פירוש מילות התפילה באמצע התפילה

ישראל הכהן

משתמש ותיק
ידוע שהיו צדיקים שהיו מפרשים את מילות התפילה, כמו השפע חיים מצאנז שנהג כך בפסוקי דזימרה,
ושמעתי גם צדיקים שצועקים באמצע שמונה עשרה "טעטע".
ואשמח לדעת את כל הדעות בזה, ולברר את העניין כדרכה של תורה הן מבחינה הלכתית.
והן מהפן המעשי היכן היה נהוג כן.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
האדמו"ר הקדוש מצאנז בעל השפע חיים היה מדבר עם הקב"ה כל התפילה. ישנן הקלטות, אם תרצה אנסה להעלות.

רק בפסוקי דזימרה או גם בברכות קריאת שמע?

וכמדומני שהרבי מצאנז שליט"א לא נוהג כן?
האם יש מקומות שנהוג כך גם היום?
 

בן ראם

משתמש ותיק
עד כמה שזכור לי גם בשמונה עשרה, אבל מסתמא יש מי מחסידיו שיודע יותר.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
עד כמה שזכור לי גם בשמונה עשרה, אבל מסתמא יש מי מחסידיו שיודע יותר.

בפסוקי דזימרה ידוע ההקלטות,
מתפילת לחש לא מסתבר ששייך הקלטות.
אבל בברכות קריאת שמע אין שום מנהג כזה!
כי אין זה בקשות כמו תפילת לחש, אלא ברכות, ולא משנים ממטבע שטבעו חכמים בברכה.
 

בן ראם

משתמש ותיק
אינני יודע, כך שמעתי. ומסתבר דווקא שיש הקלטות גם משמו"ע, עד כמה שאני זוכר זה לא היה כל כך בלחש..
 

HaimL

משתמש ותיק
בפסוקי דזימרא, בפשטות, לית לן בה, שאין בהם דינא דגמרא, וכל עצמם לא באו אלא להכין את הלב, ומה לנו אם אחד רצה לפרש לו בלע"ז, לתוספת כוונה.
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.
 

כרם

משתמש ותיק
ציטוט מתוך הספר "מלך ביפיו" (תולדות הגר"י אברמסקי זצ"ל) עמ' 627:
פעמים רבות סיפר באזני תלמידים ומקורבים, על מה בדיוק התפלל היום, וכיצד התפלל. והיה לו באמת מה לספר - באשר, כפי שידוע, נהג לדבר באמצע תפילתו גם תוספת דיבורים ביידיש ("מאמע לשון") כפי שראה אצל רבו הגר"ח מבריסק זצ"ל, והיה מנמק את מנהגו זה באמירה אופיינית: "ער הוט האלט אז מען טענה'ט זיך אויס מיט אים" [=הוא (פי' רבש"ע) אוהב כאשר הנך שוטח לפניו את טענותיך ומפרט הכל]."
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
 כפי שראה אצל רבו הגר"ח מבריסק זצ"ל, והיה מנמק את מנהגו זה באמירה אופיינית: "ער הוט האלט אז מען טענה'ט זיך אויס מיט אים" "

מעניין.
כמדומה שבנו של הגר"ח הגרי"ז לא נהג כן, כי אם כך היו בבית בריסק [עכ"פ בחלק מסויים] שהיו ממשיכים לנהוג כך!
גם לא נכדים אחרים של הגר"ח או תלמידים אחרים.
 
שמעתי שהמקובל הגה''צ רבי יעקב עדס מהכותל נוהג לעשות כן בברכת 'אהבה רבה'. יש מישהו כאן ששמע זאת?
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
ציטוט מתוך הספר "מלך ביפיו" (תולדות הגר"י אברמסקי זצ"ל) עמ' 627:
פעמים רבות סיפר באזני תלמידים ומקורבים, על מה בדיוק התפלל היום, וכיצד התפלל. והיה לו באמת מה לספר - באשר, כפי שידוע, נהג לדבר באמצע תפילתו גם תוספת דיבורים ביידיש ("מאמע לשון") כפי שראה אצל רבו הגר"ח מבריסק זצ"ל, והיה מנמק את מנהגו זה באמירה אופיינית: "ער הוט האלט אז מען טענה'ט זיך אויס מיט אים" ."

אולי הכוונה בקשות פרטיות באיזהו מקומן, [כגון שמע קולנו ואלוקי נצור] ותו לא.
אבל לא היה מקובל אצל גדולי ליטא להוסיף דיבורים,
ובפרט שהגר"א לא נהג לומר אפילו פרקי תהילים שהוסיף האריז"ל, כמזמור שיר לפני ברוך שאמר ולדוד ה' באלול, וכן שלא לומר ברוך הוא וברוך שמו, שלא נזכר בגמ' כמו אמן, [וכך נוהגים בבריסק שלא אומרים ב"ה וב"ש] וק"ו שלא הוסיפו מילים בתפילה עצמה.
מאד מעניין מה היו מגיבים נכדי הגר"ח על שמועה זו, האם זה באמת מוסמך?
 
 

כרם

משתמש ותיק
בספר הנ"ל עמ' 631 ואילך.
לפעמים שמעו אותו בתפילת שחרית, כשהגיע ל"ויברך דוד", שהנו מפרט והולך אחרי המלים "והעושר והכבוד מלפניך" כהאי לישנא: "עשירות מבקש אני ממך, רבש"ע, כדי שאוכל להיות מתמכין דאורייתא ביד רחבה; וכבוד מבקש אני ממך, אין כבוד אלא תורה - אחלה פניך המאירים שתאיר עיני להבין "פשט" בתורתך הקדושה!" ויש שהיה אומר בלשון זו: "הלא גם ה'עושר' וגם ה'כבוד' ("אין כבוד אלא תורה") הכל 'מלפניך'. הרי אותה סיעתא דשמיא העומדת לבארון רוטשילד כדי שירויח מיליון לירות שטרלינג, אותה סיעתא דשמיא היא העומדת לי שאזכה להאיר עיני בתורה!"
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
זכיתי להכיר יהודי חסיד סאטמר באיזה שטיבלך בבני ברק שהוא מתפלל ומכניס מילים טעטע וכו' כל מיני מילים באידיש שלא הבנתי אבל ניכר שהוא פונה להקב"ה - ממש עורר בי התפלאות הרי זה הענין של התפילה
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
הדרך סלולה אמר:
זכיתי להכיר יהודי חסיד סאטמר באיזה שטיבלך בבני ברק שהוא מתפלל ומכניס מילים טעטע וכו' כל מיני מילים באידיש שלא הבנתי אבל ניכר שהוא פונה להקב"ה - ממש עורר בי התפלאות הרי זה הענין של התפילה

נכון.
אבל יש את עצם נוסח התפילה שאותו תיקנו אנשי כנה"ג מהם נביאים.
ויש עוד ענין לדבר בלשונו, ולפי חלק מהראשונים תפילה בעת צרה בלשונו זה המצוה דאורייתא.
ועל מרן החפץ חיים ידוע שהיה מדבר הרבה אל השי"ת, אבל זה היה בנפרד מהתפילות.

[זה הנוסח הליטאי המקובל]
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.

 אין ראוי לכתוב לשונות "פגם ועצוב" על מעשי גדולים,
הרבי מצאנז היה גאון מגאוני הזמן כנודע,
וכן עוד צדיקים שנהגו כך כמו שציינו.

הדגשתי בהתחלה שהנידון הוא בכבוד כדרכה של תורה, ולכתוב ראיות וסברות בכבוד הראוי!
 

HaimL

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
HaimL אמר:
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.

 אין ראוי לכתוב לשונות "פגם ועצוב" על מעשי גדולים,
הרבי מצאנז כתבו היה גאון מגאוני הזמן כנודע,
וכן עוד צדיקים שנהגו כך כמו שציינו.

הדגשתי בהתחלה שהנידון הוא בכבוד כדרכה של תורה, ולכתוב ראיות וסברות בכבוד הראוי!
אפתח בהתנצלות. לא התכוונתי לדבר על מעשי גדולים וצדיקים, בדיון שמישהו פותח (במקרה זה, אתה). אשר על כן, אני נותן לך את הברירה. אם תרצה, אשאל ואטען את טענותיי בנושא. אם לא תרצה אני מסתלק בחפץ לב מהדיון בנושא, ומתנצל שוב. 
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
ישראל הכהן אמר:
HaimL אמר:
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.

 אין ראוי לכתוב לשונות "פגם ועצוב" על מעשי גדולים,
הרבי מצאנז כתבו היה גאון מגאוני הזמן כנודע,
וכן עוד צדיקים שנהגו כך כמו שציינו.

הדגשתי בהתחלה שהנידון הוא בכבוד כדרכה של תורה, ולכתוב ראיות וסברות בכבוד הראוי!
אפתח בהתנצלות. לא התכוונתי לדבר על מעשי גדולים וצדיקים, בדיון שמישהו פותח (במקרה זה, אתה). אשר על כן, אני נותן לך את הברירה. אם תרצה, אשאל ואטען את טענותיי בנושא. אם לא תרצה אני מסתלק בחפץ לב מהדיון בנושא, ומתנצל שוב. 

ההתנצלות הכנה התקבלה.
גם הרגשתך בנושא נשמעה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
בן ראם אמר:
עד כמה שזכור לי גם בשמונה עשרה, אבל מסתמא יש מי מחסידיו שיודע יותר.

בפסוקי דזימרה ידוע ההקלטות,
מתפילת לחש לא מסתבר ששייך הקלטות.
אבל בברכות קריאת שמע אין שום מנהג כזה!
כי אין זה בקשות כמו תפילת לחש, אלא ברכות, ולא משנים ממטבע שטבעו חכמים בברכה.
הרבי מקלויזנבורג היה מפסיק גם באמצע ברכות קריאת שמע, וצריך לתרץ מנהגו, אך כמובן אין למדין הלכה מזה ובודאי אסור להפסיק באמצע הברכות- וכמו שנתבאר לענין ישיבה בסוכה בזמן הגשמים שמנהגי צדיקים [גם אם מתרצים אותם] אינם משנים את הדין בשו"ע.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בפסוקי דזימרא, בפשטות, לית לן בה, שאין בהם דינא דגמרא, וכל עצמם לא באו אלא להכין את הלב, ומה לנו אם אחד רצה לפרש לו בלע"ז, לתוספת כוונה.
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.

מה שייך להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לתרגם בלע"ז- אדרבה בתפילה הרי מותר להאריך מענין הברכה, אבל בפסוקי דזמרה מה שייך להוסיף מה שאינו 'פסוקי דזמרה' והוי הפסק.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ישראל הכהן אמר:
הרבי מקלויזנבורג היה מפסיק גם באמצע ברכות קריאת שמע, וצריך לתרץ מנהגו, 

נכון,
ועד כה לא זכינו לזה.
באמת גם בזמננו לא ידוע לא על בניו ולא על אחרים שמפרשים בלשונם באמצע התפילה.
 

HaimL

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
בפסוקי דזימרא, בפשטות, לית לן בה, שאין בהם דינא דגמרא, וכל עצמם לא באו אלא להכין את הלב, ומה לנו אם אחד רצה לפרש לו בלע"ז, לתוספת כוונה.
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.

מה שייך להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לתרגם בלע"ז- אדרבה בתפילה הרי מותר להאריך מענין הברכה, אבל בפסוקי דזמרה מה שייך להוסיף מה שאינו 'פסוקי דזמרה' והוי הפסק.
בפוסקים מבואר שפסוד"ז קלים מק"ש וברכותיה, ואפילו ברכת ב"ש קלה מהנ"ל, הואיל ואינה מדין התלמוד, וא"כ, מסתבר שאפשר יהיה להקל ולהוסיף מילים בלשון לע"ז.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
בפסוקי דזימרא, בפשטות, לית לן בה, שאין בהם דינא דגמרא, וכל עצמם לא באו אלא להכין את הלב, ומה לנו אם אחד רצה לפרש לו בלע"ז, לתוספת כוונה.
אבל, נראה לי קצת עצוב, שמישהו יצטרך לתרגם את המילים בלשון הקודש לגרמנית. אם אויבערשטער, זיסער טאטע, ג-ט אים הימעל, מוסיפים על מלך עליון, אב הרחמן, שוכן שחקים, נראה לי קצת טעם לפגם.

מה שייך להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לתרגם בלע"ז- אדרבה בתפילה הרי מותר להאריך מענין הברכה, אבל בפסוקי דזמרה מה שייך להוסיף מה שאינו 'פסוקי דזמרה' והוי הפסק.
בפוסקים מבואר שפסוד"ז קלים מק"ש וברכותיה, ואפילו ברכת ב"ש קלה מהנ"ל, הואיל ואינה מדין התלמוד, וא"כ, מסתבר שאפשר יהיה להקל ולהוסיף מילים בלשון לע"ז.
זה שיותר קל עדיין לא אומר שמותר להפסיק, כמו שב"ה וב"ש אסור בפסוקי דזמרה.
ויש גם צד חומרא בפסוקי דזמרה שלא שייך בהם הוספה מעין הברכה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
דרומאי אמר:
מה שייך להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לתרגם בלע"ז- אדרבה בתפילה הרי מותר להאריך מענין הברכה, אבל בפסוקי דזמרה מה שייך להוסיף מה שאינו 'פסוקי דזמרה' והוי הפסק.
בפוסקים מבואר שפסוד"ז קלים מק"ש וברכותיה, ואפילו ברכת ב"ש קלה מהנ"ל, הואיל ואינה מדין התלמוד, וא"כ, מסתבר שאפשר יהיה להקל ולהוסיף מילים בלשון לע"ז.
זה שיותר קל עדיין לא אומר שמותר להפסיק, כמו שב"ה וב"ש אסור בפסוקי דזמרה.
ויש גם צד חומרא בפסוקי דזמרה שלא שייך בהם הוספה מעין הברכה.
לטעמי, מה שאסור להפסיק בב"ה וב"ש (בהנחה שזאת הסכמת כל הפוסקים), הוא מכיוון שב"ה וב"ש גם הוא לא מדינא דגמרא, ולכן לא רצו לעשות קבע ולהתירו. אבל להפסיק באקראי בדבר שהוא לא שאילת שלום (ומכ"ש דברי חולין בעלמא) לדעתי הוא מותר. 

ואם התירו להוסיף על נוסח ברכות העמידה מה שתיקנו אנשי כנה"ג, בבקשות פרטיות, אז אם אדם מתעורר לבו דווקא בתוספת הפירוש בלע"ז, מדוע לאסור, הלא בין כך ובין כך הוא מכין את עצמו לתפילה גופא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כתוב בבאור הלכה (הראשון בשולחן ערוך) "נכון מאד ליזהר לומר קודם כל ג' תפלות הודאת היה"ר המבואר בירושלמי פ' תפלת השחר דהיינו בשחרית מודה אני לפניך ד' או"א שהוצאתני מאפלה לאורה. ובמנחה מודה אני וכו' שכשם שזיכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב. בערבית יה"ר כו' כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כן תוציאני מאפילה לאורה":

וראיתי כתוב בספר שהוציא נכדו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל ששאל לסבו למה הוא אינו אומר תפילה זו לפני התפילות, הרי הבאוה"ל אומר שיש ליזהר לאומרה.
והשיב לו הגרי"ש "מספיק לומר מה שכתוב בסדור. עכ"ל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
בפוסקים מבואר שפסוד"ז קלים מק"ש וברכותיה, ואפילו ברכת ב"ש קלה מהנ"ל, הואיל ואינה מדין התלמוד, וא"כ, מסתבר שאפשר יהיה להקל ולהוסיף מילים בלשון לע"ז.
זה שיותר קל עדיין לא אומר שמותר להפסיק, כמו שב"ה וב"ש אסור בפסוקי דזמרה.
ויש גם צד חומרא בפסוקי דזמרה שלא שייך בהם הוספה מעין הברכה.
לטעמי, מה שאסור להפסיק בב"ה וב"ש (בהנחה שזאת הסכמת כל הפוסקים), הוא מכיוון שב"ה וב"ש גם הוא לא מדינא דגמרא, ולכן לא רצו לעשות קבע ולהתירו. אבל להפסיק באקראי בדבר שהוא לא שאילת שלום (ומכ"ש דברי חולין בעלמא) לדעתי הוא מותר. 

ואם התירו להוסיף על נוסח ברכות העמידה מה שתיקנו אנשי כנה"ג, בבקשות פרטיות, אז אם אדם מתעורר לבו דווקא בתוספת הפירוש בלע"ז, מדוע לאסור, הלא בין כך ובין כך הוא מכין את עצמו לתפילה גופא.
לדבריך אם 'מתעורר לבו' בב"ה וברוך שמו יהא מותר. ובכלל דבריך הם חידוש גדול וצריך להביא ראיה.
הגע בעצמך, הרי שנוהג לומר תפילה שקודם התפילה מר' אלימלך מליז'ענסק- ורוצה לאומרה באמצע פסד"ז כדי לעורר לבו [התפילה הנ"ל היא מעוררת הלב באמת כידוע]- האם נתיר לו?! מנא לך לחדש שבפסוקי דזמרה מותר להפסיק כדי לעורר הלב?!

אלא אין פסוקי דזמרה אלא כשמן- ואף שמדייקים בטור שאם רצה להוסיף מזמורים הרשות בידו היינו דוקא מזמורים שהם הם פסוקי דזמרה, אבל שאר תפילות ושבחות בעלמא ודאי אסור.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
דרומאי אמר:
זה שיותר קל עדיין לא אומר שמותר להפסיק, כמו שב"ה וב"ש אסור בפסוקי דזמרה.
ויש גם צד חומרא בפסוקי דזמרה שלא שייך בהם הוספה מעין הברכה.
לטעמי, מה שאסור להפסיק בב"ה וב"ש (בהנחה שזאת הסכמת כל הפוסקים), הוא מכיוון שב"ה וב"ש גם הוא לא מדינא דגמרא, ולכן לא רצו לעשות קבע ולהתירו. אבל להפסיק באקראי בדבר שהוא לא שאילת שלום (ומכ"ש דברי חולין בעלמא) לדעתי הוא מותר. 

ואם התירו להוסיף על נוסח ברכות העמידה מה שתיקנו אנשי כנה"ג, בבקשות פרטיות, אז אם אדם מתעורר לבו דווקא בתוספת הפירוש בלע"ז, מדוע לאסור, הלא בין כך ובין כך הוא מכין את עצמו לתפילה גופא.
לדבריך אם 'מתעורר לבו' בב"ה וברוך שמו יהא מותר. ובכלל דבריך הם חידוש גדול וצריך להביא ראיה.
הגע בעצמך, הרי שנוהג לומר תפילה שקודם התפילה מר' אלימלך מליז'ענסק- ורוצה לאומרה באמצע פסד"ז כדי לעורר לבו [התפילה הנ"ל היא מעוררת הלב באמת כידוע]- האם נתיר לו?! מנא לך לחדש שבפסוקי דזמרה מותר להפסיק כדי לעורר הלב?!

אלא אין פסוקי דזמרה אלא כשמן- ואף שמדייקים בטור שאם רצה להוסיף מזמורים הרשות בידו היינו דוקא מזמורים שהם הם פסוקי דזמרה, אבל שאר תפילות ושבחות בעלמא ודאי אסור.
אני לא בא להתיר איזה דבר (אני לא רב, וממילא גם לא שואלים אותי), לכן אני פחות מחויב לראיות באופן כללי, אבל זה נכון שצריך לומר טעם הוגן, אחרת זה שום כלום

קודם כל, אני באתי ללמד זכות על הנוהגים לפרש שיחם בלע"ז (למרות שזה עצמו תמוה בעיניי). ויש לי קצת זכר לדבר במה שהתירו לקרוא ק"ש בלע"ז (ואפילו הובא כאן חידוש גדול לטעמי שאפשר לקרוא עברי וחלק מהמילים לומר בלע"ז). ואם ק"ש היא פרוטגמא של מלך, והקורא אותה צריך להבין ולדקדק במשמעות המילים, כ"ש שפסוד"ז, שנועדו להכין את הלב לתפילה, שאם יש אדם שהניא לו לומר "קעניג" במקום "מלך", שפיר דמי. זה נכון שאם נראה כמוסיף או משנה את הפסוק, זה קצת ניאוץ, אבל אם אומר כן בין הפסוקים, או בין עניין לעניין, או בין המזמורים, אז ניחא.

ונהי דאין לו לקבוע תשבחות וכו', כפי שאמרת, דנראה כמוסיף על תקנת הקדמונים (אם לא שמוסיף עוד איזה מזמורים, שאז אין מוסיף על עיקר התקנה רק אומר יותר ממה שקבעו בתקנתם), ומכ"ש שאין לציבור להוסיף על תקנת חכמים, אבל אם באקראי אמר איזה דברי שבחים נוסף על פסוקי המזמורים, נראה לי דלית לן בה.

יש לי, לטעמי, עוד סיבה לחשוב שמותר אבל אכתוב את זה אולי יותר מאוחר. 
 
 
חלק עליון תַחתִית