דילוג בקינות עקב המצב

[דרומאי]

אני מציע שבמקום לומר קינות שהם כל כך עתיקות ובלתי מעודכנות לצרות שלנו, לקרא את ספר 'לך לך בני', שם מתואר מסע של צעיר יהודי ברוסיה, בעוד שמשפחתו נשארת בליטא ולא נותר מהם שריד.
אפשר שכל אחד מחו"ר הפורום יכתוב איזה ספר לדעתו מומלץ לקרא בת"ב במקום הקינות העתיקות והלא מעודכנות.



(בשלב הבא ניתן להציע שיקרינו בבית הכנסת סרט תיעודי על השואה, וכך הציבור 'יתחבר' לצער וליגון.)

[דרומאי]

בית כנסת מודרני בערב ת"ב והיתה שם מודעה על סדר הקינות שמדלגים על רוב הקינות, אולם את כל הקינות על השואה אומרים כסידרם, ה' יצילנו.

עכשיו אסור ללמוד, אז נשאל שאלה בהשקפה.

אני רק מנסה להבין מה החורבן הגדולה שאומרים הקינות אלו שמתחברים לזה (יותר מהקינות על חורבן שאר הקהילות) הרי ע"פ ההלכה צריך להתעסק באבילות והיינו כל צרות שאירעו לכלל ישראל.

לענ"ד לו"ד הגרב"ש שליט"א, הו"א, לא זו בלבד שלא חורבן גדול הוא, אלא אדרבא ניצני הגאולה, שאין עוסקים רק בקריאת הסידור, ולא קוראים את הקינות כ'דין קריאעה', אלא באמת מתחברים לצרות והכאב של עם ישראל, מכח תוקף הגלות והריחוק מהקב"ה
וכמובן שיא השיאים של הכאב היהודי בכל ההיסטוריה כולה הוא השואה האיומה והנוראה

אף אחד לא קורא את הקינות 'כדין קריאה'! לך ותסתובב בבתי כנסת של בני תורה ותראה איך אומרים קינות במתינות ובנחת, ורבים מזילים דמעות.
יהודים בכל הדורות בתשעה באב בכו את כל צרותיהם מתוך הקינות, ולמרות שהיו להם הרבה הרבה צרות אחרות, ודוקא אנחנו צריכים להתחכם?!
 

[דרומאי]

האם מדלגים אצלכם השנה קינות?
וא"כ איזה הם הקינות הנאמרות, ואיזה מדלגים
כל מידע יעזור

לא לדלג שום קינה! צריך להאריך בקינות עד חצות, ואם מפני שלא שייך לשבת בחוץ כל כך הרבה שעות בחום הגדול- ישב בבית במזגן ויאמר את כל הקינות.

אין שום קדושה יתירה בקינות הללו, ויכול לדלג, לומר אחרות, לבחור אלו קינות יעוררו את נפשו יותר על צער הגלות החורבן השכינה והעם.

ודאי שיש קדושה בסדר הקינות ולא לחינם הוקבעו, הלא סדר הקינות קבוע זה מאות בשנים ואף אחד מן הגדולים לא שלח ידו בקדשים להוסיף או לגרוע, ואטו דור עני כזה הוא ראוי לדלג להוסיף ולגרוע?!
וידוע המעשה עם הרב מבריסק והראיה שהביא מהקינות.

[HaimL]

ת"ב אשתקד סיפר מרן הגרב"ש דויטש שליט"א במהלך דברי הנהי והקינה כי כידוע מרן הגרא"מ שך זי"ע התנגד להוספת קינות על השואה הנוראה, וטעמו ונימקו עימו, והוסיף הגרב"ש שליט"א שלאחרונה גילה עד כמה היה עיניו של מרן זצ"ל צופיות למרחוק שהזדמן הוא לבית כנסת מודרני בערב ת"ב והיתה שם מודעה על סדר הקינות שמדלגים על רוב הקינות, אולם את כל הקינות על השואה אומרים כסידרם, ה' יצילנו.

לדעתי הענייה דווקא יש בזה דבר חכם מאד, והרבה יותר נוגע ללב, ובאמת הרבה יותר חמור אסון השואה מאשר מאורעות ת"ח ות"ט

על פרעות ת"ח ות"ט לא תיקנו קינות! והטעם לא בגלל שלא היו גזרות חמורות, אלא משום שלא העיזו (!) לשלוח יד ולהוסיף ולגרוע מהקינות, ואנן מה נענה אבתרייהו!

על פרעות ת"ח ות"ט תיקנו סליחות 

 

[דרומאי]

לדעתי הענייה דווקא יש בזה דבר חכם מאד, והרבה יותר נוגע ללב, ובאמת הרבה יותר חמור אסון השואה מאשר מאורעות ת"ח ות"ט

על פרעות ת"ח ות"ט לא תיקנו קינות! והטעם לא בגלל שלא היו גזרות חמורות, אלא משום שלא העיזו (!) לשלוח יד ולהוסיף ולגרוע מהקינות, ואנן מה נענה אבתרייהו!

על פרעות ת"ח ות"ט תיקנו גדולה מזאת, לומר סליחות

לא תיקנו לומר סליחות, אלא תיקנו סליחה על הריגת ר' יחיאל מנעמרוב, ביום שבלא"ה היו אומרים בו סליחות.

[שלום23]

האם מישהוא יכול לעזור לי בבירור:

א) מתי התחיל מנהג אמירות הקינות כפי הסדר שלפננו?

ב) ומי תיקן את זה?

ג) האם יש לע"מ ותימן סדר שונה?

[קדמא ואזלא]

כמדומני שהמשנ"ב הביא כן לגבי פסוקי דזמרא מוטב מועט בכוונה מהרבה שלא בכוונה

ליתא, דלא אמרינן כן לגבי דבר שהוא חיוב, וכן בקינות.

אך ודאי מי שמאריך בקינות ומתוך כך אינו מספיק לומר את כולן וכבר הגיע חצות- י"ל דאינו מחוייב לומר את כולן.

אך מה שכתב @בחור צעיר שאין שום קדושה בקינות הללו- ודאי אסור לומר כן, הלא חיברום רבותינו הראשונים כמלאכים, ובודאי שי בהם קדושה, ולא לחינם הוקבעו.

כמדומה שרבינו יונה בספר היראה מביא כן על פסוד"ז.
 

[HaimL]

על פרעות ת"ח ות"ט לא תיקנו קינות! והטעם לא בגלל שלא היו גזרות חמורות, אלא משום שלא העיזו (!) לשלוח יד ולהוסיף ולגרוע מהקינות, ואנן מה נענה אבתרייהו!

על פרעות ת"ח ות"ט תיקנו גדולה מזאת, לומר סליחות

לא תיקנו לומר סליחות, אלא תיקנו סליחה על הריגת ר' יחיאל מנעמרוב, ביום שבלא"ה היו אומרים בו סליחות.

נכון. משמע שהוסיפו סליחה על מסורת בת מאות שנים
 

[בחור צעיר]

כמדומני שהמשנ"ב הביא כן לגבי פסוקי דזמרא מוטב מועט בכוונה מהרבה שלא בכוונה

ליתא, דלא אמרינן כן לגבי דבר שהוא חיוב, וכן בקינות.

אך ודאי מי שמאריך בקינות ומתוך כך אינו מספיק לומר את כולן וכבר הגיע חצות- י"ל דאינו מחוייב לומר את כולן.

אך מה שכתב @בחור צעיר שאין שום קדושה בקינות הללו- ודאי אסור לומר כן, הלא חיברום רבותינו הראשונים כמלאכים, ובודאי שי בהם קדושה, ולא לחינם הוקבעו.

אני מציע לשוב ולקרוא את דברי- אין קדושה יתירה בקינות הללו. ואכן, אלו הם קינות שכתבו רבותינו, מהקליר ועד ריה"ל וחכמי אשכנז, אבל לא נתקנו בשום מקום כחובה לאומרם דווקא, וכל דור הוסיף על דברי חברו, עד שנעצרו בשלב מסויים, ומכל מקום, כמדומה שריה"ל לא היה קורא את כל קינותיו בכל תשעה באב, וכנ"ל אחרים מרבותינו, ואין לראות בסדר הקינות אלא הצעה, אפשרות, סדר לציבור, אבל היחיד, יעשה כחפצו, והעיקר שיקונן כיאות על חורבן בית א'.
 

[דרומאי]

האם מישהוא יכול לעזור לי בבירור:

א) מתי התחיל מנהג אמירות הקינות כפי הסדר שלפננו?

ב) ומי תיקן את זה?

ג) האם יש לע"מ ותימן סדר שונה?

ג. לספרדים יש קינות שונות וסדר שונה, לדוגמא במקום ארזי הלבנון על עשרת הרוגי מלכות הם אומרים אלה אזכרה שאנחנו אומרים ביוה"כ.
אבל יש גם קינות משותפות לנו ולספרדים.
 

[דרומאי]

על פרעות ת"ח ות"ט תיקנו גדולה מזאת, לומר סליחות

לא תיקנו לומר סליחות, אלא תיקנו סליחה על הריגת ר' יחיאל מנעמרוב, ביום שבלא"ה היו אומרים בו סליחות.

נכון. משמע שהוסיפו סליחה על מסורת בת מאות שנים

ואפ"ה בקינות לא נגעו!
 

[HaimL]

לא תיקנו לומר סליחות, אלא תיקנו סליחה על הריגת ר' יחיאל מנעמרוב, ביום שבלא"ה היו אומרים בו סליחות.

נכון. משמע שהוסיפו סליחה על מסורת בת מאות שנים

ואפ"ה בקינות לא נגעו!

בפשטות, הסליחות חשובות יותר, שניתקנו על סדר י"ג מדה"ר
 

[דרומאי]

נכון. משמע שהוסיפו סליחה על מסורת בת מאות שנים

ואפ"ה בקינות לא נגעו!

בפשטות, הסליחות חשובות יותר, שניתקנו על סדר י"ג מדה"ר

עיקר הסליחות הם הפסוקים כידוע.
עובדה שמהר"ם מרוטנבורג תיקן קינה ולא סליחה, והתוי"ט תיקן סליחה.
ובכלל, אין מה להשוות גם בין דור התוי"ט שהיה תלמיד מהר"ל מפראג- לדורנו היתום.
ועיין מש"כ למעלה בענין לך לך בני.
 

[כרם]

ראיתי פעם קינות מחו"ל (אנגליה כמדומני) והיה שם קינה על קדושי יורק.
וצריך להתעניין אצל היודעים מנהגי מקומות מקומות - כי שמעתי שבמקומות רבים היו מנהגים שונים בקינות עם הוספות (כמו שבסליחות, כיום אנו מכירים רק מנהג פולין ומנהג ליטא, והיו עוד הרבה מנהגים שונים שנבלעו ונעלמו).

[ברכה והצלחה]

אני תמיד הבנתי את דברי הרב שך שכוונתו שלא לקבוע את זה לכלל ישראל בתור קינה קבועה אחת בסדר הקינות, אבל מעולם לא שמענו שהתנגד שיחיד או קהילה מסויימת יגידו קינה על השואה.
בישיבת חכמי לובלין אומרים את הקינה שהרב וואזנר חיבר
בהרבה קהילות החסידים בחו"ל אומרים את הקינה שחיבר הקדושת ציון מבאבוב
אני התפללתי בחו"ל בקהילת יוצאי אשכנז ואכן דילגו שם חלק מהקינות {מפני שרב הקהילה דרש לפני כמה קינות בעניין אותה קינה,ואחר דרשתו הודיע להיכן מדלגים} אבל אמרו את הקינה של הגר"ש שוואב.
כמדומה שבביהכנ"ס הרמב"ן בעיר העתיקה אומרים את הקינה של הרב נבצאל
ובקינות ארטסקרול הודפס בסוף לאחר הקינות קינה מהרב שוואב והרב וויסמנדל
וכן יש עוד. ואכן לפני כמה שנים הודפס קינות הרצקא ובסופו קינות על השואה ובתחילתו היה הסכמות מרבנים שכתבו שכל אחד יאמר הקינה שרוצה

ארשה לעצמי להיות חצוף ולבקש מהחברים היקרים להרבות באהבת חינם{גילוי נאות-אינני נמנה כלל על קהילת הגרב"ש} ולהתמקד בעיקר מטרת האשכול שזה מה מעמד הקינות
וכמו שכתבו בזה פה כבר האם זה התקבע כסוג של חיוב ואין מדלגים או שעדיף לדלג ולומר בכוונה וכד' (וממילא מהחקירה הנ"ל נוכל לדעת מה לעשות בשנה זו)

[מבקש אמת]

הרבה מגדולי דורינו תיקנו קינות על השואה: האדמו"ר מבאבוב, האדמו"ר מערלוי, הגר"ש שוואב, הגר"ש וואזנר, הגר"א היילפרין, הגרמ"ד וייסמנדל, הגר"ר בלום גאב"ד קאשוי. גם הגר"א נבנצל שליט"א חיבר קינה. אפשר למצוא את הקינות כאן: https://zachor.michlala.edu/inquiry/arc ... 21&sortT=3#

הסיבה בשלה היו שהתנגדו להוספת קינות אלו לסדר הקינות המסורתי היא לא בגלל שאין אנו ראויים לכתוב קינות. כל אחד יכול לכתוב קינה ולהתעורר על ידה לאבלות ולצער. למיטב הבנתי, הסיבה אותה מאותה סיבה בשלה התנגדו לקביעת שום פעולה מיוחדת לזכר החורבן הנורא שלא היה כמותו: הבעייתיות בקביעת דברים בשביל כל כלל ישראל. בדורינו אין לאף אחד סמכות לתקן תקנות עבור כל ישראל, ואדרבה - ה"מתקנים" למיניהם תמיד ניסו לפרוץ פרצות במסורת על ידי שינוי במסורת הנהוגה. המתנגדים חששו, שאם נתחיל לקבוע ימי אבל וקינות עבור הכלל, נפתח בזה פתח לשינויים נוספים, שעלולים להיות מסוכנים.

ברור לכל מבין שטעם זה אינו נוגע לאמירת קינות אלו בתור יחיד, וכל ההתנגדות היתה לקביעת הקינות כתקנה ציבורית של כלל ישראל.


 

[אחד התלמידים]

אתה כל הזמן רק מוסיף לגרות אותנו להתפלל בבית הכנסת הנזכר...

הגר"ש אויערבאך זי"ע עורר בישיבתו שלא לשורר את קינת אלי ציון ועריה, כי זה נראה כמבעט בקינות (שסוף סוף הסיוט נגמר), אתה בלי לשבת שעתיים ולקונן על החורבן כבר אתהה מבעט, ה"י.

קצת קשה להאמין שהיה מתנגד למנהג כ"כ ותיק ונפוץ.
יש אפילו ווארט [דומני מהגר"ח מוואלאז'ין] על זה שהניגון לתיבות 'אלי ציון ועריה' זהה להניגון לתיבות 'בנה ביתך כבתחילה' במוסף של יו"ט.

[פיילוט 0.4]

אני מציע שבמקום לומר קינות שהם כל כך עתיקות ובלתי מעודכנות לצרות שלנו, לקרא את ספר 'לך לך בני', שם מתואר מסע של צעיר יהודי ברוסיה, בעוד שמשפחתו נשארת בליטא ולא נותר מהם שריד.
אפשר שכל אחד מחו"ר הפורום יכתוב איזה ספר לדעתו מומלץ לקרא בת"ב במקום הקינות העתיקות והלא מעודכנות.



(בשלב הבא ניתן להציע שיקרינו בבית הכנסת סרט תיעודי על השואה, וכך הציבור 'יתחבר' לצער וליגון.)

שמעתי אישית מאחד מגדולי המשגיחים הידועים שקורא בת''ב את 'שימקה' של דוד זריצקי.
אכן אני מניח שלא על חשבון הקינות.

[דרומאי]

אני מציע שבמקום לומר קינות שהם כל כך עתיקות ובלתי מעודכנות לצרות שלנו, לקרא את ספר 'לך לך בני', שם מתואר מסע של צעיר יהודי ברוסיה, בעוד שמשפחתו נשארת בליטא ולא נותר מהם שריד.
אפשר שכל אחד מחו"ר הפורום יכתוב איזה ספר לדעתו מומלץ לקרא בת"ב במקום הקינות העתיקות והלא מעודכנות.



(בשלב הבא ניתן להציע שיקרינו בבית הכנסת סרט תיעודי על השואה, וכך הציבור 'יתחבר' לצער וליגון.)

שמעתי אישית מאחד מגדולי המשגיחים הידועים שקורא בת''ב את 'שימקה' של דוד זריצקי.
אכן אני מניח שלא על חשבון הקינות.

ברור שלא על חשבון הקינות ח"ו, מה קורה לך?
 

[הצבי]

ליתא, דלא אמרינן כן לגבי דבר שהוא חיוב, וכן בקינות.

אך ודאי מי שמאריך בקינות ומתוך כך אינו מספיק לומר את כולן וכבר הגיע חצות- י"ל דאינו מחוייב לומר את כולן.

אך מה שכתב @בחור צעיר שאין שום קדושה בקינות הללו- ודאי אסור לומר כן, הלא חיברום רבותינו הראשונים כמלאכים, ובודאי שי בהם קדושה, ולא לחינם הוקבעו.

פסוקי דזמרא רשות, וקינות חיוב...

חבל שהממונה על הבנת הנקרא בפורום לא נטל קורה מבין עיניו...
לא כי, אלא שניהם חיוב.
ולפני שנים רבות שמעתי על כעין זה מפי הרב וואזנר- ופורץ גדר ישכנו נחש [המדובר היה לבטל בחו"ל אמירת פיוטים בתפילה].

יעוי' בשו''ע או''ח סי' א' ס''ד ובמשנ''ב ומהתבאר שם משמע דעכ''פ לעניין דברים כמו קינות בודאי דאמרי' דטוב מעט בכוונה כו', ומזה מקור מה שנהגו בישיבות לדלג באמירת הסליחות, וכנ' גם מה שנהגו שלא לומר יוצרות וכדו'.

[דרומאי]

פסוקי דזמרא רשות, וקינות חיוב...

חבל שהממונה על הבנת הנקרא בפורום לא נטל קורה מבין עיניו...
לא כי, אלא שניהם חיוב.
ולפני שנים רבות שמעתי על כעין זה מפי הרב וואזנר- ופורץ גדר ישכנו נחש [המדובר היה לבטל בחו"ל אמירת פיוטים בתפילה].

יעוי' בשו''ע או''ח סי' א' ס''ד ובמשנ''ב ומהתבאר שם משמע דעכ''פ לעניין דברים כמו קינות בודאי דאמרי' דטוב מעט בכוונה כו', ומזה מקור מה שנהגו בישיבות לדלג באמירת הסליחות, וכנ' גם מה שנהגו שלא לומר יוצרות וכדו'.

מאי דנהוג נהוג, ובודאי אין להוכיח מזה לענין קינות שנהגו ישראל לומר את כולן ולא לדלג, ופגי"נ.
 

[דרומאי]

כמדומני שהמשנ"ב הביא כן לגבי פסוקי דזמרא מוטב מועט בכוונה מהרבה שלא בכוונה

ליתא, דלא אמרינן כן לגבי דבר שהוא חיוב, וכן בקינות.

אך ודאי מי שמאריך בקינות ומתוך כך אינו מספיק לומר את כולן וכבר הגיע חצות- י"ל דאינו מחוייב לומר את כולן.

אך מה שכתב @בחור צעיר שאין שום קדושה בקינות הללו- ודאי אסור לומר כן, הלא חיברום רבותינו הראשונים כמלאכים, ובודאי שי בהם קדושה, ולא לחינם הוקבעו.

אני מציע לשוב ולקרוא את דברי- אין קדושה יתירה בקינות הללו. ואכן, אלו הם קינות שכתבו רבותינו, מהקליר ועד ריה"ל וחכמי אשכנז, אבל לא נתקנו בשום מקום כחובה לאומרם דווקא, וכל דור הוסיף על דברי חברו, עד שנעצרו בשלב מסויים, ומכל מקום, כמדומה שריה"ל לא היה קורא את כל קינותיו בכל תשעה באב, וכנ"ל אחרים מרבותינו, ואין לראות בסדר הקינות אלא הצעה, אפשרות, סדר לציבור, אבל היחיד, יעשה כחפצו, והעיקר שיקונן כיאות על חורבן בית א'.

ודאי שכל קינה שמצאה דרכה לספר הקינות של כלל ישראל- בדוקא היה ולא במקרה. ז"א אם לא שהחליטו חכמים מאותו דור להוסיף קינה פלונית היא לא היתה נכנסת. ולכן קבלוהו עלייהו כתקנה קבועה לומר את אלו הקינות, ודוקא אלו ולא אחרות.
מגוחך לראות בסדר הקינות הצעה או אפשרות, בזמן שכלל ישראל אומר את הקינות האלו מאות שנים. לפי דבריך היו צריכים להיות עשרות נוסחי קינות, לכל מחוז ומחוז, וואהלין גליציא פולין גדול ופולין קטן ליטא ורייסין וכו'. ועל כרחך מישהו קבע כאן סדר קבוע לציבור ומינה לא תזוע.
אם היחיד עושה כחפצו אין הוא אלא פורש מן הציבור ותו לא מידי.
 

[אמונת אומן]

לא לדלג שום קינה! צריך להאריך בקינות עד חצות, ואם מפני שלא שייך לשבת בחוץ כל כך הרבה שעות בחום הגדול- ישב בבית במזגן ויאמר את כל הקינות.

אין שום קדושה יתירה בקינות הללו, ויכול לדלג, לומר אחרות, לבחור אלו קינות יעוררו את נפשו יותר על צער הגלות החורבן השכינה והעם.

ודאי שיש קדושה בסדר הקינות ולא לחינם הוקבעו, הלא סדר הקינות קבוע זה מאות בשנים ואף אחד מן הגדולים לא שלח ידו בקדשים להוסיף או לגרוע, ואטו דור עני כזה הוא ראוי לדלג להוסיף ולגרוע?!
וידוע המעשה עם הרב מבריסק והראיה שהביא מהקינות.

היום בלימוד הלכות ת''ב עלה בדעתי הטעם שאסרו ת''ת בת''ב, שאילולא זאת היה גורלם של הקינות כגורלו של תיקון ליל שבועות, חלק מהסליחות והיוצרות... 
היו מעדיפים לומר איזה שיעור כללי בהלכות קרבן עם מום בשפתיים, ומפטירין: ת''ת כנגד כולם. 
 

[אמונת אומן]

מקור מה שנהגו בישיבות לדלג באמירת הסליחות, וכנ' גם מה שנהגו שלא לומר יוצרות וכדו'.

אולי כב' יודע מי הוא שהנהיג זאת?

[אמונת אומן]

הגרב"ש דויטש שליט"א הביא כי אחת מסיבותיו של האבי עזרי זי"ע להתנגדות לקינות על השואה, כי הרי כל מטרת הקינות היא לשוב בתשובה שלימה על מקרים שהיו, וכפי שמבואר לאורך כל הקינות כדגו' "כי ניסוך המים ביזינו" וכו' וכו', אך אנן יתמי דיתמי ומי יוכל להורות על הסיבה שבשל כך התרגשה עלינו השואה הארורה.

ככל שאתה מוסיף הסברים להתנגדות, לע''ע נ"ל שאף אחד מהם לא מניח את הדעת, אפילו במקצת. 

[הצבי]

אין שום קדושה יתירה בקינות הללו, ויכול לדלג, לומר אחרות, לבחור אלו קינות יעוררו את נפשו יותר על צער הגלות החורבן השכינה והעם.

ודאי שיש קדושה בסדר הקינות ולא לחינם הוקבעו, הלא סדר הקינות קבוע זה מאות בשנים ואף אחד מן הגדולים לא שלח ידו בקדשים להוסיף או לגרוע, ואטו דור עני כזה הוא ראוי לדלג להוסיף ולגרוע?!
וידוע המעשה עם הרב מבריסק והראיה שהביא מהקינות.

היום בלימוד הלכות ת''ב עלה בדעתי הטעם שאסרו ת''ת בת''ב, שאילולא זאת היה גורלם של הקינות כגורלו של תיקון ליל שבועות, חלק מהסליחות והיוצרות... 
היו מעדיפים לומר איזה שיעור כללי בהלכות קרבן עם מום בשפתיים, ומפטירין: ת''ת כנגד כולם. 
 

עי' במשנ''ב סי' א' ס''ק י''ב שמבואר בתוך דבריו שכ''ה שורת הדין וז''ל ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד יכול למנוע מלומר הרבה תחנות ובקשות הנדפסות בסדורים וטוב יותר שילמד במקומם עכ''ל אמנם לא מיירי שם לענין קינות עצמם

[הצבי]

מקור מה שנהגו בישיבות לדלג באמירת הסליחות, וכנ' גם מה שנהגו שלא לומר יוצרות וכדו'.

אולי כב' יודע מי הוא שהנהיג זאת?

עי' בהודעה הקודמת

[בחור צעיר]

ודאי שכל קינה שמצאה דרכה לספר הקינות של כלל ישראל- בדוקא היה ולא במקרה. ז"א אם לא שהחליטו חכמים מאותו דור להוסיף קינה פלונית היא לא היתה נכנסת. ולכן קבלוהו עלייהו כתקנה קבועה לומר את אלו הקינות, ודוקא אלו ולא אחרות.
מגוחך לראות בסדר הקינות הצעה או אפשרות, בזמן שכלל ישראל אומר את הקינות האלו מאות שנים. לפי דבריך היו צריכים להיות עשרות נוסחי קינות, לכל מחוז ומחוז, וואהלין גליציא פולין גדול ופולין קטן ליטא ורייסין וכו'. ועל כרחך מישהו קבע כאן סדר קבוע לציבור ומינה לא תזוע.
אם היחיד עושה כחפצו אין הוא אלא פורש מן הציבור ותו לא מידי.

כלל ישראל שלך מורכב כנראה רק מקהילה אחת ויחידה.
אבל יש נוסח אשכנז המערבי, והמזרחי, ואיטלקים, ותימנים, וצפון אפריקה, וחלבים, ועוד ועוד.
והאמת, שכמו בסליחות וביוצרות, סדר התקבלות הפיוטים היה הרבה פעמים ע"י מדפיסים ולא ע"י רבנים,
ועכ"פ הסיבה שפיוט אחד נכנס והשני לא לא מחמת החלטת הגדולים באה אלא מחמת מדפיסים שונים שביכרו מנהג כזה על אחר.

וגם אם היתה החלטה מושכלת שישבו בועד ארבע ארצות ובחרו מה להכניס, אי"ז אלא קביעה לציבור, והיחיד אינו עובר בזה מידי, ואין כאן פרישה מן הציבור כי לא נתקן אלא לציבור.

[אמונת אומן]

ודאי שיש קדושה בסדר הקינות ולא לחינם הוקבעו, הלא סדר הקינות קבוע זה מאות בשנים ואף אחד מן הגדולים לא שלח ידו בקדשים להוסיף או לגרוע, ואטו דור עני כזה הוא ראוי לדלג להוסיף ולגרוע?!
וידוע המעשה עם הרב מבריסק והראיה שהביא מהקינות.

היום בלימוד הלכות ת''ב עלה בדעתי הטעם שאסרו ת''ת בת''ב, שאילולא זאת היה גורלם של הקינות כגורלו של תיקון ליל שבועות, חלק מהסליחות והיוצרות... 
היו מעדיפים לומר איזה שיעור כללי בהלכות קרבן עם מום בשפתיים, ומפטירין: ת''ת כנגד כולם. 

עי' במשנ''ב סי' א' ס''ק י''ב שמבואר בתוך דבריו שכ''ה שורת הדין וז''ל ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד יכול למנוע מלומר הרבה תחנות ובקשות הנדפסות בסדורים וטוב יותר שילמד במקומם עכ''ל אמנם לא מיירי שם לענין קינות עצמם

בישיבות הלכו עם זה כמה ק"מ קדימה... 
באופן שהח''ח לא העלה על דעתו. 

תחנות ובקשות הנדפסות  זה דבר אחד, 
סליחות ויוצרות, פרשת התמיד וקטורת שקיבלו ע"ע כל ישראל כחובה הוא דבר אחר, 
שלא לדבר על כך שחלק גדול מהמדלגים ממש לא רץ במקום זה ללמוד ולהבין, אלא לאכול ולשתות... 
לא ראיתי שהין הזמנים נמנעים מלדלג. 

ואכן הוא אשר אמרתי, חז"ל נאלצו לאסור ת''ת שאם לא כן היו מבטלים את האבלות ומדלגים עליה... 

[מתאהב על ידך]

בספר "רבי יעקב" על הגר"י קמינצקי זצ"ל כתוב שהוא מאוד אחז מהחשיבות של שמירת המסורת ללא שינוי.

ולכן - - - הוא ת מ ך בקינות החדשות על השואה!

וביאר בפשטות שבדיוק זו היא המסורת בכלל ישראל, שהוסיפו מידי פעם עוד ועוד קינות על צרות נוספות שנתחדשו.

(הספר קיבל הסכמה ואישור מבניו הגאונים שליט"א)