מקור המנהג
יסוד מנהג זה נמצא בתלמוד הבבלי, במסכת שבת (קיט ע"א), שם נאמר: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא (התעטף ועמד בכניסת השבת), אמר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה [גרסה אחרת: שבת המלך[1]]. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת (לבש בגדיו בכניסת השבת) ואמר: "בואי כלה בואי כלה"".
אמירת המזמורים צ"ב וצ"ג בתהילים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') הם שריד לטקס "מזמורי החג והשבת", מנהג ארץ ישראלי קדום שמופיע בקטעי גניזה רבים. מנהג זה השתמר בעיקר בקהילות המזרח, שהתפללו בנוסח ארם ובנוסחים נוספים[2]. אמירת פרק "במה מדליקין" גם הוא מנהג קדום, והיה נהוג כבר בתקופת הגאונים (במחצית הראשונה של ימי הביניים)[3].
מקור הנוסח הנוהג כיום במקובלי צפת במאה ה־16. מקורות מסורתיים מיחסים את יצירת המנהג לאר"י ולרמ"ק. נטען כי האר"י אמר את מזמור כ"ט, "לכה דודי" ומזמורים צ"ב-צ"ג, ושרמ"ק הוסיף לכך את חמשת המזמורים הנוספים[4]. למעשה, שניהם ככל הנראה אמרו בקבלת שבת את מזמור כ"ט ("הבו לה'") וצ"ב-צ"ג בלבד[5].
האר"י ותלמידיו כן קיימו טקס מיוחד. סמוך לזמן כניסת (בדומה לנאמר בגמרא), ולצאת, לבושים בבגדים לבנים, אל השדה הסמוך לעיר (הידוע בכתבי האר"י כ"חקל תפוחין קדישין") כדי לקבל את פני השבת[6].
המנהג התקבל בתפוצות ישראל, אף שהיו קהילות שהסתייגו מהטקס החדשני ומיסודותיו הקבליים[7]. עדות להסתייגות מהכנסת הטקס לנוסח התפילה המקובל אצל יהודי אשכנז ניתן למצוא בהיתר למנות לקבלת שבת חזן שלא הגיע לגיל מצוות, וכן מיקום החזן של קבלת שבת בבימה במרכז בית הכנסת, ולא במקומו הרגיל של החזן, כבעיקר התפילה.[8] (לפי דעה אחרת זהו זכר למנהגם של מקובלי צפת, שהיו יוצאים לשדה ומקבלים את השבת בגופם ממש)[7][9].
בתקופה מוקדמת יחסית[דרושה הבהרה] היה נהוג לומר את הפרקים האחרונים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') בזמן מאוחר יותר, לפני תפילת ערבית של שבת.
כאן נראה באמת שתלמידי האריז"ל לא אמרו את הסדר שנהוג אצלינווזה סדר עליתם. הנה קיצור סדר קבלת שבת הוא שתצא לשדה ותאמר "בואו ונצא לקראת שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין". ובכלל דברינו -- ובפרט בענין הקידוש של ליל שבת -- יתבאר לך כונת תיבות אלו שהם חקל תפוחין קדישין. ותעמוד מעומד במקום אחד בשדה. ואם יהיה ע"ג הר אחד גבוה הוא יותר טוב. ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד' אמות כו'. ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת, ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת. ותתחיל ותאמר "מזמור הבו לה' בני אלים כו'" -- כולו בנעימה. ואח"כ תאמר ג' פעמים "באי כלה, באי כלה, באי כלה שבת מלכתא". ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו' כולו. ואח"כ תאמר ה' מלך גאות לבש כו' עד לאורך ימים. ואז תפתח עיניך ותבא לביתך כמ"ש בעז"ה.
שאר לעמו אמר:גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
שמעתי סברא לעמוד במזמור לדוד, שבגמ' במגילה מבואר שהוא כנגד תפילת יח', והיא בעיא עמידה.שאר לעמו אמר:כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
יעקב שלם אמר:מתי התחיל מנהג אמירת קבלת שבת בנוסח המקובל
האם יש מקור הלכתי או סמכות תורנית שנוהג של אנשים מסוימים שלא אומרים כלל קבלת שבת
ישראל הכהן אמר:על ידי גורי האריז"ל כר"ש אלקבץ שתיקן את לכה דודי.
איש ווילנא אמר:ישראל הכהן אמר:על ידי גורי האריז"ל כר"ש אלקבץ שתיקן את לכה דודי.
ר"ש אלקבץ אינו מגורי האריז"ל אלא קדם לו מעט
ייתכן שזה דווקא בישיבת פוניבז' עקב תופעת המניינים בשערי אשר, וכן הוא עד היום, וראשי הישיבה שליט''א מעוררים על הענין ללא הועיל, אך נראה שאיננו בשאר הישיבות.שאר לעמו אמר:גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
לא כ"כ הבנתי דבריך,ישראל הכהן אמר:ברור שבתי המדרשות הליטאיים המקוריים לא נהגו בכך כמו שנהוג היום,
ראה בבתי המדרש של חוגי בריסק חזו"א וזילברמן.
אבי חי אמר:כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר
ישראל הכהן אמר:אבי חי אמר:כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר
א. איני בטוח שזה נושא אחר.
ב. התכוונתי לבית המדרש של הגר"ח גריינימן ששם כמדומני ממשיכים כמו בית המדרש של החזו"א.
בשונה מלדרמן של הסטייפלער שבשורש משפחתו היה חסיד, ומעט הנהגות שלהם אימץ.
אבי חי אמר:כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר
ישראל הכהן אמר:תופעת קבלת שבת היא בגדר דעת בעלי בתים היפך מדעת תורה,
בעוד יש תלמידי חכמים שלא אומרים אותה במלואה [עכ"פ לא במניין.]
אצל הבעלי בתים זה נהפך לפיסגת עולם התפילות, עיין ערך תופעת קרליבך בצפת ועוד.
או עמך מסורתיים שבאים לבית כנסת רק לקבלת שבת, [ואגב נשארים לערבית.]
ולצערנו גם חרדים חדשים שאינם נצפים יתר על המידה בבית כנסת כדי לשמוע קדושה או קריאת התורה, ונצפים בעיקר מפייטים / מתחזנים בקבלת שבת באריכות, ואח"כ מריצים בחופזה את מעריב על ק"ש וברכותיה ושמו"ע של עולם האצילות.
מה שייך 20 דק' שהוא חזן לא ייתכן.ישראל הכהן אמר:אני נזכר שפעם הגר"מ שפירא זצ"ל ניגש בקבלת שבת,
ואנא בכוח לקח לו כעשרים דקות.
נבשר אמר:ישראל הכהן אמר:מה שייך 20 דק' שהוא חזן לא ייתכן.
למה זה תשאל לשמי אמר:קרליבך בצפת מלא בבחורי הישיבות הע''י, ובעלי הבתים שם אפשר לספרם על אצבעות יד אחת קטועה.ישראל הכהן אמר:קבלת שבת הוא בין המקומות הבודדים ששייכת שם שירה, ויש כאלו ששירה מרוממת אותם.
אתה כותב נכון, 20 דקות אנא בכח או קבלת שבת שזה לא כ"כ מופקע.ישראל הכהן אמר:אני ראיתי את זה כשהייתי בחור בישיבה יחד עם עוד כשש מאות בחורים!
הוא כובד בקבלת שבת ובדרשה אח"כ, [שהה בישיבה לרגל שמחה]
כתבתי 20 דק' זה ודאי, [אני מסופק אם לקח יותר זמן]
אבל זה לא הפריע,
א. כי ידעו שזה לא בהשגתנו.
ב. כי מי שרצה למד, ומי שלא דיבר.
נבשר אמר:אתה כותב נכון, 20 דקות אנא בכח או קבלת שבת שזה לא כ"כ מופקע.
כן המנהג בביכהנ''ס שבמעייני הישועה של הרב דינר המובסס על מנהגי אשכנזיוסף ה' אמר:(ייתכן שבמה מדליקין היה אחרי מעריב, לא בטוח
ליודעים ח"ן.ישראל הכהן אמר:ולמותר להאריך במעלת אנא בכוח.
מה שייך חוג כזה או אחר לתפילת רבי נחוניא בן הקנה?אבי חי אמר:ליודעים ח"ן.ישראל הכהן אמר:ולמותר להאריך במעלת אנא בכוח.
ת"ח גדול שאני מכיר אומר כל שבוע קבלת שבת, ומדלג על אנא בכח, וכמדומני שזה יותר תואם להנהגה הליטאית הרווחת.
אבי חי אמר:ת"ח גדול שאני מכיר אומר כל שבוע קבלת שבת, ומדלג על אנא בכח, וכמדומני שזה יותר תואם להנהגה הליטאית הרווחת.
מבקש אמת אמר:הגר"א סובר שאין לומר שום מזמור בציבור לבד משיר של יום, ולדעתו לכאורה אין לומר קבלת שבת (ואולי זו כוונתך). וצריך לברר היאך נוהגים בקהילת אדרת אליהו.