מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

נושאים שונים

פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 24 יולי 2020, 05:04

מילת גרים מהתורה או הלמ"מ? בתכנות החיפוש לא מצאתי מזה. 


משה נפתלי
הודעות: 769
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי משה נפתלי » 24 יולי 2020, 14:10

מילת גרים ילפינן בפרק ארבעה מחוסרי כפרה מקרא ד'ככם כגר יהיה':
רַבִּי אוֹמֵר, 'כָּכֶם' - כַּאֲבוֹתֵיכֶם, מָה אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִכְנְסוּ לִבְרִית אֶלָּא בְּמִילָה וּטְבִילָה, אַף הֵם לֹא יִכָּנְסוּ לִבְרִית אֶלָּא בְּמִילָה וּטְבִילָה.


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 25 יולי 2020, 23:54

ייש"כ.
אך אם היא דאורייתא היכן היא בסה"מ לרמב"ם?


משה נפתלי
הודעות: 769
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי משה נפתלי » 26 יולי 2020, 02:49

שייף עייל כתב:
25 יולי 2020, 23:54
היכן היא בסה"מ לרמב"ם?
עד שאתה משאל על מילת גרים, שאל על מילת עבדים: מדוע לא הזכירהּ הרמב"ם בכלל מצות מילה?
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 26 יולי 2020, 04:03

אכן, זו באמת הייתה השאלה הבאה שלי...
אבל יכול להיות באמת שעבד וגר הם אותה בחינה בנושא הזה (בכל זאת עבד הוא 'סוג של' גר).
ועדיין האם אנו אומרים על אחד מהם שהיא מ"ע מדאורייתא?


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 04:12

שייף עייל כתב:
25 יולי 2020, 23:54
ייש"כ.
אך אם היא דאורייתא היכן היא בסה"מ לרמב"ם?
איני יודע אם שייך למנות אותה כיון שאין חיוב על אדם ספציפי למול ורק הוא חלק מהפרוצדורה להתגייר וכמו שאין "מצוות עשה" לקבל עול מצוות.
ולגבי עבדים, החיוב הוא על האדון, ואה"נ הוא חלק מהמצוות מילה הכללית, למול בניו ועבדיו. וכ"ה בחינוך במצווה ב.
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 26 יולי 2020, 04:36

אולי אפשר לומר שזה הלמ"מ?
(ברית עול מצוות וטבילה וכו')


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 04:46

אחד הבנים כתב:
26 יולי 2020, 04:12
שייף עייל כתב:
25 יולי 2020, 23:54
ייש"כ.
אך אם היא דאורייתא היכן היא בסה"מ לרמב"ם?
איני יודע אם שייך למנות אותה כיון שאין חיוב על אדם ספציפי למול ורק הוא חלק מהפרוצדורה להתגייר וכמו שאין "מצוות עשה" לקבל עול מצוות.
ולגבי עבדים, החיוב הוא על האדון, ואה"נ הוא חלק מהמצוות מילה הכללית, למול בניו ועבדיו. וכ"ה בחינוך במצווה ב.

שו"מ בחיפוש בבר אילן בשו"ת לבושי מרדכי [תלמיד הכת"ס] יו"ד מהדו"ק סי' קפ"ב שדן במילת גרים אם החיוב עליו או על בי"ד. סתם דרך אגב.
 


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 04:47

שייף עייל כתב:
26 יולי 2020, 04:36
אולי אפשר לומר שזה הלמ"מ?
(ברית עול מצוות וטבילה וכו')
לא הבנתי למה לומר כך.
אם יש מקור מדרשה של פס'.
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 26 יולי 2020, 05:12

1. לכאורה פשוט, מכיון שזה לא נזכר בספר המצוות כמ"ע דאורייתא.

2. אולי זו לא דרשה גמורה ואפשר לומר שזה אסמכתא?

3. אולי מדובר במ"ע דאורייתא והרמב"ם סיפק לזה הסבר בשורשים, והידע הזה חסר לי.

4. האם אתם מכירים מקום אחד שהרמב"ם מחשיב אותו כמ"ע דאורייתא בזמן שהוא לא מופיע בסה"מ? 


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 05:23

השורש השני הוא שלא למנות דברים הנלמדים מדרשות וריבויים. ולכאורה ה"ה כאן.


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 26 יולי 2020, 05:52

הנה דבריו שם בסוף השורש:
הנה נתבאר לך שאפילו בימי משה נאמר דקדוקי סופרים. כי כל מה שלא שמעו בסיני בבאור הנה הוא מדברי סופרים. הנה כבר התבאר כי תרי"ג מצות שנאמרו לו למשה בסיני לא יימנה בהן כל מה שיילמד בשלש עשרה מדות ואפילו בזמנו ע"ה כל שכן שלא יימנה בהן מה שהוציאו אותו באחרית הזמן. אבל אמנם יימנה מה שהיה פירוש מקובל ממנו והוא שיבארו המעתיקים ויאמרו שזה הדבר אסור לעשותו ואיסורו דאורייתא (על"ת קלה קצד קצט) או יאמרו שהוא גוף תורה (על"ת שלו) הנה נמנה אותו כי הוא נודע בקבלה לא בהקש. ואמנם זכרון ההקש בו והביא הראיה עליו באחת משלש עשרה מדות להראות חכמת הכתוב כמו שביארנו בפירוש המשנה (הוב' בראש השרש): 
לכאו' יוצא משם שזה מד"ס. לא? 
ואז לכאורה קשה איך ייתכן שקבלת עול מצוות לגר מדרבנן. 


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 07:49

שייף עייל כתב:
26 יולי 2020, 05:52
הנה דבריו שם בסוף השורש:
הנה נתבאר לך שאפילו בימי משה נאמר דקדוקי סופרים. כי כל מה שלא שמעו בסיני בבאור הנה הוא מדברי סופרים. הנה כבר התבאר כי תרי"ג מצות שנאמרו לו למשה בסיני לא יימנה בהן כל מה שיילמד בשלש עשרה מדות ואפילו בזמנו ע"ה כל שכן שלא יימנה בהן מה שהוציאו אותו באחרית הזמן. אבל אמנם יימנה מה שהיה פירוש מקובל ממנו והוא שיבארו המעתיקים ויאמרו שזה הדבר אסור לעשותו ואיסורו דאורייתא (על"ת קלה קצד קצט) או יאמרו שהוא גוף תורה (על"ת שלו) הנה נמנה אותו כי הוא נודע בקבלה לא בהקש. ואמנם זכרון ההקש בו והביא הראיה עליו באחת משלש עשרה מדות להראות חכמת הכתוב כמו שביארנו בפירוש המשנה (הוב' בראש השרש): 
לכאו' יוצא משם שזה מד"ס. לא? 
ואז לכאורה קשה איך ייתכן שקבלת עול מצוות לגר מדרבנן. 
יש הרי את רבותיו של רש"י על קידושין בכסף שהם דרבנן כיון שלומדים אותם מגז"ש [כתובות ג.] ורש"י חולק דודאי הוי דאורייתא. האם הר"מ בשי' רבותיו של רש"י?
זכור לי שזה נושא מדובר. אבל אין השעה פנויה לי כעת לעיין בזה.
 


HaimL
הודעות: 3397
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 477 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי HaimL » 26 יולי 2020, 07:52

אחד הבנים כתב:
26 יולי 2020, 07:49
שייף עייל כתב:
26 יולי 2020, 05:52
הנה דבריו שם בסוף השורש:
הנה נתבאר לך שאפילו בימי משה נאמר דקדוקי סופרים. כי כל מה שלא שמעו בסיני בבאור הנה הוא מדברי סופרים. הנה כבר התבאר כי תרי"ג מצות שנאמרו לו למשה בסיני לא יימנה בהן כל מה שיילמד בשלש עשרה מדות ואפילו בזמנו ע"ה כל שכן שלא יימנה בהן מה שהוציאו אותו באחרית הזמן. אבל אמנם יימנה מה שהיה פירוש מקובל ממנו והוא שיבארו המעתיקים ויאמרו שזה הדבר אסור לעשותו ואיסורו דאורייתא (על"ת קלה קצד קצט) או יאמרו שהוא גוף תורה (על"ת שלו) הנה נמנה אותו כי הוא נודע בקבלה לא בהקש. ואמנם זכרון ההקש בו והביא הראיה עליו באחת משלש עשרה מדות להראות חכמת הכתוב כמו שביארנו בפירוש המשנה (הוב' בראש השרש): 
לכאו' יוצא משם שזה מד"ס. לא? 
ואז לכאורה קשה איך ייתכן שקבלת עול מצוות לגר מדרבנן. 
יש הרי את רבותיו של רש"י על קידושין בכסף שהם דרבנן כיון שלומדים אותם מגז"ש [כתובות ג.] ורש"י חולק דודאי הוי דאורייתא. האם הר"מ בשי' רבותיו של רש"י?
זכור לי שזה נושא מדובר. אבל אין השעה פנויה לי כעת לעיין בזה.
כמדומני שישנם מספר מקומות שהרמב"ם כותב מדברי סופרים, ומפרשים בדעתו שזה מדאורייתא רק שהוא בא בקבלה, ולא אתיא מדרשא גמורה.
 


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 07:56

HaimL כתב:
26 יולי 2020, 07:52
אחד הבנים כתב:
26 יולי 2020, 07:49
שייף עייל כתב:
26 יולי 2020, 05:52
הנה דבריו שם בסוף השורש:

לכאו' יוצא משם שזה מד"ס. לא? 
ואז לכאורה קשה איך ייתכן שקבלת עול מצוות לגר מדרבנן. 
יש הרי את רבותיו של רש"י על קידושין בכסף שהם דרבנן כיון שלומדים אותם מגז"ש [כתובות ג.] ורש"י חולק דודאי הוי דאורייתא. האם הר"מ בשי' רבותיו של רש"י?
זכור לי שזה נושא מדובר. אבל אין השעה פנויה לי כעת לעיין בזה.
כמדומני שישנם מספר מקומות שהרמב"ם כותב מדברי סופרים, ומפרשים בדעתו שזה מדאורייתא רק שהוא בא בקבלה, ולא אתיא מדרשא גמורה.

מצאתי.
רמב"ם אישות ג' כ' שקידושי כסף הם "מדברי סופרים" והשיגו הראב"ד שם, וכ' דלכאורה הוא מפרש את הגמ' בכתובות כרבותיו של רש"י. ועיין שם בכס"מ. ומגיד משנה פ"א מאישות ה"ב.
 


פותח הנושא
שייף עייל
הודעות: 31
הצטרף: 21 יוני 2020, 03:04
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי שייף עייל » 26 יולי 2020, 08:33

ייש"כ. אני מרגיש כאן בית מדרש ממש!
רק להעיר שהמגיד משנה שם כתב בשם הרמב"ם "וכבר כתב הוא שאף הדברים שנאמר בהם הלכה למשה מסיני נקראים דברי סופרים ומ"מ דינן ממש כדין תורה לגמרי". וכבר העירו עליו "בפ"ב מה' טומאת מת כתב רבינו בהדיא שהל"מ לא מיקרי ד"ס וצ"ע".

ובלחם משנה שם
ובכסף מדברי סופרים. טעמו של רבינו ז"ל הוא משום דכל דבר הנלמד בהיקש או בגזירה שוה או בי"ג מדות הם נקראים דברי סופרים כמו שכתב בס' המצות. וא"ת שטר נמי נלמד מהיקשא דויצאה והיתה וא"כ למה אמר שהוא מן התורה כבר נשאל מרבינו על זה בתשובה הביאה הרמב"ן ז"ל במנין המצות ותירץ דשטר הוי ודאי מן התורה דבפרק האשה נקנית (דף ט' ב) אמרו לרבי יוחנן דלמד ביאה מבעולת בעל לא מצי למילף לה ומבעלה משום דהוה אמינא התם תרתי בעינן כסף וביאה וכי תימא נערה המאורסה היכי משכחת לה איירי בשטר א"כ ודאי ע"כ שטר נפקא לן מנערה המאורסה ואם כן לכך נקרא דבר תורה זו היא תשובתו ז"ל.


משה נפתלי
הודעות: 769
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי משה נפתלי » 26 יולי 2020, 09:27

אחד הבנים כתב:
26 יולי 2020, 04:12
אין חיוב על אדם ספציפי למול ורק הוא חלק מהפרוצדורה להתגייר.
ויש לדון לפי זה בטיבהּ של הברכה שמברך המוהל 'אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים'.
וכמו כן בטיבהּ של הברכה שמברך הגר עצמו 'אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה'.
 


אחד הבנים
הודעות: 458
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 95 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי אחד הבנים » 26 יולי 2020, 09:53

משה נפתלי כתב:
26 יולי 2020, 09:27
אחד הבנים כתב:
26 יולי 2020, 04:12
אין חיוב על אדם ספציפי למול ורק הוא חלק מהפרוצדורה להתגייר.
ויש לדון לפי זה בטיבהּ של הברכה שמברך המוהל 'אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים'.
וכמו כן בטיבהּ של הברכה שמברך הגר עצמו 'אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה'.


לברך וציונו שייך, דסו"ס היה הציווי מאיתו ית' דכך יהא אופן הגירות וע"ז גופא שייך לומר וציונו.
אבל למנות א"ז במנין המצוות לא שייך דאין מצווה כזו מוטלת על איש.


משה נפתלי
הודעות: 769
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי משה נפתלי » 26 יולי 2020, 09:57

אחד הבנים כתב:
26 יולי 2020, 04:46
בשו"ת 'לבושי מרדכי' דן במילת גרים אם החיוב עליו או על בי"ד.
עיין שם שהוא שולל לחלוטין את הרעיון שמילת גרים היא מצוה דרמיא על הגר, אלא כמו שכתב רבנו משה רבקשׂ ב'באר הגולה' (יו"ד רסח כב) 'דמילת הגר מוטלת על כל ישראל', והסכים עמו רבנו הגר"א שם.


קדמא ואזלא
הודעות: 320
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 109 פעמים
קיבל תודה: 130 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מילת גרים מהתורה או הלמ"מ?

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 26 יולי 2020, 10:02

שו"ת אגרות מלכים הערות סימן כט
363. בחידושי הגר"י (שבת קלז ב) כתב רבינו לבאר איך מברכים וצונו על מילת גרים היכן נצטוינו על זה. וזה לשונו, "יש לומר על פי מה שכתב הרמב"ם (מלכים פ"י הלכה ט), וז"ל, 'כללו של דבר אין מניחים אותם לחדש דת ולעשות מצוות לעצמן מדעתן אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות, או יעמוד בתורתו, ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה או שבת או חדש דבר מכין אותו ועונשין אותו ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה, אבל אינו נהרג'. עכ"ל. הרי שנצטוינו על זה שלא להניח להם לעשות מצוות ולשמור שבת ולעסוק בתורה, אלא אם כן מלו עצמם וקבלו כל המצוות, וזהו בכלל אזהרה של יום ולילה לא ישבתו, שזאת אזהרה היא חלה גם על בית דין שלא להניח להם לשבות אלא אם נעשה גר צדק. ולפי זה שפיר מברכין על מילת גר וציוונו, כלומר שציוונו בתורה שלא להניח להם לקיים המצוות שבתורה, אלא באופן זה שהם נימולים וקבלו עליהם לקיים כל המצוות, ולפיכך כשקיבל עליו המצוות החיוב על בית דין למול אותו". עכ"ל. ועיין עוד דבר אברהם (ח"ב סימן כה), וכבר עמדו בקושיא זו רבותינו הראשונים. עיין תוספות הרא"ש (שבת שם), ובספר בעלי הנפש להראב"ד (סוף שער הטבילה). ועיין עוד ברס"ג (סוף מצות עשה יט) ובמה שכתב הגר"י פערלא שם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: huo yuc יום טוב, אין חכמה, בר בי רב דחד יומא, יעקב שלם, מחבת | 4 אורחים