אמירת קבלת שבת

יעקב שלם

משתמש ותיק
מתי התחיל מנהג אמירת קבלת שבת בנוסח המקובל

האם יש מקור הלכתי או סמכות תורנית שנוהג של אנשים מסוימים שלא אומרים כלל קבלת שבת
 

מחשבות

משתמש ותיק
ידוע שמקורו מנהג המקובלים תלמידי האר"י
המנהג הראשון (כמדומני שכן נהג האר"י) הוא פרקי התהילים וצורף לזה לכה דודי.
 

באמונתו יחיה

משתמש ותיק
העתקתי מויקיפדיה
מקור המנהג
יסוד מנהג זה נמצא בתלמוד הבבלי, במסכת שבת (קיט ע"א), שם נאמר: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא (התעטף ועמד בכניסת השבת), אמר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה [גרסה אחרת: שבת המלך[1]]. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת (לבש בגדיו בכניסת השבת) ואמר: "בואי כלה בואי כלה"".

אמירת המזמורים צ"ב וצ"ג בתהילים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') הם שריד לטקס "מזמורי החג והשבת", מנהג ארץ ישראלי קדום שמופיע בקטעי גניזה רבים. מנהג זה השתמר בעיקר בקהילות המזרח, שהתפללו בנוסח ארם ובנוסחים נוספים[2]. אמירת פרק "במה מדליקין" גם הוא מנהג קדום, והיה נהוג כבר בתקופת הגאונים (במחצית הראשונה של ימי הביניים)[3].

מקור הנוסח הנוהג כיום במקובלי צפת במאה ה־16. מקורות מסורתיים מיחסים את יצירת המנהג לאר"י ולרמ"ק. נטען כי האר"י אמר את מזמור כ"ט, "לכה דודי" ומזמורים צ"ב-צ"ג, ושרמ"ק הוסיף לכך את חמשת המזמורים הנוספים[4]. למעשה, שניהם ככל הנראה אמרו בקבלת שבת את מזמור כ"ט ("הבו לה'") וצ"ב-צ"ג בלבד[5].

האר"י ותלמידיו כן קיימו טקס מיוחד. סמוך לזמן כניסת (בדומה לנאמר בגמרא), ולצאת, לבושים בבגדים לבנים, אל השדה הסמוך לעיר (הידוע בכתבי האר"י כ"חקל תפוחין קדישין") כדי לקבל את פני השבת[6].

המנהג התקבל בתפוצות ישראל, אף שהיו קהילות שהסתייגו מהטקס החדשני ומיסודותיו הקבליים[7]. עדות להסתייגות מהכנסת הטקס לנוסח התפילה המקובל אצל יהודי אשכנז ניתן למצוא בהיתר למנות לקבלת שבת חזן שלא הגיע לגיל מצוות, וכן מיקום החזן של קבלת שבת בבימה במרכז בית הכנסת, ולא במקומו הרגיל של החזן, כבעיקר התפילה.[8] (לפי דעה אחרת זהו זכר למנהגם של מקובלי צפת, שהיו יוצאים לשדה ומקבלים את השבת בגופם ממש)[7][9].

בתקופה מוקדמת יחסית[דרושה הבהרה] היה נהוג לומר את הפרקים האחרונים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') בזמן מאוחר יותר, לפני תפילת ערבית של שבת.
 

באמונתו יחיה

משתמש ותיק
שער הכוונות דרושי שבת
וזה סדר עליתם. הנה קיצור סדר קבלת שבת הוא שתצא לשדה ותאמר "בואו ונצא לקראת שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין". ובכלל דברינו -- ובפרט בענין הקידוש של ליל שבת -- יתבאר לך כונת תיבות אלו שהם חקל תפוחין קדישין. ותעמוד מעומד במקום אחד בשדה. ואם יהיה ע"ג הר אחד גבוה הוא יותר טוב. ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד' אמות כו'. ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת, ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת. ותתחיל ותאמר "מזמור הבו לה' בני אלים כו'" -- כולו בנעימה. ואח"כ תאמר ג' פעמים "באי כלה, באי כלה, באי כלה שבת מלכתא". ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו' כולו. ואח"כ תאמר ה' מלך גאות לבש כו' עד לאורך ימים. ואז תפתח עיניך ותבא לביתך כמ"ש בעז"ה.
כאן נראה באמת שתלמידי האריז"ל לא אמרו את הסדר שנהוג אצלינו
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.

הגר"א סובר שאין לומר שום מזמור בציבור לבד משיר של יום, ולדעתו לכאורה אין לומר קבלת שבת (ואולי זו כוונתך). וצריך לברר היאך נוהגים בקהילת אדרת אליהו.
 

נבשר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
שמעתי סברא לעמוד במזמור לדוד, שבגמ' במגילה מבואר שהוא כנגד תפילת יח', והיא בעיא עמידה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא נכנסתי כעת לדברי אגדה עמוקים אלו של הגמ' בברכות כח:
אבל כמו שאמרו שם בגמ' שי"ח ברכות העמידה הם כנגד י"ח אזכרות שבמזמור זה, כך אמרו שם שהם כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע. ולמה לא נעמוד בק"ש?
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מתי התחיל מנהג אמירת קבלת שבת בנוסח המקובל

האם יש מקור הלכתי או סמכות תורנית שנוהג של אנשים מסוימים שלא אומרים כלל קבלת שבת

הרוצה להחכים בענין נשגב זה יעיין בס' שבת קודש - יקר מפז
על עניני קבלת שבת 
וכן פירושים על סדר קבלת שבת,
ספר נפלא ומרומם עד למאוד בקדושת שבת קודש קדשים.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
הגרמ"מ קארפ שליט"א בבית מדרשו אומר קבלת שבת אף בשבת שבתוך המועד אף שמנהג אשכנז לומר רק מזמור שיר ליום השבת,
ולדבריו מרנא הגר"יש אלישיב זי"ע הסכים על ידו בזה, שיש לו מקום לעשות כן, כדי להרבות בכבוד השבת.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
בקהילות אשכנז המערביים לא נהגו אלא במזמור שיר ליום השבת, ה' מלך ובמה מדליקין (ייתכן שבמה מדליקין היה אחרי מעריב, לא בטוח), ורש"ר הירש הנהיג בהם את המנהג שהיה כבר נפוץ בעולם היהודי ע"פ קבלה.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
אני נזכר שפעם הגר"מ שפירא זצ"ל ניגש בקבלת שבת,
ואנה בכוח לקח לו כעשרים דקות.

המנהג של האריז"ל היה לומר מזמור לדוד ואח"כ בואו ונצא לקראת שבת. 
וזה הטעם שעומדים במזמור לדוד, שכיון שבזה קיבלו שבת, צריכים לעמוד כמקבל פני מלך.
ואח"כ נוספו עוד דברים, על ידי גורי האריז"ל כר"ש אלקבץ שתיקן את לכה דודי.

ברור שבתי המדרשות הליטאיים המקוריים לא נהגו בכך כמו שנהוג היום,
ראה בבתי המדרש של חוגי בריסק חזו"א וזילברמן.

לגבי אי אמירת המזמורים של קבלת שבת במועד,
ראיתי מקומות שלא אומרים שלום עליכם וריבון העולמים,
ויש שאף לא מברכים את הילדים.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ישראל הכהן אמר:
על ידי גורי האריז"ל כר"ש אלקבץ שתיקן את לכה דודי.

ר"ש אלקבץ אינו מגורי האריז"ל אלא קדם לו מעט

היו מגורי האר"י שהיו יותר מבוגרים ממנו בגילם.
האר"י היה תופעה יוצאת דופן בכלל ישראל, כך שזה כלל לא היה בושה!
 
שאר לעמו אמר:
גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
ייתכן שזה דווקא בישיבת פוניבז' עקב תופעת המניינים בשערי אשר, וכן הוא עד היום, וראשי הישיבה שליט''א מעוררים על הענין ללא הועיל, אך נראה שאיננו בשאר הישיבות.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
ברור שבתי המדרשות הליטאיים המקוריים לא נהגו בכך כמו שנהוג היום,
ראה בבתי המדרש של חוגי בריסק חזו"א וזילברמן.
לא כ"כ הבנתי דבריך,
אני מכיר הרבה בתי מדרש של 'חוג חזו"א', ולא נתקלתי במקום שלא אומרים קבלת שבת. (כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר)
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר

א. איני בטוח שזה נושא אחר.
ב. התכוונתי לבית המדרש של הגר"ח גריינימן ששם כמדומני ממשיכים כמו בית המדרש של החזו"א.
בשונה מלדרמן של הסטייפלער שבשורש משפחתו היה חסיד, ומעט הנהגות שלהם אימץ. 

הרי זה ברור שגדולי ליטא כחזו"א והגרי"ז וכך בחו"ל לא נהגו בזה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
אבי חי אמר:
כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר

א. איני בטוח שזה נושא אחר.
ב. התכוונתי לבית המדרש של הגר"ח גריינימן ששם כמדומני ממשיכים כמו בית המדרש של החזו"א.
בשונה מלדרמן של הסטייפלער שבשורש משפחתו היה חסיד, ומעט הנהגות שלהם אימץ. 

א. אני נוטה להסכים.
ב. כמדומני שגם שם אומרים.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כמות המתפללים הנוכחים זה כבר נושא אחר

תופעת קבלת שבת היא בגדר דעת בעלי בתים היפך מדעת תורה,
בעוד יש תלמידי חכמים שלא אומרים אותה במלואה [עכ"פ לא במניין.]
אצל הבעלי בתים זה נהפך לפיסגת עולם התפילות, עיין ערך תופעת קרליבך בצפת ועוד.
או עמך מסורתיים שבאים לבית כנסת רק לקבלת שבת, [ואגב נשארים לערבית.]
ולצערנו גם חרדים חדשים שאינם נצפים יתר על המידה בבית כנסת כדי לשמוע קדושה או קריאת התורה, ונצפים בעיקר מפייטים / מתחזנים בקבלת שבת באריכות, ואח"כ מריצים בחופזה את מעריב על ק"ש וברכותיה ושמו"ע של עולם האצילות.
 
ישראל הכהן אמר:
תופעת קבלת שבת היא בגדר דעת בעלי בתים היפך מדעת תורה,
בעוד יש תלמידי חכמים שלא אומרים אותה במלואה [עכ"פ לא במניין.]
אצל הבעלי בתים זה נהפך לפיסגת עולם התפילות, עיין ערך תופעת קרליבך בצפת ועוד.
או עמך מסורתיים שבאים לבית כנסת רק לקבלת שבת, [ואגב נשארים לערבית.]
ולצערנו גם חרדים חדשים שאינם נצפים יתר על המידה בבית כנסת כדי לשמוע קדושה או קריאת התורה, ונצפים בעיקר מפייטים / מתחזנים בקבלת שבת באריכות, ואח"כ מריצים בחופזה את מעריב על ק"ש וברכותיה ושמו"ע של עולם האצילות.

תובנה מעניינת. אציין רק שקבלת שבת הוא בין המקומות הבודדים ששייכת שם שירה, ויש כאלו ששירה מרוממת אותם.
קרליבך בצפת מלא בבחורי הישיבות הע''י, ובעלי הבתים שם אפשר לספרם על אצבעות יד אחת קטועה.
 

נבשר

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
אני נזכר שפעם הגר"מ שפירא זצ"ל ניגש בקבלת שבת,
ואנא בכוח לקח לו כעשרים דקות.
מה שייך 20 דק' שהוא חזן לא ייתכן.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
נבשר אמר:
ישראל הכהן אמר:
מה שייך 20 דק' שהוא חזן לא ייתכן.

אני ראיתי את זה כשהייתי בחור בישיבה יחד עם עוד כשש מאות בחורים!
הוא כובד בקבלת שבת ובדרשה אח"כ, [שהה בישיבה לרגל שמחה]
כתבתי 20 דק' זה ודאי, [אני מסופק אם לקח יותר זמן]

אבל זה לא הפריע,
א. כי ידעו שזה לא בהשגתנו.
ב. כי מי שרצה למד, ומי שלא דיבר. 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ישראל הכהן אמר:
קבלת שבת הוא בין המקומות הבודדים ששייכת שם שירה, ויש כאלו ששירה מרוממת אותם.
קרליבך בצפת מלא בבחורי הישיבות הע''י, ובעלי הבתים שם אפשר לספרם על אצבעות יד אחת קטועה.

בקרליבך שרים גם במעריב הלל קדושה ועוד.

"שירה מרוממת" זה בדיוק מה שעומד מאחורי הרעיון של זמירות שבת.
[רעיון לעוד אשכול בנושא מי תיקן זמירות שבת, נ.ב. כבר מוזכר בזוה"ק שזה אחד מהאופנים של עונג שבת.]

הבאתי עוד דוגמאות מצוינות חוץ מקרליבך.
 

נבשר

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
אני ראיתי את זה כשהייתי בחור בישיבה יחד עם עוד כשש מאות בחורים!
הוא כובד בקבלת שבת ובדרשה אח"כ, [שהה בישיבה לרגל שמחה]
כתבתי 20 דק' זה ודאי, [אני מסופק אם לקח יותר זמן]

אבל זה לא הפריע,
א. כי ידעו שזה לא בהשגתנו.
ב. כי מי שרצה למד, ומי שלא דיבר.
אתה כותב נכון, 20 דקות אנא בכח או קבלת שבת שזה לא כ"כ מופקע.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
נבשר אמר:
אתה כותב נכון, 20 דקות אנא בכח או קבלת שבת שזה לא כ"כ מופקע.

אנא בכוח!!!
קבלת שבת היה כרגיל.

אולי זה גם סוג של דעת בעלי בתים היפך מדעת תורה,
שהגר"מ שפירא האריך בדיוק בקטע שנאמר הכי במהירות, ובשקט.
ולמותר להאריך במעלת אנא בכוח.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
ולמותר להאריך במעלת אנא בכוח.
ליודעים ח"ן.
ת"ח גדול שאני מכיר אומר כל שבוע קבלת שבת, ומדלג על אנא בכח, וכמדומני שזה יותר תואם להנהגה הליטאית הרווחת.
 
אבי חי אמר:
ישראל הכהן אמר:
ולמותר להאריך במעלת אנא בכוח.
ליודעים ח"ן.
ת"ח גדול שאני מכיר אומר כל שבוע קבלת שבת, ומדלג על אנא בכח, וכמדומני שזה יותר תואם להנהגה הליטאית הרווחת.
מה שייך חוג כזה או אחר לתפילת רבי נחוניא בן הקנה?
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ת"ח גדול שאני מכיר אומר כל שבוע קבלת שבת, ומדלג על אנא בכח, וכמדומני שזה יותר תואם להנהגה הליטאית הרווחת.

ממש מעניין,
אבל זה לא נראה ההנהגה הרווחת.

הזכירו [באשכול סמוך] את הרב אלישיב שלא לומר יותר מהסידור, 
אבל לא לומר את מה שכן כתוב זה לא ההנהגה הרווחת, ובעיני אנשים מסויימים זה אפילו מופרך.
 

אליהו52

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
הגר"א סובר שאין לומר שום מזמור בציבור לבד משיר של יום, ולדעתו לכאורה אין לומר קבלת שבת (ואולי זו כוונתך). וצריך לברר היאך נוהגים בקהילת אדרת אליהו.

בליקוטים על מעשה רב הביאו מספר "זה השלחן" דדעת הגר"א שלא לומר קבלת שבת.
בקהילת אדרת אליהו נהגו בעבר שלא לאמרו, (על אף שבישיבה באותם שנים היה מנין נפרד לבחורים שרצו ושם היה קבלת שבת) אולם מאז שהחלו להתפל ב'חורבה' גם הם אומרים. 

כמדומני שבישיבת חברון (שחלק ממנהגי הישיבה ע"פ הגר"א) מישהו מתנדב לגשת לבימה ואומר בלחש את קבלת שבת אך אין איזשהו רשמיות ושירים וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית