קידושא רבא להולדת הבת - מקור!

יהודי

משתמש ותיק
אם רבי נחמן באמת עוזר לר"ה, הרי זה ודאי מתיר יציאה לחו"ל, פיקוח נפש.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אם רבי נחמן באמת עוזר לר"ה, הרי זה ודאי מתיר יציאה לחו"ל, פיקוח נפש.

מעשה באחד מחסידיו של אחד מגדולי האדמורי"ם בימינו
והיה משואליו הקבועים של הגר"נ קרליץ [אותו חסיד]
וכאשר רבו נסע לחו"ל להתפלל בקברי צדיקים לפני שמחת נישואי אחד מצאצאיו
הגיע אותו חסיד להגר"נ לבקש ברכה בשביל נסיעת רבו [כנראה ככה נהוג אצל החסידים. לא אדע]
והגר"נ שתק. וכשהלה התעקש. השיבו הגר"נ שיתפלל בארץ ישראל למה הוא נוסע לחו"ל. [כנראה הפריע להגר"נ בעיקר בגלל שהוא רב לרבים ויש בנסיעתו הוראת דרך לרבים]
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מי שמחפש התרים ימצאם בנקל,
אינני מחפש היתר לזה כמו שאינני מחפש להיות מצטער פטור מן הסוכה
 

zxc

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
יהודי אמר:
ישנה אגדה שהיתה בחורה ש'נתקעה' בשידוכין, והלכה למרן הקה"י ושאל אם עשו קידוש כשנולדה, ולאחר שעשו קידוש (...) מצאה את זיווגה.
אמנם הגרח"ק אמר בתוקף שלאחיותיו ולבנותיו לא עשו קידוש.
מה שהתברר ככה"נ שהחליפו עם הסיפור הזה בין הסטייפלער ובין האדמור מהורנסטייפל
בלא לסתור את דברי אמונת אומן דלעיל, על ההשגחה בזו.
הסיפור מובא בספרים קדמונים שהיה אצל הרה"ק מהורונסטייפל (אגב, זה אותו עיר עם הסטייפלער. והסטייפלער בא מבית חסידי הרה"ק הנ"ל, ונקרא ע"ש זקנו של הרה"ק, הרה"ק מטשארקאס בן הרה"ק מטשערנוביל)
יכול להיות שהיה "גם" אצל הסטייפלער (אך הדמיון בין השמות, והכחשת הגרח"ק, מראים בעוז את "אמינותו")
 

חכם

משתמש רגיל
אולי ידוע לחברי הפורום מה המקור למנהג ישראל לערוך קידוש בשבת בבוקר לרגל הולדת הבת?
מה עניין בשבת דווקא?
והאם נהגו כן בכל תפוצות ישראל?
 

כדי

משתמש ותיק
זמן כינופיא לכל, מה יותר מתאים מלעשות אז קידוש כסעודת הודיה.
וייתכן שגם מתאים לעשות כן אחר העלייה לתורה שקיבלו.
 

חכם

משתמש רגיל
כל עניין הקידוש הוא כעין סעודת הודיה?
ושמא נאמר כן גם ב'שלום זכר'. וא"כ מדוע זה ביום וזה בלילה?
 

מי יבין

משתמש רשום
דרישה יורה דעה סימן ש"ס
[ב] המת והמילה המילה קודמת. נראה לענ"ד דמה שנוהגין כשמלוין החתן בשבת ביציאתו מבית הכנסת ויש גם כן תינוקת לקרוא לה שם כנהוג הולכין עם החתן והכלה אצל התינוקת בקצת מקומות ומשם הולכין עמהם לבית החתן היינו נמי דסבירא להו דקריאת שם לבנות הוא במקום קריאת שם דזכר בשעת מילה וצריך לאקדומי דמילה קודם לחתן דהא מילה קודם למת ומת קודם לחתן אחר הכנסת החופה:
 

נבשר

משתמש ותיק
מי יבין אמר:
דרישה יורה דעה סימן ש"ס
[ב] המת והמילה המילה קודמת. נראה לענ"ד דמה שנוהגין כשמלוין החתן בשבת ביציאתו מבית הכנסת ויש גם כן תינוקת לקרוא לה שם כנהוג הולכין עם החתן והכלה אצל התינוקת בקצת מקומות ומשם הולכין עמהם לבית החתן היינו נמי דסבירא להו דקריאת שם לבנות הוא במקום קריאת שם דזכר בשעת מילה וצריך לאקדומי דמילה קודם לחתן דהא מילה קודם למת ומת קודם לחתן אחר הכנסת החופה:
משמע שהיו קוראים את השם בבית התינוקת, או לכל הפחות באותו היום?
 

מי יבין

משתמש רשום
ספר טעמי המנהגים ערך מילה
 

קבצים מצורפים

  • טעמי המנהגים.jpg
    טעמי המנהגים.jpg
    127.2 KB · צפיות: 192

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
רוב הליטאים לא עושים קידוש, וגם אני מעולם לא עשיתי.
אמנם יש לי מקור גדול למנהג זה, וליום הולדת, ולמנהגים רבים מעין זה, בפסוק מי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו, שכתב הרמב"ן, שמנהגם היה ללכת בכרם חדש, ןלחלל בחליל, וצוה ה' שיהללו את השם הנכבד בשמחה ההיא, ומפורש בדבריו שמקור המנהג לחלל בחליל, שמחת חולין, ורצון התורה שאת זה נעשה לכבוד ה', והוא מקור גדול.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
שמעתי פעם שהיו קהילות שבהם לא נהגו לערוך קידוש, אלא ביום חול הביאו קצת כיבוד ומיני תרגימא למתפללים, והמליצו על כך את הפסוק "וירא כי אין איש" אם אין זה בן, "ויטמנהו בחול" אפשר לחגוג זאת גם ביום חול...

בכל אופן המנהג הרווח זה לחגוג בשבת ומסתמא טעמו כמו שהתבאר משום שהוא עת כינופיא
לגבי בן המנהג דווקא בלילה ומסתמא על פי סוד, אם כי היו מקומות שבהם המנהג היה לערוך בלילה "בן זכר" וביום "שלום זכר" ראה בעניין זה בספה"ק ליקוטי תורה (טשרנוביל) פרשת זכור, ובעבר ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל שהאריך בזה.
אך בלידת בת שלא היה קפידא, אז עשו קידוש כיון שאז זה הכי נוח, וכשם שעשו קדוש בבר מצוה ובשבת אופרוף ועוד.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
חשבתי על זה וורט
שהנה בבן זכר השמחה תלויה בזמן
ואת הברית בוודאי לא דוחים
ואף את השלום זכר נוהגים לעשות דווקא קודם הברית
לעומת קידוש שעיקר העניין שיהיו הרבה אנשים
(ולדוגמא עכשיו בקורונה שהשמחות נעשו בצורה מצומצמת מאוד, שלום זכר עשו בצורה כזו, בעוד קידושים הרבה אנשים דחו לאח"כ.

וחשבתי טעם לדבר
שהנה על לידת בת אמר רבי "בת באה לעולם רבייה באה לעולם שנאמר ויהי כי החל האדם לרוב ובנות יולדו להם"
הרי שעיקר השמחה בלידת בת הוא על עניין הריבוי
ועל כן נהגו לעשות את השמחה וההודאה דווקא בריבוי אנשים
"ובתוך רבים אהללנו"
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
חכם אמר:
והאם נהגו כן בכל תפוצות ישראל?
לא.
אצל עדות המזרח יש שעשו 'זבד הבת' ביום השישי שאחרי הלידה, ויש ביום אחר, אבל לאו דוקא בשבת
ויש שלא נהגו לעשות כלל
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
שמעתי בשם הרה"ק ר' שלום מבעלזא זיע"א
שבעת שעושים קידוש לרגל נתינת שם לבת
אליהו הנביא מגיע כדרך שמגיע בברית
ואמר ברמז
"ו'כל א'שר י'קרא ל'ו ה'אדם נפש חיה הוא שמו" ראשי תיבות אליהו, לרמז שהוא מגיע בעת נתינת שם
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בבית מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומשפחתו אין עושין קידוש להולדת הבת, וסיפר הגרח"ק שכשנולד בתו הראשונה הוא כן עשה קידוש כיון שכן היה מנהגו של חמיו הגריש"א זצוק"ל והוא ביקש ממנו לעשות קידוש.
 

חכם

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
בבית מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומשפחתו אין עושין קידוש להולדת הבת, וסיפר הגרח"ק שכשנולד בתו הראשונה הוא כן עשה קידוש כיון שכן היה מנהגו של חמיו הגריש"א זצוק"ל והוא ביקש ממנו לעשות קידוש.
ומה עם הסיפור הידוע על מרן הסטייפלער שאמר לאחד שבתו לא מצאת את זיווגה, שהגורם הוא מה שלא עשה קידוש בעת הולדת הבת?
 

פולני

משתמש ותיק
בשם החידושי הרי"מ אי' שבמן כתוב 'כי לא ידעו מה הוא', ואח"כ כתוב בפרשה מצות השבת: 'ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו', ואח"כ 'ויקראו בית ישראל את שמו מן', הייינו שאחר השבת קיבל שם, ומכאן לקריאת שם בשבת.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
חכם אמר:
יושב אוהלים אמר:
בבית מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומשפחתו אין עושין קידוש להולדת הבת, וסיפר הגרח"ק שכשנולד בתו הראשונה הוא כן עשה קידוש כיון שכן היה מנהגו של חמיו הגריש"א זצוק"ל והוא ביקש ממנו לעשות קידוש.
ומה עם הסיפור הידוע על מרן הסטייפלער שאמר לאחד שבתו לא מצאת את זיווגה, שהגורם הוא מה שלא עשה קידוש בעת הולדת הבת?
שמעתי שהגרח"ק הכחיש את המעשה
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
נ"ל שכיום המנהג גורף לעשות קידוש אצל כול החוגים [תדמיין לעצמך אייך תגיב שתשמע על מן דהוא שלא עושה קידוש ]

אני מעולם לא עשיתי קידוש, וכן כל אחיי וגיסיי. וצ"ע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי נאמן אמר:
יהודי אמר:
נכון שבציבור הליטאי זה לא קיים בעבר, אך יש בזה ענין חיובי הגורם לגיבוש הקהילה וכן גורם להנמיך להבות ולהרגיע את המצב.
לזכרוני כשפתחו את ביהכנ"ס פוניבז' בעזרת תורה, יעץ להם מרן הגרא"מ שך לעשות קידוש כל שבוע, ואינני יודע אם עד היום עושים זאת.
תברר זאת שוב. קשה לי להאמין לכך.

כשהתחילו לפתוח בתי כנסת חניכי הישיבות בארץ ישראל הרב שך דיבר עם סבי ע"ה שהיה מהמקימים של כמה מהמקומות, והוא עודד אותו לפתוח בתי כנסת כאלו ששם האוירה היא היימיש, ואף יעץ לו לעשות סעודה שלישית בבתי הכנסת!
 

נבשר

משתמש ותיק
בהקשר זה שמעתי סיפור מר' דן, שאמר שאנו חושבים שאנו יודעים לענות תשובות, אבל פעם הרב שך סיפר להם שהגיעו אליו ב' שאלות, א' קהילה אחת שהשוחט שם חבדני"ק אז השאלה האם אפשר לאכול מהבשר שהוא שוחט? או להעבירו מתפקידו?, שאלה ב' אחד שאביו נפטר והבית כנסת שיש לו באיזור הוא חב"ד האם הוא יכול ללכת לשם להגיד קדיש על אבא שלו?, אז אמר ר' דן התשובה הפשוטה שהיינו חושבים שאת השוחט החבדני"ק להעביר ממקומו והיהודי שרוצה להגיד קדיש, שיגיד מה אכפת. והרב שך אמר בדיוק הפוך שאותו שוחט חבדני"ק, הרי זה אני אוחז שצריך להישמר מדעותיהם שלא ימשכו אחריהם אבל אין בי"ד שישב ופסק שאסור לאכול מהשחיטה שלהם, לכך אני א"א לקחת פרנסה מיהודי. וליהודי שרצה להגיד קדיש בבית כנסת שלהם ודאי שלא כי זה מתחיל בקדיש אח"כ מתפלל אתם ואח"כ יושב איתם בסעודה שלישית.
 

בן ראם

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
בפרט שלהבנתי עניין הקידוש הוא להודות לבורא בפני רבים
ובביהכנ"ס זה יותר לאכול וללכת ופחות אווירה של בתוך רבים אהללנו
הגרא"י קוק ממאור התלמוד אוחז ומנהיג לעשות שמחות של בנות דווקא בבית, להבנתי, משום כל כבודה בת מלך פנימה.
 

בן ראם

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אמונת אומן אמר:
המקרה עם הסטייפלר זכור היטב, ואין החי מכחיש את החי. 
עד כדי כך זה פורסם, שנראה לי שזה מה גרם לשינוי המנהג בציבור הליטאי.
הרב פינקוס זצ"ל היה אומר שהעניין בכל זה הוא לקבל "מזל טוב" מהרבה יהודים, ושאין לנו ושג מה כחה של ברכה פשוטה אפילו של אדם פשוט. שווה בוודאי זנב של הערינג ומשולש קטן של קיגל.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
שאלני מי מידידי
מהיכן התקבע המנהג לעשות קידוש לבת בביהכנ"ס בבוקר

למה שלא יעשו כן בליל שבת 
(אגב. אחד הטעמים של שלום זכר שהולד נושע ממעי אמו שייך גם בבת ואולי גם אבלות על התורה אם לומדת ואכ"מ)

מ"מ מה שעושים שלום זכר בליל שבת שהכל מצויין בבתיהם כלשון הרמ"א 
מדוע לא יעשו כן גם לבת במקום קידוש

בפרט שלהבנתי עניין הקידוש הוא להודות לבורא בפני רבים
ובביהכנ"ס זה יותר לאכול וללכת ופחות אווירה של בתוך רבים אהללנו
(אא"כ כולם מקשיבים לדרשה אם נאמרת...)
יש עוד טעם לעשיית שלום זכר דוקא בליל שבת, דהנה הט"ז יו"ד סי' רס"ה כתב בשם המדרש משל למלך שגזר ואמר כל אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא תחילה. כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת ע"כ, והרי ידוע דהמטרוניתא היא בליל שבת [ולכן אומרים וינוחו בה ובוצעין החלה התחחתונה]- ולכן עושים שלום זכר דוקא בליל שבת שאז נעשה ראוי למילה.
וטעם זה לא שייך בקידוש להולדת בת.
 
 
חלק עליון תַחתִית