למה יימחקשלום עולם אמר:חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק
חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
חמד ילד אמר:למה יימחקשלום עולם אמר:חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק
חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
אגב חשמל לפי פירוש מסוים זה שם של צבע וכפי מה שזכור לי הסיבה שלקחו את זה למילה הידועה זה כי בתרגום השבעים תרגם את הצבע הזה 'אלקטרון' שזה שם של אבן שהיא בצבע הזה, ואחרי מאות שנים גילו שמהאבן הזו אפשר להוציא חשמל סטטי ולכן קראו לו 'אלקטריק' ומשם הגיע הרעיון (גם זו מילה בעייתית... רעיון הכוונה מחשבה ולא רק דבר חדש) לקרוא לאלקטריק חשמל
ציטוט מהאקדמיה ללשוןחמד ילד אמר:הוורט המפורסם על 'ריבה' שבן יהודה שר"י ראה בגמרא 'ריבה מיני מרקחת' הוא טעות. הסיבה שהוא קרא לזה ריבה זה מהשפה הערבית שנקרא 'מורבוב'
סופר אמר:יש כאלו שחושבים שבן יהודה טעה בכל מיני מילים. אבל באמת הוא היה מלומד גדול, ובכוונה תחילה שיבש הרבה מילים. כנראה מרוב רשעותו חשב שהוא יותר חכם.. ומבין יותר טוב מהשפה הקדושה, וחשב שהוא מבין יותר טוב.
נו אז מה אם זה דבר גבוה, יש איסור להשאיל מילה גבוהה לדבר אחר פחות יותר? למשל מילת אלהים יש אומרים שבמקורה נאמרה על מלאכים והושאלה לדיינים ויש אומרים ההיפך.שלום עולם אמר:חשבתי לפתוח כזה אשכול חשבתי שימחק
אני גם מצטרף לפרוייקט
ראשון:
חשמל הוא מושגים גבוהים בתורה
והם גנבוהו לגחמותיהם..
כיף להקצין, אבל מה אעשה וראיתי במו עיני גדולי ישראל שכתבו בספריהם חשמל בלי פקפוק וכן בדורינו, תעשה חיפוש קצר באוצר החכמה וכדומה ותווכח, והדבר פשוט שבאמת אין שום בעיה, דלאחר שהם עוותו ממילא לטעמם זה המושג ואנו אין לנו כוונה לזה, ורק מצד הרגש לא רצו.שלום עולם אמר:יוסף יצחק אמר:אגב היו גדולי ישראל שלא הזכירו חשמל וקראו לזה אלקטרי (כמדומני בספר מאורי אור של הגרשז"א).
לא היו אלא היו וישנם ...
כשחז"ל משאילים לא התחדש כאן איזה "קודש קודשים" כשחז"ל משאילים זה אומר שאין בזה שום בעיה ושום חידוש. יש כאן עוד הערה שפתחתי עליה אשכול נפרד.שלום עולם אמר:כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר
אך אולי אנסה להבין למי שרוצה
כ"ז ע"ד עצמי ובכו"א צריך לשאול גדולים וצדיקים
א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק
ב. במשך חכמה אינו כותב ח"ו שאלקטרי זה הוא הוא השפע של הקרבנות, אלא שרוצה להסביר לאוזן בני-אנוש מגושמים ענינים רוחניים אז תופסים דבר הגשמי שהכי יכול לעורר את דמיונו של יצור-גשמי לדמיין מה הוא,, ואכמ"ל ואני רוצה להאריך בנושא זה
אבל להבדיל מעוותי הלשוה"ק קראו למה שרוצים בשם שהתורה קוראת כן בדיוק לדברים הגבוהים, והארכתי הרבה מדי לחכם ומבין מדעתו..
מקווה שלא שיצאתי מהגדר בנושאים רמים אלו וע"כ
טוב אם כך,יצחק אמר:כשחז"ל משאילים לא התחדש כאן איזה "קודש קודשים" כשחז"ל משאילים זה אומר שאין בזה שום בעיה ושום חידוש. יש כאן עוד הערה שפתחתי עליה אשכול נפרד.שלום עולם אמר:כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר
אך אולי אנסה להבין למי שרוצה
כ"ז ע"ד עצמי ובכו"א צריך לשאול גדולים וצדיקים
א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק
ב. במשך חכמה אינו כותב ח"ו שאלקטרי זה הוא הוא השפע של הקרבנות, אלא שרוצה להסביר לאוזן בני-אנוש מגושמים ענינים רוחניים אז תופסים דבר הגשמי שהכי יכול לעורר את דמיונו של יצור-גשמי לדמיין מה הוא,, ואכמ"ל ואני רוצה להאריך בנושא זה
אבל להבדיל מעוותי הלשוה"ק קראו למה שרוצים בשם שהתורה קוראת כן בדיוק לדברים הגבוהים, והארכתי הרבה מדי לחכם ומבין מדעתו..
מקווה שלא שיצאתי מהגדר בנושאים רמים אלו וע"כ
שלום עולם אמר:כיון שזה דעת גדולי הדור אין אני צריך ליותר
א. מה שחז"ל משאילים הרי זה לנו ק"ק
תשאל אותם.עברי אמר:והצדיקים שלא השתמשו במילה חשמל לכא' הרגישו שבכוונת מכוון רצה ממציא השפה להקביל בין העניינים (למרות שאני לא מבין כ"כ) ולכן מאוס עליהם הדבר.
זהו בדיוק שזה לא הלכה, ואף לא מנהג. זה רגש שלמי שהוא קיים הוא קיים מהסיבות שמניתי לעיל ולמי שמחכה אותו בלא הרגש הרי הוא מן ה..שלום עולם אמר:תשאל אותם.עברי אמר:והצדיקים שלא השתמשו במילה חשמל לכא' הרגישו שבכוונת מכוון רצה ממציא השפה להקביל בין העניינים (למרות שאני לא מבין כ"כ) ולכן מאוס עליהם הדבר.
או אי מי כאן יביא ציטוטים או קישורים ככל שישנם מקורות לזה
גם מי שלא יודע את כל הלכות שבת מהמקרא דרך התלמוד וכו' מספיק שהוא יודע שאסור!, מצידי סיימתי את ההתדיינות
איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?יוסף יצחק אמר:סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.
תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
" בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", זה גם ברבים?יוסף יצחק אמר:סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.
תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
משנה ערכין פרק ב משנה ו ועיין משנה ביצה פרק א משנה זאלכס אמר:איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?יוסף יצחק אמר:סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.
תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
וכן "תבלין אחד יש לנו ושבת שמו" (שבת קיט,א)יצחק אמר:"בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", זה גם ברבים?יוסף יצחק אמר:סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.
תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
מה רואים בביצה?יוסף יצחק אמר:משנה ערכין פרק ב משנה ו ועיין משנה ביצה פרק א משנה זאלכס אמר:איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?יוסף יצחק אמר:סליחה... אבדתי את הכיוון... כאן זה לא פורום שהיו אמורים להביא בו שינויי לשון בין עברית ללשון הקודש.
תבלינים, אין כזה מילה בחז"ל, ומדוע? פשוט מאד כי ביחיד זה "תבל" וברבים זה "תבלין", אז מה זה תבלינים - הרבה הרבה תבל?
ומה שהעיר @יצחק היא הערה יפה, ואין לי תשובה על זה אבל המשניות יוכיחו.
אם מפואר פירושו שיש בו פאר, אז מתובל פירושו שיש בו תבל.אלכס אמר:איפה מצאת שתבלין ביחיד זה תבל?