מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל

יושב אוהלים

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ע''ה וחבירו למדו חומש רש''י

וקראו הכתוב 'ויעפילו לעלות ההרה'. הע''ה היותר למדן ביאר 'בני ישראל הפילו את עצמם אל ההר'. שאלו חבירו 'כיצד ייתכן ליפול לראש הר'?
עיין הע''ה ברש''י ופניו אורו: 'לא נאמרו הדברים אלא דרך היתול', שהרי רש''י מפרש 'ויעפילו לשון חוזק' (חוזק באידיש פתרונו היתול).
ושמעתי תוספת לזה, ששני חברים אחד פולני ואחד הונגרי עקצו זה את זה בבדיחות הדעת, אומר ההונגרי לפולני אתה "פוילישער" זה אומר שאתה "פויל" (עצלן באידיש) - ענה לו החבר תיכף ומיד ואתה "אינגרישער" (הונגרי) ורש"י כותב במפורש עה"פ 'ויעפילו - לשון 'חוזק' - אינגרי"ש בלעז!"  - אמר ולא הוסיף עוד.
 

tkhvu

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
מסופר על חיים דיראב'ס (בן הגרי''ז) שכשהיה בחור בסלבודקה הגיע המשגיח (כמדומה הג''ר משה טיקוצ'ינסקי זצ''ל) להעירו. ובכעסו אמר חיים שעכשיו הוא מבין דבר שהוקשה לו,
דהנה כל בוקר אומרים יה'''ר שתצילנו היום ובכל יום מעזי פנים, ולכאו' לא מובן מכיוון שאומרים זאת כל יום למה צריך לומר היום ובכל יום. ועכשיו מבין שזו תפילה אף על העזי פנים שמגיעים לפני התפילה.
המון ווארטים מסגנון זה מיוחים לר"ח בן הגרי"ז. ולא היא. בסלבודקא הסתובב בחור מבוגר אחר בשם יענקל ראדישקאווער שהוא בעל המימרא הזו.
עליו גם מסופר כי פעם הר"א איזיק שר ניגש אליו ושאל אותו למה הוא "יושב" באיזה קטע שראוי לעמוד בו. והנ"ל ענה לו: זה שאני "יושב" כבר כמה שנים בלי שידוך, לא מפריע לך. זה שאני יושב בתפילה כן???
 

tkhvu

משתמש ותיק
רוצה לעשות רק טוב אמר:
מאן דכר שמיה כתב: ↑03 יוני 2020, 10:10
במעשה האשה השונמית אמר לה בעלה "מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת", ולכאורה קשה הרי לפי הכלל הידוע ש'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' הרי היה צ"ל קודם 'לא שבת' ואח"כ 'לא חודש'? אלא שהלא חודש הוא יותר תדיר מהלא שבת.
בשם אומרו, כמדומה שאומרים זאת בשם ר' חיים בן מרן הגרי"ז.
ווארט זה שמעתי בימי בחרותי מפי הרב ר' חיים ז"ל בן מרן הגרי"ז זצוק"ל, בליל שבת פ' וירא (שבהפטרתו נמצאת הפסוק " מדוע את הולכת אליו היום לא-חודש ולא שבת).
ר' חיים בן הגרי"ז היה יושב בלילי שבתות בבית המדרש של חסידי סטמר בגאולה ירושלים שזה הי' אחד מהבתי כנסת היחידים אז שהיה שם חשמל כשר, והיה מדבר עם בחורי הישיבות בלימוד,וגם הי' אומר ווארטים גאוניים וחריפים בענייני הפרשה או בשאר עניינים, או שהיה מספר סיפורים מאביו הגרי"ז או מסבו הגר"ח זצ"ל, ולפעמים הי' אחד הבחורים אומר לו ששמע את הסיפור או את הווארט "קצת באופן אחר" והיה אומר את זה כפי שהוא שמעו, (וגם אם היה בזה אותה משמעות, אבל הרי בבריסק צריכים לדייק), היה צועק הר"ח "ניין! ניט אזוי זאגט מען דאס - נאר ווי איך האב געזאגט!!" (לא! לא ככה אומרים את זה, אלא כמו שאני אמרתי!!) - ואחרי זה כשבאו עוד בחורים לדבר אתו, היה חוזר ואומר להם את הסיפור או את הווארט שסיפר קודם לכן, והיה מוסיף, "ולא כמו שאחד אמר ... אלא ככה אומרים!".

(אינני יודע אם הוא חידש את הווארט הנ"ל, אבל ממנו שמעתיו)
ייתכן מאד שזכרוני מטעני אבל כמדומני שדבר זה נתפרסם גם משמו של הגאון ר' משה שמעון דיסקין זצוק"ל, וכעת חיפשתי במשמר הרש"ם, ולא מצאתיהו
הווארט גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ביום שידובר בו. וכמובן שבת - הכונה לרגלים.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
רוצה לעשות רק טוב אמר:
מאן דכר שמיה כתב: ↑03 יוני 2020, 10:10
במעשה האשה השונמית אמר לה בעלה "מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת", ולכאורה קשה הרי לפי הכלל הידוע ש'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' הרי היה צ"ל קודם 'לא שבת' ואח"כ 'לא חודש'? אלא שהלא חודש הוא יותר תדיר מהלא שבת.
בשם אומרו, כמדומה שאומרים זאת בשם ר' חיים בן מרן הגרי"ז.
ווארט זה שמעתי בימי בחרותי מפי הרב ר' חיים ז"ל בן מרן הגרי"ז זצוק"ל, בליל שבת פ' וירא (שבהפטרתו נמצאת הפסוק " מדוע את הולכת אליו היום לא-חודש ולא שבת).
ר' חיים בן הגרי"ז היה יושב בלילי שבתות בבית המדרש של חסידי סטמר בגאולה ירושלים שזה הי' אחד מהבתי כנסת היחידים אז שהיה שם חשמל כשר, והיה מדבר עם בחורי הישיבות בלימוד,וגם הי' אומר ווארטים גאוניים וחריפים בענייני הפרשה או בשאר עניינים, או שהיה מספר סיפורים מאביו הגרי"ז או מסבו הגר"ח זצ"ל, ולפעמים הי' אחד הבחורים אומר לו ששמע את הסיפור או את הווארט "קצת באופן אחר" והיה אומר את זה כפי שהוא שמעו, (וגם אם היה בזה אותה משמעות, אבל הרי בבריסק צריכים לדייק), היה צועק הר"ח "ניין! ניט אזוי זאגט מען דאס - נאר ווי איך האב געזאגט!!" (לא! לא ככה אומרים את זה, אלא כמו שאני אמרתי!!) - ואחרי זה כשבאו עוד בחורים לדבר אתו, היה חוזר ואומר להם את הסיפור או את הווארט שסיפר קודם לכן, והיה מוסיף, "ולא כמו שאחד אמר ... אלא ככה אומרים!".

(אינני יודע אם הוא חידש את הווארט הנ"ל, אבל ממנו שמעתיו)
ייתכן מאד שזכרוני מטעני אבל כמדומני שדבר זה נתפרסם גם משמו של הגאון ר' משה שמעון דיסקין זצוק"ל, וכעת חיפשתי במשמר הרש"ם, ולא מצאתיהו
הוואר גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ביום שידובר בו. וכמובן שבת - הכונה לרגלים.

הא לא קשיא, דלא זו אף זו קאמר, דלא רק מדי חודש יבוא כל בשר, אלא אפילו מדי שבת בשבתו.
 

אבי חי

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
tkhvu אמר:
רוצה לעשות רק טוב אמר:
מאן דכר שמיה כתב: ↑03 יוני 2020, 10:10
במעשה האשה השונמית אמר לה בעלה "מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת", ולכאורה קשה הרי לפי הכלל הידוע ש'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' הרי היה צ"ל קודם 'לא שבת' ואח"כ 'לא חודש'? אלא שהלא חודש הוא יותר תדיר מהלא שבת.
בשם אומרו, כמדומה שאומרים זאת בשם ר' חיים בן מרן הגרי"ז.
ווארט זה שמעתי בימי בחרותי מפי הרב ר' חיים ז"ל בן מרן הגרי"ז זצוק"ל, בליל שבת פ' וירא (שבהפטרתו נמצאת הפסוק " מדוע את הולכת אליו היום לא-חודש ולא שבת).
ר' חיים בן הגרי"ז היה יושב בלילי שבתות בבית המדרש של חסידי סטמר בגאולה ירושלים שזה הי' אחד מהבתי כנסת היחידים אז שהיה שם חשמל כשר, והיה מדבר עם בחורי הישיבות בלימוד,וגם הי' אומר ווארטים גאוניים וחריפים בענייני הפרשה או בשאר עניינים, או שהיה מספר סיפורים מאביו הגרי"ז או מסבו הגר"ח זצ"ל, ולפעמים הי' אחד הבחורים אומר לו ששמע את הסיפור או את הווארט "קצת באופן אחר" והיה אומר את זה כפי שהוא שמעו, (וגם אם היה בזה אותה משמעות, אבל הרי בבריסק צריכים לדייק), היה צועק הר"ח "ניין! ניט אזוי זאגט מען דאס - נאר ווי איך האב געזאגט!!" (לא! לא ככה אומרים את זה, אלא כמו שאני אמרתי!!) - ואחרי זה כשבאו עוד בחורים לדבר אתו, היה חוזר ואומר להם את הסיפור או את הווארט שסיפר קודם לכן, והיה מוסיף, "ולא כמו שאחד אמר ... אלא ככה אומרים!".

(אינני יודע אם הוא חידש את הווארט הנ"ל, אבל ממנו שמעתיו)
ייתכן מאד שזכרוני מטעני אבל כמדומני שדבר זה נתפרסם גם משמו של הגאון ר' משה שמעון דיסקין זצוק"ל, וכעת חיפשתי במשמר הרש"ם, ולא מצאתיהו
הוואר גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ביום שידובר בו. וכמובן שבת - הכונה לרגלים.

הא לא קשיא, דלא זו אף זו קאמר, דלא רק מדי חודש יבוא כל בשר, אלא אפילו מדי שבת בשבתו.

וכן אתה אומר ב'לא חודש וללא שבת'.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
הוואר גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ביום שידובר בו. וכמובן שבת - הכונה לרגלים.
רוב ככל הווארטים המיוחסים לו, הם הבל מוחלט. ואעפ"כ זה לא מוריד מיופים.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
בלדד השוחי אמר:
tkhvu אמר:
הוואר גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ביום שידובר בו. וכמובן שבת - הכונה לרגלים.

הא לא קשיא, דלא זו אף זו קאמר, דלא רק מדי חודש יבוא כל בשר, אלא אפילו מדי שבת בשבתו.

וכן אתה אומר ב'לא חודש וללא שבת'.
לא דמי. כי מה חידוש הוא לומר, מדוע את הולכת, הרי לא רק שאינו חודש אלא אפילו לא שבת היום, הרי שבת מצוי יותר, וכמדומה שלא כך מדברים. משא"כ כאן יש חידוש, שיבואו הרבה, לא רק פעם בחודש, אלא כל שבת.

ומה שרצה לטעון הרב @tkhvu , שהכוונה לרגלים, בציטוט דלהלן לא נראה כן:

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א - והיה מדי חודש
אמר להם בני בעולם הזה כמה פעמים הייתם עולים (בשנה) לא שלשה פעמים בשנה כשיגיע הקץ אני בונה אותו ואין אתם עולים שלשה פעמים בשנה אלא כל חודש וחודש ובכל שבת [ושבת] אתם עתידים להיות עולים (בו) [שם] כמה שנאמר והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו.
 

אבי חי

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
לא דמי. כי מה חידוש הוא לומר, מדוע את הולכת, הרי לא רק שאינו חודש אלא אפילו לא שבת היום, הרי שבת מצוי יותר, וכמדומה שלא כך מדברים. משא"כ כאן יש חידוש, שיבואו הרבה, לא רק פעם בחודש, אלא כל שבת.
הבעל אומר לאשתו מדוע את הולכת אליו היום, הרי היום לא יום כ"כ מיוחד כמו ר"ח שבו ראוי ללכת לנביא, ואפי' לא יום קצת מיוחד כמו שבת, שגם בה מובן שיש טעם ללכת, אבל היום אפי' שבת לא, וא"כ קשה מדוע את הולכת אליו.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
בלדד השוחי אמר:
לא דמי. כי מה חידוש הוא לומר, מדוע את הולכת, הרי לא רק שאינו חודש אלא אפילו לא שבת היום, הרי שבת מצוי יותר, וכמדומה שלא כך מדברים. משא"כ כאן יש חידוש, שיבואו הרבה, לא רק פעם בחודש, אלא כל שבת.
הבעל אומר לאשתו מדוע את הולכת אליו היום, הרי היום לא יום כ"כ מיוחד כמו ר"ח שבו ראוי ללכת לנביא, ואפי' לא יום קצת מיוחד כמו שבת, שגם בה מובן שיש טעם ללכת, אבל היום אפי' שבת לא, וא"כ קשה מדוע את הולכת אליו.
כעת היטבת להסביר את תירוצך, והוא אכן תירוץ טוב לשאלה. (ובדומה לזה אכן יש לתרץ לגבי 'מדי שבת בשבתו' אבל מצד התדירות וכמו שכתבתי לעיל).

ומה שכתבת שחודש יותר מיוחד משבת, מסתמא כוונתך משום דאיקרי מועד. (כי אני התייחסתי לעיל רק לתדירות, ובזה ההבדל בינינו).

רש"י זבחים דף צא עמוד א:
מוספי ר"ח - מקודשין משל שבת דאיקרי מועד.
 

כרם

משתמש ותיק
כדי אמר:
אברך אמר:
שמעתי סיפור, שאחד מראשי הישיבות נפגש פעם עם אחד מאדמו"רי גור (כמדומני הבית ישראל), ושאל האדמו"ר את הר"י: "למה תלמידיך מאחרים להינשא, והרי שנינו באבות בן שמונה עשרה לחופה"? השיבו הר"י "הם מאריכים בשמונה עשרה"... אמר לו האדמו"ר "כשמאריכים בשמונה עשרה מפסידים קדושה"...
ענה לו הרה''י "בחור שמאריך ב'פתח לבי בתורתך' לא מפסיד קדושה"...
מאוצרותיו הנפלאים של הג''ר חיים ברוך נבנצאל שליט''א

והוסיפו:
יש מי שעומד בקדושה ולא הגיע מימיו לאתה חונן.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
הווארט גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו
להגיד על תירוץ טוב שזה "הבל מוחלט" רק בגלל שאי אפשר לומר תירוץ זה במקום אחר זה עצמו הוא הבל מוחלט!
זה סך הכל אומר ששם יש פירוש אחר בפסוק.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
tkhvu אמר:
הווארט גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו
להגיד על תירוץ טוב שזה "הבל מוחלט" רק בגלל שאי אפשר לומר תירוץ זה במקום אחר זה עצמו הוא הבל מוחלט!
זה סך הכל אומר ששם יש פירוש אחר בפסוק.

כוונתו היתה כנראה שהשאלה אינה שאלה פרטית, שכן דרך הלשון כדמוכח שם. רק אפשר לשאול למה זו דרך הלשון.
 
יושב אוהלים אמר:
tkhvu אמר:
הווארט גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו
להגיד על תירוץ טוב שזה "הבל מוחלט" רק בגלל שאי אפשר לומר תירוץ זה במקום אחר זה עצמו הוא הבל מוחלט!
זה סך הכל אומר ששם יש פירוש אחר בפסוק. 
אני חושב שזה הבל לדון בדברי אדם שכולם יודעים שלא לקחת את זה כדברי טעם אלא כחידודי בעלמא וזה מגוחך לומר אם זה הבל או לא
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
יושב אוהלים אמר:
tkhvu אמר:
הווארט גבי לא חודש ולא שבת שה"לא" יותר תדיר. כמובן הוא הבל מוחלט, כי מה יענה לוהיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו
להגיד על תירוץ טוב שזה "הבל מוחלט" רק בגלל שאי אפשר לומר תירוץ זה במקום אחר זה עצמו הוא הבל מוחלט!
זה סך הכל אומר ששם יש פירוש אחר בפסוק.

כוונתו היתה כנראה שהשאלה אינה שאלה פרטית, שכן דרך הלשון כדמוכח שם. רק אפשר לשאול למה זו דרך הלשון.


יש הבדל גדול בין הדברים, כיון שבפסוק של 'לא חודש ולא שבת' זה מילים של מישהו שמדבר למישהו אחר, אז יש ליישב למה הבן אדם דיבר בצורה כזו, ואין זה קשור ל'לשון המקרא' שבפסוק והיה מדי חודש בחדשו. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
אני חושב שזה הבל לדון בדברי אדם שכולם יודעים שלא לקחת את זה כדברי טעם אלא כחידודי בעלמא וזה מגוחך לומר אם זה הבל או לא
ואני חושב שלהגיד על תירוצו של מישהו שזה 'הבל מוחלט' זה לא דרך.
 
יושב אוהלים אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
אני חושב שזה הבל לדון בדברי אדם שכולם יודעים שלא לקחת את זה כדברי טעם אלא כחידודי בעלמא וזה מגוחך לומר אם זה הבל או לא
ואני חושב שלהגיד על תירוצו של מישהו שזה 'הבל מוחלט' זה לא דרך.
אין הכי נמי אבל לפני נושא של מוסריות אם זה טוב להגיד כך או לא אני חושב שיש אנשים שזה לא חכם לנסות לפרוך טענה שלהם 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
אין הכי נמי אבל לפני נושא של מוסריות אם זה טוב להגיד כך או לא אני חושב שיש אנשים שזה לא חכם לנסות לפרוך טענה שלהם
לא באתי לפרוך אלא להעיר מתוך כאב.
 

ריש תורא

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
יראתי בפצותי אמר:
מסופר על חיים דיראב'ס (בן הגרי''ז) שכשהיה בחור בסלבודקה הגיע המשגיח (כמדומה הג''ר משה טיקוצ'ינסקי זצ''ל) להעירו. ובכעסו אמר חיים שעכשיו הוא מבין דבר שהוקשה לו,
דהנה כל בוקר אומרים יה'''ר שתצילנו היום ובכל יום מעזי פנים, ולכאו' לא מובן מכיוון שאומרים זאת כל יום למה צריך לומר היום ובכל יום. ועכשיו מבין שזו תפילה אף על העזי פנים שמגיעים לפני התפילה.
המון ווארטים מסגנון זה מיוחים לר"ח בן הגרי"ז. ולא היא. בסלבודקא הסתובב בחור מבוגר אחר בשם יענקל ראדישקאווער שהוא בעל המימרא הזו.
עליו גם מסופר כי פעם הר"א איזיק שר ניגש אליו ושאל אותו למה הוא "יושב" באיזה קטע שראוי לעמוד בו. והנ"ל ענה לו: זה שאני "יושב" כבר כמה שנים בלי שידוך, לא מפריע לך. זה שאני יושב בתפילה כן???
ישנה חוברת מאמרותיו שיצאה בעבר בשם רגש מקבר,
מישהו יודע היכן ניתן להשיגה?
הצג קובץ מצורף רגש מקבר.docx
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ריש תורא אמר:
שנה חוברת מאמרותיו שיצאה בעבר בשם רגש מקבר,
מישהו יודע היכן ניתן להשיגה?
רגש מקבר.docx
לפי האתר שממנו הורד זה היה במכירה פומבית של בית המכירות 'קדם'.
אולי אפשר לפנות אליהם ולברר אם אכן הוא נמכר לבסוף, ואם כן למי, מי הכעלים שלו שרצה למכור אותו.

 

ריש תורא

משתמש ותיק
פעם הזדמנו לעיר חזן ודרשן לאותה שבת, החזן קפצו עליו מארחים רבים שיאכל אצלם בשבת ועל הדרשן לא שמו עיניהם אין דורש ואין מבקש אותו על ש"ק, ויאמר בתוך הדרשה פי' זה הפסוק 'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו', ופירש בצחות 'מה תצעק' זה האדם שצועק בקולו זהו החזן אומר כל אחד 'אלי' תבא, אולם זה שמדבר אל ב"י דברי השם אומרים לו 'ויסעו' שאין אף אחד שמזמינו אצלו לש"ק.
אח"כ הצטדקו לפני שכל אחד חשב על חבירו שהוא הזמינו לשבת, אמר להם שהתורה הזהירה גם ע"ז באמרה 'ואהבת לרעך כמוך', פי' 'כמוך' שאם אתה רעב אינך מחכה על רעך שהוא יבקש אותך אליו, רק אתה הולך הביתה ומאכיל את עצמך, כך אם רעב חברך אל תחכה לומר שחברך יקח אותו אצלו, אלא קח אותו אליך והאכילהו ואל תבטח בזה על חברך אני ד' עושה ג"כ ככה אני לא סומך על אחרים אני הוא הזן ומפרנס לכל.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
יושב אוהלים אמר:
להגיד על תירוץ טוב שזה "הבל מוחלט" רק בגלל שאי אפשר לומר תירוץ זה במקום אחר זה עצמו הוא הבל מוחלט!
זה סך הכל אומר ששם יש פירוש אחר בפסוק.

כוונתו היתה כנראה שהשאלה אינה שאלה פרטית, שכן דרך הלשון כדמוכח שם. רק אפשר לשאול למה זו דרך הלשון.


יש הבדל גדול בין הדברים, כיון שבפסוק של 'לא חודש ולא שבת' זה מילים של מישהו שמדבר למישהו אחר, אז יש ליישב למה הבן אדם דיבר בצורה כזו, ואין זה קשור ל'לשון המקרא' שבפסוק והיה מדי חודש בחדשו. 

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=130&t=7317
 

ברכה והצלחה

משתמש רגיל
למה זה תשאל לשמי אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
דאי מצוי היום, אצל חובבי אנתיקות כמוני...
הודפס כמה פעמים
אפשר למצוא אותו עם דפים צהובים ברמות שונות
איפה ניתן להשיגו?

ניתן להשיג אותו ברשת אור החיים (בעצמי ראיתי אותו באור החים סנטר בגאולה.ממש בהתחלת האיזור של הספרי קריאה יש כמה סטים וזה גם  נמצא שם)
ב. הספר נמצא גם נמצא באוצר החכמה (בדקתי שוב לפני שכתבתי)
ג. אחד הספרים האהובים עלי בימי ילדותי 
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אני לא יודע אם זה מתאים לאשכול זה, אבל לא מצאתי לזה מקום יותר טוב.

אדמו"ר טרי (או לחילופין ראש ישיבה טרי) שזה עתה נתמנה, הזמין את צלם הרבנים שיבוא לצלם אותו בהדלקת נר חנוכה (עבור 'פינת החי' באחד מהשבועונים).
הצלם ענה לו, שהוא תפוס כבר לכל הלילות אצל גדולי האדמורי"ם ואין לו זמן לבוא אליו.
כשהלה ביקש שוב ושוב, ענה לו הצלם: יש לי רעיון, אבוא אליכם אחרי חנוכה, הרב'ה ילבש את השמונה בגדים, ואני אצלם אותו מדליק נ"ח, אף אחד לא יידע שזה לא היה בחנוכה.
קיבל האדמו"ר את הרעיון, ואכן בא הצלם אחרי חנוכה לצלם את האדמו"ר מדליק נ"ח,
דא עקא, לפתע החליק האדמו"ר עם הנר בידו אל מתחת למיטה. הצלם מצדו לא הפסיק את עבודתו והמשיך לצלם אותו גם בתנוחה הזו. כשגער בו האדמו"ר שיפסיק לצלם אותו כך, נענה ע"י הצלם: חבל לי לבוא במיוחד שוב לצלם את הרב'ה בבדיקת חמץ, הנה תפסתי 2 ציפורים במכה אחת..
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
המון ווארטים מסגנון זה מיוחסים לר"ח בן הגרי"ז. ולא היא. בסלבודקא הסתובב בחור מבוגר אחר בשם יענקל ראדישקאווער שהוא בעל המימרא הזו.

עוד דוגמא:

image.png

(מתוך מוסף יתד בחוקותי תשע"ב)
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
tkhvu אמר:
המון ווארטים מסגנון זה מיוחסים לר"ח בן הגרי"ז. ולא היא. בסלבודקא הסתובב בחור מבוגר אחר בשם יענקל ראדישקאווער שהוא בעל המימרא הזו.

עוד דוגמא:

image.png

(מתוך מוסף יתד בחוקותי תשע"ב)

יש לעי' בוארט זה בתרתי א' דהא בסוף עשה בזה מזבח כמו שמבואר בפסוק
ב' מבואר במדרש דנעשה כרפנס דהיינו כרית................
 
קדמא ואזלא אמר:
אני לא יודע אם זה מתאים לאשכול זה, אבל לא מצאתי לזה מקום יותר טוב.

אדמו"ר טרי (או לחילופין ראש ישיבה טרי) שזה עתה נתמנה, הזמין את צלם הרבנים שיבוא לצלם אותו בהדלקת נר חנוכה (עבור 'פינת החי' באחד מהשבועונים).
הצלם ענה לו, שהוא תפוס כבר לכל הלילות אצל גדולי האדמורי"ם ואין לו זמן לבוא אליו.
כשהלה ביקש שוב ושוב, ענה לו הצלם: יש לי רעיון, אבוא אליכם אחרי חנוכה, הרב'ה ילבש את השמונה בגדים, ואני אצלם אותו מדליק נ"ח, אף אחד לא יידע שזה לא היה בחנוכה.
קיבל האדמו"ר את הרעיון, ואכן בא הצלם אחרי חנוכה לצלם את האדמו"ר מדליק נ"ח,
דא עקא, לפתע החליק האדמו"ר עם הנר בידו אל מתחת למיטה. הצלם מצדו לא הפסיק את עבודתו והמשיך לצלם אותו גם בתנוחה הזו. כשגער בו האדמו"ר שיפסיק לצלם אותו כך, נענה ע"י הצלם: חבל לי לבוא במיוחד שוב לצלם את הרב'ה בבדיקת חמץ, הנה תפסתי 2 ציפורים במכה אחת..

ייש''כ על הווארט ובעיקר על ההגדרה
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
אבר כיונה אמר:
tkhvu אמר:
המון ווארטים מסגנון זה מיוחסים לר"ח בן הגרי"ז. ולא היא. בסלבודקא הסתובב בחור מבוגר אחר בשם יענקל ראדישקאווער שהוא בעל המימרא הזו.

עוד דוגמא:

image.png

(מתוך מוסף יתד בחוקותי תשע"ב)

יש לעי' בוארט זה בתרתי א' דהא בסוף עשה בזה מזבח כמו שמבואר בפסוק
ב' מבואר במדרש דנעשה כרפנס דהיינו כרית................
כמדומני שר' יעקב פרידמן מתפרח

רגיל לצטט ווארט זה אינני זוכר בשם מי

הוא רק הוסיף שהווארט הזה הציל אותו מהרבה צרות
 
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
מד"ר [ב"ר פ' סח יא] "רבי ברכיה בשם ר' לוי אמר אותן אבנים שנתן יעקב אבינו תחת ראשו נעשו תחתיו כמטה וכפרנוס..."
וכמו שנכתב כבר דאם יש בעיה במחלו' הזאת איך יעקב עשה בזה מזבח?
 
חלק עליון תַחתִית