זמירות שבת


פותח הנושא
ריש תורא
הודעות: 86
הצטרף: 04 יוני 2020, 22:37
קיבל תודה: 32 פעמים
סטטוס: לא מחובר

זמירות שבת

שליחה על ידי ריש תורא » 12 יולי 2020, 22:59

בירורים אודות מנהגי ישראל בזמירות שבת.

אשמח מאוד אם משתתפי הפורום יעלו מנהגים ידועים ופחות ידועים בעניין זמירות שבת.

ערכים:


פותח הנושא
ריש תורא
הודעות: 86
הצטרף: 04 יוני 2020, 22:37
קיבל תודה: 32 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי ריש תורא » 12 יולי 2020, 23:05

לדוגמא יש שלא נהגו לזמר זמירות האר"י בשבת חוה"מ.


אלמוני
הודעות: 145
הצטרף: 21 יוני 2020, 22:48
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי אלמוני » 12 יולי 2020, 23:07

שמעתי מפי השמועה שמרן הגראי"ל שטיינמן פירש את הזמירות תוך כדי.


בן ראם
הודעות: 429
הצטרף: 27 יוני 2019, 23:11
נתן תודה: 188 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי בן ראם » 12 יולי 2020, 23:16

אלמוני כתב:
12 יולי 2020, 23:07
שמעתי מפי השמועה שמרן הגראי"ל שטיינמן פירש את הזמירות תוך כדי.
אם כבר בפירוש עסקינן אולי אי מי יודע מה פירושה של שורה בפיוט חלבי לשבת חתן- "אל מאד נעלה אקדם פניו", שנאמר בו - "ותמלוך המלכה רחל כשלמה במלכותו". ממתי רחל היא מלכה?


פראנק
הודעות: 206
הצטרף: 02 נובמבר 2019, 20:11
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי פראנק » 12 יולי 2020, 23:22

בן ראם כתב:
12 יולי 2020, 23:16
אלמוני כתב:
12 יולי 2020, 23:07
שמעתי מפי השמועה שמרן הגראי"ל שטיינמן פירש את הזמירות תוך כדי.
אם כבר בפירוש עסקינן אולי אי מי יודע מה פירושה של שורה בפיוט חלבי לשבת חתן- "אל מאד נעלה אקדם פניו", שנאמר בו - "ותמלוך המלכה רחל כשלמה במלכותו". ממתי רחל היא מלכה?

שתי פירושים בדבר
א. נכתב על כלה מסוימת ששמה רחל.
ב. (מאבעיה רננות.) מדובר על השכינה.


פותח הנושא
ריש תורא
הודעות: 86
הצטרף: 04 יוני 2020, 22:37
קיבל תודה: 32 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי ריש תורא » 12 יולי 2020, 23:32

אלמוני כתב:
12 יולי 2020, 23:07
שמעתי מפי השמועה שמרן הגראי"ל שטיינמן פירש את הזמירות תוך כדי.

יש גם חוברת [כמעט 200 עמודים] זמירות שבת אילת השחר,
ובתחילתו הנהגות מרן זצ"ל,
לדוגמא:
בזמירות שבת לא אומר שם ה' אלא בכינוי ואמר דכך נהגו בבריסק וכן ביה"ר לפני אכילת הסימנים בר"ה והעיר דבאמת במשנ"ב רט"ו סקי"ט מבואר דדרך שבח והודאה שרי לאדכורי וכמו בפיוטים בסליחות וכדו' שנתקנו אחרי כנה"ג ואפ"ה מדכרינן שם ד' אך הוסיף דאי מזכירים שם ה' יש להקפיד לא להפסיק בדיבור בזמירות 


יצחק
הודעות: 1266
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 432 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יצחק » 12 יולי 2020, 23:47

שמעתי פעם בשם הרב גרשון אדלשטיין דבר מענין, שלא מצאנו שחיברו פיוטים לסעודות של יו"ט (אולי יש מעט מזעיר, לא ידוע לי), אבל לסעודות שבת יש הרבה פיוטים.
והטעם משום שביו"ט הסעודה היא "חציו לכם" ולא שייך שם כ"כ פיוטים לכבוד המועד אבל סעודות שבת המה ענין יותר גבוה (כל אחד יפרש כפי הבנתו ומושגיו) ומתאים בהם פיוטים כמו שיש יוצרות וכו' בתפילה כך יש גם בסעודות.


מה אדבר
הודעות: 102
הצטרף: 09 יולי 2020, 14:59
קיבל תודה: 14 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי מה אדבר » 12 יולי 2020, 23:48

יש שדנים אם מותר לשדך בנים בשבת או רק בנות, כדמשמע מלשון הפיוט "ולשדך הבנות".
אך האמת שנאמר כן רק משום החריזה "וגם לחשוב חשבונות וכו' ולשדך הבנות"...
ויש להוכיח מיניה וביה דאם ישדך הבת ודאי ישדכנה עם בן...
ויש לדחות דתלוי במה יש לו צורך...


פותח הנושא
ריש תורא
הודעות: 86
הצטרף: 04 יוני 2020, 22:37
קיבל תודה: 32 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי ריש תורא » 12 יולי 2020, 23:54

מה אדבר כתב:
12 יולי 2020, 23:48
יש שדנים אם מותר לשדך בנים בשבת או רק בנות, כדמשמע מלשון הפיוט "ולשדך הבנות".
אך האמת שנאמר כן רק משום החריזה "וגם לחשוב חשבונות וכו' ולשדך הבנות"...
ויש להוכיח מיניה וביה דאם ישדך הבת ודאי ישדכנה עם בן...
ויש לדחות דתלוי במה יש לו צורך...

בדרך הלצה, יכול להיות שהסמיכות לחשוב חשבונות הרהורים מותרים ולשדך הבנות,
כי בנישואי הבת שההוצאות מרובות, עלול לחשוב חשבונות...


רוצה להתעלות
הודעות: 301
הצטרף: 18 אוקטובר 2019, 14:11
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי רוצה להתעלות » 13 יולי 2020, 00:42

יצחק כתב:
12 יולי 2020, 23:47
שמעתי פעם בשם הרב גרשון אדלשטיין דבר מענין, שלא מצאנו שחיברו פיוטים לסעודות של יו"ט (אולי יש מעט מזעיר, לא ידוע לי), אבל לסעודות שבת יש הרבה פיוטים.
והטעם משום שביו"ט הסעודה היא "חציו לכם" ולא שייך שם כ"כ פיוטים לכבוד המועד אבל סעודות שבת המה ענין יותר גבוה (כל אחד יפרש כפי הבנתו ומושגיו) ומתאים בהם פיוטים כמו שיש יוצרות וכו' בתפילה כך יש גם בסעודות.

באותו מקום שכתוב שיו"ט בעי 'חציו לכם' כתוב שגם שבת בעי 'חציו לכם' - פסחים סח:, כך שתמוה פירוש זה.


בר בי רב דחד יומא
הודעות: 289
הצטרף: 19 מאי 2020, 20:01
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי בר בי רב דחד יומא » 13 יולי 2020, 00:59

יש שנהגו לא לומר צאתכם לשלום משום שלא מגרשים מלאכים [הגר"מ שפירא ועוד]
ויש שאומרים בצאתכם


ויש לומר
הודעות: 8
הצטרף: 17 מאי 2020, 17:25
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי ויש לומר » 13 יולי 2020, 01:20

יש מנהג לומר את הפיוט הראשון בכל סעודה בלי מנגינה ממש ולא זכור לי כרגע מקורו וטעמו


אבר כיונה
הודעות: 731
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי אבר כיונה » 13 יולי 2020, 01:25

ויש לומר כתב:
13 יולי 2020, 01:20
יש מנהג לומר את הפיוט הראשון בכל סעודה בלי מנגינה ממש ולא זכור לי כרגע מקורו וטעמו
ראיתי פעם בשם ר' פנחס מקוריץ
(כנראה באמרי פנחס השלם)


אברהם לוי
הודעות: 116
הצטרף: 08 מרץ 2020, 18:44
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי אברהם לוי » 13 יולי 2020, 11:00

בפיוט 'כל מקדש' נמצא בסופו ה' אלקי ישראל אהבת תמים, האם חשבת פעם אם יש פירוש בכלל למשפט מוזר זה.
אך באמת הגירסא הישנה כמופיע במחזור ויטרי [וכן העתיק בסידור וילנא], הוא ה' אלקי ישראל הבה תמים, והוא פסוק בשמואל א' יד, מא, ופירושו תן באמת.
גם יצא לי לפתוח פעם ספר זמירות ישראל, ספר שלם של פיוטים מאת ר' ישראל נג'ארה מחבר הפיוט יה-רבון, וכבר בבית הראשון ראיתי ששינו מדפו"ר,
בדפו"ר כתוב: עובד גבורתך ותמהיא שפר קדמי להחויא. והיינו שהמשורר אומר מעשה גבורותיך ומופתיך טוב לי להגיד, והוא ע"פ דניאל ג, לב.
אמנם בסידורים כתוב: עובד גבורתך ותמהיא שפר קדמך להחויא, שיבשו גם הענין וגם הפסוק.
רוצה להתעלות כתב:
13 יולי 2020, 00:42
יצחק כתב:
12 יולי 2020, 23:47
שמעתי פעם בשם הרב גרשון אדלשטיין דבר מענין, שלא מצאנו שחיברו פיוטים לסעודות של יו"ט (אולי יש מעט מזעיר, לא ידוע לי), אבל לסעודות שבת יש הרבה פיוטים.
והטעם משום שביו"ט הסעודה היא "חציו לכם" ולא שייך שם כ"כ פיוטים לכבוד המועד אבל סעודות שבת המה ענין יותר גבוה (כל אחד יפרש כפי הבנתו ומושגיו) ומתאים בהם פיוטים כמו שיש יוצרות וכו' בתפילה כך יש גם בסעודות.
באותו מקום שכתוב שיו"ט בעי 'חציו לכם' כתוב שגם שבת בעי 'חציו לכם' - פסחים סח:, כך שתמוה פירוש זה.
ואני אומר, לפני שמפלפלים מה הטעם שתיקנו לשבת ולא ליום טוב, צא ובדוק אם באמת זה כך.
ואני מציע לפתוח ספר 'ממעונות אריות' של זכרון אהרן [מופיע באוצה"ח] שם מופיעים שירים וזמירות מעשרות גדולי ישראל, ומופיעים שם עשרות שירים ופיוטים לימים טובים וחגים, עיין שם ותרוה נחת.
אך הטעם הפשוט שלא הוצרכו לזה, כי ביום טוב אפשר לשורר משירי ההלל, והתפילות והמוספים וכו'.


יקיר
הודעות: 106
הצטרף: 16 פברואר 2020, 09:33
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יקיר » 13 יולי 2020, 11:25

אם בזמירות עסקינן וביחוד בפיוט כל מקדש לא הבנתי כוונת עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר 'עולמים'


יקיר
הודעות: 106
הצטרף: 16 פברואר 2020, 09:33
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יקיר » 13 יולי 2020, 11:27

עוד לא הבנתי באותו פיוט מהו 'משוך חסדך ליודעיך, קל קנוא ונוקם' מה עניין הנקמה למתן שכר, אולי כי בזה אנו רואים את היות הבורא משלם על המעשים?


יקיר
הודעות: 106
הצטרף: 16 פברואר 2020, 09:33
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יקיר » 13 יולי 2020, 11:31

ובאותו הפיוט יש לציין כי הקטעים בו פותחים באותיות ע"ס הא"ב מהבית אוהבי ה' המחכים וכו' (קודם לכן רמוז שם המחבר) והקטע האחרון הנהוג לומר מסתיים בצ' 'צדקתם תצהיר' שנים רבות לא ידעתי להיכן נעלמו האותיות האחרונות, לאחרונה הראה לי מישהו שבכת"י יש המשך "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר
רוחך תנחמו כבהמה בבקעה תרד מן ההר שבטיהם תשכנם בנחלת הסהר כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר. אך לא שמעתי על מישהו שנוהג לשיר כך.


יקיר
הודעות: 106
הצטרף: 16 פברואר 2020, 09:33
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יקיר » 13 יולי 2020, 11:33

בחיי מרן הגרי"ש אלישיב פירסם אחד מתלמידיו שרבו בחר את המנגינות המהירות ביותר לזמירות השבת כדי שיוכל לשוב ללימודו, נכחתי כשסיפרו לו על כך, הוא מחה במספר אחד הנכדים סיפר לי כי בסעודה לאחר מכן אף טרח ושורר את הזמירות יותר לאט מהרגלו.


אברהם לוי
הודעות: 116
הצטרף: 08 מרץ 2020, 18:44
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי אברהם לוי » 13 יולי 2020, 11:43

יקיר כתב:
13 יולי 2020, 11:27
עוד לא הבנתי באותו פיוט מהו 'משוך חסדך ליודעיך, קל קנוא ונוקם' מה עניין הנקמה למתן שכר, אולי כי בזה אנו רואים את היות הבורא משלם על המעשים?
אמרו במדרש תהלים מזמור ל"ו: אל תהי מושך חסד לאומות העולם אשר לא ידעוך.
ממילא מובן ההמשך אל קנא ונוקם, כלומר תמשוך חסד לישראל ותינקם מהאומות.
יקיר כתב:
13 יולי 2020, 11:31
ובאותו הפיוט יש לציין כי הקטעים בו פותחים באותיות ע"ס הא"ב מהבית אוהבי ה' המחכים וכו' (קודם לכן רמוז שם המחבר) והקטע האחרון הנהוג לומר מסתיים בצ' 'צדקתם תצהיר' שנים רבות לא ידעתי להיכן נעלמו האותיות האחרונות, לאחרונה הראה לי מישהו שבכת"י יש המשך "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר
רוחך תנחמו כבהמה בבקעה תרד מן ההר שבטיהם תשכנם בנחלת הסהר כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר. אך לא שמעתי על מישהו שנוהג לשיר כך.
כל התוספות הללו נמצאו במחזור ויטרי שהערתי אודותיו בהודעה קודמת, ונדפס על פיו בסידור וילנא.


פותח הנושא
ריש תורא
הודעות: 86
הצטרף: 04 יוני 2020, 22:37
קיבל תודה: 32 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי ריש תורא » 13 יולי 2020, 11:48

גם בפיוט ברוך ה', רמוז שם המחבר אבל רק מהקטע השני ואילך,
וכן בסיומו נוספו כמה קטעים מהקטע המתחיל ברוך הוא אלקינו.
פיוט זה קדום מאוד, מימי הראשונים.
אגב, בכמה קהילות שרים בסעודה שלישית מהקטע יצווה, מה המקור והטעם?

וכך הנוסח במחזור ויטרי:
ברוך י"י יום יום יעמוס לנו ישע ופדיום. ובשמו נגיל כל היום. ובישועתו נרים ראש עליון. כי הוא מעוז לדל ומחסה לאביון: 
ברוך הוא אלהינו אשר גמלנו. כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו. כאלה וכאלה יוסיף עמנו. להגדיל שמו הגדול הגיבור והנורא שנקרא עלינו: 
ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו. להללו ולשבחו ולספר הודו. מכל אום גבר עלינו חסדו. לכן בלב ובנפש ובמאד נמליכו ונייחדו. כי טוב י"י לעולם חסדו:
שבטי יה לישראל עדות בצרתם לו צר בסבלות ובעבדות. ובלבנת הספיר הראם [גליון כת"י: בגלות מצרים.] בעוז ידידות. ונגלה להעלותם מעומק בור [גליון כת"י: בור בחפירה ודות בבניין]. ודות. כי עם י"י החסד והרבה עמו פדות: 
מה יקר חסדו בצילו לגוננימו בגלות בבלה [גליון כת"י: למענכם שילחתי בבלה והורדתי בריחים כלם. בישעיה. ריחים משוטין. עץ המנהיג את הספינה.] שולח למענימו. להוריד בריחים נמנה בינימו. ויתנם לרחמים לפני שובימו. כי לא יטוש י"י את עמו בעבור הגדול שמו:
עילם שת כסאו להציל לידידיו. ולהאביד משם מעוזני מורדיו. מעבור בשלח פדה את עבדיו. קרן לעמו ירים תהילה לכל חסידיו. כי אם הוגה וריחם כרב חסדיו: וצפיר העיזים [גליון כת"י: מלכות יון]. הגדיל עיצומיו. גם חזות ארבע עלו ממקוממיו.
ובלבם דימו להשחית את רחומיו. ועל יד כהניו מיגר מתקוממיו. חסדי י"י כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו:
נסגרתי..... ביד רעי מדני. שבכל יום ממלאים כריסם מֵעְדַנַיי. עזרתו עמי לסמוך את אדניי. ולא נטשני כל ימי עידניי. כי לא יזנה לעולם י"י: 
בבואו.... חמוץ בגדים. זבח לו בבוצרה וטבח לו בבוגדים. ויז נצחם מלבושיו להאדם בכוחו יבצור רוח נגידים. הגה ברוחו הקשה ביום קדים: 
ראותו כי כן..... יחשוב.... תקלוט כבצר. ומלאך... בתוכה ינצר. ומזיד בשוגג במקלט העצר. אהבו את י"י חסידיו אמונים נוצר: 
יצוה י"י חסדו קהילותיו לקבץ. ומארבע רוחות עדיו להקבץ. ובהר מרום הרים אותנו להרבץ ואתנו ישוב נדחים קובץ. וישיב לא נאמר כי אם ושב וקיבץ: ככת' ושב י"י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך י"י אלהיך שמה  

 


וחי בהם
הודעות: 575
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 23:07
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי וחי בהם » 13 יולי 2020, 11:55

יקיר כתב:
13 יולי 2020, 11:27
עוד לא הבנתי באותו פיוט מהו 'משוך חסדך ליודעיך, קל קנוא ונוקם' מה עניין הנקמה למתן שכר, אולי כי בזה אנו רואים את היות הבורא משלם על המעשים?

יש על זה פירוש נפלא מהמגיד ממעזריטש, ומסתמא יש את זה בהרבה ספרים, ואני מעתיק מה שמצאתי ראשונה:
ספר ייטב לב - על פרשת תזריע
רבינו הקדוש מה"ר דב בער זלה"ה פירש משוך חסדך לידעיך אל קנא ונוקם (זמירות לליל שבת, המתחיל 'כל מקדש'), על דרך משל למי שהסכיל עשו והרים יד במלך, וישבו כסאות למשפט ונמנו וגמרו להרגו או ליסרו ולהכותו, ויען המלך ויאמר כי נכמרו רחמיו, מה בצע כי נהרגהו או נכהו, מעתה לא תהיה יראתו רצונית אלא הכרחית מכח יראת עונש, ולא בזה חפצתי. כי אם הישר בעיני להעביר על מדותי, לגדלו לרוממו ולנשאו למעלה לשבת אצלי, והוא יודע בעצמו את אשר לא טוב עשה, ובזה עצמו יבוש ויכלם ויתחרט על העבר, ותהיה יראתו רצונית על ידי הטוב שאטיב לו. וזהו שאומרים משוך חסדך לידעיך אל (בחינת חסד, הוא) קנא ונוקם, ע"כ דבריו ז"ל.


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי דרומאי » 13 יולי 2020, 13:06

ריש תורא כתב:
13 יולי 2020, 11:48
גם בפיוט ברוך ה', רמוז שם המחבר אבל רק מהקטע השני ואילך,
וכן בסיומו נוספו כמה קטעים מהקטע המתחיל ברוך הוא אלקינו.
פיוט זה קדום מאוד, מימי הראשונים.
אגב, בכמה קהילות שרים בסעודה שלישית מהקטע יצווה, מה המקור והטעם?

וכך הנוסח במחזור ויטרי:
ברוך י"י יום יום יעמוס לנו ישע ופדיום. ובשמו נגיל כל היום. ובישועתו נרים ראש עליון. כי הוא מעוז לדל ומחסה לאביון: 
ברוך הוא אלהינו אשר גמלנו. כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו. כאלה וכאלה יוסיף עמנו. להגדיל שמו הגדול הגיבור והנורא שנקרא עלינו: 
ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו. להללו ולשבחו ולספר הודו. מכל אום גבר עלינו חסדו. לכן בלב ובנפש ובמאד נמליכו ונייחדו. כי טוב י"י לעולם חסדו:
שבטי יה לישראל עדות בצרתם לו צר בסבלות ובעבדות. ובלבנת הספיר הראם [גליון כת"י: בגלות מצרים.] בעוז ידידות. ונגלה להעלותם מעומק בור [גליון כת"י: בור בחפירה ודות בבניין]. ודות. כי עם י"י החסד והרבה עמו פדות: 
מה יקר חסדו בצילו לגוננימו בגלות בבלה [גליון כת"י: למענכם שילחתי בבלה והורדתי בריחים כלם. בישעיה. ריחים משוטין. עץ המנהיג את הספינה.] שולח למענימו. להוריד בריחים נמנה בינימו. ויתנם לרחמים לפני שובימו. כי לא יטוש י"י את עמו בעבור הגדול שמו:
עילם שת כסאו להציל לידידיו. ולהאביד משם מעוזני מורדיו. מעבור בשלח פדה את עבדיו. קרן לעמו ירים תהילה לכל חסידיו. כי אם הוגה וריחם כרב חסדיו: וצפיר העיזים [גליון כת"י: מלכות יון]. הגדיל עיצומיו. גם חזות ארבע עלו ממקוממיו.
ובלבם דימו להשחית את רחומיו. ועל יד כהניו מיגר מתקוממיו. חסדי י"י כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו:
נסגרתי..... ביד רעי מדני. שבכל יום ממלאים כריסם מֵעְדַנַיי. עזרתו עמי לסמוך את אדניי. ולא נטשני כל ימי עידניי. כי לא יזנה לעולם י"י: 
בבואו.... חמוץ בגדים. זבח לו בבוצרה וטבח לו בבוגדים. ויז נצחם מלבושיו להאדם בכוחו יבצור רוח נגידים. הגה ברוחו הקשה ביום קדים: 
ראותו כי כן..... יחשוב.... תקלוט כבצר. ומלאך... בתוכה ינצר. ומזיד בשוגג במקלט העצר. אהבו את י"י חסידיו אמונים נוצר: 
יצוה י"י חסדו קהילותיו לקבץ. ומארבע רוחות עדיו להקבץ. ובהר מרום הרים אותנו להרבץ ואתנו ישוב נדחים קובץ. וישיב לא נאמר כי אם ושב וקיבץ: ככת' ושב י"י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך י"י אלהיך שמה  


אצלנו שרים בבוקר עד בבואו מאדום, ומבבואו מאדום עד הסוף בסעודה ג'.
והטעם שמעתי, משום דמשם ואילך קאי אלעתיד לבא, והוא שייך למנחה דשבת.
 


פותח הנושא
ריש תורא
הודעות: 86
הצטרף: 04 יוני 2020, 22:37
קיבל תודה: 32 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי ריש תורא » 13 יולי 2020, 13:11

דרומאי כתב:
13 יולי 2020, 13:06
ריש תורא כתב:
13 יולי 2020, 11:48
גם בפיוט ברוך ה', רמוז שם המחבר אבל רק מהקטע השני ואילך,
וכן בסיומו נוספו כמה קטעים מהקטע המתחיל ברוך הוא אלקינו.
פיוט זה קדום מאוד, מימי הראשונים.
אגב, בכמה קהילות שרים בסעודה שלישית מהקטע יצווה, מה המקור והטעם?

וכך הנוסח במחזור ויטרי:
ברוך י"י יום יום יעמוס לנו ישע ופדיום. ובשמו נגיל כל היום. ובישועתו נרים ראש עליון. כי הוא מעוז לדל ומחסה לאביון: 
ברוך הוא אלהינו אשר גמלנו. כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו. כאלה וכאלה יוסיף עמנו. להגדיל שמו הגדול הגיבור והנורא שנקרא עלינו: 
ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו. להללו ולשבחו ולספר הודו. מכל אום גבר עלינו חסדו. לכן בלב ובנפש ובמאד נמליכו ונייחדו. כי טוב י"י לעולם חסדו:
שבטי יה לישראל עדות בצרתם לו צר בסבלות ובעבדות. ובלבנת הספיר הראם [גליון כת"י: בגלות מצרים.] בעוז ידידות. ונגלה להעלותם מעומק בור [גליון כת"י: בור בחפירה ודות בבניין]. ודות. כי עם י"י החסד והרבה עמו פדות: 
מה יקר חסדו בצילו לגוננימו בגלות בבלה [גליון כת"י: למענכם שילחתי בבלה והורדתי בריחים כלם. בישעיה. ריחים משוטין. עץ המנהיג את הספינה.] שולח למענימו. להוריד בריחים נמנה בינימו. ויתנם לרחמים לפני שובימו. כי לא יטוש י"י את עמו בעבור הגדול שמו:
עילם שת כסאו להציל לידידיו. ולהאביד משם מעוזני מורדיו. מעבור בשלח פדה את עבדיו. קרן לעמו ירים תהילה לכל חסידיו. כי אם הוגה וריחם כרב חסדיו: וצפיר העיזים [גליון כת"י: מלכות יון]. הגדיל עיצומיו. גם חזות ארבע עלו ממקוממיו.
ובלבם דימו להשחית את רחומיו. ועל יד כהניו מיגר מתקוממיו. חסדי י"י כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו:
נסגרתי..... ביד רעי מדני. שבכל יום ממלאים כריסם מֵעְדַנַיי. עזרתו עמי לסמוך את אדניי. ולא נטשני כל ימי עידניי. כי לא יזנה לעולם י"י: 
בבואו.... חמוץ בגדים. זבח לו בבוצרה וטבח לו בבוגדים. ויז נצחם מלבושיו להאדם בכוחו יבצור רוח נגידים. הגה ברוחו הקשה ביום קדים: 
ראותו כי כן..... יחשוב.... תקלוט כבצר. ומלאך... בתוכה ינצר. ומזיד בשוגג במקלט העצר. אהבו את י"י חסידיו אמונים נוצר: 
יצוה י"י חסדו קהילותיו לקבץ. ומארבע רוחות עדיו להקבץ. ובהר מרום הרים אותנו להרבץ ואתנו ישוב נדחים קובץ. וישיב לא נאמר כי אם ושב וקיבץ: ככת' ושב י"י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך י"י אלהיך שמה  

אצלנו שרים בבוקר עד בבואו מאדום, ומבבואו מאדום עד הסוף בסעודה ג'.
והטעם שמעתי, משום דמשם ואילך קאי אלעתיד לבא, והוא שייך למנחה דשבת.


מתאים למ"ש הב"ח [וכן מובא מהאריז"ל] דממלחמת גוג ומגוג ניצול בזכות סעודה שלישית כנגד שבת של עתיד דאותן שבע שנים של גוג הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבא פי' קבול שכר:


יראתי בפצותי
הודעות: 375
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 13 יולי 2020, 13:28

יקיר כתב:
13 יולי 2020, 11:25
אם בזמירות עסקינן וביחוד בפיוט כל מקדש לא הבנתי כוונת עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר 'עולמים'
בפשטות זה כך: עזור, לשובתים בשביעית בחריש ובקציר, עולמים. כלומר העזרה לאלו ששובתים, בחריש ובקציר, תהיה לעולמים. וככלל, פיוט זה, ופיוט ברוך ה' יום יום, קשים, כי הם נוסח אשכנזי קדום, וכמו כל פיוטי אשכנז, כסליחות, קינות ויוצרות.
ואגב, מה הקשר לפיוט ברוך ה' יום יום, ולשבת קודש.
 


יראתי בפצותי
הודעות: 375
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 13 יולי 2020, 13:30

כבר שנים, שאני מסתפק, אם לפיוטים שחיברו לשב"ק, היה במקור מנגינה. אשמח למקורות.


בר בי רב דחד יומא
הודעות: 289
הצטרף: 19 מאי 2020, 20:01
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי בר בי רב דחד יומא » 13 יולי 2020, 13:34

שמעתי פעם שבפיוט "כי אשמרה שבת" גירסה שלא מדברים על פורענות אז במקום לומר "המתאבלים בו אחור נסוגים" אומרים "המתענגים בו ששון ושמחה משיגים" ויש עוד שינוי גרסה בבית האחרון שאיני זכרו על בוריו אם מישהו יודע את המקור והשינוי הנוסף אשמח אם ישתף


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי דרומאי » 13 יולי 2020, 13:42

בר בי רב דחד יומא כתב:
13 יולי 2020, 13:34
שמעתי פעם שבפיוט "כי אשמרה שבת" גירסה שלא מדברים על פורענות אז במקום לומר "המתאבלים בו אחור נסוגים" אומרים "המתענגים בו ששון ושמחה משיגים" ויש עוד שינוי גרסה בבית האחרון שאיני זכרו על בוריו אם מישהו יודע את המקור והשינוי הנוסף אשמח אם ישתף
אכן יש כזה שינוי, והוא נובע מאי הבנה של הפזמון. המתקנים סברו שהפייט בא לקלל את המתאבלים בשבת שיהו אחור נסוגים ולכן תיקנו הנוסח, אבל באמת כוונת הפייט שהמתאבלים- דהיינו האבלים, בו אחור נסוגים- בהגיע השבת הם נסוגים אחור מאבלותם ואין נוהגין אבלות בפרהסיא [שמעתי מת"ח אחד ז"ל].

התיקון בבית האחרון הוא במקום 'מחל מלאכה בו סופו להכרית' שקאי על עונש כרת למחלל שבת, תיקנו 'השומר אותו סופו לשארית'- מקוה שדייקתי בנוסח.
 


בר בי רב דחד יומא
הודעות: 289
הצטרף: 19 מאי 2020, 20:01
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי בר בי רב דחד יומא » 13 יולי 2020, 13:45

דרומאי כתב:
13 יולי 2020, 13:42
בר בי רב דחד יומא כתב:
13 יולי 2020, 13:34
שמעתי פעם שבפיוט "כי אשמרה שבת" גירסה שלא מדברים על פורענות אז במקום לומר "המתאבלים בו אחור נסוגים" אומרים "המתענגים בו ששון ושמחה משיגים" ויש עוד שינוי גרסה בבית האחרון שאיני זכרו על בוריו אם מישהו יודע את המקור והשינוי הנוסף אשמח אם ישתף
אכן יש כזה שינוי, והוא נובע מאי הבנה של הפזמון. המתקנים סברו שהפייט בא לקלל את המתאבלים בשבת שיהו אחור נסוגים ולכן תיקנו הנוסח, אבל באמת כוונת הפייט שהמתאבלים- דהיינו האבלים, בו אחור נסוגים- בהגיע השבת הם נסוגים אחור מאבלותם ואין נוהגין אבלות בפרהסיא [שמעתי מת"ח אחד ז"ל].

התיקון בבית האחרון הוא במקום 'מחל מלאכה בו סופו להכרית' שקאי על עונש כרת למחלל שבת, תיקנו 'השומר אותו סופו לשארית'- מקוה שדייקתי בנוסח.

לא מסתבר שדייקת כי צריך שהבתים יהיו ר"ת אברהם ואם אתה כבר יודע על הגי' הזו יש לך מושג מה מקורה
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי דרומאי » 13 יולי 2020, 13:50

בר בי רב דחד יומא כתב:
13 יולי 2020, 13:45
דרומאי כתב:
13 יולי 2020, 13:42
בר בי רב דחד יומא כתב:
13 יולי 2020, 13:34
שמעתי פעם שבפיוט "כי אשמרה שבת" גירסה שלא מדברים על פורענות אז במקום לומר "המתאבלים בו אחור נסוגים" אומרים "המתענגים בו ששון ושמחה משיגים" ויש עוד שינוי גרסה בבית האחרון שאיני זכרו על בוריו אם מישהו יודע את המקור והשינוי הנוסף אשמח אם ישתף
אכן יש כזה שינוי, והוא נובע מאי הבנה של הפזמון. המתקנים סברו שהפייט בא לקלל את המתאבלים בשבת שיהו אחור נסוגים ולכן תיקנו הנוסח, אבל באמת כוונת הפייט שהמתאבלים- דהיינו האבלים, בו אחור נסוגים- בהגיע השבת הם נסוגים אחור מאבלותם ואין נוהגין אבלות בפרהסיא [שמעתי מת"ח אחד ז"ל].

התיקון בבית האחרון הוא במקום 'מחל מלאכה בו סופו להכרית' שקאי על עונש כרת למחלל שבת, תיקנו 'השומר אותו סופו לשארית'- מקוה שדייקתי בנוסח.
לא מסתבר שדייקת כי צריך שהבתים יהיו ר"ת אברהם ואם אתה כבר יודע על הגי' הזו יש לך מושג מה מקורה

זהו שינוי של אדמו"רים, והם לא דייקו על הראשי תיבות, כמו ששאר מתקנים בעוד זמירות לא הקפידו על החרוזים.

לדוגמא, בפיוט יום שבת קודש הוא יש חרוז 'זה האות אשר שם אל, בינו ובין בני ישראל, ובשביעי אשר הואל, שמבטיון הנהר, שבכל יום רץ ונמהר, יוכיח בו מנוח תשיב למין הנמהר', ותיקנו משום שלום מלכות 'תשיב למין אשר שואל'- ואיבדו עי"ז החרוז, כי סוף הבית אמור להתחרז עם חלקו השני של הבית ולא עם חלקו הראשון, כמו בשאר הבתים. ועוד כהנה רבות.
 


בר בי רב דחד יומא
הודעות: 289
הצטרף: 19 מאי 2020, 20:01
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: זמירות שבת

שליחה על ידי בר בי רב דחד יומא » 13 יולי 2020, 13:55

שמעתי על כאלה שבמקום לומר "והוא ידרוש לציון עיר הנדחה" אומרים עיר המלוכה

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “שבת קודש”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח