זמירות שבת

[יקיר]

אמרו במדרש תהלים מזמור ל"ו: אל תהי מושך חסד לאומות העולם אשר לא ידעוך.
ממילא מובן ההמשך אל קנא ונוקם, כלומר תמשוך חסד לישראל ותינקם מהאומות.

בכדי לא למשוך חסד לאומות צריך דווקא למידת הנקמה?

[במבי]

איני יודע איך היה מנהג אבותיו של הגר"מ שפירא אבל ברור שזה לא חידוש שלו הנידון על אמירת צאתכם לשלום הוא עתיק יומין.

היעבץ בסידורו הוא הראשון שעורר בזה כמדומני, וכותב ישוב דחוק, ויש לו עוד טענות בדקדוק על פיוט זה, ומסקנתו היא, וז"ל:
ומנהגי לקבל המלאכים ולומר שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בלבד, כדי שלא לשנות המנהג מכל וכל.

מישהו יודע מה עניין 3 פעמים?

ומובא גם שצריך לומר ויכולו ג' פעמים, פעם בתוך התפילה ופעםמלאחריה ופעם בקידוש וזכורני בשם ר' משה פיינשטיין דלדעה זו יש לומר ויכולו דקידוש בעמידה.

[HaimL]

מישהו יודע מה עניין 3 פעמים?

לפני הרבה שנים חיפשנו אבי שליט"א ואנוכי בכל סידור או ספר שבא תח"י מקור לאמירת שלום עליכם ג"פ ולא מצאנו.

אבי דיבר עם רבו שאמר לו שמנהגו לומר רק פעם אחת!

אחד הרמי"ם אצלי בישיבה שהיה חריף ומברר דברים ולא נהג כמלומדה, (ובנוסף היה לו "מענה לשון") ענה לשאלתי שהוא מטעם שלוקח הרבה זמן לנשים להתארגן עם ההכנות של הסלטים והדגים לפני הסעודה... 

אם תמצא מקור טוב לדבר נשמח כולנו!!

 

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה. 
 

[אליהו52]

מישהו יודע מה עניין 3 פעמים?

לפני הרבה שנים חיפשנו אבי שליט"א ואנוכי בכל סידור או ספר שבא תח"י מקור לאמירת שלום עליכם ג"פ ולא מצאנו.

אבי דיבר עם רבו שאמר לו שמנהגו לומר רק פעם אחת!

אחד הרמי"ם אצלי בישיבה שהיה חריף ומברר דברים ולא נהג כמלומדה, (ובנוסף היה לו "מענה לשון") ענה לשאלתי שהוא מטעם שלוקח הרבה זמן לנשים להתארגן עם ההכנות של הסלטים והדגים לפני הסעודה... 

אם תמצא מקור טוב לדבר נשמח כולנו!!

 

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה. 

אאל"ט בקידוש לבנה יש מקור ע"פ קבלה (שעה"כ) לומר שלום עליכם ג"פ אבל הוא משהו מיוחד בעניין הלבנה כמדומני
 

[ישראל הכהן]

אני מכיר ת"ח גדול שליט"א שבכל מקום שכתוב לומר ג' פעמים כגון בקידוש לבנה ובה' צבקות אחר פיטום הקטורת ועוד, אומר רק פעם אחת.
החסידים נוהגים לומר כל מקום ג' פעמים, גם בה' צבקות בהבדלה.
אבל בובא לציון אומרים ה' צבקות פעם אחת,
[סדר אמירת ה' צבקות בכל המקומות ה' צבקות משגב, ה' צבקות אשרי, וה' הושיעה.]

[אליהו52]

אני מכיר ת"ח גדול שליט"א שבכל מקום שכתוב לומר ג' פעמים כגון בקידוש לבנה ובה' צבקות אחר פיטום הקטורת ועוד אומר רק פעם אחת,
החסידים נוהגים לומר כל מקום ג' פעמים, גם בה' צבקות בהבדלה.
אבל בובא לציון אומרים ה' צבקות פעם אחת,
[סדר אמירת ה' צבקות בכל המקומות ה' צבקות משגב, ה' צבקות אשרי, וה' הושיעה.]

אני לא מתקיף רק מציין עובדה!
ת"ח גדול לא אומר שמעשיו ע"פ קבלה (עיין תגובתי הקודמת) ולמעשה נראה שכך נהגו [כמעט] כל ישראל לומר בקידוש לבנה ג"פ

[אבי חי]

[סדר אמירת ה' צבקות בכל המקומות ה' צבקות משגב, ה' צבקות אשרי, וה' הושיעה.]

[כמדומני שעיקר המקור לומר ג' פסוקים אלו נמצא בירו'].

בהבדלה י"א רק ה' צבקות עמנו.
 

[ישראל הכהן]

[סדר אמירת ה' צבקות בכל המקומות ה' צבקות משגב, ה' צבקות אשרי, וה' הושיעה.]

בהבדלה י"א רק ה' צבקות עמנו.

לא שמעתי על זה.
סליחה.

[אברהם העברי]

במתיבתא [על זמירות שבת] כ' דשני הבתים האחרונים בפיוט "יונה מצאה בו מנוח" שונו ע"י הצנזורה

לא האחרונים אלא השלישי והרביעי (ומתוך ערפל, דרוך בנעל,)

לא שונו ע"י הצנזורה, אלא משום מלכות.

קראתי פעם בזמירון מהדורה מדעית שריה"ל עצמו חיבר גם את הגירסא שבידינו ולכאו' הוא כמו שכתבת אך לא ידוע לי לזה מקור
(מלבד מה שהגירסא העכשווית מאוד מוצלחת ומדויקת מבחינת החרוזים והמשקלים ולא מתאימה לצנזורה)
 

[יעקב שלם]

מישהו יודע מה עניין 3 פעמים?

לפני הרבה שנים חיפשנו אבי שליט"א ואנוכי בכל סידור או ספר שבא תח"י מקור לאמירת שלום עליכם ג"פ ולא מצאנו.

אבי דיבר עם רבו שאמר לו שמנהגו לומר רק פעם אחת!

אחד הרמי"ם אצלי בישיבה שהיה חריף ומברר דברים ולא נהג כמלומדה, (ובנוסף היה לו "מענה לשון") ענה לשאלתי שהוא מטעם שלוקח הרבה זמן לנשים להתארגן עם ההכנות של הסלטים והדגים לפני הסעודה... 

אם תמצא מקור טוב לדבר נשמח כולנו!!

 

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה. 

ראה רא"ש יומא פ"ח סי כח דרך חכמים לכפול כל דבר שלוש פעמים

כתבתי לי כמה מקורות
שקלים ג ג תרום תרום תרום
בעומר מגל זה
יבמות סוף פי"ב בית חלוץ הנעל
נדרים ??  לגבי התרת נדרים
סוטה ז ח לגבי אגריפס ובתויו"ט שם
 

[בן ראם]

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה.

אני מכיר ת"ח גדול שליט"א שבכל מקום שכתוב לומר ג' פעמים כגון בקידוש לבנה ובה' צבקות אחר פיטום הקטורת ועוד, אומר רק פעם אחת.
החסידים נוהגים לומר כל מקום ג' פעמים, גם בה' צבקות בהבדלה.
אבל בובא לציון אומרים ה' צבקות פעם אחת,
[סדר אמירת ה' צבקות בכל המקומות ה' צבקות משגב, ה' צבקות אשרי, וה' הושיעה.]

מצרף קטע מתוך הספר ברכות בחשבון לגרש"ד פינקוס זצ"ל. הוא מתייחס לעניין, אבל עדיין צריך להבין מתי אומרים ומתי לא.

מספר 3 הרב פינקוס.docx

[HaimL]

לפני הרבה שנים חיפשנו אבי שליט"א ואנוכי בכל סידור או ספר שבא תח"י מקור לאמירת שלום עליכם ג"פ ולא מצאנו.

אבי דיבר עם רבו שאמר לו שמנהגו לומר רק פעם אחת!

אחד הרמי"ם אצלי בישיבה שהיה חריף ומברר דברים ולא נהג כמלומדה, (ובנוסף היה לו "מענה לשון") ענה לשאלתי שהוא מטעם שלוקח הרבה זמן לנשים להתארגן עם ההכנות של הסלטים והדגים לפני הסעודה... 

אם תמצא מקור טוב לדבר נשמח כולנו!!

 

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה. 

ראה רא"ש יומא פ"ח סי כח דרך חכמים לכפול כל דבר שלוש פעמים

כתבתי לי כמה מקורות
שקלים ג ג תרום תרום תרום
בעומר מגל זה
יבמות סוף פי"ב בית חלוץ הנעל
נדרים ??  לגבי התרת נדרים
סוטה ז ח לגבי אגריפס ובתויו"ט שם

אמת, אבל כל זה שייך בהלכות (למשל בקצירת העומר שצריכה דווקא אישור ופרסום, כנגד דברי הצדוקים וכו').

בפסוקים ובקשות ותחינות הוא טעם קבלי (כאמור, אני צריך למצוא את המקור שראיתי לזה).
 

[דרומאי]

אני מכיר ת"ח גדול שליט"א שבכל מקום שכתוב לומר ג' פעמים כגון בקידוש לבנה ובה' צבקות אחר פיטום הקטורת ועוד, אומר רק פעם אחת.

כן היה נוהג הרב אלישיב.

[אברהם העברי]

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה. 

ראה רא"ש יומא פ"ח סי כח דרך חכמים לכפול כל דבר שלוש פעמים

כתבתי לי כמה מקורות
שקלים ג ג תרום תרום תרום
בעומר מגל זה
יבמות סוף פי"ב בית חלוץ הנעל
נדרים ??  לגבי התרת נדרים
סוטה ז ח לגבי אגריפס ובתויו"ט שם

אמת, אבל כל זה שייך בהלכות (למשל בקצירת העומר שצריכה דווקא אישור ופרסום, כנגד דברי הצדוקים וכו').

בפסוקים ובקשות ותחינות הוא טעם קבלי (כאמור, אני צריך למצוא את המקור שראיתי לזה).

עי' בבי' הגר"א על הפסוק "קדוש קדוש קדוש"

[בן זכאי]

אם כבר בפירוש עסקינן אולי אי מי יודע מה פירושה של שורה בפיוט חלבי לשבת חתן- "אל מאד נעלה אקדם פניו", שנאמר בו - "ותמלוך המלכה רחל כשלמה במלכותו". ממתי רחל היא מלכה?

אתה צריך להכיר את סגנון השירים הללו: בחלב נהגו לחבר שירים לכבוד שמחות של אנשים מסויימים כך נהגו ר' רפאל ענתבי ובעיקר תלמידו רר משה אשקר הכהן שהוא מחבר השיר הזה ושיר זה נתחבר לרגל חתונת זוג שנקראו רחל ושלמה ובזה הכל על מקומו בא בשלום

[ישראל הכהן]

ראה בבי' הגר"א על הפסוק "קדוש קדוש קדוש"

זה מעניין שהגר"א פירש אחרת מהתרגום בובא לציון.

אבל שם כל קדוש זה דרגה אחרת, אבל סתם לכפול פסוק ג"פ לכאורה שאני.
 

[דרומאי]

לא האחרונים אלא השלישי והרביעי (ומתוך ערפל, דרוך בנעל,)

לא שונו ע"י הצנזורה, אלא משום שלום מלכות.

קראתי פעם בזמירון מהדורה מדעית שריה"ל עצמו חיבר גם את הגירסא שבידינו ולכאו' הוא כמו שכתבת אך לא ידוע לי לזה מקור
(מלבד מה שהגירסא העכשווית מאוד מוצלחת ומדויקת מבחינת החרוזים והמשקלים ולא מתאימה לצנזורה)

שוב. הצנזור לא כתב נוסחאות בתפילה ובזמירות, אלא משום שלום מלכות שינו וייפו את הפיוטים כדי שלא יפגעו בגוים.
וכדרך שהאדמו"רים שינו כדי לא להזכיר אבלות או כרת וכדו'.

[אליהו52]

לפני הרבה שנים חיפשנו אבי שליט"א ואנוכי בכל סידור או ספר שבא תח"י מקור לאמירת שלום עליכם ג"פ ולא מצאנו.

אבי דיבר עם רבו שאמר לו שמנהגו לומר רק פעם אחת!

אחד הרמי"ם אצלי בישיבה שהיה חריף ומברר דברים ולא נהג כמלומדה, (ובנוסף היה לו "מענה לשון") ענה לשאלתי שהוא מטעם שלוקח הרבה זמן לנשים להתארגן עם ההכנות של הסלטים והדגים לפני הסעודה... 

אם תמצא מקור טוב לדבר נשמח כולנו!!

 

כמדומני שראיתי פעם שכל דבר שהנהיגו לומר ג"פ הוא ע"פ הקבלה, ושייך להמשכות ולהשפעות, אבל אני צריך לחפש את המקור לזה. 

ראה רא"ש יומא פ"ח סי כח דרך חכמים לכפול כל דבר שלוש פעמים

כתבתי לי כמה מקורות
שקלים ג ג תרום תרום תרום
בעומר מגל זה
יבמות סוף פי"ב בית חלוץ הנעל
נדרים ??  לגבי התרת נדרים
סוטה ז ח לגבי אגריפס ובתויו"ט שם

מודה אני בבוקר לא אומרים ג"פ וכן עוד הרבה דברים
כך שודאי העניין לחזק מופיע בכמה מקומות השאלה מה ראו על ככה בשלום עליכם
 

[אברהם העברי]

 

זה מעניין שהגר"א פירש אחרת מהתרגום בובא לציון.

אבל שם כל קדוש זה דרגה אחרת, אבל סתם לכפול פסוק ג"פ לכאורה שאני.

זה בכלל לא שונה
הכפילה ג"פ מורה על חיזוק העניין באופן שאין למעלה ממנו והוא מתפרש בכל מקום לגופו כגון כאן - למעלה למטה ולעולם, וכן במקומות אחרים מתפרש כעבר הווה עתיד

[ישראל הכהן]

 

זה מעניין שהגר"א פירש אחרת מהתרגום בובא לציון.

אבל שם כל קדוש זה דרגה אחרת, אבל סתם לכפול פסוק ג"פ לכאורה שאני.

זה בכלל לא שונה
הכפילה ג"פ מורה על חיזוק העניין באופן שאין למעלה ממנו והוא מתפרש בכל מקום לגופו כגון כאן - למעלה למטה ולעולם, וכן במקומות אחרים מתפרש כעבר הווה עתיד

נכון.
אבל עדיין זה משמעות אחרת לגמרי, דרגה ובחינה שונה, קדוש למטה, קדוש למעלה וקדוש לעולם, שזה לא מחייב אחד את רעהו, כי יתכן  שיש רק בחינה אחת, כקדוש לעולם ולא למעלה, או למעלה ולא לעולם.

אבל אין לזה קשר לחזור על פסוק ה' צבקות כמה פעמים, שהמשמעות נשארת אותו דבר.
כי אם כך אפשר לחזק כל פסוק ולחזור עליו שוב.

כ"ז כתבתי בביאור דעת הגרי"ש זצ"ל ועוד תחי"ם הסוברים שלא לחזור ג"פ.

[בן ראם]

מחבר השיר הזה ושיר זה נתחבר לרגל חתונת זוג שנקראו רחל ושלמה ובזה הכל על מקומו בא בשלום
חזרה למעלה

כבר הציעו כן לעיל, ואני תמה, למה אם כן נכנס השיר כמות שהוא לדיוואן? איפה השכל?

[בן זכאי]

זו לא הצעה זו המציאות עיין בספרים שיר ושבחה, הלל וזמרה של הרבנים ענתבי ואשקר ותיווכח

[מתאהב על ידך]

שמעתי פעם בשם הרב גרשון אדלשטיין דבר מענין, שלא מצאנו שחיברו פיוטים לסעודות של יו"ט (אולי יש מעט מזעיר, לא ידוע לי), אבל לסעודות שבת יש הרבה פיוטים.
והטעם משום שביו"ט הסעודה היא "חציו לכם" ולא שייך שם כ"כ פיוטים לכבוד המועד אבל סעודות שבת המה ענין יותר גבוה (כל אחד יפרש כפי הבנתו ומושגיו) ומתאים בהם פיוטים כמו שיש יוצרות וכו' בתפילה כך יש גם בסעודות.

אולי כי יש כבר יוצרות ותפילה מפורטת וכו'.
משא"כ שבת שתדיר ובכל פעם הכל אותו דבר, והרגישו שאם לא הזמירות יחסר בקיום "זכור" (שנאמר רק בשבת). 
 

[מתאהב על ידך]

מישהו יכול להסביר לי איך נפל לנו על השכל לחשוב שאודה לאל לבב חוקר - זהו שיר של שבת?
זה מוסר בלי כפפות, תובעני מאיים ומפחיד, בלי שמץ של זכירת השבת.

[אבר כיונה]

שיר זה נתחבר לרגל חתונת זוג שנקראו רחל ושלמה

הכלה אכן רחל, אך החתן הוא אליהו (גינדי) ולכן ראשי הבתים הם אותיות אליה (ותחילת המלה השניה בכל בית אותיות משה, כשם אבי הכלה)

[אברהם העברי]

מישהו יכול להסביר לי איך נפל לנו על השכל לחשוב שאודה לאל לבב חוקר - זהו שיר של שבת?
זה מוסר בלי כפפות, תובעני מאיים ומפחיד, בלי שמץ של זכירת השבת.

מי אמר לך שזה שיר של שבת?
אאל"ט זה מופיע בסידורי ע"מ לפני שחרית בלי שום קישור לשבת
(עד כמה שזכורני נכון מופיע שם גם נוסח מסוים לאומרו בשבת במקום הבית של "ימצאה מטונפת")

[דרומאי]

מישהו יכול להסביר לי איך נפל לנו על השכל לחשוב שאודה לאל לבב חוקר - זהו שיר של שבת?
זה מוסר בלי כפפות, תובעני מאיים ומפחיד, בלי שמץ של זכירת השבת.

מי אמר לך שזה שיר של שבת?
אאל"ט זה מופיע בסידורי ע"מ לפני שחרית בלי שום קישור לשבת
(עד כמה שזכורני נכון מופיע שם גם נוסח מסוים לאומרו בשבת במקום הבית של "ימצאה מטונפת")

בשבת יש שאין אומרים גם ימצאה מקושטת משום דמיירי בתפילין ושבת לאו זמן תפילין.

[בן ראם]

כן היה נוהג הרב אלישיב.

ושלום עליכם? בשבת ובברכת הלבנה

[דרומאי]

כן היה נוהג הרב אלישיב.

ושלום עליכם?

לא ראיתי, אנסה לברר.
 

[בן ראם]

הכלה אכן רחל, אך החתן הוא אליהו (גינדי) ולכן ראשי הבתים הם אותיות אליה (ותחילת המלה השניה בכל בית אותיות משה, כשם אבי הכלה)

ומה עם המחבר? אולי הוא אליה?