עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 22 יולי 2020, 23:26

דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 22:56
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 22:52
בשאילת יעב"ץ א ע"ה בתו"ד
עיינתי שם ואין זכר לדבריך, הוא בא לומר דכמו שהקורא צריך להיות מתוך הכתב כן נמי דין השומע, ולכן סומא לא יעלה לתורה.
וע"ז כתב דדוקא בהלל ומגילה וברכת המזון מהני שמיעה דהם דברים המותרין בע"פ ויוצא בשמיעה דע"פ לחוד.
והשתא, האם לדעתך גם בברכת המזון סגי בשמיעה?! או בהלל?! פשיטא דהתם בעינן אמירה, אלא דשומע כעונה, ורק כוונת היעב"ץ דבאלו אין חסרון מצד שהשומע שומע בע"פ משום דאין בהו את האיסור של לקרות בע"פ.
[ובאמת דברי היעב"ץ שם תמוהין מכמה פנים ואכמ"ל, אך ודאי אין בדבריו לומר שבמגילה לא בעינן קריאה. זה שהמחשב בחיפוש 'שמיעה' ו'מגילה' מצא את דברי היעבץ לא אומר שיש קשר לענייננו.]
דווקא לא מצאתי בחיפוש המחשב את היעב"ץ אלא ראיתי אותו מובא בדברי כמה ת"ח שדנו בסוגיא והבינו דבריו כמוני
וודאי שהלל וברכהמ"ז מהני מצד שומע כעונה רק שהוא ס"ל שלא מהני שומע כעונה ביחס לקריאה מתוך הכתב
וכיון דבמגילה ישנו דין של קריאה מתוך הכתב ע"כ שהוא ס"ל שהחויייב במגילה הוא בשמיעה ולא בקריאה דווקא 
ואגב ראיתי למי שהבין כן אף בדברי המג"א 
ויותר מפורש בשו"ת חסד לאברהם  א ח
 


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 22 יולי 2020, 23:28

דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:21
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:09
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:02

בגמרא מוכח לא כמוך, שהרי למ"ד שמעכב להשמיע לאזניו חרש לא יכול להוציא, והיינו שחרש לאו בר שמיעה. ולדבריך לעולם מי שהוא בר קריאה הוא בר שמיעה, ואיך יתכן שמעכב אם לא השמיע לאזניו.
הסיבה שאני טוען ששמיעה בכלל קריאה היא מפני שהוא מעשה גדול יותר והוא בכללו
אי"ז עניין כלל למהות דין קריאה כיצד נעשה 
ואם בדין קריאה בעינן להשמיע לאוזנו הרי שחסר בקריאה ולמ"ד שמעכב להשמיע לאוזנו לא נתקיים קריאה כהלכתה בזה
וממילא אינו יכול להוציא
משא"כ אם יכול לקיים דין קריאה הרי ששמיעה בכלל ויכול לקיים דין שמיעה ע"י קריאה

לדבריך הדין להשמיע לאזניו הוא דין בקריאה ולא בשמיעה, ומיושב בזה תמיהת האחרונים בסוגיא דברכות דף ט"ו, אך בפשוטו הוא דין בפני עצמו דבעינן שמיעה חוץ מהקריאה. ועכ"פ לדעת הרמב"ם שפסק להלכה דחרש אינו מוציא במגילה אף דבעלמא קי"ל דקרא ולא השמיע לאזניו יצא מוכח דשמיעה הוא ענין בפני עצמו במגילה ומשום פרסומי ניסא.

יתכן דס"ל להרמב"ם שדין קריאה דפירסומי ניסא אלים טפי
ולגוף השאלה אם הוא דין בקריאה כמדומה שהאריך בזה באבני נזר
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 22 יולי 2020, 23:34

אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:26
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 22:56
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 22:52
בשאילת יעב"ץ א ע"ה בתו"ד
עיינתי שם ואין זכר לדבריך, הוא בא לומר דכמו שהקורא צריך להיות מתוך הכתב כן נמי דין השומע, ולכן סומא לא יעלה לתורה.
וע"ז כתב דדוקא בהלל ומגילה וברכת המזון מהני שמיעה דהם דברים המותרין בע"פ ויוצא בשמיעה דע"פ לחוד.
והשתא, האם לדעתך גם בברכת המזון סגי בשמיעה?! או בהלל?! פשיטא דהתם בעינן אמירה, אלא דשומע כעונה, ורק כוונת היעב"ץ דבאלו אין חסרון מצד שהשומע שומע בע"פ משום דאין בהו את האיסור של לקרות בע"פ.
[ובאמת דברי היעב"ץ שם תמוהין מכמה פנים ואכמ"ל, אך ודאי אין בדבריו לומר שבמגילה לא בעינן קריאה. זה שהמחשב בחיפוש 'שמיעה' ו'מגילה' מצא את דברי היעבץ לא אומר שיש קשר לענייננו.]
דווקא לא מצאתי בחיפוש המחשב את היעב"ץ אלא ראיתי אותו מובא בדברי כמה ת"ח שדנו בסוגיא והבינו דבריו כמוני
וודאי שהלל וברכהמ"ז מהני מצד שומע כעונה רק שהוא ס"ל שלא מהני שומע כעונה ביחס לקריאה מתוך הכתב
וכיון דבמגילה ישנו דין של קריאה מתוך הכתב ע"כ שהוא ס"ל שהחויייב במגילה הוא בשמיעה ולא בקריאה דווקא 
ואגב ראיתי למי שהבין כן אף בדברי המג"א 


אלו אינם דברי היעבץ, הוא כתב להדיא שיוצא במגילה בשמיעה בע"פ משום דאין איסור לקרות בע"פ [וזה עצמו תימה דהא מגילה ברוה"ק נכתבה ומכתבי הקודש היא ואין רשאין לקרותה בע"פ וצ"ע] ולא מצד שסגי בשמיעה גרידא.
תציין בבקשה את המג"א.
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 22 יולי 2020, 23:40

אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:28
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:21
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:09

הסיבה שאני טוען ששמיעה בכלל קריאה היא מפני שהוא מעשה גדול יותר והוא בכללו
אי"ז עניין כלל למהות דין קריאה כיצד נעשה 
ואם בדין קריאה בעינן להשמיע לאוזנו הרי שחסר בקריאה ולמ"ד שמעכב להשמיע לאוזנו לא נתקיים קריאה כהלכתה בזה
וממילא אינו יכול להוציא
משא"כ אם יכול לקיים דין קריאה הרי ששמיעה בכלל ויכול לקיים דין שמיעה ע"י קריאה
לדבריך הדין להשמיע לאזניו הוא דין בקריאה ולא בשמיעה, ומיושב בזה תמיהת האחרונים בסוגיא דברכות דף ט"ו, אך בפשוטו הוא דין בפני עצמו דבעינן שמיעה חוץ מהקריאה. ועכ"פ לדעת הרמב"ם שפסק להלכה דחרש אינו מוציא במגילה אף דבעלמא קי"ל דקרא ולא השמיע לאזניו יצא מוכח דשמיעה הוא ענין בפני עצמו במגילה ומשום פרסומי ניסא.
יתכן דס"ל להרמב"ם שדין קריאה דפירסומי ניסא אלים טפי
ולגוף השאלה אם הוא דין בקריאה כמדומה שהאריך בזה באבני נזר

עיין לשון הבית יוסף בביאור דעת הרמב"ם.
 


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 00:05

דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:34
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:26
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 22:56

עיינתי שם ואין זכר לדבריך, הוא בא לומר דכמו שהקורא צריך להיות מתוך הכתב כן נמי דין השומע, ולכן סומא לא יעלה לתורה.
וע"ז כתב דדוקא בהלל ומגילה וברכת המזון מהני שמיעה דהם דברים המותרין בע"פ ויוצא בשמיעה דע"פ לחוד.
והשתא, האם לדעתך גם בברכת המזון סגי בשמיעה?! או בהלל?! פשיטא דהתם בעינן אמירה, אלא דשומע כעונה, ורק כוונת היעב"ץ דבאלו אין חסרון מצד שהשומע שומע בע"פ משום דאין בהו את האיסור של לקרות בע"פ.
[ובאמת דברי היעב"ץ שם תמוהין מכמה פנים ואכמ"ל, אך ודאי אין בדבריו לומר שבמגילה לא בעינן קריאה. זה שהמחשב בחיפוש 'שמיעה' ו'מגילה' מצא את דברי היעבץ לא אומר שיש קשר לענייננו.]
דווקא לא מצאתי בחיפוש המחשב את היעב"ץ אלא ראיתי אותו מובא בדברי כמה ת"ח שדנו בסוגיא והבינו דבריו כמוני
וודאי שהלל וברכהמ"ז מהני מצד שומע כעונה רק שהוא ס"ל שלא מהני שומע כעונה ביחס לקריאה מתוך הכתב
וכיון דבמגילה ישנו דין של קריאה מתוך הכתב ע"כ שהוא ס"ל שהחויייב במגילה הוא בשמיעה ולא בקריאה דווקא 
ואגב ראיתי למי שהבין כן אף בדברי המג"א 
אלו אינם דברי היעבץ, הוא כתב להדיא שיוצא במגילה בשמיעה בע"פ משום דאין איסור לקרות בע"פ [וזה עצמו תימה דהא מגילה ברוה"ק נכתבה ומכתבי הקודש היא ואין רשאין לקרותה בע"פ וצ"ע] ולא מצד שסגי בשמיעה גרידא.
תציין בבקשה את המג"א.
ביחס ליעב"ץ זה גופא כוונתו אין הוא דן איסור והיתר אלא מהו דין הקריאה וזה הוא שאמר שיכול לקרא ע"פ כלומר לצאת בשמיעה שהיא כקריאה ע"פ

יש שלמדו כן בדברי המג"א תרצ"ב ב
שבנשתתק צריך לחזוק לראש
ואינו מוכרח
וכן יש שלמדו בדבריו תרצ ו שיכול לקרא מתוך הכתב אף תוך כדי שמיעת הש"ץ ואי"ז נקרא ע"פ
משום שהוא מקיים שמיעה
וגם זה אינו מוכרח כמובן
אם כי ראיתי למי שציין דברין ברורים כסגנון היעב"ץ גבי קורא ע"פ ואיני מוצא מקומו
עכ"פ בחסל"א הנ"ל הוא מפורש


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 00:11

דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:40
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:28
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:21

לדבריך הדין להשמיע לאזניו הוא דין בקריאה ולא בשמיעה, ומיושב בזה תמיהת האחרונים בסוגיא דברכות דף ט"ו, אך בפשוטו הוא דין בפני עצמו דבעינן שמיעה חוץ מהקריאה. ועכ"פ לדעת הרמב"ם שפסק להלכה דחרש אינו מוציא במגילה אף דבעלמא קי"ל דקרא ולא השמיע לאזניו יצא מוכח דשמיעה הוא ענין בפני עצמו במגילה ומשום פרסומי ניסא.
יתכן דס"ל להרמב"ם שדין קריאה דפירסומי ניסא אלים טפי
ולגוף השאלה אם הוא דין בקריאה כמדומה שהאריך בזה באבני נזר
עיין לשון הבית יוסף בביאור דעת הרמב"ם.

איני רואה הכרח בלשונו
יתכן שקבעו צורת אמירה שיש בה פירסומי ניסא ולולי זה חסר בדין אמירה
 


גחלי אש
הודעות: 38
הצטרף: 14 יוני 2020, 02:45
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי גחלי אש » 23 יולי 2020, 02:11

אין חכמה כתב:
21 יולי 2020, 21:58
משא"כ איסור אי עניית אמן אינו איסור גמור
אלא שהדין הוא שאסור להתבטל מאמירת אמן
מה כוונתך?


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 07:11

דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 22:47
HaimL כתב:
22 יולי 2020, 19:42
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 19:31




פשוט וברור שאנשים בקריאת המגילה עיקר חיובן הוא בקריאה ומה שיוצאין בשמיעה הוא מדין שומע כעונה. ואכן לענין קריאת התורה יש דנין שיתכן שהחיוב הוא רק בשמיעה ולא בקריאה, לבד מפרשת זכור שי"א שהחיוב הוא קריאת הפרשה מדין זכירה ורק שיוצאין מדין שומע כעונה.
שכחתי ש "פשוט וברור" כאן הוא נימוק קביל. באמת אין צורך שאעיין בלשונות, אלא אקבל ממי שפשוט וברור לו.
תמיד יש זכות וכח לת"ח להוציא מהפשטות בראיות, אך לא שייך לומר שזו איננה הפשטות. וכל המחדש עליו להביא ראיה.

זה כמובן נכון בתכלית. רק שבנידון דידן, מה שפשוט לך, לא פשוט לי.

ראה למשל לשון הרמב"ם בהלכות מגילה 

 כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).
 


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 07:23

מכון קול יוסף כתב:
22 יולי 2020, 20:28
דעת מרן הגר"ע שמותר לכתחילה לענות קדיש קדושה וברכו בטלפון וברדיו וראיה מסודרין דאלכסנדרי, וכמו"כ עניין הביבין אינו מונע. ואין זה דומה לשומע כעונה שאין יוצא יד"ח בכה"ג. וכך נהגו ונוהגים זה עשרות בשנים בשיעור במוצ"ש בלוויין.
גם בתקופה הנוכחית בזמן הסגר היו מניינים בטלפון וברדיו עם אלפי מאזינים (ועונים).
HaimL כתב:
21 יולי 2020, 23:14
(למי שחשב שאין דרכו של רש"י לפסוק הלכות בפירושו)
למה לא להזכיר את שמו של הב"י? יש לך משהו נגדו?
אגב, כל מה שאמרו לא היה אלא שמפרש את הסוגיא, אבל אם נחית לדינא ואומר 'ולעניין הלכה' וכה"ג כמו במקרה הנ"ל שכתב 'וכן ייסד' וכו'.
משהו אחד?? (סתם).

הייתי צריך שנת לילה, כדי להבין למה כוונתך. אלה דברי הב"י, אני מבין. הנושא עלה פה באחד הדיונים, וכמדומני שהוצגה דעה קצת מרחיקת לכת שאין רש"י בהלכה כלל

אבל יכול להיות שאני לא זוכר נכון. עכ"פ, כתבתי בדא"ג.
 


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 09:44

גחלי אש כתב:
23 יולי 2020, 02:11
אין חכמה כתב:
21 יולי 2020, 21:58
משא"כ איסור אי עניית אמן אינו איסור גמור
אלא שהדין הוא שאסור להתבטל מאמירת אמן
מה כוונתך?
אין איסור גמור כמו קיום מצווה בלא ברכה
רק יש זלזול במה שאינו עונה אמן 
ואם ישנם שיקולים שלא כדאי לענות 
ואינו מחוייב בדבר 
לא יענה ואינו עובר על איסור


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 09:46

HaimL כתב:
23 יולי 2020, 07:11
כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).
ודאי שיש תקנה לקרא בציבור מפני פירסומי ניסא
ואף מבטלים ת"ת מפני רוב עם זה כמבואר שם בסוגיא
אבל אין שום סיבה לומר שזה כל התקנה


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 09:57

אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 09:46
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 07:11
כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).
ודאי שיש תקנה לקרא בציבור מפני פירסומי ניסא
ואף מבטלים ת"ת מפני רוב עם זה כמבואר שם בסוגיא
אבל אין שום סיבה לומר שזה כל התקנה
שים לב למחלוקת האמוראים בגמרא
אמר רב אמגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה

כלומר לפי רב אסי (שלא נפסקה ההלכה כמוהו) התקנה היא אכן רק בציבור, ומשמע שהיא חובת שמיעה בלבד.

אבל, לפי רב, שלא בזמנה היא רק בעשרה. ומדוע, הלא אם יש כפרי שנכנס לספק את צרכי העיר, ודחיקא ליה שעתא, מדוע לא יילך אצל חכם שיקרא לו ביחיד. אלא משמע גם מרב שעיקר התקנה היא בשמיעה, אך בזמנה הקלו לקרוא גם ביחיד, משא"כ שלא בזמנה

 


פותח הנושא
chaim
הודעות: 135
הצטרף: 30 יוני 2020, 23:03
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי chaim » 23 יולי 2020, 11:04

chaim כתב:
21 יולי 2020, 18:05
כמדומני שסתימת הפוסקים שאין לענות אמן דרך שמיעת טלפון, כיון שאינו נחשב הקול שלו, ולכן אלה שנמצאים בבידוד אין פתרון לכאורה שישמעו קדיש וכדומה דרך הטלפון.
השאלה היא למה כל הפוסקים נוקטים שאפשר לענות אמן וקדושה דרך רם-קול [LOUDSPEAKER], שהרי גם רם-קול בימינו עובד באותו דרך כמו טלפון, ומה לי אם זה רחוק מאה מטר וכדומה לאם זה רחוק כמה קילומטר?
שוב ראיתי במנחת שלמה שהשווה את הדברים, וזה לשונו בחלק א סימן ג:

"ונראה דאף אם נאמר שיוצאים ידי קידוש גם אם שומעים ע"י טלפון [כאותם הנוהגים בבתי כנסת להשמיע קריאת המגלה בפורים ע"י מגביר קול, מפני שהם סוברים דכיון שחיקוי הקול של הקורא נעשה מיד במכשיר של המגביר קול ע"י הקורא בעצמו שפיר חשיב כשומע את המגלה מפי הקורא ולא כשומע ממכשיר כזה אשר קולו דומה לקול הקורא] וכו'", עכ"ל.


פותח הנושא
chaim
הודעות: 135
הצטרף: 30 יוני 2020, 23:03
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי chaim » 23 יולי 2020, 11:12

מכון קול יוסף כתב:
22 יולי 2020, 20:28
דעת מרן הגר"ע שמותר לכתחילה לענות קדיש קדושה וברכו בטלפון וברדיו וראיה מסודרין דאלכסנדרי, וכמו"כ עניין הביבין אינו מונע. ואין זה דומה לשומע כעונה שאין יוצא יד"ח בכה"ג. וכך נהגו ונוהגים זה עשרות בשנים בשיעור במוצ"ש בלוויין.
גם בתקופה הנוכחית בזמן הסגר היו מניינים בטלפון וברדיו עם אלפי מאזינים (ועונים).
אולם בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ט כתב וז"ל "גם ראיתי במצודת דוד להרב פלדמן שכתב בקצור שו"ע הל' מגילה: "וכן אם רשאי לענות אמן אחר ברכת חברו ששומע ע"י הטלפון, עיין שו"ת מנחת אליעזר ועוד אחרונים שדברו מזה". ולפי הדברים שאמרנו נראה שיש לשמיעה זו דין הנפת סודרים שהיתה באלכסנדריא של מצרים דחשיב רק כיודע באיזו ברכה הש"צ עומד ולא יותר, וכיון שכן נראה שאין לענות כלל אמן על ברכה שהוא מחויב לצאת בה, ואף גם ברכה שאין השומע מחוייב לצאת ידי חובתה ג"כ אפשר דרק אם עומד בבית הכנסת או אפי' סמוך לו ושומע חזרת הש"ץ או שאר ברכות ע"י רם קול אז שפיר נגרר אחר הצבור ועונה אמן מידי דהוי אאלכסנדריה של מצרים, משא"כ כשעומד רחוק ושומע ע"י טלפון נלענ"ד שאין לענות כלל אמן על שום ברכה ודינו כעונה אמן לבטלה, הואיל והוא שומע את הברכה רק מממברנה ולא מפי אדם, וכמו"ש כמה פעמים שע"י תנודות הממברנה חשוב רק כיודע לכוין את הרגע שהאדם עומד ע"י המיקרופון ומברך (וגם זה לא תמיד כי יתכן שזה כבר נשמע מתקליט), וכיון שכך מסתבר דבכה"ג שהוא עומד רחוק ואין לו שום צירוף עם המברך דאין לענות אמן על ברכה זו", עכ"ל.
והאמת שלא כל כך הבנתי מה החילוק אם עומד קרוב או רחוק, אבל יש בזה סברא עמוק ודוק.


פותח הנושא
chaim
הודעות: 135
הצטרף: 30 יוני 2020, 23:03
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי chaim » 23 יולי 2020, 11:17

עוד מבואר שם בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ט וז"ל:

"קצור הדברים הוא שאין להשתמש בביהכ"נ לצרכי תפילה במיקרופון ורם - קול, היות שהדבר הזה נחשב רק כהנפת סודרים שהיתה באלכסנדריה של מצרים לדעת היכן החזן עומד בתפלתו, אבל אי אפשר כלל לצאת בשמיעה זו בשום דבר שחייבים לשמוע מפי אדם. ואף שיודע אני שרבים יתמהו על כך וכמו זר יהיה דבר זה בעיניהם, עם כל זאת האמת הוא כדברינו, וברור הוא בעיני שזה מוזר רק לאלה שאינם יודעים כלל מה טיבם של המכשירים האלה (וחושבים מחשבות הבל שחוטי הטלפון או גלי הרדיו מוליכים ממש את קול האדם. וכדי להוציא מלבם טעות זו הארכתי מאד בביאור הדברים) אבל לא ליודעים את האמת, כי בדברי בזה עם מביני מדע ויודעים בהלכה כולם הסכימו לי".
אח"כ הוסיף הגרזש"ז הערה וז"ל: "לאחר שכבר נדפס מאמר זה נזדמן לי לדבר עם מרן בעל החזו"א זצ"ל ואמר לי שלדעתו אין זה כ"כ פשוט, ויתכן דכיון שהקול הנשמע נוצר ע"י המדבר וגם הקול נשמע מיד כדרך המדברים "אפשר" דגם זה חשיב כשומע ממש מפי המדבר או התוקע, וכמדומה לי שצריכים לומר לפי"ז דמה שאמרו בגמ' אם קול הברה שמע לא יצא, היינו מפני שקול הברה נשמע קצת לאחר קול האדם משא"כ בטלפון ורם - קול, ולענ"ד הוא חידוש גדול מאד ואין אני מבין אותו.", עכ"ל. 


פותח הנושא
chaim
הודעות: 135
הצטרף: 30 יוני 2020, 23:03
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי chaim » 23 יולי 2020, 11:25

אולם בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן קח כתב

"אבל מה שפשיטא ליה לכתר"ה שאין יוצאין בשמיעה ע"י מיקראפאן (רמקול) מטעם שהוא כמו ששומע מאינו בר חיובא לפ"מ דאומרים המומחים בטיבו של מיקראפאן שלא מוציא ממש הקול של האדם המדבר אלא הד הברה בעלמא, ולא דק כתר"ה בלשונו דאין שייך זה לקול הברה שבמתני' דר"ה דף כ"ז שהרי הכא נשמע קול חזק ובריא אך כוונת כתר"ה היא שאומרים שנשמע קול אחר שנברא מקולו ולכן שייך דמיונו לנשמע מלאו בר חיובא דקול הברה לא שייך ללאו בר חיובא, הנה לדידי מספקא טובא אף אם נימא שהאמת כאמירת המומחים שלא נשמע קול האדם אלא קול אחר שנעשה מקולו, מטעם שכיון שעכ"פ רק כשהוא קורא נשמע הקול יש להחשיב זה כשמיעת קולו ממש דהרי כל זה שנשמע עושה קולו ממש. ומנין לנו עצם כח השמיעה איך הוא שאולי הוא ג"כ באופן זה שנברא איזה דבר באויר ומגיע לאזנו. וכן מסתבר לפי מה שאומרים חכמי הטבע שהקול יש לו הלוך עד האזן וגם יש קצת שיהוי זמן בהלוכו, ומ"מ נחשב שהוא קול האדם לכן אפשר שגם הקול שנעשה בהמיקראפאן בעת שמדבר ששומעין אותו הוא נחשב קולו ממש וכן הא יותר מסתבר. וגם לא ברור הדבר מה שאומרים שהוא קול אחר. ומטעם זה אפשר אין למחות ביד אלו שרוצים לקרא המגילה ע"י המיקראפאן מצד ההלכה"
הרי מוכח בהדיא שחולק על הגרשז"א ונוטה יותר לדברי החזו"א.


פותח הנושא
chaim
הודעות: 135
הצטרף: 30 יוני 2020, 23:03
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי chaim » 23 יולי 2020, 11:29

אין חכמה כתב:
21 יולי 2020, 20:19
אמן דאיש"ר אינו אמן דברכה ואין שייך בו כ"כ עניין אמן לבטלה
[אף שקדיש חשוב קצת כברכה אינו ברכה ממש]
ואף שכתב הפמ"ג שאין בו איסור דלא תשא 
מ"מ אין ראוי לענות סתם משום משום דהוי חשש אמן לבטלה
וודאי אינו מבטל דין אמן כיון שספקו לקולא
וכאן נראה שלא הביא הפשרה רק לענות רק קדיש וקדושה ולא אמן
מצאתי בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן צא שכתב "בענין שמיעת הבדלה ע"י טלפון לאשה הנמצאת בבית החולים, הנה אם אי אפשר לה שתשמע הבדלה במקומה ודאי יש לה לשמוע על הטעלעפאן שיותר נוטה שיוצאה בזה כדכתבתי בתשובה חאו"ח ח"ב סימן ק"ח גבי קריאת מגילה, וה"ה גבי הבדלה משום דכל מצות דבור דבחול הוא כמגילה, לבד ק"ש ובהמ"ז שצריך למחות באלו הרוצים לצאת במיקרופון, שלכן כיון שא"א לה לשמוע הבדלה בבית החולים צריכה לשמוע ע"י הטעלעפאן, וכן צריך לענות אמן על ברכה ששומעין ע"י טעלעפאן וע"י מייקראפאן מספק, עכ"ל.


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 11:50

HaimL כתב:
23 יולי 2020, 09:57
אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 09:46
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 07:11
כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).
ודאי שיש תקנה לקרא בציבור מפני פירסומי ניסא
ואף מבטלים ת"ת מפני רוב עם זה כמבואר שם בסוגיא
אבל אין שום סיבה לומר שזה כל התקנה
שים לב למחלוקת האמוראים בגמרא
אמר רב אמגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה

כלומר לפי רב אסי (שלא נפסקה ההלכה כמוהו) התקנה היא אכן רק בציבור, ומשמע שהיא חובת שמיעה בלבד.

אבל, לפי רב, שלא בזמנה היא רק בעשרה. ומדוע, הלא אם יש כפרי שנכנס לספק את צרכי העיר, ודחיקא ליה שעתא, מדוע לא יילך אצל חכם שיקרא לו ביחיד. אלא משמע גם מרב שעיקר התקנה היא בשמיעה, אך בזמנה הקלו לקרוא גם ביחיד, משא"כ שלא בזמנה


שלא בזמנה אין זה פורים ואין שייך קריאה רק בעשרה
לולי זה אין כאן התייחסות של פורים רק בהתאספות עם לקריאה
ולית מאן דפליג שצורת הקריאה לכתחילה היא ברוב עם
השאלה מהי חובת הקריאה האם עניינה שמיעה או קריאה
ולזה אין ראיה מכל המקומות הללו
ויש ראיות ברורות ממה שהבאתי שהוא קריאה
 


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 11:55

chaim כתב:
23 יולי 2020, 11:29
אין חכמה כתב:
21 יולי 2020, 20:19
אמן דאיש"ר אינו אמן דברכה ואין שייך בו כ"כ עניין אמן לבטלה
[אף שקדיש חשוב קצת כברכה אינו ברכה ממש]
ואף שכתב הפמ"ג שאין בו איסור דלא תשא 
מ"מ אין ראוי לענות סתם משום משום דהוי חשש אמן לבטלה
וודאי אינו מבטל דין אמן כיון שספקו לקולא
וכאן נראה שלא הביא הפשרה רק לענות רק קדיש וקדושה ולא אמן
מצאתי בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן צא שכתב "בענין שמיעת הבדלה ע"י טלפון לאשה הנמצאת בבית החולים, הנה אם אי אפשר לה שתשמע הבדלה במקומה ודאי יש לה לשמוע על הטעלעפאן שיותר נוטה שיוצאה בזה כדכתבתי בתשובה חאו"ח ח"ב סימן ק"ח גבי קריאת מגילה, וה"ה גבי הבדלה משום דכל מצות דבור דבחול הוא כמגילה, לבד ק"ש ובהמ"ז שצריך למחות באלו הרוצים לצאת במיקרופון, שלכן כיון שא"א לה לשמוע הבדלה בבית החולים צריכה לשמוע ע"י הטעלעפאן, וכן צריך לענות אמן על ברכה ששומעין ע"י טעלעפאן וע"י מייקראפאן מספק, עכ"ל.
הכריע בזה דלא כספקו דהפמ"ג
ואני באתי להסביר ספיקו דהפמ"ג
אכן בהחלט יש לשמוע צד כדעתו שאם אנו מכריעים שאפשר לברך
יש להכריע לענות אמן
ואף בהלכות תפילין אי' רק שיאמר בשקט 
ודלא כהפמ"ג שאף השומע לא יענה
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 23 יולי 2020, 12:15

אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 00:05
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:34
אין חכמה כתב:
22 יולי 2020, 23:26

דווקא לא מצאתי בחיפוש המחשב את היעב"ץ אלא ראיתי אותו מובא בדברי כמה ת"ח שדנו בסוגיא והבינו דבריו כמוני
וודאי שהלל וברכהמ"ז מהני מצד שומע כעונה רק שהוא ס"ל שלא מהני שומע כעונה ביחס לקריאה מתוך הכתב
וכיון דבמגילה ישנו דין של קריאה מתוך הכתב ע"כ שהוא ס"ל שהחויייב במגילה הוא בשמיעה ולא בקריאה דווקא 
ואגב ראיתי למי שהבין כן אף בדברי המג"א 
אלו אינם דברי היעבץ, הוא כתב להדיא שיוצא במגילה בשמיעה בע"פ משום דאין איסור לקרות בע"פ [וזה עצמו תימה דהא מגילה ברוה"ק נכתבה ומכתבי הקודש היא ואין רשאין לקרותה בע"פ וצ"ע] ולא מצד שסגי בשמיעה גרידא.
תציין בבקשה את המג"א.
א. ביחס ליעב"ץ זה גופא כוונתו אין הוא דן איסור והיתר אלא מהו דין הקריאה וזה הוא שאמר שיכול לקרא ע"פ כלומר לצאת בשמיעה שהיא כקריאה ע"פ

ב. יש שלמדו כן בדברי המג"א תרצ"ב ב
שבנשתתק צריך לחזוק לראש
ואינו מוכרח
ג. וכן יש שלמדו בדבריו תרצ ו שיכול לקרא מתוך הכתב אף תוך כדי שמיעת הש"ץ ואי"ז נקרא ע"פ
משום שהוא מקיים שמיעה
וגם זה אינו מוכרח כמובן
אם כי ראיתי למי שציין דברין ברורים כסגנון היעב"ץ גבי קורא ע"פ ואיני מוצא מקומו
ד. עכ"פ בחסל"א הנ"ל הוא מפורש
א. היעבץ דן להדיא מצד האיסור לקרות אפילו אות אחת שלא מן הכתב, ולכן אין כוונתו כמו שאתה מבאר.
ב. המג"א בסימן תרצ"ב אינו ענין לקריאה ושמיעה, אטו משום דיוצאין בשמיעה [לשיטתך] חמיר וצריך להתחיל מראש המגילה, אינו מבואר הקשר בין שני הנושאים.
ג. המג"א בסימן תרצ להדיא כתב משום שהוא יכול לשמוע אע"פ שקורא, כלומר דלא שייך בו עצמו תרי קלי לא משתמעי מצד שקורא, אלא ודאי מקיים שמיעה גם כאשר הוא קורא. ומה לי אם דינו בשמיעה או בקריאה, סוף סוף הרי שמע ושומע כעונה.
סוף דבר ב' הראיות שהבאת מהמגן אברהם לא רק ש'אינו מוכרח' אלא אני לא מוצא בזה אפילו התחלת ראיה.
ד. לא ידעתי מהו חסל"א.
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 23 יולי 2020, 12:17

HaimL כתב:
23 יולי 2020, 07:11
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 22:47
HaimL כתב:
22 יולי 2020, 19:42

שכחתי ש "פשוט וברור" כאן הוא נימוק קביל. באמת אין צורך שאעיין בלשונות, אלא אקבל ממי שפשוט וברור לו.
תמיד יש זכות וכח לת"ח להוציא מהפשטות בראיות, אך לא שייך לומר שזו איננה הפשטות. וכל המחדש עליו להביא ראיה.
זה כמובן נכון בתכלית. רק שבנידון דידן, מה שפשוט לך, לא פשוט לי.

ראה למשל לשון הרמב"ם בהלכות מגילה 

 כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).

ודאי יש תקנה לקרותה בציבור, ובזה דעת הרב מבריסק שלא חשיב קריאה בציבור כ"א בשמיעת כולם מהש"ץ, ודייק מלשון הגמרא שהבאת. אבל זה כדי שיתקיים קריאה בציבור שהוא דין בפני עצמו במקרא מגילה, וכמו שאיכא למאן דאמר דהוא לעיכובא ממש. אבל אין הכוונה שעיקר חיובה אינו אלא שמיעה ולא קריאה!
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 23 יולי 2020, 12:19

HaimL כתב:
23 יולי 2020, 09:57
אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 09:46
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 07:11
כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).
ודאי שיש תקנה לקרא בציבור מפני פירסומי ניסא
ואף מבטלים ת"ת מפני רוב עם זה כמבואר שם בסוגיא
אבל אין שום סיבה לומר שזה כל התקנה
שים לב למחלוקת האמוראים בגמרא
אמר רב אמגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה

כלומר לפי רב אסי (שלא נפסקה ההלכה כמוהו) התקנה היא אכן רק בציבור, ומשמע שהיא חובת שמיעה בלבד.

אבל, לפי רב, שלא בזמנה היא רק בעשרה. ומדוע, הלא אם יש כפרי שנכנס לספק את צרכי העיר, ודחיקא ליה שעתא, מדוע לא יילך אצל חכם שיקרא לו ביחיד. אלא משמע גם מרב שעיקר התקנה היא בשמיעה, אך בזמנה הקלו לקרוא גם ביחיד, משא"כ שלא בזמנה


מה הקשר בין בעשרה לשמיעה? האם לא יתכן קריאה בעשרה בקריאה? גם לדעת הרב מבריסק שקיום בעשרה הוא דוקא על ידי שכולם מצטרפין לקריאת הש"ץ ע"י שמיעתן, אבל מי אמר שאין חיוב קריאה? ובר מן דין, שדעת החזו"א שאפילו קורין עשרה כ"א מהמגילה שבידו וזה מקדים וזה מאחר קצת נמי חשיב מגילה בעשרה.
 


אין חכמה
הודעות: 1220
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי אין חכמה » 23 יולי 2020, 12:24

דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:15
אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 00:05
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 23:34

אלו אינם דברי היעבץ, הוא כתב להדיא שיוצא במגילה בשמיעה בע"פ משום דאין איסור לקרות בע"פ [וזה עצמו תימה דהא מגילה ברוה"ק נכתבה ומכתבי הקודש היא ואין רשאין לקרותה בע"פ וצ"ע] ולא מצד שסגי בשמיעה גרידא.
תציין בבקשה את המג"א.
א. ביחס ליעב"ץ זה גופא כוונתו אין הוא דן איסור והיתר אלא מהו דין הקריאה וזה הוא שאמר שיכול לקרא ע"פ כלומר לצאת בשמיעה שהיא כקריאה ע"פ

ב. יש שלמדו כן בדברי המג"א תרצ"ב ב
שבנשתתק צריך לחזוק לראש
ואינו מוכרח
ג. וכן יש שלמדו בדבריו תרצ ו שיכול לקרא מתוך הכתב אף תוך כדי שמיעת הש"ץ ואי"ז נקרא ע"פ
משום שהוא מקיים שמיעה
וגם זה אינו מוכרח כמובן
אם כי ראיתי למי שציין דברין ברורים כסגנון היעב"ץ גבי קורא ע"פ ואיני מוצא מקומו
ד. עכ"פ בחסל"א הנ"ל הוא מפורש
א. היעבץ דן להדיא מצד האיסור לקרות אפילו אות אחת שלא מן הכתב, ולכן אין כוונתו כמו שאתה מבאר.
ב. המג"א בסימן תרצ"ב אינו ענין לקריאה ושמיעה, אטו משום דיוצאין בשמיעה [לשיטתך] חמיר וצריך להתחיל מראש המגילה, אינו מבואר הקשר בין שני הנושאים.
ג. המג"א בסימן תרצ להדיא כתב משום שהוא יכול לשמוע אע"פ שקורא, כלומר דלא שייך בו עצמו תרי קלי לא משתמעי מצד שקורא, אלא ודאי מקיים שמיעה גם כאשר הוא קורא. ומה לי אם דינו בשמיעה או בקריאה, סוף סוף הרי שמע ושומע כעונה.
סוף דבר ב' הראיות שהבאת מהמגן אברהם לא רק ש'אינו מוכרח' אלא אני לא מוצא בזה אפילו התחלת ראיה.
ד. לא ידעתי מהו חסל"א.
א. לדעתי ולדעת כמה ת"ח שראיתי דבריהם אינו כן
הוא מדבר יותר מחמת דין הקריאה
ואיך שאתה קורא בדבריו אין לו מובן כלל
שהרי ודאי שמגילה צריך לקראת מתוך הכתב
אבל הויכוח די מוצה בעניין
ב. אם המצווה בשמיעה כלומר שהוא כעין קריאת התורה 
וכלומר שדין הקריאה הוא ביחס לקריאה בציבור
והדין הוא שצריך להתחיל מראש כמו בקריאת התורה
אם כי כמובן ניתן ללמוד אחרת
ג.  השאלה אם ניתן לקרא בב"א שתי דברים 
דאם יש קריאה בע"פ בפיו אולי הוא סתירה למה ששומע כעונה וזה מתוך הכתב
ומאן יימא דאזלנן בתר הקריאה דשומע והיא מתוך הכתב דלמא אזלינן בתר הקריאה דמוציא בפיו ע"פ
אם אחד הוא שמיעה ואחד הוא קריאה א"ש טפי
אבל אינו מוכרח כמובן
ד. ציינתי לעיל דברי חסד לאברהם [תאומים] א ח שנראה מדבריו להדיא כך


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 12:44

דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:19
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 09:57
אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 09:46
 
מה הקשר בין בעשרה לשמיעה? האם לא יתכן קריאה בעשרה בקריאה? גם לדעת הרב מבריסק שקיום בעשרה הוא דוקא על ידי שכולם מצטרפין לקריאת הש"ץ ע"י שמיעתן, אבל מי אמר שאין חיוב קריאה? ובר מן דין, שדעת החזו"א שאפילו קורין עשרה כ"א מהמגילה שבידו וזה מקדים וזה מאחר קצת נמי חשיב מגילה בעשרה.
אם הייתה קריאה בעשרה בקריאה, אז מדוע לא תיקנו באמת כדברי החזון אי"ש (שהם באמת לא דברים מחודשים, אלא פשוט שאם קוראים בציבור, אבל כ"א בפני עצמו, שזה נקרא בציבור וכן משמע מפשטות לשון רש"י בגמרא שהבאתי), שיקראו לכתחילה הבקיאים כל אחד בפני עצמו, ויוציא הש"ץ את שאינם בקיאים? אלא משמע שעיקר התקנה הוא בשמיעה (ופשוט שאפשר גם לצאת יד"ח בקריאתו שלו), ורק שהקילו לקרוא ביחיד, דכיוון שהכל קוראים אותה איכא פרסומי ניסא גם ביחיד
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 23 יולי 2020, 12:47

HaimL כתב:
23 יולי 2020, 12:44
דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:19
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 09:57
 
מה הקשר בין בעשרה לשמיעה? האם לא יתכן קריאה בעשרה בקריאה? גם לדעת הרב מבריסק שקיום בעשרה הוא דוקא על ידי שכולם מצטרפין לקריאת הש"ץ ע"י שמיעתן, אבל מי אמר שאין חיוב קריאה? ובר מן דין, שדעת החזו"א שאפילו קורין עשרה כ"א מהמגילה שבידו וזה מקדים וזה מאחר קצת נמי חשיב מגילה בעשרה.
אם הייתה קריאה בעשרה בקריאה, אז מדוע לא תיקנו באמת כדברי החזון אי"ש (שהם באמת לא דברים מחודשים, אלא פשוט שאם קוראים בציבור, אבל כ"א בפני עצמו, שזה נקרא בציבור וכן משמע מפשטות לשון רש"י בגמרא שהבאתי), שיקראו לכתחילה הבקיאים כל אחד בפני עצמו, ויוציא הש"ץ את שאינם בקיאים? אלא משמע שעיקר התקנה הוא בשמיעה (ופשוט שאפשר גם לצאת יד"ח בקריאתו שלו), ורק שהקילו לקרוא ביחיד, דכיוון שהכל קוראים אותה איכא פרסומי ניסא גם ביחיד

אתה בעצם מביא ראיה מזה שלא תיקנו לכתחילה שכל אחד יקרא בפני עצמו.
התשובה היא שלענין ברוב עם הדרת מלך ודאי יש מעלה שאחד מוציא את כולם, וכמו שמצינו בברכת הנהנין שהיכן שאין חשש שמא יקדים קנה לושט אחד מברך לכולם משום ברוב עם, ובזה גם החזון איש מודה.
 


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 13:37

דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:47
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 12:44
דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:19

מה הקשר בין בעשרה לשמיעה? האם לא יתכן קריאה בעשרה בקריאה? גם לדעת הרב מבריסק שקיום בעשרה הוא דוקא על ידי שכולם מצטרפין לקריאת הש"ץ ע"י שמיעתן, אבל מי אמר שאין חיוב קריאה? ובר מן דין, שדעת החזו"א שאפילו קורין עשרה כ"א מהמגילה שבידו וזה מקדים וזה מאחר קצת נמי חשיב מגילה בעשרה.
אם הייתה קריאה בעשרה בקריאה, אז מדוע לא תיקנו באמת כדברי החזון אי"ש (שהם באמת לא דברים מחודשים, אלא פשוט שאם קוראים בציבור, אבל כ"א בפני עצמו, שזה נקרא בציבור וכן משמע מפשטות לשון רש"י בגמרא שהבאתי), שיקראו לכתחילה הבקיאים כל אחד בפני עצמו, ויוציא הש"ץ את שאינם בקיאים? אלא משמע שעיקר התקנה הוא בשמיעה (ופשוט שאפשר גם לצאת יד"ח בקריאתו שלו), ורק שהקילו לקרוא ביחיד, דכיוון שהכל קוראים אותה איכא פרסומי ניסא גם ביחיד
אתה בעצם מביא ראיה מזה שלא תיקנו לכתחילה שכל אחד יקרא בפני עצמו.
התשובה היא שלענין ברוב עם הדרת מלך ודאי יש מעלה שאחד מוציא את כולם, וכמו שמצינו בברכת הנהנין שהיכן שאין חשש שמא יקדים קנה לושט אחד מברך לכולם משום ברוב עם, ובזה גם החזון איש מודה.
זאת כמובן לא ראיה ברורה, אלא תמיהה לגיטימית. ואם יש מעלה שאחד מוציא את כולם, ורק משום חשש שמא יקדים קנה לוושט, אז מדוע לא תיקנו כן בתפילה, דהתם ליכא חששא דשמא יקדים קנה לוושט. 
 


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 13:42

דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:17
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 07:11
דרומאי כתב:
22 יולי 2020, 22:47

תמיד יש זכות וכח לת"ח להוציא מהפשטות בראיות, אך לא שייך לומר שזו איננה הפשטות. וכל המחדש עליו להביא ראיה.
זה כמובן נכון בתכלית. רק שבנידון דידן, מה שפשוט לך, לא פשוט לי.

ראה למשל לשון הרמב"ם בהלכות מגילה 

 כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה

קצת משמע שעיקר התקנה בשמיעתה בציבור, ולא בקריאתה כאו"א (וזה ודאי קאי אגברי, דהא נשי לא מצוות על ת"ת ועבודה). ואדרבה, אם הייתה המצווה לקרוא, אמאי מבטלים, יקרא בפ"ע ולא ייבטל (או ייבטל פחות). ולכן, דווקא הפשיטות אצלי שעיקר התקנה היא לשמוע, ומי שלא יכול לשמוע בציבור, יקרא לעצמו, שזהו כמובן בכלל שמיעה (רק ביחיד).
ודאי יש תקנה לקרותה בציבור, ובזה דעת הרב מבריסק שלא חשיב קריאה בציבור כ"א בשמיעת כולם מהש"ץ, ודייק מלשון הגמרא שהבאת. אבל זה כדי שיתקיים קריאה בציבור שהוא דין בפני עצמו במקרא מגילה, וכמו שאיכא למאן דאמר דהוא לעיכובא ממש. אבל אין הכוונה שעיקר חיובה אינו אלא שמיעה ולא קריאה!

אני חשבתי שדעת החזו"א זה מילתא דפשיטא, ונמצא שלדברי הרב מבריסק הדעת נוטה עוד יותר לדבריי, שעיקר הדין צריכים לשתוק ולשמוע, ורק שחכמים הקלו לקרוא ביחיד (בביתו), כדי שלא להטריח, והטעם הוא, כפי שכתב רש"י ז"ל, דהואיל והוא זמנו, והחיוב על כאו"א אם כן, כאשר הוא קורא בפני עצמו, זה נחשב לפרסומי
ניסא. 


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 13:45

אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 11:50
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 09:57
אין חכמה כתב:
23 יולי 2020, 09:46

ודאי שיש תקנה לקרא בציבור מפני פירסומי ניסא
ואף מבטלים ת"ת מפני רוב עם זה כמבואר שם בסוגיא
אבל אין שום סיבה לומר שזה כל התקנה
שים לב למחלוקת האמוראים בגמרא
אמר רב אמגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה

כלומר לפי רב אסי (שלא נפסקה ההלכה כמוהו) התקנה היא אכן רק בציבור, ומשמע שהיא חובת שמיעה בלבד.

אבל, לפי רב, שלא בזמנה היא רק בעשרה. ומדוע, הלא אם יש כפרי שנכנס לספק את צרכי העיר, ודחיקא ליה שעתא, מדוע לא יילך אצל חכם שיקרא לו ביחיד. אלא משמע גם מרב שעיקר התקנה היא בשמיעה, אך בזמנה הקלו לקרוא גם ביחיד, משא"כ שלא בזמנה

שלא בזמנה אין זה פורים ואין שייך קריאה רק בעשרה
לולי זה אין כאן התייחסות של פורים רק בהתאספות עם לקריאה
ולית מאן דפליג שצורת הקריאה לכתחילה היא ברוב עם
השאלה מהי חובת הקריאה האם עניינה שמיעה או קריאה
ולזה אין ראיה מכל המקומות הללו
ויש ראיות ברורות ממה שהבאתי שהוא קריאה

שלא בזמנה זה לא פורים לעניין משתה ושמחה. זה כן פורים לעניין המגילה. 

אגב, לפני שנים רבות, הייתי עד למחלוקת בתוך ביכנ"ס של חסידים. אחד צעק שמי"א באדר כבר אין אומרים תחנון, כיוון שמעיקר תקנת חכמים הוא זמן הראוי לקרוא מגילה. וכמדומני דלא אשגחו ביה ולא מידי.
 


דרומאי
הודעות: 2270
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 513 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי דרומאי » 23 יולי 2020, 14:28

HaimL כתב:
23 יולי 2020, 13:37
דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:47
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 12:44

אם הייתה קריאה בעשרה בקריאה, אז מדוע לא תיקנו באמת כדברי החזון אי"ש (שהם באמת לא דברים מחודשים, אלא פשוט שאם קוראים בציבור, אבל כ"א בפני עצמו, שזה נקרא בציבור וכן משמע מפשטות לשון רש"י בגמרא שהבאתי), שיקראו לכתחילה הבקיאים כל אחד בפני עצמו, ויוציא הש"ץ את שאינם בקיאים? אלא משמע שעיקר התקנה הוא בשמיעה (ופשוט שאפשר גם לצאת יד"ח בקריאתו שלו), ורק שהקילו לקרוא ביחיד, דכיוון שהכל קוראים אותה איכא פרסומי ניסא גם ביחיד
אתה בעצם מביא ראיה מזה שלא תיקנו לכתחילה שכל אחד יקרא בפני עצמו.
התשובה היא שלענין ברוב עם הדרת מלך ודאי יש מעלה שאחד מוציא את כולם, וכמו שמצינו בברכת הנהנין שהיכן שאין חשש שמא יקדים קנה לושט אחד מברך לכולם משום ברוב עם, ובזה גם החזון איש מודה.
זאת כמובן לא ראיה ברורה, אלא תמיהה לגיטימית. ואם יש מעלה שאחד מוציא את כולם, ורק משום חשש שמא יקדים קנה לוושט, אז מדוע לא תיקנו כן בתפילה, דהתם ליכא חששא דשמא יקדים קנה לוושט. 

בתפילה צריך כ"א בפני עצמו להתפלל משום דרחמי היא.


HaimL
הודעות: 3453
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: עניית אמן דרך הטלפון בפרט לאלה שנמצאים בבידוד

שליחה על ידי HaimL » 23 יולי 2020, 15:03

דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 14:28
HaimL כתב:
23 יולי 2020, 13:37
דרומאי כתב:
23 יולי 2020, 12:47

אתה בעצם מביא ראיה מזה שלא תיקנו לכתחילה שכל אחד יקרא בפני עצמו.
התשובה היא שלענין ברוב עם הדרת מלך ודאי יש מעלה שאחד מוציא את כולם, וכמו שמצינו בברכת הנהנין שהיכן שאין חשש שמא יקדים קנה לושט אחד מברך לכולם משום ברוב עם, ובזה גם החזון איש מודה.
זאת כמובן לא ראיה ברורה, אלא תמיהה לגיטימית. ואם יש מעלה שאחד מוציא את כולם, ורק משום חשש שמא יקדים קנה לוושט, אז מדוע לא תיקנו כן בתפילה, דהתם ליכא חששא דשמא יקדים קנה לוושט. 
בתפילה צריך כ"א בפני עצמו להתפלל משום דרחמי היא.
תאמין או לא, הייתה לי תחושה שהשאלה הזאת תישאל, ועדיין, חז"ל תיקנו דין חזרת הש"ץ להוציא את שאינם בקיאים, ולא תיקנו שעכ"פ אלה שאינם בקיאים יתפללו בלשונם, כיוון דרחמי היא. משמע דסגי בשמיעה מהש"ץ

ואגב, אם חזרת הש"ץ היא מדין שומע כעונה, אז מדוע תיקנו בעשרה דווקא? מדוע לא יתפלל היחיד הבקי, כדי שייצא ממנו חברו, שאינו בקי? הלא תפילה בקו"ר אינה מעכבת, ומן הסתם, במקום הצורך מותר (כמו בחזרת הש"ץ גופא).
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים