מגדול ומגדיל: שגיאת ברוך שאמר או לא?

אליהוא

משתמש רגיל
לפני שבוע טען ידידי שברוך עפשטיין טעה.
הטענה של עפשטיין היא שבמקור היה כתוב בשב [כלומר בשמואל ב'], והרחיבו [אבודרהם] ל"בשבת".

אלא, ידידי אומר כי השימוש בחלוקת ספר שמואל היה מאוחר [אף כי חולק לשנים בתרגום השבעים אלף שנה קודם],
והרי היהודים לא השתמשו בחלוקת התנ"ך לפרקים עד תחלת הדפוס. לכן, לא יתכן שאבודרהם הרחיב לא נכון.

כנגד טענה זאת,
א' אלף שנה יש בהן די להחדיר את חלוקת ספר שמואל, גם בלי הפרקים.
ב' גם הפרקים חולקו אצל הנוצרים מאה שנה קודם אבודרהם.
ג' בפולמוסים עם הנוצרים, נאלצו חכמינו להכיר היטב את הפרקים כאשר הזכירו אותם הנוצרים.
ואכן היו הרבה ויכוחים פומביים שהוכרחו להשתתף בהם.
ראו את רש"י לדוגמה, שהרבה לפרש כנגד הפירושים הנוצריים.

אם כן, איפוא, מי צודק? עפשטיין או ידידי?
 

סבא

משתמש ותיק
בדיון כזה לפני שנכנסים לעיקר הדיון להכריע בין ידידך לברוך שאמר, חובה להזכיר מה שאמר רבן של כל ישראל הערוך השולחן זצוק"ל, והובא בהערת בנו במקור ברוך וז"ל כמה נעימה כמה אהובה הערה זו ממש מרחבת את הדעת ומשמחת את הלב, אך... ה"חדש" ה"חדש", מי יאמר זיכיתי לבי לשנות המטבע שנטבע מאז ומקדם.
 

סבא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מי זה עפשטיין ומה אמר
מדובר על בנו של רשכבה"ג בדורו הערוך השולחן זצוק"ל, שנתפס להשכלה והדבר הביאו להרבה דעות משובשות רח"ל, והוא כתב בספרו מקור ברוך וכן בספרו ברוך שאמר שמה שכתוב בסידור שבשבת יש לומר מגדול מקורו מטעות שהיה כתוב בשב' מגדול, ופתחו בטעות בשבת מגדול אבל האמת שהיה כתוב בשמואל ב' מגדול [שכך הגירסא שם לעומת תהילים].
 

אלכס

משתמש ותיק
סבא אמר:
יהודי אמר:
מי זה עפשטיין ומה אמר
מדובר על בנו של רשכבה"ג בדורו הערוך השולחן זצוק"ל, שנתפס להשכלה והדבר הביאו להרבה דעות משובשות רח"ל, והוא כתב בספרו מקור ברוך וכן בספרו ברוך שאמר שמה שכתוב בסידור שבשבת יש לומר מגדול מקורו מטעות שהיה כתוב בשב' מגדול, ופתחו בטעות בשבת מגדול אבל האמת שהיה כתוב בשמואל ב' מגדול [שכך הגירסא שם לעומת תהילים].
נסחפת
לא משכיל ובקושי מקצתיה
וראיתי אף בעבר שר"ח כתב בשם דודו החזון איש
שאפשר וראוי ללמוד בספריו
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
עוז והדר תנזרו אתו מכל הספרים שלהם.
אבל זה לא ראיה כי הם הטילו 'סנקציות' על מרנא הרש"ש.
 

סבא

משתמש ותיק
אלכס אמר:
סבא אמר:
יהודי אמר:
מי זה עפשטיין ומה אמר
מדובר על בנו של רשכבה"ג בדורו הערוך השולחן זצוק"ל, שנתפס להשכלה והדבר הביאו להרבה דעות משובשות רח"ל, והוא כתב בספרו מקור ברוך וכן בספרו ברוך שאמר שמה שכתוב בסידור שבשבת יש לומר מגדול מקורו מטעות שהיה כתוב בשב' מגדול, ופתחו בטעות בשבת מגדול אבל האמת שהיה כתוב בשמואל ב' מגדול [שכך הגירסא שם לעומת תהילים].
נסחפת
לא משכיל ובקושי מקצתיה
וראיתי אף בעבר שר"ח כתב בשם דודו החזון איש
שאפשר וראוי ללמוד בספריו
ואני שמעתי פעם שר' שמחה ולדנברג זצ"ל, הפליג עד כדי לדון ספריו לשריפה.
כמו"כ בעצמי קראתי מאמר שלו בעניין היתר עיסקא לריבית [אגב, כידוע היה מנהל בנק] שם ביאר באריכות שלמעשה ההיתר כולו אין לו שום טעם, אלא שהבינו חכמי הדורות, שדין ריבית אינו מתאים למציאות של ימינו שכל הכלכלה בנויה על מסחר, וחייבים לשלם ריבית, רק כדי שלא יחשבו לגמרי כעוקרים דבר מן התורה, הלבישו זאת בכסות של איזה היתר.
רעיון זה הוא כמובן רעפארם גמור.
"זאת התורה לא תהא מוחלפת"
 

יצחק

משתמש ותיק
לגופו של אשכול, לפו"ר הרעיון נשמע קצת מוזר (רק שלא יתנפלו עלי שאני "חולק" על הערוך השולחן..), וכי בסידורים של פעם בתקופת האבודרהם היה כתוב על כל משפט בתפילה מאיזה מקום בתנ"ך לקחו את המשפט הזה? ההנחה שלי היא שהם לא היו כאלה משוכללים אבל אני לא מכיר.
 

איש מפי איש

משתמש ותיק
הגאון רש"ב וונדלברג זצוקללה"ה היה ידוע בחריפותו וקנאותו.
בביתו היה חתוך כל הסמלים של מוסד ה"ק !!
האם גם את זה אתה עושה?
הגאון הנ"ל היה מתמיד עצום עד השעות הקטנות של הלילה ולא פסק פומיה מגירסא.
אי אפשר לחכות רק בחלק מהדברים.
 

סבא

משתמש ותיק
איש מפי איש אמר:
הגאון רש"ב וונדלברג זצוקללה"ה היה ידוע בחריפותו וקנאותו.
בביתו היה חתוך כל הסמלים של מוסד ה"ק !!
האם גם את זה אתה עושה?
הגאון הנ"ל היה מתמיד עצום עד השעות הקטנות של הלילה ולא פסק פומיה מגירסא.
אי אפשר לחקות רק בחלק מהדברים.
נכון, אבל גם היה חסיד גדול של הסטייפלער וכמובן החזו"א [וידוע הסיפור על מריבת האוטובוס בעזרת תורה ואכמ"ל]
לכן לא מסתבר שהחזו"א אמר שראוי ללמוד בספריו, והוא יאמר שצריך לשורפם.
[שאלת אם גם אני חותך הסמלים וכו', ובכן תשובתי היא- לא, אבל גם איני שורף שום ספר של המקור ברוך]
מה שטענת שאם אין לי את התמדתו איני יכול לחקותו בשאר דברים, נכון הדבר ואיני מחקה שום הנהגה שלו, ואפילו לא בונה על עצם דבריו ללמוד ממנו הלכה למעשה, רק לומד מדעתו שמסתמא לא אמר החזו"א כפי שהבאתם,
ובעיקר לא עניתם לי על המאמר שכתב שהוא פגיעה בי"ג עיקרים וזאת קראתי בעיני ממש, לא "איש מפי איש"...
וידוע גם הרעיון שכתב בפרשתנו על הפסוק "וימש חושך" וז"ל ומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקדוש ברוך הוא הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו (א"ה כמובן שלק"מ שהרי רק למצרים היה כן, ורק במצרים). ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים, והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל עכ"ל.
אגב, הגרב"ש שניאורסאהן, הוציא חיבור מיוחד למצוא את "מקורותיו" של התו"ת בהערותיו, ובמילים אחרות, להראות שהכל גנוב...
חלק מחיבור זה נמצא בירחון פעמי יעקב מ"ה בעמוד ס"ד בערך, שם לא מוזכר שמו כי זה היה בחייו, ואחרי מותו גילה יהושע מונדשיין את זהות הכותב.
 

זענדל

משתמש רגיל
יצחק אמר:
לגופו של אשכול, לפו"ר הרעיון נשמע קצת מוזר (רק שלא יתנפלו עלי שאני "חולק" על הערוך השולחן..), וכי בסידורים של פעם בתקופת האבודרהם היה כתוב על כל משפט בתפילה מאיזה מקום בתנ"ך לקחו את המשפט הזה? ההנחה שלי היא שהם לא היו כאלה משוכללים אבל אני לא מכיר.
בברוך שאמר כותב שאחד המעתיקים רשם לו בצד הגליון בשב' מגדול (להודעה בעלמא), ולא כציון מקור, ודו"ק.
 

זענדל

משתמש רגיל
כרם אמר:
כמדומני שאין זה ברוך שאמר
אלא מקור ברוך
זה נמצא גם במקור ברוך (ח"ג דף תי"ד - תט"ו) וגם בספרו ברוך שאמר עמ' (רי"ד - רט"ו)
לעצם הויכוח, גם אם יש ויכוח על מהותו, אבל על אביו הערוה"ש זצ"ל ודאי שאין חולק, והא מסכים נלהבות לדברי בנו
 

אלכס

משתמש ותיק
סבא אמר:
לכן לא מסתבר שהחזו"א אמר שראוי ללמוד בספריו, והוא יאמר שצריך לשורפם.
מכיוון חזקה עלינו עדותו של ר"ח קנייבסקי
אז בהכרח לאמר שהרב ולדנברג לא אמר לשורפם
 

סבא

משתמש ותיק
אלכס אמר:
סבא אמר:
לכן לא מסתבר שהחזו"א אמר שראוי ללמוד בספריו, והוא יאמר שצריך לשורפם.
מכיוון חזקה עלינו עדותו של ר"ח קנייבסקי
אז בהכרח לאמר שהרב ולדנברג לא אמר לשורפם
נתעוררתי מדבריך לחפש אם יש מקור למה שאמר הגר"ח [כי אם לא, כמובן שאין כאן שום ראיה], ואמנם מצאתי דברים חמים מאוד עליו ב"מאחורי הפרגוד" [רצו"ב]
ולכן אני חוזר בי מדברי.
יש לבקש גם את פותח האשכול שישנה ל"רבי ברוך" במקום "ברוך"
הצג קובץ מצורף מאחורי הפרגוד.PDF
 

סבא

משתמש ותיק
עוד מצאתי בביאורו לסידור על "מגדיל ישועות מלכו" בזה"ל
סיפר לי אבי מרן זצ"ל שרבי ברוך אפשטיין בעל תורה תמימה טען לו כי מה שבשבת אומרים מגדול הוא טעות כי היה נדפס בסידורים בשב"א וסבר המדפיס שהכוונה בשבת אומרים ואינו כן אלא בשמואל ב איתא ור"ל דפסוק זה ישנו בתהלים ושם הנוסח מגדיל ובש"ב מגדול,
ואמר לו אבא זצ"ל כי אמנם דבר נאה הוא אבל אי אפשר לבטל מנהג העולם ונתברר שכן כתב כבר בספר אבודרהם שבשבת אומרים מגדול ובזמנו לא היה עדיין חילוק של שמואל א ושמואל ב שזה עשו הגויים אח"כ.
א"כ טענה זו שטען פותח האשכול כבר טען הסטייפלר [לכאו', ואולי חלק זה הוסיף בנו יבלח"א]
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
אני לא הבנתי למה שהמעתיק יציין מה כתוב בספר שמואל, אם הנוסח היא לומר 'מגדיל' כמו בספר תהלים, אז למה לציין מה כתוב בספר שמואל, ואם יש לומר כמו בס' שמואל למה להעתיק את הפסוק שבתהלים, או אולי הסתפק המעתיק.
אמנם יש לציין לדבר נחמד אחר שהוא כותב בספרו, לגבי מהגים השונים בנוסח של ברכת החודש, שיש מסיימים "בזכות תפילת רב", וכבר תמהו הרבה למה להוסיף כן, הרבה תפילות יש בידינו מחז"ל ולא מציינים שהתפילה תתקבל בזכות המחבר. ואכן יש שהגיהו ואומרים במקומו "בזכות תפילת רבים". בא הגאון הנ"ל והציע, שכנראה המעתיק ציין בצד הגיליון בסוף הקטע במילים אלו "ברכות תפילת רב", דהיינו שהמקור להתפילה היא במס' ברכות תפילתו של רב, ובא ה'בוחער זעצער' והחליף "בזכות" במקום "ברכות" והכניסו בתוך נוסח התפילה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
לפני שבוע טען ידידי שברוך עפשטיין טעה.
הטענה של עפשטיין היא שבמקור היה כתוב בשב [כלומר בשמואל ב'], והרחיבו [אבודרהם] ל"בשבת".

אלא, ידידי אומר כי השימוש בחלוקת ספר שמואל היה מאוחר [אף כי חולק לשנים בתרגום השבעים אלף שנה קודם],
והרי היהודים לא השתמשו בחלוקת התנ"ך לפרקים עד תחלת הדפוס. לכן, לא יתכן שאבודרהם הרחיב לא נכון.

כנגד טענה זאת,
א' אלף שנה יש בהן די להחדיר את חלוקת ספר שמואל, גם בלי הפרקים.
ב' גם הפרקים חולקו אצל הנוצרים מאה שנה קודם אבודרהם.
ג' בפולמוסים עם הנוצרים, נאלצו חכמינו להכיר היטב את הפרקים כאשר הזכירו אותם הנוצרים.
ואכן היו הרבה ויכוחים פומביים שהוכרחו להשתתף בהם.
ראו את רש"י לדוגמה, שהרבה לפרש כנגד הפירושים הנוצריים.

אם כן, איפוא, מי צודק? עפשטיין או ידידי?
לפי מה שזכור לי התיאוריה שלו היא, שהיה כתוב "בש"א" ובמקום לפענח "בשמואל איתא" המעתיק פיענח "בשבת אומרים", כך שלא כ"כ משנה אם כבר חילקו אותו לשני חלקים, או שכבר התקבלה אצל כלל ישראל.
 

זענדל

משתמש רגיל
לפי מה שזכור לי התיאוריה שלו היא, שהיה כתוב "בש"א" ובמקום לפענח "בשמואל איתא" המעתיק פיענח "בשבת אומרים", כך שלא כ"כ משנה אם כבר חילקו אותו לשני חלקים, או שכבר התקבלה אצל כלל ישראל.[/quote]
קשה מאוד לומר שעשו ר"ת בש"א = בשמואל איתא משא"כ בש"ב=בשמואל ב' יותר מתקבל על הדעת, ודו"ק
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
זענדל אמר:
לפי מה שזכור לי התיאוריה שלו היא, שהיה כתוב "בש"א" ובמקום לפענח "בשמואל איתא" המעתיק פיענח "בשבת אומרים", כך שלא כ"כ משנה אם כבר חילקו אותו לשני חלקים, או שכבר התקבלה אצל כלל ישראל.
קשה מאוד לומר שעשו ר"ת בש"א = בשמואל איתא משא"כ בש"ב=בשמואל ב' יותר מתקבל על הדעת, ודו"ק
על כגון דא נאמר - בטעמא וריחא אין להתווכחא...
 

זענדל

משתמש רגיל
רמתים צופים אמר:
זענדל אמר:
לפי מה שזכור לי התיאוריה שלו היא, שהיה כתוב "בש"א" ובמקום לפענח "בשמואל איתא" המעתיק פיענח "בשבת אומרים", כך שלא כ"כ משנה אם כבר חילקו אותו לשני חלקים, או שכבר התקבלה אצל כלל ישראל.
קשה מאוד לומר שעשו ר"ת בש"א = בשמואל איתא משא"כ בש"ב=בשמואל ב' יותר מתקבל על הדעת, ודו"ק
על כגון דא נאמר - בטעמא וריחא אין להתווכחא...
אבל צריכים להפעיל גם קצת הגייון
 

אברך

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
על כגון דא נאמר - בטעמא וריחא אין להתווכחא...
שו"ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן יב אות יט
(ומשל הדיוט על טעם וריח, אין להתוכח).
שו"ת משנה הלכות חלק יד סימן ריח
ופתגם הולך על טעם וריח אין להתווכח
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
זענדל אמר:
רמתים צופים אמר:
זענדל אמר:
לפי מה שזכור לי התיאוריה שלו היא, שהיה כתוב "בש"א" ובמקום לפענח "בשמואל איתא" המעתיק פיענח "בשבת אומרים", כך שלא כ"כ משנה אם כבר חילקו אותו לשני חלקים, או שכבר התקבלה אצל כלל ישראל.
קשה מאוד לומר שעשו ר"ת בש"א = בשמואל איתא משא"כ בש"ב=בשמואל ב' יותר מתקבל על הדעת, ודו"ק
על כגון דא נאמר - בטעמא וריחא אין להתווכחא...
אבל צריכים להפעיל גם קצת הגייון
ואף אני אענה - כשם פרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות...
ואולי יבוא הכתוב השלישי ויכריע ביננו, אשמח אם מישהו יכול לצטט כאן את דבריו של הרב"א בספרו.
 

אלכס

משתמש ותיק
סבא אמר:
אלכס אמר:
סבא אמר:
לכן לא מסתבר שהחזו"א אמר שראוי ללמוד בספריו, והוא יאמר שצריך לשורפם.
מכיוון חזקה עלינו עדותו של ר"ח קנייבסקי
אז בהכרח לאמר שהרב ולדנברג לא אמר לשורפם
נתעוררתי מדבריך לחפש אם יש מקור למה שאמר הגר"ח [כי אם לא, כמובן שאין כאן שום ראיה], ואמנם מצאתי דברים חמים מאוד עליו ב"מאחורי הפרגוד" [רצו"ב]
ולכן אני חוזר בי מדברי.
יש לבקש גם את פותח האשכול שישנה ל"רבי ברוך" במקום "ברוך"
אכן
אך לא לכך הייתה כוונתי
אנסה למצוא את המקור
 

זענדל

משתמש רגיל
[fade][/fade]
רמתים צופים אמר:
אשמח אם מישהו יכול לצטט כאן את דבריו של הרב"א בספרו.
הנה לך ההעתקה מספרו ברוך שאמר:
[float=left][/float]"רישום זה בשבת מגדול בא בטעות מאת אחד הסופרים המעתיקים את סדר התפלה ואת נוסח ברכת המזון בכתב טרם גלות מלאכת הדפוס, והביאור בזה כי פסוק זה על כל הפרשה שלו בא במקרא שתי פעמים, פעם בשמואל ב' (כב, נא) ופעם בתהלים (יח, נא), ובשמואל ב' הנוסח 'מגדול', ובתהלים 'מגדיל', והנוסח בכל יום הוא מגדיל כמו בתהלים, ואחד המעתיקים רשם לו בצד הגליון להודעה בעלמא "בשב' מגדול", וכוונתו היתה לומר כי בשמואל ב' הנוסח מגדול, וכתב בקיצור בר"ת בשב' כלומר בשמואל ב', ואחד המעתיקים שאחריו טעה לקרוא המלה בשב' בשבת, ומאז נתגלגלה הטעות מהעתקה להעתקה, ומשם לדפוס עד היום הזה, אבל על האמת אין עיכוב באמירה הזו כה וכה בין בחול בין בשבת"
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
תודה רבה!
בכל מקרה עיקר הרעיון שרירא וקיימא, שיתכן שהיה כתיב בש' (בשמואל/בשבת), או בש"א (בשמואל איתא/בשבת אומרים), ולא פיענחוהו כראוי.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
תודה רבה!
בכל מקרה עיקר הרעיון שרירא וקיימא, שיתכן שהיה כתיב בש' (בשמואל/בשבת), או בש"א (בשמואל איתא/בשבת אומרים), ולא פיענחוהו כראוי.
אין גבול להמצאות.
אולי נתחיל מההתחלה: האמת היא כמו שכתוב בפוסקים טעמים שונים למה בשבת אומרים מגדול, או בגלל שהוא מלך גדול, או בגלל שאין קורין בכתובים בשבת. זו האמת התורנית ואין שום איזו קושיא שמכוחה צריך לפקפק בה.
הרב"א הציע איזה רעיון מעניין, שהוא רעיון בעלמא.
הסטייפלער פרך את הרעיון מהאבודרהם.
טענו כאן שאפשר לעשות יישוב כלשהו לפירכה זו, שאולי השתמשו בחלוקה גם בתקופת האבודרהם, לפני המצאת הדפוס. טענה זו טעונה ביסוס היסטורי, מאימתי אכן החלו היהודים להשתמש בחלוקת הספרים.
אח"כ רצו לעשות "טענינן" לזה, שהיה כתוב בש' או משהו כזה. אין גבול כמובן להמצאות כיד הדמיון הטובה.

ולאוהבי הפשט שאינם מתיישבים כ"כ בטעמים שכתבו האחרונים, אזכיר שבסה"כ יש 2 צורות בפסוק איך לומר, ולכן חילקו אותם בין יום חול לבין שבת.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
בנוגע לאישיותו של הרב"א:
הסטייפלער ויבדל"א הגרח"ק אחזו ממנו.
אמנם גדולי ליטא אחרים שהכירוהו היטב, כגון הרב מפוניבז' והגר"י קמינצקי, לא העריכוהו כלל.

בנוגע לספרו תורה תמימה:
מעלתו הגדולה של הספר הוא שהיה מחברו סופר מהיר. בלשון המעטה, הוא לא היה דייקן, בטח שלא קפדן בציון מקורות. ציון מקורותיו ותיקון טעויותיו נדפסו מלבד מאמר הגרב"ש שניאורסון, גם בספר משיבת נפש, ששולב לאחרונה גם במהד' חדשה של התו"ת.

בנוגע לאמינותו ההיסטורית בסיפוריו (בעיקר במקור ברוך):
הייתה ע"כ מחלוקת ארוכה בין ר' יהושע מונדשיין ז"ל לבין ר' איתם הנקין הי"ד ז"ל. כמדומני בקבצי המעיין. מוסכם על שניהם כמובן שאין בסיפוריו דיוק, השאלה האם אפשר לייחס בכ"א אמינות מסויימת לסיפוריו תוך בדיקה זהירה.
 

אלכס

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
בנוגע לאישיותו של הרב"א:
הסטייפלער ויבדל"א הגרח"ק אחזו ממנו.
אמנם גדולי ליטא אחרים שהכירוהו היטב, כגון הרב מפוניבז' והגר"י קמינצקי, לא העריכוהו כלל.
זו מניין לך?
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
רמתים צופים אמר:
תודה רבה!
בכל מקרה עיקר הרעיון שרירא וקיימא, שיתכן שהיה כתיב בש' (בשמואל/בשבת), או בש"א (בשמואל איתא/בשבת אומרים), ולא פיענחוהו כראוי.
אין גבול להמצאות.
אולי נתחיל מההתחלה: האמת היא כמו שכתוב בפוסקים טעמים שונים למה בשבת אומרים מגדול, או בגלל שהוא מלך גדול, או בגלל שאין קורין בכתובים בשבת. זו האמת התורנית ואין שום איזו קושיא שמכוחה צריך לפקפק בה.
הרב"א הציע איזה רעיון מעניין, שהוא רעיון בעלמא.
הסטייפלער פרך את הרעיון מהאבודרהם.
טענו כאן שאפשר לעשות יישוב כלשהו לפירכה זו, שאולי השתמשו בחלוקה גם בתקופת האבודרהם, לפני המצאת הדפוס. טענה זו טעונה ביסוס היסטורי, מאימתי אכן החלו היהודים להשתמש בחלוקת הספרים.
אח"כ רצו לעשות "טענינן" לזה, שהיה כתוב בש' או משהו כזה. אין גבול כמובן להמצאות כיד הדמיון הטובה.

ולאוהבי הפשט שאינם מתיישבים כ"כ בטעמים שכתבו האחרונים, אזכיר שבסה"כ יש 2 צורות בפסוק איך לומר, ולכן חילקו אותם בין יום חול לבין שבת.
במחילה מכבודו, לדידי נראה שהתחלת מהסוף והתקדמת אחורה לההתחלה.
זה שהאחרונים ניסו בכל מיני תירוצים שונים להסביר למה משנים בשבת מבחול, אין זה אומר שאכן זה היה סיבת השינוי. הם סה"כ ראו שינוי ובעקבות זאת ניסו ליישבו, ולא שראו סיבה לשנות ובגלל זה שינו, לא האחרונים הם אלו ששינו את הנוסח, אלא שראו נוסח בסידורים שלהם ובגלל זה ניסו לבאר וליישב, אבל ברור אילו לא היה בסידורם שינוי בין ימי החול לימי שבת לא היו מנסים ליישב.
הטענה שאתה כותב "בגלל שאין קורין בכתובים בשבת", זה מופרך מיניה וביה, ודבריך תמוהים ביותר, הרי כל הפסוקים שם בהמשך הם מספר תהלים שהיא מכתובים - יראו, כפירים, הודו, פותח, ברוך הגבר וכו' וכו', ואין ספור פסוקים מספר תהלים שאנו קורים בשבת בתפילה. ובפרט שכבר אוקמוה בגמ' ואמרו שרק בזמן ביהמ"ד אסרו לקרוא בכתובים, ולא כל השבת כולה. (מלבד אם כבודו מקפיד ומחמיר על עצמו לא לומר פסוקי תהלים כל השבת כולה).
עד כאן הדברים תמוהים וצריכים יישוב. והגיע הרב"א והציע פיתרון יפה מאוד (ויש מביאים את זה בשם הגר"א אאל"ט) שהיא טעות הדפוס. וזה לא ממש משנה עכשיו אם היה כתוב בש"ב או בש', ובכלל לא מעניין אותי הרבה באיזה לשון ממש כתב הרב"א, לא מדובר בפסוק בתורה ולא במאמר חז"ל שצריך לדייק בכל מילה שלו, הרי הרעיון טוב ויפה גם אם לא היה כתוב בש"ב אלא בש', אני לא רואה שום הבדל, אין שום עניין להתעקש ולהיצמד דוקא במילים שהציע רב"א, העיקר כאן היא הרעיון.
על כגון דא איתמר, אם ניכרים דברי אמת - קבל את האמת ממי שאמרו!
 
חלק עליון תַחתִית