לוחות שנה

אלימלך

משתמש ותיק
שלום חברים וידענים
ידידי מפתח אפליקציה שתכיל את זמני היום אולם ישנם סוגי לוחות שונים
ולכן אשאל
א) איזה לוח שנה - או לפחות לוחות שנה- הכי מקובלים בציבור החרדי?
ב) מאן דהו אמר לידידי הנ"ל שלוח שנה של הרב ישראל טננהויז נחשב למאוד מקובל, מי זה הרב הזה והאם יש אמת בדבר?
אשמח מאוד לתשובות
 
קודם כל לוח ביכורי יוסף (יש להם אתר) הוא המדוייק ביותר, זה שהוכח בבדיקות רבות שלי.
שנית, חשוב מאוד להביא את הזמנים של מרן הש"ע והרמ"א, שהם זמן צאת הכוכבים דרבינו תם בכל יום.
שלישית, זמן פלג המנחה לדעת המג"א, שכידוע הוא זמן שונה משל הגר"א, וכל הלוחות מחשבים לפי הגר"א, חסרון אדיר לדורשי ההלכה האמיתית שרוצים לצאת י"ח לכו"ע לדעת המג"א והש"ע ורוב הפוסקים הראשונים והאחרונים שפסקו כהמג"א.
רביעית, זמן עלות השחר לדעת הש"ע שהוא ד' מיל לפי 18 דקות למיל, כמבואר בש"ע סימן תנט ס"ד, וכן דעת הרמ"א ורוב הפוסקים.

בסופו של דבר, מכיון שיש הרבה לוחות עם מנהגים שונים, וכל אחד קורא על "לוחו" שהוא המדוייק, לכן צריך להצמד להלכה, ורק היא תשביע בצחצחות נפשות הפועלות.

וחוץ מזה, אין יותר מן ההלכה הצרופה בש"ע ובפוסקים, אשר המנהג בדינים אלו אינו ברור כלל. וידועים דברי הרמב"ם בהלכות שביתת עשור (פרק ג הלכה ג): "שאין מנהג להתיר האסור אלא לאסור המותר". עכ"ל.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אשרי משכיל אל דל אמר:
קודם כל לוח ביכורי יוסף (יש להם אתר) הוא המדוייק ביותר, זה שהוכח בבדיקות רבות שלי.
שנית, חשוב מאוד להביא את הזמנים של מרן הש"ע והרמ"א, שהם זמן צאת הכוכבים דרבינו תם בכל יום.
שלישית, זמן פלג המנחה לדעת המג"א, שכידוע הוא זמן שונה משל הגר"א, וכל הלוחות מחשבים לפי הגר"א, חסרון אדיר לדורשי ההלכה האמיתית שרוצים לצאת י"ח לכו"ע לדעת המג"א והש"ע ורוב הפוסקים הראשונים והאחרונים שפסקו כהמג"א.
רביעית, זמן עלות השחר לדעת הש"ע שהוא ד' מיל לפי 18 דקות למיל, כמבואר בש"ע סימן תנט ס"ד, וכן דעת הרמ"א ורוב הפוסקים.

בסופו של דבר, מכיון שיש הרבה לוחות עם מנהגים שונים, וכל אחד קורא על "לוחו" שהוא המדוייק, לכן צריך להצמד להלכה, ורק היא תשביע בצחצחות נפשות הפועלות.

וחוץ מזה, אין יותר מן ההלכה הצרופה בש"ע ובפוסקים, אשר המנהג בדינים אלו אינו ברור כלל. וידועים דברי הרמב"ם בהלכות שביתת עשור (פרק ג הלכה ג): "שאין מנהג להתיר האסור אלא לאסור המותר". עכ"ל.
הנ"ל שאל מה הלוח המקובל, ולא התעניין מה דעת, דלי דלות, איך צריכים עם ישראל לנהוג. ואין לי כח וזמן, לדון בדבריך הדחויים, שכבר אתה וחבריך, הצפתם בהם את הפורום, בהעלאת גרה.
אני יודע שיש כאלה, גם מקובעי המדיניות דכאן, שלא יאהבו את ההתנסחות, אך נמאס, שיש כמה, שחושבים שהפורום במה, להציף שוב ושוב, את דעותיהם בנושאים הלכתיים שונים.
והצעתי: כל מי שיכתוב, על שיטת ר"ת, פאה נכרית, בחירות וציונות (בכל שום וחניכה דאית להו), ולא יהיה בדבריו חידוש משמעותי. תימחק הודעתו, והוא יחסם לשבוע אזהרה, ואם ישנה באיוולתו, יחסם לתמיד, וברוך שפטרנו.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
שלום חברים וידענים
ידידי מפתח אפליקציה שתכיל את זמני היום אולם ישנם סוגי לוחות שונים
ולכן אשאל
א) איזה לוח שנה - או לפחות לוחות שנה- הכי מקובלים בציבור החרדי?
ב) מאן דהו אמר לידידי הנ"ל שלוח שנה של הרב ישראל טננהויז נחשב למאוד מקובל, מי זה הרב הזה והאם יש אמת בדבר?
אשמח מאוד לתשובות
א) לפי התרשמותי והיודע לי הלוח המקובל ביותר בציבור הוא לוח עתים לבינה של הרב סופר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא בדיוק, בבני ברק יש את הלוח הותיק שיו"ל החל משנת תשמ"ח כמדומה, על פי התייעצות עם הגר"נ קרליץ זצ"ל.
במוד"ע יש לוח שנעשה בהתייעצות עם הג"ר אברהם זילבר זצ"ל משנת תשנ"ד כמדומה.

כנראה שההנחייה לעריכת הלוח בשניהם נעשתה ע"י בעל בירור הלכה הרב זילבר זצ"ל הנ"ל.

נכון שעיתים לבינה הוא לוח מעניין מאוד. וגם אני משתמש בו. אבל לא מוותר על הלוח הפרקטי שבו זמני צאת השבת וסיומי צום, ונץ אסטרונומי ונראה מתאימים למקובל בקהלותינו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
לוח ביכורי יוסף הוא המקור לשאר הלוחות והוא המדויק ביותר.
יש שנים שעיתים לבינה מעתיקים ממנו ויש שנים שלא [זה מחמת הויכוח ביינייהם על זמן השקיעה]

בכל מקרה לוח עיתים לבינה כותבים את זמני השקיעה לפי הזמן המישורי
והרבה מגדולי הרבנים [הגריש"א הגרנ"ק ועוד] החמירו גם בשקיעה לפי הנראה.
יש לזה נפקא מינה בירושלים
ויש ערים שזה נפקא מינה משמעותית של זמן גדול [כמו בערד]
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ביכורי יוסף זה רק לנץ הנראה.
החישובים של המישורי ידועים לכל. כל השאלה ההכרעה של השיטות.

הערוני בפרטי שבלוח בבני ברק הידוע, הוא הלוח של טננהויז, ואינו מציין בפנים את זמני יציאת שבת והצום, אלא מציין אות הוראת הגרנ"ק כהנחיה.
כמו"כ העירוני שעלוה"ש שלו הוא 90 דק. והרי עיקר הוא 72 דק. כידוע.

השקיעה הנראית היא הקובעת גם להפס"ט. לא חששו לשקיעה המשורית גם בזה, ודלא כהגרא"ז מלצר זצ"ל.
רק י-ם זה סיפור אחר לגמרי, כי מהכ"ת שעיר שלמה תיגרר אחרי מקום אחד (וזה בא מטעות בהבנת הפוסקים), ובפשוטו כל מקום עמידת האדם לפי אותו מקום בדיוק. וכ"ש שמול הקסטל זו שקיעה מישורית!
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
השקיעה הנראית היא הקובעת גם להפס"ט. לא חששו לשקיעה המשורית גם בזה, ודלא כהגרא"ז מלצר זצ"ל.

אכן זו דעת כמה גדולים
אבל לוח שנה עיתים לבינה לא נהג כן
וגם במקום שיש הפרש של זמן רב [לעיתים לבינה יש לוחות לכל הארץ ויש ערים על יד ים המלח שיושבות סמוך להר גבוה מצד מערב כך שהשקיעה הנראת מקדימה הרבה מאוד] 
והעולם לוקח את עיתים לבינה כסמכות אחרונה ואין עורר עליו על אף שאי"ז מוסכם כלל אצל הרבנים 
[ומי שעומד מאחורי עיתים לבינה טוען שיש מסורת על כך מהמנהג הישן של ירושלים] 

בהקשר לשקיעה בירושלים
אולי זה נכון שלא נגררים אחר מקום אחד
אבל עדיין אין זה אומר מישורי
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
אין לי הרבה פרטים אבל ידוע לי שהרב משה ברטלר בן הגר"י ברטלר זצ"ל מוציא לוח שנה כל שנה אני מאמין שהוא נורא מענין.....
 

אבי חי

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
אין לי הרבה פרטים אבל ידוע לי שהרב משה ברטלר בן הגר"י ברטלר זצ"ל מוציא לוח שנה כל שנה אני מאמין שהוא נורא מענין.....

כמדומני שזמני היום שבספר טלפונים 'קשר כשר' הם מלוח הנ"ל.
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
יהי חסדך עלינו אמר:
אין לי הרבה פרטים אבל ידוע לי שהרב משה ברטלר בן הגר"י ברטלר זצ"ל מוציא לוח שנה כל שנה אני מאמין שהוא נורא מענין.....

כמדומני שזמני היום שבספר טלפונים 'קשר כשר' הם מלוח הנ"ל.
אין לי מושג אבל הוא בקי מאד בנושא.
[שמעתי שהגר"ח קניבסקי שהיה מתקשה בקדוה"ח היה פונה למשה ברטלר]
 

פולני

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
שאר לעמו אמר:
השקיעה הנראית היא הקובעת גם להפס"ט. לא חששו לשקיעה המשורית גם בזה, ודלא כהגרא"ז מלצר זצ"ל.

אכן זו דעת כמה גדולים
אבל לוח שנה עיתים לבינה לא נהג כן
וגם במקום שיש הפרש של זמן רב [לעיתים לבינה יש לוחות לכל הארץ ויש ערים על יד ים המלח שיושבות סמוך להר גבוה מצד מערב כך שהשקיעה הנראת מקדימה הרבה מאוד] 
והעולם לוקח את עיתים לבינה כסמכות אחרונה ואין עורר עליו על אף שאי"ז מוסכם כלל אצל הרבנים 
[ומי שעומד מאחורי עיתים לבינה טוען שיש מסורת על כך מהמנהג הישן של ירושלים] 

בהקשר לשקיעה בירושלים
אולי זה נכון שלא נגררים אחר מקום אחד
אבל עדיין אין זה אומר מישורי

אני אוחז ברשותי לוח עתים לבינה, השקיעה שקבע בלוח הרגיל היא הנראית, ורק בלוח העליון כתב שקיעה מישורית וציין שהגרא"ז מלצר חשש לדעה זו.
אולי בלוחות של ערים אחרות זה הפוך.
(אכן בלוח הרגיל כתוב מעל זמני השקיעה שראוי לחוש ולהחמיר בכמה דקות ובפרט בדאורייתא).
 

פולני

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
שלום חברים וידענים
ידידי מפתח אפליקציה שתכיל את זמני היום אולם ישנם סוגי לוחות שונים
ולכן אשאל
א) איזה לוח שנה - או לפחות לוחות שנה- הכי מקובלים בציבור החרדי?
ב) מאן דהו אמר לידידי הנ"ל שלוח שנה של הרב ישראל טננהויז נחשב למאוד מקובל, מי זה הרב הזה והאם יש אמת בדבר?
אשמח מאוד לתשובות
אני חושב שאכן הלוח של הרב טננהויז מוכר מאד בציבור, מדובר ביהודי ת"ח חסיד ויזניץ (מאנסי כמדומני) בקיא גדול בעניני הזמנים.

לשם דוגמא כמה הוא פופולרי בנושא - למיטב זכרוני 'קופת העיר' לקחו אותו שיבדוק להם את זמן בשעה התשיעית הידועה...
בעלונים פורסם מכתבו אליהם עם החשבונות השונים איך מגיעים ל-9 דקות שהם לכל הדעות.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
גם במקום שיש הפרש של זמן רב [לעיתים לבינה יש לוחות לכל הארץ ויש ערים על יד ים המלח שיושבות סמוך להר גבוה מצד מערב כך שהשקיעה הנראת מקדימה הרבה מאוד]
פשוט וברור, שכשההפרש מעל 15 דק', פשיטא ופשיטא, שמנכים את ההרים, דאל"כ, בעשתרות קרניים, זריחה בשעה חמישית, ושקיעה בשביעית. עד כמה מנכים, זה מחלוקת הפוסקים, ויש בזה מסורות שונות גם מאותם פוסקים, ליודעים. אמנם ב15 דק' אין חולק, והסברא שאף בהרבה פחות מנכים, ועל זה ניטשה מחלוקת גדולה, על הזריחה בקריית ספר.
לגבי גרירת עיר, אחר מקום אחד, כך כתב החיד"א, הגריש"א טען שאין לזה מקור, ומסתבר שכל מקום לפי מקומו. בכל מקרה בדר"כ מדובר בהבדלים קטנים של פחות מדקה.
ואגב, מעודי תמהתי, התינח שקיעה אפשר לחלוק בין נראה לאסטרונומי, אבל צאה"כ, מהיכי תיתי לחשבו בנראה, הרי אחרי דקות ספורות משתווה החושך, והכוכבים נראים אותו דבר, וכן בהרים, הרי השקיעה נראית באיחור, בגלל הפרשי הגובה, וא"כ צאה"כ אמור להיות אחר פחות זמן מאשר ערי החוף.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה תיאורטי בלבד.
1. לא יודע למה 15 דקות הוא גבול הסיבולת שלך. מקומות שבהם השמש נסתרת זמן רב קודם השקיעה המישורית, כמו עין גדי, או טבריה תחתית או כפר חסידים בחלק מן השנה, ע"ז אמר ר' יוסי יהי חלקי עמהם, אף שזו חומרא.
2. ולאידך גיסא, בא"י ההפרש הגדול ביותר בין שקיעה מישורית לשקיעה מאוחרת מעל ההר הינה רק 6 דקות בערך (בפסגות הר חברון הרואים את הים).
3. טעות שטעו בחיד"א לגבי גרירת עיר (והוא אינו מדבר אלא על זמן שבו הסימן מראה שהשמש זורחת עדיין לכל העיר (וזה זמן שקודם השקיעה המישורית כנראה! אבל לא בדקתי בעצמי כמובן כמה זמן זורחת החמה על המגדלים בחברון קודם השקיעה הנראית משם. ולכאורה מכאן יהיה מקום לשון האם הוא חשש להגרא"ז או לא, וקיצרתי).
4. צה"כ לעולם מתחשב לפי השקיעה האסטרונומית. וטעות של בורות שמחשבים זמן צאה"כ מהשקיעה הנראית. ואה"נ הנשף יהיה קצר יותר ואין בכך כלום.
 

חידוד

משתמש ותיק
לגבי ערים שיש הר סמוך להם במערב כמדומה שיש ירושלמי מפורש שאין מתחשבים בהר ראיתיו פעם מובא בספר שלוש ארצות לשביעית ואיני זוכר מקומו.
ובדעת ר'יוסי הרי פשוט שבעשתרות קרניים גם ר' יוסי מודה וא"כ צריך לדעת הגבול, וכל זה רק אם פי' דברי ר"י שבטבריה קבלו שבת מיד שנסתתרה השמש מעיניהם משום שהחשיבו את זה לשקיעה אך כמדומני שאין פי' זה פשוט כלל ויש המפרשים שמחמת שנסתרה השמש לא יכלו לדעת מתי בדיוק השקיעה והוכרחו לפרוש ממלאכה מוקדם יותר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
2. ולאידך גיסא, בא"י ההפרש הגדול ביותר בין שקיעה מישורית לשקיעה מאוחרת מעל ההר הינה רק 6 דקות

זכור לי בזכרון ישן כמדומה בערד או אולי במקומות אחרים על יד המלח שההפרש הוא הרבה יותר גדול אבל אולי משהו יברר לנו את הענין
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ואגב, מעודי תמהתי, התינח שקיעה אפשר לחלוק בין נראה לאסטרונומי, אבל צאה"כ, מהיכי תיתי לחשבו בנראה, הרי אחרי דקות ספורות משתווה החושך, והכוכבים נראים אותו דבר, וכן בהרים, הרי השקיעה נראית באיחור, בגלל הפרשי הגובה, וא"כ צאה"כ אמור להיות אחר פחות זמן מאשר ערי החוף.

מנהג תלמידי החזו"א
שבירושלים אחרי שלושים דקות מהשקיעה הנראת מחשבים זאת לצאת הכוכבים על אף שב"ב נהג החזון איש
כמדומה 36 דק' לגבי ברית
וזה מהטעם הזה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
שאר לעמו אמר:
2. ולאידך גיסא, בא"י ההפרש הגדול ביותר בין שקיעה מישורית לשקיעה מאוחרת מעל ההר הינה רק 6 דקות

זכור לי בזכרון ישן כמדומה בערד או אולי במקומות אחרים על יד המלח שההפרש הוא הרבה יותר גדול אבל אולי משהו יברר לנו את הענין
רק בראש הר הלבנון המשקיף אל הים. וגם אז לא כ"כ הרבה, כי זה קוטן בחזקות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
חידוד אמר:
לגבי ערים שיש הר סמוך להם במערב כמדומה שיש ירושלמי מפורש שאין מתחשבים בהר ראיתיו פעם מובא בספר שלוש ארצות לשביעית ואיני זוכר מקומו.
ובדעת ר'יוסי הרי פשוט שבעשתרות קרניים גם ר' יוסי מודה וא"כ צריך לדעת הגבול, וכל זה רק אם פי' דברי ר"י שבטבריה קבלו שבת מיד שנסתתרה השמש מעיניהם משום שהחשיבו את זה לשקיעה אך כמדומני שאין פי' זה פשוט כלל ויש המפרשים שמחמת שנסתרה השמש לא יכלו לדעת מתי בדיוק השקיעה והוכרחו לפרוש ממלאכה מוקדם יותר.
רש"י כותב, שבטבריה קיבלו שבת מוקדם, כי לא ידעו מתי השקיעה, כך שמפורש בדבריו שזה לא שקיעה. אשמח אם מישהו יביא את החולקים, אם קיימים.
 

ששמואל

משתמש ותיק
אשרי משכיל אל דל אמר:
כל הלוחות מחשבים לפי הגר"א, חסרון אדיר לדורשי ההלכה האמיתית שרוצים לצאת י"ח לכו"ע לדעת המג"א והש"ע ורוב הפוסקים הראשונים והאחרונים שפסקו כהמג"א.
חכמים הזהרו בדבריכם!!!
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אכן מה זו ההלכה האמיתית?....
אגב, שכעיקר הדין נוקטים כהגר"א, כי החוש מכחיש, ולכן כך נתקבל. וכבר נידון הרבה בפורום, ואעפ"כ ירא שמים נוהג כהמג"א.
ואכן לוח למקפידים במצוות חייב לכלול את זמן מג"א. וזה כך בכ"מ.
 

שניאור

משתמש ותיק
פולני אמר:
אני חושב שאכן הלוח של הרב טננהויז מוכר מאד בציבור, מדובר ביהודי ת"ח חסיד ויזניץ (מאנסי כמדומני) בקיא גדול בעניני הזמנים.

לשם דוגמא כמה הוא פופולרי בנושא - למיטב זכרוני 'קופת העיר' לקחו אותו שיבדוק להם את זמן בשעה התשיעית הידועה...
בעלונים פורסם מכתבו אליהם עם החשבונות השונים איך מגיעים ל-9 דקות שהם לכל הדעות.
למיטב זכרוני הם לקחו הרב מרדכי גנוט, בעל הלוח דבר בעתו [הוא גם חסיד ווזניץ אבל לא מאנסי...].
 

פולני

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
שאר לעמו אמר:
2. ולאידך גיסא, בא"י ההפרש הגדול ביותר בין שקיעה מישורית לשקיעה מאוחרת מעל ההר הינה רק 6 דקות

זכור לי בזכרון ישן כמדומה בערד או אולי במקומות אחרים על יד המלח שההפרש הוא הרבה יותר גדול אבל אולי משהו יברר לנו את הענין

בדקתי.
בערד ההפרש בין שתי השקיעות הוא 4 דקות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא יודע למה 15 דקות הוא גבול הסיבולת שלך. מקומות שבהם השמש נסתרת זמן רב קודם השקיעה המישורית, כמו עין גדי, או טבריה תחתית או כפר חסידים בחלק מן השנה, ע"ז אמר ר' יוסי יהי חלקי עמהם, אף שזו חומרא.
כבר כתבתי ששם אינו שקיעה מן הדין, ואף לא חומרא, אלא שלא ידעו מתי שקיעה, וכמבואר ברש"י שם, ואשמח שיודיעוני מי החולקים. עד כמה שידוע לי, גם בטבריה, זה לא יותר מ15 דק', ובירושלים מקובל, שמנכים את הרי מואב בזריחה, וזה פחות מ10 דק', ובמחלוקת שהייתה בק"ס, יש שאמרו בשם הגרי"ש, שאין ראיה ש11 דק' מנכים, אבל זה פשיטא שיש גבול, והדעת נותנת הרבה פחות מ15 דק', רק שנתתי הכל לספק, ומעבר לא יתכן.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
חשוב להדגיש, חוץ מחישוב "הנראה" בו לא מנכים הרים רחוקים, והאסטרונומי, שכמעט אין מי שחשש לו, יש חישוב נוסף, שבפשטות הוא עיקרי, נראה, בניכוי הרים, כלומר לפי הגובה בו נמצאים, ולא כאילו נמצאים בגובה הים. לחישוב זה השקיעה בהרים מאחרת מעא, כי רואים מעט מתחת לאופק הנראה בגובה פני הים, והוא המסתבר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פולני אמר:
איש ווילנא אמר:
שאר לעמו אמר:
2. ולאידך גיסא, בא"י ההפרש הגדול ביותר בין שקיעה מישורית לשקיעה מאוחרת מעל ההר הינה רק 6 דקות

זכור לי בזכרון ישן כמדומה בערד או אולי במקומות אחרים על יד המלח שההפרש הוא הרבה יותר גדול אבל אולי משהו יברר לנו את הענין

בדקתי.
בערד ההפרש בין שתי השקיעות הוא 4 דקות.
משום מה ביררתי מעט בנושא ואינני מבין כלל מה קורה בערד.
מעיון בתוכנה שלי (איננה מדויקת כמו הממ"ג הישראלי, אבל מספיק בשביל להבין שזה לגמרי לא פשוט) לא יתכן הפרש כזה, לא רואים מערד את הים כמובן, ואף לא רואים הפרש של יותר מ-300 מטר רק בחורף או בחלק קטן ממנו.

ליושבי המקום המומחים גם בהתמצאות גאוגרפית - פתרונים.

לא הייתי סומך על השקיעה המאוחרת שכזו בכלום, וחלילה חלילה לא בדאורייתא, כמו הפס"ט או שבת וכיו"ב,ֿ
אלא אחרי בירור מדוקדק ומחודש.
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
ערד גבוהה מעל שש מאות מטר מעל פני הים, ומכאן ההפרש הגדול.
אני אישית באמת לא סומך על השקיעה המאוחרת הזו, בגלל ההרים המסתירים הגורמים שבסופו של דבר השמש נעלמת מעיני הרואים באותה השעה של השקיעה במישור.
 
חלק עליון תַחתִית