פרשת בשלח - הכאת היאור במטהו של משה

פשר פרשה

מנהל תוכן
[highlight=yellow]הכאת היאור במטהו של משה[/highlight]​

"ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני.
ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם וקח אתך מזקני ישראל, ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת" (שמות יז, ה).

וצריך עיון, שהרי מפורש לעיל (ז, יט) שלא משה רבינו הכה את היאור אלא אהרן, וכמו שפירש רש"י שם "לפי שהגן היאור על משה כשהושלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן".
 

עברי

משתמש רגיל
כבר היה אפשר להק' כן בפרשת וארא בגוף הציווי, שה' ציווה את משה לומר לפרעה "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם" וכך משה עשה.
ואין זה קושיא כלל, שאהרן היה כ"עוייזר" של משה ומלכתחילה רק משה היה צריך לעשות הכל לבדו אלא שנמסר לו את אהרן.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בגמרא סנהדרין צט, ב אמרו: אמר רבי אבהו: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאר, וכי משה הכהו? והלא אהרן הכהו! אלא לומר לך: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
עברי אמר:
כבר היה אפשר להק' כן בפרשת וארא בגוף הציווי, שה' ציווה את משה לומר לפרעה "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם" וכך משה עשה.
אור זרוע אמר:
בגמרא סנהדרין צט, ב אמרו: אמר רבי אבהו: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאר, וכי משה הכהו? והלא אהרן הכהו! אלא לומר לך: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

הנה נמצא לפנינו שהגמרא לא דנה באותה פרשה עצמה, כלומר, בציווי [כמו שהעיר הרה"ג @עברי] ובהכאה עצמה, אלא מההכאה בפועל בפרשת וארא לפרשה שלנו. ולכאורה יש להבין מדוע.
ואולי י"ל דכיוון דכל דברי ה' אל משה לאמר לפרעה לא נאמרו על ידו ישרות אלא על ידי אהרן, וכמו שכתב האבן עזרא פ"ז פ"ב "אעפ"י שלא נזכר אהרן בכל פעם בבוא משה אל פרעה, ידענו כי לעולם יחדיו באו". ואם כן נמצא שכאשר הקב"ה אומר למשה לומר לפרעה "אנכי מכה במטה אשר בידי" אהרן אומר כן לפרעה, והרי הדברים נכונים שכן אהרן הכה במטה, וכיוון שניתן לפרש שהקב"ה אמר כן כי זה מתפרש היטב על פי הפשט ביחס לאהרן, לא הביאה הגמרא ראיה אלא מפרשתן, ודו"ק.
 

זענדל

משתמש רגיל
בזוהר הק' פרשת שלח כתוב לאמר:
ותרד בת פרעה. דא היא, דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא, כמה דאתמר לרחוץ על היאור. על היאור דייקא, ולא על הים. ואי תימא, הא כתיב ומטך אשר הכית בו את היאור. ומשה לא הכה אלא בים, וקרייה קרא יאור. אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה, ושווייה קרא דאיהו עבד. כהאי גוונא וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור, ואהרן הכה, אלא (ס''א דעל דא) עד דאתא מסטרא דקודשא בריך הוא, קרייה קרא הכות ה', לבתר קרייה בשמא דמשה. ונערותיה הולכות, אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא.
[תרגום ללה"ק: ותרד בת פרעה - זוהי שבאה מצד שמאל של דין הקשה, כמו שנאמר לרחץ על היאר. על היאור דוקא, ולא על הים. ואם תאמר, הרי כתוב ומטך אשר הכית בו את היאר, ומשה לא הכה אלא בים, וקראו הכתוב יאור, אלא יאור היה שהכה אהרן על ידי משה, ושמו הכתוב שהוא עשה. כמו זה, וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאר. ואהרן הכה. אלא (שעל זה) עד שבא מצד הקדוש ברוך הוא קראו הכתוב הכות ה'. אחר כך קראו בשם של משה. ונערתיה הולכות אותן שאר מרכבות שבאות מצד זה].
לא שאני מבין כל מילה, אבל הענין בערך......
 

זענדל

משתמש רגיל
אור זרוע אמר:
בגמרא סנהדרין צט, ב אמרו: אמר רבי אבהו: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאר, וכי משה הכהו? והלא אהרן הכהו! אלא לומר לך: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
במדרש (ילקוט שמעוני בראשית פרק יב רמז סו) הלשון שונה קצת:
אמר ר' אבהו כל המנהיג את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאר וכי משה הכה והלא אהרן הכה אלא לומר לך כל המנהיג וכו'
 

אוריאל

משתמש ותיק
זענדל אמר:
בזוהר הק' פרשת שלח כתוב לאמר:
ותרד בת פרעה. דא היא, דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא, כמה דאתמר לרחוץ על היאור. על היאור דייקא, ולא על הים. ואי תימא, הא כתיב ומטך אשר הכית בו את היאור. ומשה לא הכה אלא בים, וקרייה קרא יאור. אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה, ושווייה קרא דאיהו עבד. כהאי גוונא וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור, ואהרן הכה, אלא (ס''א דעל דא) עד דאתא מסטרא דקודשא בריך הוא, קרייה קרא הכות ה', לבתר קרייה בשמא דמשה. ונערותיה הולכות, אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא.
[תרגום ללה"ק: ותרד בת פרעה - זוהי שבאה מצד שמאל של דין הקשה, כמו שנאמר לרחץ על היאר. על היאור דוקא, ולא על הים. ואם תאמר, הרי כתוב ומטך אשר הכית בו את היאר, ומשה לא הכה אלא בים, וקראו הכתוב יאור, אלא יאור היה שהכה אהרן על ידי משה, ושמו הכתוב שהוא עשה. כמו זה, וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאר. ואהרן הכה. אלא (שעל זה) עד שבא מצד הקדוש ברוך הוא קראו הכתוב הכות ה'. אחר כך קראו בשם של משה. ונערתיה הולכות אותן שאר מרכבות שבאות מצד זה].
לא שאני מבין כל מילה, אבל הענין בערך......

למעשה דברי הזוה"ק הם המה דברי הבבלי, שבהיות ובא אהרן מצד משה, כלומר - בגללו, נחשב הדבר ונקרא על שם המעשה - על שם משה עצמו.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
גם לפי פשוטו של מקרא מובנת שכיון שאהרן היה שליחו של משה נקראת על שמו. הגמ' כבר מתייחסת לזכות שיש לו למשה מזה, כיון שהוא דירבן את אהרן לעשותו. וזהו לכאורה גם התשובה למה הגמ' מדייקת רק מהפסוק כאן ולא בפר' וארא, כיון ששם זה דברי משה עצמו, אבל כאן היא דבר ה', דהיינו שמצד הקב"ה זה מתייחסת כזכותו של משה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
גם לפי פשוטו של מקרא מובנת שכיון שאהרן היה שליחו של משה נקראת על שמו. הגמ' כבר מתייחסת לזכות שיש לו למשה מזה, כיון שהוא דירבן את אהרן לעשותו. וזהו לכאורה גם התשובה למה הגמ' מדייקת רק מהפסוק כאן ולא בפר' וארא, כיון ששם זה דברי משה עצמו, אבל כאן היא דבר ה', דהיינו שמצד הקב"ה זה מתייחסת כזכותו של משה.
לא הבנתי על בוריו, הרי גם בפרשת וארא כל הפרשה שם היא מדברי הקב"ה, והוא הוא שאמר למשה לך אל פרעה ואמרת אליו "כה אמר ה' אנכי מכה במטה אשר בידי", נמצא אם כן שכבר שם מבואר שמצד הקב"ה הפעולה מתייחסת אל משה. הלא כן?!
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
נכון, אבל עדיין יש הבדל אם זה דברי משה לפרעה או דברי ה' למשה, כי אחרי הכל לשון בני אדם היא לומר "אנכי מכה במטה אשר בידי" גם אם אני עושה כן ע"י שליח ולא בעצמי, לכן אע"פ שנצטווה משה כן מפי הגבורה לומר כן לפני פרעה, אבל פשוט הדבר שידבר כלשון מדברת.
(ומלבד זאת, הרי שם מדובר לפני זה ולא אח"כ, ולכן כאשר מדברים מצד הזכות שיש לו למשה על מילוי ציווי ה', הרי ודאי שעדיף לנקוט הפסוק של אחרי מילוי הציווי).
 

אוריאל

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
בגמרא סנהדרין צט, ב אמרו: אמר רבי אבהו: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאר, וכי משה הכהו? והלא אהרן הכהו! אלא לומר לך: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

יש לציין כמו"כ לחזקוני שכתב "אף על גב דאהרן הכהו, מכל מקום משה היה מריה דעובדא", ועיין ברמב"ן ובאבן עזרא שהעירו ג"כ בזה, אך לא ציינו לדברי הגמרא.
ומה שצריך לי עיון בזה, הוא מה שמצאתי בספר מנחת יהודה הנדפס יחד עם דעת זקנים לבעלי התוס', ומיוחס לאחד מבעלי התוס' ג"כ, שהעיר בזה וכה כתב "תימה הלא אהרן הכהו. ואומר הרר"א שבפרק חלק מוכיח מכאן כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו וכו'. ובפסחים מוכיח מכאן ששלוחו של אדם כמותו, שאהרן היה שלוחו של משה". וצ"ע, היכן נמצא כן בפסחים?!
 

סבא

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
ומה שצריך לי עיון בזה, הוא מה שמצאתי בספר מנחת יהודה הנדפס יחד עם דעת זקנים לבעלי התוס', ומיוחס לאחד מבעלי התוס' ג"כ, שהעיר בזה וכה כתב "תימה הלא אהרן הכהו. ואומר הרר"א שבפרק חלק מוכיח מכאן כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו וכו'. ובפסחים מוכיח מכאן ששלוחו של אדם כמותו, שאהרן היה שלוחו של משה". וצ"ע, היכן נמצא כן בפסחים?!
כבר חפשו אחרים חיפוש אחר חיפוש ולא עלתה בידם
. ראה בקובץ המצורף-
הצג קובץ מצורף בית אהרון וישראל.PDF
 

אוריאל

משתמש ותיק
@סבא יישר כח על הבאת הדברים. האם ידוע לך מיהו כותב המאמר הנ"ל?
 
חלק עליון תַחתִית