נשיאת כפיים בחיפה והגליל

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
כעת נותר עלינו לדון מי ייסד את המנהג, המנח"י מביא השערה בשם הגר"מ שטרנבוך שתלמידי הבעש"ט ייסדו את המנהג בצפת. השערה זו קשה עד מאוד שהרי, תלמידי בעש"ט חיו בצפת רק שלוש שנים בלבד! (תקל"ז - תק"מ) ואח"כ עקרו לטבריה. באותם שלוש שנים הם עקרו מבית כנסת אחד למשנהו. ופעמים רבות אף התפללו יחד עם הספרדים.
היישוב האשכנזי היה קיים הרבה לפניהם וכפי שכתבו במכתבים שיש 'אשכנזים חסרי דעת' שמציקים להם. לאחר שעקרו מצפפת לטבריה המשיך היישוב האשכנזי בצפת וגדל. קשה  א"כ לומר שמנהג הקהילה האשכנזית השתנה ע"י הקהילה החסידית שהתגוררה במקום בשמך שלוש שנים בלבד, ובחלק משנים אלו לא היה ללה בית כנסת משל עצמה. אם כי ייתכן שהמנהג היה קיים כבר לפני שבאו החסידים, וייתכן שלאחר מכן. אך ההשערה שהם ייסדוה אינה כי אם דברי נביאות.

ראשית ישר כח על הנושא המעניין והמרתק.
שנית השפעתם של תלמידי הבעש"ט בצפת הייתה גדולה בהרבה.
אמת הדבר שהרה"ק מוויטעבסק זיע"א היה שם תקופה קצרה בלבד
אך לא הרבה אחר כך מצינו שהישוב האשכנזי במקום היה רובו ככולו חסידי
מלבד צדיקי החסידות רבים שקבורים שם ואיני זוכר כמה זמן כל אחד היה שם (דוגמת ה"באר מים חיים", הרה"ק מוואלטשיסק, הרה"ק ר' בנימין זאב מבאלטא, ה"ערבי נחל", ה"בת עיני" ועוד)
בתקופה מאוחרת יותר התגורר במקום ה"בת עין" שהיה מנהיג הקהילה החסידית
ומצינו במקום קלויזים של הרבה מאוד חסידויות בינהם: טשרנוביל, מאקרוב, טריסק, טאלנא, צאנז, סאדיגורה, טשורטקוב, שטפינשט, טשישעלניק, קרלין, חב"ד, קוסוב, ויזניץ, ראדוביץ ועוד רבים אחרים.
כך שאי שום מניעה לומר שמנהג שהונהג ע"י תלמידי הבעש"ט בטבריה הועתק גם למנהג החסידי ומשם לאשכנזי בצפת.

דרך אגב אותם אשכנזים חסרי דעת שבמכתב הרה"ק מוויטעבסק היו ברובם שבתאים, והקהילה האשכנזית של הפרושים שנוצרה שם הגיעה מאוחר יותר עם תלמידי הגר"א, כך שהם בהחלט יכלו ללמוד מהמנהג החסידי.
ב.ל. אמר:
מקובל לומר שמנהג חיפה הוא שלא לישא כפיים בימי חול.
את המנהג הזה כפי הידוע לא הנהיגו תלמידי הבעש"ט (גם אם נצא מנקודת הנחה שהם הנהיגו בגליל), שהרי לא מצאנו ששלחו שלוחים בכל ארץ הגליל להורות על שינוי המנהג
 ובכל אופן בחיפה לא היה למי לשלוח, שהרי היו בה מתי מעט יהודים חרדים.
גם בחיפה היו קהילות חסידיות כדוגמת הרה"ק מראדוביץ זיע"א (בנו של התורת חיים מקאוסוב, ואחיו של ה"צמח צדיק" מויז'ניץ, ועוד)
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
איך המנהג בשאר ערי הצפון (רכסים, כרמיאל, עפולה וכו')?

לגבי כרמיאל.
כמדומני שבספר שמואל בדורו כתב בשם מקים עולה של תורה ורבה של כרמיאל הרב מרגלית שליט"א על ייסוד המנהג בכרמיאל לישא כפים בכל יום ע"י ביקורו של מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל שראה שאין נושאים כפיהם ותמה ע"כ, ולכן שינה המרא דאתרא את המנהג.
כך זכורני בערך ואי"ה כשיהיה הספר תח"י אבדוק. 
 

א. צפוני

משתמש רשום
אם זה עלה ע"י רבנים ומורי הוראה – ח"ו לפגוע בכבודם​
אך מ"מ חשוב לזכור שוב ושוב עיקר מכללי ההוראה הוא לעמוד לימין מנהגי ישראל אשר נהוגים למעשה כבר כמה דורות והרבנים מאז התייראו ולא העיזו לשנות את הנהוג, וכמקובל מרבותינו המהרי"ל וכו' ועד לרמ"א אשר העמידו מנהגי ישראל ורק טרחו להליץ עבורם ולא להיפך,
מנהג זה בחיפה אינו חדש ולא פעם עלה על שולחנם – שולחן מלכים וכל הרבנים מדור שעבר ג"כ ידעו כל השו"ט וכל הסברות והספיקות שעולים היום, כעת לא גילו שום כת"י חדש, ולא גילוי אחר חדש, לא שמענו כעת שום מידע חדש, ואם הם לא שינו דבר מי אנחנו אזובי הקיר שנעיז לשנות,
ודוקא משום שלא ידוע הטעם זאת הסיבה שא"א לשנות, וכש"כ האדמו"ר רמ"מ מליובוויטש בתשובתו המכריעה בענין זה,
נזכיר חלק מהרבנים שהיו בחיפה ועלה על שולחנם כל מה שעולה כעת ואעפ"כ לא נתנו לשנות, וה"ה: הרב מרקוס, הרב בלזם, הרב מונק, העטרת משה ממאקווא, הרב קפלן מצפת, הרב רוזנטל, (ויבלט"א הרב רוסט, הרב אויערבך מטבריה) וכן הרב רוטנר מחליסה, הרב פרנקל מהכרמל, הרב פנט מק. אליעזר, הרב פינק, וכנראה גם הרב מנדלסון מק. אתא – קוממיות, וזאת מלבד המנחת יצחק והשבט הלוי,
כל אלו גם ראו, שמעו, ושקלו כל טעמי וסברות המצדדים לשנות ולא נתנו לשנות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
שמעתי מאחד שחקר הרבה את המנהג הזה, ואחר שדחה הטענה, שהיא מתורת האר"י, שא"כ היה נהוג ע"י הספרדים. הסיק שכך נהגו בתחילה העולים האשכנזים (מסתמא החסידים), שלא מלאם לבם לבטל מנהג אשכנז, רק הוסיפו פעם אחת בשבת, וממילא נהגו מוסף, ומכאן המנהג שנושאים כפיים בכל המוספים.
כך שמנהג זה אין בו טעם ממש, אלא הוא פשרה בין מנהג האשכנזים, למנג הספרדים ע"פ השו"ע. אמנם בהמשך גם תלמידי הגר"א, וגם החסידים, נהגו כמנהג הספרדים, כיון שכך הייתה דעת הגר"א, וגם דעת גדולי החסידות שבארץ, ונ"כ בכל יום, וזה המנהג בשאר הארץ.
לפי זה אחרי שבשאר הארץ כבר נהגו לגמרי שלא כמנהג אשכנז, אין טעם לשמור על מנהג הגליל, שמייסדיו עצמם רצו לישא כפים בכל יום, רק שלא מלאם לבם לעבור כ"כ על המנהג.
למיטב ידיעתי ברכסים נושאים כפיים בכל יום, וכן בקהילה הליטאית בעפולה ובהר יונה.
 

יוספזון

משתמש ותיק
השאלה לגבי עיירות חדשות שנבנו בגליל, וגם מהיכן מתחיל הגליל... בעבר שמעתי, שבעיר חדש, אפשר להנהיג כפי המקום שיצאו משם.
שמעתי שבחדרה, יש הנוהגים כך ויש הנוהגים כך.
בחריש, שלאחרונה התיישבו בה חסידי תולדות אהרן (הקהילה החסידית הראשונה בעיר - הקהילה העקרית בעיר הם הספרדים), הם כן נושאים כפיהם (יש לציין, היות שזה עיר חדש, אין מנהג קדום בזה) לא יודע אם ביררו זאת על פי ההלכה. למרות שהאדמו"ר מתו"א שליט"א שבעצמו כהן, לא נושא כפיו בגליל. וכן נוהגים בקהילת תו"א בטבריה.
לעצם הנידון אם לחדש ברכת כהנים. ראיתי פעם שמהר"י ששפורטש זי"ע (שהיה מגדולי הלוחמים נגד כת ש"ץ) התנגד לכך שינהיגו זאת במצרים, אבל מסיבה אחרת, כי מי שהנהיג את המנהג הזה היה ש"צ שר"י, ולכן סבר שאסור לקיים מנהג שהנהיג אדם רשע.
 

הכהן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
למיטב ידיעתי ברכסים נושאים כפיים בכל יום, וכן בקהילה הליטאית בעפולה ובהר יונה.
אאל"ט הליטאים נושאים כפים בכל יום גם בצפת ובטבריה
 

פולני

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
שמעתי מאחד שחקר הרבה את המנהג הזה, ואחר שדחה הטענה, שהיא מתורת האר"י, שא"כ היה נהוג ע"י הספרדים. הסיק שכך נהגו בתחילה העולים האשכנזים (מסתמא החסידים), שלא מלאם לבם לבטל מנהג אשכנז, רק הוסיפו פעם אחת בשבת, וממילא נהגו מוסף, ומכאן המנהג שנושאים כפיים בכל המוספים.
כך שמנהג זה אין בו טעם ממש, אלא הוא פשרה בין מנהג האשכנזים, למנג הספרדים ע"פ השו"ע. אמנם בהמשך גם תלמידי הגר"א, וגם החסידים, נהגו כמנהג הספרדים, כיון שכך הייתה דעת הגר"א, וגם דעת גדולי החסידות שבארץ, ונ"כ בכל יום, וזה המנהג בשאר הארץ.
לפי זה אחרי שבשאר הארץ כבר נהגו לגמרי שלא כמנהג אשכנז, אין טעם לשמור על מנהג הגליל, שמייסדיו עצמם רצו לישא כפים בכל יום, רק שלא מלאם לבם לעבור כ"כ על המנהג.
למיטב ידיעתי ברכסים נושאים כפיים בכל יום, וכן בקהילה הליטאית בעפולה ובהר יונה.

למי שמכיר קצת את יחס החסידים - ובפרט דורות הראשונים לחסידות שביניהם היו מגדולי תלמידי הבעש"ט - לכל הנהגה והנהגה, ובפרט במנהגי התפילה, פשוט וברור שלא היה זה סתם מנהג פשרה חסר משמעות.

זה שאנחנו כיום לא יודעים מה היה טעמם ונימוקם עדיין לא מתיר לנו לפרשן אותם וממילא לטעון שכיום טעמיהם לא רלוונטיים.

הרבה יותר מובן לי מי שיטען שהוא ממשיך דרכו של הגר"א שגם בחו"ל קרא תיגר על המנהג בנשיאות כפיים, מאשר להתחסד ולטעון שודאי שאיננו משנים ממנהגי המקום, רק שפשוט זה מנהג לא מובן ולא רלוונטי כיום.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לא אמרתי סתם מנהג חסר משמעות, אלא שהמעיין בטעמים בראשונים למה לא לישא כפיים, יראה שיש מקום יותר לישא בזמני שמחה, ולקחו תפילה המיוחדת לשבת שהיא מוסף, ומסתמא לא הוסיפו שחרית, כי עיקר נ"כ מדין תורה, פעם ביום, ולא רצו לבטל המנהג יותר מההכרח. גם יתכן שע"פ קבלה יותר שייך לשבת ולמוסף.
אמנם, אחר שהחסידים עצמם, בהמשך השנים, בשאר א"י, ביטלו מנהג אשכנז לגמרי, נראים הדברים שאפשר לנהוג כך גם בגליל, שהרי גם המנהיגים מנהג זה בגליל, עיקר דעתם היה לנהוג בכל יום, רק שלא שינו מהמנהג, וכיום כבר אין מנהג חו"ל האשכנזי.
הטוען שהיה טעם מיוחד לחסידים לישא כפיים במוסף, דווקא בגליל, ובשאר א"י כל יום, הרי זה מן המתמיהים.
 

א. צפוני

משתמש רשום
בתשובות והנהגות (ח"א סי' קל) שאפשר לבקש מכהן או מכהנים שמברכים בכל יום שיכוונו במיוחד בעת ברכת כהנים להמשיך הברכה עבור...
ובאגרת ( נדפס באגרות אר"י סי' לה) ששלח השלה"ק לבניו שנשארו בחו"ל כ' להם על מנהגי אר"י וכ' להם בזה"ל 'הכהנים נושאים כפיהם בכל יום ואני זוכר בכם וממשיך ברכה על ראשיכם'

אגב, בס' מאיר עוז מאת הרב מאיר ערבה מב"ב שנדפס לפני יותר מעשור הביא בשם מורו ורבו הגר"ח קניבסקי שליט"א שלא התיר לשנות את המנהג בזה (היכן שנהוג שלא לישא)

מספרים שהאדמו"ר הבית ישראל מגור תמה כששמע שבישיבת תפארת הכרמל הנהיגו לשאת כפים לאחר שזקינם הגר"ח וולוזין חזר בו לאחר שראה אות מן השמים כשרצה לשנות. 
 

פולני

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
לא אמרתי סתם מנהג חסר משמעות, אלא שהמעיין בטעמים בראשונים למה לא לישא כפיים, יראה שיש מקום יותר לישא בזמני שמחה, ולקחו תפילה המיוחדת לשבת שהיא מוסף, ומסתמא לא הוסיפו שחרית, כי עיקר נ"כ מדין תורה, פעם ביום, ולא רצו לבטל המנהג יותר מההכרח. גם יתכן שע"פ קבלה יותר שייך לשבת ולמוסף.
אמנם, אחר שהחסידים עצמם, בהמשך השנים, בשאר א"י, ביטלו מנהג אשכנז לגמרי, נראים הדברים שאפשר לנהוג כך גם בגליל, שהרי גם המנהיגים מנהג זה בגליל, עיקר דעתם היה לנהוג בכל יום, רק שלא שינו מהמנהג, וכיום כבר אין מנהג חו"ל האשכנזי.
הטוען שהיה טעם מיוחד לחסידים לישא כפיים במוסף, דווקא בגליל, ובשאר א"י כל יום, הרי זה מן המתמיהים.

לא אמרתי שהיה קשר בין המנהג לגליל, מסתבר שאם הם היו מקימים את בני ברק אז הם היו נוהגים גם שם נשיאות כפיים רק במוסף.

רק שתמהתי מהיכי תיתי שטעם החסידים היה כפי הראשונים לגבי חו"ל, אולי היה להם טעם עפ"י קבלה שאינו ידוע לנו כיום? וממילא איך נאמר שהוא לא רלוונטי כיום?

ומה שכתבת ממנהג החסידים כיום בשאר הארץ, זה עצמו הראיה לדבריי, שלא שינו בגליל, ורק היכן שהגיעו למקום שלא הונהג בו כן קיבלו ע"ע מנהג ארץ ישראל.

וכידוע בבית כנסת הרמ"א בקראקא, למרות שקראקא במאה השנים קודם השואה היתה מעוז חסידי, בכל זאת הקפידו החסידים שלא להתפלל שם נוסח ספרד משום מנהג המקום. וכך מקפידים שם עד עצם היום הזה.
 

פולני

משתמש ותיק
ולמרות שמישהו העיר פה שאם זה עפ"י קבלה מדוע הספרדים לא נהגו כן - יש המון מנהגים חסידיים שמתבססים על תורת הסוד והם חידושים חסידיים שהמקובלים הספרדים לא מכירים אותם.
וכידוע שהספרדים לומדים את תורת הקבלה כמקצוע, ומקפידים ללמוד רק מה שכתב האר"י וגוריו ללא חידושים עצמיים, ואילו בחסידות הקבלה היא דרך חיים, והתעסקו הרבה יותר עם נשמת הדברים מאשר בפלפול ויישובי הסתירות השונות בכתבי האר"י, ובהרבה ממנהגי החסידות יש את רוח הקבלה כפי שחידשו הם בדעתם הרחבה, למרות שלא נכתב כך ע"י ראשוני המקובלים.
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
תודה לכל המגיבים, והמעירים.
כעת כפי שסיכמנו כעת ניגש לחלק האקטואלי והנידונים למעשה.
ראשית בעמדנו בפתחה או שייתכן כבר בעיצומה של מערכה עלינו לשאול שתי שאלות.
א. מדוע לשנות מנהגים עתיקי יומין? והלא שימור המנהגים הוא מעיקרי היהדות.
ב. מה נשתנה עכשיו מלפני ארבעים שנה, והלא כבר אז היו שרצו לשנות ולא עלה בידם וכפי שהכריעו גדולי ישראל דאז, וא"כ למה לנו לדון בזה שוב?

כדרכה של תורה נדון על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון.
שאלנו 'מדוע לשנות מנהגים'?
שלוש תשובות בדבר:
א. אין זה שינוי מנהג אלא אדרבה שימור מנהג!
ולפני שנביא את שתי הטעמים הנוספים, נרחיב מעט בביאור דברינו.
הנה בכל העניינים שומרת כל קהילה על מנהגיה מהמקום שבאה ממנו, ואינה כפופה כלל למנהגי המקום. וזאת מכיון שהם קהילה נפרדת בפני עצמה.
הדברים אמורים אפילו בזמנם וכ,ש בזמנינו שכל עיר בנויה מעשרות קהילות, ולא שייך כמעט בשום עיר דבר שעליו ניתן להצביע ולומר שהוא 'מנהג המקום'. ולכן כתבו פוסקי זמנינו שהיום נחשבת כל קהילה כעיר בפני עצמה.
הנה לעיל שאלו מהו המנהג בעפולה או בכרמיאל וכדו'.
ניקח לדוגמא את עפולה, שם התגוררה קהילה ספרדית וליטאית. והנה ברבות הימים (לפני כ15 שנה לערך) באו להתגורר במקום קבוצת חסידי ויזניץ שהביאו עמם את כל מנהגיהם - היישר מקרית ויזניץ שבבני ברק.
והנה אם הם ישנו את נוסח התפילה שלהם, ויתאימו אותו לנוסח התפילה של הקהילות המצויות בעיר, פשוט הדבר ללא שום ספק שזה ייחשב להם כשינוי המנהג.
ניקח לדוגמא את המנהג לומר 'יוצרות' בתפילה של שבתות מסוימות, אם לצורך הענין קהילת ויזניץ בעפולה תפסיק מלומר יוצרות, ייחשב להם הדבר כשינוי מנהג, אפילו ש'כל' בני העיר מלבדם אינם אומרים יוצרות.
וכן אם מנהג 'כל' בני העיר לומר 'מערביות', והם לא יאמרו, אין זה נחשב עבורם כשינוי מנהג, כיון שהמנהג בזמנינו אינו נקבע לפי העיר, אלא לפי הקהילה.
כך הוא הדבר לגבי עשרות מנהגים שהצד השווה שבהם, שהקהילות אינן נוהגות כמנהג ה'עיר' אלא כמנהג הקהילה אליה היא משויכת. ויכול כל אחד לבדוק אצלו - קהילתו כמה וכמה מנהגים נוהגים רק הם ולא בית הכנסת הסמוך אליהם (תוניסאים, תימנים, מצרים, עיראקים, פולנים, הונגרים ועוד ועוד וכל אחד משמר את מנהגיו).
התמוה הוא שדווקא כאשר אנו מגיעים לקיומה של מצות עשה דאורייתא! משום מה אנו משייכים את המנהג ל'מנהג העיר' ולא למנהג הקהילה, ובפרט שכאמור היום אין בכל מושג של 'מנהג העיר', מלבד בנושא זה. 
לדוגמא אנקוט דבר אבסורדי שסותר את עצמו מיניה וביה.
בצפת יש שכונת ''מאור חיים'. השכונה הוקמה ע"י הרב משה ארנסטר זצ"ל שהיה חתנו של בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ, (אביו של ה'ישועות משה', שהוא אביו של האדמו"ר הנוכחי שליט"א).
הנה מנהג צפת והגליל הוא שלא לברך בהלל של ר"ח! מלבד בבית הכנסת 'מאור חיים' שם הלך אחר מנהג רבותיו וחמיו מויזניץ, ובירך (וכך נוהגים שם עד היום) על הלל דראש חודש. כלומר שאינו מתחשב במנהג העיר, אלא במנהג הקהילה, ואף יותר מכך הוא בחר להיות משויך לקהילה ארצישראלית אחרת ונהג כמנהגיה.
לעומת זאת בנוגע לברכת כהנים.... תופתעו לגלות שב'מאור חיים' אין נושאים כפיים משום... 'מנהג העיר'.
מעודי לא שמעתי דבר אבסורדי מעין זה. לחשש ברכה לבטלה עפ"י מנהג העיר לא חששו, ואילו לביטול מצוות עשה של מנהג הקהילה גם לא חששו. אתמהה.
עכ"פ העלה מכאן שאין מושג כזה מנהג העיר, אלא מנהג הקהילה גרידא. ולכן אם יש קהילה בחיפה שבוחרת לישא כפיים מידי יום, והיא משויכת לקהילה ארצישראלית שבה נושאים כפיים מידי יום, הרשות לכאורה בידה. 

ב. אף אם לא נקבל את האמור, ונחלוק ונסבור שיש כן מושג כזה ששמו 'מנהג העיר' ואזלינן בתר 'עיר' ולא בתר 'קהילה', עדיין אין זה שינוי מנהג.
שהרי בזמנינו רוב מניין ובנין שלתושביה החרדים של חיפה נושאים כפיים בשחרית מידי יום ביומו! הן הקהילות הספרדיות והן בני ליטא.
ולכן אף אם נכון הדבר שהיה מנהג כזה בעיר, מכל מקום המנהג היום ב'עיר' הוא לישא כפיים. ואין הולכים אחר המנהג הראשון.
ואם תאמר שיש לבדוק בתוך מנהג העיר מהו מנהג החסידים שמתגוררים בעיר, כלומר שמנהג העיר נמדד לפי מגזרים. אי אפשר לומר כך, שהרי הוו תרתי דסתרי, שהרי אם מחשיבים את הקהילות ל'עיר' בפני עצמה, שהרי אם מחשיבים את הקהילה עיר בפני עצמה אין לנו בכלל מנהג העיר.
ונמצא שהגולם קם על יוצרו - ייסדו מנהג על פי רוב תושבי העיר, בו בזמן שאנו מתעלמי ממנהג רוב תושבי העיר  ואנו עושים בניגוד למה שהם נוהגים...

ג. שינוי מנהג נחשב לשינוי רק כאשר הנתונים נשארו כפי שהיו!
בנידון שלנו השתנו הנתונים מכמה סיבות. ראשית כמו שהתבאר לעיל שבעבר היתה חיפה טפלה לגליל, והיום לא. מלבד זאת התושבים היום הם רובם מיישובי המרכז או ירושלים ובכל אופן לא מהגליל, והמיעוט הראשון בטל לגמרי. והרי לא קיי"ל כהב"י שסבר שאמרינן קמא קמא בטיל, שהרי אם היינו סוברים כמותו היה מוטל על כל האשכנזים לנהוג כפי הספרדים.

לסיום ולפני שאגש לתשובות על השאלה השניה שנשאלה לעיל ברצוני לקנח...
שמעתי טענה מוזרה - יש שטוענים שהיו כמה בתי כנסת בחיפה ששינו את המנהג, ולאחר מכן הם סגרו את שעריהן.
אתמהה וכי חסרים בתי כנסת בחיפה שלא נשאו בהם כפיים ועם כל זה נסגרו, והל כל היישוב החרדי שהיה בחיפה התדלדל מאוד וכמעט שהתבטל, ורק לאחר מכן היתה לו שוב עדנה. ועד היום! ישנם בתי כנסת שעדיין לא נפתחו שוב מחדש (כדוגמת בית הכנסת של מייסד המנהג שלא לישא כפיים - בית הכנסת קרלין שייסד שמעון חיפהע'ר).
מלבד זאת עצם הילוך המחשבה הזה מופרך. וכי יותר קל לתלות סגירת בתי כנסת בעוון קיום ג' מצוות עשה דאורייתא מאשר במה שדיברו בבית הכנסת דברים בטלים וכדומה??????? אתמהה.
 
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
לדוגמא אנקוט דבר אבסורדי שסותר את עצמו מיניה וביה.
בצפת יש שכונת ''מאור חיים'. השכונה הוקמה ע"י הרב משה ארנסטר זצ"ל שהיה חתנו של בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ, (אביו של ה'ישועות משה', שהוא אביו של האדמו"ר הנוכחי שליט"א).
הנה מנהג צפת והגליל הוא שלא לברך בהלל של ר"ח! מלבד בבית הכנסת 'מאור חיים' שם הלך אחר מנהג רבותיו וחמיו מויזניץ, ובירך (וכך נוהגים שם עד היום) על הלל דראש חודש. כלומר שאינו מתחשב במנהג העיר, אלא במנהג הקהילה, ואף יותר מכך הוא בחר להיות משויך לקהילה ארצישראלית אחרת ונהג כמנהגיה.
לעומת זאת בנוגע לברכת כהנים.... תופתעו לגלות שב'מאור חיים' אין נושאים כפיים משום... 'מנהג העיר'.
מעודי לא שמעתי דבר אבסורדי מעין זה. לחשש ברכה לבטלה עפ"י מנהג העיר לא חששו, ואילו לביטול מצוות עשה של מנהג הקהילה גם לא חששו. אתמהה.

לענ"ד החילוק פשוט
דהנה אנחנו בני אשכנז "יוצאים ביד רמ"א" ובסתם מנהגינו הולכים אחריו
וכיון שהמנהג בעניין הלל בראש חודש הוא נגד דעת הרמ"א שכן מברכים, אזי הם הלכו אחריו ולא התחשבו במנהג
משא"כ בנשיאת כפיים שהמנהג מתחשב בדעת הרמ"א שלא לישא כפיים (ואפילו שאינו כשיטתו, בכל אופן הוא מתחשב בשיטתו לעומת המנהג הרגיל) בזה הלכו אחריו.

השאלה היא מהם הכללים, ומתי בחרו האשכנזים לנהוג כמנהג ארץ ישראל, לישא כפיים בכל יום, ולברך שהחיינו בכל ברית ועוד
ומתי בחרו ללכת בדעת הרמ"א
אצל כמה מהחסידויות הירשלמיות כקרלין באיאן ועוד השתמרו עוד כמה מנהגים כהבית יוסף, לא לברך בר"ח על הלל (וכמו שציין הרב ב. ל. שכך מנהג צפת) ולברך ברכה אחת על התפילין
אך גם הם בשאר הדברים נוהגים כמנהג הרגיל, והשאלה היא מה כן ומה לא
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
איכא מאן דאמר אמר:
גם בחיפה היו קהילות חסידיות כדוגמת הרה"ק מראדוביץ זיע"א (בנו של התורת חיים מקאוסוב, ואחיו של ה"צמח צדיק" מויז'ניץ, ועוד)

למיטב ידיעתי להרה"ק מראדוביץ לא היה בית כנסת, וודאי שלא בית כנסת של קבע.
כמו"כ גם לא ידוע על חצר וכדו'.
אשמח אם תתקן אותי באם אני טועה.
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
א. צפוני אמר:
מנהג זה בחיפה אינו חדש ולא פעם עלה על שולחנם – שולחן מלכים וכל הרבנים מדור שעבר ג"כ ידעו כל השו"ט וכל הסברות והספיקות שעולים היום, כעת לא גילו שום כת"י חדש, ולא גילוי אחר חדש, לא שמענו כעת שום מידע חדש, ואם הם לא שינו דבר מי אנחנו אזובי הקיר שנעיז לשנות,

ראה בהמשך המאמר ותקבל תגובה ראויה.

מלבד זאת מה שכתבת
א. צפוני אמר:
נזכיר חלק מהרבנים שהיו בחיפה ועלה על שולחנם כל מה שעולה כעת ואעפ"כ לא נתנו לשנות, וה"ה: הרב מרקוס, הרב בלזם, הרב מונק, העטרת משה ממאקווא
גילוי נאות: במאקווא של היום נושאם כפיים מידי יום!
 

פולני

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
לדוגמא אנקוט דבר אבסורדי שסותר את עצמו מיניה וביה.
בצפת יש שכונת ''מאור חיים'. השכונה הוקמה ע"י הרב משה ארנסטר זצ"ל שהיה חתנו של בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ, (אביו של ה'ישועות משה', שהוא אביו של האדמו"ר הנוכחי שליט"א).
הנה מנהג צפת והגליל הוא שלא לברך בהלל של ר"ח! מלבד בבית הכנסת 'מאור חיים' שם הלך אחר מנהג רבותיו וחמיו מויזניץ, ובירך (וכך נוהגים שם עד היום) על הלל דראש חודש. כלומר שאינו מתחשב במנהג העיר, אלא במנהג הקהילה, ואף יותר מכך הוא בחר להיות משויך לקהילה ארצישראלית אחרת ונהג כמנהגיה.
לעומת זאת בנוגע לברכת כהנים.... תופתעו לגלות שב'מאור חיים' אין נושאים כפיים משום... 'מנהג העיר'.
מעודי לא שמעתי דבר אבסורדי מעין זה. לחשש ברכה לבטלה עפ"י מנהג העיר לא חששו, ואילו לביטול מצוות עשה של מנהג הקהילה גם לא חששו. אתמהה.

מה לא מובן?
מנהג ויז'ניץ לברך על הלל בר"ח, אבל אין מנהג ויז'ניץ לעשות ברכת כהנים כל יום, הם פשוט קיבלו את מנהג ארץ ישראל ולכן בכל הארץ הם נושאים כפיים יומיום, אבל זה לא מנהג שלהם שחשוב להם לשמר אותו, שכן כל אדמו"רי ויזניץ חיו באירופה ונשאו אצלם כפיים רק ביו"ט.
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
פולני אמר:
למי שמכיר קצת את יחס החסידים - ובפרט דורות הראשונים לחסידות שביניהם היו מגדולי תלמידי הבעש"ט - לכל הנהגה והנהגה, ובפרט במנהגי התפילה, פשוט וברור שלא היה זה סתם מנהג פשרה חסר משמעות.

זה שאנחנו כיום לא יודעים מה היה טעמם ונימוקם עדיין לא מתיר לנו לפרשן אותם וממילא לטעון שכיום טעמיהם לא רלוונטיים.

הרבה יותר מובן לי מי שיטען שהוא ממשיך דרכו של הגר"א שגם בחו"ל קרא תיגר על המנהג בנשיאות כפיים, מאשר להתחסד ולטעון שודאי שאיננו משנים ממנהגי המקום, רק שפשוט זה מנהג לא מובן ולא רלוונטי כיום.
קל מאוד להיתלות בתקופה ובדברי ימים עמומים, ולהיות שמרן.
כבר התבאר לעיל שאין שום מקור! שתלמידי הבעש"ט הנהיגו את זה בגליל.
 

פולני

משתמש ותיק
ואגב אזכיר כאן את כל ענין מנהגי ירושלים, שם רואים לכאורה ענין של מנהגי עיר ולאו דוקא קהילה.

ואמנם ישנן קהילות שלאחר השואה באו לירושלים ואכן לא קיבלו על עצמן את מנהגי ירושלים, וזה אכן היה איכפת בשעתו לאנשי הישוב, שכן עד השואה כל האשכנזים שבאו לירושלים הקפידו על כל מנהגי העיר, ואכמ"ל.
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
פולני אמר:
ואגב אזכיר כאן את כל ענין מנהגי ירושלים, שם רואים לכאורה ענין של מנהגי עיר ולאו דוקא קהילה.

ואמנם ישנן קהילות שלאחר השואה באו לירושלים ואכן לא קיבלו על עצמן את מנהגי ירושלים, וזה אכן היה איכפת בשעתו לאנשי הישוב, שכן עד השואה כל האשכנזים שבאו לירושלים הקפידו על כל מנהגי העיר, ואכמ"ל.

ומה יש מהאיכפתיות הזו היום?????
כלום, כל קהילה נוהגת כמנהגיה!!!
אז מדוע תצא חיפה ובעקבותיה שאר ערי הצפון שאינן בגליל - נפסדות????????
 

פולני

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
פולני אמר:
למי שמכיר קצת את יחס החסידים - ובפרט דורות הראשונים לחסידות שביניהם היו מגדולי תלמידי הבעש"ט - לכל הנהגה והנהגה, ובפרט במנהגי התפילה, פשוט וברור שלא היה זה סתם מנהג פשרה חסר משמעות.

זה שאנחנו כיום לא יודעים מה היה טעמם ונימוקם עדיין לא מתיר לנו לפרשן אותם וממילא לטעון שכיום טעמיהם לא רלוונטיים.

הרבה יותר מובן לי מי שיטען שהוא ממשיך דרכו של הגר"א שגם בחו"ל קרא תיגר על המנהג בנשיאות כפיים, מאשר להתחסד ולטעון שודאי שאיננו משנים ממנהגי המקום, רק שפשוט זה מנהג לא מובן ולא רלוונטי כיום.
קל מאוד להיתלות בתקופה ובדברי ימים עמומים, ולהיות שמרן.
כבר התבאר לעיל שאין שום מקור! שתלמידי הבעש"ט הנהיגו את זה בגליל.

קל מאד? קשה מאד, אבל זה מה ששומר על היהדות שלנו.

אין שום מקור? הישוב האשכנזי בגליל נוסד ע"י החסידים, והפרושים תלמידי הגר"א שבאו אחריהם ודאי לא הנהיגו את זה, והא ראיה שבירושלים ודאי שהפרושים תמיד נשאו כפיים כל יום כמשאת נפש רבם הגר"א.
אם זה לא החסידים אז אולי הדרוזים וערביי הגליל הנהיגו זאת.

בנוסף, פוק חזי מי שומר כיום על המנהג הזה - החסידים ברובם, ומי לא - הציבור הליטאי, לא הפרושי, שהגיע לגליל לכאורה רק אחרי קום המדינה.
חסידי גור למשל יושבים בחיפה כבר כמאה שנה (נדמה לי שהם הכי ותיקים כיום מכל החסידים בעיר), ולרגע לא עלתה על דעתם לישא כפיים כל יום.
ושוב, אין לי שום בעיה שיחליטו חסידי בעלזא שהם אינם כפופים למנהגי חיפה מהטעמים הנכונים שהזכרת לעיל, וגם ככה כל קהילה נוהגת כאוות נפשה בשאר ענינים, אבל עדיין אי אפשר להפוך מנהג ותיק בן כמאתיים שנה שנוסד ע"י גדולי עולם ולכנותו מנהג עמום.
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
פולני אמר:
חסידי גור למשל יושבים בחיפה כבר כמאה שנה (נדמה לי שהם הכי ותיקים כיום מכל החסידים בעיר), ולרגע לא עלתה על דעתם לישא כפיים כל יום.
ושוב, אין לי שום בעיה שיחליטו חסידי בעלזא שהם אינם כפופים למנהגי חיפה מהטעמים הנכונים שהזכרת לעיל,

אני מבין מתגבתך שהנך משתייך לחצר הקודש גור, אשרי חלקך!
אך בא נשאיר את הנימה האישית בצד.
התבאר בהרחבה שהמנהג מקורו עמום. ואדרבה תפריך את הדברים בראיות, או לכה"פ בסברות.
מלבד זאת ידוע (וכמדומני שהזכרתי זאת) הלב שמחה התיר לשנות את המנהג (תשאל כל גוראי - חיפאי), והרב וסט התנגד מ'טעם הכמוס'.
וכבר מסופר שהיה פעם אחד שהורה הוראה מסויימת ואמר שיש לו על כך טעם הכמוס, וגדול אחר נענה לעומתו שיש לו טעם הכמוס שלא לקיים את ההוראה.
שלא תבין לא נכון איני מזלזל ח"ו בכבודו של הרב רוסט ועפר אני כפות רגליו. כידוע שהוא אדם קדוש עליון ותלמיד חכם אדיר בכל מכמני התורה. אך לא ייתכן ש'טעם הכמוס' של אדם אחד, ושאר גדולי הדור אינם יודעים זאת, יקבע לעשרות אנשים שלא לקיים מצות עשה מידי יום.
והרי גם המנח"י שעליו נשענים כולם לא כתב 'טעם הכמוס', ולדברי המנח"י הבאנו מענה הולם.
 

פולני

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
פולני אמר:
ואגב אזכיר כאן את כל ענין מנהגי ירושלים, שם רואים לכאורה ענין של מנהגי עיר ולאו דוקא קהילה.

ואמנם ישנן קהילות שלאחר השואה באו לירושלים ואכן לא קיבלו על עצמן את מנהגי ירושלים, וזה אכן היה איכפת בשעתו לאנשי הישוב, שכן עד השואה כל האשכנזים שבאו לירושלים הקפידו על כל מנהגי העיר, ואכמ"ל.

ומה יש מהאיכפתיות הזו היום?????
כלום, כל קהילה נוהגת כמנהגיה!!!
אז מדוע תצא חיפה ובעקבותיה שאר ערי הצפון שאינן בגליל - נפסדות????????

מהפן ההיסטורי - לכאורה חיפה עוד חמישים שנה אכן תעבור כנראה את אותו תהליך כמו ירושלים מהבחינה הזו.
ושוב, יתכן שזה בהחלט לגיטימי לומר שאינך כפוף למנהג, אבל לא צריך בגלל זה לבטל אותו ולהפוך אותו למנהג חסר טעם ותמוה.
פשוט תאמר שאתה יש לך הקהילה שלך ודיי.
 

ב.ל.

משתמש רגיל
פותח הנושא
פולני אמר:
ב.ל. אמר:
פולני אמר:
ואגב אזכיר כאן את כל ענין מנהגי ירושלים, שם רואים לכאורה ענין של מנהגי עיר ולאו דוקא קהילה.

ואמנם ישנן קהילות שלאחר השואה באו לירושלים ואכן לא קיבלו על עצמן את מנהגי ירושלים, וזה אכן היה איכפת בשעתו לאנשי הישוב, שכן עד השואה כל האשכנזים שבאו לירושלים הקפידו על כל מנהגי העיר, ואכמ"ל.

ומה יש מהאיכפתיות הזו היום?????
כלום, כל קהילה נוהגת כמנהגיה!!!
אז מדוע תצא חיפה ובעקבותיה שאר ערי הצפון שאינן בגליל - נפסדות????????

מהפן ההיסטורי - לכאורה חיפה עוד חמישים שנה אכן תעבור כנראה את אותו תהליך כמו ירושלים מהבחינה הזו.
ושוב, יתכן שזה בהחלט לגיטימי לומר שאינך כפוף למנהג, אבל לא צריך בגלל זה לבטל אותו ולהפוך אותו למנהג חסר טעם ותמוה.
פשוט תאמר שאתה יש לך הקהילה שלך ודיי.

איני יודע איך שוב הגעת אלי.
אני איני מאן - דאמר. אני מציג נושא הלכתי, ואני מבקש שגם ההתייחסות שלך לנושא תהיה כזו.
מלבד זאת מי קבע שהשינוי בחיפה יהיה בעוד חמישים שנה.
אני סבור שהשינוי אמור להתבצע כעת...
 

פולני

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
פולני אמר:
חסידי גור למשל יושבים בחיפה כבר כמאה שנה (נדמה לי שהם הכי ותיקים כיום מכל החסידים בעיר), ולרגע לא עלתה על דעתם לישא כפיים כל יום.
ושוב, אין לי שום בעיה שיחליטו חסידי בעלזא שהם אינם כפופים למנהגי חיפה מהטעמים הנכונים שהזכרת לעיל,

אני מבין מתגבתך שהנך משתייך לחצר הקודש גור, אשרי חלקך!
אך בא נשאיר את הנימה האישית בצד.
התבאר בהרחבה שהמנהג מקורו עמום. ואדרבה תפריך את הדברים בראיות, או לכה"פ בסברות.
מלבד זאת ידוע (וכמדומני שהזכרתי זאת) הלב שמחה התיר לשנות את המנהג (תשאל כל גוראי - חיפאי), והרב וסט התנגד מ'טעם הכמוס'.
וכבר מסופר שהיה פעם אחד שהורה הוראה מסויימת ואמר שיש לו על כך טעם הכמוס, וגדול אחר נענה לעומתו שיש לו טעם הכמוס שלא לקיים את ההוראה.
שלא תבין לא נכון איני מזלזל ח"ו בכבודו של הרב רוסט ועפר אני כפות רגליו. כידוע שהוא אדם קדוש עליון ותלמיד חכם אדיר בכל מכמני התורה. אך לא ייתכן ש'טעם הכמוס' של אדם אחד, ושאר גדולי הדור אינם יודעים זאת, יקבע לעשרות אנשים שלא לקיים מצות עשה מידי יום.
והרי גם המנח"י שעליו נשענים כולם לא כתב 'טעם הכמוס', ולדברי המנח"י הבאנו מענה הולם.

את רב קהילת גור בחיפה הרב רוסט שליט"א אינני מכיר, אבל ידידים גוראים חיפאים יש לי, וכעת התקשרתי אליהם ושאלתי אותם על הענין, והם אינם מכירים מעשיה כזו.
ובכלל, לדבריהם מי שמכיר את הרב רוסט יודע שזה ממש לא מתלבש עליו, הוא חסיד בטל ומבוטל לכל הגה ושבריר מילה היוצאת מפי האדמו"רים מגור, וכפי שתיארו לי באיזה חרדת קודש הוא ישב אפילו בשנים האחרונות ליד האד"ש מגור, שבעצם היה תלמידו בצעירותו, כך שהסיפור הזה ממש לא מסתדר עם הנפשות הפועלות.
ואם אתה מכיר קצת את גור - הרבנים חשובים ומכובדים, אך זאת רק כל עוד דבריהם מסתדרים עם דברי הרבי, ובכלל בגור הרבי אינו נוהג להיוועץ עם רבני הקהילה, ואם הוא שואל שאילה הלכתית, הרב מרגיש מתוך הדברים להיכן הרוח נושבת ומה הכיוון הרצוי, והוא מיד יקבל את דברי הרבי, ככה שאם הלב שמחה (שלטענת חסיד גור מבוגר ששאלתי כעת ביקר בשנות אדמו"רותו רק פעם בודדת בחיפה, וגם אז לא התפלל בשטיבל של גור) היה אומר מילה בענין הברכת כהנים, קשה להאמין שהרב רוסט היה מתווכח, ועוד יותר קשה להאמין שהציבור היה ממשיך במנהג בגלל הרב רוסט בניגוד לדברי הרבי.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
למיטב ידיעתי להרה"ק מראדוביץ לא היה בית כנסת, וודאי שלא בית כנסת של קבע.
כמו"כ גם לא ידוע על חצר וכדו'.
אשמח אם תתקן אותי באם אני טועה.
אני לא בקי מספיק כדי לכתוב בוודאות
אך כפי שציינתי שבצפת התקיים ביהמ"ד דחסידי ראדוביץ
אז קשה לי להניח שבחיפה ליד הרבי בעצמו לא היה ביהמ"ד
 

פולני

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
פולני אמר:
ב.ל. אמר:
ומה יש מהאיכפתיות הזו היום?????
כלום, כל קהילה נוהגת כמנהגיה!!!
אז מדוע תצא חיפה ובעקבותיה שאר ערי הצפון שאינן בגליל - נפסדות????????

מהפן ההיסטורי - לכאורה חיפה עוד חמישים שנה אכן תעבור כנראה את אותו תהליך כמו ירושלים מהבחינה הזו.
ושוב, יתכן שזה בהחלט לגיטימי לומר שאינך כפוף למנהג, אבל לא צריך בגלל זה לבטל אותו ולהפוך אותו למנהג חסר טעם ותמוה.
פשוט תאמר שאתה יש לך הקהילה שלך ודיי.

איני יודע איך שוב הגעת אלי.
אני איני מאן - דאמר. אני מציג נושא הלכתי, ואני מבקש שגם ההתייחסות שלך לנושא תהיה כזו.
מלבד זאת מי קבע שהשינוי בחיפה יהיה בעוד חמישים שנה.
אני סבור שהשינוי אמור להתבצע כעת...

מתנצל אם התקפתי אישית.
רק טענתי שאם טעמך הוא שכל אחד יש לו מנהג הקהילה שלו, אם כן אין נפק"מ אם המנהג הוא בעל טעם ומקור או שלא.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
לא הוזכר פה הרב יואל קלופט זצ"ל. כמדומני שהביע דעה בענין זה. בבית כנסת של בנו לא נושאים כפים.

לא שמתי לב שהוזכר פה עוד דבר מעניין.

בפורים כבר שינו לפני כמה שנים את המנהג לישא כפים. זה התחיל בבעלזא (בהוראת האדמו"ר ממאקווע - הוא שלח כהן לעשות ברכת כהנים ולאחר מכן סברו וקבלו רבני בבעלזא)
וכמדומני שבקהילת ויזניץ (לא סערט) גם התחילו במנהג זה.

והיו שרצו להסביר על זאת על פי קבלה שביום הפורים אמנם לא אומרים קדושת כתר אבל יש את הארת כתר וכו' אבל חשוב לציין שזו השערה בעלמא ולא ברור מה היה טעמו של האדמו"ר הנ"ל.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ב.ל. אמר:
והרי לא קיי"ל כהב"י שסבר שאמרינן קמא קמא בטיל, שהרי אם היינו סוברים כמותו היה מוטל על כל האשכנזים לנהוג כפי הספרדים.
טעות, קיי"ל כב"י דקמא קמא בטיל, אבל רק אם הצטרפו לקהילה הראשונה, במקרה שפתחו קהילה נפרדת, הרי שנוהגים במנהג קהילתם. והדברים מפורשים בשו"ת אבקת רוכל לב"י, באותה התשובה שהזכרת.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
הטוען שהיה טעם מיוחד לחסידים לישא כפיים במוסף, דווקא בגליל, ובשאר א"י כל יום, הרי זה מן המתמיהים.
אולי אפשר לומר שהוא מטעם שקדושת יהודה גדולה מקדושת הגליל
לא שאני יודע שזה הטעם
אך אם אכן מנהג זה הוא מיסוד תלמידי הבעש"ט או לכל הפחות נשמר על ידם
הרי שבוודאי יש לזה טעמים חזקים
וכל עוד איננו יודעים אותם בוודאות
הרי זה המנהג בוודאות ושהטעם בטל אינו אלא שמא
וברי ושמא ברי עדיף וכל המשנה ידו על התחתונה
 
חלק עליון תַחתִית