האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?


פותח הנושא
מתאהב על ידך
הודעות: 1681
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 787 פעמים
קיבל תודה: 594 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 19 יולי 2020, 00:41

[סליחה על הבורות, אני שואל את הא' ב'.]

במידה שיש היתר להיות גואל הדם - השאלה שלי היא אם צריך נביא להקמת עיר מקלט עם חלוי'ס שם תוירת, או עכ"פ סנהדרין.
ואם זה מועיל שלא בפני הבית או שצריך איזשהו תנאי אחר. 

וכן אם יש ענין לילך לגלות זו כיום, שמצד אחד בד"כ גואל הדם אינו הורג מאימת השלטון, אבל מאידך אולי הכפרה דגלות עודנה נצרכת גם בלי הפחד מהנקמה. 




 


איש ווילנא
הודעות: 3004
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 659 פעמים
קיבל תודה: 997 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי איש ווילנא » 19 יולי 2020, 00:46

אמנם הקצוה"ח כתב בסימן ב
שהרוצח בשוגג הקרוב למזיד או במזיד בזמן הזה יש "התר" לגואל הדם להרגו
כי לא צריך גמר דין בשביל זה [ודווקא בשוגג צריך גמר דין] 
אבל יש אחרונים שחלקו על הקצוה"ח והסכימו עם התומים
שוודאי אין "התר" לגואל הדם להרוג את הרוצח לפני גמר דין
ורק שאם הרגו אינו נהרג עליו משום שיחם לבבו
אבל לאחר גמר דין יש לו התר להרגו
ובזמן הזה לא שייך גמר דין כיון שאין לנו בית דין סמוכים [ואולי צריך גם בית דין של דיני נפשות שזה רק כשסנהדרין יושבים במקומם בבית המקדש]
וממיילא יוצא שבזמן הזה אין התר של גואל הדם.


אין חכמה
הודעות: 2550
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 248 פעמים
קיבל תודה: 446 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי אין חכמה » 19 יולי 2020, 00:51

לכאו' אי"צ להקים עיר מקלט חדשה
ידוע לנו על חברון ויכול לגלות לשם
רק השאלה אם שייך לקדושת הארץ
[שאם כן בטלה]
ואינו ברור כ"כ בירושלמי
האם שייך דין גלות היום
יש שכתבו שחסר תנאי דזקני העיר


איש ווילנא
הודעות: 3004
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 659 פעמים
קיבל תודה: 997 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי איש ווילנא » 19 יולי 2020, 12:09

הצצתי בהגהות וחידושים בסוף מסכת מכות וראיתי שם בגליוני הש"ס ציונים לכמה מדברי הקדמונים ונראה שנקטו בפשיטות שנוהג דין גואל הדם בזמן הזה [לכאורה כדעת הקצוה"ח שציינתי לעיל ולא כדעת התומים]

א. כך הוא בשו"ת מהר" ברונא סימן רסה שנוקט בפשיטות שנוהג דין גואל הדם בזמן הזה [וניתן להדחק שכוונתו רק שאינו נהרג עליו]

ב. ובסוף שו"ת מהר"י וייל נדפס נימוקי ר' מנחם מירזבורק וז"ל

ודין גואלי בדם רדפוהו עד חובה והיגוהו כדין עשו גואלי הדם שנקמו אביהם דגברא קטילא קטלו.
מצינו בפנחס שהרג זמרי על שבעל ארמית והכתוב שבחו וכל שכן זה ואין להוציא לעז עלייהם
ועל מה שהלכו חוץ לתחום בשבת כדי לנקום אביהם
ומה רציחה שהיא אב מלאכה דוחה שבת ק"ו מעבודה וכו' והוי כמו פיקוח נפש דדוחה שבת. עכ"ל וצ"ע רב כמה פרטים
כאן. ויש שם עוד הרבה פנינים בנושאים דומים 

ג. בצמח צדק הקדמון סימן קיא נקט בפשיטות שנוהג דין גואל הדם בזמן הזה ומצווה לרדפו 
אבל שם מדבר ברוצח גוי אלא שלמד זאת מרוצח ישראל אבל יתכן שברוצח ישראל צריך גמר דין בשונה מרוצח גוי 

ויש שם ציון  לחוות יאיר קמו

אגב כולם מדברים ברוצח במזיד וכבר כתב הקצוה"ח בסימן ב' שבשוגג אין התר בזמן הזה לגואל הדם ורק בשוגג הקרוב למזיד או במזיד [ובטעם הדבר בקצוה"ח כ' כי לשוגג בעינן גמר דין ולכאורה בלאו הכי יש טעם אחר שכל זמן שלא הגיע לערי מקלט אין התר להרגו רק שאין נהרג עליו] 


אבי חי
הודעות: 2737
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 1134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי אבי חי » 19 יולי 2020, 13:53

מתאהב על ידך כתב:
19 יולי 2020, 00:41
[סליחה על הבורות, אני שואל את הא' ב'.]

במידה שיש היתר להיות גואל הדם - השאלה שלי היא אם צריך נביא להקמת עיר מקלט עם חלוי'ס שם תוירת, או עכ"פ סנהדרין.
ואם זה מועיל שלא בפני הבית או שצריך איזשהו תנאי אחר. 

וכן אם יש ענין לילך לגלות זו כיום, שמצד אחד בד"כ גואל הדם אינו הורג מאימת השלטון, אבל מאידך אולי הכפרה דגלות עודנה נצרכת גם בלי הפחד מהנקמה. 


לשון החינוך:
ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל על אדמתן וסנהדרין של ע"א יושבין במקומן המוכן להם בירושלם לדון דיני נפשות.
ויעו"ש במנ"ח.
ולכאו' אי"ז תלוי בנידון שהביא ר' @איש ווילנא לעניין גואל הדם.
ואולי יואיל ר' @אין חכמה לתת לנו מ"מ בעניין.



דרך אגב, אם היה דין גלות נוהג כיום, לכ' פשוט שהיה חייב לגלות (בהנחה שקיימת עיר מקלט ידועה), שאין מצוות גלות תלויה אם חושש מגואל הדם או לאו.
 


אין חכמה
הודעות: 2550
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 248 פעמים
קיבל תודה: 446 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי אין חכמה » 20 יולי 2020, 01:17

בספרי מרבה מלדורותיכם שנוהג לדורות
ובטור כתב תכה שאין לנו ערי מקלט שיגלה בהם הרוצח
ולכאו' פשטות לשונו נשמע שהזו בעיה טכנית שאין ערים
וצ"ע אי הוא קאי בחו"ל שאין שם ערים ובא"י גולה או אף בא"י מחמת ביטול קדושתה
ובתוס' כתובות ל אי' נמצא זה מת וזה גולה איירי בזמן המקדש דווקא ומבואר שאחר חורבן ליכא לדין גלות
והאם דין זה תלוי בא"י או לא
הרי אי' בירושלמי דנוהג אחר שקדשו שכבשו וחילקו ונהגו שמיטין
ולכאו' בזה"ז שבטל דין הקדושה גם זה בטל
ואינו מוכרח דיתכן שנתרבה מלדורותיכם דהספרי
או שהוא רק תלוי בזמן שבא"י אבל לעולם אין תלוי בקדושה דווקא
וברמב"ם כתב דנוהג בא"י בלבד
אבל לכאו' השאלה אינה מעשית כיון שזקני העיר מעכב כמו שפסק הרמב"ם ולכאו' ליכא לנו עיר כזו עם זקנים
אלא שאולי יש לדון אינו מעכב רק הקליטה בחס לגואל
אבל חובת גלות אין תלויה בזקנים וצ"ע


אבי חי
הודעות: 2737
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 1134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי אבי חי » 20 יולי 2020, 01:27

נדיב לב כתב:
23 יולי 2019, 23:10
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
23 יולי 2019, 16:19
בזמן הזה לא דנים דיני רוצח בשגגה, גואל הדם, גלות לערי מקלט. מישהו יודע מה הסיבה ?

בכל אופן, מי ששכח תינוק ברכב, האם נקרא רוצח בשוגג?
 יש לדון האם זה נקרא מעשה בידיים או גרמא.
כשהכניס את  התינוק לרכב זה כלל לא היה מקום סכנה, היה מיזוג, רק כשיצא והשאיר את התינוק גרם למיתתו.
כשפתח את הדלת כדי לצאת, צריך לברר אם טכנית כשהיה משאיר את הדלת פתוחה, האויר שהיה נכנס היה מציל את התינוק, כי אם כן אולי כשסגר את הדלת, נקרא שעשה מעשה בידיים שהמית את התינוק בחום.
ואם גם כשדלת אחת פתוחה זה חום שיש בו כדי להמית בזמן כזה ששהה ברכב, בכל אופן יש לדון לחייבו על סגירת הדלת, כיון שזה מעשה שמקרב את מיתתו למות זמן מה קודם. 

באמת בזמנינו יש לדון אם שייך לדין גואל הדם ומצאתי תלוי בין השאר בפלוגתת התומים והקצות החושן ושורש פלוגתתם, אי יש רשות ביד גואל הדם להרוג דווקא אחר שנגמר דין הרוצח בב"ד או לאו דווקא. שי' התומים באורים סי' ב' סק"ב רק אחר שנגמר דינו בב"ד. אולם הקצוה"ח שם סק"א כתב לדייק מד' הרמב"ם פ"ו מהל' רוצח הל"ד דכל רוצח מזיד אף שלא נגמר דינו בב"ד להריגה, רשות ביד גואל הדם להורגו.
ולפ"ז כתב הקצוה"ח להסתפק בזמן הזה אע"ג דבעינן קבלת עדים על שהרגו הרוצח ואנן הדיוטות ואין אנו רשאין לקבל עדות נפשות, מ"מ "אפשר כיון דלדעת הרמב"ם אפילו הכחישו עצמם בבדיקות נמי רשות ביד גואל הדם וכמ"ש בכסף משנה שם ועיקר שלמדוהו דלא גרע מהורג שלא בכוונה אם כן גם אנו למידין בזמן הזה דלא גרע מהורג שלא בכוונה וצריך עיון עכת"ד.

ובישועות ישראל להגר"י מקוטנא סי' ב' הביא מרבינו ירוחם דלדעת הרמב"ם דינים אלו נוהגים גם בזמן הזה, אבל כתב די"ל שאין כונתו שיש לו רשות להרוג רק דפטור ממיתה ולפ"ז אין נפק"מ בספק זה כלל דהא לענין בדיעבד בלא"ה אין דנין דיני נפשות בזה"ז. אמנם לשי' הקצוה"ח בשי' הר"מ דיש לו לגוה"ד רשות להרגו איכא נפק"מ למעשה בזה.

ובאור שמח בפ"ב מהל' רוצח ה"ד שהזכרנו לעיל מסתמך ע"ד הקצוה"ח הנז' וז"ל "והנה כ"ז שלא נגמר דינו במזיד ודאי אם גואל הדם הרגו אינו נהרג כמו שביאר כן בקצות סימן ב' בזה ע"כ. ועיי"ע מש"כ האו"ש (הלכות חובל ומזיק פ"ח הל' י"ב) וז"ל אולם התבוננתי כי כל זה טעות, דכל זמן שלא העידו עליו עדים אסור להורגו אף לגואל הדם, ודוקא מזיד דיתחייב בבית דין, על ידי מעשה זו פטור, ועיין בקצות סימן ב' ודוק עכ"ל. וצ"ב דמד' האו"ש משמע דרשות ליכא כי אם פטור ובד' הקצוה"ח מבואר דאף רשות יש לגוה"ד במזיד.

וראיתי בחשק שלמה מכות יב. ד"ה ורצח גואל הדם תוכ"ד כתב במסוגר וז"ל בזמן הבית נוהג דין גוה"ד אבל האידנא אינו נוהג דינים אלו כלל רק דינא דמלכותא דינא עכ"ל.
והנה יש לדון בדבריו דאמנם לא מיבעי לשי' דכל שסותר דינא דמלכותא לדין התורה, הרי שנדחה דין המלכות, (עיין בד' הש"ך חו"מ סי' ע"ג ס"ק ל"ט מה שהעיר ע"ד הרמ"א והוכיח מד' הרשב"א בשו"ת שלא אמרינן דד"מ בדבר שהוא נגד ד"ת) אולם בנידון דידן דכלל אין מצוה בזה אלא רשות גרידא לכך לא דוחה לדין המלכות.

אולם נסתפקתי בארץ ישראל שכידוע נחלקו הראשונים אם כלל נאמר דינא דמלכותא, (עיין ר"ן פ"ג נדרים כח. ד"ה ובמוכס ובשו"ת הרשב"א ח"ב סי' קל"ד) ולכך אף שאין פעולת גוה"ד לדבר מצוה אלא רשות, מ"מ שרי ליה מעיקר הדין, דאין סותר לדיד"מ. אולם כ"ז לפלפולא דהא האחרונים דחו לד' הקצוה"ח והסכימו לדברי התומים כל שאין נגמר דינו בב"ד אין רשות לגוה"ד כלל.
א"ה דברי החשק שלמה מסתבר שהם מחמת הצנזור, ולא נראה לדקדק בניסוחם. א.ח.
סלקא דעתך כתב:
20 יולי 2020, 00:28
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
23 יולי 2019, 16:19
בזמן הזה לא דנים דיני רוצח בשגגה, גואל הדם, גלות לערי מקלט. מישהו יודע מה הסיבה ?

פתחי תשובה חושן משפט סימן תכו 

סעיף א' (א) או שישכור - עיין באר היטב [סק"א]. ועיין בתשובת בית יעקב סי' קמ"ח מ"ש בזה. ועיין בתשובת צמח צדק סי' קי"א שכתב באחד שנהרג בדרך ונודע מי הוא הרוצח ויכולין להנקם ממנו אם אחד מקרובי הנרצח יבקש דין עליו, הא ודאי דיש לכוף לקרובו של הנרצח שיהא רודף אחר הרוצח להעמידו בדין, כי מצוה מוטלת על גואל הדם להמית הרוצח, ואם אין הוא עצמו יכול להמיתו אם לא ע"י אחר ע"י הוצאת ממון, צריך להוציא ממונו על זה ככל מצות עשה שבתורה. ועד היכן מיקרי גואל וקרוב, נראה דאין שיעור לדבר, אלא כל שאין קרוב יותר ממנו והוא ממשפחת אביו שראוי ליורשו, מיקרי גואל ומוטל עליו מצוה זו להנקם מן הרוצח. ומ"מ נראה דאין לחייבו שיוציא יותר מהרגילות, והיינו מה שהוא חוק קבוע ליתן לשופטים ושוטרים ולסרדיוט הדן אותו צריך הוא ליתן, אבל אם יצטרך להוציא שכר מליצים ושאר ענינים וכיוצא, ודאי דאין לחייבו. והנכון שאותן הוצאות היתרים יתנו מן הקהל כדי לגדור הפרצה, שאם ח"ו לא יהיו נוקמין מן הרוצח יהיה דמן של בני ברית ח"ו כהפקר. וכן נהגנו פעמים הרבה ועשינו עם פרנסי הדור שהיו מעמידים גואלים לרדוף אחר הרוצחים, ואפילו לפעמים שהיינו יודעים שלא נוכל להוציא מכח אל הפועל להנקם מן הרוצח אפ"ה היינו מעמידים גואלים לרדוף אותם בדין כדי שיהא מפורסם שאין דמן של בני ברית הפקר, עכ"ד ע"ש:

מבואר דדנים דין גואל הדם, ואולי כתב להחמיר כן משום שהרוצח היה גוי.

וראה באור זרוע חלק א - הלכות שליח ציבור סימן קיב 

 אדם שהרג נפש בשוגג אם יכול ליעשות שליח צבור. שלום יכפילוך מן השמים כדין כל מלכים. אדוני ר' יעקב ב"ר יצחק בר אוריין ובר אבהן. נתתי את לבי על כתבך להשיבך. כך נראה בעיני שאין שום כח ביד אבי תינוק לעכב עליכם מלהתפלל עם זה מתתי' אלא הדבר מוטל על הצבור. ודאי אם הי' הורג נפש במזיד אפי' אם אין גואלי הנהרג מונעין מלהתפלל עמו. הצבור עצמם צריכין להתרחק ממנו כמו שכתב רב שרירא גאון זצ"ל ההורג את הנפש בזמן הזה אין בידינו לעשות לו מאומה לא להורגו ולא לחובטו ולא להגלותו. אלא לימנע ממנו שלא להתערב עמו ואסור להתפלל עמו ולהסתכל בדמותו שכן אמרו חכמים אסור להסתכל בדמות אדם רשע ופסול לכל עדות שבעולם עכ"ל. ולא שנא הורג במזיד ול"ש הורג בשוגג שיש לימנע ממנו אם אינו שב בתשובה. אבל אם שב בתשובה הרי הוא צדיק גמור מיד אף על פי שעדיין לא עשה שום דין אלא שצריך טבילה ליטהר מעבירה שטימאתו. שהעבירה מטמאה. 
יישר כח לכל הרבנים החשובים.
 


שייף עייל
הודעות: 405
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש היום מצוה להבדיל ערי מקלט? והאם מותר בימינו להיות גואל הדם?

שליחה על ידי שייף עייל » 08 ספטמבר 2020, 14:11

במיקרופ"ת (גואל הדם): 
בזמן הזה שאין דיני נפשות נוהגים (ראה ערך דיני נפשות), נחלקו הדעות:
ראשונים כתבו שדין גואל הדם נוהג (רבינו ירוחם לב ג, בשם ה"ר אברהם), וביארו אחרונים שלמרות שאין רשות לבית דין להרוג את הרוצח, גם לסוברים שבזמן שדיני נפשות נוהגים אין רשות להורגו קודם שנגמר הדין (ראה לעיל), מכל מקום ודאי שלגדור הדבר - ולמעט ברציחות - דין גואל הדם נוהג אף בזמן הזה (תומים ב, אורים סק"ב).
יש מהאחרונים שכתב שאינו נוהג בזמן הזה, ולא עוד אלא שאינו יכול גואל הדם אפילו לסבב לו מיתה על ידי ערכאות, שלא יפה כחו של גואל הדם מכח סנהדרין וכל בתי דיני ישראל שאינם דנים דיני נפשות בזמן הזה (חוות יאיר קמו).
ויש מהאחרונים שהסתפק אם נוהג בזמן הזה, שהרי על כל פנים זקוקים לקבלת עדות לברר אמיתת הדבר שהרגו הרוצח, ובזמן הזה אין אנו רשאים לקבל עדות לדיני נפשות, אלא שאפשר שמכיון שאפילו בעדות מוכחשת בבדיקות יש רשות לגואל הדם להרגו, שאינו עדיף מההורג שלא בכוונה (ראה לעיל), אם כן אף בזמן הזה יש לומר שאינו עדיף מההורג שלא בכוונה (קצות החושן ב סק"א).
ואחרונים כתבו שהלכה למעשה נהגו להשתדל להביא הרוצח לערכאות לדונו ולענשו, וכופים הגואל ליתן הדמים הראויים ליתן בערכאות, אבל לא שכר מליצות ושוחד שהוא ממון הרבה, אלא אם רואים שהקהל צריך לכך, נותנים השוחד מממון הקהל, לגדור הפרצה, שלא יהיה דם בני ברית הפקר. ואפילו כשיודעים שלא נוכל להוציא מכח אל הפועל להנקם מן הרוצח, מעמידים גואלים לרדוף אותם בדין, כדי שיהא מפורסם שאין דמם של בני ברית הפקר (צמח צדק (הקדמון) קיא).
האם ברמב"ם אין שום התייחסות או גילוי דעת בנושא זה? 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: שאר לעמו | 1 אורח