שטיח תחת רגלי הכהנים

אוריאל

משתמש ותיק
האם יש מקור למנהג שפורסים שטיח תחת רגלי הכהנים בשעת נשיאת כפים, או שזה סתם לשם הנוחות והנקיות גרידא?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
האם יש מקור למנהג שפורסים שטיח תחת רגלי הכהנים בשעת נשיאת כפים, או שזה סתם לשם הנוחות והנקיות גרידא?

כמדומה שבא"א מבוטשאטש סובר דהוא במקום דוכן, דיש בזה עכ"פ היכר עליה כל דהו.
 

אברך

משתמש ותיק
פסקי תשובות אורח חיים סימן קכח אות לא
לא. עמידת הכהנים על דוכן בעת ברכתם
סעי' י', שו"ע: עומדים בדוכן. 'דוכן'139 בלשון ישמעאל הוא, ופירושו איצטבה, והוא מקום מוגבה שעולים עליו במדרגה או בכמה מדרגות, ומסתימת140 לשון חז"ל והראשונים והפוסקים שנקטו לשון עליה לדוכן ועמידה על הדוכן מוכח שיש להדר ולהקפיד במדת האפשר שעמידת הכהנים אכן תהיה על מקום מוגבה מרצפת ביהכ"נ, דוגמת141 עמידת הכהנים והלויים בבית המקדש שהיה על מקום מוגבה, ולכתחילה ישתדלו142 שיהיה הדוכן בגובה של ג' טפחים ויותר, אך גם143 דוכן בפחות מג' טפחים טוב ונכון כשא"א בג' טפחים, ואף144 כשיש עליה מסוימת ג"כ טוב, שיש בזה זכרון לדוכן שהיה בביהמ"ק.

אך מובן שאין זה לעיכובא, כי אינו אלא לזכרון ולדוגמת הדוכן שבביהמ"ק, ולכן אין145 צריכים להשתדל שיעמדו כל הכהנים על דוכן, אלא כל שעומדים ב' כהנים על הדוכן די בכך, ושאר הכהנים יכולים להתפזר לאורך כל כותל המזרח, ואף רצוי146 שיעשו כן, כדי שיהיה פני העם מכוון לנגד פני הכהנים לאורך כל ביהכ"נ (וכדלהלן אות נ"ו).

 

 


139 . פמ"ג מ"ז סי' ק"ל סק"ב.
140 . כה"ח סוסקי"ג, ובבן איש חי תצוה אות ה' דהמתרשל בזה הרי הוא משנה מדברי חז"ל, וע"ע פמ"ג שם שכן המנהג שהכהנים עומדים על מדריגות הארון קודש.
141 . אשל אברהם בוטשאטש, והוא עפ"י פ"ב דמדות משנה ו' שהכהנים עמדו לברך את העם על דוכן שבה ג' מעלות של חצי חצי אמה.
142 . א"א הנ"ל, והוא עפ"י המשנה שם דהיה מעלה של חצי אמה שהוא כג' טפחים. ועיין בדרכי חיים ושלום אות רמ"ג שאם הדוכן גבוה מי' טפחים חייב במעקה, ואף אם פחות מי' טפחים יש לעשות באופן שלא יהיה משום ביעתותא לעמוד על הדוכן.
143 . אשל אברהם שם, ובלקט יושר לתלמיד התרה"ד "וזכורני שפעם אחת אמר לי (התרה"ד) טול ספסל או שרפרף והעמד אותו לפני ארון הקודש בביהכ"נ שלי כדי שיעמדו עליו הכהנים כשילכו לדוכן, וגובה השרפרף היה טפח וחצי".
144 . אשל אברהם שם. ולכן טוב ונכון המנהג להניח שטיח על הרצפה במקום עמידת הכהנים אף כשאין כלל דוכן, שלכל הפחות יהיה "עליה מסוימת" וכעין דוכן.
145 . אשל אברהם שם, פתחי תשובה סי' זה, ערוה"ש סעי' י"ט. ובדרכי חיים ושלום אות תק"ז כותב שהכהנים בבית מדרשו של הגה"ק ממונקאטש זצ"ל מחוסר מקום על הדוכן היו עומדים על השלחנות והספסלים שלאורך קיר המזרח.
146 . תורה תמימה פ' נשא אות קל"ט. בס' ד' אמות של הלכה אם יש ציבור העומדים באמצע תפלתם שמו"ע ליד הדוכן, לא יעלה הכהן לדוכן אם יצטרך עקב כך לעבור נגד המתפללים אלא יעמוד בצד ולית לן בה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אברך אמר:
פסקי תשובות אורח חיים סימן קכח אות לא
לא. עמידת הכהנים על דוכן בעת ברכתם
סעי' י', שו"ע: עומדים בדוכן. 'דוכן'139 בלשון ישמעאל הוא, ופירושו איצטבה, והוא מקום מוגבה שעולים עליו במדרגה או בכמה מדרגות, ומסתימת140 לשון חז"ל והראשונים והפוסקים שנקטו לשון עליה לדוכן ועמידה על הדוכן מוכח שיש להדר ולהקפיד במדת האפשר שעמידת הכהנים אכן תהיה על מקום מוגבה מרצפת ביהכ"נ, דוגמת141 עמידת הכהנים והלויים בבית המקדש שהיה על מקום מוגבה, ולכתחילה ישתדלו142 שיהיה הדוכן בגובה של ג' טפחים ויותר, אך גם143 דוכן בפחות מג' טפחים טוב ונכון כשא"א בג' טפחים, ואף144 כשיש עליה מסוימת ג"כ טוב, שיש בזה זכרון לדוכן שהיה בביהמ"ק.

אך מובן שאין זה לעיכובא, כי אינו אלא לזכרון ולדוגמת הדוכן שבביהמ"ק, ולכן אין145 צריכים להשתדל שיעמדו כל הכהנים על דוכן, אלא כל שעומדים ב' כהנים על הדוכן די בכך, ושאר הכהנים יכולים להתפזר לאורך כל כותל המזרח, ואף רצוי146 שיעשו כן, כדי שיהיה פני העם מכוון לנגד פני הכהנים לאורך כל ביהכ"נ (וכדלהלן אות נ"ו).

 

 


139 . פמ"ג מ"ז סי' ק"ל סק"ב.
140 . כה"ח סוסקי"ג, ובבן איש חי תצוה אות ה' דהמתרשל בזה הרי הוא משנה מדברי חז"ל, וע"ע פמ"ג שם שכן המנהג שהכהנים עומדים על מדריגות הארון קודש.
141 . אשל אברהם בוטשאטש, והוא עפ"י פ"ב דמדות משנה ו' שהכהנים עמדו לברך את העם על דוכן שבה ג' מעלות של חצי חצי אמה.
142 . א"א הנ"ל, והוא עפ"י המשנה שם דהיה מעלה של חצי אמה שהוא כג' טפחים. ועיין בדרכי חיים ושלום אות רמ"ג שאם הדוכן גבוה מי' טפחים חייב במעקה, ואף אם פחות מי' טפחים יש לעשות באופן שלא יהיה משום ביעתותא לעמוד על הדוכן.
143 . אשל אברהם שם, ובלקט יושר לתלמיד התרה"ד "וזכורני שפעם אחת אמר לי (התרה"ד) טול ספסל או שרפרף והעמד אותו לפני ארון הקודש בביהכ"נ שלי כדי שיעמדו עליו הכהנים כשילכו לדוכן, וגובה השרפרף היה טפח וחצי".
144 . אשל אברהם שם. ולכן טוב ונכון המנהג להניח שטיח על הרצפה במקום עמידת הכהנים אף כשאין כלל דוכן, שלכל הפחות יהיה "עליה מסוימת" וכעין דוכן.
145 . אשל אברהם שם, פתחי תשובה סי' זה, ערוה"ש סעי' י"ט. ובדרכי חיים ושלום אות תק"ז כותב שהכהנים בבית מדרשו של הגה"ק ממונקאטש זצ"ל מחוסר מקום על הדוכן היו עומדים על השלחנות והספסלים שלאורך קיר המזרח.
146 . תורה תמימה פ' נשא אות קל"ט. בס' ד' אמות של הלכה אם יש ציבור העומדים באמצע תפלתם שמו"ע ליד הדוכן, לא יעלה הכהן לדוכן אם יצטרך עקב כך לעבור נגד המתפללים אלא יעמוד בצד ולית לן בה.


ואם בלאו הכי הרצפה הסמוכה להיכל גבוהה אין צריך שטיח כלל.
 
 
חלק עליון תַחתִית