שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

נושאים שונים

פותח הנושא
יהי חסדך עלינו
הודעות: 205
הצטרף: 05 יוני 2019, 13:57
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי יהי חסדך עלינו » 17 יוני 2020, 21:05

אבי שליט"א שאל אותי אם אני יכול למצוא לו הלואה של 1000 דולר .
בס"ד יש בכולל אברך שמלווה לתקופה קצרה בקשתי ממנו בשבילי הלואה ואח"כ העברתי לאבי שליט"א
בתאריך הפרעון אמרתי לאבי שצריך להחזיר את הכסף אז הוא אמר לי אני יעביר לך 3500 ש"ח ואת העודף קח לך. [בערך 40 ש"ח]
האם יש בזה בעיה של רבית?


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי דרומאי » 17 יוני 2020, 22:06

פשיטא!


בבא בוטא
הודעות: 225
הצטרף: 21 אפריל 2020, 16:31
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי בבא בוטא » 17 יוני 2020, 22:32

  
לענ"ד שרי, ועדיפא מהא דב"מ (ס"ט ב') אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה שקיל לך ארבעה זוזי וא"ל לפלוני לאוזפן זוזי, מ"ט שכר אמירה קא שקיל, כי הא דאבא מר בריה דרב פפא הוה שקיל אוגנא דקירא מקיראי, וא"ל לאבוה אוזפינהו זוזי, אמרו ליה רבנן לרב פפא אכיל בריה דמר רביתא, אמר להו כל כי האי רביתא ניכול, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, הכא שכר אמירה קא שקיל ושרי, ע"ש. ומבואר בזה ב' טעמי היתר, א' דלא נאסרה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, וב', דחשיב שכר אמירה ואי"ז רבית כלל.

ונפסק דין זה בשו"ע (יו"ד ק"ס סט"ז) דמותר לומר לבן המלוה הילך זוז ואמור לאביך שילווני, אלא דהוסיף בזה תנאי (והוא מהטור עפ"י הראשונים שם) דזה דוקא בבן גדול שאינו סמוך על שולחן אביו, דבלא"ה חשיב דנהנה האב, וז"ל המחבר, מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילווני ואפי' לבן המלוה מותר לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סמוך על שלחן אביו, עכ"ל, ועיי"ש בש"ך (ס"ק כ"א) דבעינן ב' התנאים דוקא, א' דיהא גדול, ב' דלא יהא סמוך עש"א, וכ"ה בהגר"א שם (ס"ק ל"ג) עי"ש.

  
 


אבי חי
הודעות: 769
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי אבי חי » 17 יוני 2020, 22:38

בבא בוטא כתב:
17 יוני 2020, 22:32
  
לענ"ד שרי, ועדיפא מהא דב"מ (ס"ט ב') אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה שקיל לך ארבעה זוזי וא"ל לפלוני לאוזפן זוזי, מ"ט שכר אמירה קא שקיל, כי הא דאבא מר בריה דרב פפא הוה שקיל אוגנא דקירא מקיראי, וא"ל לאבוה אוזפינהו זוזי, אמרו ליה רבנן לרב פפא אכיל בריה דמר רביתא, אמר להו כל כי האי רביתא ניכול, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, הכא שכר אמירה קא שקיל ושרי, ע"ש. ומבואר בזה ב' טעמי היתר, א' דלא נאסרה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, וב', דחשיב שכר אמירה ואי"ז רבית כלל.

ונפסק דין זה בשו"ע (יו"ד ק"ס סט"ז) דמותר לומר לבן המלוה הילך זוז ואמור לאביך שילווני, אלא דהוסיף בזה תנאי (והוא מהטור עפ"י הראשונים שם) דזה דוקא בבן גדול שאינו סמוך על שולחן אביו, דבלא"ה חשיב דנהנה האב, וז"ל המחבר, מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילווני ואפי' לבן המלוה מותר לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סמוך על שלחן אביו, עכ"ל, ועיי"ש בש"ך (ס"ק כ"א) דבעינן ב' התנאים דוקא, א' דיהא גדול, ב' דלא יהא סמוך עש"א, וכ"ה בהגר"א שם (ס"ק ל"ג) עי"ש.

  
 
יהי חסדך עלינו כתב:
17 יוני 2020, 21:05
אבי שליט"א שאל אותי אם אני יכול למצוא לו הלואה של 1000 דולר .
בס"ד יש בכולל אברך שמלווה לתקופה קצרה בקשתי ממנו בשבילי הלואה ואח"כ העברתי לאבי שליט"א
בתאריך הפרעון אמרתי לאבי שצריך להחזיר את הכסף אז הוא אמר לי אני יעביר לך 3500 ש"ח ואת העודף קח לך. [בערך 40 ש"ח]
האם יש בזה בעיה של רבית?
ע"ז ס"ל למר דשרי?
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי דרומאי » 17 יוני 2020, 23:03

בבא בוטא כתב:
17 יוני 2020, 22:32
  
לענ"ד שרי, ועדיפא מהא דב"מ (ס"ט ב') אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה שקיל לך ארבעה זוזי וא"ל לפלוני לאוזפן זוזי, מ"ט שכר אמירה קא שקיל, כי הא דאבא מר בריה דרב פפא הוה שקיל אוגנא דקירא מקיראי, וא"ל לאבוה אוזפינהו זוזי, אמרו ליה רבנן לרב פפא אכיל בריה דמר רביתא, אמר להו כל כי האי רביתא ניכול, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, הכא שכר אמירה קא שקיל ושרי, ע"ש. ומבואר בזה ב' טעמי היתר, א' דלא נאסרה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, וב', דחשיב שכר אמירה ואי"ז רבית כלל.

ונפסק דין זה בשו"ע (יו"ד ק"ס סט"ז) דמותר לומר לבן המלוה הילך זוז ואמור לאביך שילווני, אלא דהוסיף בזה תנאי (והוא מהטור עפ"י הראשונים שם) דזה דוקא בבן גדול שאינו סמוך על שולחן אביו, דבלא"ה חשיב דנהנה האב, וז"ל המחבר, מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילווני ואפי' לבן המלוה מותר לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סמוך על שלחן אביו, עכ"ל, ועיי"ש בש"ך (ס"ק כ"א) דבעינן ב' התנאים דוקא, א' דיהא גדול, ב' דלא יהא סמוך עש"א, וכ"ה בהגר"א שם (ס"ק ל"ג) עי"ש.

  

לא דמי כלל, כאן היה הלואה גמורה מהמלוה לבן ומהבן לאב, ואין הבן לא שליח האב לבקש הלואה מהמלוה, ולא ערב- אלא מלוה ממש, ולכן הוי ריבית ואסור.
 


אברהם משה
הודעות: 327
הצטרף: 23 פברואר 2020, 13:03
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי אברהם משה » 17 יוני 2020, 23:18

דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 22:06
פשיטא!
לכאורה אי"ז ריבית קצוצה, הלא כן?
כלומר, ריבית דרבנן ולא דאורייתא.
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי דרומאי » 17 יוני 2020, 23:19

אברהם משה כתב:
17 יוני 2020, 23:18
דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 22:06
פשיטא!
לכאורה אי"ז ריבית קצוצה, הלא כן?
כלומר, ריבית דרבנן ולא דאורייתא.

נכון. אבל שניהם אסורים, ועל שניהם יושבים באותו גהינם.
 


אבי חי
הודעות: 769
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי אבי חי » 17 יוני 2020, 23:22

האם פשוט שאסור גם כשאין כוונת האב להטבה לבנו כלל אלא נח לו להעביר בערך בלי לחשב, ולא קפיד על ההפרש? [אפשר לצייר בהפרש יותר קטן, אם זה מה שמפריע]


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי דרומאי » 17 יוני 2020, 23:25

אבי חי כתב:
17 יוני 2020, 23:22
האם פשוט שאסור גם כשאין כוונת האב להטבה לבנו כלל אלא נח לו להעביר בערך בלי לחשב, ולא קפיד על ההפרש? [אפשר לצייר בהפרש יותר קטן, אם זה מה שמפריע]
הוא אמר לו 'קח לעצמך'.
 


אבי חי
הודעות: 769
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי אבי חי » 17 יוני 2020, 23:27

דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 23:25
אבי חי כתב:
17 יוני 2020, 23:22
האם פשוט שאסור גם כשאין כוונת האב להטבה לבנו כלל אלא נח לו להעביר בערך בלי לחשב, ולא קפיד על ההפרש? [אפשר לצייר בהפרש יותר קטן, אם זה מה שמפריע]
הוא אמר לו 'קח לעצמך'.

אני לא בטוח שלשון זו מוכיחה אחרת ממה שכתבתי.
 


אברהם משה
הודעות: 327
הצטרף: 23 פברואר 2020, 13:03
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי אברהם משה » 17 יוני 2020, 23:30

דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 23:19
אברהם משה כתב:
17 יוני 2020, 23:18
דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 22:06
פשיטא!
לכאורה אי"ז ריבית קצוצה, הלא כן?
כלומר, ריבית דרבנן ולא דאורייתא.
נכון. אבל שניהם אסורים, ועל שניהם יושבים באותו גהינם.

התכוונתי רק לחידודא.
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי דרומאי » 17 יוני 2020, 23:34

אבי חי כתב:
17 יוני 2020, 23:27
דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 23:25
אבי חי כתב:
17 יוני 2020, 23:22
האם פשוט שאסור גם כשאין כוונת האב להטבה לבנו כלל אלא נח לו להעביר בערך בלי לחשב, ולא קפיד על ההפרש? [אפשר לצייר בהפרש יותר קטן, אם זה מה שמפריע]
הוא אמר לו 'קח לעצמך'.
אני לא בטוח שלשון זו מוכיחה אחרת ממה שכתבתי.

זה לא תלוי בכוונה, אלא במה שהוא עשה. בפועל הוא לקח את ה40 שקל הנותרים, ונתן אותן במתנה לבנו. זוהי ריבית.
אם הוא לא היה אומר מילה על ה40 שקל, והי' סתמא דאינשי לא להקפיד על סכום כזה, הי' מקום להתיר בתלמיד חכם.
 


בבא בוטא
הודעות: 225
הצטרף: 21 אפריל 2020, 16:31
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי בבא בוטא » 17 יוני 2020, 23:59

אבי חי כתב:
17 יוני 2020, 22:38
בבא בוטא כתב:
17 יוני 2020, 22:32
  
לענ"ד שרי, ועדיפא מהא דב"מ (ס"ט ב') אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה שקיל לך ארבעה זוזי וא"ל לפלוני לאוזפן זוזי, מ"ט שכר אמירה קא שקיל, כי הא דאבא מר בריה דרב פפא הוה שקיל אוגנא דקירא מקיראי, וא"ל לאבוה אוזפינהו זוזי, אמרו ליה רבנן לרב פפא אכיל בריה דמר רביתא, אמר להו כל כי האי רביתא ניכול, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, הכא שכר אמירה קא שקיל ושרי, ע"ש. ומבואר בזה ב' טעמי היתר, א' דלא נאסרה אלא רבית הבאה מלוה למלוה, וב', דחשיב שכר אמירה ואי"ז רבית כלל.

ונפסק דין זה בשו"ע (יו"ד ק"ס סט"ז) דמותר לומר לבן המלוה הילך זוז ואמור לאביך שילווני, אלא דהוסיף בזה תנאי (והוא מהטור עפ"י הראשונים שם) דזה דוקא בבן גדול שאינו סמוך על שולחן אביו, דבלא"ה חשיב דנהנה האב, וז"ל המחבר, מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לפלוני שילווני ואפי' לבן המלוה מותר לומר כן והוא שיהא גדול ואינו סמוך על שלחן אביו, עכ"ל, ועיי"ש בש"ך (ס"ק כ"א) דבעינן ב' התנאים דוקא, א' דיהא גדול, ב' דלא יהא סמוך עש"א, וכ"ה בהגר"א שם (ס"ק ל"ג) עי"ש.

  
 
יהי חסדך עלינו כתב:
17 יוני 2020, 21:05
אבי שליט"א שאל אותי אם אני יכול למצוא לו הלואה של 1000 דולר .
בס"ד יש בכולל אברך שמלווה לתקופה קצרה בקשתי ממנו בשבילי הלואה ואח"כ העברתי לאבי שליט"א
בתאריך הפרעון אמרתי לאבי שצריך להחזיר את הכסף אז הוא אמר לי אני יעביר לך 3500 ש"ח ואת העודף קח לך. [בערך 40 ש"ח]
האם יש בזה בעיה של רבית?
ע"ז ס"ל למר דשרי?

צודק לגמריי. בזה אין מקום להתיר.
[אדון עצמי לכ"ז שלא שמתי לב למילה "בשבילי", או יותר נכון לאות האחרונה שלה (יו"ד ולא וי"ו)], 
אמנם בהלכות אלו טעונה זהירות יתירה, ואתי תלין משוגתי.


יהודה בן יעקב
הודעות: 247
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 18 יוני 2020, 17:17

דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 23:34
אבי חי כתב:
17 יוני 2020, 23:27
דרומאי כתב:
17 יוני 2020, 23:25

הוא אמר לו 'קח לעצמך'.
אני לא בטוח שלשון זו מוכיחה אחרת ממה שכתבתי.
זה לא תלוי בכוונה, אלא במה שהוא עשה. בפועל הוא לקח את ה40 שקל הנותרים, ונתן אותן במתנה לבנו. זוהי ריבית.
אם הוא לא היה אומר מילה על ה40 שקל, והי' סתמא דאינשי לא להקפיד על סכום כזה, הי' מקום להתיר בתלמיד חכם.

לכא' אי"ז תלוי בלשון האמירה אלא בסגנון התנהגות ביחסי הורים וילדיהם, שהדברים משתנים מא' למשנהו
אם האב היה נותן סכום כסף שווה ע"מ לקנות לו בחנות מוצר, ולאחר הקניה שנשאר עודף בסך הנ"ל, היה אומר לבנו שישאר אצלו, או שהיה לוקח לעצמו. אף כאן, תלוי בזה.


שאר לעמו
הודעות: 3552
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 548 פעמים
קיבל תודה: 1071 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי שאר לעמו » 18 יוני 2020, 19:12

ברור שאבא נותן מתנה לבן לא מצד ריבית, אלא משום שרוצה שיהיה לבן.


יושב אוהלים
הודעות: 1901
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי יושב אוהלים » 22 יוני 2020, 07:37

 
יהודה בן יעקב כתב:
18 יוני 2020, 17:17
לכא' אי"ז תלוי בלשון האמירה אלא בסגנון התנהגות ביחסי הורים וילדיהם...
אם האב היה נותן סכום כסף שווה ע"מ לקנות לו בחנות מוצר, ולאחר הקניה שנשאר עודף בסך הנ"ל, היה אומר לבנו שישאר אצלו, או שהיה לוקח לעצמו. אף כאן, תלוי בזה.
מע"כ צודק שיתכן שיש כאן צד היתר במקום שהאב היה נותן לפעמים כספים לבנו גם ללא הלואה, אבל לכאורה במקרה דידן לא הי' מהני היתר זה, ואבאר:
ההיתר שמותר לללוה לתת תשלום או הטבה אחרת למלוה כשהיה רגיל ליתן לו גם ללא הלואה, יש לו כמה הסתייגויות, ואחד מהם הוא "בשעת פרעון", והיינו שכל מה שהתירו ללוה להטיב למלוה הטבה כזאת שהיה מטיב לו גם ללא ההלואה, הוא רק באופן שאין הלווה נותן את התוספת או ההטבה למלוה ביחד עם פירעון ההלואה, משא"כ אם נותן לו ביחד עם הפרעון זה נראה כמוסיף על הפירעון ואסור.
והרי בניד"ד נתן האב את תוספת הכסף לבנו ביחד אם שאר כספי הפרעון שהוא נותן לו לתשלום חובו, ולכן לכאורה בכה"ג אין להשתמש בהיתר זו של "רגיל ליתן לו גם ללא הלואה".
 
שאר לעמו כתב:
18 יוני 2020, 19:12
ברור שאבא נותן מתנה לבן לא מצד ריבית, אלא משום שרוצה שיהיה לבן.
אם כוונת דבריך הוא מאותו סיבה שכתב הרב @"יהודה בן יעקב" ראה מה שהערתי לו כאן.
ואם התכוונת רק משום שמסתמא אין כוונתו לתת לו את הנשאר משום רבית, זה לא מספיק אא"כ יש הוכחה לזה ממה שהיה רגיל לתת לו כסף גם במקרים אחרים ללא הלואה, [או במקרה שפשוט הדבר לכו"ע שהוא יתן לו, גם ללא הלואה, גם אם בעבר לא נתן לו, אבל בזה תלוי בכל מקרה ומקרה איך היחס בין האב לבנו, ואין להכליל בזה, וכמש"כ הרב 'יהודה בן יעקב'], ושוב גם אם יש הוכחה לזה, או שפשוט וברור לכו"ע שהיה נותן לו, עדיין יש הסתייגות של זמן פירעון, וכנ"ל.


יהודה בן יעקב
הודעות: 247
הצטרף: 22 אוגוסט 2016, 00:54
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי יהודה בן יעקב » 22 יוני 2020, 20:06

יושב אוהלים כתב:
22 יוני 2020, 07:37
מע"כ צודק שיתכן שיש כאן צד היתר במקום שהאב היה נותן לפעמים כספים לבנו גם ללא הלואה, אבל לכאורה במקרה דידן לא הי' מהני היתר זה, ואבאר:
ההיתר שמותר לללוה לתת תשלום או הטבה אחרת למלוה כשהיה רגיל ליתן לו גם ללא הלואה, יש לו כמה הסתייגויות, ואחד מהם הוא "בשעת פרעון", והיינו שכל מה שהתירו ללוה להטיב למלוה הטבה כזאת שהיה מטיב לו גם ללא ההלואה, הוא רק באופן שאין הלווה נותן את התוספת או ההטבה למלוה ביחד עם פירעון ההלואה, משא"כ אם נותן לו ביחד עם הפרעון זה נראה כמוסיף על הפירעון ואסור.
והרי בניד"ד נתן האב את תוספת הכסף לבנו ביחד אם שאר כספי הפרעון שהוא נותן לו לתשלום חובו, ולכן לכאורה בכה"ג אין להשתמש בהיתר זו של "רגיל ליתן לו גם ללא הלואה".
שמעתי מרבי פנחס וינד שליט"א שלגבי חומרת הגר"ז באיסור "שעת פרעון" בנתינת מתנה למלוה שרגיל לתת, מ"מ בהורים הנותנים לילדיהם, שכולם יודעים ומכירים שזה לא מחמת ההלואה, אלא מחמת הקשר ביניהם, אין בזה איסור.


יושב אוהלים
הודעות: 1901
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 295 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה ברבית נפק"מ למעשה.

שליחה על ידי יושב אוהלים » 22 יוני 2020, 20:33

יהודה בן יעקב כתב:
22 יוני 2020, 20:06
שמעתי מרבי פנחס וינד שליט"א שלגבי חומרת הגר"ז באיסור "שעת פרעון" בנתינת מתנה למלוה שרגיל לתת, מ"מ בהורים הנותנים לילדיהם, שכולם יודעים ומכירים שזה לא מחמת ההלואה, אלא מחמת הקשר ביניהם, אין בזה איסור.
חזרה למעלה
יישר כחכם
וגם אני שמעתי כעין זה ממו"ר הגר"פ וינד שליט"א, אבל ארשה לעצמי להגיה במקצת את המשפט שכתבת:
"גבי חומרת הגר"ז באיסור "שעת פרעון" בנתינת מתנה למלוה שרגיל לתת, מ"מ בהורים כאלה, שכשנותנים לילדיהם כולם יודעים ומכירים שזה לא מחמת ההלואה, אלא מחמת הקשר ביניהם, אין בזה איסור".
וזכרוני שבשיעורים ששמעתי אצל מו"ר הגר"פ שליט"א שאלו מישהו אם רק בהורים זה כך או גם בסבא וסבתא, וענה הגר"פ "תלוי ביחס של הסבא והסבתא לנכדים, והוסיף שה"ה במחם וחמות לחתנם או כלתם".

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], קולמוס הסופר | 2 אורחים