מילים משובשות בעברית החדשה

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יצאו על זה ספרים, גם בעלון העדה מפורסמים כל שבוע קבוצת מילים.
יותר מעניין אלו המילים שגרמו שיבושים תורניים.
כוונתי: כתוב "שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", ושואלים שבתחילה משמע ישיבה ממושכת ואח"כ "לבקר" שמשמעותו מידי פעם, ומתרצים שכל יום יהיה בעיניו כאילו זה עתה ביקר.
אך האמת דל הוורט הזה נוצר משיבוש הלשון, דרש"י מבאר שהוא מלשון ביקורת וכן ביקור חולים פירושו שבודק מה חסר לחולה, וה"נ מגיע לבית המדרש לדרוש בתורה.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק
אני גם מצטרף לפרוייקט

ראשון:
חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
 

חמד ילד

משתמש רגיל
פותח הנושא
אתה מתכוון לעלון לידע ולהודיע
מי שיכול להעלות לכאן מהעלון זה גם יעזור.
דוגמא שזכורה לי משם המילה 'שלט' (שלטי הגיבורים) הכוונה מגן ולא במשמעות של ימינו
לא תמיד כל מה שכתוב שם מדויק הם יותר מידי יורדים לדקויות, גם חז"ל השתמשו בלשון מושאל לפעמים, אני מתכוון מילים ממש משובשות
 

חמד ילד

משתמש רגיל
פותח הנושא
שלום עולם אמר:
חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק

חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
למה יימחק
אגב חשמל לפי פירוש מסוים זה שם של צבע וכפי מה שזכור לי הסיבה שלקחו את זה למילה הידועה זה כי בתרגום השבעים תרגם את הצבע הזה 'אלקטרון' שזה ביוונית שם של אבן (ענבר) שהיא בצבע הזה, ואחרי מאות שנים גילו שמהאבן הזו אפשר להוציא חשמל סטטי ולכן קראו לו 'אלקטריק' ומשם הגיע הרעיון (גם זו מילה בעייתית... רעיון הכוונה מחשבה ולא רק דבר חדש) לקרוא לאלקטריק חשמל
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
חמד ילד זה גם משובש במקור זה ילד חמד :lol:
אגב היו גדולי ישראל שלא הזכירו חשמל וקראו לזה אלקטרי (כמדומני בספר מאורי אור של הגרשז"א).
 

שלום עולם

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
שלום עולם אמר:
חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק

חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
למה יימחק
אגב חשמל לפי פירוש מסוים זה שם של צבע וכפי מה שזכור לי הסיבה שלקחו את זה למילה הידועה זה כי בתרגום השבעים תרגם את הצבע הזה 'אלקטרון' שזה שם של אבן שהיא בצבע הזה, ואחרי מאות שנים גילו שמהאבן הזו אפשר להוציא חשמל סטטי ולכן קראו לו 'אלקטריק' ומשם הגיע הרעיון (גם זו מילה בעייתית... רעיון הכוונה מחשבה ולא רק דבר חדש) לקרוא לאלקטריק חשמל

כנראה לא הכרת את המנהל הקודם..
 

חמד ילד

משתמש רגיל
פותח הנושא
הוורט המפורסם על 'ריבה' שבן יהודה שר"י ראה בגמרא 'ריבה מיני מרקחת' הוא טעות. הסיבה שהוא קרא לזה ריבה זה מהשפה הערבית שנקרא 'מורבוב'
 

סופר

משתמש ותיק
יש כאלו שחושבים שבן יהודה טעה בכל מיני מילים. אבל באמת הוא היה מלומד גדול, ובכוונה תחילה שיבש הרבה מילים. כנראה מרוב רשעותו חשב שהוא יותר חכם.. ומבין יותר טוב מהשפה הקדושה, וחשב שהוא מבין יותר טוב.
 

בעל מחלוקת

משתמש רשום
חמד ילד אמר:
הוורט המפורסם על 'ריבה' שבן יהודה שר"י ראה בגמרא 'ריבה מיני מרקחת' הוא טעות. הסיבה שהוא קרא לזה ריבה זה מהשפה הערבית שנקרא 'מורבוב'
ציטוט מהאקדמיה ללשון
את המילה ריבה חידש בן־יהודה בהשראת המילה הערבית מֻרַבַּא (קונפיטורה). הוא תלה את חידושו במילה "ריבה" הנזכרת בתלמוד הירושלמי בהקשר של טיגון מְנָחוֹת, ואף סבר שיש קשר בינה ובין המילה הערבית. ואולם נוסח הירושלמי שעמד לפניו מאוחר הוא: בכתב היד של הירושלמי אין "ריבה" אלא "רכה", וגם במקבילה בתלמוד הבבלי הנוסחים העיקריים הם "רכה" ו"רבה" – בלי יו"ד (לשון ריבוי – אפייה מרובה).
 

כרם

משתמש ותיק
"צפורן"
בין סממני הקטורת אנו מוצאים את הצפורן. ואין לו קשר לצפורן של העברית.
צפורן העבריתי, מקורו בשיבוש מעניין. במקורות נקרא הבושם הזה בשם "מסמר של גרופלי", על שם צורתו כמסמר. באידיש פולנית מסמר הוא "נאגל", והבושם הזה נקרא נאגל. בגרמנית "נאגל" זה צפורן. וכך נשתבש הנאגל להיות צפורן במקום מסמר.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
סופר אמר:
יש כאלו שחושבים שבן יהודה טעה בכל מיני מילים. אבל באמת הוא היה מלומד גדול, ובכוונה תחילה שיבש הרבה מילים. כנראה מרוב רשעותו חשב שהוא יותר חכם.. ומבין יותר טוב מהשפה הקדושה, וחשב שהוא מבין יותר טוב.

ע"ז נאמר שהתורה יש בה סם חיים וההיפך..
 

יצחק

משתמש ותיק
שלום עולם אמר:
חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק
אני גם מצטרף לפרוייקט

ראשון:
חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
נו אז מה אם זה דבר גבוה, יש איסור להשאיל מילה גבוהה לדבר אחר פחות יותר? למשל מילת אלהים יש אומרים שבמקורה נאמרה על מלאכים והושאלה לדיינים ויש אומרים ההיפך.
במשך חכמה ריש ויקרא משתמש במילה "אלקטרי רוחני" בכדי לתאר את השפע של הקרבנות, אפשר גם לומר להשתמש בהשאלות לשני הצדדים.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר

אך אולי אנסה להבין למי שרוצה
כ"ז ע"ד עצמי ובכו"א צריך לשאול גדולים וצדיקים

א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק
ב. במשך חכמה אינו כותב ח"ו שאלקטרי זה הוא הוא השפע של הקרבנות, אלא שרוצה להסביר לאוזן בני-אנוש מגושמים ענינים רוחניים אז תופסים דבר הגשמי שהכי יכול לעורר את דמיונו של יצור-גשמי לדמיין מה הוא,, ואכמ"ל ואני רוצה להאריך בנושא זה
אבל להבדיל מעוותי הלשוה"ק קראו למה שרוצים בשם שהתורה קוראת כן בדיוק לדברים הגבוהים, והארכתי הרבה מדי לחכם ומבין מדעתו..
מקווה שלא שיצאתי מהגדר בנושאים רמים אלו וע"כ
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
שלום עולם אמר:
יוסף יצחק אמר:
אגב היו גדולי ישראל שלא הזכירו חשמל וקראו לזה אלקטרי (כמדומני בספר מאורי אור של הגרשז"א).

לא היו אלא היו וישנם ...
כיף להקצין, אבל מה אעשה וראיתי במו עיני גדולי ישראל שכתבו בספריהם חשמל בלי פקפוק וכן בדורינו, תעשה חיפוש קצר באוצר החכמה וכדומה ותווכח, והדבר פשוט שבאמת אין שום בעיה, דלאחר שהם עוותו ממילא לטעמם זה המושג ואנו אין לנו כוונה לזה, ורק מצד הרגש לא רצו.
 

יצחק

משתמש ותיק
שלום עולם אמר:
כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר

אך אולי אנסה להבין למי שרוצה
כ"ז ע"ד עצמי ובכו"א צריך לשאול גדולים וצדיקים

א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק
ב. במשך חכמה אינו כותב ח"ו שאלקטרי זה הוא הוא השפע של הקרבנות, אלא שרוצה להסביר לאוזן בני-אנוש מגושמים ענינים רוחניים אז תופסים דבר הגשמי שהכי יכול לעורר את דמיונו של יצור-גשמי לדמיין מה הוא,, ואכמ"ל ואני רוצה להאריך בנושא זה
אבל להבדיל מעוותי הלשוה"ק קראו למה שרוצים בשם שהתורה קוראת כן בדיוק לדברים הגבוהים, והארכתי הרבה מדי לחכם ומבין מדעתו..
מקווה שלא שיצאתי מהגדר בנושאים רמים אלו וע"כ
כשחז"ל משאילים לא התחדש כאן איזה "קודש קודשים" כשחז"ל משאילים זה אומר שאין בזה שום בעיה ושום חידוש. יש כאן עוד הערה שפתחתי עליה אשכול נפרד.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
יצחק אמר:
שלום עולם אמר:
כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר

אך אולי אנסה להבין למי שרוצה
כ"ז ע"ד עצמי ובכו"א צריך לשאול גדולים וצדיקים

א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק
ב. במשך חכמה אינו כותב ח"ו שאלקטרי זה הוא הוא השפע של הקרבנות, אלא שרוצה להסביר לאוזן בני-אנוש מגושמים ענינים רוחניים אז תופסים דבר הגשמי שהכי יכול לעורר את דמיונו של יצור-גשמי לדמיין מה הוא,, ואכמ"ל ואני רוצה להאריך בנושא זה
אבל להבדיל מעוותי הלשוה"ק קראו למה שרוצים בשם שהתורה קוראת כן בדיוק לדברים הגבוהים, והארכתי הרבה מדי לחכם ומבין מדעתו..
מקווה שלא שיצאתי מהגדר בנושאים רמים אלו וע"כ
כשחז"ל משאילים לא התחדש כאן איזה "קודש קודשים" כשחז"ל משאילים זה אומר שאין בזה שום בעיה ושום חידוש. יש כאן עוד הערה שפתחתי עליה אשכול נפרד.
טוב אם כך,
אתה יכול לקרוא את ההודאה שורה ראשונה,
השאר אתה יכול למחוק..
 

עברי

משתמש רגיל
שלום עולם אמר:
כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר


א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק

א. במחילה, אבל היא הנותנת כיון שחז"ל המה ק"ק לכן כל דבריהם חזקים ויציבים מלאים וגדושים קדושה וזהירות והרי הם לימדונו שמותר להשאיל מושגים.
ומה שחז"ל קודש קודשים לא נותן להם שום בעלות לעבור על דברים שלדידך משמע שחמורים.
ב. הגע בעצמך, הלא אתה נדרש לדברי המש"ח ומסביר את סיבת ההשאלה למרות האיסור החמור בכך ולא תירצת חז"ל ק"ק, והלא כל דבריך מבוססים על גדולי התורה שנמנעו מלהזכיר המילה חשמל ולא אמרת אין למדים מהם משום ק"ק וכו' וכו'.
לעיקר העניין, דומה כי כל העניין שלא להשתמש במילים קדושות לדברי חולין אין בזה איסור או הנהגה ראוייה מצד פגיעת הקדושה, אלא שככל ובאים באמת להקביל בין תוכן החולים לתוכן הקודש ומבטאים זה ע"י תיבה זהה יש בזה חילון הקודש, כגון כנסת ישראל שהמדינה כינתה כך את בית החוקה שלה יש בזה כוונת מכוון וכו'
והצדיקים שלא השתמשו במילה חשמל לכא' הרגישו שבכוונת מכוון רצה ממציא השפה להקביל בין העניינים (למרות שאני לא מבין כ"כ) ולכן מאוס עליהם הדבר.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
עברי אמר:
והצדיקים שלא השתמשו במילה חשמל לכא' הרגישו שבכוונת מכוון רצה ממציא השפה להקביל בין העניינים (למרות שאני לא מבין כ"כ) ולכן מאוס עליהם הדבר.
תשאל אותם.
או אי מי כאן יביא ציטוטים או קישורים ככל שישנם מקורות לזה
גם מי שלא יודע את כל הלכות שבת מהמקרא דרך התלמוד וכו' מספיק שהוא יודע שאסור!, מצידי סיימתי את ההתדיינות
 

עברי

משתמש רגיל
שלום עולם אמר:
עברי אמר:
והצדיקים שלא השתמשו במילה חשמל לכא' הרגישו שבכוונת מכוון רצה ממציא השפה להקביל בין העניינים (למרות שאני לא מבין כ"כ) ולכן מאוס עליהם הדבר.
תשאל אותם.
או אי מי כאן יביא ציטוטים או קישורים ככל שישנם מקורות לזה
גם מי שלא יודע את כל הלכות שבת מהמקרא דרך התלמוד וכו' מספיק שהוא יודע שאסור!, מצידי סיימתי את ההתדיינות
זהו בדיוק שזה לא הלכה, ואף לא מנהג. זה רגש שלמי שהוא קיים הוא קיים מהסיבות שמניתי לעיל ולמי שמחכה אותו בלא הרגש הרי הוא מן ה..
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.

תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
 

אלכס

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.

תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?
 

יצחק

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.

תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
" בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", זה גם ברבים?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
אלכס אמר:
יוסף יצחק אמר:
סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.

תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?
משנה ערכין פרק ב משנה ו ועיין משנה ביצה פרק א משנה ז
ומה שהעיר @יצחק היא הערה יפה, ואין לי תשובה על זה אבל המשניות יוכיחו.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יצחק אמר:
יוסף יצחק אמר:
סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.

תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
"בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", זה גם ברבים?
וכן "תבלין אחד יש לנו ושבת שמו" (שבת קיט,א)
וצע"ג דפשוט דתבלין אינו לשון יחיד דאם כן לא היו אומרים לתבל אלא לתבלן ויש לבדוק אם זה קשור לארמית.
 

אלכס

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
אלכס אמר:
יוסף יצחק אמר:
סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.

תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?
משנה ערכין פרק ב משנה ו ועיין משנה ביצה פרק א משנה ז
ומה שהעיר @יצחק היא הערה יפה, ואין לי תשובה על זה אבל המשניות יוכיחו.
מה רואים בביצה?
וערכין אינה ראיה זו הטיה של המילה תבלין 'לתבל את הנעימה'
ואין הכוונה לתבלין בודד

וראה
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד א
'תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו'
ועיין נדרים נא.
 

אלכס

משתמש ותיק
מתוך האקדמיה ללשון
אבל לא ברור מקורם

נשאלנו כיצד נכון לומר: 'אוכל מתובל' או 'אוכל מתובלן'? למילה תַּבְלִין היסטוריה מעניינת: מעיקרה היא צורת הרבים של המילה תֶּבֶל בשפה הארמית. גם בלשון חכמים המילה תַּבְלִין היא צורת רבים, כפי שאפשר ללמוד ממשפטים כגון "תַּבְלִין נִדּוֹכִין בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ" (משנה ביצה א, ז).

מאחר שהצורה הארמית לא הייתה מובנת (שהלוא בעברית היינו אומרים תְּבָלִים, על דרך מֶלֶךְ–מְלָכִים) החלו לראות בה צורת יחיד והוסיפו על גביה את סיומת הרבים העברית. כך התקבלה צורת רבים חדשה – תַּבְלִינִים. בצורה זו יש ריבוי כפול, כמוה כמאמר הילדים: צ'יפסים. המילה צ'יפס נתפסת אצל הילדים כיחיד, והם מוסיפים לה את סיומת הרבים העברית. היום אין להשיב, כמובן, את התהליך הזה לאחור, ולכן בלשוננו תַּבְלִין – יחיד, והרבים – תַּבְלִינִים.

בשנים האחרונות מתרחש שלב נוסף בתהליך הזה: מן המילה תַּבְלִין גזרו את הפעלים לְתַבְלֵן ומְתֻבְלָן. עד כה נהגנו, כמו במקורותינו, לתבל את המאכלים, וכך מומלץ לנהוג גם במטבח בן ימינו. ה'תבלון' אינו מוסיף שום טעם לפועל הישן והטוב, ומוטב לומר כבעבר 'לתבל' ו'אוכל מתובל'.
 

אלכס

משתמש ותיק
המילה גיל
בלשון הקודש משמעה שמחה
ובארמית בעניין מזל
ובעברית ראובן בגיל 20
ולדעתי זהו שיבוש מהפסוק
דניאל פרק א י
וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ:
 
חלק עליון תַחתִית