אשכול ספורי חסידים

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי HaimL » 27 יולי 2020, 07:28

דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 02:50
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 00:43
דרומאי כתב:
25 יולי 2020, 23:48


לכאורה כל ענין כבוד שבת הוא רק בהכנות של ע"ש, ובשבת עצמה הוא משום עונג ולא משום כבוד, ולכן הוי הכשר מצוה בעלמא, ול"ש ע"ז מצוה בו יותר מבשלוחו.
מה עניין כבוד שבת אצל תיקון מאכלי השבת? 
כבוד השבת הוא שהמאכלים מתוקנין מבעו"י כמו לקראת מלך, ועי' רש"י במגילה דף כ"ג. וכמו הדלקת נרות שבת שהוא מכבוד שבת.
ואי לא נימא הכי אין תיקון המאכלים רק הכשר מצוה, ואין שייך ע"ז מצוה בו יותר מבשלוחו להרבה פוסקים.

ולגבי נר בשבת, היה נראה לומר שהוא באמת מכבוד השבת (שהרי לא אוכלים נר), אבל יש לומר שגם נר הוא שייך לעונג שבת, משום שלום בית, שלא ייכשל בעץ ואבן, משעה שבנ"א נכנסים לאכול פתם בערבי שבתות, ועד שעולים על משכבם. ואפשר אולי לדייק בזה מלשון הפוסקים (אבל אולי כדאי לפתוח על זה דיון נפרד, שלא לקלקל את הנוכחי).
 


דרומאי
הודעות: 2304
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי דרומאי » 27 יולי 2020, 09:53

HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:10
דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 02:50
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 00:43

מה עניין כבוד שבת אצל תיקון מאכלי השבת? 
כבוד השבת הוא שהמאכלים מתוקנין מבעו"י כמו לקראת מלך, ועי' רש"י במגילה דף כ"ג. וכמו הדלקת נרות שבת שהוא מכבוד שבת.
ואי לא נימא הכי אין תיקון המאכלים רק הכשר מצוה, ואין שייך ע"ז מצוה בו יותר מבשלוחו להרבה פוסקים.
האם כוונתך היא לרש"י הזה

ובשבת ממהרין לבא - שכבר תיקנו הכל מערב שבת ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין:

או לאיזה דיבור רש"י אחר?

כי ברש"י הזה אינו מוזכר דבר וחצי דבר על כבוד השבת. רק הואיל ובשבת אין תיקון המאכלים (אלא רק בדברים מועטים שעושים ממש לפני הסעודה), לכן מקדימים. אבל ביו"ט שהותרה מלאכת אוכל נפש, דרך העולם (לא בזמננו, כמובן) לטרוח בו ביום טוב עצמו.


אכן כוונתי לרש"י הזה, והבנתי את כוונת רש"י שאינו מדבר ב'דרך העולם', אלא מה שכתב ויפה למהר ביאתן היינו שזהו כבוד שבת.
 


דרומאי
הודעות: 2304
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי דרומאי » 27 יולי 2020, 09:54

HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:28
דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 02:50
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 00:43

מה עניין כבוד שבת אצל תיקון מאכלי השבת? 
כבוד השבת הוא שהמאכלים מתוקנין מבעו"י כמו לקראת מלך, ועי' רש"י במגילה דף כ"ג. וכמו הדלקת נרות שבת שהוא מכבוד שבת.
ואי לא נימא הכי אין תיקון המאכלים רק הכשר מצוה, ואין שייך ע"ז מצוה בו יותר מבשלוחו להרבה פוסקים.
ולגבי נר בשבת, היה נראה לומר שהוא באמת מכבוד השבת (שהרי לא אוכלים נר), אבל יש לומר שגם נר הוא שייך לעונג שבת, משום שלום בית, שלא ייכשל בעץ ואבן, משעה שבנ"א נכנסים לאכול פתם בערבי שבתות, ועד שעולים על משכבם. ואפשר אולי לדייק בזה מלשון הפוסקים (אבל אולי כדאי לפתוח על זה דיון נפרד, שלא לקלקל את הנוכחי).

אכן בהדלקת הנר אית ביה משום כבוד ומשום עונג, וכדברי הרב מבריסק הידועים בענין זה, ולהם רמזתי.
 


יושב אוהלים
הודעות: 1909
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 297 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי יושב אוהלים » 27 יולי 2020, 09:56

HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:28
ולגבי נר בשבת, היה נראה לומר שהוא באמת מכבוד השבת (שהרי לא אוכלים נר), אבל יש לומר שגם נר הוא שייך לעונג שבת, משום שלום בית, שלא ייכשל בעץ ואבן, משעה שבנ"א נכנסים לאכול פתם בערבי שבתות, ועד שעולים על משכבם. ואפשר אולי לדייק בזה מלשון הפוסקים (אבל אולי כדאי לפתוח על זה דיון נפרד, שלא לקלקל את הנוכחי).
נחלקו בזה רש"י ותוס' שבת דף כה: בד"ה חובה. עיי"ש.


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי HaimL » 27 יולי 2020, 12:09

דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 09:53
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:10
דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 02:50

כבוד השבת הוא שהמאכלים מתוקנין מבעו"י כמו לקראת מלך, ועי' רש"י במגילה דף כ"ג. וכמו הדלקת נרות שבת שהוא מכבוד שבת.
ואי לא נימא הכי אין תיקון המאכלים רק הכשר מצוה, ואין שייך ע"ז מצוה בו יותר מבשלוחו להרבה פוסקים.
האם כוונתך היא לרש"י הזה

ובשבת ממהרין לבא - שכבר תיקנו הכל מערב שבת ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין:

או לאיזה דיבור רש"י אחר?

כי ברש"י הזה אינו מוזכר דבר וחצי דבר על כבוד השבת. רק הואיל ובשבת אין תיקון המאכלים (אלא רק בדברים מועטים שעושים ממש לפני הסעודה), לכן מקדימים. אבל ביו"ט שהותרה מלאכת אוכל נפש, דרך העולם (לא בזמננו, כמובן) לטרוח בו ביום טוב עצמו.

אכן כוונתי לרש"י הזה, והבנתי את כוונת רש"י שאינו מדבר ב'דרך העולם', אלא מה שכתב ויפה למהר ביאתן היינו שזהו כבוד שבת.

איך הגעת מלשון רש"י, שהוא זריזות בהשכמת ביהכנ"ס, לכבוד שבת. 
 


דרומאי
הודעות: 2304
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי דרומאי » 27 יולי 2020, 12:20

HaimL כתב:
27 יולי 2020, 12:09
דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 09:53
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:10

האם כוונתך היא לרש"י הזה

ובשבת ממהרין לבא - שכבר תיקנו הכל מערב שבת ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין:

או לאיזה דיבור רש"י אחר?

כי ברש"י הזה אינו מוזכר דבר וחצי דבר על כבוד השבת. רק הואיל ובשבת אין תיקון המאכלים (אלא רק בדברים מועטים שעושים ממש לפני הסעודה), לכן מקדימים. אבל ביו"ט שהותרה מלאכת אוכל נפש, דרך העולם (לא בזמננו, כמובן) לטרוח בו ביום טוב עצמו.
אכן כוונתי לרש"י הזה, והבנתי את כוונת רש"י שאינו מדבר ב'דרך העולם', אלא מה שכתב ויפה למהר ביאתן היינו שזהו כבוד שבת.
איך הגעת מלשון רש"י, שהוא זריזות בהשכמת ביהכנ"ס, לכבוד שבת. 

מה זה לדעתך 'יפה למהר ביאתן להתפלל כותיקין'- האם לדעתך זוהי הזדמנות, כיון שכל האוכל מוכן אז למה לא להתפלל ותיקין?
לענ"ד יש כאן ענין בדוקא משום כבוד שבת להראות שאין צריך לטרוח בסעודה [כמדומני שראיתי כן באיזה ספר].
 


א. ל. חנן
הודעות: 361
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
מיקום: ירושלים עיה"ק
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי א. ל. חנן » 27 יולי 2020, 12:52

HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:15
sweet tooth

תרגום בבקשה?


איכא מאן דאמר
הודעות: 521
הצטרף: 21 מאי 2020, 12:13
נתן תודה: 209 פעמים
קיבל תודה: 176 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי איכא מאן דאמר » 27 יולי 2020, 13:03

א. ל. חנן כתב:
27 יולי 2020, 12:52
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:15
sweet tooth

תרגום בבקשה?
https://www.google.com/search?q=%D7%AA% ... e&ie=UTF-8


א. ל. חנן
הודעות: 361
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
מיקום: ירושלים עיה"ק
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 110 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי א. ל. חנן » 27 יולי 2020, 13:06

איכא מאן דאמר כתב:
27 יולי 2020, 13:03
א. ל. חנן כתב:
27 יולי 2020, 12:52
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 07:15
sweet tooth

תרגום בבקשה?
https://www.google.com/search?q=%D7%AA% ... e&ie=UTF-8
[שן מתוקה].
חבל. הייתי בטוח שהמונח הזה מתייחס לשוני בין הסיפורים. שזה באמת ראוי לביאור.
 


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי HaimL » 27 יולי 2020, 13:16

דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 12:20
HaimL כתב:
27 יולי 2020, 12:09
דרומאי כתב:
27 יולי 2020, 09:53

אכן כוונתי לרש"י הזה, והבנתי את כוונת רש"י שאינו מדבר ב'דרך העולם', אלא מה שכתב ויפה למהר ביאתן היינו שזהו כבוד שבת.
איך הגעת מלשון רש"י, שהוא זריזות בהשכמת ביהכנ"ס, לכבוד שבת. 
מה זה לדעתך 'יפה למהר ביאתן להתפלל כותיקין'- האם לדעתך זוהי הזדמנות, כיון שכל האוכל מוכן אז למה לא להתפלל ותיקין?
לענ"ד יש כאן ענין בדוקא משום כבוד שבת להראות שאין צריך לטרוח בסעודה [כמדומני שראיתי כן באיזה ספר].

זאת נראית קצת העמסה בפירש"י. והנה, ביום הכיפורים גם מקדימים, ושם ודאי אין הטעם שכתבת בשבת. אלא משמע, שהוא דין בהשכמת בית הכנסת, ורק שביום טוב הקלו, ובשבת אוקמוה אדיניה. 
 


ב. זעירא
הודעות: 483
הצטרף: 21 ינואר 2019, 22:36
נתן תודה: 553 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי ב. זעירא » 27 יולי 2020, 14:08

איכא מאן דאמר כתב:
24 יולי 2020, 11:56
למה זה תשאל לשמי כתב:
24 יולי 2020, 11:26
ככל שהבנתי הסלט המדובר בסיפור הוא פריט חובה בכל שלחן שבת הונגרי, לאו דווקא חסידי.
גם בשולחן החסידי, ולו דווקא הונגרי.
צאנז רחוקה מהונגריה כרחוק ליטא מפולין (תרתי משמע)...
 
שומע כעונה כתב:
26 יולי 2020, 23:05
יראתי בפצותי כתב:
25 יולי 2020, 23:58
וכך מספר הרב אשר וייס:
הדברי חיים היה מקפיד מאוד, שרק הוא יחתוך את הבצל והביצים לשבת, פעם שאלו רב אחד ממקורביו (שלא היה כ"כ חסיד) לטעמו, והסביר לו הד"ח, כי יש כמה חששות איסור בהכנה, בקילוף, בחתיכה לחתיכות - אם יהיו קטנות, ובעירוב הסלט - לישה, לכן שלא יהיה מכשול, מקפיד הוא, שרק הוא עצמו יכין את הסלט. ונהנה מאוד אותו רב מתשובת הדברי חיים.
לימים היה אותו רב שוב שבת בצאנז, ושמע את אחד מגדולי החסידים שואל את הד"ח, למה ההקפדה הגדולה, שרק הוא יחתוך הבצל והביצים (אייר מיט צוויבל), וענה לו הד"ח, שבשבת הכל 7, דג- גימטריא 7 מרק - גימטריא קטנה 7, בשר - גימטריא קטנה 7, בצל - גימטריא קטנה 14, והוא בחיתוך מכוון שיחתך ל2 ויהיה 7, נהנה החסיד מהתשובה, ואותו רב נהנה פחות.
שוב עברה תקופה, ושוב מגיע אותו רב לד"ח, ושומע את אחד מעמי הארץ, בן המקום, ששואל, מה הטעם שהרב כ"כ מקפיד, שהוא עצמו יחתוך את הבצל. ענה לו הד"ח, שהוא רוצה שלא יפיגו את חריפות הבצל, ומי יודע אם אחרים יעשו זאת טוב כמוהו. הפעם אותו רב ממש לא נהנה מהתשובה...
הלך לאותו חסיד גדול, שלו ענה הד"ח את הטעם שהכל 7, ואמר לו, עזוב את כל התשובות שענה לנו, הוא צוחק על כולנו, הוא לא עונה לנו את הטעם שלו, הוא עונה לנו את מה שאנו רוצים לשמוע.
עד כאן מר' אשר וייס.
לכאו' זה כבר סיפורי ליטאים...
ממש לא,
סיפור ידוע בקרב חסידי צאנז מדורי דורות (עם שמו של אותו רב).
 


איטשע מאיר לורנץ
הודעות: 672
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 27 יולי 2020, 22:45

למה זה תשאל לשמי כתב:
20 מאי 2020, 11:45
אינני יודע אם מקומו כאן. אך בילדותי שמעתי סיפור ממחנכי, יהודי חסידי לוהט, המספר על רב שהלך בשיירה עם גויים, ועם רבות הימים טעה בחשבונו ודילג יומיים. כך כאשר אצל כל העולם 'יום שישי', אצלו היה שבת.
הרב הנ''ל היה רב תקיף בדעתו. וכאשר הגיע לעיר מיאן בתוקף להפצרות כולם להבין שתעה בחשבונו. וכאשר כולם התפללו מעריב בליל שישי, הוא התנענע בדבקות ב'רצה נא במנוחתנו'.
משפחתו, שהייתה כמובן אובדת עצות, החליטו לאחר מכן ל'פתור את הבעיה בדרך מקורית. הם ערכו את שלחן ה'שבת' בליל שישי כבקשת אותו הרב, והרב כדרכו שותה יין בסעודת בשבת. האריכו עמו בדברים ובשתייה עד שנרדם. משנרדם, כיבו את האורות והלכו בלאט כדי לא להעירו. כך חלף לו יום שישי כשהרב מנמננם על כיסאו בראש הלשחן כמלך ב(לא)גדוד. הגיע ליל שבת, התיישבו רעייתו ילדיו ובני הבית סביב לשלחן והרעישו, עד שהרב התעורר. כך נפתרה התקלה.
ביום ראשון, הגיע הרב לבית הכנסת וראה, להאנתו, שבני הקהילה 'קיבלו את דבריו' והחליטו שהוא צודק המניין הימים. 'שמחני לגלות שצדקתי' אמר הרב בתרועת ניצחון, כשבני הקהילה מנסים לכבוש את צחוקם.
אינני יודע אם הסיפור חסידי, הוא אינו נראה אמתי. נזכרתי בו עקב הדין הדומה שהובא בדף היומי לאחרונה בדין ההולך במדבר. האם מישהו שמע את הסיפור הנ''ל ויודע לו מקור או שהוא פרי דמיונו הפורה של מחנכי?
הסיפור היה עם הרב מיאנוב ועם הדברי חיים
 



איטשע מאיר לורנץ
הודעות: 672
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 27 יולי 2020, 22:50

איש ווילנא כתב:
24 יולי 2020, 12:44
איכא מאן דאמר כתב:
24 יולי 2020, 11:56
HaimL כתב:
24 יולי 2020, 11:47
לשבת, או בשבת? אם במתכונים עסקינן, אז כמדומני שהבצל צריך להיות קצוץ, וישנה דעה בפוסקים שאסור

(מתוך שו"ע הגרש"ז בעל התניא)
ויש מפקפקים על היתר זה ונכון לחוש לדבריהם ליזהר לחתוך את הירק (שקורין שלאטי"ן) לחתיכות גדולות קצת שאז אין בו משום טוחן לדברי הכל.

וזכור לי סיפור על הדברי חיים ז"ל שהחמיר בתבלין בכלי שני, אבל ייתכן שבמחתך את הירק נהג כמנהג הפשוט, שזה מותר
מנהג צאנז שהם מכינים זאת בשבת ובאמצע הסעודה
אני מבין בשביל לחוש לטוחן 
ואולי גם מה שנהג הד"ח עצמו לחתוך הוא בשביל למנוע חשש חילול שבת של אחרים 
ואולי הקפיד גם על חתיכות גדולות 
פשוט כלטאי זה הטעם היחידי שאני יכול לראות בכך שלא נתן לאחר 


אמנם זה היה הסיבה והשני היה משום מליצה


איטשע מאיר לורנץ
הודעות: 672
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 27 יולי 2020, 22:50

למה זה תשאל לשמי כתב:
27 יולי 2020, 22:47
איטשע מאיר לורנץ כתב:
27 יולי 2020, 22:45
למה זה תשאל לשמי כתב:
20 מאי 2020, 11:45
אינני יודע אם מקומו כאן. אך בילדותי שמעתי סיפור ממחנכי, יהודי חסידי לוהט, המספר על רב שהלך בשיירה עם גויים, ועם רבות הימים טעה בחשבונו ודילג יומיים. כך כאשר אצל כל העולם 'יום שישי', אצלו היה שבת.
הרב הנ''ל היה רב תקיף בדעתו. וכאשר הגיע לעיר מיאן בתוקף להפצרות כולם להבין שתעה בחשבונו. וכאשר כולם התפללו מעריב בליל שישי, הוא התנענע בדבקות ב'רצה נא במנוחתנו'.
משפחתו, שהייתה כמובן אובדת עצות, החליטו לאחר מכן ל'פתור את הבעיה בדרך מקורית. הם ערכו את שלחן ה'שבת' בליל שישי כבקשת אותו הרב, והרב כדרכו שותה יין בסעודת בשבת. האריכו עמו בדברים ובשתייה עד שנרדם. משנרדם, כיבו את האורות והלכו בלאט כדי לא להעירו. כך חלף לו יום שישי כשהרב מנמננם על כיסאו בראש הלשחן כמלך ב(לא)גדוד. הגיע ליל שבת, התיישבו רעייתו ילדיו ובני הבית סביב לשלחן והרעישו, עד שהרב התעורר. כך נפתרה התקלה.
ביום ראשון, הגיע הרב לבית הכנסת וראה, להאנתו, שבני הקהילה 'קיבלו את דבריו' והחליטו שהוא צודק המניין הימים. 'שמחני לגלות שצדקתי' אמר הרב בתרועת ניצחון, כשבני הקהילה מנסים לכבוש את צחוקם.
אינני יודע אם הסיפור חסידי, הוא אינו נראה אמתי. נזכרתי בו עקב הדין הדומה שהובא בדף היומי לאחרונה בדין ההולך במדבר. האם מישהו שמע את הסיפור הנ''ל ויודע לו מקור או שהוא פרי דמיונו הפורה של מחנכי?
הסיפור היה עם הרב מיאנוב ועם הדברי חיים
ברוך שובו, וכבר אחוו לי במחוג למ''מ על הנ''ל, ואת הסיפור ומספרו הרגו בחרב

לא ראיתי 
כי התחלתי עכשיו 
וטל"ח
 


איטשע מאיר לורנץ
הודעות: 672
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 27 יולי 2020, 22:54

ב. זעירא כתב:
27 יולי 2020, 14:08
איכא מאן דאמר כתב:
24 יולי 2020, 11:56
למה זה תשאל לשמי כתב:
24 יולי 2020, 11:26
ככל שהבנתי הסלט המדובר בסיפור הוא פריט חובה בכל שלחן שבת הונגרי, לאו דווקא חסידי.
גם בשולחן החסידי, ולו דווקא הונגרי.
צאנז רחוקה מהונגריה כרחוק ליטא מפולין (תרתי משמע)...
 
שומע כעונה כתב:
26 יולי 2020, 23:05
יראתי בפצותי כתב:
25 יולי 2020, 23:58
וכך מספר הרב אשר וייס:
הדברי חיים היה מקפיד מאוד, שרק הוא יחתוך את הבצל והביצים לשבת, פעם שאלו רב אחד ממקורביו (שלא היה כ"כ חסיד) לטעמו, והסביר לו הד"ח, כי יש כמה חששות איסור בהכנה, בקילוף, בחתיכה לחתיכות - אם יהיו קטנות, ובעירוב הסלט - לישה, לכן שלא יהיה מכשול, מקפיד הוא, שרק הוא עצמו יכין את הסלט. ונהנה מאוד אותו רב מתשובת הדברי חיים.
לימים היה אותו רב שוב שבת בצאנז, ושמע את אחד מגדולי החסידים שואל את הד"ח, למה ההקפדה הגדולה, שרק הוא יחתוך הבצל והביצים (אייר מיט צוויבל), וענה לו הד"ח, שבשבת הכל 7, דג- גימטריא 7 מרק - גימטריא קטנה 7, בשר - גימטריא קטנה 7, בצל - גימטריא קטנה 14, והוא בחיתוך מכוון שיחתך ל2 ויהיה 7, נהנה החסיד מהתשובה, ואותו רב נהנה פחות.
שוב עברה תקופה, ושוב מגיע אותו רב לד"ח, ושומע את אחד מעמי הארץ, בן המקום, ששואל, מה הטעם שהרב כ"כ מקפיד, שהוא עצמו יחתוך את הבצל. ענה לו הד"ח, שהוא רוצה שלא יפיגו את חריפות הבצל, ומי יודע אם אחרים יעשו זאת טוב כמוהו. הפעם אותו רב ממש לא נהנה מהתשובה...
הלך לאותו חסיד גדול, שלו ענה הד"ח את הטעם שהכל 7, ואמר לו, עזוב את כל התשובות שענה לנו, הוא צוחק על כולנו, הוא לא עונה לנו את הטעם שלו, הוא עונה לנו את מה שאנו רוצים לשמוע.
עד כאן מר' אשר וייס.
לכאו' זה כבר סיפורי ליטאים...
ממש לא,
סיפור ידוע בקרב חסידי צאנז מדורי דורות (עם שמו של אותו רב).


ממש ממש לא 

באותן שנים כאשר שלט האימפריה האוסטרו אונגרית גם אונגריה וגם גליציה היו חלק מהמעצמה 
והחסידויות האונגריות הגדולות דווקא נשענו על צאנז ועל ממשיכיו גדולי גליציה


ב. זעירא
הודעות: 483
הצטרף: 21 ינואר 2019, 22:36
נתן תודה: 553 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי ב. זעירא » 27 יולי 2020, 23:08

אבל מכאן ועד לכנות מנהג צאנז מובהק כמנהג הונגרי הדרך רחוקה.


איטשע מאיר לורנץ
הודעות: 672
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 27 יולי 2020, 23:11

ב. זעירא כתב:
27 יולי 2020, 23:08
אבל מכאן ועד לכנות מנהג צאנז מובהק כמנהג הונגרי הדרך רחוקה.

עדיין ההגדרה הראשונה שנתת הייתה מוגזמת ומוגזמת מאד


ב. זעירא
הודעות: 483
הצטרף: 21 ינואר 2019, 22:36
נתן תודה: 553 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי ב. זעירא » 27 יולי 2020, 23:13

איטשע מאיר לורנץ כתב:
27 יולי 2020, 23:11
ב. זעירא כתב:
27 יולי 2020, 23:08
אבל מכאן ועד לכנות מנהג צאנז מובהק כמנהג הונגרי הדרך רחוקה.
עדיין ההגדרה הראשונה שנתת הייתה מוגזמת ומוגזמת מאד
דוק בדברי, כתבתי ש'צאנז רחוקה מהונגריה' ולא 'הונגריה רחוקה מצאנז' והבן.
 


חייל של הרבי
הודעות: 70
הצטרף: 15 יולי 2020, 08:17
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי חייל של הרבי » 28 יולי 2020, 14:08

פעם היה יהודי הקרוב לתורה ומצוות אך לא חסיד חב"ד, שהגיע להקפות דשמח"ת ב770 - בית מדרשו של הרבי.
אותו יהודי היה עשיר לפי ערך, וראה שיש מכירה פומבית של ההקפות, כאשר הגבירים היותר מכובדים הרוצים לזכות בהקפה, אינם נוקטים סכום מסויים אלא אומרים "על דעת הרבי" ומייד זוכים בהקפה.
היהודי הנ"ל בירר מה פירוש "על דעת הרבי" ונודע לו שפירושו הוא שבמוצאי החג הגביר מכניס פתק לרבי בו הוא מודיע שיקבל על עצמו לתרום לחב"ד כל סכום שהרבי יחליט, והרבי כותב את הסכום ומביאים את הפתק לגביר.
אותו יהודי נהנה מהרעיון וגם הוא החליט לצעוק "על דעת הרבי" ואכן זכה בהקפה.
במוצאי החג נכנס הפתק לרבי והרבי כתב (כמדומני בסכום הזה): 100 אלף דולר. וזה היה סכום עצום בשביל אותו יהודי (בפרט באותם ימים שהדולר היה חזק), ולא ידע איך יעמוד בזה. כשהגיע לביתו וסיפר הכל לאשתו, היא הפצירה בו שיקיים הבטחתו ויאמין שאם כך הורה הרבי אז ודאי שלא יהיה נזק ח"ו.
הוא החליט לקחת הלוואה וקיים הבטחתו במלוא הסכום.
כעבור זמן מועט נזדמנה לו עסקה, שבדרך פלאית הרוויח ממנה בדיוק מיליון דולר, כמעט ללא מאמץ.
אשתו עוררה אצלו את העניין שזה בטח בזכות ברכת הרבי והנה ה100 אלף שתרם זה מעשר מרווח העסקה הניסית הזו.
אותו יהודי היה בהתפעלות גדולה.
כשהגיע שמח"ת דשנה הבאה, התייצב היהודי ב770, ובידעו שכל סכום שהרבי יקבע רק יביא לו רווח פי עשר, צעק "על דעת הרבי" וזכה בהקפה.
במוצאי החג נכנס הפתק לרבי, והרבי כתב: 18 דולר.
אותו יהודי היה עצוב ונבוך, ולא הבין מדוע כתב כך הרבי.
הלך אצל אחד מן המשפיעים הגדולים, וסיפר לו את כל הסיפור ודרש הסבר!
אמר לו המשפיע: "בפעם הראשונה שצעקת 'על דעת הרבי', לא ידעת כמה יהיה הסכום, ולא ידעת עד כמה תוכל לעמוד בזה, ומתוך רצון לקיים מצוות צדקה ולהשביע רצונו של הרבי צעקת 'על דעת הרבי' באמונה רבה.
אך בפעם השניה, ידעת כבר שהרווח הוא פי עשר, ובאת לעשות 'ביזנעס'… אך הרבי הוא לא 'ביזנעס מן'!


HaimL
הודעות: 3492
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 504 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי HaimL » 28 יולי 2020, 15:37

מזכיר לי סיפור על יהודי סוחר זעיר עם הארץ, ששמע דרשה על בטחון והשתדלות, ולמחרת בבוקר החליט שהוא לא יוצא לפנות בוקר למכור לגויים, אלא הם יבואו אליו. אשתו צעקה עליו שהוא טיפש, אבל הוא התעקש, והגויים באמת באו אליו.

ואמר הרבי שסיפר את הסיפור (אני לא זוכר מי), שזה רק בגלל שאותו הירשק'ע היה פשוט ותמים. אם היה מערב בזה חקירה ושכל, הוא לא היה מצליח בזה.


רוצה לעשות רק טוב
הודעות: 19
הצטרף: 08 אפריל 2020, 00:29
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי רוצה לעשות רק טוב » 28 יולי 2020, 16:16

בן איש חי כתב:
21 מאי 2020, 13:00
מחשבות כתב:
21 מאי 2020, 00:13
סיפור שלא היה ולא היה יכול להיות.
אינני יכול ליטול אחריות על אמיתות כל פרט ופרט,
אבל אולי תדייק, מה בדיוק לא היה יכול להיות?
מדוע הרב לא תמה ביום 'חמישי' (הלא הוא רביעי) מדוע לא קוראים בתורה ואומרים תחנון גדול?!..
 

סמל אישי של משתמש

למה זה תשאל לשמי
הודעות: 1248
הצטרף: 14 מאי 2020, 14:59
נתן תודה: 343 פעמים
קיבל תודה: 386 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי למה זה תשאל לשמי » 28 יולי 2020, 16:23

רוצה לעשות רק טוב כתב:
28 יולי 2020, 16:16
בן איש חי כתב:
21 מאי 2020, 13:00
מחשבות כתב:
21 מאי 2020, 00:13
סיפור שלא היה ולא היה יכול להיות.
אינני יכול ליטול אחריות על אמיתות כל פרט ופרט,
אבל אולי תדייק, מה בדיוק לא היה יכול להיות?
מדוע הרב לא תמה ביום 'חמישי' (הלא הוא רביעי) מדוע לא קוראים בתורה ואומרים תחנון גדול?!..


ללמד זכות, יש להניח שממציא הסיפור היה בסך הכל יהודי תמים ש@רוצה לעשות רק טוב, ולא תכנן שירבו ב@מחשבות אם הסיפור היה או לא. 


יצחק
הודעות: 1266
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 432 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי יצחק » 28 יולי 2020, 23:19

סיפור שסיפר לי רב אחד ידען גדול (ליטאי עם אורייטציה חסידית), אולי מישהו יודע מה המקור של הסיפור

באחת העיירות גר איש אחד שהחשיב את עצמו ל"בעל שם" והחל נוהג מנהגי אדמו"רות, אולם דא עקא שהוא לא היה ראוי לאותה איצטלא, האיש היה בעל קופה של שרצים וכו'
רבי שמעלקא מניקלשבורג שמע על כך והחליט לטפל בענין
רבי שמעלקא הגיע לשבות באותה עיירה עם פמליא גדולה של חסידים, הוא נפגש עם ה"אדמו"ר" המקומי ואמר לי כך: ראה נא, מנהגי תמיד כאשר אני בא לעיירה כלשהי, ראשית כל אני הולך לבית הקברות לפקוד את קברי הצדיקים של העיירה, אולם כאשר באתי לעיירתכם לא מצאתי בה קברי צדיקים, אפילו צדיק אחד לא מצאתי שקבור כאן.
דע לך שאי אפשר לעיירה של יהודים בלי קברי צדיקים, לכן החלטנו אני ופמלייתי שצריכים להרוג אותך כעת בשביל שיהיה לכם בעיירה לכה"פ קבר אחד של צדיק שבני העיירה יוכלו להתפלל עליו..
ה"רב" התחלחל ואמר "איני ראוי לאותה איצטלא" מי אנוכי שאהיה "קבר של צדיק", אמר לו ר' שמעלקא והרי אתה הוא ה"אדמו"ר" של העיירה, כולם יודעים שאתה הוא "צדיק העיר" ואיך פתאום נעשית ענו?! אמר לו אותו "צדיק" הלא חטאתי בכמה וכמה חטאים, אמר לו רבי שמעלקא "איני מאמין לך" אמר ה"צדיק" והרי חטאתי בכך וכך ואפשר לשאול אצל פלוני ומשפחה פלונית וכו' וכו',
רק אחרי שהוכיח באותות ובמופתים לעיני כל הקהל כמה שהוא חוטא ורשע או אז השתכנע ר' שמעלקא שהוא לא האיש המתאים לתפקיד "קבר של צדיק" ועזבו לנפשו.


ובכן
הודעות: 6
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי ובכן » 28 יולי 2020, 23:30

יצחק כתב:
28 יולי 2020, 23:19
סיפור שסיפר לי רב אחד ידען גדול
כמדומה שנתחלף להרב הידען הגדול מר' שמואל מונקעס [מבאי בית הרב בעל התניא] להר"ר שמעלקא.


יצחק
הודעות: 1266
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 432 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי יצחק » 29 יולי 2020, 13:24

ובכן כתב:
28 יולי 2020, 23:30
יצחק כתב:
28 יולי 2020, 23:19
סיפור שסיפר לי רב אחד ידען גדול
כמדומה שנתחלף להרב הידען הגדול מר' שמואל מונקעס [מבאי בית הרב בעל התניא] להר"ר שמעלקא.
ואולי אני זה שהחלפתי
מדבריך ניכר שאתה יודע מקור לסיפור הזה
 


חסידי קדמאי
הודעות: 217
הצטרף: 24 מרץ 2019, 13:14
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי חסידי קדמאי » 29 יולי 2020, 15:16

מה המטרה באכול זה?
האם רוצים ללמוד את הסיפורים לעומקם, או סתם לדעת שהיו פעם יהודים גדולים?


חסידי קדמאי
הודעות: 217
הצטרף: 24 מרץ 2019, 13:14
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי חסידי קדמאי » 29 יולי 2020, 15:18

מאן דהו כתב:
23 מאי 2019, 18:54
העפר ממירון

חסיד וויזניצא תושב צפת עלה בל״ג בעומר לציון התנא הא-לוקי רשב״י במירון. בשהותו במקום הקדוש גברו געגועיו לרבו, לבו התחמם בקרבו, ובו במקום החליט לנסוע אל רבו ה'צמח צדיק ' לוויזניצא, על חג השבועות הקרב ובא. החלטתו היתה נחושה כל כך, עד שמפני החשש שמא יעכבוהו בביתו החליט לא לחזור לביתו לצפת, אלא לנסוע מיד ממירון לחיפה ומשם באניה לוויזניצא, ואת ההודעה על נסיעתו ושלח מחיפה.
כמנהג יהודי הישוב הישן לבש גם הוא בל״ג בעומר בגדי שבת, כך שהשטריימל והקפטן היה עמו, והיה לו את הטלית ותפילין ומעיל פשוט שאותו לבש בדרך למירון. באותה שנה היה במירון שטפון גדול, וכל דרכי העפר שהובילו מהציון הק' הפכו להיות בוץ טובענית שלא איפשרה ללכת עליהם. החסיד מצא עצה גם למכשול זה, הוא פשט את הקפטן, לבש את המעיל, והחליק במורד ההר כשהוא ישוב על שולי מעילו. כשהגיע לתחתית ההר צרר את המעיל הספוג בבוץ, לבש את הקפטן, המשיך לחיפה , ומשם לאחר הפלגה ארוכה ומיגעת ודרך ארוכה ביבשה הגיע לשלום למחוז חפצו וויזניצא.
כשנכנס לתת שלום לה'צמח צדיק', שמח לקראתו, ושאלו, האם הבאת לי משהו מארץ ישראל. בוש ונכלם עמד החסיד והתנצל שנסיעתו הייתה חפוזה ושלא הספיק להביא עמו דבר. שום דבר לא הבאת מארץ ישראל חזר ה'צמח' ושאל. התנצל החסיד שוב, ומתוך גמגום מה של בושה סיפר שאין לו מאומה בלתי אם גווייתו והמלבושים שעליו, זולת זה הביא עמו רק מעיל נוסף המלא בבוץ ממירון. כששמע זאת ה'צמח צדיק' ביקשו לתת לו את המעיל, נטלו שיפשפשו וניערו היטב מן הבוץ שהפך להיות יבש ופריך. לאחר מכן טרח ה'צמח צדיק' בגופו לאסוף את כל גרגירי העפר לתוך מטפחת נקיה וצחורה, התרומם ואמר בהתרגשות, באף מתנה לא יכולת ליהנות אותי כמו במתנה זו. 'אדמת קודש מקרתא קדישא מירון, ערכה לא יסולא בפז.
אני לא מתווכח אך לא זכור לי שבויזניץ מספרים את ההקדמה שהיה זה תושב צפת וכו', להיפך זכור לי שמספרים שהיה זה תושב וויזניצא שנסע למירון לא"י, אך שוב זה רק זיכרון ואינני מתווכח באם יש להוד מעלתו מקור מוסמך, אשמח לדעת, תודה
 


פלוני אלמוני
הודעות: 33
הצטרף: 25 מרץ 2020, 22:02
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי פלוני אלמוני » 29 יולי 2020, 15:30

סיפר הבעל שם טוב (דרוש מקור)

קור גדול היה בערבות אוקראינה, יצא יהודי אחד ליער לצוד דב, שיוכל להכין מעיל מפרוותו.

כשראה דב והתכונן לירות בו חץ, לפתע פתח הדב את פיו ואמר: היאות הוא להרגני בשביל פרווה?

אמר לו היהודי: אף אתה לו היית רעב היית טורפני.

אמר לו הדב, אכן, ולכן הנח את קשתך ונשב לדבר, אולי נגיע לעמק השווה.

ויורד היהודי קשתו, ויטרפהו הדב.

ויצעק היהודי, מדוע הפרת ההסכם.

ויאמר לו הדב: כדבריך כן, עכשיו לך יש מעיל , ואני שבע.


חסידי קדמאי
הודעות: 217
הצטרף: 24 מרץ 2019, 13:14
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול ספורי חסידים

שליחה על ידי חסידי קדמאי » 29 יולי 2020, 15:37

בן איש חי כתב:
20 מאי 2020, 10:27
כבוד שמים כתב:
05 פברואר 2020, 16:39
מאן דהו כתב:
06 יוני 2019, 23:08
הרה"ק רבי ישראל מרוזין זיע"א היה ממעט באכילה, לא היה בא אל פיו יותר מכף אוכל אחת, ואגב כך היה גם מולח את התבשיל, עד שלא יכול איש לטעום ממנו עוד. מסופר : יום אחד ישבו רבי ישראל עם מחותנו הרה"ק רבי חיים מקוסוב זיע"א בסעודה שערכו לכבודם. הרבי מקוסוב אכל כדרך כל אדם ואילו הרבי מרוזין כדרכו לא טעם מכל המאכלים אלא משהו בלבד , מפני מה מחותן אין הוא אוכל? שאלו רבי חיים. השיב לו רבי ישראל: לפני שירדנו לעולם הזה , התנינו תנאי עם הגוף שאין אנו יכולים להתחבר עמו, אלא אם כן יהיה נהנה אלא הנאה מעטה בלבד מצורכי הגוף הנחוצים, הגוף הסכים לכך, וכל הזמן הוא מקיים תנאי זה .
מששמע זאת הרבי מקוסוב, הניח מידו את הכף, הרחיק את הצלחת מעמו והפסיק לאכול. שאול הרבי מרוזין: מפני מה אין הוא אוכל? האם גם גופו נטל על עצמו תנאי דומה ? לא, השיב רבי חיים בחיוך, עם הגוף שלנו לא התנינו כל תנאי, ולכן אנו נוהגים להאכילו לפי צרכו. אבל עכשיו נתיישב לי דבר, שעד היום היה לי קשה, כידוע בליל שבת קודש, שיהודי חוזר מבית הכנסת , שני מלאכים מלווים אותו, והוא מקבל את פניהם ב"שלום עליכם מלאכי השרת", בזמירות, בתהילות ובתשבחות, אבל מיד פוטר אותם וקורא: "צאתכם לשלום מלאכי השלום". והדבר מוקשה: מפני מה הוא משלח אותם מהר כל כך, למה הוא לא מניח להם לשבת וליהנות עמו בשעת הסעודה? אלא התירוץ הוא: אין אדם יכול לאכול בשעה שמלאכים יושבים לצידו, שאין דבר אוכל בא אל פיהם .
מה מוסר ההשכל מסיפור זה?!
יש הרבה ואציג אי אלו.
א. לדעת לאיזו דרגה אדם מסוגל להגיע.
ב. לא לרמות את עצמו ולדעת היכן הוא עומד, כפי שנהג הקוסובער.
ג. להתרחק מתאוות עולם הזה.
ד. בקשר לאות א'. ידוע שהח"ח אמר אודות ספרו שלכל הפחות יתאנח האדם כשמדבר לשה"ר [מסר מתומצת מתוך סיפור עם אדם שלא רצה לרכוש ספר חפץ חיים].
כמדומני יש עוד לימודים, אבל כשארגיש שסיימתי להפנים וליישם אלו המנויים, יתכן ואשתדל להוסיף עוד.


תרשו לי לנחש שאינכם חסידים במלוא מובן המילה, דהיינו גם באם אתם לובשים שטריימל ומתנועעים על הפארענצ'עס "כנוע עצי יער מפני רוח", בהבנת עומק ענייני חסידות לא נראה שהתמחיתם, וסלחו לי על החריפות שנובעת מהזעם שמבעבע בתוכי בקריאת דברים אלו על צדיק אמת כמו התו"ח מקוסוב זי"ע
באופן כללי עניינם של צדיקי אמת (שעמד ושתלן בכל דור ודור, רק לא כ"א המתעטר בתואר האדמו"רות הוא צדיק אמת, ובדורנו לרוב הוא ההיפך וד"ל), הוא דביקות גדולה המביאה למדריגות גדולות, ובאופן כללי הדרך להבדיל בין צדיק לבינוני (באופן כללי) הוא דבמעשיהם הצדיק והבינוני שווים רק דהצדיק כיון שאין לו כל רע (עיין תניא) זוכה למדריגות.
וכמאמר התנא מגלין לו רזי תורה, שהרזי תורה באים באופן של גילוי
וע"כ היו הרבה צדיקים שאכלו כדרך כל אדם ואף היו צדיקים שאכלו יותר מכל אדם (הייתי יכול לומר האפטער רב אבל כיוון שזה עלול לגרור תגובות ממתנגדים אומר שרב פפא היה בעל בשר כזה שהיה נחשב לפשיעה באם היה מתיישב על כסא של מישהו אחר, זה משהו באיזור ה-200 ק"ג לפחות), והטעם כי בכל דבר בעולם נפלו ני"ק בשביה"כ, ותפקיד כל יהודי באשר הוא (במעמד במקום ובמצב גשמי ורוחני) להעלותם לשרשם.
וע"כ תמה התו"ח על הרה"ק מרוזין מדוע אינו אוכל, והשיב שכיון שחושש שיתערב בזה איזשהו טעם של הנאה גשמית שאינה צרופה בהעלאת ני"ק לשורשם אינו אוכל, וע"כ השיב לו התו"ח, דאיננו מלאכים ואנו צריכים לכוון ככל יכולתנו.
עכ"פ צריך ללמוד לאיזה דרגה יכול ילוד אשה להתעלות, וכאו"א "משביעין אותו תהי צדיק"-צדיק אמת הזוכה למדריגות נשגבות ומייחד יחודים נפלאים.
אבל ח"ו לומר שהתו"ח פשוט לא זכה להתנזר לגמרי מגשמיות ואפשר ללמוד ממנו שאדם לא ירמה את עצמו.
להתרחק מתאוות העוה"ז זה חשוב מאוד אך ע"ז ענה התו"ח מקוסוב שאיננו מלאכים וע"כ צריכים לאכול בקדושה ובכוונות קדושות, ואפי' מי שאינו זוכה להעלות ני"ק יכול לכוון ע"מ לשמור את גופו וכדו'.
ואף אם היה להה"ק מרוזין מקום לדקדק בעצמו כחוט השערה כבר זעקו רוב רבותינו (עיי' אגרת התשובה לבעה"ת וליקוטי מוהר"ן ועוד) שאין לאדם להתענות יותר ממה שצוו חכמינו ז"ל.
יה"ר שיהפך לנו צום החמישי לששון ולשמחה ויבנה ביהמ"ק ותמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ברכות לב ע"ב - חסידים הראשונים
    על ידי רב פפא » 04 פברואר 2020, 20:10 » ב ברכות
    49 תגובות
    453 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי קדמא ואזלא
    09 פברואר 2020, 08:56
  • חסידים ומתנגים והשווה ביניהם
    על ידי אחד התלמידים » 08 פברואר 2020, 19:49 » ב אקטואליה
    3 תגובות
    226 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי איש קטן
    09 פברואר 2020, 03:22
  • ספר חסידים
    על ידי במבי » 17 מאי 2020, 15:57 » ב בית המדרש
    9 תגובות
    197 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    26 מאי 2020, 11:23
  • הסימנים בתחילת אשכול
    על ידי zxc » 10 נובמבר 2019, 19:53 » ב הפורום שלנו
    1 תגובות
    119 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי י'שי
    12 דצמבר 2019, 09:05
  • אשכול - דברים שלא שערתם - לא להלכה
    על ידי עקביא בן מהלל אומר » 20 נובמבר 2019, 21:00 » ב הלכה ומנהג
    19 תגובות
    528 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי פראנק
    04 אוגוסט 2020, 00:08

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים