האם התפילין שלך לפי שיטת הרמב"ם או לפי שיטת הט"ז?

האם התפילין שלי לפי שיטת הרמב"ם או לפי שיטת הט"ז?

  • לפי שיטת הרמב"ם.

    קולות: 52 37.4%
  • לפי שיטת הט"ז.

    קולות: 41 29.5%
  • לא ידוע לי.

    קולות: 46 33.1%

  • סה"כ בוחרים
    139

כי הם חיינו

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
מה הטעם בכפילת הענין
הט"ז הרי לא ראה את הריטב"א, ולכן לא היה לו ספק בהכרעתו
אבל אנו שראינו הן את הט"ז, הן את החולקים עליו ואשר מפורש כדבריהם בריטב"א, נשארנו בספק.
מי הכריע שעדיף ספק רא"ש על פני הריטב"א?

נשאר לדון האם דבר שהכריעו בו הרבה אחרונים להלכה, ואחרי כן נמצא למי מרבותינו הראשונים שלא כתב כן, האם נדחים דברי האחרונים מפני זה, לענ"ד נראה כמו שכתב הרב יראתי פצותי, שבכה"ג אין לומר אילו ראו,
ואמנם הדבר צריך הכרעה של מי שראוי להכריע, וזה לא מהדברים שמוכרעים בפורום אינטרנטי, אבל לא שמענו שהרבנים חזרו להורות שלא לעשות כהט"ז בעקבות דברי הריטב"א והמאירי

הנהחה שהאחרונים לא ראו את דברי הריטב"א צריכה הוכחה
 

סופר המלך

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
סופר המלך אמר:
מה הטעם בכפילת הענין
הט"ז הרי לא ראה את הריטב"א, ולכן לא היה לו ספק בהכרעתו
אבל אנו שראינו הן את הט"ז, הן את החולקים עליו ואשר מפורש כדבריהם בריטב"א, נשארנו בספק.
מי הכריע שעדיף ספק רא"ש על פני הריטב"א?

נשאר לדון האם דבר שהכריעו בו הרבה אחרונים להלכה, ואחרי כן נמצא למי מרבותינו הראשונים שלא כתב כן, האם נדחים דברי האחרונים מפני זה, לענ"ד נראה כמו שכתב הרב יראתי פצותי, שבכה"ג אין לומר אילו ראו,
ואמנם הדבר צריך הכרעה של מי שראוי להכריע, וזה לא מהדברים שמוכרעים בפורום אינטרנטי, אבל לא שמענו שהרבנים חזרו להורות שלא לעשות כהט"ז בעקבות דברי הריטב"א והמאירי

הנהחה שהאחרונים לא ראו את דברי הריטב"א צריכה הוכחה
על איזה רבנים כוונתך? מי מהם עסק בסוגיא זו ברמה של הכרעה? מעניין היה לדעת.

האחרונים ודאי לא ראו את הריטב"א כי הוא נדפס רק בשנת תשכ"ז.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
כי הם חיינו אמר:
סופר המלך אמר:
מה הטעם בכפילת הענין
הט"ז הרי לא ראה את הריטב"א, ולכן לא היה לו ספק בהכרעתו
אבל אנו שראינו הן את הט"ז, הן את החולקים עליו ואשר מפורש כדבריהם בריטב"א, נשארנו בספק.
מי הכריע שעדיף ספק רא"ש על פני הריטב"א?

נשאר לדון האם דבר שהכריעו בו הרבה אחרונים להלכה, ואחרי כן נמצא למי מרבותינו הראשונים שלא כתב כן, האם נדחים דברי האחרונים מפני זה, לענ"ד נראה כמו שכתב הרב יראתי פצותי, שבכה"ג אין לומר אילו ראו,
ואמנם הדבר צריך הכרעה של מי שראוי להכריע, וזה לא מהדברים שמוכרעים בפורום אינטרנטי, אבל לא שמענו שהרבנים חזרו להורות שלא לעשות כהט"ז בעקבות דברי הריטב"א והמאירי

הנהחה שהאחרונים לא ראו את דברי הריטב"א צריכה הוכחה
על איזה רבנים כוונתך? מי מהם עסק בסוגיא זו ברמה של הכרעה? מעניין היה לדעת.

האחרונים ודאי לא ראו את הריטב"א כי הוא נדפס רק בשנת תשכ"ז.

אני מכיר כמה תלמדי חכמים ומוצי"ם שעמלו הרבה בסוגיות של סת"ם, ומסתמא גם בסוגיות פתוחה וסתומה,
זה לא כזו סוגיא נידחת שלא עוסקים בה, אני משער שגדולי הפוסקים בדורנו שליט"א ולהבדיל ביחל"ח זצ"ל הכירו את הסוגיא
 

סופר המלך

משתמש ותיק
הת"ח שהזכרת בד"כ עושים כרמב"ם.
אא"כ אינם מתעסקים בפסק אלא בלימוד סוגיות לשם לימוד כמצוי, או אף לשם הלכה אך אינם מאלו שחושבים שהם יודעים להכריע.
 

HaimL

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
HaimL אמר:
לדעתי, על כגון דא אמר שלמה המלך בחכמתו

אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם׃

אם קונים מסופר יר"ש תפילין מהודרים, למה אני צריך לחשוש לשיטה כזאת או אחרת. די לי בכך שאשאל ישירות את הסופר, האם הוא עצמו היה מניח את התפילין שמוכר לי.
כל הפוסקים הסכימו לשנות את המנהג הישן של האשכנזים, ואף אחד לא טען "אל תהי צדיק הרבה". 
אם אתה אומר כך, אז אני לא יכול לסתור את דבריך. רק זה מזכיר לי הסיפור על הגרש"ז בעל התניא זצ"ל, שתיקן חומרות והידורים בדיני מקווה. אמר לו הגוי שהיה שומר הפתח  של המקווה, זלמן, אתה מתחכם ומתחכם. אמא שלך לא טבלה במקווה כמו זה שתיקנת, וזלמן כמוך לא היה ולא יהיה.
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
יראתי בפצותי אמר:
לגבי שיטת החזו"א, תלמידיו מביאים ששיטתו כט"ז, כך שמה שכותב, מי שאינו ידוע כאחד מתלמידיו הקרובים, לא נראה שמעלה או מוריד, ואולי חשש לסופרים בורים, דבר מצוי לצערנו, שכותבים דלא כמאן, או שכותבים ע"פ שיטות רחוקות מהלכה.
דעת החזו"א מפורש בספר חזו"א או"ח סי' י' סעי' ב' דמי שיודע לדקדק שלא לפחות משיעור ט' אתיות קטנות שיעשה כהט"ז, ובזמנינו שחסר הדקדוק יש להנהיג לכתחילה כהרמב"ם, וכעין מה שכתבו לעיל בשם התשובות והנהגות, וכן נוהגים תלמידיו לעשות כהט"ז, אבל מורים לשואלים דהרמב"ם ג"כ לכתחילה, 
שמעתי בשם הגר"ח גריינמן זצ"ל שהורה לספרדים לעשות כהרמב"ם אע"פ שלעצמו עשה כהט"ז, ולא היה דרכו בד"כ כאותם המורים לספרדים לעשות דוקא כהפוסקים הספרדים, ונראה לענ"ד שבזה כיוון שהט"ז הוא חידוש שלא נזכר בפוסקים שלפני הט"ז, מי שלא נהגו אבתיו כהט"ז אין לו לנהוג כן,
כך הורה הגר"ח? כמדו׳ שבספרו נוטה כט"ז (אם כי חיפשתי כעת ולא מצאתי)
 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
כי הם חיינו אמר:
יראתי בפצותי אמר:
לגבי שיטת החזו"א, תלמידיו מביאים ששיטתו כט"ז, כך שמה שכותב, מי שאינו ידוע כאחד מתלמידיו הקרובים, לא נראה שמעלה או מוריד, ואולי חשש לסופרים בורים, דבר מצוי לצערנו, שכותבים דלא כמאן, או שכותבים ע"פ שיטות רחוקות מהלכה.
דעת החזו"א מפורש בספר חזו"א או"ח סי' י' סעי' ב' דמי שיודע לדקדק שלא לפחות משיעור ט' אתיות קטנות שיעשה כהט"ז, ובזמנינו שחסר הדקדוק יש להנהיג לכתחילה כהרמב"ם, וכעין מה שכתבו לעיל בשם התשובות והנהגות, וכן נוהגים תלמידיו לעשות כהט"ז, אבל מורים לשואלים דהרמב"ם ג"כ לכתחילה, 
שמעתי בשם הגר"ח גריינמן זצ"ל שהורה לספרדים לעשות כהרמב"ם אע"פ שלעצמו עשה כהט"ז, ולא היה דרכו בד"כ כאותם המורים לספרדים לעשות דוקא כהפוסקים הספרדים, ונראה לענ"ד שבזה כיוון שהט"ז הוא חידוש שלא נזכר בפוסקים שלפני הט"ז, מי שלא נהגו אבתיו כהט"ז אין לו לנהוג כן,
כך הורה הגר"ח? כמדו׳ שבספרו נוטה כט"ז (אם כי חיפשתי כעת ולא מצאתי)

כך שמעתי בשמו, אני לא זכור ע"י מי ואני לא זוכר כמה זה מוסמך
הוא לעצמו עשה ט"ז אני יודע בוודאות
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
הטוענים שצריך לכתוב כרמב"ם שבזה ודאי יוצאים, לא שמו לבם, לכך, שע"פ הרא"ש, לא יוצאים בזה כלל, והשו"ע בהלכות ס"ת, הזהיר שלא לעשות שלא כרא"ש, וכ"ש לנו האשכנזים, שהולכים יותר אחר הרא"ש.

הלא הרמ"א פסק שאם כל הפרשיות פתוחות כשר.
וכתב הרמ"א שכך מנהג האשכנזים בזמנו, (לכתוב גם את והיה אם שמוע בראש השיטה). [אף שזה לא לפי הרא"ש].

נמצא שגם האשכנזים לא נהגו לכתוב כשיטת הרא"ש.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אם קונים מסופר יר"ש תפילין מהודרים, למה אני צריך לחשוש לשיטה כזאת או אחרת. די לי בכך שאשאל ישירות את הסופר, האם הוא עצמו היה מניח את התפילין שמוכר לי.
מה פתאום?!
ידוע לכבודו שלפי הרבה פוסקים אסור לברך על תפילין שלפי אחת מהשיטות?

האם כשכבודו קונה חליפה או רכב או דירה, כבודו גם אומר: לא צריך לחשוש ולבדוק, מספיק שהיצרן/הקבלן אומר לי שגם הוא היה קונה רכב/דירה שמוכר לי?
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אאא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
הטוענים שצריך לכתוב כרמב"ם שבזה ודאי יוצאים, לא שמו לבם, לכך, שע"פ הרא"ש, לא יוצאים בזה כלל, והשו"ע בהלכות ס"ת, הזהיר שלא לעשות שלא כרא"ש, וכ"ש לנו האשכנזים, שהולכים יותר אחר הרא"ש.

הלא הרמ"א פסק שאם כל הפרשיות פתוחות כשר.
וכתב הרמ"א שכך מנהג האשכנזים בזמנו, (לכתוב גם את והיה אם שמוע בראש השיטה). [אף שזה לא לפי הרא"ש].

נמצא שגם האשכנזים לא נהגו לכתוב כשיטת הרא"ש.
יתכבד מר, ויקרא שוב את מה  שכתבתי. הזכרתי את דברי הרמ"א, לכתוב פתוחות. הזכרתי את הרמ"א, ביו"ד, שאם א"א כשניהם, יכתוב כרמב"ם. רק הוספתי, שהשו"ע כתב שיזהר לכתוב כשניהם, בדאפשר, כמו בס"ת, וכתבתי, שא"כ לנו האשכנזים, שככלל, הרבה יותר חוששים לרא"ש, ודאי שיותר יש להיזהר בזה. הנפק"מ, שעדיף דיעבד לכו"ע, מלכתחילה כרמב"ם, אף שלשו"ע לא סבירא ליה.
 
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אאא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
הטוענים שצריך לכתוב כרמב"ם שבזה ודאי יוצאים, לא שמו לבם, לכך, שע"פ הרא"ש, לא יוצאים בזה כלל, והשו"ע בהלכות ס"ת, הזהיר שלא לעשות שלא כרא"ש, וכ"ש לנו האשכנזים, שהולכים יותר אחר הרא"ש.

הלא הרמ"א פסק שאם כל הפרשיות פתוחות כשר.
וכתב הרמ"א שכך מנהג האשכנזים בזמנו, (לכתוב גם את והיה אם שמוע בראש השיטה). [אף שזה לא לפי הרא"ש].

נמצא שגם האשכנזים לא נהגו לכתוב כשיטת הרא"ש.
יתכבד מר, ויקרא שוב את מה  שכתבתי. הזכרתי את דברי הרמ"א, לכתוב פתוחות. הזכרתי את הרמ"א, ביו"ד, שאם א"א כשניהם, יכתוב כרמב"ם. רק הוספתי, שהשו"ע כתב שיזהר לכתוב כשניהם, בדאפשר, כמו בס"ת, וכתבתי, שא"כ לנו האשכנזים, שככלל, הרבה יותר חוששים לרא"ש, ודאי שיותר יש להיזהר בזה. הנפק"מ, שעדיף דיעבד לכו"ע, מלכתחילה כרמב"ם, אף שלשו"ע לא סבירא ליה.
מנין לך ?
הרי סוכ"ס כל הספרי תורה שלנו פסולים לפי הרא"ש {בגלל פרשת השירה ופרשת האזינו }
ולמה לעשות דבר שהוא ספק פסול לכו"ע {משום שיתכן שבאופן של הט"ז הוא מפסיד גם את הרא"ש} בשביל להרוויח את הרא"ש  שאין  הלכה כמותו  
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כי אנו פוסקים כט"ז (כמעט כל פוסקי אשכנז), ונהגו כמותו, וגדול המנהג, אפי' במקום ספק, כ"ש שאינו חשוב ספק. והקפידו מאוד כרא"ש, בפתוחות וסתומות, כמבואר בשו"ע, כ"ש לדידן. אגב: אחד, מהמיוחדים שברבותי, היה מניח ט"ז ורמב"ם, ושאלתי אותו, אם חושש שט"ז פסול, איך לא חושש לספק ברכה, ומעולם לא ענה לי על זה. יש לי כמה דרכים ליישב, אך אין זה הנושא כאן.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
כי אנו פוסקים כט"ז (כמעט כל פוסקי אשכנז), ונהגו כמותו, וגדול המנהג, אפי' במקום ספק, כ"ש שאינו חשוב ספק. והקפידו מאוד כרא"ש, בפתוחות וסתומות, כמבואר בשו"ע, כ"ש לדידן. אגב: אחד, מהמיוחדים שברבותי, היה מניח ט"ז ורמב"ם, ושאלתי אותו, אם חושש שט"ז פסול, איך לא חושש לספק ברכה, ומעולם לא ענה לי על זה. יש לי כמה דרכים ליישב, אך אין זה הנושא כאן.
אולי תלמד אותי מי הם הפוסקים כהט"ז אפילו לא בתור ספק 
וכבר כתבתי שיש צד שהעושה כהט"ז הפסיד אפילו את הרא"ש 
וכן כתבתי שעל אף שהקפידו כל סה"ת שלנו פסולים לרא"ש
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כבר הזכירו באשכול, ואטו כי רוכלא? גר"א, משנ"ב (אמנם לא בהכרעה גמורה), חזו"א, וכן היה המנהג ב150 שנה האחרונות, וכן עמא דבר.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אמנם לא בהכרעה גמורה
לזה היה כוונתי מכיוון שהם לא הכריעו בהכרעה גמורה 
ואלו הלכה כהרמב"ם בלי פקפוק וכן המנהג איכן שאי אפשר לקיים שניהם 

תמוהה בעיני לעזוב את עיקר הדין בשביל ספק להרוויח את דעת הרא"ש 
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
הט"ז, הגר"א, החזו"א והמנהג, הכרעה ברורה. המ"ב הכריע, שנהרא נהרא ופשטיה, ולזה קראתי, לא בהכרעה גמורה. תמוה בעיני לעזוב מנהג ברור, מבוסס על הלכה, נראה עיקר בסברא (שיש צירוף בשני שורות), ונפסק ע"י כמעט כל הפוסקים. ולו היה הדבר פחות מוכרע, הרי שמנהג מכריע אף כשהוא דחוק, כ"ש כשהמנהג מוכרע, כדין מוכרע, והחולק דחוף.
 

HaimL

משתמש ותיק
אאא אמר:
HaimL אמר:
אם קונים מסופר יר"ש תפילין מהודרים, למה אני צריך לחשוש לשיטה כזאת או אחרת. די לי בכך שאשאל ישירות את הסופר, האם הוא עצמו היה מניח את התפילין שמוכר לי.
מה פתאום?!
ידוע לכבודו שלפי הרבה פוסקים אסור לברך על תפילין שלפי אחת מהשיטות?

האם כשכבודו קונה חליפה או רכב או דירה, כבודו גם אומר: לא צריך לחשוש ולבדוק, מספיק שהיצרן/הקבלן אומר לי שגם הוא היה קונה רכב/דירה שמוכר לי?
כל מה שאנחנו עושים, זה ע"פ הכרעת הפוסקים, אחרת לא מצאנו ידינו ורגלינו. ודווקא בתפילין, ידוע מה שאמר הגר"א זצ"ל, שלצאת ידי כל הדעות היה צריך להניח 64 (כמדומני) זוגות תפילין.
ואם אתה חושש לספק ברכה לבטלה, אז גם אל תברך על חצי הלל ועל כל ארבע הכוסות וכו', ועל תפילין ש"ר, כי יש פוסקים שאין לברך עליהם (בהנחה שאתה שייך לעדה שמברכים).​​
ומה שאתה מדמה סופר ליצרן וקבלן, אינו דומה כלל. את היצרן והקבלן בודקים. אולי לא אני, אבל יש מכון התקנים וכו'. את הסופר אני לא יכול לבדוק, אלא אם יש לי עדים שלא זזה ידם מידו, שיעידו לי שכתב כסדרן וכו'. ואם כן, אני אנוס לסמוך על ישרתו, ומיגו דכשר להעיד שכתב כדינם, כשר נמי להעיד על הכל.

 
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבעיה זה פחות הברכה.
הבעיה זה שיתכן שמעולם לא הנחת תפילין.


אני לא מכיר אדם אחד שלפני קנייה רצינית [דירה/רכב/וכדומה] לא ישב לבדוק ולברר האם זה טוב או לא.
ואילו כאן איך יתכן להזמין תפילין ולסמוך על הסמוך?
תשב תברר מה המנהג של אבותיך ורבותיך ומהי הכרעת הפוסקים, ואז תוכל להזמין כראוי.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
אאא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
הטוענים שצריך לכתוב כרמב"ם שבזה ודאי יוצאים, לא שמו לבם, לכך, שע"פ הרא"ש, לא יוצאים בזה כלל, והשו"ע בהלכות ס"ת, הזהיר שלא לעשות שלא כרא"ש, וכ"ש לנו האשכנזים, שהולכים יותר אחר הרא"ש.

הלא הרמ"א פסק שאם כל הפרשיות פתוחות כשר.
וכתב הרמ"א שכך מנהג האשכנזים בזמנו, (לכתוב גם את והיה אם שמוע בראש השיטה). [אף שזה לא לפי הרא"ש].

נמצא שגם האשכנזים לא נהגו לכתוב כשיטת הרא"ש.
יתכבד מר, ויקרא שוב את מה  שכתבתי. הזכרתי את דברי הרמ"א, לכתוב פתוחות. הזכרתי את הרמ"א, ביו"ד, שאם א"א כשניהם, יכתוב כרמב"ם. רק הוספתי, שהשו"ע כתב שיזהר לכתוב כשניהם, בדאפשר, כמו בס"ת, וכתבתי, שא"כ לנו האשכנזים, שככלל, הרבה יותר חוששים לרא"ש, ודאי שיותר יש להיזהר בזה. הנפק"מ, שעדיף דיעבד לכו"ע, מלכתחילה כרמב"ם, אף שלשו"ע לא סבירא ליה.
אבל בני אשכנז יוצאים ביד רמ"א, שהוא פסק לא לכתוב כהרא"ש.
 
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנוסף להנ"ל צריך עוד לברר, לו יצוייר שמישהו ירצה להכין תפילין לפי הרא"ש לגמרי - לא לפי הט"ז, איך עושים את הסתומה ב'והיה אם שמוע' לדעת הרא"ש?


[נ.ב. בבריסק נוהגים להניח שתי זוגות תפילין, זוג אחד לפי הרמב"ם וזוג אחד לפי הט"ז. צ"ע מדוע לא עשו אחד כהרא"ש במקום כהט"ז.]
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
כ"ש כשהמנהג מוכרע, כדין מוכרע, והחולק דחוף.

לא ברור כלל שהמנהג מוכרע.
בחלק מהמקומות באירופה כתבו האשכנזים לפי הרמב"ם, וכן עד היום רבים מהאשכנזים נוהגים כהרמב"ם.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
אאא אמר:
אבל בני אשכנז יוצאים ביד רמ"א, שהוא פסק לא לכתוב כהרא"ש.

הט"ז גם שייך לבני אשכנז ההולכים בתורת הרמ"א
כאשר הט"ז חולק על הרמ"א אין שום מקור שהאשכנזים קיבלו על עצמם את דברי הרמ"א יותר מאת דברי הט"ז

לעומת שיטת הרב עובדיה שגם כאשר הפוסקים הספרדים חולקים על מרן
הולכים כמרן
(והרבה מפוסקי ספרד לא ס"ל כוותייהו ולכן הם פוסקים כהחיד"א והבן איש חי ועוד גם נגד דעת המחבר)

לא באתי לצדד דעה כלל במחלוקת המדוברת כי אם להדגיש עניין זה
 

סופר המלך

משתמש ותיק
אאא אמר:
בנוסף להנ"ל צריך עוד לברר, לו יצוייר שמישהו ירצה להכין תפילין לפי הרא"ש לגמרי - לא לפי הט"ז, איך עושים את הסתומה ב'והיה אם שמוע' לדעת הרא"ש?
שורה שלימה רווח בסוף שמע (או בתחילת והיה א"ש)

(ואכן כבר הקשו מראשי השיטין, ומכח זה יש שפירשו דברי הרא"ש שפרשת והא"ש סתומה בסופה ולא בתחילתה, ולפי"ז נפל בבירא כל הענין לצאת דעת הרא"ש)
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
הרבה יותר מכך, בסיס הפסיקה של הרמ"א, זה העדפת המנהג, כידוע לכל בקי, אפי' מעט, בפסיקתו. כך שמלבד שאנו לא קיבלנו את הרמ"א, נגד הפוסקים שאחריו, הרי שכשיש מנהג הפוך, גם לדרכו, המנהג מכריע. על דברי בורות, בנוסח בני אשכנז נוהגים כרמ"א, שאמר שלא נוהגים כרא"ש, שנכתבו בלי שראה את הנושא, אף לא מקופיא, ובלי שקרא את האשכול, בו התייחסו לנושא באריכות, אתכבד לא לענות. לדעתי, נדרש מינימום רמה, בפורום תורני, ובכלל, ומהחברים כאן יש לדרוש, לשמור על מינימום זה.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כבודו באמת חושב שפותח האשכול לא מונח עמוק בסוגייא? ולא קרא בעיון את כל האשכול?
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
איכא מאן דאמר אמר:
אאא אמר:
אבל בני אשכנז יוצאים ביד רמ"א, שהוא פסק לא לכתוב כהרא"ש.

הט"ז גם שייך לבני אשכנז ההולכים בתורת הרמ"א
נכון. 
אך הוא כתב שבני אשכנז צריכים לנהוג יותר כדעת הרא"ש. 
על זה כתבתי שבמחלוקת זו כבר פסק הרמ"א שלא עושים כפי הרא"ש.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
בנוסח בני אשכנז נוהגים 
יש לי תמונות של הרבה פרשיות תפילין אשכנזיים מלפני כ-200 שנה ומדורינו - שהם לפי הרמב"ם.
 
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
סופר המלך אמר:
אאא אמר:
בנוסף להנ"ל צריך עוד לברר, לו יצוייר שמישהו ירצה להכין תפילין לפי הרא"ש לגמרי - לא לפי הט"ז, איך עושים את הסתומה ב'והיה אם שמוע' לדעת הרא"ש?
שורה שלימה רווח בסוף שמע (או בתחילת והיה א"ש)
ולפי"ז קשה - תהיה אחת מהפרשיות כתובה בשורה פחות או שורה יותר מהשאר?
היינו והיה אם שמוע יהיה כתוב ב-8 שורות בשל יד, וכדומה?
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכי מזעזע הוא שיש כל כך הרבה שפשוט לא יודעים לפי איזה שיטה התפילין שלהם.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
יש להעיר דהגר"ז שפסק לעשות כהרמב"ם ולא כהט"ז מלשנו נראה ברור דלא הכריע דלא כהט"ז, אלא שעכ"פ כתוב לחוש לפוסלים, ולכן כתב לעשות רמב"ם, וכמדומה שכן הוא במאמר מרדכי,

וא"כ לא שייך לומר דהגר"ז והמאמר מרדכי הכריעו דמי שעושה כהט"ז אין לו הפסק פרשה כלל אלא שחששו לאפשרות הזו, כיוון שהב"י והפוסקים לא הזכירו את העצה של הט"ז
 
חלק עליון תַחתִית