תחביבים ביהדות

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

בלדד השוחי
הודעות: 396
הצטרף: 20 אפריל 2020, 12:49
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 152 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בלדד השוחי » 23 יוני 2020, 16:59

יש כאן קצת בלבול בין תאוה להנאה,
וכי איך יברך ברכות הנהנין מי שאינו נהנה באכילתו? ולפחות איך יכוון בברכתו? ואיך יענג את השבת אם אינו מתענג מכלום?
ברור שחלק מהאכילה הרוחנית היא גם ההנאה והברכה עליה, וההנאה עצמה משמשת את עובד ד' בעבודתו.


אסף
הודעות: 357
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 207 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אסף » 23 יוני 2020, 17:03

כתבו התוס' ברכות לז.
"בורא נפשות רבות וחסרונם - כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלא הם שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהן ומסיים ברוך חי העולמים ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים".


הכהן
הודעות: 1327
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 395 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי הכהן » 23 יוני 2020, 17:17

שמא ואולי יש לחלק בין מאכלים המברים את הגוף כתפוחים (ואף שכתבו התוס' "שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא" בודאי יש בהם צורך הגוף כויטמינים וכדומה) שבהם אף לחכמים וצדיקים יש העדפת פרי אחד על משנהו, ויבין דברים שאין בהם אלא הנאה בעלמא, כמו גלידה וכדו'


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 17:20

גבריאל פולארד כתב:
23 יוני 2020, 08:55
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 07:45
משעשע אותי לראות כיצד אנשים מנומסים ע"פ דרכם, ברגע אחד נהפכים ל... רק בגלל שמישהו העז לומר משהו שלא נראה לרוחם. מידות נאות ביותר.

תודה למי שמרחם עליי. זה מציף אותי באושר עז. אבל ישפטו נא אנשי הפורום. האם צריך לרחם עליי, רק בגלל שאני חושב שרב אכן אהב לאכול גוזליא, ושמואל אהב לאכול ארדיליא.

ובנוגע למגיב השני. ישפטו נא מנהלי הפורום. האם אין מקומי בפורום רק בגלל שאני מבין שלרב היה טעם בגוזליא ולשמואל בארדיליא. האם הבעתי בכך זלזול קל שבקלים, כאשר אמרתי שהיה להם טעם באוכל. האם זה גנאי, לומר על אדם שאוהב מאכל כזה או אחר. אם מישהו יוכיח לי הוכחה אמיתית, ולא כל מיני רעיונות משונים, אלא הוכחה אמיתית, שלומר על רב ושמואל שנהנו מהאוכל הוא זלזול בכבודם, אני אתנצל ואודה בטעותי. כל עוד לא מוכיחים לי אחרת, אני אמשיך לדבוק ברעיון המוזר, שרב ושמואל, וכל התנאים והאמוראים, עמודי התורה הקדושה, פשוט נהנו מהאוכל, על פי דרגתם הנעלית.
במקרה כאן אני חושב שאתה לא צודק. בלי ראיה.
אבל,
אני חושב שמה שכתבת כאן חשוב מאוד.

יש כל מיני דברים בעניני השקפה שנתפסים אצל רבים כ''דברים פשוטים'' /''יסודי הדת''/ ''מי ששואל כזאת שאלה צריך לבדוק מאיפה זה בא'' ובסוף כשאתה מחפש מקור לזה מביאים לך חצאי סיפורי חסידים, דיוקים באגרות חזון איש, ציטוטים משיחות הגר"מ שפירא וכיו"ב ואם אתה שואל שוב ודוחה את הראיה כדרכה של תורה אתה הופך לכופר, חצוף, אדם קטן ומגושם, שלא מבין את האמת שהפשוטה שלא צריך שום ראיה בשבילה.

ובזה אני מסכים איתך לגמרי.
מהסיבה הפשוטה שכשאתה דוחף לעיקרי האמונה דברים לא מבוססים וללא מקור יום אחד זה יכול להתנפץ לך בפנים. כי אם נניח, מישהו מחר ימציא ש''ידוע ומפורסם שלא ייתכן אדם גדול שישן בלילה יותר מ-6 שעות, 40 דקות, ו-28 חלקים'', ויפיץ את חידושו עד שיכבוש את עולם בני התורה, מה נעשה ביום שידובר מת"ח פלוני שישן, נעבאך, 7 שעות ו-3 דקות בלילה?
תירוץ אחד יהיה- כנראה שלא ספרת נכון את השעות (ואת החלקים).
תירוץ שני יהיה- כנראה שהוא לא אדם גדול.
ועוד תירוצים נוספים, אבל היסוד המוצק- יהיה קיים לנצח.
מקושיות לא מתים. הדברים פשוטים. הפך דעת בעלי בתים. אין דעת בכופרים השוטים.

וגזור ושמור הודעה זו לדיונים רבים כאן בפורום.
יפה תגובה לעניין, זה בהחלט לגזור ולשמור. הייתי שמח לדעת מדוע ספציפית אתה חושב שאני טועה כאן, אבל אני מבין שהוא תוונא דליבא, וממילא לא ניתן להיכתב. 

מה שאמרת, בנוגע לחצאי דקדוקים מהחזון אי"ש מדויק להפליא. כתב, או אמר, מרן בעל החזון אי"ש זצ"ל אמרה טהורה מאירת עיניים, שהגאון בעל הקצות זצ"ל לא היה, או ספק אם היה לו טעם בקוגל (אגב, אטריות, או תפוחי אדמה?), אני נוטה להאמין שלשניהם היו דברים יותר חשובים מאשר לדקדק בכמות המלח, הפלפל והסוכר ששמו בקוגל שאכלו או לא אכלו, אבל אני לא מאמין אף לרגע, שלא היה להם חוש טעם, ושהם לא נהנו, או נגעלו ממאכל כזה או אחר.

אבל אני כנראה לעולם לא אבין את החסידות הליטאית. מימרא שנונה אחת של הגאון, וכולם רצים להביא ראיות (המכחישות את החוש ואת ההבנה הפשוטה בתלמוד), כדי לתרץ בק"ן טעמים (תרתי משמע), איך לא ייתכן שגאון או חכם פלוני נהנה מקוגל, או מגוזלים צלויים. והכי משעשע הוא, שמביאים ראיות מאסכולות רחוקות לחלוטין מהאסכולה הליטאית, ומספרים, שאני מסופק (אם כי כמובן שאינני יודע בוודאות) אם עין הגאון הנזכר שזפתם מעולם.



 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 17:29

לא פסקה ישיבה כתב:
23 יוני 2020, 16:13
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 07:45
משעשע אותי לראות כיצד אנשים מנומסים ע"פ דרכם, ברגע אחד נהפכים ל... רק בגלל שמישהו העז לומר משהו שלא נראה לרוחם. מידות נאות ביותר.

תודה למי שמרחם עליי. זה מציף אותי באושר עז. אבל ישפטו נא אנשי הפורום. האם צריך לרחם עליי, רק בגלל שאני חושב שרב אכן אהב לאכול גוזליא, ושמואל אהב לאכול ארדיליא.

ובנוגע למגיב השני. ישפטו נא מנהלי הפורום. האם אין מקומי בפורום רק בגלל שאני מבין שלרב היה טעם בגוזליא ולשמואל בארדיליא. האם הבעתי בכך זלזול קל שבקלים, כאשר אמרתי שהיה להם טעם באוכל. האם זה גנאי, לומר על אדם שאוהב מאכל כזה או אחר. אם מישהו יוכיח לי הוכחה אמיתית, ולא כל מיני רעיונות משונים, אלא הוכחה אמיתית, שלומר על רב ושמואל שנהנו מהאוכל הוא זלזול בכבודם, אני אתנצל ואודה בטעותי. כל עוד לא מוכיחים לי אחרת, אני אמשיך לדבוק ברעיון המוזר, שרב ושמואל, וכל התנאים והאמוראים, עמודי התורה הקדושה, פשוט נהנו מהאוכל, על פי דרגתם הנעלית.
יש לחלק כמובן בין תאוה בהמית לבין אכילה רוחנית, שלא רק שאין בה פגם, אלא יש בה מעלה של אכילה בקדושה. ולומר, שלקדושי עליון היה טעם בהמי, הוא גם חוצפה, וגם טיפשות. מי שהכיר את חכמי ישראל, ידע שאין להם שום טעם באוכל, רק הנאה רוחנית. כמו מו"ר מרן הגר"מ שפירא זצוק"ל. שכל מאכלו, כידוע, היה בהנהגה של רוממות, ללא תאוה גשמית כלל. והרמב"ן כבר כ' שהשלמים הם מדתן של ישראל, וביאר הפחד יצחק, לפי שרק כלל ישראל יודעים לחבר את הגשם לרוח.

ולטפול שקרים, ולשים מילים בפיו (אולי באצבעותיו) של אדם, הוא גם רשעות וגם צרות אופקים. ישפטו נא אנשי הפורום. 
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 17:37

ב. זעירא כתב:
23 יוני 2020, 13:27
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 07:45
משעשע אותי לראות כיצד אנשים מנומסים ע"פ דרכם, ברגע אחד נהפכים ל... רק בגלל שמישהו העז לומר משהו שלא נראה לרוחם. מידות נאות ביותר.

תודה למי שמרחם עליי. זה מציף אותי באושר עז. אבל ישפטו נא אנשי הפורום. האם צריך לרחם עליי, רק בגלל שאני חושב שרב אכן אהב לאכול גוזליא, ושמואל אהב לאכול ארדיליא.

ובנוגע למגיב השני. ישפטו נא מנהלי הפורום. האם אין מקומי בפורום רק בגלל שאני מבין שלרב היה טעם בגוזליא ולשמואל בארדיליא. האם הבעתי בכך זלזול קל שבקלים, כאשר אמרתי שהיה להם טעם באוכל. האם זה גנאי, לומר על אדם שאוהב מאכל כזה או אחר. אם מישהו יוכיח לי הוכחה אמיתית, ולא כל מיני רעיונות משונים, אלא הוכחה אמיתית, שלומר על רב ושמואל שנהנו מהאוכל הוא זלזול בכבודם, אני אתנצל ואודה בטעותי. כל עוד לא מוכיחים לי אחרת, אני אמשיך לדבוק ברעיון המוזר, שרב ושמואל, וכל התנאים והאמוראים, עמודי התורה הקדושה, פשוט נהנו מהאוכל, על פי דרגתם הנעלית.
נחמד מאד לדבר על התנאים והאמורים שאתה מנותק מהשגתם ומהווייתם, ובפרט שזה בארמית זה הרבה יותר קל...
עכשיו תעצור רגע ותחשוב מה היית מגיב אילו הייתי מספר לך על הגר"א שאהב מאד סטייק צלוי ברוטב פטריות, עד כדי כך שאם הוא גמר את סעודת השבת והתכונן לברך, והוא שמע שיש בתפריט את המאכל הנ"ל, הוא עצר את הכל והמתין בסבלנות ובציפיה עד שזה היה מוכן...

עכשיו תכפיל את זה באלף אלפי אלפים פעמים, על התנאים והאמורים שאין לנו שמץ של השגה קלה במדרגתם.
(התאפקתי לא לכתוב את המשל הנ"ל על הגר"ח או הגראי"ל, למרות שגם את זה היו רוב חברי הפורום מבינים...)

אני כנראה צריך לחזור על הסיפור המשעשע ששמעתי מפי עד ראייה (וגם אם הייתי זוכר על איזה גאון בן זמננו הוא סיפר אותו, לא הייתי מעז להזכיר את שמו). בהיותו בחור, היה אותו אדם מקורב לאחד מגאוני זמננו, והיה אצלו (פעם, או כמ"פ) גם בסעודה שלישית. כאשר הובא לשולחן עוף, מחפיר במראהו ובטעמו, דחה הגאון הנ"ל את צלחתו, ואמר לאשתו שזה אינו ראוי לאכילת כלב. אני נוטה קצת לחשוב שהכוונה לא הייתה "זה אינו ראוי להעלות ממנו ניצוצות קדושה", אלא פשוט "זה מגעיל".

ברור שלא הייתי אומר את שמו, לו זכרתי, מאחר וברוח הדיון כאן, עוד הייתי נמצא, חס ושלום, בעל לשון הרע, ומבזה ת"ח. 
 


דרומאי
הודעות: 2304
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי דרומאי » 23 יוני 2020, 18:05

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 17:37
ב. זעירא כתב:
23 יוני 2020, 13:27
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 07:45
משעשע אותי לראות כיצד אנשים מנומסים ע"פ דרכם, ברגע אחד נהפכים ל... רק בגלל שמישהו העז לומר משהו שלא נראה לרוחם. מידות נאות ביותר.

תודה למי שמרחם עליי. זה מציף אותי באושר עז. אבל ישפטו נא אנשי הפורום. האם צריך לרחם עליי, רק בגלל שאני חושב שרב אכן אהב לאכול גוזליא, ושמואל אהב לאכול ארדיליא.

ובנוגע למגיב השני. ישפטו נא מנהלי הפורום. האם אין מקומי בפורום רק בגלל שאני מבין שלרב היה טעם בגוזליא ולשמואל בארדיליא. האם הבעתי בכך זלזול קל שבקלים, כאשר אמרתי שהיה להם טעם באוכל. האם זה גנאי, לומר על אדם שאוהב מאכל כזה או אחר. אם מישהו יוכיח לי הוכחה אמיתית, ולא כל מיני רעיונות משונים, אלא הוכחה אמיתית, שלומר על רב ושמואל שנהנו מהאוכל הוא זלזול בכבודם, אני אתנצל ואודה בטעותי. כל עוד לא מוכיחים לי אחרת, אני אמשיך לדבוק ברעיון המוזר, שרב ושמואל, וכל התנאים והאמוראים, עמודי התורה הקדושה, פשוט נהנו מהאוכל, על פי דרגתם הנעלית.
נחמד מאד לדבר על התנאים והאמורים שאתה מנותק מהשגתם ומהווייתם, ובפרט שזה בארמית זה הרבה יותר קל...
עכשיו תעצור רגע ותחשוב מה היית מגיב אילו הייתי מספר לך על הגר"א שאהב מאד סטייק צלוי ברוטב פטריות, עד כדי כך שאם הוא גמר את סעודת השבת והתכונן לברך, והוא שמע שיש בתפריט את המאכל הנ"ל, הוא עצר את הכל והמתין בסבלנות ובציפיה עד שזה היה מוכן...

עכשיו תכפיל את זה באלף אלפי אלפים פעמים, על התנאים והאמורים שאין לנו שמץ של השגה קלה במדרגתם.
(התאפקתי לא לכתוב את המשל הנ"ל על הגר"ח או הגראי"ל, למרות שגם את זה היו רוב חברי הפורום מבינים...)
אני כנראה צריך לחזור על הסיפור המשעשע ששמעתי מפי עד ראייה (וגם אם הייתי זוכר על איזה גאון בן זמננו הוא סיפר אותו, לא הייתי מעז להזכיר את שמו). בהיותו בחור, היה אותו אדם מקורב לאחד מגאוני זמננו, והיה אצלו (פעם, או כמ"פ) גם בסעודה שלישית. כאשר הובא לשולחן עוף, מחפיר במראהו ובטעמו, דחה הגאון הנ"ל את צלחתו, ואמר לאשתו שזה אינו ראוי לאכילת כלב. אני נוטה קצת לחשוב שהכוונה לא הייתה "זה אינו ראוי להעלות ממנו ניצוצות קדושה", אלא פשוט "זה מגעיל".

ברור שלא הייתי אומר את שמו, לו זכרתי, מאחר וברוח הדיון כאן, עוד הייתי נמצא, חס ושלום, בעל לשון הרע, ומבזה ת"ח. 

תמוה לאדם גדול לומר כן לאשתו שטרחה על הכנת האוכל, ועוד בפני אדם זר.
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 18:07

נזכרתי באחד מהסיפורים המשמחים והמאירים שישנו בגמרא (מגילה דף ז:), למרות שברור שגם עליו ימצאו פרשנות רוחנית

אמר אביי כי נפקי מבי מר הוה שבענא כי מטאי להתם קריבו לי שיתין צעי דשיתין מיני קדירה ואכלי בהו שיתין פלוגי ובישולא בתרייתא הוו קרו ליה צלי קדר ובעאי למיכס צעא אבתרה אמר אביי היינו דאמרי אינשי כפין עניא ולא ידע אי נמי רווחא לבסימא שכיח
כי נפקי מבי מר - כשיצאתי מבית אדוני רבה לילך לבית אבא מרי בר מר הייתי שבע:

צעי - קערות של מיני מאכל:

דאיכסייא לצעא בתראי - הייתי חפץ לכוס הקערה אחריו כל אכילה שלא כדרכה נקרא כוסס:

רווחא לבסימא שכיח - ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים:


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 18:08

דרומאי כתב:
23 יוני 2020, 18:05
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 17:37
ב. זעירא כתב:
23 יוני 2020, 13:27

נחמד מאד לדבר על התנאים והאמורים שאתה מנותק מהשגתם ומהווייתם, ובפרט שזה בארמית זה הרבה יותר קל...
עכשיו תעצור רגע ותחשוב מה היית מגיב אילו הייתי מספר לך על הגר"א שאהב מאד סטייק צלוי ברוטב פטריות, עד כדי כך שאם הוא גמר את סעודת השבת והתכונן לברך, והוא שמע שיש בתפריט את המאכל הנ"ל, הוא עצר את הכל והמתין בסבלנות ובציפיה עד שזה היה מוכן...

עכשיו תכפיל את זה באלף אלפי אלפים פעמים, על התנאים והאמורים שאין לנו שמץ של השגה קלה במדרגתם.
(התאפקתי לא לכתוב את המשל הנ"ל על הגר"ח או הגראי"ל, למרות שגם את זה היו רוב חברי הפורום מבינים...)
אני כנראה צריך לחזור על הסיפור המשעשע ששמעתי מפי עד ראייה (וגם אם הייתי זוכר על איזה גאון בן זמננו הוא סיפר אותו, לא הייתי מעז להזכיר את שמו). בהיותו בחור, היה אותו אדם מקורב לאחד מגאוני זמננו, והיה אצלו (פעם, או כמ"פ) גם בסעודה שלישית. כאשר הובא לשולחן עוף, מחפיר במראהו ובטעמו, דחה הגאון הנ"ל את צלחתו, ואמר לאשתו שזה אינו ראוי לאכילת כלב. אני נוטה קצת לחשוב שהכוונה לא הייתה "זה אינו ראוי להעלות ממנו ניצוצות קדושה", אלא פשוט "זה מגעיל".

ברור שלא הייתי אומר את שמו, לו זכרתי, מאחר וברוח הדיון כאן, עוד הייתי נמצא, חס ושלום, בעל לשון הרע, ומבזה ת"ח. 
תמוה לאדם גדול לומר כן לאשתו שטרחה על הכנת האוכל, ועוד בפני אדם זר.

נמצאת אומר כך.

או שאני משקר, או שאני טועה. 

או שידידי הנ"ל שיקר, או שהוא טעה.

או שזה קרה באופן כזה או אחר, ויש לנו ללמוד מזה דבר או שניים. 
 


עתניאל בן קנז
הודעות: 72
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:34
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי עתניאל בן קנז » 23 יוני 2020, 18:09

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 17:37
ב. זעירא כתב:
23 יוני 2020, 13:27
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 07:45
משעשע אותי לראות כיצד אנשים מנומסים ע"פ דרכם, ברגע אחד נהפכים ל... רק בגלל שמישהו העז לומר משהו שלא נראה לרוחם. מידות נאות ביותר.

תודה למי שמרחם עליי. זה מציף אותי באושר עז. אבל ישפטו נא אנשי הפורום. האם צריך לרחם עליי, רק בגלל שאני חושב שרב אכן אהב לאכול גוזליא, ושמואל אהב לאכול ארדיליא.

ובנוגע למגיב השני. ישפטו נא מנהלי הפורום. האם אין מקומי בפורום רק בגלל שאני מבין שלרב היה טעם בגוזליא ולשמואל בארדיליא. האם הבעתי בכך זלזול קל שבקלים, כאשר אמרתי שהיה להם טעם באוכל. האם זה גנאי, לומר על אדם שאוהב מאכל כזה או אחר. אם מישהו יוכיח לי הוכחה אמיתית, ולא כל מיני רעיונות משונים, אלא הוכחה אמיתית, שלומר על רב ושמואל שנהנו מהאוכל הוא זלזול בכבודם, אני אתנצל ואודה בטעותי. כל עוד לא מוכיחים לי אחרת, אני אמשיך לדבוק ברעיון המוזר, שרב ושמואל, וכל התנאים והאמוראים, עמודי התורה הקדושה, פשוט נהנו מהאוכל, על פי דרגתם הנעלית.
נחמד מאד לדבר על התנאים והאמורים שאתה מנותק מהשגתם ומהווייתם, ובפרט שזה בארמית זה הרבה יותר קל...
עכשיו תעצור רגע ותחשוב מה היית מגיב אילו הייתי מספר לך על הגר"א שאהב מאד סטייק צלוי ברוטב פטריות, עד כדי כך שאם הוא גמר את סעודת השבת והתכונן לברך, והוא שמע שיש בתפריט את המאכל הנ"ל, הוא עצר את הכל והמתין בסבלנות ובציפיה עד שזה היה מוכן...

עכשיו תכפיל את זה באלף אלפי אלפים פעמים, על התנאים והאמורים שאין לנו שמץ של השגה קלה במדרגתם.
(התאפקתי לא לכתוב את המשל הנ"ל על הגר"ח או הגראי"ל, למרות שגם את זה היו רוב חברי הפורום מבינים...)

אני כנראה צריך לחזור על הסיפור המשעשע ששמעתי מפי עד ראייה (וגם אם הייתי זוכר על איזה גאון בן זמננו הוא סיפר אותו, לא הייתי מעז להזכיר את שמו). בהיותו בחור, היה אותו אדם מקורב לאחד מגאוני זמננו, והיה אצלו (פעם, או כמ"פ) גם בסעודה שלישית. כאשר הובא לשולחן עוף, מחפיר במראהו ובטעמו, דחה הגאון הנ"ל את צלחתו, ואמר לאשתו שזה אינו ראוי לאכילת כלב. אני נוטה קצת לחשוב שהכוונה לא הייתה "זה אינו ראוי להעלות ממנו ניצוצות קדושה", אלא פשוט "זה מגעיל".

ברור שלא הייתי אומר את שמו, לו זכרתי, מאחר וברוח הדיון כאן, עוד הייתי נמצא, חס ושלום, בעל לשון הרע, ומבזה ת"ח. 
 

הסיפור אינו אמין בכל קנה מידה.

האם אדם נורמלי מן השורה (שלא לדבר על 'גאון בן זמנינו'), היה מבזה את אשתו בפני אורחים באמרו שמאכליה 'אינם ראוים לאכילת כלב'???

מבלי להתייחס כלל וכלל לסוגיא של הנאות עולם הזה.

את האמת. כל הסיפור נותן לנו התייחסות אחרת לכל טיעוניך כאן. (ולא רק כאן).

איך סיימת 'פשוט זה מגעיל'...


דרומאי
הודעות: 2304
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי דרומאי » 23 יוני 2020, 18:15

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 18:08
דרומאי כתב:
23 יוני 2020, 18:05
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 17:37

אני כנראה צריך לחזור על הסיפור המשעשע ששמעתי מפי עד ראייה (וגם אם הייתי זוכר על איזה גאון בן זמננו הוא סיפר אותו, לא הייתי מעז להזכיר את שמו). בהיותו בחור, היה אותו אדם מקורב לאחד מגאוני זמננו, והיה אצלו (פעם, או כמ"פ) גם בסעודה שלישית. כאשר הובא לשולחן עוף, מחפיר במראהו ובטעמו, דחה הגאון הנ"ל את צלחתו, ואמר לאשתו שזה אינו ראוי לאכילת כלב. אני נוטה קצת לחשוב שהכוונה לא הייתה "זה אינו ראוי להעלות ממנו ניצוצות קדושה", אלא פשוט "זה מגעיל".

ברור שלא הייתי אומר את שמו, לו זכרתי, מאחר וברוח הדיון כאן, עוד הייתי נמצא, חס ושלום, בעל לשון הרע, ומבזה ת"ח. 
תמוה לאדם גדול לומר כן לאשתו שטרחה על הכנת האוכל, ועוד בפני אדם זר.
נמצאת אומר כך.

או שאני משקר, או שאני טועה. 

או שידידי הנ"ל שיקר, או שהוא טעה.

או שזה קרה באופן כזה או אחר, ויש לנו ללמוד מזה דבר או שניים. 

זה לא קרה לא באופן זה ולא באופן אחר, ולכן אין ללמוד מזה כלום.
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 18:36

לכל החברים, שטרחו להודיע לי שאני משקר, בנוגע לסיפור ששמעתי במו אוזניי מפי עד ראייה.

אתם צודקים לחלוטין. איך אפשר להאמין שמשהו קרה במציאות, כאשר ברור שאם ע"פ הספר זה לא התקיים, אז זה לא התקיים. ובמיוחד תודה לעתניאל בן קנז, שהחזיר סיפור בדוי, שלא נשתכח, למקומו הראוי לו, מפלפולו.
ייבטלו אלף עיניים שראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך, ואל ייבטל דבר שברור שהוא נכון, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.


יושב אוהלים
הודעות: 1909
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 297 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 23 יוני 2020, 18:49

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 18:08
נמצאת אומר כך.

או שאני משקר, או שאני טועה. 

או שידידי הנ"ל שיקר, או שהוא טעה.


לכל החברים, שטרחו להודיע לי שאני משקר, בנוגע לסיפור ששמעתי במו אוזניי מפי [מי שסיפר לי שהוא היה] עד ראייה.

אתם צודקים לחלוטין. איך אפשר להאמין שמשהו קרה במציאות, 
ייבטלו אלף עיניים שראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך, ואל ייבטל דבר שברור שהוא נכון, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.
במחיכ"ת כן אכן מפורש בספר חפץ חיים, שכשאתה שומע סיפור שיש בו משום לשון הרע, חייב אתה לומר שהסיפור אינו נכון, ואם אפשר לומר שהוא טעה אז מוטב ואם לא אתה צריך להגיד שהוא משקר, כיון שמי שאינו מקפיד על איסור לשון הרע חשוד גם לשקר.
ולפיכך אכן :ייבטלו אלף [פיות שאומרים שראו ש]עיניים ראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך [מהמספר הנ"ל], ואל ייבטל דבר שהוא נכון, [דיני התורה שמחייבים אותנו שלא להאמין לסיפור], כן, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.


עתניאל בן קנז
הודעות: 72
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:34
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי עתניאל בן קנז » 23 יוני 2020, 19:01

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 18:36
לכל החברים, שטרחו להודיע לי שאני משקר, בנוגע לסיפור ששמעתי במו אוזניי מפי עד ראייה.

אתם צודקים לחלוטין. איך אפשר להאמין שמשהו קרה במציאות, כאשר ברור שאם ע"פ הספר זה לא התקיים, אז זה לא התקיים. ובמיוחד תודה לעתניאל בן קנז, שהחזיר סיפור בדוי, שלא נשתכח, למקומו הראוי לו, מפלפולו.
ייבטלו אלף עיניים שראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך, ואל ייבטל דבר שברור שהוא נכון, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.

הערט אויס.
אתה באמת משכנע! שהרי שמעת במו אזנך מפי עד ראיה...
זהו! הבסת אותנו!!!

יודע מה.
נעזוב האם הסיפור היה או לא היה. הרי סו"ס הנידון כאן לא היה הסיפור.
הנושא היה אודות עד כמה מי ששקוע בתורה יכול לתת תשומת לב וחשיבות להנאות עולם הזה.
אתה מנסה בכל דרך להוכיח כשיטתך. לחיי.
אבל תודה, שאם הראיות שלך הם מסיפורים משונים ומוזרים על גדול פלוני שביזה את אשתו בפני אורחו, אודות תבשיל שהגישה לפניו. הרי גם הסיפור היה או לא היה, אין להוכיח ממנו כלום לשום שיטה, לגודל מוזרותו.


בלדד השוחי
הודעות: 396
הצטרף: 20 אפריל 2020, 12:49
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 152 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בלדד השוחי » 23 יוני 2020, 19:41

אני לא מבין מה כ"כ קשה להאמין שהסיפור אכן היה, אבל לא באדם גדול. כי הסיפור עצמו מוכיח שלא מדובר באדם גדול ולא בגאון וכו' אלא בבהמה גסה.


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 19:45

עתניאל בן קנז כתב:
23 יוני 2020, 19:01
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 18:36
לכל החברים, שטרחו להודיע לי שאני משקר, בנוגע לסיפור ששמעתי במו אוזניי מפי עד ראייה.

אתם צודקים לחלוטין. איך אפשר להאמין שמשהו קרה במציאות, כאשר ברור שאם ע"פ הספר זה לא התקיים, אז זה לא התקיים. ובמיוחד תודה לעתניאל בן קנז, שהחזיר סיפור בדוי, שלא נשתכח, למקומו הראוי לו, מפלפולו.
ייבטלו אלף עיניים שראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך, ואל ייבטל דבר שברור שהוא נכון, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.

הערט אויס.
אתה באמת משכנע! שהרי שמעת במו אזנך מפי עד ראיה...
זהו! הבסת אותנו!!!

יודע מה.
נעזוב האם הסיפור היה או לא היה. הרי סו"ס הנידון כאן לא היה הסיפור.
הנושא היה אודות עד כמה מי ששקוע בתורה יכול לתת תשומת לב וחשיבות להנאות עולם הזה.
אתה מנסה בכל דרך להוכיח כשיטתך. לחיי.
אבל תודה, שאם הראיות שלך הם מסיפורים משונים ומוזרים על גדול פלוני שביזה את אשתו בפני אורחו, אודות תבשיל שהגישה לפניו. הרי גם הסיפור היה או לא היה, אין להוכיח ממנו כלום לשום שיטה, לגודל מוזרותו.
יפה, עכשיו כבר יש לך טיעון. ובגלל שכיבדת אותי (נגיד) בטיעון אמיתי, אני אשיב לך בטיעון אמיתי, ולא בסרקזם.

אני מודה ומתוודה, אני טעיתי בהבאת הסיפור הבאמת מוזר הזה (ומי שעשה אותו מוזר, עם כל הכבוד, זה לא אני, וכנראה גם לא ידידי). אני התכוונתי רק לשעשע את לבכם באנקדוטה משונה, שממנה אפשר להסיק (אולי) שבסוף, כולם בני אדם. אבל הטעות שלי היא, שמה שלא כתוב עלי ספר, הוא סתם רכילות בעלמא, וככתוב על הקרח דמי (ושוב, גם אם הייתי זוכר על מי המדובר, לא הייתי בשום פנים ואופן מזכיר את שמו). לכן, חוזרני בי מהסיפור, ומעתה אשתדל להביא רק דברים כתובים ומסורים. ברם, אשמח אם גם אנשים, באופן כללי, יגידו כאן רק דברים שכתובים (עם פרשנות אישית, מן הסתם ) ופחות יביאו ראיה ויעמידו יסודות גדולים מפי השמועה
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 19:47

בלדד השוחי כתב:
23 יוני 2020, 19:41
אני לא מבין מה כ"כ קשה להאמין שהסיפור אכן היה, אבל לא באדם גדול. כי הסיפור עצמו מוכיח שלא מדובר באדם גדול ולא בגאון וכו' אלא בבהמה גסה, ומי שמתעקש לקרוא לו אדם גדול וכדו' אינו אלא מעיד על עצמו שהוא ע"ה, ותל"מ.
עם כל הכבוד לגסותך אל תתלה אותה באחרים. אישית אני לא זוכר במי המדובר (אולי טעיתי, וזה היה *סתם* משגיח או ראש ישיבה בעלמא, לא מישהו חשוב מאוד), אבל אני זוכר שהשם צלצל לי מוכר בזמנו. איך שלא יהיה, שכחתי שנשקם של החלשים חוץ מאכמ"ל הוא גם תל"מ
 


בלדד השוחי
הודעות: 396
הצטרף: 20 אפריל 2020, 12:49
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 152 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בלדד השוחי » 23 יוני 2020, 19:51

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 19:47
בלדד השוחי כתב:
23 יוני 2020, 19:41
אני לא מבין מה כ"כ קשה להאמין שהסיפור אכן היה, אבל לא באדם גדול. כי הסיפור עצמו מוכיח שלא מדובר באדם גדול ולא בגאון וכו' אלא בבהמה גסה, ומי שמתעקש לקרוא לו אדם גדול וכדו' אינו אלא מעיד על עצמו שהוא ע"ה, ותל"מ.
עם כל הכבוד לגסותך אל תתלה אותה באחרים. אישית אני לא זוכר במי המדובר (אולי טעיתי, וזה היה *סתם* משגיח או ראש ישיבה בעלמא, לא מישהו חשוב מאוד), אבל אני זוכר שהשם צלצל לי מוכר בזמנו. איך שלא יהיה, שכחתי שנשקם של החלשים חוץ מאכמ"ל הוא גם תל"מ
 
לא חשוב מי אמר את זה, כל שם שתגיד לי אשיב לך, שאם הוא ביזה כך את אשתו, הוא בהמה גסה. ולכן איש לא מתייחס פה ברצינות לסיפור שלך.


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 19:54

יושב אוהלים כתב:
23 יוני 2020, 18:49
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 18:08
נמצאת אומר כך.

או שאני משקר, או שאני טועה. 

או שידידי הנ"ל שיקר, או שהוא טעה.


לכל החברים, שטרחו להודיע לי שאני משקר, בנוגע לסיפור ששמעתי במו אוזניי מפי [מי שסיפר לי שהוא היה] עד ראייה.

אתם צודקים לחלוטין. איך אפשר להאמין שמשהו קרה במציאות, 
ייבטלו אלף עיניים שראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך, ואל ייבטל דבר שברור שהוא נכון, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.
במחיכ"ת כן אכן מפורש בספר חפץ חיים, שכשאתה שומע סיפור שיש בו משום לשון הרע, חייב אתה לומר שהסיפור אינו נכון, ואם אפשר לומר שהוא טעה אז מוטב ואם לא אתה צריך להגיד שהוא משקר, כיון שמי שאינו מקפיד על איסור לשון הרע חשוד גם לשקר.
ולפיכך אכן :ייבטלו אלף [פיות שאומרים שראו ש]עיניים ראו כך, ואלף אוזניים ששמעו כך [מהמספר הנ"ל], ואל ייבטל דבר שהוא נכון, [דיני התורה שמחייבים אותנו שלא להאמין לסיפור], כן, כי פשוט לא יכול להיות אחרת.
בדיוק לכן נתתי מקום לומר שאולי אני טועה, ואולי הוא טעה, או שיקר (אני אינני נוהג לשקר, ובטח לא בשביל להוכיח טענה ברורה בעיניי, במעשיות של הבל). לדעתי, ההבנה בחפץ חיים היא טיפה שונה מהמקרה דנן, אבל ברור לי להיכן הדיון יילקח, וכבר הודיתי בטעות האווילית של לספר סיפור שאי אפשר לשמוע שסופו לא להישמע.
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 19:56

בלדד השוחי כתב:
23 יוני 2020, 19:51
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 19:47
בלדד השוחי כתב:
23 יוני 2020, 19:41
אני לא מבין מה כ"כ קשה להאמין שהסיפור אכן היה, אבל לא באדם גדול. כי הסיפור עצמו מוכיח שלא מדובר באדם גדול ולא בגאון וכו' אלא בבהמה גסה, ומי שמתעקש לקרוא לו אדם גדול וכדו' אינו אלא מעיד על עצמו שהוא ע"ה, ותל"מ.
עם כל הכבוד לגסותך אל תתלה אותה באחרים. אישית אני לא זוכר במי המדובר (אולי טעיתי, וזה היה *סתם* משגיח או ראש ישיבה בעלמא, לא מישהו חשוב מאוד), אבל אני זוכר שהשם צלצל לי מוכר בזמנו. איך שלא יהיה, שכחתי שנשקם של החלשים חוץ מאכמ"ל הוא גם תל"מ

לא חשוב מי אמר את זה, כל שם שתגיד לי אשיב לך, שאם הוא ביזה כך את אשתו, הוא בהמה גסה. ולכן איש לא מתייחס פה ברצינות לסיפור שלך.
אף אחד פה לא מתייחס ברצינות גם לשום דבר אחר שאני כותב, ועדיין, עיניך הרואות, זה מעולם לא שבר אותי. מה שכן, אני מודה שהתגובות שלכם המאיסו עליי כבר את כל העיסוק בסיפור הטפשי הזה, ומצד זה, יישר כחכם, הבסתם אותי.
 


בר נש
הודעות: 424
הצטרף: 12 מאי 2019, 22:51
נתן תודה: 119 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בר נש » 23 יוני 2020, 20:10

''אמר רב יהודה אמר שמואל דשתה רביעית יין אל יורה אמר רב נחמן לא מעליא הא שמעתא דהא אנא כל כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילא דעתאי....''


מכאן שרב נחמן חיבב יין.


יושב אוהלים
הודעות: 1909
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 297 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 23 יוני 2020, 20:16

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 19:54
בדיוק לכן נתתי מקום לומר שאולי אני טועה, ואולי הוא טעה, או שיקר
אבקש סליחתכך אם חשדיתך בכשרים במה שחשבתי שלא כתבת כן אלא בדרך לעג ובוז, ולא כמודה שאכן האמת הוא כך שיתכן שהוא טעה או שיקר.


אבי חי
הודעות: 785
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אבי חי » 23 יוני 2020, 20:28

HaimL כתב:
23 יוני 2020, 17:20
מה שאמרת, בנוגע לחצאי דקדוקים מהחזון אי"ש מדויק להפליא. כתב, או אמר, מרן בעל החזון אי"ש זצ"ל אמרה טהורה מאירת עיניים, שהגאון בעל הקצות זצ"ל לא היה, או ספק אם היה לו טעם בקוגל (אגב, אטריות, או תפוחי אדמה?), אני נוטה להאמין שלשניהם היו דברים יותר חשובים מאשר לדקדק בכמות המלח, הפלפל והסוכר ששמו בקוגל שאכלו או לא אכלו, אבל אני לא מאמין אף לרגע, שלא היה להם חוש טעם, ושהם לא נהנו, או נגעלו ממאכל כזה או אחר.

אבל אני כנראה לעולם לא אבין את החסידות הליטאית. מימרא שנונה אחת של הגאון, וכולם רצים להביא ראיות (המכחישות את החוש ואת ההבנה הפשוטה בתלמוד), כדי לתרץ בק"ן טעמים (תרתי משמע), איך לא ייתכן שגאון או חכם פלוני נהנה מקוגל, או מגוזלים צלויים. והכי משעשע הוא, שמביאים ראיות מאסכולות רחוקות לחלוטין מהאסכולה הליטאית, ומספרים, שאני מסופק (אם כי כמובן שאינני יודע בוודאות) אם עין הגאון הנזכר שזפתם מעולם.

בלי להכנס לעצם הנושא,
כמדומני שטעמם של החולקים עליך אינו מחמת דברי החזו"א [שאיני יודע אם נאמרו], אלא מחמת השקפת עולמם שקיבלו מרבותיהם/מרגישים מעצמם, שלא יתכן וכו', ומביאים את השמועה בשם החזו"א כתנא דמסייע, וכי אם היתה שמועה הפוכה מהחזו"א לא היה כבודו מנופף בה?


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 23 יוני 2020, 22:41

אבי חי כתב:
23 יוני 2020, 20:28
HaimL כתב:
23 יוני 2020, 17:20
מה שאמרת, בנוגע לחצאי דקדוקים מהחזון אי"ש מדויק להפליא. כתב, או אמר, מרן בעל החזון אי"ש זצ"ל אמרה טהורה מאירת עיניים, שהגאון בעל הקצות זצ"ל לא היה, או ספק אם היה לו טעם בקוגל (אגב, אטריות, או תפוחי אדמה?), אני נוטה להאמין שלשניהם היו דברים יותר חשובים מאשר לדקדק בכמות המלח, הפלפל והסוכר ששמו בקוגל שאכלו או לא אכלו, אבל אני לא מאמין אף לרגע, שלא היה להם חוש טעם, ושהם לא נהנו, או נגעלו ממאכל כזה או אחר.

אבל אני כנראה לעולם לא אבין את החסידות הליטאית. מימרא שנונה אחת של הגאון, וכולם רצים להביא ראיות (המכחישות את החוש ואת ההבנה הפשוטה בתלמוד), כדי לתרץ בק"ן טעמים (תרתי משמע), איך לא ייתכן שגאון או חכם פלוני נהנה מקוגל, או מגוזלים צלויים. והכי משעשע הוא, שמביאים ראיות מאסכולות רחוקות לחלוטין מהאסכולה הליטאית, ומספרים, שאני מסופק (אם כי כמובן שאינני יודע בוודאות) אם עין הגאון הנזכר שזפתם מעולם.

בלי להכנס לעצם הנושא,
כמדומני שטעמם של החולקים עליך אינו מחמת דברי החזו"א [שאיני יודע אם נאמרו], אלא מחמת השקפת עולמם שקיבלו מרבותיהם/מרגישים מעצמם, שלא יתכן וכו', ומביאים את השמועה בשם החזו"א כתנא דמסייע, וכי אם היתה שמועה הפוכה מהחזו"א לא היה כבודו מנופף בה?
אמרות טהורות מאדם גדול הן תמיד דבר שנעים ונחמד להתחמם לאורו וכן נחמד שבעתיים להביא משם ראיה.
​​​​​​
וצדק גם צדק הכותב שכ"כ נטחנה עד דק המימרא הנ"ל עד כ"כ שכבר יצא הקוגל מאפינו. אבל מעבר לפשטידות השבת, יש כאן כמה מובאות מהתלמוד (ועוד לא נאמרו כולן, לדעתי) שמראות איך תנאים ואמוראים העריכו את חשיבות היין והבשר, שהיה להם טעם באוכל וכו', ומשום תפיסה סגפנית שנשרשה עמוק וחזק, לא רק שיש כאלה שטוענים שלא היה להם טעם, והכל רוחני וכו', אלא עוד מי שמעז לחשוב שהיה להם טעם באוכל, הוא כמעט מין ואפיקורוס. אם זאת התפיסה שקיבלו מרבותיהם, הייתי אומר שיש פה קצת, נכנה זאת בשם המנומס, החטאה.
 


בר נש
הודעות: 424
הצטרף: 12 מאי 2019, 22:51
נתן תודה: 119 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בר נש » 23 יוני 2020, 22:57

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא

שרב יוסף ביום טוב של שבועות אמר לאנשי ביתו, הכינו לי "עגלא תילתא" עגל שלישי לבטן, שנולד השלישי, דמובחר הוא ביותר.

מכאן שרב יוסף הבין בבשר.

 

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 791
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 808 פעמים
קיבל תודה: 399 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אברך » 24 יוני 2020, 00:05

שוב, ושוב, ושוב יש כאן ערבוב בין המושג 'הנאה' שהוא דבר טבעי, ובכוונה הראויה אף מצוה וחלק מעבודת ה', לבין המושג 'תאוה'.
כמה פעמים נחזור על זה?
נכון, האמוראים הרגישו טעם במאכליהם, ויתכן שאף נהנו מן הטעם, אבל ברור ופשוט שלא היתה מטרתם בעצם ההנאה, כי זו דרכם של בעלי התאווה למיניהם, ולא של שרפי מעלה, אלא מטרתם היתה לעבודת ה'.
@HaimL האם הנך מתווכח על הנחה בסיסית ופשוטה זו?
האם לדעתך האוכל "תפס מקום" בלבם ומחשבתם של האמוראים הקדושים, שלא במובן של עבודת ה'?
אם אכן זו דעתך - בא נעצור את הויכוח כאן, כי ברור ופשוט שלא תמצא ראיות מכריחות להשקפה דלוחה זו, שהיא היפך ההגיון, והיפך המסור לנו מרבותינו. וריח רע של תאוותנות וגם קצת כפירה, נודף ממנה. ועכ"פ, אין מקום לדעה כזו בפורום תורני נכבד זה. 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 24 יוני 2020, 06:45

אברך כתב:
24 יוני 2020, 00:05
שוב, ושוב, ושוב יש כאן ערבוב בין המושג 'הנאה' שהוא דבר טבעי, ובכוונה הראויה אף מצוה וחלק מעבודת ה', לבין המושג 'תאוה'.
כמה פעמים נחזור על זה?
נכון, האמוראים הרגישו טעם במאכליהם, ויתכן שאף נהנו מן הטעם, אבל ברור ופשוט שלא היתה מטרתם בעצם ההנאה, כי זו דרכם של בעלי התאווה למיניהם, ולא של שרפי מעלה, אלא מטרתם היתה לעבודת ה'.
@HaimL האם הנך מתווכח על הנחה בסיסית ופשוטה זו?
האם לדעתך האוכל "תפס מקום" בלבם ומחשבתם של האמוראים הקדושים, שלא במובן של עבודת ה'?
אם אכן זו דעתך - בא נעצור את הויכוח כאן, כי ברור ופשוט שלא תמצא ראיות מכריחות להשקפה דלוחה זו, שהיא היפך ההגיון, והיפך המסור לנו מרבותינו. וריח רע של תאוותנות וגם קצת כפירה, נודף ממנה. ועכ"פ, אין מקום לדעה כזו בפורום תורני נכבד זה. 
אפשר היה לעצור את הוויכוח הרבה קודם לכן, ולהפסיק את הקטנוניות, והבזיונות, והחרפות, שהן מנת חלקו של כל מי שלא חושב "כמונו".

אני אחזור ואומר. התנאים והאמוראים, קדושי עליון, לא אכלו כמוני, לשם התאווה. דבר ברור ופשוט. וכי אפשר לדמות שמי שלא שח שיחת חולין מימיו, אכל אכילת חולין מימיו, זה לא מסתבר. 

אבל, התנאים והאמוראים הקדושים כן היה להם טעם באוכל. אביי נהנה מהצלי קדר של פורים, ורצה לכסוס גם את הצלחת. רב אהב לאכול גוזלים, ושמואל אהב לאכול כמהין ופטריות. ורב יוסף אהב לאכול עגל משולש. זה אינו בזיון כלל וכלל, הם היו בני אדם, ועשו הכל ע"פ התורה הקדושה, ועדיין היה להם טעם בקוגל. 
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי HaimL » 24 יוני 2020, 07:11

אני יודע שאמרתי שלא אעסוק כאן עוד בסיפור האווילי ההוא, אבל גם לחטוא לאמת אני שונא, ונראה לי שאני השמטתי פרט מאוד חשוב בנוגע אליו. כל מי שהסיפור והעיסוק בו כבר יצא מאפו, שלא יקרא, אבל אני אכתוב.

נקודת העניין במה שידידי סיפר לי הייתה כמובן לא הרב אלא לבזות איזו השגחה מסוימת (גם לא זוכר איזו, אבל נדמה לי שאני יודע), על איכות המוצרים המושגחים ע"י, על טיב העופות וכו'. וזאת הייתה מטרת הסיפור, שאפילו אותו רב נמנע מלאכול את העוף הירוד של ההשגחה הזו וחס ושלום לא נתכוון לבזות את אשתו ואת מעשה ידיה.


שמעיה
הודעות: 1762
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 476 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי שמעיה » 24 יוני 2020, 10:23

אברך כתב:
24 יוני 2020, 00:05
שוב, ושוב, ושוב יש כאן ערבוב בין המושג 'הנאה' שהוא דבר טבעי, ובכוונה הראויה אף מצוה וחלק מעבודת ה', לבין המושג 'תאוה'.
כמה פעמים נחזור על זה?
נכון, האמוראים הרגישו טעם במאכליהם, ויתכן שאף נהנו מן הטעם, אבל ברור ופשוט שלא היתה מטרתם בעצם ההנאה, כי זו דרכם של בעלי התאווה למיניהם, ולא של שרפי מעלה, אלא מטרתם היתה לעבודת ה'.
@HaimL האם הנך מתווכח על הנחה בסיסית ופשוטה זו?
האם לדעתך האוכל "תפס מקום" בלבם ומחשבתם של האמוראים הקדושים, שלא במובן של עבודת ה'?
אם אכן זו דעתך - בא נעצור את הויכוח כאן, כי ברור ופשוט שלא תמצא ראיות מכריחות להשקפה דלוחה זו, שהיא היפך ההגיון, והיפך המסור לנו מרבותינו. וריח רע של תאוותנות וגם קצת כפירה, נודף ממנה. ועכ"פ, אין מקום לדעה כזו בפורום תורני נכבד זה. 

סבורני, כי אין מקום בפורום תורני, או כל פורום אחר, למי שמחליט עבור אחרים האם יש מקום או אין מקום לדעות כאלו או אחרות, בפורום זה או בפורום אחר.


גבריאל פולארד
הודעות: 647
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 1059 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 24 יוני 2020, 13:43

אברך כתב:
24 יוני 2020, 00:05
שוב, ושוב, ושוב יש כאן ערבוב בין המושג 'הנאה' שהוא דבר טבעי, ובכוונה הראויה אף מצוה וחלק מעבודת ה', לבין המושג 'תאוה'.
כמה פעמים נחזור על זה?
נכון, האמוראים הרגישו טעם במאכליהם, ויתכן שאף נהנו מן הטעם, אבל ברור ופשוט שלא היתה מטרתם בעצם ההנאה, כי זו דרכם של בעלי התאווה למיניהם, ולא של שרפי מעלה, אלא מטרתם היתה לעבודת ה'.
@HaimL האם הנך מתווכח על הנחה בסיסית ופשוטה זו?
האם לדעתך האוכל "תפס מקום" בלבם ומחשבתם של האמוראים הקדושים, שלא במובן של עבודת ה'?
אם אכן זו דעתך - בא נעצור את הויכוח כאן, כי ברור ופשוט שלא תמצא ראיות מכריחות להשקפה דלוחה זו, שהיא היפך ההגיון, והיפך המסור לנו מרבותינו. וריח רע של תאוותנות וגם קצת כפירה, נודף ממנה. ועכ"פ, אין מקום לדעה כזו בפורום תורני נכבד זה. 

אפשר לשאול למה מתקיפים בן אדם על דבר שהוא מעולם לא אמר?

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח