מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?


עמנואל
הודעות: 545
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 268 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי עמנואל » 07 יולי 2020, 20:23

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 19:37
עמנואל כתב:
07 יולי 2020, 17:39
לאמיתו של דבר ישנן דעות באחרונים המסכימות עם דעת הכסף משנה. ואף אם נניח שזו דעת מיעוט, ישנה אפשרות לצרפה לספק ספיקא, שאף אם אחד הספקות אינו שקול אמרינן סמוך מיעוטא לצד אחד בספק וה"ל רובא.

מש"כ שמצרפים גם ספק שאינו שקול לספק ספיקא
בתוס' כתובות דף ט מבואר שלא אמרינן הכי וכבר האריך בזה הריב"ש להסביר אמאי לא אמרינן הכי.

[ולכל זה נזקקנו אם מדובר בשיטת מיעוט ולא בשיטה דחויה שאז וודאי אינה נחשבת אפילו למיעוט
כמו שמצינו בחושן משפט שאפשר לומר קים לי במיעוט. ואי אפשר לומר קים לי כשיטה דחויה]

1. עיין שם בפני יהושע שם שתמה ע"ד התוס' ומ"ש בדעת הפוסקים הראשנים, וכן עיין בבעלי הכללים והדברים עתיקים.

ולמעשה ישנה מחלוקת האם צריך ששני הספקות יהיו שקולים, ושיטת רבים מגדולי האחרונים דלא בעינן שיהיו שקולים. ולכאורה יש לנקוט כדעת המקלים, כי לשיטות המקלות יש לנו כאן רוב או ספק דרבנן להקל, והשיטות המחמירות לא מחמירות אלא מכוח הספק, ושוב הסברה להקל דמה"ת שיש כאן איסור.

2. זאת ועוד, מה שהנחתי שאין כאן ספק שקול - הדרי בי. כי כלל לא בטוח שאין לנו כאן ספק שקול, כי במחלוקת פוסקים שלא נשאו ונתנו זה עם זה כתבו רבים דאין לנו דין רוב.

3. ומה שעלה ונסתפ"ג ששיטת מרן הכס"מ דחויה, לא הבנתי את שורש הספק.


איכא מאן דאמר
הודעות: 479
הצטרף: 21 מאי 2020, 12:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 157 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איכא מאן דאמר » 07 יולי 2020, 20:29

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 15:58
אבל מאידך
בהרבה ראשונים מבואר כדעת המג"א וצ"ע
שמעתי פעם שיעור מהראשון לציון שליט"א שדיבר בזה
ובדבריו אמר שיש כמה ראשונים שמוכח מהם כשיטת הגר"א (כמדומני שבינהם תשובת הרמב"ם)
וברי לנו שאילו ידע מזה המג"א לא היה חולק
ולכן פסק למעשה כהגר"א
ואמר שוודאי יש עניין להחמיר כהמג"א אך בני תורה שלומדים עד מאוחר יכולים בשופי לסמוך על דעת הגר"א
עד כאן דבריו
ולכאורה הדברים אמורים להיות כתובים בילקוט יוסף כולל המקורות בראשונים

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי
הודעות: 1113
הצטרף: 14 מאי 2020, 14:59
נתן תודה: 324 פעמים
קיבל תודה: 320 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי למה זה תשאל לשמי » 07 יולי 2020, 20:31

דרך אמונה כתב:
07 יולי 2020, 20:09
בחשבון הסוגיות מוכח ששיטת המג"א ששעות זמניות הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים מתיישבת אך ורק עם שיטת ר"ת שצא"כ הוא 72 דקות אחרי השקיעה כי אם לא כן יש שינוי בזמן חצות היום ואינו שווה לחצות הלילה ודו"ק וא"כ מי שאינו מקפיד על זמו ר"ת (גם לגבי ק"ש) לגבי צא"כ כמעט ואין מקור לחוש לשיטת המג"א (אלא א"כ נחדש ששעות זמניות של זמן ק"ש שונה משאר שעות זמניות(ויש ראיה לצד זה משיטת המג"א וכמו שהובא פה לעיל)).
כמובן שהמחמיר תבוא עליו ברכה.


רבינו בעל ה@דרך אמונה שליט''א.

שמעתי כמה שאמרו זאת, וכמה שיישבו זאת, ואין לי מושג עם מי האמת. היוכל להרחיב בעניין?

ברוך בואו לפורום.
 


איש ווילנא
הודעות: 2157
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 484 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איש ווילנא » 07 יולי 2020, 20:33

איכא מאן דאמר כתב:
07 יולי 2020, 20:29
איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 15:58
אבל מאידך
בהרבה ראשונים מבואר כדעת המג"א וצ"ע
שמעתי פעם שיעור מהראשון לציון שליט"א שדיבר בזה
ובדבריו אמר שיש כמה ראשונים שמוכח מהם כשיטת הגר"א (כמדומני שבינהם תשובת הרמב"ם)
וברי לנו שאילו ידע מזה המג"א לא היה חולק
ולכן פסק למעשה כהגר"א
ואמר שוודאי יש עניין להחמיר כהמג"א אך בני תורה שלומדים עד מאוחר יכולים בשופי לסמוך על דעת הגר"א
עד כאן דבריו
ולכאורה הדברים אמורים להיות כתובים בילקוט יוסף כולל המקורות בראשונים


וצריך עיון שאדרבה מהרבה ראשונים אחרים מוכח כדעת המג"א הלא הם בדברי הראשונים בתחילת ברכות 
וגם בדברי הרמב"ן בתורת האדם בענין זמן פלג המנחה  
[ואם כן גם אם מדברי הרמב"ם מוכח כדעת הגר"א הרי מראשונים אחרים מוכח אחרת] 


ובעיקר הענין 
ידוע שדברי המגן אברהם בנויים על דברי התרומת הדשן 
וראיתי בספר מעגלי צדק לר' משה קוסבר הערה חזקה בחשבון השעות לפי מקום מושבו של התרומת הדשן 
שלא יתכן שסובר כדעת המג"א. 
 

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי
הודעות: 1113
הצטרף: 14 מאי 2020, 14:59
נתן תודה: 324 פעמים
קיבל תודה: 320 פעמים
סטטוס: מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי למה זה תשאל לשמי » 07 יולי 2020, 20:35

חסד אמתי שמי שיודע יביא ספר העוסק בענין בצורה ברורה ומובנת! שכוייעח.


איכא מאן דאמר
הודעות: 479
הצטרף: 21 מאי 2020, 12:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 157 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איכא מאן דאמר » 07 יולי 2020, 20:35

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:33
וצריך עיון שאדרבה מהרבה ראשונים אחרים מוכח כדעת המג"א הלא הם בדברי הראשונים בתחילת ברכות 
וגם בדברי הרמב"ן בתורת האדם בענין זמן פלג המנחה  
[ואם כן גם אם מדברי הרמב"ם מוכח כדעת הגר"א הרי מראשונים אחרים מוכח אחרת]
הדברים שכתבתי נסמכים על זכרוני בלבד
ועברו כמה שנים מאז ששמעתי
אולי יואיל מישהו להעלות כאן את דברי הילקוט יוסף בעניין
ונראה את דבריו במלואם
הספר הנ"ל מלא בבקיאות מדהימה


סלקא דעתך
הודעות: 233
הצטרף: 31 ינואר 2018, 00:41
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי סלקא דעתך » 07 יולי 2020, 20:39

למה זה תשאל לשמי כתב:
07 יולי 2020, 13:28


הספרדים נוהגים מנהג פשוט כהמג''א כמבואר בכה''ח, החסידים כבעל התניא שסובר כהגר''א, והליטאים נראה שאין מנהג ברור.



באמת אין זה כ"כ ברור שהגר"ז סובר כהגר"א. 
דבשו"ע הרב כתב להדיא כהמג"א ורק בסידורו כתב כהגר"א, ובהזמנים בהלכה כתב שחזר בו. אבל יש לדון שספר שנכתב כספר פסק יגבור על סידור.
מאן דהו יודע מה מקובל בסתירות כאלו?


סלקא דעתך
הודעות: 233
הצטרף: 31 ינואר 2018, 00:41
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי סלקא דעתך » 07 יולי 2020, 20:42

למה זה תשאל לשמי כתב:
07 יולי 2020, 13:28

מי אמר שבמקומה עומדת? רק בגלל שלשון המשנ''ב לא ברור בענין? ואם היה ברור?

בביאור הלכה סימן מו סעיף ט כתב דאם ירא שהציבור יעבור זמן קר"ש דהמג"א יקרא ויכוון לצאת. מבואר דיש לחוש למג"א. ופעמים רבות המשנ"ב הטמין את הכרעותיו לא בסוגיא אלא במקום אחר.


חידוד
הודעות: 70
הצטרף: 22 אפריל 2020, 01:39
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי חידוד » 07 יולי 2020, 20:43

זכור לי שבאחד מקבצי ישורון היה מאמר שבי' את דברי המג"א באופן חדש
שלפי"ז אין כזה מג"א בכלל.
זה כנגד הבנת כל האחרונים אך מקופיא דבריו נראו משכנעים.
ורק אזכיר שהמג"א אינו המחדש של דעה זו כך שבכל מקרה זו דעה קיימת אבל כמובן שיש משמעות עצומה אם המג"א אחז ככה או לא.


איש ווילנא
הודעות: 2157
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 484 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איש ווילנא » 07 יולי 2020, 20:45

עמנואל כתב:
07 יולי 2020, 20:23
איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 19:37
עמנואל כתב:
07 יולי 2020, 17:39
לאמיתו של דבר ישנן דעות באחרונים המסכימות עם דעת הכסף משנה. ואף אם נניח שזו דעת מיעוט, ישנה אפשרות לצרפה לספק ספיקא, שאף אם אחד הספקות אינו שקול אמרינן סמוך מיעוטא לצד אחד בספק וה"ל רובא.

מש"כ שמצרפים גם ספק שאינו שקול לספק ספיקא
בתוס' כתובות דף ט מבואר שלא אמרינן הכי וכבר האריך בזה הריב"ש להסביר אמאי לא אמרינן הכי.

[ולכל זה נזקקנו אם מדובר בשיטת מיעוט ולא בשיטה דחויה שאז וודאי אינה נחשבת אפילו למיעוט
כמו שמצינו בחושן משפט שאפשר לומר קים לי במיעוט. ואי אפשר לומר קים לי כשיטה דחויה]

1. עיין שם בפני יהושע שם שתמה ע"ד התוס' ומ"ש בדעת הפוסקים הראשנים, וכן עיין בבעלי הכללים והדברים עתיקים.

ולמעשה ישנה מחלוקת האם צריך ששני הספקות יהיו שקולים, ושיטת רבים מגדולי האחרונים דלא בעינן שיהיו שקולים. ולכאורה יש לנקוט כדעת המקלים, כי לשיטות המקלות יש לנו כאן רוב או ספק דרבנן להקל, והשיטות המחמירות לא מחמירות אלא מכוח הספק, ושוב הסברה להקל דמה"ת שיש כאן איסור.

2. זאת ועוד, מה שהנחתי שאין כאן ספק שקול - הדרי בי. כי כלל לא בטוח שאין לנו כאן ספק שקול, כי במחלוקת פוסקים שלא נשאו ונתנו זה עם זה כתבו רבים דאין לנו דין רוב. וכמ"ש רבים האחרונים.

3. ומה שעלה ונסתפ"ג ששיטת מרן הכס"מ דחויה, לא הבנתי את שורש הספק.


נניח שהפני יהושע התקשה בדברי התוס'. 
אבל כבר יישב דברי התוס' הריב"ש בסברא ברורה. והפני יהושע לא פליג בזה [כמדומה שהוא מביא דברי הריב"ש] 
והריב"ש כאחד הראשונים הוא. 

האם יש ראשונים שנחלקו על דברי התוס' בזה 
הבא נא 
וכל זמן שלא תביא לא נדחה דברי התוס' והריב"ש המפורשים מפני דעות באחרונים

לא כל דעה שהוזכרה אי פעם נחשבת לדעה 
האחרונים כבר נשאו ונתנו בזה והביאו ראיות שלא כהכס"מ וזה ההכרעה גם אם לא נשאו ונתנו עמו כיון שכך הסיקו הבאים אחריו בהחלט 
[מה שאתה כותב זה נכון במחלוקת בשיקול הדעת בעלמא] 
וזה עצמו הסיבה שכתבתי שזה שיטה דחויה 


[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה] 
 


סלקא דעתך
הודעות: 233
הצטרף: 31 ינואר 2018, 00:41
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי סלקא דעתך » 07 יולי 2020, 20:46

למה זה תשאל לשמי כתב:
07 יולי 2020, 20:35
חסד אמתי שמי שיודע יביא ספר העוסק בענין בצורה ברורה ומובנת! שכוייעח.

הספר המומלץ ביותר הוא "הזמנים בהלכה" של הרב ביניש וכל הספרים שנכתבו אחריו הביאוהו וכמעט ולא הוסיפו כלום (במחילה).


חידוד
הודעות: 70
הצטרף: 22 אפריל 2020, 01:39
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי חידוד » 07 יולי 2020, 20:51

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:45
[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה]
הא גופא השאלה למה לחלק בין פירוש המילה בשכבך לפירוש המילה בקומך.

וחשבתי פעם לתרץ שאע"פ שרוב בני אדם הולכים לישון בתחילת הלילה עדיין זה נורמלי שאם יש סיבה אדם ילך לישון מאוחר
ואפי' לפנות בוקר אבל גם מי שהלך לישון מאוחר לא נורמלי שיקום אחרי שעה מסוימת.


ישראלמאיר
הודעות: 99
הצטרף: 05 יולי 2020, 22:48
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי ישראלמאיר » 07 יולי 2020, 20:51

דרך אמונה כתב:
07 יולי 2020, 20:09
ציטוט בחשבון הסוגיות מוכח ששיטת המג"א ששעות זמניות הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים מתיישבת אך ורק עם שיטת ר"ת שצא"כ הוא 72 דקות אחרי השקיעה כי אם לא כן יש שינוי בזמן חצות היום ואינו שווה לחצות הלילה ודו"ק וא"כ מי שאינו מקפיד על זמו ר"ת (גם לגבי ק"ש) לגבי צא"כ כמעט ואין מקור לחוש לשיטת המג"א (אלא א"כ נחדש ששעות זמניות של זמן ק"ש שונה משאר שעות זמניות(ויש ראיה לצד זה משיטת המג"א וכמו שהובא פה לעיל)).
כמובן שהמחמיר תבוא עליו ברכה.
אפשר לפרש שהשעות של היום נגמרות לאחר 72 דקות שאז הוא צאת כל הכוכבים כדברי הגמ' בפסחים צד


HaimL
הודעות: 3397
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 477 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי HaimL » 07 יולי 2020, 20:57

סלקא דעתך כתב:
07 יולי 2020, 20:39
למה זה תשאל לשמי כתב:
07 יולי 2020, 13:28


הספרדים נוהגים מנהג פשוט כהמג''א כמבואר בכה''ח, החסידים כבעל התניא שסובר כהגר''א, והליטאים נראה שאין מנהג ברור.



באמת אין זה כ"כ ברור שהגר"ז סובר כהגר"א. 
דבשו"ע הרב כתב להדיא כהמג"א ורק בסידורו כתב כהגר"א, ובהזמנים בהלכה כתב שחזר בו. אבל יש לדון שספר שנכתב כספר פסק יגבור על סידור.
מאן דהו יודע מה מקובל בסתירות כאלו?
כמדומני שהנוהגים לפי הגרש"ז בעל התניא נוהגים לפי הסידור לעומת השו"ע, מפני שהוא בתרא (כך נדמה לי)
 


אחד התלמידים
הודעות: 1689
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 516 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 07 יולי 2020, 21:22

שמעתי מאחד שהגרי"ז גוסטמאן ז"ל אמר לו לחוש לזמן מג"א לקר"ש, היות שזה ספק דאורייתא.


איכא מאן דאמר
הודעות: 479
הצטרף: 21 מאי 2020, 12:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 157 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איכא מאן דאמר » 07 יולי 2020, 21:55

החלקת יהושע מביאלא זיע"א
אמר שלהסתמך בק"ש דאורייתא על דעת הגר"א זה כמו לעמוד על רגל אחת...
יחד עם זאת הוא הורה לגבי טבילת עזרא, שעדיף לקרוא אחרי זמן מג"א אחר המקווה


אברהם העברי
הודעות: 850
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי אברהם העברי » 07 יולי 2020, 21:58

א. קצת מציק לי זה שהביאו את הכס"מ כצד להקל אחר שלהלכה נפסק להדיא דלא כוותיה
ב. לגבי הכרח ר"ת במג"א נתעסקתי בזה כאן בכמה אשכולות והמעיין יחפש וימצא רוב נחת


עמנואל
הודעות: 545
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 268 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי עמנואל » 07 יולי 2020, 22:15

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:45
עמנואל כתב:
07 יולי 2020, 20:23
איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 19:37


מש"כ שמצרפים גם ספק שאינו שקול לספק ספיקא
בתוס' כתובות דף ט מבואר שלא אמרינן הכי וכבר האריך בזה הריב"ש להסביר אמאי לא אמרינן הכי.

[ולכל זה נזקקנו אם מדובר בשיטת מיעוט ולא בשיטה דחויה שאז וודאי אינה נחשבת אפילו למיעוט
כמו שמצינו בחושן משפט שאפשר לומר קים לי במיעוט. ואי אפשר לומר קים לי כשיטה דחויה]

1. עיין שם בפני יהושע שם שתמה ע"ד התוס' ומ"ש בדעת הפוסקים הראשנים, וכן עיין בבעלי הכללים והדברים עתיקים.

ולמעשה ישנה מחלוקת האם צריך ששני הספקות יהיו שקולים, ושיטת רבים מגדולי האחרונים דלא בעינן שיהיו שקולים. ולכאורה יש לנקוט כדעת המקלים, כי לשיטות המקלות יש לנו כאן רוב או ספק דרבנן להקל, והשיטות המחמירות לא מחמירות אלא מכוח הספק, ושוב הסברה להקל דמה"ת שיש כאן איסור.

2. זאת ועוד, מה שהנחתי שאין כאן ספק שקול - הדרי בי. כי כלל לא בטוח שאין לנו כאן ספק שקול, כי במחלוקת פוסקים שלא נשאו ונתנו זה עם זה כתבו רבים דאין לנו דין רוב. וכמ"ש רבים האחרונים.

3. ומה שעלה ונסתפ"ג ששיטת מרן הכס"מ דחויה, לא הבנתי את שורש הספק.


נניח שהפני יהושע התקשה בדברי התוס'. 
אבל כבר יישב דברי התוס' הריב"ש בסברא ברורה. והפני יהושע לא פליג בזה [כמדומה שהוא מביא דברי הריב"ש] 
והריב"ש כאחד הראשונים הוא. 

האם יש ראשונים שנחלקו על דברי התוס' בזה 
הבא נא 
וכל זמן שלא תביא לא נדחה דברי התוס' והריב"ש המפורשים מפני דעות באחרונים

לא כל דעה שהוזכרה אי פעם נחשבת לדעה 
האחרונים כבר נשאו ונתנו בזה והביאו ראיות שלא כהכס"מ וזה ההכרעה גם אם לא נשאו ונתנו עמו כיון שכך הסיקו הבאים אחריו בהחלט 
[מה שאתה כותב זה נכון במחלוקת בשיקול הדעת בעלמא] 
וזה עצמו הסיבה שכתבתי שזה שיטה דחויה 


[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה] 
 
לגבי מ"ש דאזלינן אחרי הראשונים, לכאורה צדקו דבריו, אם כי כמה אחרונים הבינו בדעת הרמב"ם ותוס' בכמה דוכתי דפליגי על כך. ומ"מ אין הנדון דומה לראיה, שכאן אנו עוסקים במחלוקת פוסקים וצריך להניח שיש לנו כאן רוב מול מיעוט.

אנא הבא את ראיות האחרונים הדוחות את דברי הכס"מ. מה שאני מכיר זה המג"א בס"ס נח:

כתב הכ"מ ספ"א יש שואלין מ"ש דדרשי' כ"ז שבני אדם שוכבים גבי ק"ש של לילה גבי ק"ש של יום נמי נדרוש ובקומך כ"ז שבני אדם קמים דהיינו כל היום, וי"ל דאה"נ דהא אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואלו לא היה זמן ק"ש הוי ברכותיו לבטלה והא דאמרי' בשעה שבני אדם קמים אסמכתא בעלמא הוא תדע דאטו בני מלכים רובא דעלמא נינהו אלא ודאי כדאמרן עכ"ל,

1. ודבריו צ"ע חדא דהא הברכות אינן שייכי' לק"ש כמ"ש סי' ס' וא"כ אין ראיה מהברכות

2. וע"ק דא"כ אף אחר שעה ד' יקרא הברכות

3. ועוד דלדבריו ק"ש מדאוריית' זמנה כל היום וכל הלילה וה"ל מ"ע שלא הזמן גרמא דומיא דתפל' כמ"ש סי' ק"ו ס"ב ובגמרא אי' בהדיא דה"ל מ"ע שהזמן גרמא

4. ול"נ דקושיא מעיקר' ליתא דבשלמא בשכבך פי' כ"ז שהוא שוכב אבל קימה לא מקרי אלא כשעומד ממטתו אבל אח"כ לא מקרי קימה רק עמידה או ישיבה או הילוך וכ"מ בס' חינוך וכ"כ בס' מ"ב בח"ה מ"ה

5. ומ"ש מבני מלכים כ"כ מזה בס"ה:

ועתה אשיב על דבריו, דהנה גברא חזינא ותיובתא לא חזינא כלל.

1. מ"ש שהברכות "אינן שייכי לק"ש" הוא נגד השכל הישר. וקרא ק"ש ללא ברכות שאני, ואף על זה אנו מתמיהים ואין לנו בו אלא חידושו, אך אם אינו קורא ק"ש פשיטא שלא נחדש שיברך ברכות ק"ש.

2. הברכות אחר שעה ד' נדרשות לדעת הרמב"ם, וזמנן כל היום כולו. ואף החולקים (רב האי) לא חלקו אלא משום דעבר זמן תפילה או אמירת יוצר אור, אך אין מכאן ראיה שאין לברכות קשר עם ק"ש, אלא הראיה היא שאף אם נניח כמ"ש, שהברכות נתקנו על ק"ש, הן סודרו כחלק מן התפילה והותאמו לק"ש הנאמרת בבוקר, בזמן התפילה.

3. מה שהקשה מתפילה, שכשם ששם אין הזמן גרמא כך גם בק"ש. אדרבה, התם חייבו את הנשים משום דבעו רחמי, ונמצא שמשם ראיה דה"ל מ"ע שהז"ג, דאל"כ תפ"ל משום מ"ע שאין הז"ג. ופלא על הגאון מג"א שכל יקר ראתה עינו ששגה בזה.

4. מ"ש ליישב דקימה לא מיקרי אלא עומד ממיטתו. ע"ש בחינוך שכתב כעין זה בפירוש הראשון. אך נראה שהרגיש בחלישות טעם זה, וכתב עוד שאף השכיבה היינו הפעולה ולא המצב, וכתב שב"א ישנים במהלך כל הלילה, אך הקימה מתבצעת עד ג' שעות. וקצת פלא, שהרי בזמנו לא נגה אור החשמל על האנושות, ובכל אופן היו עולים לישון בעלות השחר. מ"מ נראה שמרן בכס"מ לא הכריח זאת רק מהקושיה, אלא כתב את דעתו כיישוב אפשרי ל"שניות" ביחס לשכיבה לעומת הקימה, ועיקר הוכחתו היא מההיא דבני מלכים.

5. ע"ש במג"א שהביא דברי מנחת כהן בשם הרשב"א להסביר מדוע לא קוראים ק"ש של לילה עד ג' שעות, משום שבני מלכים ההולכים לשכב עד ג' שעות ה"ל מיעוטא דמיעוטא, אך בני מלכים הקמים עד ג"ש ה"ל מיעוטא בלבד. והנה לכאורה סתר מ"ש דבשכבך היינו מצב השכיבה, ולא הפעולה. ומה עוד דעל המיעוט עצמו יש להקשות, דניזיל אחר רוב העולם. וכפי שהתלמוד מקשה אטו בני הוצל הוו רובא דעלמא, והנה קי"ל דל"א דכל בני ישראל בני מלכים. וזו ראיה עצומה של מרן, שההלכה שזמן ק"ש כל היום כולו, וחז"ל קבעו את הזמן ע"פ המיעוט.


מבקש אמת
הודעות: 2811
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 1089 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי מבקש אמת » 07 יולי 2020, 22:20

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:45

לא כל דעה שהוזכרה אי פעם נחשבת לדעה 
האחרונים כבר נשאו ונתנו בזה והביאו ראיות שלא כהכס"מ וזה ההכרעה גם אם לא נשאו ונתנו עמו כיון שכך הסיקו הבאים אחריו בהחלט 
[מה שאתה כותב זה נכון במחלוקת בשיקול הדעת בעלמא] 
וזה עצמו הסיבה שכתבתי שזה שיטה דחויה 
[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה] 

התוכל לציין לדברי האחרונים שהכריעו דלא כהכס"מ?
 


עמנואל
הודעות: 545
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 268 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי עמנואל » 07 יולי 2020, 22:27

חידוד כתב:
07 יולי 2020, 20:51
איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:45
[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה]
הא גופא השאלה למה לחלק בין פירוש המילה בשכבך לפירוש המילה בקומך.

וחשבתי פעם לתרץ שאע"פ שרוב בני אדם הולכים לישון בתחילת הלילה עדיין זה נורמלי שאם יש סיבה אדם ילך לישון מאוחר
ואפי' לפנות בוקר אבל גם מי שהלך לישון מאוחר לא נורמלי שיקום אחרי שעה מסוימת.
כיוונת לדברי החינוך מצווה ת"כ.


איש ווילנא
הודעות: 2157
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 484 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איש ווילנא » 07 יולי 2020, 22:44

מבקש אמת כתב:
07 יולי 2020, 22:20
איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:45

לא כל דעה שהוזכרה אי פעם נחשבת לדעה 
האחרונים כבר נשאו ונתנו בזה והביאו ראיות שלא כהכס"מ וזה ההכרעה גם אם לא נשאו ונתנו עמו כיון שכך הסיקו הבאים אחריו בהחלט 
[מה שאתה כותב זה נכון במחלוקת בשיקול הדעת בעלמא] 
וזה עצמו הסיבה שכתבתי שזה שיטה דחויה 
[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה] 
התוכל לציין לדברי האחרונים שהכריעו דלא כהכס"מ?
ראה לשונו של המשנה ברורה סימן נח סקכ"ז שהסכימו כל האחרונים שאין נמשך זמנה רק עד ג' שעות מן התורה. 

והט"ז ומג"א שם בסימן נח כתבו שדברי הכס"מ תמוהים עי' שם שהאירכו וגם כתבו שקושיתו מעיקרא לייתא  

וכדברי הט"ז והמג"א מצינו כבר בראשונים יראים סימן רנב ותוס' רא"ש ברכות ב א. וכן החינוך הנ"ל שהזכירו תי' באופן אחר. 

והשאג"א גם כן תמה על דברי הכס"מ
[גם מדברי הגר"א נראה שם שלא כדברי הכס"מ שכותב שמה שקורא בברכתיה היינו משום שברכות לא שייכי לק"ש ולא כטעמו של הכס"מ שיש מצוות ק"ש כל היום] 

בקיצור דברי הכס"מ נדחו הן מדברי הראשונים והן מהסכמת גדולי האחרונים 
 


חלק א׳ ממעל
הודעות: 1921
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 07 יולי 2020, 22:56

בענין דעת החזו"א, בחורים הוא לא העיר למג"א, אבל הגרנ"ק העיד שהוא א"ל שזה לא לכתחילה ואדם רגיל צריך לקרוא מג"א, וכן בסוף זמן חמץ החזו"א החמיר כמג"א, (יש מכתב ממנו כגר"א, וכך כ׳ הגרח"ג, אבל בביהמ"ד של הגרח"ג המנין השני בזמן מג"א)


עמנואל
הודעות: 545
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 268 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי עמנואל » 07 יולי 2020, 23:19

איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 22:44
בקיצור דברי הכס"מ נדחו הן מדברי הראשונים והן מהסכמת גדולי האחרונים
צריך להפריד היישוב לקושיית הראשונים ע"י הכס"מ לבין דעתו לגבי זמן ק"ש, שכן אנו יכולים לתרץ כהראשונים ולסבור כהכס"מ. ובכן, ייתכן שהראשונים תרצו את לשון הפסוק לפי דעת חז"ל, וכפי שהתלמוד מביא אסמכתאות להרבה דינים דרבנן מפסוקים, אך דעתם לא הייתה מתנגדת לדברי הכס"מ. וכבר מצאנו הרבה דינים שהובא עליהם פסוק ואומרים המפרשים שהפסוק אסמכתא. כפי שאמרו התוס' (שבבת קלה א) אמרו לגבי ערלתו ולא ספק (והזכרו באשכול סמוך), או לגבי קניבת ירק (שבת קיד ב).

חוץ מזה, לדעתי,
לא מבטלים את דברי הכס"מ רק בגלל שמצאנו ראשונים שתרצו אחרת, שאם כך לא מצאנו ידינו ורגלינו בב"ה (ומה גם שהכס"מ כנראה ראה את הקושיה ביראים ותירץ אותה באופן אחר, כך שקשה יהיה לומר שהיה חוזר בו). ובכל אופן כאמור, הם לא עסקו בשאלה מה דאורייתא ומה לא.

ומ"ש דברי המשנ"ב, כבר הבאותיו ותהיתי על הלשון "כל" האחרונים, הא יש את הרב אהלי תם המובא בפר"ח, ואת הרב ראשון לציון, ועוד כמה וכמה שמצאתי בחפישה, וככל הנראה הוא לא ראה אותם (וייתכן שאם היה רואה את דבריהם היה מביא את דבריהם כצד, וכדרכו בדרך כלל, להביא את כלל הדעות).

ומ"ש את דברי המג"א, עדיין לא עיינתי בפרי מגדים וכו' אך כפי הנראה האחרונים הקשו ע"ד המג"א במה שיש להשיב ע"ד, וכפי שכתבתי לעיל בפירוט. אתם מוזמנים כמובן לדון על הדברים.


סלקא דעתך
הודעות: 233
הצטרף: 31 ינואר 2018, 00:41
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי סלקא דעתך » 07 יולי 2020, 23:59

עמנואל כתב:
07 יולי 2020, 22:27
חידוד כתב:
07 יולי 2020, 20:51
איש ווילנא כתב:
07 יולי 2020, 20:45
[אגב לגבי עצם השאלה מה ההבדל בין שכיבה לקימה. בפשטות שכיבה הוא כל זמן השכיבה וקימה הוא פעולת הקימה]
הא גופא השאלה למה לחלק בין פירוש המילה בשכבך לפירוש המילה בקומך.

וחשבתי פעם לתרץ שאע"פ שרוב בני אדם הולכים לישון בתחילת הלילה עדיין זה נורמלי שאם יש סיבה אדם ילך לישון מאוחר
ואפי' לפנות בוקר אבל גם מי שהלך לישון מאוחר לא נורמלי שיקום אחרי שעה מסוימת.
כיוונת לדברי החינוך מצווה ת"כ.
אינני יודע אם הביאו את זה אבל המג"א דיבר בזה
מגן אברהם סימן נח ס"ק ו

ו ואם נאנס - קשה לי מ"ש מענין קימה דשרי לקרות ק"ש של שחרית עד ג' שעות דאזלי' בתר בני מלכים א"כ ק"ש של ערבית נמי יקרא עד ג' שעות דקרי' ובשכבך הואיל ובני מלכים שוכבים, אח"כ מצאתי במלחמות ריש ברכות וז"ל לאחר ע"ה יוצא בשל ליל' דאיכא אינשי דגני בההיא שעתא ואף על גב דמיעוטא הוא כיון דאפקיה רחמנא בל' יחיד משמע בשכבך דידך כדדרשי' פר"ק דברכות כיון דאיכא אינשי דגני ואיהו נמי לא קרא עדיין מצי קרי עד הנץ החמה ומכאן ואילך ליכא דגני ואי משום בני מלכים נעורים הם במטתן ואין רוצים לעמוד עד ג' שעות וכו' ולענין ק"ש של שחרית אף על גב דבעי' בקר ואינה כל היום כיון דכתיב ובקומך ורובא דאינשי לא קיימי עד שיכיר אחד את חבירו ועוד מפני שקבעו פ' ציצית בק"ש דכתיב בה וראית' אותו לפיכך קבעו זמנה משיכיר בין תכלת ללבן והקורא קודם לכן לא קיים מצוה זו וז"ש הקורא עם אנשי משמר לא יצא י"ח לפי שמקדימין וקורין קודם לזמן הזה ולא הגיע עדיין זמן ציצית ולא זמן ברכת יוצר אור עכ"ל ומ"כ בשם חי' רשב"א בשלמא דיום באמת יממא הוא אזלי' בתר בני מלכים אבל לקרות של לילה ביום משום בני מלכים לא אמרי' משום שמיעוטא דמיעוטא נינהו עכ"ל. וכנ"ל עיקר דבגמ' משמע דבני מלכים ישינים עד ג' שעות דהא אמר דוד קדמו עיני אשמורות ע"ש וכ"מ הלשון בגמר' שכל מלכים ישנים עד ג' שעות:

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 724
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 752 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי אברך » 08 יולי 2020, 02:03

חידוד כתב:
07 יולי 2020, 20:20
לגבי דעת החזו"א, לא רק שאחז שעיקר הדין כהגר"א אלא אחז שאין שום ענין להחמיר כהמג"א.
בדעת יהודה סי' נ"ח אות ק"ו דמעיקר הדין קי"ל כהגר"א אבל לא ראינו לאף גדול שנהג כן לכתחילה.
ובחוט שני שבת ח"ב עמ' רח"צ-ש' כתב דהרי עיקר זמן קיום מצות ק"ש לכתחילה הוא כותיקין והזמן של ג' שעות הוא בדיעבד וקולא במצות ק"ש, וא"כ אלו הקובעים עצמם לקרוא ק"ש בתוך הג' שעות הרי הם מקיימים מצות ק"ש בדיעבד ומקילים במצוה זו ובפרט במצוה שיש בה קבלת עול מלכות שמים, וכ"ש שאין לעשות קולא נוספת על קולא זו בדבר שנוגע לדאורייתא ולהקל כהגר"א, וכי מי יהין לכתחילה ללבוש תפילין או לקבוע מזוזות לפתחו באופן שאינו יוצא ידי חובת המצוה לפי כל הדעות, והן אמנם דכאשר באה לפני החכם שאלה כגון בענין חולי או צורך גדול או הפסד מרובה וכדו' לפעמים ההכרעה היא לסמוך על הפוסקים המקילים ואף בדאורייתא, מ"מ כאשר הדבר נוגע לכך שאדם קובע את עצמו לכתחילה לסמוך על המקילין ובפרט אם הם ציבור בודאי שאין זו דרך התורה ויש עליהם לחוש בדבר שנוגע לדאורייתא. ובודאי שאין לקבוע ולהנהיג לכתחילה מניינים שקוראים בהם ק"ש הוא אחר זמן המג"א. ובגמ' פסחים סה. איתא דכת שלישת של שוחטי הפסח נקראת כת עצלנית, וכל שכן במצות ק"ש דשחרית דעיקר מצותה לכתחילה הוא כותיקין א"כ הקובעים עצמם לקרוא ק"ש בזמן שהוא פלוגתא אם יוצא ידי חובתו בדיעבד יש בזה מן העזות והחוצפה כלפי שמיא ובפרט במצוה דאורייתא ובפרט במצוה שעניינה הוא קבלת עול מלכות שמים ובודאי שהקובע עצמו לכתחילה כך אינו נקרא "מדקדק במצוות", עכת"ד.
ובהערה שם שמרן החזו"א קבע את זמן איסור אכילת חמץ בערב פסח כדעת המג"א, ועוד כדעת המחמירים בזה בשיטת המג"א.
ועוד הביאו שם דסיפר מרן הגרנ"ק זצ"ל שמרן החזו"א זצ"ל אמר דמה שלפעמים הורה לגבי זמן ק"ש של שחרית להתיר לסמוך בזה על דעת הגר"א הוא רק כשזה שעת הדחק [ונתן איזה ציור מה נחשב שעת הדחק לענין זה].
ובחוט שני הל' יו"ט וחוה"מ עמ' שכ"ז הביא דברי הבה"ל סי' מ"ב ס"ט ד"ה ויוצא שכתב דאם ירא שיעברו הציבור זמן ק"ש של המג"א יכוין לצאת בק"ש של ברכת המקדש שמו ברבים, והוסיף ע"ז הגרנ"ק זצ"ל דה"ה אם אינו קורא ק"ש של ברכת המקדש שמו ברבים, דיקרא ק"ש בלא ברכותיה לפני התפילה, והוסיף דאין נוהגים לעשות תנאי שאם עיקר זמנה כהמג"א יוצא ידי ק"ש ואם לאו הרי הוא כקורא בתורה.
ובעמ' שכ"ח כתב דהעומד לפני סוף זמן ק"ש של המג"א ולא יספיק להניח תפילין לפני ק"ש, עדיף שיקרא ק"ש לפני סוף זמן ק"ש של המג"א אף בלי תפילין.


גל גל
הודעות: 386
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי גל גל » 08 יולי 2020, 09:15

חידוד כתב:
07 יולי 2020, 20:20
לגבי דעת החזו"א, לא רק שאחז שעיקר הדין כהגר"א אלא אחז שאין שום ענין להחמיר כהמג"א.

אמת, כך כתב באו''ח יג, ג... 

7. בלק שנה ג' - זמן קריאת שמע.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


חידוד
הודעות: 70
הצטרף: 22 אפריל 2020, 01:39
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי חידוד » 08 יולי 2020, 18:52

אברך כתב:
08 יולי 2020, 02:03
חידוד כתב:
07 יולי 2020, 20:20
לגבי דעת החזו"א, לא רק שאחז שעיקר הדין כהגר"א אלא אחז שאין שום ענין להחמיר כהמג"א.
בדעת יהודה סי' נ"ח אות ק"ו דמעיקר הדין קי"ל כהגר"א אבל לא ראינו לאף גדול שנהג כן לכתחילה.
ובחוט שני שבת ח"ב עמ' רח"צ-ש' כתב דהרי עיקר זמן קיום מצות ק"ש לכתחילה הוא כותיקין והזמן של ג' שעות הוא בדיעבד וקולא במצות ק"ש, וא"כ אלו הקובעים עצמם לקרוא ק"ש בתוך הג' שעות הרי הם מקיימים מצות ק"ש בדיעבד ומקילים במצוה זו ובפרט במצוה שיש בה קבלת עול מלכות שמים, וכ"ש שאין לעשות קולא נוספת על קולא זו בדבר שנוגע לדאורייתא ולהקל כהגר"א, וכי מי יהין לכתחילה ללבוש תפילין או לקבוע מזוזות לפתחו באופן שאינו יוצא ידי חובת המצוה לפי כל הדעות, והן אמנם דכאשר באה לפני החכם שאלה כגון בענין חולי או צורך גדול או הפסד מרובה וכדו' לפעמים ההכרעה היא לסמוך על הפוסקים המקילים ואף בדאורייתא, מ"מ כאשר הדבר נוגע לכך שאדם קובע את עצמו לכתחילה לסמוך על המקילין ובפרט אם הם ציבור בודאי שאין זו דרך התורה ויש עליהם לחוש בדבר שנוגע לדאורייתא. ובודאי שאין לקבוע ולהנהיג לכתחילה מניינים שקוראים בהם ק"ש הוא אחר זמן המג"א. ובגמ' פסחים סה. איתא דכת שלישת של שוחטי הפסח נקראת כת עצלנית, וכל שכן במצות ק"ש דשחרית דעיקר מצותה לכתחילה הוא כותיקין א"כ הקובעים עצמם לקרוא ק"ש בזמן שהוא פלוגתא אם יוצא ידי חובתו בדיעבד יש בזה מן העזות והחוצפה כלפי שמיא ובפרט במצוה דאורייתא ובפרט במצוה שעניינה הוא קבלת עול מלכות שמים ובודאי שהקובע עצמו לכתחילה כך אינו נקרא "מדקדק במצוות", עכת"ד.
ובהערה שם שמרן החזו"א קבע את זמן איסור אכילת חמץ בערב פסח כדעת המג"א, ועוד כדעת המחמירים בזה בשיטת המג"א.
ועוד הביאו שם דסיפר מרן הגרנ"ק זצ"ל שמרן החזו"א זצ"ל אמר דמה שלפעמים הורה לגבי זמן ק"ש של שחרית להתיר לסמוך בזה על דעת הגר"א הוא רק כשזה שעת הדחק [ונתן איזה ציור מה נחשב שעת הדחק לענין זה].
ובחוט שני הל' יו"ט וחוה"מ עמ' שכ"ז הביא דברי הבה"ל סי' מ"ב ס"ט ד"ה ויוצא שכתב דאם ירא שיעברו הציבור זמן ק"ש של המג"א יכוין לצאת בק"ש של ברכת המקדש שמו ברבים, והוסיף ע"ז הגרנ"ק זצ"ל דה"ה אם אינו קורא ק"ש של ברכת המקדש שמו ברבים, דיקרא ק"ש בלא ברכותיה לפני התפילה, והוסיף דאין נוהגים לעשות תנאי שאם עיקר זמנה כהמג"א יוצא ידי ק"ש ואם לאו הרי הוא כקורא בתורה.
ובעמ' שכ"ח כתב דהעומד לפני סוף זמן ק"ש של המג"א ולא יספיק להניח תפילין לפני ק"ש, עדיף שיקרא ק"ש לפני סוף זמן ק"ש של המג"א אף בלי תפילין
מה אעשה ששמעתי מת"ח שלמד בבחרותו בבני ברק שפעם בקשוהו שישאל את החזו"א על מי שעומד קודם התפילה ומגיע זמן קרי"ש של המג"א
כיצד אופן עשית התנאי (או שהיתה השאלה האם אפשר לעשות תנאי במצוה) והחזו"א אפי' לא ענה על השאלה רק אמר מה רע בגר"א.

איני יודע איך זה מסתדר עם המקורות שהבאת, אך צריך לדעת שרוב דברי הגרנ"ק המובאים אינם הוכחה כי הגרנ"ק לא היה צמוד לדעת
החזו"א באופן טוטאלי בודאי לא להקל בדאורייתא.
וכמובן שדברי הגר"י שפירא אינם ראיה כי מה לא ראה גדול שנהג כן פשוט שהרי החזו"א קרא כותיקין.

ומה שמובא שהחזו"א היקל רק בשעת הדחק וענין סוף זמן אכילת חמץ באמת צ"ע איך זה מסתדר.


איש ווילנא
הודעות: 2157
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 484 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי איש ווילנא » 08 יולי 2020, 19:52

חידוד כתב:
08 יולי 2020, 18:52
איני יודע איך זה מסתדר עם המקורות שהבאת, אך צריך לדעת שרוב דברי הגרנ"ק המובאים אינם הוכחה כי הגרנ"ק לא היה צמוד לדעת
החזו"א באופן טוטאלי בודאי לא להקל בדאורייתא.

??????


סלקא דעתך
הודעות: 233
הצטרף: 31 ינואר 2018, 00:41
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי סלקא דעתך » 08 יולי 2020, 21:02

חידוד כתב:
07 יולי 2020, 20:43
זכור לי שבאחד מקבצי ישורון היה מאמר שבי' את דברי המג"א באופן חדש
שלפי"ז אין כזה מג"א בכלל.
זה כנגד הבנת כל האחרונים אך מקופיא דבריו נראו משכנעים.
ורק אזכיר שהמג"א אינו המחדש של דעה זו כך שבכל מקרה זו דעה קיימת אבל כמובן שיש משמעות עצומה אם המג"א אחז ככה או לא.

יש"כ, זה נמצא בישורון לד מהרב משה ברוך קופמאן.
והוא הרחיב בהצעת הפמ"ג שם שהמג"א לא התכוון שלכו"ע מונים מעלות השחר אלא דלכו"ע מונים שעות זמניות ולא שוות. ובאמת המג"א סבר שהמח' לא הוכרעה.
ולפי"ז יש לקרוא לזמן זה תרומת הדשן ולא מג"א.


חידוד
הודעות: 70
הצטרף: 22 אפריל 2020, 01:39
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, מדוע לא חייבים לנהוג כהמג"א משום ספיקא דאורייתא לחומרא?

שליחה על ידי חידוד » 08 יולי 2020, 22:22

איש ווילנא כתב:
08 יולי 2020, 19:52
חידוד כתב:
08 יולי 2020, 18:52
איני יודע איך זה מסתדר עם המקורות שהבאת, אך צריך לדעת שרוב דברי הגרנ"ק המובאים אינם הוכחה כי הגרנ"ק לא היה צמוד לדעת
החזו"א באופן טוטאלי בודאי לא להקל בדאורייתא.

??????

מה התימה כל שכתבתי שזה שהגרנ"ק אחז שראוי להחמיר זה יתכן גם אם לא שמע כך מהחזו"א.
וזה בהחלט יתכן שיחמיר לכתחילה בדאורייתא בדבר שהחזו"א הקל בו.

אגב נזכרתי בדוגמא למקום שהגרנ"ק לא נצמד לדעת החזו"א באופן מוחלט לגבי הדלקת נר חנוכה
כמדומני שהורה למי שביתו גבוה מעשרים אמה שידליק בפתח הבנין אף שלדעת החזו"א לא יוצאים בזה.
כמדומה שאמר שעדיף להחמיר בכה"ג ולהדליק גם בבית למעלה אך עיקר ההוראה היה להדליק בפתח הבנין.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח