פתגם הרב קוק זצ"ל

תלמיד המשגיח

משתמש ותיק
HaimL אמר:
לא אמרתי שאני מרוצה, ולא ירדת לסוף דעתי.

אדם שמדליק טלוויזיה, מה הוא רוצה? אולי 15% רוצים ללמוד ולהחכים. 85% רוצים להתבדר.

אף אחד שמדליק טלוויזיה ורואה תכנית כזאת לא אומר לעצמו "עכשיו אני הולך ללמוד קצת דעות כוזבות על תורת ישראל" כי אם זה מה שהוא רוצה, הוא יקרא ספרות בנושא, וישנה ספרות עשירה מאוד, בנושאי כפירה וחקירה. עשירה עד מאוד.

הוא רוצה לצחוק. ממה אדם צוחק, בדרך כלל? ממה שמוכר לו וקרוב אל לבו (כמאמר הפתגם, it's funny, 'cause it's true). הראה את התכנית הזאת לאנשים שאינם מכירים את ישראל ואביהם שבשמיים, והם ימשכו בכתפיים ויחייכו בנימוס. הראה אותה לישראלי ממוצע, והוא יתגלגל מצחוק. מדוע, מפני שהוא למד, וקרא, ויודע ידע בסיסי. הוא לא בא ללגלג על שום דבר. הוא בסה"כ מגיב לסיטואציה מצחיקה, כמו כל אדם אחר. לומר שזה טוב, זאת לא אמרתי. לומר שזה נורא? אדרבה, נסה להתמודד לא עם הליצנים, אלא עם הפרופסורים והמלומדים. אני מניח שאתה תתגעגע לכלים הריקים שעושים תכניות כאלו
אוקיי הבנתי כעת את כוונתך. אבל אני מסכים רק מצד ציבור הצופים (חלקית), לא מצד השחקנים והאמנים. 
בכל זאת אם היו מרגשים קשר יותר למסורת זה לא כ"כ מצחיק. וגם האמנים עצמם המעשה שלהם הוא נורא.
ומה שבסוף זה פועל על העם פועל יותר מכל המלומדים והחכמים, ליצנות אחת... ולא, לא אתגעגע לכלים הללו כנראה.
וחוץ מזה כיון שנראה לי שלא ראית התוכנית הזו, אתה חושב שהם עושים מעשים משונים בשם משה רבינו, הבעיה שהם מעמידים את המסרים שהעם מאמין שהם נכונים - שבשטחיות נראה שהם התורה, בצורה מאד מעוותת. בבחי' תרגום התורה ליוונית.

 
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
הצדיקים האמיתיים (בלבד!!) אינם קובלים על הרשעה.
אבל אנחנו כן.

וחוץ מזה, שמשפט אחד של הרב קוק זצ"ל(שגמעתי בשקיקה את ספריהם של תלמידיו) לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לקנא לכבוד ה' יתברך כמו שקינאו אבותינו 3300 שנה.
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
בחור_צעיר אמר:
הצדיקים האמיתיים (בלבד!!) אינם קובלים על הרשעה.
אבל אנחנו כן.

וחוץ מזה, שמשפט אחד של הרב קוק זצ"ל(שגמעתי בשקיקה את ספריהם של תלמידיו) לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לקנא לכבוד ה' יתברך כמו שקינאו אבותינו 3300 שנה.
פעם כאשר הצדיקים הטהורים קינאו לשם השם, אפשר לומר שזה היה "כוחות" (אתם הצעירים עדיין אומרים את זה?)

כאשר אליהו הנביא יצא לקנא לשם השם הוא פגש מולו את אחאב מלך ישראל. אנחנו יודעים מהגמרא שגם המלכים שנחשבים רשעים היו גדולים מאוד במעלתם. 

כאשר אנשים היום באים לחתום על עצומות נגד תכנית אידיוטית כזאת או אחרת, זה כאילו שהיית שוקל במאזניים, בכף אחת גמרא יבמות, ובכף השנייה כלבלב שוטה. הייתכן לשקול את זה לעומת זה?
 
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בחור_צעיר אמר:
הצדיקים האמיתיים (בלבד!!) אינם קובלים על הרשעה.
אבל אנחנו כן.

וחוץ מזה, שמשפט אחד של הרב קוק זצ"ל(שגמעתי בשקיקה את ספריהם של תלמידיו) לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לקנא לכבוד ה' יתברך כמו שקינאו אבותינו 3300 שנה.
פעם כאשר הצדיקים הטהורים קינאו לשם השם, אפשר לומר שזה היה "כוחות" (אתם הצעירים עדיין אומרים את זה?)

כאשר אליהו הנביא יצא לקנא לשם השם הוא פגש מולו את אחאב מלך ישראל. אנחנו יודעים מהגמרא שגם המלכים שנחשבים רשעים היו גדולים מאוד במעלתם. 

כאשר אנשים היום באים לחתום על עצומות נגד תכנית אידיוטית כזאת או אחרת, זה כאילו שהיית שוקל במאזניים, בכף אחת גמרא יבמות, ובכף השנייה כלבלב שוטה. הייתכן לשקול את זה לעומת זה?
מחילה, אך טענותייך בהודעה זו אינן רציניות ואינן בעלות משקל אמוני ותורני.

אני די בקיא בתורת הרב קוק זצ"ל, והוא מעולם לא שלל רגשות טבעיים שנובעים מאמונה תמימה- להפך, וזה ידוע.

העומקים היפהפיים שהרב קוק מסביר לנו באפיקים שונים ברחבי התורה ומעמיד לנו את האידיאל הרוחני של עם ישראל וכו' וכו' - כל זה צריך לבוא כקומה נוספת, על גבי אמונה תמימה עם אהבת ה' (אהבה רגשית) ויראת ה' (רגשית, כגון יראת העונש + יראת רוממות של פליאה כמו ילד שנפעם מבניין בעל 50 קומות כשעומד מתחתיו), וקנאת ה' (רגשית ולא פילוסופית).

אני לא יודע אם אתה בקיא בתורת הנפש של הרב קוק, אך הוא למיטב זכרוני מסביר שבנפש הבהמית מידות הלב משפיעות על השכל לרעה. כלומר הן יכולות להופכו לעבד שלהן.
אז אם מידות הלב כמו אהבת ה' ויראת ה' וקנאת ה' אינן קיימות בכח ובפועל בצורה מספיק חזקה - השכל הפילוסופי יהיה מקולקל בעצמו. ותיווצר לאדם בראשו תילי תילים של פלפולים שהם נגד התורה, ומתלבשים בתוך דברי תורה, כי כידוע יש 70 פנים לתורה של הסטרא אחרא, והם יודעים להתלבש יפה מאד בתוכה.

מתוך יראת כבוד לרב קוק זצ"ל, ומתוך לימוד תורתו, אין סיכוי שהוא ביטל מצוות דאורייתא כמו אהבה יראה וקנאה בסיסית.

עוד דבר, אמונה פילוסופית היא לא מספיקה כדי להתמודד על נסיונות היום-יום המלאים במטענים רגשיים. דווקא האמונה והמידות הרגשיות עומדות מולן בעוצמה.

עוד דבר, מי שמסר את נפשו על קידוש ה' בימי הגלות והחורבן היו דווקא האנשים הפשוטים עם האמונה התמימה ולא הפילוסופים.
כמובן שאלו שהיה להם אמונה תמימה משולבת עם אמונה שכלית מסרו את נפשם יותר מכולם. וזה האידיאל, אמונה שכלית שבנויה על אמונה טבעית רגשית. (ראה הפתיחה ל"אורות התשובה" של הרב קוק, ועוד מקורות רבים)


 
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני לא מצוי בכתביו של הרב קוק זצ"ל לא טענתי כאן שום דבר שקשור לתורות נפש מכל סוג שהוא.
אני רק ציטטתי אמירה (כנראה סוג של אמירה פוליטית), מאת אדם גדול, וזאת כדי לתמוך את טענתי, שאין טעם לבוא ולרדת לרמתם של הטלוויזיוניסטים.

ואם אתה חש צורך להשתפך ברגשות עזים (דבר שאני כופר בו אך לא באופן מוחלט), אז בכה כרצונך. אבל, לפחות אל תכלים אותי, עם כל מיני עצומות שעצם הגשתן היא ניצחון לצד שכנגד
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אני לא מצוי בכתביו של הרב קוק זצ"ל לא טענתי כאן שום דבר שקשור לתורות נפש מכל סוג שהוא.
אני רק ציטטתי אמירה (כנראה סוג של אמירה פוליטית), מאת אדם גדול, וזאת כדי לתמוך את טענתי, שאין טעם לבוא ולרדת לרמתם של הטלוויזיוניסטים.

ואם אתה חש צורך להשתפך ברגשות עזים (דבר שאני כופר בו אך לא באופן מוחלט), אז בכה כרצונך. אבל, לפחות אל תכלים אותי, עם כל מיני עצומות שעצם הגשתן היא ניצחון לצד שכנגד
לא התכוונתי להכלים ח"ו, מחילה.
איני חושב שצריך להשתפך ברגשות עזים. מצד שני גם לא להתעלם.
ואם אתה שומע אדם שמדבר על התכנית המתועבת הנ"ל, ראוי לומר לו: "אתה יודע שאין שום קשר בין התכנית למה שכתוב בתורה נכון? הם לא למדו מעולם תורה והכל שם מבוסס על פרשנות נוצרית, זה הכל שקר"
כך לפי דעתי. מן הסתם לא ליפול לויכוחים ארוכים ומיותרים עם אנשים קלי דעת. ולהיזהר מלשמוע את דברי הליצנות שלהם. אך ראוי לפחות לומר איזה משפט או שניים. גם בשבילו וגם בשבילך, על מנת שבטעות הנפש לא תיפול לאדישות כשהיא שומעת חירופים כאלה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
כוונתי הייתה שמי שמגישים עצומות כאלו מכלימים אותי. הלא אני חלק מקבוצת מיעוט. ודרך הרוב היא לחשוב על עצמו דרך משקפיים פלורליסטיות, ולראות את המיעוט בתור עדר. נדמה לי שזאת הסיבה שחילונים לא מסוגלים להבין מדוע יש חסידי גור ובעלז, אבל לא נראה להם תמוה בכלל שגם הם מתחלקים לקבוצות, למשל אוהדי הפועל, בית"רניקים ומכביסטים.

ושוב לענייננו, כאשר מציגים תוכנית כזאת או אחרת בטלוויזיה, אני רוצה להישאר אדיש כלפי השטחיות הילדותית של הכותב, והבמאי והשחקנים וזה שמחלק על הסט את הבייגלך והשתייה לצוות. אני רוצה להישאר אדיש, כי ברגע שאני "אזעק את זעקת הכאב על חילול השם הנורא", בעצם אני אומר להם: ניצחתם. הצלחתם להוציא אדם מאמין ובוטח משלוותו, בגלל תסריט אידיוטי שכתב אדם מפגר. אני לא רוצה להיות חלק מזה, אבל בעל כרחי, אני אנוס לקחת צד במלחמה שאין בה סיכוי לנצחם
 

תלמיד המשגיח

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בחור צעיר אמר:
בהקשר לאשכול הנעול, ולא בהקשר לאמרתו של הרב קוק,
אני רוצה להעיר,
שיש כאלו, אשר הא'ל שלהם הוא א'ל פילוסופי, מופשט, ללא כל רגש אליו,
ופגיעה בה' משמעה מבחינתם רק זלזול ביכולותיו הפילוסופיות,
אבל אנו נצטווינו על ואהבת את ה' א', ויחסינו אליו אינו רק פונקציה של יכולותיו,
אלא יחס אישי, רגשי ובלתי אמצעי, וממנו נגזרת התייחסות אחרת,
ושמירה על שמו הטוב ללא כל קשר לשאלה אם פגיעה מכחישה משמעות פילוסופית שלו.
כבר הסברתי בפורום מה פירוש "אהבה" בלשון התורה.
תמיד אשמח לחזור. 

אבל באמת, תמה על עצמך. שמירה על "שמו הטוב" של הקב"ה? צחקו עליו בטלוויזיה ועכשיו הוא מתבייש להלך בין הבריות? מי שנאמר בו

כה אמר... השמים כסאי והארץ הדם רגלי וגו'

?
[אני מצטער על כל הציטוט, פשוט אני עוד לא יודע איך עושים הזכרת משתמש בשביל לעוררו].
ראיתי היום מפורש במס"י [בהקדמה] על המקרא 'ועתה ישראל וכו' כי אם וכו' ולאהבה'. שמחווייב ממידת האהבה שנצטער בראותינו חסרון זה מעצמינו או מאחרים.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד המשגיח אמר:
HaimL אמר:
[אני מצטער על כל הציטוט, פשוט אני עוד לא יודע איך עושים הזכרת משתמש בשביל לעוררו].
ראיתי היום מפורש במס"י [בהקדמה] על המקרא 'ועתה ישראל וכו' כי אם וכו' ולאהבה'. שמחווייב ממידת האהבה שנצטער בראותינו חסרון זה מעצמינו או מאחרים.
לגמרי. אבל הצער והאהבה הם פעלים שכליים ולא רגש מתפרץ. 
ואה"נ שצריך להצטער בצער השכינה על חילול שמו וכו', לא על מוקיונים בתחפושות שמציגים איזו שטות. זה לא חילול השם, זה פיגור שכלי. 
 
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בעקבות דיון שהתקיים (וננעל) אתמול והיום, רציתי אולי לצטט אמירה מאת הרב קוק זצ"ל (למרות שאני לא מצוי בספריו)

הצדיקים הטהורים - אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק
 אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה
 אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה

עיין בספר המליכו ולא ממני (יש באוצר) עמ' 62-63 מה שהביא עוד מכתביו הפוך מזה. ועיי"ש על מניעת הדפסתם.
 

ד.מ.

משתמש ותיק
תודה רבה על המ"מ
אך לכאורה אין בזה סתירה למשפט שצוטט כאן [אם כי ההקשר שצויין אינו נכון לטעמי] כיון ששם מדובר על שנאת הרשעים והרשעה [וודאי צריך לדעת כן שהוא דלא כמו שמציגים אותו בציבור אוהדיו] אך הציטוט הנ"ל מתייחס אל שיטת הפעולה כנגד הרשעה שלא לקבול על הרשעה [למרות השנאה] אלא להוסיף צדק וכן מבואר בספר ההוא שהבאת ששיטת הלוחמה הוא לחזק ידי שלומי אמוני ישראל.
 

ד.מ.

משתמש ותיק
הרב @HaimL  הנכבד
לא ברורה לי כ"כ שיטתך
כי בתחילה באשכול שננעל הגבת שלא שייך להביע כאב על זלזול בכבוד שמים כיון ש -'רם על כל גויים ה' על השמים כבודו' [הודעה שנמחקה על ידך לאחר זמן], וכששאלוך מחילול ה' הגבת מד' חז"ל דהיכי דמי חילול ה' וכו'
אחר כך הבאת מדברי הרב קוק שהצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה - בעוד שכאן מדובר על הביטוי של עצם הכאב
ובסוף הנידון עבר לעד כמה צריך להתייחס ושלא שייך פגיעה מכל ליצן חצר - ולשיטתך צריך לענות על שאלת הגבולות מתי צריך לעשות קריעה ומה גבולות המושג 'ליצן חצר', ועוד שלכאורה הוא ענין סובייקטיבי ואם יש מי שכואב לו ואתה מנסה לשכנע אותו שמדובר סה"כ בכמה זבובים [ואעזור לך במשל מסוף הספקטרום של הגבולות - דדמי למי שמקלל את ה' מתוף התקף פסיכוטי שאי"ז מרגש אף אחד], אז אם הצלחת סבבה, אבל אם לא אז לא שייך להתווכח על זה הרי עדיין כואב לו, ואכן גם אתך א"א להתווכח משו"ה - והכל בא על מקומו בשלום
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ד.מ. אמר:
הרב @HaimL  הנכבד
לא ברורה לי כ"כ שיטתך
כי בתחילה באשכול שננעל הגבת שלא שייך להביע כאב על זלזול בכבוד שמים כיון ש -'רם על כל גויים ה' על השמים כבודו' [הודעה שנמחקה על ידך לאחר זמן], וכששאלוך מחילול ה' הגבת מד' חז"ל דהיכי דמי חילול ה' וכו'
אחר כך הבאת מדברי הרב קוק שהצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה - בעוד שכאן מדובר על הביטוי של עצם הכאב
ובסוף הנידון עבר לעד כמה צריך להתייחס ושלא שייך פגיעה מכל ליצן חצר - ולשיטתך צריך לענות על שאלת הגבולות מתי צריך לעשות קריעה ומה גבולות המושג 'ליצן חצר', ועוד שלכאורה הוא ענין סובייקטיבי ואם יש מי שכואב לו ואתה מנסה לשכנע אותו שמדובר סה"כ בכמה זבובים [ואעזור לך במשל מסוף הספקטרום של הגבולות - דדמי למי שמקלל את ה' מתוף התקף פסיכוטי שאי"ז מרגש אף אחד], אז אם הצלחת סבבה, אבל אם לא אז לא שייך להתווכח על זה הרי עדיין כואב לו, ואכן גם אתך א"א להתווכח משו"ה - והכל בא על מקומו בשלום
חלילה, אם למישהו זה כואב לא אהיה אני זה שאדרוך לו על היבלות. 

אני טענתי, וטוען, מספר דברים (אגב, ציטטתי מפסוקים אחרים, ולא זכור לי שמחקתי. אולי אתה מתכוון לפולמוס הצדדי, בנוגע לכתיבת שם השם ומחיקתו דרך אמצעים דיגיטליים). או שההודעה נמחקה ע"י מנהלי הפורום. גם זה עשוי לקרות, ואין אחריותי עליה.

1. עצומה בנושא לא תועיל לאיש, מלבד למפיקי הפיגור.
2. אני לא רוצה להימנות עם אלה שנותנים יחס כלשהו, גם לא יחס שלילי, למפגרים. רק שעצומה המוגשת בשם קהל עדה וישראל, מה לעשות, כוללת בעקיפין גם אותי.
3. לא תוכלו לנצח טפשות בבכי וזעקות. לו ניתן היה, מה טוב. אבל זה לא הולך. הוסיפו תורה ויראת שמיים כי זהו הפתרון לכל דבר, והיחיד לדעתי שבאפשרותכם לעשות.
(על כן הציטוט, ייתכן בהחלט שהוצאתי אותו מהקשרו).
4. אין חילול השם בנערים שוטים, אלא בגדולים וחכמים
5. מי שאמר והיה העולם אינו צריך הגנה על שמו הטוב. הסברתי בדיון אחר מהו קידוש השם. קידוש השם איננו הזדעקות על איזו תוכנית מפגרת. זה דווקא קצת חילול השם (אם כי במלוא טהרת הכוונות).

זוהי תמצית טענותיי בנושא (אלא אם כן שכחתי משהו). אפשר לדון על כל סעיף וסעיף אבל כמובן שאין דנים על רגשות.
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
ברצוני להעלות נקודה למחשבה שיכולה לתת נקודת מבט שונה על הנושא.

בספר בניין אמונה של הרב משה בלייכר מהזרם החרד"לי, שמבוסס כולו על כתבי הרב קוק, מובא שארס האקדמיה, שמחלחל לכל פינה וצריך לברוח מפניו כמו מאש, הוא:
ריחוק נפשי מהתוכן הנלמד/נצפה/נשמע/נראה.
וארס האקמיה הזה זה מה שמביא לפלורליזם הטמא, שאדם שומר מצוות יכול לשמוע דברי כפירה ולא להזדעזע מכך כלל וכדומה. איש איש באמונתו יחיה וכו'. ברמות היותר קשות זה גורם ללימוד תורה מנותק מהתורה, מתוך מבט של חוקר ח"ו(!) אך אין זה הנושא כרגע.

האם אתם סבורים שאחת הסיבות לכך שאנשים לא מזדעזעים מדברי כפירה היא מהסיבה שחלחל בהם, ולו במעט, ארס האקדמיה?
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ניסיתי לחשוב על מענה הולם, שיבהיר לך עד כמה חסר טעם הוא להזדעזע מדברי כפירה, ולא מצאתי יותר טוב מן הבדיחה הבאה (בערך כמו שאני זוכר)

אדם ירא שמיים בא לאדם אחר, לצורך כלשהו, כאשר למרבה התדהמה, ראה אותו יושב ומטיב את ליבו בנקניק של חזיר.
לאחר שהתעשת, צעק הירא, איך אתה אוכל נקניק חזיר?
הנה, ענה השני, תוך שהוא חותך פרוסה נוספת ומכניס לפיו, ככה אני אוכל נקניק חזיר.

שאמשיך, או שהנקודה  הובנה? 
 
הכהן אמר:
HaimL אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
אגב חכם @HaimL יש לדון אם מה שהעתקת באשכול הנעול את שם ה מפרוייקט השו''ת והוספת קווים בין אות לאות, האם יש בכך, לכאורה, מחיקת שם ה'.
ומי אמר לך שלא העתקתי חצי פסוק, כתבתי את השם, אות באות, עם הקווים, ואז העתקתי את חלקו השני? 

אבל לא, אתה צודק. והסיבה היא כזאת. הואיל ואני לא חושב שיש מחיקת השם באותיות וירטואליות, והואיל והבנתי שיש מחמירים בזה, ואני מכשילם בזה כשהם עוברים דף (!), אמרתי, מוטב שאני אחטא, משאחטיא את הרבים.


את אותה שאלה אני שואל על המקפידים לכתוב אותיות השם בתיבות חול עם גרש (לחמני'ה), שאם כותבים את הגרש אחרי כתיבת התיבה, הוי כמחיקה לשיטתייהו.
במילים כמו לחמניה אין כל בעיה כי לא מתכוונים לשם
השם. לכן הגרש שיש מוסיפים בין היו"ד לה"א הוא מיותר ואין פה גם חומרא אלא לא כלום.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
ברצוני להעלות נקודה למחשבה שיכולה לתת נקודת מבט שונה על הנושא.

בספר בניין אמונה של הרב משה בלייכר מהזרם החרד"לי, שמבוסס כולו על כתבי הרב קוק, מובא שארס האקדמיה, שמחלחל לכל פינה וצריך לברוח מפניו כמו מאש, הוא:
ריחוק נפשי מהתוכן הנלמד/נצפה/נשמע/נראה.
וארס האקמיה הזה זה מה שמביא לפלורליזם הטמא, שאדם שומר מצוות יכול לשמוע דברי כפירה ולא להזדעזע מכך כלל וכדומה. איש איש באמונתו יחיה וכו'. ברמות היותר קשות זה גורם ללימוד תורה מנותק מהתורה, מתוך מבט של חוקר ח"ו(!) אך אין זה הנושא כרגע.

האם אתם סבורים שאחת הסיבות לכך שאנשים לא מזדעזעים מדברי כפירה היא מהסיבה שחלחל בהם, ולו במעט, ארס האקדמיה?

אם כבר הזכרת את הרב בלייכר שליט"א, ראוי לציין שהוא נלחם במסירות נפש ממש נגד כל מיני זרמים ורעיונות הרסניים בתוך הציונות הדתית גופא, והוא יוצא מן הכלל בעניין זה, עם תוקף אמיתי למען כבוד ה' ותורתו. 
ושה' ישלח לו רפואה שלימה במהרה (עבר אירוע מוחי מצער מאוד, שגרם לו לשכוח הרבה מתורתו, ומאז הוא בהתאוששות איטית). 
 
עוד פתגמים של הרב קוק:
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."

"אהבת ישראל והעבודה של הסנגוריה על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצוע גדול בתורה וחכמה עמוקה ורחבה רבתם הענפים שכולם צומחים ויונקים מושג טל אור תורת חסד".
 
ציטוטים ממשנתו:
"כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא."
"כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה." (אורות הקודש ג')
"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל...עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו" (מוסר אביך, עמ' נ"ז)
"...רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית..." (שם נ"ח)
"כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה." (אורות עמ' קל"ח)
"ההבדל בין הנשמה הישראלית היהודית, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי" (אורות, פרק ה', עמ' קנ"ו)
אי אפשר למצא מעמד מבוסס לרוח כי אם באוויר האלהי. הידיעה ההרגשה הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דווקא. אז ימצאו את מילואם, את יחוסם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים...מקום מנוחתנו הוא רק באלהים..." (אורות, עמ' קיט)
כל החולשות הגופניות והרוחניות, כל המחשבות הפסולות, וכל הרעיונות המדלדלים, המטשטשים את הכשרון ואת בהירות הנשמתית, באים רק מחסרון הארה של הנשמה העצמית." (אורות הקודש, ג', עמ' קלז)
"וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומחייב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו - הנעלה מנפש האישה - הנחשבת כחומר לגבי הצורה - לעומת נשמת האיש הצורתית, ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה מכל איש ואיש, שלא עשני אישה".
"עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החומרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלוקית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוקים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החומרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר." (עולת ראי"ה, עמ' ע"א)
"השכל הרציונלי שלנו אינו כי אם תלמיד קטן, המסביר קצת את כל אור החיים שיש באוצר דמיוננו העשיר והקדוש, החי בחיי מציאות עליונה, המכרעת את המציאות הריאלית באיתניות עצמיות הויתה". (אורות הקודש, א', רכ"ו)
"החלומות הגדולים יסוד העולם הם. המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ. חולמים הם בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את שיבת ציון." (אורות הקודש, א', ע' רכ"ו)
"יסוד האושר הוא: אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה." (אורות הקודש א עב)
"עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד". (אורות הקודש א סד)
"מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה".
"יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע."
"ממעמקים באה התשובה... התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא." (אורות התשובה, ו' א')
"התשובה הכללית שהיא עילוי העולם ותיקונו..." (שם, ד' ג')
"מצד הבינה התשובה באה. וברום מעלתה הזדונות הוים לזכויות ועליהם חיו יחיה" (שם, י"א א')
"התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה בנשמה, והיא שולחת קויה, שהת מתגלים אחר כך בעת שבא הנוחם הקורא לתשובה." (שם, ו' ב')
"קביעות המחשבה של התשובה היא מייסדת את אופיו של האדם על יסוד האצילות." (שם, ט' א')
"גדול ונשגב הוא אושר התשובה... אין דבר מצרף ומטהר את האדם, מעלהו למעלת אדם באמת כהעמקת התשובה." (שם, י"ג י"א)
"דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם." (אורות התשובה)
"התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים" (שם)"העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גילוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות." (אורות התשובה ה ז)
"גם מתוך החול יגלה הקודש, גם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב, זו תהיה הפליאה הגדולה של חזון הגאולה" (אורות התשובה יז)
"הרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו" (אורות התשובה ט).
"התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפליות הנמצאות בעולם, ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים" (אורות התשובה יב א)
"היא (מצוות התשובה) מצוות ד' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין על הפועל במלואה בעולם ובחיים" (אורות התשובה)
"הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה" [על התשובה] (שם)
"אירופה נתיאשה בצדק מא-לוקים אשר לא ידעתו מעולם." (אורות התחיה ג')
"טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'...אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל." (אורות התחיה ה')
"שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש." (אורות התחיה (חלק מאורות) ל"ג)
"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל, על מנת לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים בייחודים של השמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אחד עומד בלא חבירו כלל." (אורות, אורות התחייה ל"ד, עמ' פ).
"שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם." (אורות התחיה י"ד)
"גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות. הנני מרגיש במלא קרבי את אהבתי הגדולה לכל הבריות, וביותר מזה לבני אדם, ובמדה יותר עליונה לבני ישראל, ובכמה מעלות בקדש ליראי ה', לשומרי תורה ומצוות, וקל וחומר לתלמידי חכמים. איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם, אני רוצה שהכל יתעלו, הכל יתכבדו, יתרוממו ויתפארו. הנני צריך להכיר את תוכיות רצוני, את נקודת חפץ נשמתי, למען אדע לכון את דרכי אך למעלה". (שמונה קבצים, קובץ ח' קט"ז)
"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!" (אורות ישראל ד', ג')
"הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל ענייני כלל ישראל לארץ ישראל ולתחיית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ה' ושומרי תורה ומצוות, אף על פי שההרגשה העצמית וההתעוררות של כח פעולה בענייני כלל ישראל עדיין אמיצות אצלם, כמו מה שהם אצל אלה שרוח עוועים אשר בתוכם מעכר את ליבם עד כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים את הרוח מלהיתקן, וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם. התיקון שיבוא של ידי אורו של משיח, שיעזור לזה הרבה דבר ההתפשטות של תלמוד רזי התורה וגילוי אורות חכמת אלוקים בכל צורותיה הראויות להיגלות, הוא שיעשו ישראל אגודה אחת ותתוקן הנפש של היראים שומרי תורה על ידי שלמות הנפש שבפושעים הטובים, והרוח של הפושעים האלה תתוקן על ידי השפעתם של יראי ה' שומרי תורה וגדולי אמונה, וממילא יבוא לאלה ולאלה אור גדול והופעת תשובה שלמה תבוא לעולם, ואז יהיו ישראל מוכנים לגאולה." (אורות התחיה, עמ' מ"ג)
"ככל שהאדם יותר גדול, יותר מסתתרת נשמתו, וצריך יותר לחפש את עצמו, להרבות בהתבודדות, בהתעמקות ובהשתחררות הדעה, עד שסוף סוף תתגלה אליו נשמתו"
"גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו." (אורות התחיה פרק ה).
"עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות." (אורות, המלחמה ג')
"מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד." (אורות ישראל ו ז)
"הגאוה פוגמת את הרצון, וכיון שהרצון פגום אין מקום לכל טוב לנוח." (מידות הראיה)
"כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו." (שם)
"הגאוה היא הטיפשות היותר פראית." (שם)
"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל" (מוסר אביך/מידות הראי"ה)
"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל..." (מוסר אביך, עמ' נ"ז)
"עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו" (מוסר אביך, שם)
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה." (ערפילי טוהר)
"דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר... נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל..." (עקבי הצאן- "מאמר הדור")
"הגיע הזמן לשום קץ לטרגדיה איומה זו ע"י שינוי ערכים של תשובה, הגיע הזמן לתור דרכים ומחשבות חדשות-עתיקות, להעלות על לב לפחות, אולי צריך לכפור בכפירה, אולי אין המחשבות הללו שאתם כ"כ מחזיקים אותן לודאיות, ברורות, אולי אין ארחות החיים המנותקים מכל אוצרה של האומה הולמים עם תחייתה והקמת דגלה, שכה חפצים בה אותם האחים השנואים-וחביבים." (מתוך מאמר 'על במותינו חללים')
"סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם." (שמונה קבצים ג קט)
"האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות." (מאמרי ראיה)
"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'."
"ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם."
"גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות. הנני מרגיש במלוא קרבי את אהבתי הגדולה לכל הבריות, וביותר מזה לבני אדם, ובמידה יותר עליונה לבני ישראל, ובכמה מעלות בקודש ליראי ה', לשומרי תורה ומצווה, וקל וחומר לתלמידי חכמים. איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם. אני רוצה שהכל יתעלו, הכל יתכבדו, יתרוממו ויתפארו..."
"הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו." (עולת ראיה)
"לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה, לשוב אל ארץ קדשנו עיר בה דוד חנה" (מתוך שירו "האמונה", ספר אורות הראי"ה).
"בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם." (ערפילי טוהר ל"ה)
"כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בעניני הלמוד" (אורות התורה ט א)
"בתור עקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו" (מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים").
"אל לעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא לעסוק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא שלנו." (לשלושה באלול א, סע' מו)
 
חלק עליון תַחתִית