דילוג בקינות עקב המצב

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

כרם

משתמש ותיק
בנוגע למנהגי הקינות, אכן לא כל האשכנזים אמרו קינות הנדפסות היום כקינות אשכנזים, ראה בהיברו-בוקס קינות לתשעה באב של בעער, שיש בו תוספות ומגרעות ביחס לקינות של מנהג אשכנזים היום.
בנוגע למנהגי הישיבות - שמעתי מזקנים, כי האוירה בליטא היתה של הדבקות לפולוקלור יהודי, כתמורה לשמירת מצוות, (משהו דוגמת הקונסרבטיבים באמריקה), יהודים עזבו את חיי השו"ע, את שמירת שבת ואת עיקרי התורה, רח"ל, וראו את עצמם יהודים טובים בזה שהם הלכו לשמוע חזן טוב בשבת, והקפידו על מנהגי המטבח היהודי וכדומה. עד שכמעט נעשה ההקפדה על המנהגים כחלופה לשמירת התורה. וע"כ בישיבות התעלמו הרבה ממנהגי בעלי-בתים, והקפידו על שקידת התורה ועבודת התפילה, גם במקומות שהיו צריכים להיכנס למצבי דיעבד ולקולות בשו"ע.
בנוגע למנהגי החסידים - שמעתי מזקנים, כי בגלל אוירת ההשכלה וההתחדשנות שסחפה אתה הרבה מהצבור, הושם דגש גדול על השמרנות גם בדברים שאין להם כל כך מקור בשו"ע ובהלכה - כי זה היה הגדר שהחזיק את הצבור.
לענ"ד, דורנו דור יתום - אין בו אדם גדול שיכול לחזות לרחוק ולדעת את צרכי הדור, ובעיקר שהדור ישמע לו. ועל כן הרבה דברים שנעשו בשעתם ובמקומם לצורך המקום ולצורך השעה, ממשיכים להתנהל באותה צורה - למרות שינוי המקום והשעה. ואין אתנו מי שיודע מה לעשות.
 

אברך

משתמש ותיק
במה שהובא כאן בשם הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בענין "אלי ציון". אציין שאצלי (ומסתמא אצל רבים) זה הקטע המרגש ביותר בקינות, ובשנה זו זכיתי וירדו עיני פלגי דמעות מאמצע קינה זו ועד קרוב לסוף התפילה, ולא יכולתי לעצור בעצמי.
אני חושב שמה שהגר"ש התנגד לזה, הוא או מפני שראה בחורים קלי דעת שאכן שוררו זאת בעליצות על שנגמרו סו"ס הקינות. או מפני שלרום מעלתו, חש התעוררות מספיקה בכל הקינות ולא ראה צורך לומר קינה זו בנעימה.
אבל כהוראה לכלל שלא לאומרו בנעימה, לדידי ולדכוותי זה הפסד עצום.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הולך ללמוד אמר:
באמת דבר שקשה לי כבר הרבה שנים.
החסידים כביכול חרתו על דגלם השקעה בעבודה ותפילה, אז איך זה שאין ספר חסידי אחד שבא לבאר את פירוש התפילה?
רק מבית מדרשו של הגר"א ישנם כמה פירושים,
א. עובדתית לא נכון.
הראשון שעולה בדעתי הוא ספר שער התפלה מהרה''ק מטשערנוביץ. וכשם שהכותב אינו יודע על זה כך הנחתו מוטעית לגבי ספרים נוספים.
ב. ממקום שבאת.
ידוע לי מתוך ענף הוצאות הספרים שמשפחתי עוסקת בו, כאשר יוצא לאור סידור מפורש מוצלח, מדפיסים 5 מהדורות נוסח ספרד על כל מהדורה נוסח אשכנז.
אכן תהום פעורה...
ג. נכון לומר שיש בעניין הזה הבדל בין חסו''מ. אצל חסידים החיבור העמוק לתפלה הוא הרבה יותר רגשי, ואינו כבול כ"כ לפירוש המילות דווקא.
יש הרבה יהודים טובים ששופכים לבם באמירת תהלים, גם אם לא כל המילים מובנות להם בדקדוק.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אברך אמר:
במה שהובא כאן בשם הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בענין "אלי ציון". אציין שאצלי (ומסתמא אצל רבים) זה הקטע המרגש ביותר בקינות, ובשנה זו זכיתי וירדו עיני פלגי דמעות מאמצע קינה זו ועד קרוב לסוף התפילה, ולא יכולתי לעצור בעצמי.
אני חושב שמה שהגר"ש התנגד לזה, הוא או מפני שראה בחורים קלי דעת שאכן שוררו זאת בעליצות על שנגמרו סו"ס הקינות. או מפני שלרום מעלתו, חש התעוררות מספיקה בכל הקינות ולא ראה צורך לומר קינה זו בנעימה.
אבל כהוראה לכלל שלא לאומרו בנעימה, לדידי ולדכוותי זה הפסד עצום.
בדיוק אלו היו מחשבותי אני, וע"כ יצאתי לבקש את המקור עד שנתברר שלא מיניה ולא מקצתיה וכנ''ל,
ותיתי לי שזכיתי מעט לברר מקחו של צדיק משמועה לא מדויקת. 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
ראוי להדגיש בהקשר דבריך משהו נוסף, ומבלי לתייג את החסידים לטוב או למוטב.
היכן החסידים משקיעים בעיקר בתפילה? בפסוקי דזמרה. אחרי זה רצים רצים, לא יודע לאיפה. (הכנה וכו')
היכן מחנכים בישיבות להשקיע? ביוצר ושמו"ע שזה עיקר התפילה.
וכך בעוד אין ספור דוגמאות.
בהתאם, למרות שהדברים שהעלילו כאן על בני הישיבות הם ברובן עלילות שוא, ומוצע לבחון במבחן האמת בן ישיבה מול כל יהודי שמתפלל בשטיבלאך,
אבל עם כל הכבוד, יש איזה סולם ערכים, מה זה פרשת התמיד, ומה זה קריאת שמע ותפילה בזמנה, ומה זה להיות בסדר א' בזמן, 
אבל אני לא חושב שצריך להיכנס לפרטים, בגלל שזה עלילת דם.
כל עוד שאתה נזקק להזכיר את החסידים כדי לתרץ את הנהגת הישיבות,
מצבך בעייתי ביותר.

זה מזכיר לי חסידות מסויימת, שכל המהלך שלהם הוא ע"י אמירות בגנות המתנגדים.
אמרתי פעם לאחד ממנהיגיהם שהוא צריך להכיר טובה למתנגדים, שכל העבודת ד' שלו בנויה על גבם...
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
מבקש אמת אמר:
משה אמת אמר:
צריך להוקיע מעשים, לא להוקיע דור דעה.

והיום אין לך רוצחים? מה, בגלל שנתת להם שם "חילוני", או "מאפיה" ???
אכן, פעם לא היו הגדרות אלו, ויד ב"ד היתה תקיפה על הפושעים.
לדאבונינו אנחנו רחוקים מהם.
יותר קרובים לדור שכולו חייב מדור שכולו זכאי.


גם אצל החילוניים אין מה להשוות בין המצב היום למצב המתואר בזמנם. אבל איך שלא יהיה הרעיון שלי הוא שהעובדה שהיו להם השגות גבוהות לא אמורה לגרום לנו לשאוף להיות בדרגתם, משום שאדרבה - זה הרבה יותר גרוע אם אדם בעל השגות גבוהות רוצח אנשים מאשר אם אדם שפל רוצח.

צריך לומר שהשאיפה היא להשיג את הדרגה של ההשגות הגבוהות בלי השחתת המידות. אבל לא לשאוף להיות בדרגה של בני אותו דור הרשעים.


קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב/השופט נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???


מה יש כאן לשפוט? יש כאן תיאור ברור של מצב של רציחות נוראיות כדבר שבשגרה, ולא על השגות דקות אלא על שליטה, כסף ונשים. תקרא תיאור אותנטי בספר יוסיפון ותווכח במו עיניך. גם הירושלמי אומר שלמרות שהיו יגעים בתורה וזהירים במעשרות, היו אוהבים את הממון ושונאים זה לזה שנאת חינם.

כנראה צריך לחלק בין הרשעים לבין החכמים, והחכמים דאז היו במדרגה הרבה יותר גבוהה מהחכמים האידנא, אבל זה ברור שהשומרי תורה ומצוות הכי פחותים היום אינם מתקרבים לשפלות המוסרית שהיתה אצל הרשעים דאז.

היום יש איזה המצאה שכאילו כל מי שהיה חי פעם היה צדיק וקדוש עליון שאין לנו השגה בחטאיו. אבל אין זו אלא המצאה ותו לא. כל מי שקורא את החטאים המתוארים בנביאים, בחז"ל ובספרי התקופה, רואה שלא מדובר בחטאים דקים אלא בחמורות שבחמורות - ניאוף, רצח, גזל, שוחד והטיית משפט. יש בודדים עליהם נאמר ש"כל האומר חטא אינו אלא טועה" כמו ראובן ושלמה, שהחטא המוזכר בתנ"ך אינו כפשוטו, אבל כל שאר החטאים הם כפשוטם ממש.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אני מוכרח להתוודות, אני די בהלם...

איך נגיעה קלה בנושא של היחס למנהגים מוציא כ"כ הרבה תסכול מאנשים בוגרים,
'שנאת חינם' שנאת ע"ה לת"ח'' תהום פעורה'' 'עלילת דם' 
ועוד פנינים כהנה וכהנה,

תרגיעו!
אף אחד לא שונא את אף אחד,

אני חי גם בסביבה ליטאית, למדתי בישיבות ליטאיות ובהחלט מעריך ומוקיר את מה שיש,
ובהחלט גם לחסידים יש מה ללמוד בכמה וכמה עניינים, 
וזה לא אמור למנוע העברת ביקורת על ענין מסוים שנראה לי לקוי ומשונה.
מי שיש לו תשובות ענייניות, בלי לדחוף שוב ושוב הוכחות למה החסידים הם גויים,
מוזמן להסביר יפה, וב כפי שעשו זאת כמה יחידים לעיל, כמו דבריהם הבהירים של הרב מבקש אמת והרב כרם, ובלי נחיתות בבקשה.
 

משה אמת

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
משה אמת אמר:
מבקש אמת אמר:
גם אצל החילוניים אין מה להשוות בין המצב היום למצב המתואר בזמנם. אבל איך שלא יהיה הרעיון שלי הוא שהעובדה שהיו להם השגות גבוהות לא אמורה לגרום לנו לשאוף להיות בדרגתם, משום שאדרבה - זה הרבה יותר גרוע אם אדם בעל השגות גבוהות רוצח אנשים מאשר אם אדם שפל רוצח.

צריך לומר שהשאיפה היא להשיג את הדרגה של ההשגות הגבוהות בלי השחתת המידות. אבל לא לשאוף להיות בדרגה של בני אותו דור הרשעים.


קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב/השופט נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???


מה יש כאן לשפוט? יש כאן תיאור ברור של מצב של רציחות נוראיות כדבר שבשגרה, ולא על השגות דקות אלא על שליטה, כסף ונשים. תקרא תיאור אותנטי בספר יוסיפון ותווכח במו עיניך. גם הירושלמי אומר שלמרות שהיו יגעים בתורה וזהירים במעשרות, היו אוהבים את הממון ושונאים זה לזה שנאת חינם.

כנראה צריך לחלק בין הרשעים לבין החכמים, והחכמים דאז היו במדרגה הרבה יותר גבוהה מהחכמים האידנא, אבל זה ברור שהשומרי תורה ומצוות הכי פחותים היום אינם מתקרבים לשפלות המוסרית שהיתה אצל הרשעים דאז.

היום יש איזה המצאה שכאילו כל מי שהיה חי פעם היה צדיק וקדוש עליון שאין לנו השגה בחטאיו. אבל אין זו אלא המצאה ותו לא. כל מי שקורא את החטאים המתוארים בנביאים, בחז"ל ובספרי התקופה, רואה שלא מדובר בחטאים דקים אלא בחמורות שבחמורות - ניאוף, רצח, גזל, שוחד והטיית משפט. יש בודדים עליהם נאמר ש"כל האומר חטא אינו אלא טועה" כמו ראובן ושלמה, שהחטא המוזכר בתנ"ך אינו כפשוטו, אבל כל שאר החטאים הם כפשוטם ממש.
לכן כתבתי לעיל, וכעת ביתר הרחבה, שהמצב כיום שחרדים וחילונים מפולגים ל2 קבוצות, אם אתה חרדי, או יותר נכון במפלגת ה"חרדים" (ללא קשר למפלגות בכנסת המינים) אתה כשר, אתה חלילה לא רוצח, לא נוסע ברכב בשבת וכו'. אם אתה חילוני אתה עובר על כה"ת כולה.
אבל האמת, שעדיין יש מבחנים אמיתיים גם לחרדי מהיום, כי אם הוא בורר בשבת, או תולש צפרנים בשבת, או מטלטל בלי עירוב, הרי הוא מחלל את השבת. ואם הוא נוהג ברכב במהירות לפעמים הוא הורג את הנפש.
בזמן הבית היה שונה, כולם היו חרדים, והיצר עבד אצל כולם, המפלגתיות והקהילתיות לא הייתה מחיצה מספקת לאדם כפי שהוא אדם. לכן גם מי שבלבוש חרדי היה יכול לרוצח את חבירו נפש, אבל הוא היה נהרג ע"י הבית דין. ערך השבת לא התבטא בנהיגה על רכב אלא בל"ט מלאכות.

וזה בהנחה שהיום אין רציחות אצל חרדים, די לעיין בהיסטוריה על רציחות במקוה, שכירות אנשי מאפיה, ואכמ"ל. וכאילו בזמן הבית כדי למצוא אדם שאינו רוצח היה צריך לחפש מחט בערימות שחת.

בהתחלה התקוממתי, עכשיו אני מבין שזה פשוט טפשי ורדוד להגיד שהדור שלנו יותר חשוב מדור הבית.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
רוצה להתעלות אמר:
מבקש אמת אמר:
בנוסף לכך, נכון שמבחינת עזיבת התורה המצב קודם השואה היה נורא ואיום שלא היה כדוגמתו, אבל מצד ההנהגה האנושית היה הרבה יותר חמור בזמן בית שני, אז היתה חרב איש ברעהו ושפכו אחד את דם השני באופן חופשי, כמתואר בספר יוסיפון. אלו דברים מזעזעים שפושעי ישראל בדורות האחרונים לא התקרבו לרמת שפלות זו. ומפורש בכמה מקומות בחז"ל שהקב"ה מעניש יותר (לפחות בעולם הזה) על חטאים שבין אדם לחבירו מאשר על חטאים שבין אדם למקום, ועל כן דורו של דוד ודר המבול נענשו יותר מאשר דורו של אחאב ודור הפלגה.
חידוש, בגמ' כתוב שבית ראשון נחרב על ג"ע ובהם רציחה, ובית שני שלא היה כך על שנאת חינם, ומשמע שלא היה שם רציחה, [ובאמת בכל מילי דחורבן בגיטין לא כתוב רציחה].



זו שאלה טובה, אבל ספר יוסיפון נחשב כמקור אמין ביותר (מלבד נקודות מסויימות שמטרתן להחניף לטיטוס), וגם בגמ' מופיעים תיאורים של רציחות, יעויין יומא כג,א שרצח היה קל בעיניהם (וכי יעלה על דעת שומר תומ"צ היום לדקור את חבירו בגלל תחרות על הגעה לראש הכבש?) וכן הורדוס וינאי שהרגו את כל החכמים. 

יש לי השערה שכנראה הרציחות היו נפוצות רק אצל הפחותים והבריונים, ואילו רובו המוחץ של העם לא היה מעורב בזה, לעומת בית ראשון שרצח היה נפוץ יותר בקרב העם. עם זאת, הסיבה שהרשעים הגיעו לכאלו דרגות שפלות היא בגלל שנאת החינם שפשתה בקרב כל שכבות הציבור, ונמצא שהיא הסיבה העיקרית לחורבן הבית.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
מבקש אמת אמר:
משה אמת אמר:
קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב/השופט נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???


מה יש כאן לשפוט? יש כאן תיאור ברור של מצב של רציחות נוראיות כדבר שבשגרה, ולא על השגות דקות אלא על שליטה, כסף ונשים. תקרא תיאור אותנטי בספר יוסיפון ותווכח במו עיניך. גם הירושלמי אומר שלמרות שהיו יגעים בתורה וזהירים במעשרות, היו אוהבים את הממון ושונאים זה לזה שנאת חינם.

כנראה צריך לחלק בין הרשעים לבין החכמים, והחכמים דאז היו במדרגה הרבה יותר גבוהה מהחכמים האידנא, אבל זה ברור שהשומרי תורה ומצוות הכי פחותים היום אינם מתקרבים לשפלות המוסרית שהיתה אצל הרשעים דאז.

היום יש איזה המצאה שכאילו כל מי שהיה חי פעם היה צדיק וקדוש עליון שאין לנו השגה בחטאיו. אבל אין זו אלא המצאה ותו לא. כל מי שקורא את החטאים המתוארים בנביאים, בחז"ל ובספרי התקופה, רואה שלא מדובר בחטאים דקים אלא בחמורות שבחמורות - ניאוף, רצח, גזל, שוחד והטיית משפט. יש בודדים עליהם נאמר ש"כל האומר חטא אינו אלא טועה" כמו ראובן ושלמה, שהחטא המוזכר בתנ"ך אינו כפשוטו, אבל כל שאר החטאים הם כפשוטם ממש.
לכן כתבתי לעיל, וכעת ביתר הרחבה, שהמצב כיום שחרדים וחילונים מפולגים ל2 קבוצות, אם אתה חרדי, או יותר נכון במפלגת ה"חרדים" (ללא קשר למפלגות בכנסת המינים) אתה כשר, אתה חלילה לא רוצח, לא נוסע ברכב בשבת וכו'. אם אתה חילוני אתה עובר על כה"ת כולה.
אבל האמת, שעדיין יש מבחנים אמיתיים גם לחרדי מהיום, כי אם הוא בורר בשבת, או תולש צפרנים בשבת, או מטלטל בלי עירוב, הרי הוא מחלל את השבת. ואם הוא נוהג ברכב במהירות לפעמים הוא הורג את הנפש.
בזמן הבית היה שונה, כולם היו חרדים, והיצר עבד אצל כולם, המפלגתיות והקהילתיות לא הייתה מחיצה מספקת לאדם כפי שהוא אדם. לכן גם מי שבלבוש חרדי היה יכול לרוצח את חבירו נפש, אבל הוא היה נהרג ע"י הבית דין. ערך השבת לא התבטא בנהיגה על רכב אלא בל"ט מלאכות.

וזה בהנחה שהיום אין רציחות אצל חרדים, די לעיין בהיסטוריה על רציחות במקוה, שכירות אנשי מאפיה, ואכמ"ל. וכאילו בזמן הבית כדי למצוא אדם שאינו רוצח היה צריך לחפש מחט בערימות שחת.

בהתחלה התקוממתי, עכשיו אני מבין שזה פשוט טפשי ורדוד להגיד שהדור שלנו יותר חשוב מדור הבית.
אני לא אומר שאנחנו יותר חשובים, לא הכרתי בכלל את הדור הזה ואיני יכול לשפוט את ערכם. אבל ברור שאין לי כל שאיפה להגיע למצב כזה שרצח בין יהודים הוא דבר שגרתי...
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
רימון אמר:
רבותיייי!!! אפשר להשאיר השנאת חינם לפחות לאחר חצות למחר??? במטותא ממכם.

חס ושלום אין הכותבים כאן חשודים על שנאת חינם. זו מחלוקת אידיאולוגית, שמתבטאת בביקורת חריפה על מנהגי חוגים אחרים. אבל אין כאן שום שנאה או משהו אישי.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אני מוכרח להתוודות, אני די בהלם...

איך נגיעה קלה בנושא של היחס למנהגים מוציא כ"כ הרבה תסכול מאנשים בוגרים,
'שנאת חינם' שנאת ע"ה לת"ח'' תהום פעורה'' 'עלילת דם' 
ועוד פנינים כהנה וכהנה,

תרגיעו!
אף אחד לא שונא את אף אחד,

אני חי גם בסביבה ליטאית, למדתי בישיבות ליטאיות ובהחלט מעריך ומוקיר את מה שיש,
ובהחלט גם לחסידים יש מה ללמוד בכמה וכמה עניינים, 
וזה לא אמור למנוע העברת ביקורת על ענין מסוים שנראה לי לקוי ומשונה.
מי שיש לו תשובות ענייניות, בלי לדחוף שוב ושוב הוכחות למה החסידים הם גויים,
מוזמן להסביר יפה, וב כפי שעשו זאת כמה יחידים לעיל, כמו דבריהם הבהירים של הרב מבקש אמת והרב כרם, ובלי נחיתות בבקשה.
אם הביקורת היא עניינית כדבריך, מה העניין לחזור עליה שוב ושוב באשכולות שונים ומשונים.
כבר שמענו את אותן טענות ממך כמה פעמים.
הלעיסה האובססיבית של אותן טענות שוב ושוב אינה מגיעה מענייניות יתר,
אלא יותר סביר מאותן הגדרות שציטטת שנאת וכו'.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
אני מוכרח להתוודות, אני די בהלם...

איך נגיעה קלה בנושא של היחס למנהגים מוציא כ"כ הרבה תסכול מאנשים בוגרים,
'שנאת חינם' שנאת ע"ה לת"ח'' תהום פעורה'' 'עלילת דם' 
ועוד פנינים כהנה וכהנה,

תרגיעו!
אף אחד לא שונא את אף אחד,

אני חי גם בסביבה ליטאית, למדתי בישיבות ליטאיות ובהחלט מעריך ומוקיר את מה שיש,
ובהחלט גם לחסידים יש מה ללמוד בכמה וכמה עניינים, 
וזה לא אמור למנוע העברת ביקורת על ענין מסוים שנראה לי לקוי ומשונה.
מי שיש לו תשובות ענייניות, בלי לדחוף שוב ושוב הוכחות למה החסידים הם גויים,
מוזמן להסביר יפה, וב כפי שעשו זאת כמה יחידים לעיל, כמו דבריהם הבהירים של הרב מבקש אמת והרב כרם, ובלי נחיתות בבקשה.
אם הביקורת היא עניינית כדבריך, מה העניין לחזור עליה שוב ושוב באשכולות שונים ומשונים.
כבר שמענו את אותן טענות ממך כמה פעמים.
הלעיסה האובססיבית של אותן טענות שוב ושוב אינה מגיעה מענייניות יתר,
אלא יותר סביר מאותן הגדרות שציטטת שנאת וכו'.
אתה צודק שבדרך כלל מתערב כאן הרגש, אבל עדיין יש הבדל גדול בין רגשות תרעומת לבין שנאת חינם. ישנם חסידים המתרעמים על הליטאים המבקרים אותם על נקודות מסויימות, בעוד הם עצמם לקויים בנקודות דומות ואף חמורות יותר (לדעתם). וכנ"ל להיפך אצל ליטאים המתרעמים על החסידים המרגישים צדיקים וקדושים ומתייחסים בביטול לדברים חשובים מאד. 

האמת היא, כמו שנתבאר, ששורש המחלוקת היא בתפיסת עולם של מה חשוב יותר ומה פחות, מה טפל ומה עיקר. כתוצאה מזה בכל חוג ישנם דברים שמקפידים עליהם יותר ויש שפחות, ומטבע הדברים זה לפעמים מתגלגל גם למקומות שאנשי החוג עצמם מודים שיש מה לשפר בהם. אבל עדיין שורש הויכוח הוא על תפיסת העולם, ולא על הקפדה על דין או מנהג כזה או אחר.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוצה להיות טוב אמר:
היא גופא קשה שהרי אם רוצה לסגור את הקינות ולישון ברור ששרי לו
חלילה וחס, ודאי חייב כל אדם להתאבל ולהצטער עם הציבור בת"ב עד חצות היום.
 
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
אגב , המחבר כותב " בשעת הקינות אסור לספר וכו למה לא כותב "קודם חצות היום אסור... בפרט שכידוע בני ספרד קינותיהם קצרות
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוצה להיות טוב אמר:
רצונך לומר שיש אסור לישון או לדבר שיחה עם חבר לפני חצות היום????????
אכן, אך לא תלוי בחצות דוקא אלא עד שהציבור מסיימין קינות. ומ"מ המנהג להאריך בקינות עד סמוך לחצות.
 
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
תסכים שההגדרה לא ברורה מה נחשב "הציבור" קהילה שלו ,שכונתו עירו וכן האם הספרדים אומרים קינות עד חצות
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוצה להיות טוב אמר:
תסכים שההגדרה לא ברורה מה נחשב "הציבור" קהילה שלו ,שכונתו עירו וכן האם הספרדים אומרים קינות עד חצות
הציבור שלו זה בית הכנסת שבו הוא מתפלל.
הספרדים הרציניים ודאי אומרים קינות עד קרוב לחצות.
ואלה שאינם רציניים, מקצרים וממהרים בין ספרדים בין אשכנזים.
 

חידוד

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
רוצה להיות טוב אמר:
תסכים שההגדרה לא ברורה מה נחשב "הציבור" קהילה שלו ,שכונתו עירו וכן האם הספרדים אומרים קינות עד חצות
הציבור שלו זה בית הכנסת שבו הוא מתפלל.
הספרדים הרציניים ודאי אומרים קינות עד קרוב לחצות.
ואלה שאינם רציניים, מקצרים וממהרים בין ספרדים בין אשכנזים.
כדאי לכבודו לעיין בספר קינות של ספרדים כמדומה שלא יתכן שמאריכים בהם עד סמוך לחצות, אבל עדיף שיבוא הספרדים ויעידו.

לעצם הענין זה לא משנה כי אין סיבה שאשכנזי רגיל לא יהיה מחויב בזה למנהג בני אשכנז להאריך בקינות עד סמוך לחצות.
 
 

משה אמת

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אני מוכרח להתוודות, אני די בהלם...

איך נגיעה קלה בנושא של היחס למנהגים מוציא כ"כ הרבה תסכול מאנשים בוגרים,
'שנאת חינם' שנאת ע"ה לת"ח'' תהום פעורה'' 'עלילת דם' 
ועוד פנינים כהנה וכהנה,

תרגיעו!
אף אחד לא שונא את אף אחד,

אני חי גם בסביבה ליטאית, למדתי בישיבות ליטאיות ובהחלט מעריך ומוקיר את מה שיש,
ובהחלט גם לחסידים יש מה ללמוד בכמה וכמה עניינים, 
וזה לא אמור למנוע העברת ביקורת על ענין מסוים שנראה לי לקוי ומשונה.
מי שיש לו תשובות ענייניות, בלי לדחוף שוב ושוב הוכחות למה החסידים הם גויים,
מוזמן להסביר יפה, וב כפי שעשו זאת כמה יחידים לעיל, כמו דבריהם הבהירים של הרב מבקש אמת והרב כרם, ובלי נחיתות בבקשה.
נגיעה קלה בעיצומו של תשעה באב, עם כל הארס.
ובאמת, אני מאוד מבקש ממך, שתסביר על מה התבססת שבני ישיבות אומרים פחות פרשת התמיד, מסתם עמך ישראל.
אם תצליח לבסס שכל הדברים שכתבת מבוססות על קורטוב של אמת, תוכל להתחיל להעיד על עצמך שאתה די בהלם....
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית