהגראי"ל מסר מעטפות עם כסף כתמיכה הוא סגר את הדלת, וכך נסגרה הדלת ואז הלה יצא, הנ"ל שהבין מסגירת הדלת מה התרחש פנה אל הגראי"ל ואמר "אני מבין שיש כאלה שמקבלים הוצאות ביזוי", הגראי"ל אמר " תלמידי חכמים צריך לכבד!".
 

סבא

משתמש ותיק
ר' יונה אמר:
לדעתי (שאינה מתקרבת בכלל לדעת מרן זצקו"ל, ויתכן שגם לא לדעת שאר משתמשי הפורום הי"ו) זה לא קרה ביום הראשון ללימודים ולא ביום שני, מדובר כנראה אחרי תקופה כשמרן זצקו"ל כבר הכיר אותם וידע להיכן הרוח נושבת, ומה יקרה אם הוא יעיר, (ומי שיודע באיזה ישי"ק זה היה, יבין מה שאני כותב) ואיך תגובת שאר חברי השיעור להפרעות, ואני מניח שההפרעה לא היתה בסדר גודל שהפריע למהלך התקין של השיעור, וכו' וכו', וממילא הסיפור לא נשמע גרוע כ"כ, ובא לספר בסה"כ על הדרך העקיפה שהרב שטיינמן מצא להעיר להם, וכנראה שהם זוכרים את זה עד היום, והראיה שזה מסופר כאן.
ושוב איני יודע מה היה שם, לא למדתי שם, אבל אם זה כך אז זה נשמע הרבה יותר טוב.
הוא אשר אמרתי שאי אפשר ללמוד מזה הנהגה מעשית, ולכן כיוון שאשכול זה אמור להורות לנו דרך להתאבק בעפר רגליו ובשולי גלימתו, אין מקומו של סיפור זה כאן.
 

סבא

משתמש ותיק
כעת סיפר לי ר"מ ותיק סיפור מעניין שהוא עד ראיה ממש-
באחד הכינוסים של מגידי השיעורים של הישיבות קטנות שנערכים אחרי החגים [כינוס זה נערך באולם ווגשל]
היה הנושא- היחס והתמודדות כלפי בני ישיבות שמחקים את הרחוב, ונוטים אחריו.
הגראי"ל דיבר ראשון ואמר דבר מדהים: אולי יש כאן יותר חכמים ממני אבל לדעתי יש רק עצה אחת בלבד, והיא לא להראות פנים שוחקות לאותו אחד, ולהיפך להאיר פנים לאותם המתלבשים ומדברים כבני תורה, וכיוון שטבע הבחור לרצות שמוריו יאירו לו פנים, בעצמו ישנה את אורחותיו משום זה.
כמובן שכל הדרשנים שדברו אחריו דברו לפי רוח ימינו שיש לקרב כמה שיותר וכו', ובאמת אין עליהם כל כך טענה, שהרי לא יכלו ברגע אחד לשנות את דרשתם...
בדרך אגב סיפר לי אותו ר"מ עוד, כי באותו כינוס עלה לדוכן מגיד שיעור אחד שטען שהגיע הזמן לחלק את הציבור החרדי לשניים למודרניים ושאינם מודרניים, וכשם שלא יעלה על דעת מי מהמזרחי לשלוח לישיבה חרדית לא יעלה על דעת מי מהמודרניים לשלוח לישיבה של פרומערס וממילא תיפתר הבעיה...
 

ר' יונה

משתמש ותיק
סבא אמר:
בדרך אגב סיפר לי אותו ר"מ עוד, כי באותו כינוס עלה לדוכן מגיד שיעור אחד שטען שהגיע הזמן לחלק את הציבור החרדי לשניים למודרניים ושאינם מודרניים, וכשם שלא יעלה על דעת מי מהמזרחי לשלוח לישיבה חרדית לא יעלה על דעת מי מהמודרניים לשלוח לישיבה של פרומערס וממילא תיפתר הבעיה...
במודיעין עילית הקימו בית ספר פרטי לבנות פרומערס (זילבר מהתמר) ומרן זצקו"ל התנגד נחרצות ודאג שביה"ס יסגר, וטען שיש מספיק בעיות בת"ת עם האפליות והגזענות וכו' לא צריך גם בבנות כאלו דברים, וידוע גם הסרט עם הרב סורצקין בו הזדעק שהכל נובע מגאוה, כך שאין סיכוי שמרן זצקו"ל היה מסכים לחלוקת הציבור החרדי, (וכ"ז למרות שדעתו על המודרניים ידועה ובאה לידי ביטוי בישיבות חברון ומירפלד).
 
חלק עליון תַחתִית