ריש תורא אמר:לכאורה היות וזה היה בחודש סיון שאז אין כבר רוחות חזקות,
יצא לבדוק אם יש איזה אויבים או דבר תימה אחר.
הוא הרי היה מלך ישראל ויש עליו אחריות הציבור.
ויש בספרי אגדה שיש כאן רמז לעץ הדעת [הרי דוד המלך קיבל שבעים שנותיו מאדם הראשון]
מסכים, כן נראה על פי הפשט.ריש תורא אמר:הוא הרי היה מלך ישראל ויש עליו אחריות הציבור.
יש כעין זה בב"מ פ"ו על רבה בר נחמני לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני סבר גונדא דפרשי הוא וכו' עיין שםריש תורא אמר:יצא לבדוק אם יש איזה אויבים או דבר תימה אחר.
לכאו' מהשיר ''התולעת הקטנה'' של הנ''למה אדבר אמר:על דרך השיר של אברהם פריד "עלה קטן"
הכל מאת ה'.
ויתכן אפי' שידע שנועד בכדי לנסותו, וחשב שיעמוד בניסיון
לזה התכוונתי.פיילוט 0.4 אמר:לכאו' מהשיר ''התולעת הקטנה'' של הנ''למה אדבר אמר:על דרך השיר של אברהם פריד "עלה קטן"
הכל מאת ה'.
ויתכן אפי' שידע שנועד בכדי לנסותו, וחשב שיעמוד בניסיון
ל''מ כן ויל''ע
מה אדבר אמר:על דרך השיר של אברהם פריד "עלה קטן"
הכל מאת ה'.
ויתכן אפי' שידע שנועד בכדי לנסותו, וחשב שיעמוד בניסיון
בן ראם אמר:מסכים, כן נראה על פי הפשט.ריש תורא אמר:הוא הרי היה מלך ישראל ויש עליו אחריות הציבור.
אגב חשבתי פעם דבר מעניין. מקור למנהג ללימוד בליל שבועות. הרי דוד המלך ביקש לדעת מתי ימות ונאמר לו שבשבת, לכן לא הפסיק ללמוד כל השבת. והוא נפטר בשבת לפנות בוקר או בבוקר מוקדם, וזה הלא היה בשבועות. וא"כ זכר למשמר של דוד המלך ע"ה של ליל שבועות אנו גם משמרים.
לא כל שבת היא היארצייט שלו כמובן.יושב אוהלים אמר:צ"ע שהרי לא ידע באיזה שבת יפטר, ולמד כל שבת, ולמה בכל ליל שבת אין עושין משמר כנ"ל.
ויותר מזה, הרי כתוב שגם לפני חצות היה לומד דשנתו כשנת הסוס עיי"ש, ובוודאי שצ"ל שאחרי שגילו לו היה באופן אחר של התעוררות, או דזמירות של אחר חצות דדוד המע"ה לא הוי כתורה.יושב אוהלים אמר:והנה דהמע"ה אמר ע"ע חצות לילה אקום וגו', הרי שהיה קם כל לילה בחצות, גם לפני שידע מתי יפטר, וא"כ מה שנתווסף לו בשבת היה רק הלימוד עד חצות.
במבי אמר:בפשטות נראה לומר כמו שמשה רבינו סטה ממסלולו לראות מדוע הסנה איננו אוכל, כך מתי שיש מלתא דתמיהא דרך האיש הישר לבדוק מה זה ועל מה זה.
(ומילתא דתמיהא לאו היינו כגון הא דאינשי דלא מעלי מתאספים סביב שוטרי דמתא וכוחות דהצלה בעידן דאתי לאצולי נפשא וכדי בזיון וקצף)
מצאתי בספר חמשה חומשי תורה משמע שבא לבדוק למה לא בער הסנה.דרומאי אמר:במבי אמר:בפשטות נראה לומר כמו שמשה רבינו סטה ממסלולו לראות מדוע הסנה איננו אוכל, כך מתי שיש מלתא דתמיהא דרך האיש הישר לבדוק מה זה ועל מה זה.
(ומילתא דתמיהא לאו היינו כגון הא דאינשי דלא מעלי מתאספים סביב שוטרי דמתא וכוחות דהצלה בעידן דאתי לאצולי נפשא וכדי בזיון וקצף)
משה סר לראות לא משום מילתא דתמיהא אלא משום שהי' מראה נבואה.
וכעי"ז מצינו אצל יעקב שהגיע למקום חדש ושואל אותם למה הם חוזרים הביתה הרי עוד היום גדול, וכן מ"ר הציל בנות לוט שנרדפו ע"י הרועים.במבי אמר:בפשטות נראה לומר כמו שמשה רבינו סטה ממסלולו לראות מדוע הסנה איננו אוכל, כך מתי שיש מלתא דתמיהא דרך האיש הישר לבדוק מה זה ועל מה זה.
(ומילתא דתמיהא לאו היינו כגון הא דאינשי דלא מעלי מתאספים סביב שוטרי דמתא וכוחות דהצלה בעידן דאתי לאצולי נפשא וכדי בזיון וקצף)
מראה גדול היינו מראה נבואה ולא מראה מסקרן בעלמא.שלום23 אמר:מצאתי בספר חמשה חומשי תורה משמע שבא לבדוק למה לא בער הסנה.דרומאי אמר:במבי אמר:בפשטות נראה לומר כמו שמשה רבינו סטה ממסלולו לראות מדוע הסנה איננו אוכל, כך מתי שיש מלתא דתמיהא דרך האיש הישר לבדוק מה זה ועל מה זה.
(ומילתא דתמיהא לאו היינו כגון הא דאינשי דלא מעלי מתאספים סביב שוטרי דמתא וכוחות דהצלה בעידן דאתי לאצולי נפשא וכדי בזיון וקצף)
משה סר לראות לא משום מילתא דתמיהא אלא משום שהי' מראה נבואה.
שמות פרק ג, ג
(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:
בפירוש המהרז"ו משמע שלא ידע עד שהתקרב:דרומאי אמר:מראה גדול היינו מראה נבואה ולא מראה מסקרן בעלמא.שלום23 אמר:מצאתי בספר חמשה חומשי תורה משמע שבא לבדוק למה לא בער הסנה.דרומאי אמר:משה סר לראות לא משום מילתא דתמיהא אלא משום שהי' מראה נבואה.
שמות פרק ג, ג
(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:
במבי אמר:בפירוש המהרז"ו משמע שלא ידע עד שהתקרב:דרומאי אמר:מראה גדול היינו מראה נבואה ולא מראה מסקרן בעלמא.שלום23 אמר:מצאתי בספר חמשה חומשי תורה משמע שבא לבדוק למה לא בער הסנה.
שמות פרק ג, ג
(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:
מדוע לא יבער הסנה. ובעבור תומו שלא ידע מה שרואה בעיניו הלך להתקרב אל השכינה ונתמם עמו במה שהודיעו שהמקום שעומד שם אדמת קודש הוא מפני גילוי כבוד שכינתו ית"ש. ועי' פר"א פרק א' ומש"ש:
דרומאי אמר:במבי אמר:בפירוש המהרז"ו משמע שלא ידע עד שהתקרב:דרומאי אמר:מראה גדול היינו מראה נבואה ולא מראה מסקרן בעלמא.
מדוע לא יבער הסנה. ובעבור תומו שלא ידע מה שרואה בעיניו הלך להתקרב אל השכינה ונתמם עמו במה שהודיעו שהמקום שעומד שם אדמת קודש הוא מפני גילוי כבוד שכינתו ית"ש. ועי' פר"א פרק א' ומש"ש:
גם הוא כתב שהלך 'להתקרב אל השכינה'. ודאי מרע"ה לא עשה דבר מסקרנות בעלמא.
א. אמרתי שזה חטא? מה שכתבת אולי שלא יוזקו הצאן זה ודאי טעם הגון, אבל לא סקרנות בעלמא.שלום23 אמר:דרומאי אמר:במבי אמר:בפירוש המהרז"ו משמע שלא ידע עד שהתקרב:
מדוע לא יבער הסנה. ובעבור תומו שלא ידע מה שרואה בעיניו הלך להתקרב אל השכינה ונתמם עמו במה שהודיעו שהמקום שעומד שם אדמת קודש הוא מפני גילוי כבוד שכינתו ית"ש. ועי' פר"א פרק א' ומש"ש:
גם הוא כתב שהלך 'להתקרב אל השכינה'. ודאי מרע"ה לא עשה דבר מסקרנות בעלמא.
א. לא ברור לי מה החטא הזה, (אולי הלך לוודא שהצאן לא יוזקו, כמבו' בחז"ל עד כמה הוא דאג לשלומם)
ב. אגב לשיטתך שחלילה לייחס למ"ר דברים אנושיים איך תסביר הרמב"ן שמות פרק ד: וזה טעם וינס משה מפניו, כי פחד שמא יענש וינשכו הנחש. וכל אדם מתרחק מן המזיק לו אף על פי שידע שאם יהיה כן בחפץ השם אין מציל מידו.
אשמח אם תוכל להעיר עיני.דרומאי אמר:וידועין דברי הרב מבריסק בנוגע ליעקב אבינו.
ק"ק הרי במציאות א"א לברוחמנחש, והשתדלות זה לעשות משהוא שיכול לעזור, ובפשטות הכוונה לאינסטינקט וכמש"כ וכל אדם מתרחק וכו' ולא כתב שזה לקיים השתדלות וכד' או להקטין בנס כמו שהאריך בתיבת נח.דרומאי אמר:ועל זה תירץ שהתפקיד של האדם זה להתרחק מהמזיק, למרות שהוא יודע שאם ירצה השם אין מציל מידו, ומשום שלפעמים הקב"ה חפץ לסבב ההצלה דוקא על ידי שהאדם יברח. כן שמעתי מהרבי מאמשינוב ביאור דברי הרמב"ן האלו.
דרומאי אמר:מראה גדול היינו מראה נבואה ולא מראה מסקרן בעלמא.שלום23 אמר:מצאתי בספר חמשה חומשי תורה משמע שבא לבדוק למה לא בער הסנה.דרומאי אמר:משה סר לראות לא משום מילתא דתמיהא אלא משום שהי' מראה נבואה.
שמות פרק ג, ג
(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:
במבי אמר:בפשטות נראה לומר כמו שמשה רבינו סטה ממסלולו לראות מדוע הסנה איננו אוכל, כך מתי שיש מלתא דתמיהא דרך האיש הישר לבדוק מה זה ועל מה זה.
(ומילתא דתמיהא לאו היינו כגון הא דאינשי דלא מעלי מתאספים סביב שוטרי דמתא וכוחות דהצלה בעידן דאתי לאצולי נפשא וכדי בזיון וקצף)
והדברים מבוארים ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק בבן ראם אמר:דרומאי אמר:מראה גדול היינו מראה נבואה ולא מראה מסקרן בעלמא.שלום23 אמר:מצאתי בספר חמשה חומשי תורה משמע שבא לבדוק למה לא בער הסנה.
שמות פרק ג, ג
(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:
אולי אנסה להסביר- אנשים קטנים חיים בעולם קטן. ההתייחסות שלהם לכל מה שקורה סביבם היא התייחסות קטנה ולא עמוקה. אנשים גדולים המעניקים חמה בקומתם, יודעים שכל מה שמתרחש סביבם- יש בו גדלות. ואם יש בו גדלות- היא מצריכה את התייחסותם ולימודם. התפיסה שהדרך היחידה לעבוד את ה' ולהתקרב אליו היא דרך הנענוע על הסטנדר- היא תפיסה קטנה ומקטינה, שלצערנו כבשה את רשות הרבים של ציבורים תורניים בעת החדשה. במפורש כ' הרמב"ם שאבותינו ברעותם את הצאן היה ראשם בשמים, ואין הכוונה שהם התנתקו מהצאן, אלא עבדו את ה' גם באמצעותו. זה פשר "עירנותם" של גדולינו לנעשה סביבם, כמבואר באין סוף מקומות בכתובים.
יישר כח על ההסכמה. אך לא הבנתי- אם אכן כנים הדברים, גם ראייתו של מרע"ה היתה דביקות וגם לימודו של דוד, ומה חילוק יש ביניהם? אלא אם נאמר שמרע"ה היה קודם מת"ת שאין עדיין איסור של ביטול תורה, אך אינני אוהב חילוקים כגון דא.ריש תורא אמר:יש חילוק גדול.
דוד המלך היה באמצע לימודו ואיך הפסיק,
לכן חייבים לומר שלא היה זה סקרנות גרידא.
משא"כ מרע"ה שהיה באמצע לרעות הצאן,
[וגם היה קודם מתן תורה].
ודאי שגם צודק בן ראם בהארתו.
בפרט שהתורה מספרת לנו עניינים אלו,
מובן מזה שהיה דבר מכוון, ולא מקרה.
כוונתי היתה להדגיש את הקושיא,בן ראם אמר:יישר כח על ההסכמה. אך לא הבנתי- אם אכן כנים הדברים, גם ראייתו של מרע"ה היתה דביקות וגם לימודו של דוד, ומה חילוק יש ביניהם? אלא אם נאמר שמרע"ה היה קודם מת"ת שאין עדיין איסור של ביטול תורה, אך אינני אוהב חילוקים כגון דא.ריש תורא אמר:יש חילוק גדול.
דוד המלך היה באמצע לימודו ואיך הפסיק,
לכן חייבים לומר שלא היה זה סקרנות גרידא.
משא"כ מרע"ה שהיה באמצע לרעות הצאן,
[וגם היה קודם מתן תורה].
ודאי שגם צודק בן ראם בהארתו.
בפרט שהתורה מספרת לנו עניינים אלו,
מובן מזה שהיה דבר מכוון, ולא מקרה.
אבל אין קשר בין מה שזה היה שבועות למה שלמד כל הלילה, אלא זה היה קשור לשבת.בן ראם אמר:לא כל שבת היא היארצייט שלו כמובן.
אמרו חז"ל אמרו: "אמר דוד לפני הקב"ה (תהילים יט,טו): 'יהיו לרצון אמרי פי' – יהיו קוראים בהם והוגים בהם, ונוטלים עליהם שכר כנגעים ואהלות"בן ראם אמר:או דזמירות של אחר חצות דדוד המע"ה לא הוי כתורה.