מה מברכים על פצפוצי אורז ?

כותר

משתמש ותיק
ראיתי באתר שכתוב:
 לענין "פצפוצי אורז", כתב הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, שמכיון שלפני שאופים ומתפיחים את פצפוצי האורז, מבשלים אותם במים, ומאז ברכתם היא "בורא מיני מזונות", לכן גם אם לאחר מכן אפו את הגרעינים והחזירו אותם למצב שהם נראים כאילו אינם מבושלים, מכל מקום לא חזרה ברכתם להיות בורא פרי האדמה. ולכן ברכת פצפוצי אורז היא "בורא מיני מזונות". וכן עוגות ועוגיות העשויות מפצפוצים אלו, ברכתם בורא מיני מזונות, כדין האוכל אורז מבושל. (ושמענו שיש יצרנים, בפרט בחוץ לארץ, שמייצרים פצפוצי אורז שאינם מבושלים כלל, ועל אלו יש לברך "האדמה").

וכן הביא ב"וזאת הברכה" בשם פוסקי דורנו, לברך מזונות.
 

בן ראם

משתמש ותיק
מתוך אתר "טעמו וראו", נראה אמין-
עם כל זה כפי שציינת רבו בזה הדעות. מה שנראה לנהוג זה כפי מה שכתבו הבד"ץ בחוברת הכשרות שלהם ע"פ מחקר שהם ערכו בנושא, והם חילקו בין סוגי הפצפוצים.

הפצפוצים של חברת בטר&דיפרנט – עוברים תהליך בישול וברכתם מזונות.

הפצפוצים של חברת מפעלי דגן – עוברים תהליך קליה וברכתם אדמה, כדין הפרכיות.

הפצפוצים של חברות אשבול ועדין – עוברים תהליך טחינה, וברכתם שהכל.

בכל אופן – גם אם שמו בהם שוקולד כמקובל, אין זה משנה את ברכתם, השוקולד טפל.
למעט "שוקולד עם פצפוצים" ששם השוקולד הוא עיקר והפצפוצים הם טפל, וברכתו שהכל.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
הפצפוצים של חברת מפעלי דגן – עוברים תהליך קליה וברכתם אדמה, כדין הפרכיות.
אם זה עבר בישול/טחינה - נראה שלכו"ע זה מזונות/שהכל (בהתאמה)
אבל על קליה כמדומני יש מחלוקת, כדין הפריכיות שגם עליהם יש מחלוקת
ולמיטב זכרוני לפי הגריש"א זה מזונות, וי"א (אולי הגרי"י פישר) שהכל
 

בן ראם

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
אבל על קליה כמדומני יש מחלוקת, כדין הפריכיות שגם עליהם יש מחלוקת
ולמיטב זכרוני לפי הגריש"א זה מזונות, וי"א (אולי הגרי"י פישר) שהכל
למיטב ידיעתי- ניפוח בחום זה אדמה, וכדין הפריכיות.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
אבל על קליה כמדומני יש מחלוקת, כדין הפריכיות שגם עליהם יש מחלוקת
לא בדיוק
לפי הגריש"א פריכיות זה מזונות כי זה נדבק

image.png

אז כנראה שפצפוצי אורז יהיה אדמה

אבל לדעת הרב שטרנבוך שתיהן מזונות
 
קשה לסמוך על שמועות בעל פה, וכידוע הסיפור מהגרי''ש על השניצל שהורה לאחד מזונות ולאחד שהכל מפני ההבדל בתיאורים, או הסיפור על ליפוף חוט ברזל בשבת שאחד סימן באצבעו סיבוב אחד והתיר, והשני סימן כמה סיבובים ואסר.
 
חלק עליון תַחתִית