יהודי אמר:אם רבי נחמן באמת עוזר לר"ה, הרי זה ודאי מתיר יציאה לחו"ל, פיקוח נפש.
בלא לסתור את דברי אמונת אומן דלעיל, על ההשגחה בזו.יעקב שלם אמר:מה שהתברר ככה"נ שהחליפו עם הסיפור הזה בין הסטייפלער ובין האדמור מהורנסטייפליהודי אמר:ישנה אגדה שהיתה בחורה ש'נתקעה' בשידוכין, והלכה למרן הקה"י ושאל אם עשו קידוש כשנולדה, ולאחר שעשו קידוש (...) מצאה את זיווגה.
אמנם הגרח"ק אמר בתוקף שלאחיותיו ולבנותיו לא עשו קידוש.
גם וגם...!כדי אמר:@חכם אתה מחפש טעם על פי סוד או שורש למנהג?
משמע שהיו קוראים את השם בבית התינוקת, או לכל הפחות באותו היום?מי יבין אמר:דרישה יורה דעה סימן ש"ס
[ב] המת והמילה המילה קודמת. נראה לענ"ד דמה שנוהגין כשמלוין החתן בשבת ביציאתו מבית הכנסת ויש גם כן תינוקת לקרוא לה שם כנהוג הולכין עם החתן והכלה אצל התינוקת בקצת מקומות ומשם הולכין עמהם לבית החתן היינו נמי דסבירא להו דקריאת שם לבנות הוא במקום קריאת שם דזכר בשעת מילה וצריך לאקדומי דמילה קודם לחתן דהא מילה קודם למת ומת קודם לחתן אחר הכנסת החופה:
לא.חכם אמר:והאם נהגו כן בכל תפוצות ישראל?
ומה עם הסיפור הידוע על מרן הסטייפלער שאמר לאחד שבתו לא מצאת את זיווגה, שהגורם הוא מה שלא עשה קידוש בעת הולדת הבת?יושב אוהלים אמר:בבית מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומשפחתו אין עושין קידוש להולדת הבת, וסיפר הגרח"ק שכשנולד בתו הראשונה הוא כן עשה קידוש כיון שכן היה מנהגו של חמיו הגריש"א זצוק"ל והוא ביקש ממנו לעשות קידוש.
שמעתי שהגרח"ק הכחיש את המעשהחכם אמר:ומה עם הסיפור הידוע על מרן הסטייפלער שאמר לאחד שבתו לא מצאת את זיווגה, שהגורם הוא מה שלא עשה קידוש בעת הולדת הבת?יושב אוהלים אמר:בבית מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומשפחתו אין עושין קידוש להולדת הבת, וסיפר הגרח"ק שכשנולד בתו הראשונה הוא כן עשה קידוש כיון שכן היה מנהגו של חמיו הגריש"א זצוק"ל והוא ביקש ממנו לעשות קידוש.
חיים ליצא אמר:נ"ל שכיום המנהג גורף לעשות קידוש אצל כול החוגים [תדמיין לעצמך אייך תגיב שתשמע על מן דהוא שלא עושה קידוש ]
יהודי נאמן אמר:תברר זאת שוב. קשה לי להאמין לכך.יהודי אמר:נכון שבציבור הליטאי זה לא קיים בעבר, אך יש בזה ענין חיובי הגורם לגיבוש הקהילה וכן גורם להנמיך להבות ולהרגיע את המצב.
לזכרוני כשפתחו את ביהכנ"ס פוניבז' בעזרת תורה, יעץ להם מרן הגרא"מ שך לעשות קידוש כל שבוע, ואינני יודע אם עד היום עושים זאת.
הגרא"י קוק ממאור התלמוד אוחז ומנהיג לעשות שמחות של בנות דווקא בבית, להבנתי, משום כל כבודה בת מלך פנימה.יעקב שלם אמר:בפרט שלהבנתי עניין הקידוש הוא להודות לבורא בפני רבים
ובביהכנ"ס זה יותר לאכול וללכת ופחות אווירה של בתוך רבים אהללנו
הרב פינקוס זצ"ל היה אומר שהעניין בכל זה הוא לקבל "מזל טוב" מהרבה יהודים, ושאין לנו ושג מה כחה של ברכה פשוטה אפילו של אדם פשוט. שווה בוודאי זנב של הערינג ומשולש קטן של קיגל.איש ווילנא אמר:אמונת אומן אמר:המקרה עם הסטייפלר זכור היטב, ואין החי מכחיש את החי.
עד כדי כך זה פורסם, שנראה לי שזה מה גרם לשינוי המנהג בציבור הליטאי.
בן ראם אמר:משום כל כבודה בת מלך פנימה.
יש עוד טעם לעשיית שלום זכר דוקא בליל שבת, דהנה הט"ז יו"ד סי' רס"ה כתב בשם המדרש משל למלך שגזר ואמר כל אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא תחילה. כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת ע"כ, והרי ידוע דהמטרוניתא היא בליל שבת [ולכן אומרים וינוחו בה ובוצעין החלה התחחתונה]- ולכן עושים שלום זכר דוקא בליל שבת שאז נעשה ראוי למילה.יעקב שלם אמר:שאלני מי מידידי
מהיכן התקבע המנהג לעשות קידוש לבת בביהכנ"ס בבוקר
למה שלא יעשו כן בליל שבת
(אגב. אחד הטעמים של שלום זכר שהולד נושע ממעי אמו שייך גם בבת ואולי גם אבלות על התורה אם לומדת ואכ"מ)
מ"מ מה שעושים שלום זכר בליל שבת שהכל מצויין בבתיהם כלשון הרמ"א
מדוע לא יעשו כן גם לבת במקום קידוש
בפרט שלהבנתי עניין הקידוש הוא להודות לבורא בפני רבים
ובביהכנ"ס זה יותר לאכול וללכת ופחות אווירה של בתוך רבים אהללנו
(אא"כ כולם מקשיבים לדרשה אם נאמרת...)