?????אמונת אומן אמר:שקיבלו ע"ע כל ישראל כחובה
?????אמונת אומן אמר:שקיבלו ע"ע כל ישראל כחובה
אכן כך. עיין מעט בפוסקים ותווכח!הצבי אמר:?????אמונת אומן אמר:שקיבלו ע"ע כל ישראל כחובה
צ''עאמונת אומן אמר:אכן כך. עיין מעט בפוסקים ותווכח!הצבי אמר:?????אמונת אומן אמר:שקיבלו ע"ע כל ישראל כחובה
ואין שום מקור בעולם להקל בזה.
אחד התלמידים אמר:זך הרעיון אמר:הגר"ש אויערבאך זי"ע עורר בישיבתו שלא לשורר את קינת אלי ציון ועריה, כי זה נראה כמבעט בקינות (שסוף סוף הסיוט נגמר), אתה בלי לשבת שעתיים ולקונן על החורבן כבר אתהה מבעט, ה"י.שמחה מנתניה אמר:אתה כל הזמן רק מוסיף לגרות אותנו להתפלל בבית הכנסת הנזכר...
קצת קשה להאמין שהיה מתנגד למנהג כ"כ ותיק ונפוץ.
יש אפילו ווארט [דומני מהגר"ח מוואלאז'ין] על זה שהניגון לתיבות 'אלי ציון ועריה' זהה להניגון לתיבות 'בנה ביתך כבתחילה' במוסף של יו"ט.
מתאהב על ידך אמר:בספר "רבי יעקב" על הגר"י קמינצקי זצ"ל כתוב שהוא מאוד אחז מהחשיבות של שמירת המסורת ללא שינוי.
ולכן - - - הוא ת מ ך בקינות החדשות על השואה!
וביאר בפשטות שבדיוק זו היא המסורת בכלל ישראל, שהוסיפו מידי פעם עוד ועוד קינות על צרות נוספות שנתחדשו.
(הספר קיבל הסכמה ואישור מבניו הגאונים שליט"א)
האם היה אחד מגדולי ישראל שסבר כהרב שך בזה?ברכה והצלחה אמר:מתאהב על ידך אמר:בספר "רבי יעקב" על הגר"י קמינצקי זצ"ל כתוב שהוא מאוד אחז מהחשיבות של שמירת המסורת ללא שינוי.
ולכן - - - הוא ת מ ך בקינות החדשות על השואה!
וביאר בפשטות שבדיוק זו היא המסורת בכלל ישראל, שהוסיפו מידי פעם עוד ועוד קינות על צרות נוספות שנתחדשו.
(הספר קיבל הסכמה ואישור מבניו הגאונים שליט"א)
שוב יתכן שכלל אין מח' בין זה למה שהרב שך אמר , הרב שך דיבר על לקבוע קינה אחת קבועה לכל כלל ישראל, ור' יעקב דיבר על עצם אמירת או חיבורי קינות על השואה, לאוו דווקא בתורת קביעות.
כדאי לבדוק קצת לפני שכותבים דברים כ"כ נחרציםבחור צעיר אמר:ועכ"פ הסיבה שפיוט אחד נכנס והשני לא לא מחמת החלטת הגדולים באה אלא מחמת מדפיסים שונים שביכרו מנהג כזה על אחר.
אמונת אומן אמר:כדאי לבדוק קצת לפני שכותבים דברים כ"כ נחרציםבחור צעיר אמר:ועכ"פ הסיבה שפיוט אחד נכנס והשני לא לא מחמת החלטת הגדולים באה אלא מחמת מדפיסים שונים שביכרו מנהג כזה על אחר.
האם היה אחד שחלק על הרב שך בזה? (בצורה שאני הבנתי אותו כדלעיל)אמונת אומן אמר:האם היה אחד מגדולי ישראל שסבר כהרב שך בזה?ברכה והצלחה אמר:מתאהב על ידך אמר:בספר "רבי יעקב" על הגר"י קמינצקי זצ"ל כתוב שהוא מאוד אחז מהחשיבות של שמירת המסורת ללא שינוי.
ולכן - - - הוא ת מ ך בקינות החדשות על השואה!
וביאר בפשטות שבדיוק זו היא המסורת בכלל ישראל, שהוסיפו מידי פעם עוד ועוד קינות על צרות נוספות שנתחדשו.
(הספר קיבל הסכמה ואישור מבניו הגאונים שליט"א)
שוב יתכן שכלל אין מח' בין זה למה שהרב שך אמר , הרב שך דיבר על לקבוע קינה אחת קבועה לכל כלל ישראל, ור' יעקב דיבר על עצם אמירת או חיבורי קינות על השואה, לאוו דווקא בתורת קביעות.
שלום23 אמר:כמדומני שהמשנ"ב לא מביא את זה לגבי פסוד"ז. (אולי התכוונת לערה"ש)יעקב שלם אמר:שהמשנ"ב הביא כן לגבי פסוקי דזמרא מוטב מועט בכוונה מהרבה שלא בכוונה
אכן דעתך ענייה!!שמחה מנתניה אמר:לדעתי הענייה דווקא יש בזה דבר חכם מאד, והרבה יותר נוגע ללב, ובאמת הרבה יותר חמור אסון השואה מאשר מאורעות ת"ח ות"טזך הרעיון אמר:ת"ב אשתקד סיפר מרן הגרב"ש דויטש שליט"א במהלך דברי הנהי והקינה כי כידוע מרן הגרא"מ שך זי"ע התנגד להוספת קינות על השואה הנוראה, וטעמו ונימקו עימו, והוסיף הגרב"ש שליט"א שלאחרונה גילה עד כמה היה עיניו של מרן זצ"ל צופיות למרחוק שהזדמן הוא לבית כנסת מודרני בערב ת"ב והיתה שם מודעה על סדר הקינות שמדלגים על רוב הקינות, אולם את כל הקינות על השואה אומרים כסידרם, ה' יצילנו.
אחד התלמידים אמר:זך הרעיון אמר:הגר"ש אויערבאך זי"ע עורר בישיבתו שלא לשורר את קינת אלי ציון ועריה, כי זה נראה כמבעט בקינות (שסוף סוף הסיוט נגמר), אתה בלי לשבת שעתיים ולקונן על החורבן כבר אתהה מבעט, ה"י.שמחה מנתניה אמר:אתה כל הזמן רק מוסיף לגרות אותנו להתפלל בבית הכנסת הנזכר...
קצת קשה להאמין שהיה מתנגד למנהג כ"כ ותיק ונפוץ.
יש אפילו ווארט [דומני מהגר"ח מוואלאז'ין] על זה שהניגון לתיבות 'אלי ציון ועריה' זהה להניגון לתיבות 'בנה ביתך כבתחילה' במוסף של יו"ט.
היכן המהרי"ל?יענקלה הכונס אמר:יעיון במהרי"ל שאמר רק חלק מהקינות (כ"א קינות בס"ה-כנגד כ"א יום מי"ז בתמוז עד ת"ב).
יש למישהו קינה כזו?זך הרעיון אמר:האמת היא ששכתי את העיקר בסיפור (שסיפר הרב דוטש) שמלבד הקינות על השואה גם הובאה שם קינה על הפיגוע בהר נוף...... שאת זה הם כמובן לא דילגו
המשפט הזה הוא הבעיה.ברכה והצלחה אמר:דון מינה ואוקי באתרה.
גישה מעניינת. אולם גישת הרב שך היתה שאין לנו את הכח שהיה לקדמונים להוסיף ולתקן, מלבד מה שחשש שאם מוסיפין יבאו גם לגרע [שמעתי ממנו].מתאהב על ידך אמר:בספר "רבי יעקב" על הגר"י קמינצקי זצ"ל כתוב שהוא מאוד אחז מהחשיבות של שמירת המסורת ללא שינוי.
ולכן - - - הוא ת מ ך בקינות החדשות על השואה!
וביאר בפשטות שבדיוק זו היא המסורת בכלל ישראל, שהוסיפו מידי פעם עוד ועוד קינות על צרות נוספות שנתחדשו.
(הספר קיבל הסכמה ואישור מבניו הגאונים שליט"א)
בחור צעיר אמר:כלל ישראל שלך מורכב כנראה רק מקהילה אחת ויחידה.דרומאי אמר:ודאי שכל קינה שמצאה דרכה לספר הקינות של כלל ישראל- בדוקא היה ולא במקרה. ז"א אם לא שהחליטו חכמים מאותו דור להוסיף קינה פלונית היא לא היתה נכנסת. ולכן קבלוהו עלייהו כתקנה קבועה לומר את אלו הקינות, ודוקא אלו ולא אחרות.
מגוחך לראות בסדר הקינות הצעה או אפשרות, בזמן שכלל ישראל אומר את הקינות האלו מאות שנים. לפי דבריך היו צריכים להיות עשרות נוסחי קינות, לכל מחוז ומחוז, וואהלין גליציא פולין גדול ופולין קטן ליטא ורייסין וכו'. ועל כרחך מישהו קבע כאן סדר קבוע לציבור ומינה לא תזוע.
אם היחיד עושה כחפצו אין הוא אלא פורש מן הציבור ותו לא מידי.
אבל יש נוסח אשכנז המערבי, והמזרחי, ואיטלקים, ותימנים, וצפון אפריקה, וחלבים, ועוד ועוד.
והאמת, שכמו בסליחות וביוצרות, סדר התקבלות הפיוטים היה הרבה פעמים ע"י מדפיסים ולא ע"י רבנים,
ועכ"פ הסיבה שפיוט אחד נכנס והשני לא לא מחמת החלטת הגדולים באה אלא מחמת מדפיסים שונים שביכרו מנהג כזה על אחר.
וגם אם היתה החלטה מושכלת שישבו בועד ארבע ארצות ובחרו מה להכניס, אי"ז אלא קביעה לציבור, והיחיד אינו עובר בזה מידי, ואין כאן פרישה מן הציבור כי לא נתקן אלא לציבור.
אמונת אומן אמר:המשפט הזה הוא הבעיה.ברכה והצלחה אמר:דון מינה ואוקי באתרה.
דון מאיזה מקומן לפסוקי דזמרה.
דון מסליחות לקינות
התחושה המתקבלת היא, ש'מהג הישיבות' אחד הוא, וניתן לתמצות ב2 מילים: 'לא חשוב'.
הכל מתחיל לשם שמים, עם סיבות של מעט בכוונה וכדומה.
בתכלית פשוט יש מדיניות של 'הכל לא חשוב'.
לא צריך להקפיד על נט"י שחרית בתוך ד''א, בגלל הגר צדק שנשרף,
לא אומרים קרבנות בגלל שמותר לדלג בפסוקי דזמרה
לא אומרים יוצרות כי הגר"א אמר אחר התפלה
מברכים עד על יחסרנו כי הגר"א סובר כן בשבת
מזלזלים בקבלת שבת כי הגר"א לא אמר
מזלזלים בזמירות שבת בגלל הרב שך
לא אומרים תיקון ליל שבועות כי צריך ללמוד
מוותרים על חזרת השץ במנחה בגלל ביטול תורה
לא אומרים אלי ציון בגלל הרשא,
אפשר להביא עוד מאה דוגמאות,
דון מינה ואוקי באתרה.
אין לי כל בעיה עם שינויי מנהגים, הבעיה היא שבישיבות שבימינו הכל מתקבץ למנהג אחד...
אמונת אומן אמר:המשפט הזה הוא הבעיה.ברכה והצלחה אמר:דון מינה ואוקי באתרה.
דון מאיזה מקומן לפסוקי דזמרה.
דון מסליחות לקינות
התחושה המתקבלת היא, ש'מהג הישיבות' אחד הוא, וניתן לתמצות ב2 מילים: 'לא חשוב'.
הכל מתחיל לשם שמים, עם סיבות של מעט בכוונה וכדומה.
בתכלית פשוט יש מדיניות של 'הכל לא חשוב'.
לא צריך להקפיד על נט"י שחרית בתוך ד''א, בגלל הגר צדק שנשרף,
לא אומרים קרבנות בגלל שמותר לדלג בפסוקי דזמרה
לא אומרים יוצרות כי הגר"א אמר אחר התפלה
מברכים עד על יחסרנו כי הגר"א סובר כן בשבת
מזלזלים בקבלת שבת כי הגר"א לא אמר
מזלזלים בזמירות שבת בגלל הרב שך
לא אומרים תיקון ליל שבועות כי צריך ללמוד
מוותרים על חזרת השץ במנחה בגלל ביטול תורה
לא אומרים אלי ציון בגלל הרשא,
אפשר להביא עוד מאה דוגמאות,
דון מינה ואוקי באתרה.
אין לי כל בעיה עם שינויי מנהגים, הבעיה היא שבישיבות שבימינו הכל מתקבץ למנהג אחד...
מאי דפשיטא ליה למר בלא כל ראיה, פשיטא לי בהיפך, עד שיוכח אחרת, והדבר ידוע ומפורסם שהיו הרבה מנהגים והמדפיסים שלא היו בהכרח גדולי תורה קבעו מה יכנס ומה לא ע"פ שיקוליהם.דרומאי אמר:כלל ישראל שלי לא מנוהל על ידי מדפיסים. ואחת היא לי בין נוסח אשכנז המערבי או תימן המרכזי. ודאי שמדפיסים לא החליטו אלא הגדולים, ועל אף שהכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל, עכ"פ מנהג שנהגו גדולי עולם יש לו תוקף גדול, וכל המשנה ידו התחתונה.
ופשיטא שהיושב בביתו כדי להמנע מלומר את הקינות הנהוגות הוא פורש מן הציבור, דבזה עצמו שאינו יושב עמהם הוא פורש מן הצבור.
ברכה והצלחה אמר:מתאהב על ידך אמר:בספר "רבי יעקב" על הגר"י קמינצקי זצ"ל כתוב שהוא מאוד אחז מהחשיבות של שמירת המסורת ללא שינוי.
ולכן - - - הוא ת מ ך בקינות החדשות על השואה!
וביאר בפשטות שבדיוק זו היא המסורת בכלל ישראל, שהוסיפו מידי פעם עוד ועוד קינות על צרות נוספות שנתחדשו.
(הספר קיבל הסכמה ואישור מבניו הגאונים שליט"א)
שוב יתכן שכלל אין מח' בין זה למה שהרב שך אמר , הרב שך דיבר על לקבוע קינה אחת קבועה לכל כלל ישראל, ור' יעקב דיבר על עצם אמירת או חיבורי קינות על השואה, לאוו דווקא בתורת קביעות.
לא פחות מזה... בוודאי,בלדד השוחי אמר:כל כך הרבה שנאת ע"ה לת"ח מרוכזת בתוך תגובה אחת.
אמונת אומן אמר:למעשה, בעקבות התנגדות הנחרצת של הרב שך, הרי ברוב ספרי הקינות לא מודפסות קינות כלשהן על השואה, וממילא אין אומרים לא כתקנה קבועה ולא באופן אחר.
ובאמת קשה להבין, למה שנאמר כמה וכמה קינות על קדושי תתנ''ו,
ונתעלם מעשר פעמים ס' ריבוא שנהרגו לעינינו.
השאלה גדולה.אמונת אומן אמר:ובאמת קשה להבין, למה שנאמר כמה וכמה קינות על קדושי תתנ''ו,
ונתעלם מעשר פעמים ס' ריבוא שנהרגו לעינינו.
חזרה למעלה