יהדות חבאן (חצרמות)

שלום וברכה


יהדות חבאן שהזכיר היום רבינו @במבי (שש אני על אמרותיו כמוש''ר) היא קהילה יהודית עתיקה בדרום מזרח תימן - החלק המזרחי של המדינה.

קהילה עתיקת יומין ומסתורית במיוחד, שכמדומה לא נכתב עליה כראוי לחקר שורשיה מנהגיה ומסורותיה, ואף בפורום זה לא נמצא בו כלל.

והנה שמעתי מדודי שיחי' שהם טוענים שהיות וכתוב בגמרא (שבת יח:) דבישרא קשה ליה זיקא, הם נוהגים לבשל את הבשר בתוך חפירה בקרקע ולכסות את הסיר בכיסויים רבים, והבשר מתבשל במהירות רבה והוא רך וטעים הרבה יותר, ושגם בארץ זה קיים ונקרא 'מיפה' בפ''א סגו''לה.

קודם שנודעתי להתנור הנ''ל, חשבתי שבישרא קשי ליה זיקא היינו שאין לחשוף את הבשר לרוח יתר על המידה, וכגון לא לפתוח את הסיר יותר מדי. אחר שנודעתי לתנור הנ''ל התבוננתי שאולי הכוונה שגם רוח מועטת מפסידה את הבשר, ולכן הקפידו כל כך לשים את הבשר בחפירה בקרקע ולכסות את הבשר בכמה וכמה בגדים כדי שלא יהא אף בדל כלשהו של רוח.

איך זה נראה? בהודעה הבאה.

 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פניתי הבוקר לד''ר משה גברא, שהוא ד''ר שעיקר חייו הוא חקר יהדות תימן, וספריו נמצאים באוצר, והם ספרים מרתקים וממצים כולל מפות שמות משפחה פתגמים (ביניהם, לפי דבריו, כאלו שאמר לו אביו כדי לחנכו...) וכדו'.

הד''ר השיב לי שאיננו מתמצא בכלי אוכל וכדו'.


לא התעצלתי וביקשתי מבני מושב ברקת שישלחו לי תמונות של התנור הנ''ל ושלחו כמצורף בהודעה הבאה, ושאלתי אותם אם הסיבה לתנור זה הוא הרוח המזיקה לבשר, בלא לציין את ענין הגמ' כדי לקבל תשובה ברורה.

והשיבו לי ש'זה לא ענין של רוח המזיקה לבשר אלא על דרך של עישון'.
וא''כ איני יודע מהיכן הוציא אותו דוד את דבריו. התמונות בהערה הבאה.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
התנור בנוי בצורה כזו: גחלים שאינם זקוקות לרוח (דהיינו בוערות מכבר). מעליהם שמים רשת, ומעל הרשת את הבשר, ואח''כ מכסים את כל הכבודה בכיסויים רבים.

יש את זה גם בברזל, ואמרו לי את הכתובת בבני ברק שאפשר לראות זאת. אם יש תושב בעיר שמעוניין לראות שיודיע כאן ואומר לו היכן לראות.



הנה התמונות, לפי הסדר: קישור לסרטון בעמ' 3 באשכול



IMG-20200804-WA0058.jpg
IMG-20200804-WA0059.jpg
IMG-20200804-WA0060.jpg
IMG-20200804-WA0061.jpg

 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כעת אצרף דברים שכתב רבי בצלאל דבילצקי שליט''א.

וז''ל.

יהודי חבאן (חצרמוות) אמנם היו יושבי מדבריות, ודרכם ואורחתם שונה משל שאר התימנים מקום גידולם שהוא במדבר.

ספר על יהודי חבאן נמצא באוצר כמו גם ספרי התפילה שלהם (תכלאל עטרת זקנים) בהם משוקעים כו"כ מנהגים קדמונים ביותר (כמו גלילה הספר אחרי ההפטרה, שכבר הובא מנהג זה לדיון לפני ר' יהושע הנגיד נכד הרמב"ם).

וזכיתי לראות אצל זקני העדה במושב ברקת כמה וכמה כתב"י עתיקי יומין, המצויים ברשותם. (בתמימותם כי רבה הציע לי אחד מהם לקחת את כתב היד בהשאלה, ובו בעת סיפר לי על אשכנזי אחד 'ששאל' ממנו כתב יד של ר"ח על הש"ס (!) והוא אינו יודע את שמו ומתפלא שלא החזיר לו עדיין...) לפני כחמש עשרה שנה עוד היו בין החיים בברקת אחד או שניים משרידי הזקנים שגדלו מחלפות לראשם. (כיום אינם בחיים ואין מי מהם המחזיק במנהג זה, שמקורו אגב לא ברור).

א''ה (לזת''ש) בהמשך אצביע על המקור לענין גידול השער.

עוד כתב הר''ב הנ''ל:

כל בני חבאן הם ד' משפחות בלבד, מעטוף, שמחי, הלל ומיפעי. ואין בינהם לא כהנים ולא לויים כלל.
הרב של הישוב שם, שמו מעטוף והוא מחסידי חב"ד, ואצלו שמעתי לראשונה בברכת המזון שמוסיפים: הרחמן הוא יברך אדמו"ר מה"מ לעולם ועד. ובתכלאל לבני חבאן ליתא.

א''ה (לזת''ש) יש לציין את הרב עובדיה הלל (במקור הלאל) שנפטר לפני כשנתיים.

עוד כתב:

כתבי היד שהיו לנגדי עיני ה"ה תאג ותכלאל קדמוניים, וכן פירוש הרז"ה (רבי זכריה הרופא מחכמי תימן) להפטריות.
את פירוש ר"ח לא ראיתי בעיני, ורק שמעתי ע"כ מאותו זקן, ויש המפקפקים. (וכעת לא זכור לי שיש כתב"י של רבינו חננאל הבאים מתימן בכלל, ואולי אני טועה).
אכן ראיתי בעבר שמעידים שהיו בידם, מלבד ספרי תנ"ך ותפילה, תלמוד, רי"ף רמב"ם טור, רבינו ירוחם, שולחן ערוך, וכמה ספרי קבלה וסגולות.

העמדתם בשורה אחת עם כלל יהודי תימן, מלבד שהיא בורות מוחלטת היא גם עלבון גדול ליהדות תימן. אין כלל השוואה מבחינת שיעור החכמים ויודעי התורה שהיו בין בני התימן למאות רבות (והרוצה לעמוד ע"כ, יטול לידו את האנצ' המרהיבה לחכמי תימן של ד"ר משה גברא). לבין שיעורם בין יהודי חבאן שלא היו אלא אחד הנה ואחד הנה. אף דרגתו של התימני העממי, עמדה במדרגה גבוהה לאין ערוך מיהודי מדברי (מ"ם חרוקה) חבאני.

הן אמת (וכבר כתבתי כן למעלה) שיהודי חבאן משמרים כמה מנהגים קדמונים, אכן לצד זה הם אימצו מנהגים רבים מאוחרים וחיצוניים, וכמו שעמד על שניות זו חוקר יהדות תימן יוסף טובי בהקדמה שהקדים לתכלאל דפוס ראשון שלהם ע"ש. (ועוד לא אמרנו מילה על השפעתם מן הערביים יושבי המדבריות בכל ארחות חייהם).

אזכיר מנהג נוסף שראיתי שם, (וגם בשבט הקטן ההוא יש בתי כנסיות לרוב, עם מנהגים מחולקים, כמסורת הפלגנות הידועה של עם קשה עורף זה...) והוא תרגום פסוקי התורה גם בקריאת מנחה של שבת ! אף שבעיני ראיתי, אך כאשר סיפרתי ע"כ לכמה מן הבקיאים במנהג תימן, לא האמינו לדברים ואפשר שטעות בידי.
תיקון למה שכתבתי לעיל: מנהגם הוא לקרוא את ההפטרה, אחר הכנסת הספר להיכל. והוא כנראה מנהג יחיד בעולם. וע"כ דן ר' יהושע הנגיד בתשובה.

עכ''ד רבי בצלאל שליט''א.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
'חצרמות' הוא מקום הנזכר בתורה (בראשית י כו) עי"ש ברש"י, ובילקוט ובב"ר, רב הונא אמר מקום הוא ששמו חצרמות שהם אוכלין כרישין ולובשים כלי פפייר ומצפים למיתה בכל יום.

חבאן הוא שם המקום וחצרמות הוא שם המחוז.

שם המחוז הנ''ל הוא ע''ש ממלכה קדומה של חצרמות שהוא מבני יקטן. ושמעתי מספר פעמים מהגר''י רצאבי שליט''א שמסורת בידם שגויי תימן הם מבני יקטן. לצערי איני מצליח לצרף קישור להמכלול, אך הערך הוא 'חצרמוות (מחוז)'.


כמו כן שמה הקדום של צנעא הוא 'אוזל', שגם הוא מבני יקטן.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A6%D7%A0%D7%A2%D7%90

אולי יש טעם להוסיף כי מסורת בני ק''ק עדן (עדה מיוחדת בתימן שראוי לה אולי אשכול נפרד. אגב ההיגוי הנכון הוא ד פתוחה) ש'עציון גבר' היינו עדן, וראה בזה באוצר דברי רמ''מ כשר ור''ש ירושלמי במעם לועז שכן היו כותבים בכתובה, והגר''י רצאבי בנפלאות מתורתיך במדבר מחי להאי שמעתא אמוחא.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שונצינאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
הרב של הישוב שם, שמו מעטוף והוא מחסידי חב"ד, ואצלו שמעתי לראשונה בברכת המזון שמוסיפים: הרחמן הוא יברך אדמו"ר מה"מ לעולם ועד. ובתכלאל לבני חבאן ליתא.
איך נפלו גיבורים??
הדברים אינם שלי אלא של הר''ב דבליצקי וכנ''ל.
 
 

שונצינאי

משתמש רגיל
למה זה תשאל לשמי אמר:
שונצינאי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
הרב של הישוב שם, שמו מעטוף והוא מחסידי חב"ד, ואצלו שמעתי לראשונה בברכת המזון שמוסיפים: הרחמן הוא יברך אדמו"ר מה"מ לעולם ועד. ובתכלאל לבני חבאן ליתא.
איך נפלו גיבורים??
הדברים אינם שלי אלא של הר''ב דבליצקי וכנ''ל.
ועליו שאלתי
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
קהילה היהודית בחבאן נוסדה במאות ה-19–20, יהודי חבאן היו מזוהים בשם "יהודי חצרמוות" ("חצרמות" נמצאת במרחק של יותר מ-150 קילומטר לכיוון צפון מזרח חבאן).
המכלול.
 

שונצינאי

משתמש רגיל
לפותח האשכול הנכבד, תסלח לי על הבןרות, אבל בשביל לקבל רקע אני שואל. החבאנים הם מהבלדים או מהמיעוט הדרדעים או שהם זן שלישי, ואם כך מה דעתם בויכוחים בין הדרדעים לבלדים?
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שונצינאי אמר:
לפותח האשכול הנכבד, תסלח לי על הבןרות, אבל בשביל לקבל רקע אני שואל. החבאנים הם מהבלדים או מהמיעוט הדרדעים או שהם זן שלישי, ואם כך מה דעתם בויכוחים בין הדרדעים לבלדים?

רקע. בלדי היינו מקומי והם הנוהגים כהרמב''ם בהלכות ונוסח התפילה. שאמי היינו 'מ'שאם' דהיינו המזרח התיכון, והכוונה למנהגי א'י הנוהגים כדעת מרן רבי יוסף קארו בנוסח התפילה וההלכות. דרדעים זו סיעה בתוך יהדות תימן הדוחה את הזוהר. איני בטוח שאפשר וראוי להיכנס לזה כאן אך אפשר לעיין בהכל בהמכלול.

לגבי חבאן הם בלדים ולא שאמים כיון שבאופן כללי לא חדרו אליהם כלל מנהגים מבחוץ. לדרדעים לא נראה לי שהיה להם קשר. 
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ב. זעירא אמר:
@למה זה תשאל לשמי , אתה עושה כאן מעניין...
תודה. האמת שחשבתי בתחילה שאין זה הסגנון של הפורום כאן, אבל אחד ומיוחד מחברי הפורום יעץ לי להעלות הכל כאן מפני עונת המלפפונים, ולרגל בין הזמנים ובני הישיבות שנמצאים כאן.
יש כאלו שגם כשהם משתמשים בשם הניק שלהם, הם לא שוכחים לעטות מסיכה,
ואני בטוח שתיכף יקומו כאלו (או שעכשיו לא...), שיצעקו ש'כאן זה פורום תורני' ואין מקום לכל מה שחוץ מתורה וכו' וכו'...
אבל מי שבאמת אין לו בעולמו אלא תורה, לא מגיע לכאן...
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שכחתי להוסיף, שמדובר בבשר צואר הדורש בישול ארוך מאוד. ומפני שהרוח לא נושבת עליו הוא מוכן בתוך כשעה וחצי והוא יוצא רך כחמאה. את צורת האכילה של הבשר אותיר לדמיונכם הפורה. (כן זה בדיוק כך).

אם אכן מנהג הבישול של יהדות עתיקה זו נשתמר עוד מימי התלמוד, מובן מאוד כיצד ההימנעות מחשיפה לרוח גורמת לבשר להתבשל מהר יותר וטוב יותר.

 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
התנור בנוי בצורה כזו: גחלים שאינם זקוקות לרוח (דהיינו בוערות מכבר). מעליהם שמים רשת, ומעל הרשת את הבשר, ואח''כ מכסים את כל הכבודה בכיסויים רבים.

יש את זה גם בברזל, ואמרו לי את הכתובת בבני ברק שאפשר לראות זאת. אם יש תושב בעיר שמעוניין לראות שיודיע כאן ואומר לו היכן לראות.
למרות שאני כן מסכים עם הטיעונים שהפורום הוא תורני יותר. אני לא מתאפק...

לא הבנתי כל הצורך, זה בנייה מאבן בתוך האדמה?
או שזה סיר ששמים בתוך האדמה?
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. ל. חנן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
התנור בנוי בצורה כזו: גחלים שאינם זקוקות לרוח (דהיינו בוערות מכבר). מעליהם שמים רשת, ומעל הרשת את הבשר, ואח''כ מכסים את כל הכבודה בכיסויים רבים.

לא הבנתי כל הצורך, זה בנייה מאבן בתוך האדמה?
או שזה סיר ששמים בתוך האדמה?
אם הבנתי נכון, בחבאן עצמה זה היה בתוך חפירה טוחה בסיד וכיו''ב באדמה, ובארץ זה בסיר כמצ''ב. בתמונות שצירפתי ניתן לראות בבירור כי הסיר משוקע, אבל נראה מקופיא שמדובר בבטון.

 
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
   
כבוד רבינו @למה זה תשאל לשמי שליט"א,
יישר כח על התוכן המרתק שיוצק מר בפורום הנכבד, תשוחח"ל.

הערות שונות:
א.
למה זה תשאל לשמי אמר:
שונצינאי אמר:
לפותח האשכול הנכבד, תסלח לי על הבןרות, אבל בשביל לקבל רקע אני שואל. החבאנים הם מהבלדים או מהמיעוט הדרדעים או שהם זן שלישי, ואם כך מה דעתם בויכוחים בין הדרדעים לבלדים?

רקע. בלדי היינו מקומי והם הנוהגים כהרמב''ם בהלכות ונוסח התפילה. שאמי היינו 'מ'שאם' דהיינו המזרח התיכון, והכוונה למנהגי א'י הנוהגים כדעת מרן רבי יוסף קארו בנוסח התפילה וההלכות. דרדעים זו סיעה בתוך יהדות תימן הדוחה את הזוהר. איני בטוח שאפשר וראוי להיכנס לזה כאן אך אפשר לעיין בהכל בהמכלול.

לגבי חבאן הם בלדים ולא שאמים כיון שבאופן כללי לא חדרו אליהם כלל מנהגים מבחוץ. לדרדעים לא נראה לי שהיה להם קשר. 
ראיתי באוצה"ח בכמה ספרים שמעידים על חשיבותו של ספר הזוהר אצל ק"ק חבאן, ואף על קביעות של זקני העדה ללמוד בו,
עיין בהסכמת ר' סעדיה מעטוף לספר אוצר השלחן (שלחן של ארבע - שלחן מלכים). אבל צודקים אתם שאין מקומו באשכול זה.

ב.
למה זה תשאל לשמי אמר:
תודה. האמת שחשבתי בתחילה שאין זה הסגנון של הפורום כאן, אבל אחד ומיוחד מחברי הפורום יעץ לי להעלות הכל כאן מפני הקורונה הארו*ה והמדכדכת, ולרגל בין הזמנים ובני הישיבות שנמצאים כאן.
נו, אחת הברכות שהביאה איתה הקורונה...

ג.
ב. זעירא אמר:
ואני בטוח שתיכף יקומו כאלו (או שעכשיו לא...), שיצעקו ש'כאן זה פורום תורני' ואין מקום לכל מה שחוץ מתורה וכו' וכו'...
אבל מי שבאמת אין לו בעולמו אלא תורה, לא מגיע לכאן...
דווקא בטוחני בו בהרב @למה זה תשאל לשמי שעונה על הקטגוריה הזו, ובהחלט יש כאן שיעור מעניין בדברי הגמ' בשבת, וכפי שציין:
למה זה תשאל לשמי אמר:
והנה שמעתי מדודי שיחי' שהם טוענים שהיות וכתוב בגמרא (שבת יח:) דבישרא קשה ליה זיקא, הם נוהגים לבשל את הבשר בתוך חפירה בקרקע ולכסות את הסיר בכיסויים רבים, והבשר מתבשל במהירות רבה והוא רך וטעים הרבה יותר

אסיים בברכת הנהנין, ובבקשה שימשיך לזכות את כולנו בדבריו המרתקים.
  
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלחן ליל הסדר.png



שלחן ליל הסדר בחבאן. שיעור הרביעית קטן מאוד, אך יש לציין שלא היו בני תורה. 

כמו כן מנהג תימן הוא לסובב את כל השלחן במסגרת כחסה, ונראה שבחבאן לא נהגו כן.
 
חלק עליון תַחתִית