שמיעת חדשות במוצאי שבת

ישראל הכהן

משתמש ותיק
האם זה נקרא מעשה שבת שאסור ליהנות ממנו?
ואם כן באיזה שעה ודאי מותר לשמוע?
שמעתי שיש מתירים כי המחלל שבת לא נהנה מכך, האם זה מוסכם?
 
יש אומרים ש'בכדי שיעשו' הוא רק כתיבת או שידור החדשה עצמה ולא הכנת הידיעה כמו בירור הנתונים וכדו', ולפ''ז סגי בהמתנת כעשר דק' לכל היותר

אך יש לבדוק שגם אם הדברים נכונים, אם אין בזה משום הדלקת סיגריה ממדורה שנשרף בה ס''ת
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
האם זה ''מעשה'' שבת?
אם מישהו שמע ברדיו בשבת אסור לי לשמוע ממנו מה אמרו כי זה מ-ע-ש-ה שבת?
זה הנאה מחילול שבת. זה לא בסדר. זה הנאה מעוון גדול של מישהו אחר. אבל אין בזה קנס.
 

HaimL

משתמש ותיק
נדמה לי שכבר היה פעם דיון כזה בפורום. באופן כללי, בחילול שבת גמור של ישראל, בין בשוגג בין במזיד, אין בכדי שיעשו
 
למה זה תשאל לשמי אמר:
יש אומרים ש'בכדי שיעשו' הוא רק כתיבת או שידור החדשה עצמה ולא הכנת הידיעה כמו בירור הנתונים וכדו', ולפ''ז סגי בהמתנת כעשר דק' לכל היותר

אך יש לבדוק שגם אם הדברים נכונים, אם אין בזה משום הדלקת סיגריה ממדורה שנשרף בה ס''ת
אפילו חז"ל לא אסרו בגלל הטעם הזה, אלא משום קנס, והלכה לחוד והרגש לחוד, ואם ברגש עסקינן אין לדבר סוף, וחס וחלילה, אינני מזלזל ברגש זה כלל, רק צריך לדעת שזה רגש, וגם רגש צריףך הרבה תלמוד
 
לישועתך קויתי השם אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
יש אומרים ש'בכדי שיעשו' הוא רק כתיבת או שידור החדשה עצמה ולא הכנת הידיעה כמו בירור הנתונים וכדו', ולפ''ז סגי בהמתנת כעשר דק' לכל היותר

אך יש לבדוק שגם אם הדברים נכונים, אם אין בזה משום הדלקת סיגריה ממדורה שנשרף בה ס''ת
אפילו חז"ל לא אסרו בגלל הטעם הזה, אלא משום קנס, והלכה לחוד והרגש לחוד, ואם ברגש עסקינן אין לדבר סוף, וחס וחלילה, אינני מזלזל ברגש זה כלל, רק צריך לדעת שזה רגש, וגם רגש צריףך הרבה תלמוד
רבי לישועתך. ודאי ודאי. לא ציינתי את ה'רגש' כנימוק הלכתי אלא כמשהו שצריך לבדקו.
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
האם מישהו יודע מה מורים המורים?
דבר ברור לדינא!


בשו"ת אבני ישפה להגרי"פ פיינהנדלר או"ח סימן סה אסר במהדורת החדשות הראשונה משום החשש שהודפסה בשבת.
 
 
לבי במערב אמר:
אף אחר 'בכדי שיעשו'? תמיהא לפענ"ד.
רק אעיר, שיש דברים שלא שייך בהם בכדי שיעשו, כגון הקלטה של תפילה וכדומה, ששלא שייך בכדי שיעשו, כי א"א לעשות את אותו דבבר אלא דבבר אחר
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
ישראל הכהן אמר:
האם מישהו יודע מה מורים המורים?
דבר ברור לדינא!

חוט שני.png

לפי דברי מרן החוט שני אז אסור להשתמש גם בתקשורת החרדית במוצ"ש וביום א' כיון שגם היא מוזנת ונערכת גם מהתקשורת החילונית ומדיווחיה והכנותיה במהלך השבת.
וזה חידוש גדול.
 

רק מה'

משתמש רגיל
בישראל אין דין של בכדי שיעשו אלא לאותו אדם אסור לעולם (במזיד) ולאחרים גם שעשה בשבילם מותר מיד, דלא גזרינן שיעשה לו שוב.
עי' או"ח שי"ח סע' א' ובמשנ"ב
 

ששמואל

משתמש ותיק
עיי' אורחות שבת פרק כה סעיף סה שדן בזה (ח"ג עמ' נו)
באופן כללי הוא מחלק שם בין אם הוקלט בשבת לבין אם המקליט קיבל את המידע בשבת והקליט במוצ"ש (הערה קלג)
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
פיילוט 0.4 אמר:
האם זה ''מעשה'' שבת?
אם מישהו שמע ברדיו בשבת אסור לי לשמוע ממנו מה אמרו כי זה מ-ע-ש-ה שבת?
זה הנאה מחילול שבת. זה לא בסדר. זה הנאה מעוון גדול של מישהו אחר. אבל אין בזה קנס.

אף אחד מהפוסקים לא התיר!
ומה הכונה זה לא בסדר אבל אין בזה קנס, מה ההלכה? זה חוק שלא אוכפים?
 

שלום23

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
האם זה ''מעשה'' שבת?
אם מישהו שמע ברדיו בשבת אסור לי לשמוע ממנו מה אמרו כי זה מ-ע-ש-ה שבת?
זה הנאה מחילול שבת. זה לא בסדר. זה הנאה מעוון גדול של מישהו אחר. אבל אין בזה קנס.

אף אחד מהפוסקים לא התיר!
ומה הכונה זה לא בסדר אבל אין בזה קנס, מה ההלכה? זה חוק שלא אוכפים?


ראיתי באגן הסהר החדש (אינו לפני כעת וא"י העמוד בספר, וגם לא זוכר מסקנותו) מביא דיון האם קבלת מידע נחשב כהנאה,

ומביא 2 ראיות של"ח הנאה

  • הגמ' פסחים דף י"א: שהיו שמים שתי חלות תודות שנפסלו בלינה כדי לסמן לעם סו"ז חמץ, מבו' דמותר למסור מידע ע"י איסוה"נ.
  • מהגמ' בבכורות מ"ה. שנתחו גוף של מת כדי לספור כמה איברים יש לאשה, ומציין שהחזו"א באהלות סי' כ"ב סקל"ב מביא ראי' מכאן וכתב דאין לדחות דההיתר היה מכיון דמיירי בגוי, שהרי הגר"א מביא ראיות מכל הש"ס כדי להתיר גוי, ולא הביא מכאן ע"כ דל"ח הנאה!
 

תיובתא

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
ישראל הכהן אמר:
האם מישהו יודע מה מורים המורים?
דבר ברור לדינא!

חוט שני.png

לפי דברי מרן החוט שני אז אסור להשתמש גם בתקשורת החרדית במוצ"ש וביום א' כיון שגם היא מוזנת ונערכת גם מהתקשורת החילונית ומדיווחיה והכנותיה במהלך השבת.
וזה חידוש גדול.
כנ"ל לשמוע חדשות מאדם שקרא העיתון ביום א'.
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום23 אמר:
ישראל הכהן אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
האם זה ''מעשה'' שבת?
אם מישהו שמע ברדיו בשבת אסור לי לשמוע ממנו מה אמרו כי זה מ-ע-ש-ה שבת?
זה הנאה מחילול שבת. זה לא בסדר. זה הנאה מעוון גדול של מישהו אחר. אבל אין בזה קנס.

אף אחד מהפוסקים לא התיר!
ומה הכונה זה לא בסדר אבל אין בזה קנס, מה ההלכה? זה חוק שלא אוכפים?


ראיתי באגן הסהר החדש (אינו לפני כעת וא"י העמוד בספר, וגם לא זוכר מסקנותו) מביא דיון האם קבלת מידע נחשב כהנאה,

ומביא 2 ראיות של"ח הנאה
 
  1. הגמ' פסחים שהיו שמים שתי חלות תודות שנפסלו בלינה כדי לסמן לעם סו"ז חמץ, מבו' דמותר למסור מידע ע"י איסוה"נ.
  1. מהגמ' ב..... שנתחו גוף של מת כדי לספור כמה איברים יש לאשה, ומציין שהחזו"א מביא ראי' מכאן וכתב דאין לדחות דההיתר היה מכיון דמיירי בגוי, שהרי הגר"א מביא ראיות מכל הש"ס כדי להתיר גוי, ולא הביא מכאן ע"כ דל"ח הנאה!

הראייה הראשונה אולי אפשר שלהציל מאיסור שאני, משמיעת חדשות שזה הנאה.
והראייה השנייה אשמח לדעת איפוא הגמ' והחזו"א?
סביר להניח שהחוט שני גם ידע את החזו"א, וכנראה שאין זה דומה לעניינו.
 

שלום23

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
שלום23 אמר:
ישראל הכהן אמר:
אף אחד מהפוסקים לא התיר!
ומה הכונה זה לא בסדר אבל אין בזה קנס, מה ההלכה? זה חוק שלא אוכפים?


ראיתי באגן הסהר החדש (אינו לפני כעת וא"י העמוד בספר, וגם לא זוכר מסקנותו) מביא דיון האם קבלת מידע נחשב כהנאה,

ומביא 2 ראיות של"ח הנאה
 
  1. הגמ' פסחים שהיו שמים שתי חלות תודות שנפסלו בלינה כדי לסמן לעם סו"ז חמץ, מבו' דמותר למסור מידע ע"י איסוה"נ.
  1. מהגמ' ב..... שנתחו גוף של מת כדי לספור כמה איברים יש לאשה, ומציין שהחזו"א מביא ראי' מכאן וכתב דאין לדחות דההיתר היה מכיון דמיירי בגוי, שהרי הגר"א מביא ראיות מכל הש"ס כדי להתיר גוי, ולא הביא מכאן ע"כ דל"ח הנאה!

הראייה הראשונה אולי אפשר שלהציל מאיסור שאני, משמיעת חדשות שזה הנאה.
והראייה השנייה אשמח לדעת איפוא הגמ' והחזו"א?
סביר להניח שהחוט שני גם ידע את החזו"א, וכנראה שאין זה דומה לעניינו.

לא הבנתי כוונת מע"כ כתבת חילוק אבל זה לא מחלק, השאלה האם קבלת מידע נחשב הנאה מה ההבדל איזה מידע האם מתי להפסיק עם חמץ או מה קרה היום? (וסתם לא מדובר שהם תקועים איך להפריש מהאיסור, כי היה אפשר למצוא עוד מאה דרכים להודיע)
בל"נ אחפש המ"מ
ןלגבי מש"כ שכנראה אין זה דומה לענינו, אין לי תשובה ע"ז.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום23 אמר:
ישראל הכהן אמר:
שלום23 אמר:
ראיתי באגן הסהר החדש (אינו לפני כעת וא"י העמוד בספר, וגם לא זוכר מסקנותו) מביא דיון האם קבלת מידע נחשב כהנאה,

ומביא 2 ראיות של"ח הנאה
 
  1. הגמ' פסחים שהיו שמים שתי חלות תודות שנפסלו בלינה כדי לסמן לעם סו"ז חמץ, מבו' דמותר למסור מידע ע"י איסוה"נ.
  1. מהגמ' ב..... שנתחו גוף של מת כדי לספור כמה איברים יש לאשה, ומציין שהחזו"א מביא ראי' מכאן וכתב דאין לדחות דההיתר היה מכיון דמיירי בגוי, שהרי הגר"א מביא ראיות מכל הש"ס כדי להתיר גוי, ולא הביא מכאן ע"כ דל"ח הנאה!

הראייה הראשונה אולי אפשר שלהציל מאיסור שאני, משמיעת חדשות שזה הנאה.
והראייה השנייה אשמח לדעת איפוא הגמ' והחזו"א?
סביר להניח שהחוט שני גם ידע את החזו"א, וכנראה שאין זה דומה לעניינו.

לא הבנתי כוונת מע"כ כתבת חילוק אבל זה לא מחלק, השאלה האם קבלת מידע נחשב הנאה מה ההבדל איזה מידע האם מתי להפסיק עם חמץ או מה קרה היום? (וסתם לא מדובר שהם תקועים איך להפריש מהאיסור, כי היה אפשר למצוא עוד מאה דרכים להודיע)
בל"נ אחפש המ"מ
ןלגבי מש"כ שכנראה אין זה דומה לענינו, אין לי תשובה ע"ז.

לא נראה שיש עוד דרכים להודיע.

אינו דומה כלל ידיעת פרט טכני לאפרושי מאיסורא, שאין בזה שום הנאה, להנאה מחדשות, ופשוט.

בכלל להביא ראיות מאיסורי הנאה למעשה שבת, זה דימוי מילתא למילתא שאינם דומים,
כיון שיסוד האיסור באיסורי הנאה הוא השתמשות בחפצא, ולכן ידיעת דבר פלוני אינו נקרא השתמשות. משא"כ מעשה שבת שתוכן האיסור הוא הנאת הגברא, כל הנאה של הגברא אסורה, וכהכרעת כל הפוסקים.
 

שלום23

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
שלום23 אמר:
ישראל הכהן אמר:
הראייה הראשונה אולי אפשר שלהציל מאיסור שאני, משמיעת חדשות שזה הנאה.
והראייה השנייה אשמח לדעת איפוא הגמ' והחזו"א?
סביר להניח שהחוט שני גם ידע את החזו"א, וכנראה שאין זה דומה לעניינו.

לא הבנתי כוונת מע"כ כתבת חילוק אבל זה לא מחלק, השאלה האם קבלת מידע נחשב הנאה מה ההבדל איזה מידע האם מתי להפסיק עם חמץ או מה קרה היום? (וסתם לא מדובר שהם תקועים איך להפריש מהאיסור, כי היה אפשר למצוא עוד מאה דרכים להודיע)
בל"נ אחפש המ"מ
ןלגבי מש"כ שכנראה אין זה דומה לענינו, אין לי תשובה ע"ז.

לא נראה שיש עוד דרכים להודיע.

אינו דומה כלל ידיעת פרט טכני לאפרושי מאיסורא, שאין בזה שום הנאה, להנאה מחדשות, ופשוט.

בכלל להביא ראיות מאיסורי הנאה למעשה שבת, זה דימוי מילתא למילתא שאינם דומים,
כיון שיסוד האיסור באיסורי הנאה הוא השתמשות בחפצא, ולכן ידיעת דבר פלוני אינו נקרא השתמשות. משא"כ מעשה שבת שתוכן האיסור הוא הנאת הגברא, כל הנאה של הגברא אסורה, וכהכרעת כל הפוסקים.

איני מבין למה לא נראה לך שיש עוד דרכים להודיע סוף זמן, אפשר לשים כל חפץ אחר ע"ג איצטבא,

אני מבקש אם תוכל להסביר לקשה הבנה כמוני את מש"כ "אינו דומה כלל ידיעת פרט טכני לאפרושי מאיסורא, שאין בזה שום הנאה, להנאה מחדשות, ופשוט." כי לפי הבנתי שניהם הן מסירת מידע ומה זה משנה איזה מידע, חוץ אם ברצונך להגיד שהנאת הסיפוק שיש לאדם משמיעת חדשות נחשב להנאה לגבי איסור שבת משא"כ לגבי חמץ מדובר באנשים שאין להם שום הנאה מלדעת מתי זמן איסור, לי זה נשמע הזוי

אני לא בסוגיא של מעשה שבת אבל אשמח למראה מקומת למש"כ הכרעת כל הפוסקים שמעשה שבת תוכן האיסור הוא הנאת הגברא
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום23 אמר:
אני מבקש אם תוכל להסביר לקשה הבנה כמוני את מש"כ "אינו דומה כלל ידיעת פרט טכני לאפרושי מאיסורא, שאין בזה שום הנאה, להנאה מחדשות, ופשוט." כי לפי הבנתי שניהם הן מסירת מידע ומה זה משנה איזה מידע, חוץ אם ברצונך להגיד שהנאת הסיפוק שיש לאדם משמיעת חדשות נחשב להנאה לגבי איסור שבת משא"כ לגבי חמץ מדובר באנשים שאין להם שום הנאה מלדעת מתי זמן איסור, לי זה נשמע הזוי

אני לא בסוגיא של מעשה שבת אבל אשמח למראה מקומת למש"כ הכרעת כל הפוסקים שמעשה שבת תוכן האיסור הוא הנאת הגברא
הכרעת כל הפוסקים שאסור לשמוע חדשות שהוכנו בשבת בגלל מעשה שבת!
ולא ס"ד דמאן דהו לדמות לראיות הנ"ל שהובאו לגבי איסורי הנאה.

וזה משום שאי"צ לפנים שמעשה שבת האיסור הוא לא השתמשות בחפצא כמו איסורי הנאה, אלא קנס על הגברא שלא להנות ממעשה שבת.
ולמשל כלל יסודי בהלכות מעשה שבת שדבר שלא השתנה מחמת החילול שבת כגון מלאכת הוצאה לא קנסו, כי אין זה חמור כל כך, שאין בזה זלזול בשבת, לפי שהדבר היה קיים עוד קודם.
ולפי דבריך שיסוד האיסור של מעשה שבת הוא משום שזה כמו איסורי הנאה מה לי שהדבר לא השתנה, הרי החפצא אסור בהשתמשות.
רואים שמעשה שבת זה סברות עדינות של כבוד שבת, ואף שמלאכת הוצאה היא חמורה לא פחות מכל מלאכה, מ"מ לא אסרו. ואינו שייך כלל להלכות איסורי הנאה ודו"ק.

[אולי היה אפשר לחדש שכהן שיאמרו לו כאן יש קבר יש לו הנאה מכך אף שמצוות לאו ליהנות ניתנו, אולם לומר שלכתוב סוף זמן חמץ זה גורם הנאה ממשית, זה דבר רחוק. ואשריכם אם אתם בדרגה גבוהה כ"כ של יראת העונש, עוד לא זכיתי לראות מישהו קורא בהנאה את סוף זמן ק"ש, ובעיתון כן ראיתי] 
 

שלום23

משתמש ותיק
הכרעת כל הפוסקים כוונתך לחוט השני או שיש לך עוד פוסקים?

ביקשתי מראה מקום ליסוד זה אשמח אם תוכל לציין (למרות שאצלך זה דבר שאין צריך לפנים).

איני מבין ראייתך, די"ל שרק קנסו (חז"ל ברוחב דעתם) במקום שזה השתנה, ולא משום שהאיסור פשוט לא קיים במצב שלא השתנה.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום23 אמר:
הכרעת כל הפוסקים כוונתך לחוט השני או שיש לך עוד פוסקים?

ביקשתי מראה מקום ליסוד זה אשמח אם תוכל לציין (למרות שאצלך זה דבר שאין צריך לפנים).

איני מבין ראייתך, די"ל שרק קנסו (חז"ל ברוחב דעתם) במקום שזה השתנה, ולא משום שהאיסור פשוט לא קיים במצב שלא השתנה.

הובא כאן מהאורחות שבת והגר"י פיינהנדלר.
ואדרבא אני מחכה לשמוע מי המתיר,
אולי על סמך ראיותך?
כי קשה לבד לדמות מילתא למילתא נגד סתימת הפוסקים וד"ל.
 

שלום23

משתמש ותיק
לכבודך (ולמען כבודי) הלכתי לחפש את זה ולהלן מה שמצאתי:
באגן הסהר ח"ג עמוד 475 מביא שאלה לגבי המודר הנאה מחבירו האם מותר לו לשמוע חדשות מעניינות ממנו?
ומוכיח משתי הראיות דלעיל הראשון מפסחים דף י"א: והשני בכורות מבכורות מ"ה. והחזו"א באהלות סי' כ"ב סקל"ב

והוא רוצה לדמות זה לענין מעשה שבת במי שקיבל מייל וכד' בש"ק האם מותר ליהנות מהמידע ההוא,
ומביא מהרש"ם סי שי"ח דגדר האיסור של מעשה שבת הוא לא איסור הנאה אלא שלא להשתמש בדבר הנוצר דרך איסור (ממש כדברך) ועפ"ז כתב של"ש כאן מצות לאו ליהנות ניתנו מכיון שהאיסור אינו ההנאה אלא ההשתמשות,
ומנגד מביא מהשד"ח ח"ה ממהר"י אסד, שמביא גם לענין מעשה שבת ההיתר של מצות לל"נ,
ומביא שהחוט שני כתב דבמעשה שבת של גוי אמרי' מלל"נ ןבמעשה שבת של יהודי לא אמרינן.


ודרך אגב בארחות שבת מתיר לשמוע במוצ"ש מנתונים שנאספו בשבת, ורק אוסר מה שהוקלט בשבת.
 

שלום23

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
אולם לומר שלכתוב סוף זמן חמץ זה גורם הנאה ממשית, זה דבר רחוק. ואשריכם אם אתם בדרגה גבוהה כ"כ של יראת העונש,
מה שגורם לי הנאה ממשית זה לקרוא התגובות שלך.
אמנם לא מדברים עלי ועליך, אלא על זמן הבית שלפי דבריך מוכרחים לומר שלא היה אף א' בישראל שנהנה מלדעת מתי יכול לקיים המ"ע, ונ"ל שתסכים שקשה להגיד ככה.
ישראל הכהן אמר:
עוד לא זכיתי לראות מישהו קורא בהנאה את סוף זמן ק"ש, ובעיתון כן ראיתי]
אני רואה המון אנשים שיש להם הנאה מהמידע של סוזק"ש, ויצטערו מאד מאד אם לא יהיה להם דרך לדעת מתי סוף זמן, אבל אולי תלוי במקום מגורים (אני בב"ש) או שאתה מחלק בסוגי הנאה בין חדשות שאתה מחשיב כהנאה ממשית ללא לפספס זמן ק"ש שלא נחשב הנאה ממשית ולזה נ"ל שצריך ראייה.
 

שלום23

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
האם זה ''מעשה'' שבת?
אם מישהו שמע ברדיו בשבת אסור לי לשמוע ממנו מה אמרו כי זה מ-ע-ש-ה שבת?
זה הנאה מחילול שבת. זה לא בסדר. זה הנאה מעוון גדול של מישהו אחר. אבל אין בזה קנס.

בארחות שבת ח"ג עמ' מא בהערה צה כתב:

וכתב בשם הגר"ש אוירבך, יש לעיין אם מותר לשמוע החדשות ממי ששמע באיסור מכיון שיש כאן המשך של נהנה ממעשה שבת.
 

שלום23

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
שלום23 אמר:
אני לא בסוגיא של מעשה שבת אבל אשמח למראה מקומת למש"כ הכרעת כל הפוסקים שמעשה שבת תוכן האיסור הוא הנאת הגברא

וזה משום שאי"צ לפנים שמעשה שבת האיסור הוא לא השתמשות בחפצא כמו איסורי הנאה, אלא קנס על הגברא שלא להנות ממעשה שבת.
ולמשל כלל יסודי בהלכות מעשה שבת שדבר שלא השתנה מחמת החילול שבת כגון מלאכת הוצאה לא קנסו, כי אין זה חמור כל כך, שאין בזה זלזול בשבת, לפי שהדבר היה קיים עוד קודם.
ולפי דבריך שיסוד האיסור של מעשה שבת הוא משום שזה כמו איסורי הנאה מה לי שהדבר לא השתנה, הרי החפצא אסור בהשתמשות.
רואים שמעשה שבת זה סברות עדינות של כבוד שבת, ואף שמלאכת הוצאה היא חמורה לא פחות מכל מלאכה, מ"מ לא אסרו. ואינו שייך כלל להלכות איסורי הנאה ודו"ק.
צורם לעין לכתוב כלל יסודי בהל' שבת בדבר שהוא מח' ראשונים עי' רשב"א עירובין מ"ב. , ובביאה"ל שי"ח ס"א מביא החיי"א להחמיר.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום23 אמר:
ישראל הכהן אמר:
שלום23 אמר:

וזה משום שאי"צ לפנים שמעשה שבת האיסור הוא לא השתמשות בחפצא כמו איסורי הנאה, אלא קנס על הגברא שלא להנות ממעשה שבת.
ולמשל כלל יסודי בהלכות מעשה שבת שדבר שלא השתנה מחמת החילול שבת כגון מלאכת הוצאה לא קנסו, כי אין זה חמור כל כך, שאין בזה זלזול בשבת, לפי שהדבר היה קיים עוד קודם.
ולפי דבריך שיסוד האיסור של מעשה שבת הוא משום שזה כמו איסורי הנאה מה לי שהדבר לא השתנה, הרי החפצא אסור בהשתמשות.
רואים שמעשה שבת זה סברות עדינות של כבוד שבת, ואף שמלאכת הוצאה היא חמורה לא פחות מכל מלאכה, מ"מ לא אסרו. ואינו שייך כלל להלכות איסורי הנאה ודו"ק.
צורם לעין לכתוב כלל יסודי בהל' שבת בדבר שהוא מח' ראשונים עי' רשב"א עירובין מ"ב. , ובביאה"ל שי"ח ס"א מביא החיי"א להחמיר.
ראשית, אני שמח מאד על השטייגען בשעות הקטנות,
ואין נפקותא לכבוד מי זה,
כי בסוף הקרן קיימת לעולם הבא.
אמנם אתה צודק שלא הקפתי כעת את הנושא, 
אך למעשה כך הכרעת הפוסקים [רמב"ם שבת ו כד. שו"ע תה ט] במקום שלא היה שינוי בחפצא מחמת המעשה שבת לא קנסו.
וזהו עיקר הדין להלכה.
אמת שיש את דעת החיי אדם [יחידאה] שכתב שראוי להחמיר כדעת האוסרים, ולכן בחילול שבת דאורייתא רק במקום צורך מותר לסמוך על זה.
אבל גם הוא מודה שמעיקר הדין מותר, ולכן היקל במקום הצורך. וכמו כן אם יש עוד סניף להקל מקילים.
 
חלק עליון תַחתִית