בנוגע למנהגי הקינות, אכן לא כל האשכנזים אמרו קינות הנדפסות היום כקינות אשכנזים, ראה בהיברו-בוקס קינות לתשעה באב של בעער, שיש בו תוספות ומגרעות ביחס לקינות של מנהג אשכנזים היום.
בנוגע למנהגי הישיבות - שמעתי מזקנים, כי האוירה בליטא היתה של הדבקות לפולוקלור יהודי, כתמורה לשמירת מצוות, (משהו דוגמת הקונסרבטיבים באמריקה), יהודים עזבו את חיי השו"ע, את שמירת שבת ואת עיקרי התורה, רח"ל, וראו את עצמם יהודים טובים בזה שהם הלכו לשמוע חזן טוב בשבת, והקפידו על מנהגי המטבח היהודי וכדומה. עד שכמעט נעשה ההקפדה על המנהגים כחלופה לשמירת התורה. וע"כ בישיבות התעלמו הרבה ממנהגי בעלי-בתים, והקפידו על שקידת התורה ועבודת התפילה, גם במקומות שהיו צריכים להיכנס למצבי דיעבד ולקולות בשו"ע.
בנוגע למנהגי החסידים - שמעתי מזקנים, כי בגלל אוירת ההשכלה וההתחדשנות שסחפה אתה הרבה מהצבור, הושם דגש גדול על השמרנות גם בדברים שאין להם כל כך מקור בשו"ע ובהלכה - כי זה היה הגדר שהחזיק את הצבור.
לענ"ד, דורנו דור יתום - אין בו אדם גדול שיכול לחזות לרחוק ולדעת את צרכי הדור, ובעיקר שהדור ישמע לו. ועל כן הרבה דברים שנעשו בשעתם ובמקומם לצורך המקום ולצורך השעה, ממשיכים להתנהל באותה צורה - למרות שינוי המקום והשעה. ואין אתנו מי שיודע מה לעשות.
בנוגע למנהגי הישיבות - שמעתי מזקנים, כי האוירה בליטא היתה של הדבקות לפולוקלור יהודי, כתמורה לשמירת מצוות, (משהו דוגמת הקונסרבטיבים באמריקה), יהודים עזבו את חיי השו"ע, את שמירת שבת ואת עיקרי התורה, רח"ל, וראו את עצמם יהודים טובים בזה שהם הלכו לשמוע חזן טוב בשבת, והקפידו על מנהגי המטבח היהודי וכדומה. עד שכמעט נעשה ההקפדה על המנהגים כחלופה לשמירת התורה. וע"כ בישיבות התעלמו הרבה ממנהגי בעלי-בתים, והקפידו על שקידת התורה ועבודת התפילה, גם במקומות שהיו צריכים להיכנס למצבי דיעבד ולקולות בשו"ע.
בנוגע למנהגי החסידים - שמעתי מזקנים, כי בגלל אוירת ההשכלה וההתחדשנות שסחפה אתה הרבה מהצבור, הושם דגש גדול על השמרנות גם בדברים שאין להם כל כך מקור בשו"ע ובהלכה - כי זה היה הגדר שהחזיק את הצבור.
לענ"ד, דורנו דור יתום - אין בו אדם גדול שיכול לחזות לרחוק ולדעת את צרכי הדור, ובעיקר שהדור ישמע לו. ועל כן הרבה דברים שנעשו בשעתם ובמקומם לצורך המקום ולצורך השעה, ממשיכים להתנהל באותה צורה - למרות שינוי המקום והשעה. ואין אתנו מי שיודע מה לעשות.