מעשה ביהודי שלאחר קריאת התורה דר"ח בא לחלוץ תפיליו, ע"ד להישאר עם הטלית למוסף כמובן, אלא דאחר 2 דקות מצא עצמו שגם טליתו נתקפלה בידו (י"מ שריחף הנ"ל באתה שעה, ונראים דבריהם).
השאלה היא האם חשיב הדבר כהיסח הדעת, לעניין שיצטרך לברך שוב על הטלית, או שלא.
צדדי הספק: אזלינן בתר דעתו הכללית, שוודאי לא התכוון להוריד הטלית, או דאזלינן בתר דעתו הפרטית, היינו באותו רגע שב"אוטומט" קיפל הטלית.
(ועוד יש להסתפק האם עצם זה שלא שם לב למעשיו באותה שעה, הוי היסח הדעת, או לאו)
השאלה היא האם חשיב הדבר כהיסח הדעת, לעניין שיצטרך לברך שוב על הטלית, או שלא.
צדדי הספק: אזלינן בתר דעתו הכללית, שוודאי לא התכוון להוריד הטלית, או דאזלינן בתר דעתו הפרטית, היינו באותו רגע שב"אוטומט" קיפל הטלית.
(ועוד יש להסתפק האם עצם זה שלא שם לב למעשיו באותה שעה, הוי היסח הדעת, או לאו)