אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 29 דצמבר 2017, 13:37

נכון טעיתי, זה היה ציטוט של יצחק ולא שלך, ובטעות חיברתי בין הדברים.
ואכן ביקורתי מכוונת כלפי יצחק ולא כלפיך.
אבקש את מחילתך,
והאמת והשלום אהבו


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 29 דצמבר 2017, 14:51

באמת לא התכוונתי להכנס לשאלות עמוקות בפילוסופיה, @יעבץ כבר כתב שלא כאן המקום והוא צודק מאד. הנוסח שלי היה בעייתי אבל אני לא יודע איך הייתי יכול לכתוב את זה אחרת... אולי לא הייתי צריך לכתוב. תודה להרב @יעבץ על ההסבר וההבדלה בין שני הנושאים א, עצם המציאות תלויה כל רגע ברצונו יתברך, ב, אופי התנועה והפעולה במציאות כדבר יציב בעל חוקים יציבים. כמובן שדברי הפנים יפות לא נוגעים לכאן. (לשון הבית הלוי באמת קצת קשה אבל אינו מוכרח).
נחזור לעניננו בפשט הברכה "המחדש בטובו בכל יום תמיד". הפנים יפות והנפש החיים פירשו שהמציאות מתחדשת כל רגע. אבל דבריהם צ"ב בפשט הברכה, את הברכה הזו אומרים רק בבוקר, ובכן מה יש בבוקר שאין בלילה? שאין בצהרים? צריך לפרש בערך כמו שיעבץ כתב שכיון שבבוקר כשאדם קם משנתו הוא מגלה את המציאות הנפלאה צריך להודות ולהלל להקב"ה אפילו שעצם הדבר שעליו מהללים לא התחדש כעת.
חוץ מהקושיא שכתבתי שכל המזמור מדבר בלשון הווה למכה מצרים בבכוריהם וכו', עוד קשה על דבריהם לשון הברכה "בכל יום תמיד", לפי דבריהם זה לא כל יום אלא פשוט תמיד. בעצם יש פה סתירה "כל יום" זה פעם ביום, "תמיד" זה תמיד.
לכן היה נראה שכאן המילה תמיד היא כמו קרבן תמיד, דבר שמתחדש במחזוריות קבועה גם הוא נקרא תמיד, המחזור הוא תמידי, הברכה היא על מה שמתחדש כל יום, מה שמתחדש כל יום הוא השפע שמתחדש כל בוקר מחמת האור של השמש שהתגלה לעינינו, אי"צ להכנס לענינים עמוקים שכל אחד יגדיר לעצמו מה בדיוק מתחדש כל בוקר מחמת אור השמש.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 31 דצמבר 2017, 00:24

יצחק כתב:באמת לא התכוונתי להכנס לשאלות עמוקות בפילוסופיה, @יעבץ כבר כתב שלא כאן המקום והוא צודק מאד. הנוסח שלי היה בעייתי אבל אני לא יודע איך הייתי יכול לכתוב את זה אחרת... אולי לא הייתי צריך לכתוב.
יפה אמרת


עברי
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי עברי » 31 דצמבר 2017, 01:03

יצחק כתב: עוד קשה על דבריהם לשון הברכה "בכל יום תמיד", לפי דבריהם זה לא כל יום אלא פשוט תמיד. בעצם יש פה סתירה "כל יום" זה פעם ביום, "תמיד" זה תמיד.
לכן היה נראה שכאן המילה תמיד היא כמו קרבן תמיד,
כה"ג "המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום תמיד"
וצ"ב, אחר שנתפרש שבכל יום מיחדים שמו בערב ובוקר מה נתוסף ב"תמיד".
אלא, שמלבד שבכל יום ויום מיחדים שמו יש בזה רובד שיש קשר בין כל יום ויום, ויש כאן יום רודף יום בלא הפסק.
וזה טעם מה שדרשו חז"ל מעוות לא יוכל לתקון זהו מי שהחסיר קר"ש אחת, וטעם הדבר כי בעינן קבלת מלכות שמים בלא הפסקה כלל כל החיים וככל וחסר חלק אחד כל המהלך מקולקל כסיפור שחסר בו אמצעיתו.
וזה גם הענין בחידוש הבריאה, אין החידוש שבכל יום דבר הנכון ליום זה, ולמחר מתחדש הוא למחר, אלא תמידים כסדרם ה' משגיח לחדש הבריאה ולדרוש מעשיה ובזה באה סיום הברכה לבקש על החידוש הגדול שיאיר על ציון.


אליהוא
הודעות: 59
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ערב ובוקר בכל יום . . .

שליחה על ידי אליהוא » 31 דצמבר 2017, 16:24

אצלנו היה ויכוח בנושא. אני מצרף את דברי החכמים, ששניהם כבר אינם בחיים:

נתן:
מצוּוים אנחנו לומר ’שמע ישראל‘ בכל יום פעמיים, כמו שנאמר ’. . . ודברת בם . . . ובשכבך ובקומך‘ ערב ובוקר. נכון, את הנאמר בקדושה ניתן להבין כהקבלה: ’ערב ובוקר בכל יום תמיד // פעמיים באהבה . . .‘
הערת ר‘ יצחק באי“ד בער בסדר עבודת ישראל: ”הספרדים גורסים ’אומרים פעמיים באהבה‘, והוא יותר מסתבר.” אבל אנחנו, מתפללים בקהילתנו לעת עתה כאשכנזים, ונראה לי, שה‘פעמיים‘ באות להשלים את תיאור הזמן ’בכל יום‘. אין הן מתארות את האהבה (כאילו באהבה כפולה), או שיש לומר את ’שמע‘ באהבה באהבה. יש כאן הקבלה/השלמה: ’ערב ובֹקר‘ = ’בכל יום תמיד פעמיים‘. נכון הוא, לדעתי, לצרף את ’פעמַיִם‘ אל ’בכל יום‘ ולפסק - אם רוצים: ’. . .ערב ובֹקר, בכל יום תמיד פעמַיִם - באהבה ”שמע“ אומרים‘.

יקותיאל:
’פעמַיִם באהבה‘: ’פעמַיִם‘ אינו מוסב על המלה ’אהבה‘.
אין אוהבים פעמיים - ופעם לא.
’ערב ובֹקר בכל יום תמיד פעמַיִם‘:
ערב ובוקר הם שני זמנים בכל יום, ואם מוסיפים ’פעמיים‘ - זה נשמע כמו:
פעמיים בערב, ופעמיים בבוקר! ואכן, הרבה יהודים אומרים קריאת שמע פעמיים בבוקר: פעם בברכת קידוש ה‘, ופעם בקריאת שמע בברכותיה. כמו כן בערב - פעם בקריאת שמע בברכותיה, ופעם בקריאתה על המיטה. ואין זה מכּוונת הפייטן. פייטן כותב בצורה שירית, זאת אומרת שהתוכן נאמר במקביל פעמיים במילים שונות, ועל ידי זה מתקבל התוכן בהבנה ברורה ורחבת אופקים:
ממקומו הוא יפן ברחמים = באהבה
ויחֹן עם המיַחדים שמו = שמע . . .(ה‘ אחד) אומרים
ערב ובֹקר בכל יום תמיד = פעמַיִם
באיזה זכות אנו מבקשים רחמים, שלא נמות על קידוש ה‘ אלא נחיה על קידוש ה‘?
לא בזכות מחשבה על קידוש וייחוד שמו, אלא בזה שאנו אומרים (מה?) שמע! (איך?) באהבה! (כמה?) פעמיים!
אילו היה נכתב רק הקטע האחרון - אפשר היה להבין ’פעמיים בחיים‘. לכן הקטע הראשון מסביר - שזה ’ערב ובֹקר, בכל יום תמיד‘. שני הקטעים ממקדים את הנושא.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 31 דצמבר 2017, 21:05

בסגנון "הדרוש" של נתן (בתוך ההודעה של @אליהוא) אפשר לפרש עוד: פעמים באהבה - פעמים מתוך ברכת אהבה, הברכה השניה של ברכות קריאת שמע.
איך שיהיה הפשט נראה כמו יקותיאל.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 31 דצמבר 2017, 22:59

המילה תמיד היא כמו קרבן תמיד, דבר שמתחדש במחזוריות קבועה גם הוא נקרא תמיד [/quote]
כעת נזכרתי שיש נקודה עמוקה בגמ' בשבת דף קלג: הגמ' שם מביאה את שיטת רבי יוסי שכאשר היו מחליפים את לחם הפנים בשבת לא היה צריך "טפחו של זה בצד טפחו של זה" אלא אפילו אם הורידו את הלחם הישן בשחרית והניחו את החדש בערבית גם זה נקרא תמיד, ומכח זה הגמ' ממציאה דין מחודש מאד שאם נשארו ציצין שאין מעכבים את המילה מותר לחזור עליהם בשבת אפילו שכבר פירש מהן, משום שבאותו יום זה נקרא תמיד. וכעי"ז במנחות דף צט: לגבי חיוב תלמוד תורה.
מבואר בגמ' ששיטת רבי יוסי שדבר שחוזר על עצמו כל יום הוא נחשב "תמיד" - לא בגלל הסברא שכתבתי שהמחזוריות היא תמידית, אלא משום שעצם זה שהדבר מופיע כל יום זה נחשב שהוא תמיד, כלומר שרבי יוסי מתייחס למושג הזמן בכללותו כאילו הוא בנוי מאטומים של ימים, כל יום הוא נקודה בפני עצמה, לכן דבר שמופיע כל יום הוא נמצא תמיד, אין יום שהוא איננו. לפי תנא קמא מגדירים "תמיד" כדבר שאין זמן שהוא לא נמצא, לפי רבי יוסי מגדירים "תמיד" כדבר שאין יום שהוא לא נמצא, משום שהגדרת הזמן לפי רבי יוסי תלויה בימים. הגדר הזה מוכרח מהגמ' לפי רבי יוסי.


עברי
הודעות: 160
הצטרף: 28 דצמבר 2017, 00:17
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי עברי » 01 ינואר 2018, 01:10

יצחק כתב: כלומר שרבי יוסי מתייחס למושג הזמן בכללותו כאילו הוא בנוי מאטומים של ימים, כל יום הוא נקודה בפני עצמה, לכן דבר שמופיע כל יום הוא נמצא תמיד, אין יום שהוא איננו. לפי תנא קמא מגדירים "תמיד" כדבר שאין זמן שהוא לא נמצא, לפי רבי יוסי מגדירים "תמיד" כדבר שאין יום שהוא לא נמצא, משום שהגדרת הזמן לפי רבי יוסי תלויה בימים. הגדר הזה מוכרח מהגמ' לפי רבי יוסי.
דומה שלא חלקו בהגדרת האטומים, אלא בדין התמיד דלחם הפנים, וכדלקמן.
לכו"ע מצאנו יחס ליום שבהופעת הדבר ביום אזי יחשב בכל היום כקיים, כדוגמת הערב שמש - טבול יום שלמרות שהטבילה מטהרתו מ"מ כיון שביום זה טמא הוא אף עכשיו יש בו יחס של טומאה שהרי ביום זה התקיימה טומאתו.
כך גם בקר"ש בוקר וערב חשיב הדבר שמתקיים בכל היום.
נחלקו בתמיד דלחם הפנים אם סגי בתמיד דיום או שיהא תמיד בפרטות שלא ע"פ הסתכלות על מערכת היום.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 22 ינואר 2018, 20:40

גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו.
משמעות המילה מאד - כאן - הכוונה שא"א להגיע לתכלית ההילול של הקב"ה משום שהוא "גדול" עלינו במעשיו, [בדרך כלל התרגום של המילה "מאד" הוא בערך כמו "הכי" בעברית המודרנית כאן זה קצת שונה (אבל בלשון הקדש יש למילה "הכי" משמעות אחרת).
ולגדולתו אין חקר, כלומר לא רק האדם אינו מסוגל להלל אלא גם אחרים אינם יכולים להגיע לתכלית ההילול.
דור לדור וכו' לכאורה קשה: ישבח בלשון יחיד וגבורותיך יגידו בלשון רבים. ונראה לפרש שהפסוק הזה מדבר על גבורות ה' שא"א לדעת אותם בדור אחד כמו למשל המחזוריות של כוכבי שביט או מהלכים הסטוריים שהקב"ה עושה בעולם, לכן צריך שדור אחד יספר לדור השני את הידיעות שהצטברו מהדורות הקודמים, אם לא היו מספרים אז הדור הנוכחי לא היה משיג את כל הידיעות הללו בכוחות עצמו. לפ"ז הפירוש הוא כך, דור לדור ישבח מעשיך כלומר שכל דור מספר לדור הבא אחריו את מעשי ה', וגבורותיך יגידו, כולם יחד, כל הדורות, הצטברות הידע של כל הדורות - יגידו (-כל דור ודור בזמנו).
הפסוק הזה בא כהמשך לפסוק הקודם, שמעשי ה' כ"כ גדולים יותר מהאדם עד שצריך צירוף של דורות שלמים לעמוד על מקצת מגדולת מעשי ה'.
התעוררתי לכל זה מהאבן עזרא שם


רמתים צופים
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ערב ובוקר בכל יום . . .

שליחה על ידי רמתים צופים » 23 ינואר 2018, 00:11

אליהוא כתב:אצלנו היה ויכוח בנושא. אני מצרף את דברי החכמים, ששניהם כבר אינם בחיים:

נתן:
מצוּוים אנחנו לומר ’שמע ישראל‘ בכל יום פעמיים, כמו שנאמר ’. . . ודברת בם . . . ובשכבך ובקומך‘ ערב ובוקר. נכון, את הנאמר בקדושה ניתן להבין כהקבלה: ’ערב ובוקר בכל יום תמיד // פעמיים באהבה . . .‘
הערת ר‘ יצחק באי“ד בער בסדר עבודת ישראל: ”הספרדים גורסים ’אומרים פעמיים באהבה‘, והוא יותר מסתבר.” אבל אנחנו, מתפללים בקהילתנו לעת עתה כאשכנזים, ונראה לי, שה‘פעמיים‘ באות להשלים את תיאור הזמן ’בכל יום‘. אין הן מתארות את האהבה (כאילו באהבה כפולה), או שיש לומר את ’שמע‘ באהבה באהבה. יש כאן הקבלה/השלמה: ’ערב ובֹקר‘ = ’בכל יום תמיד פעמיים‘. נכון הוא, לדעתי, לצרף את ’פעמַיִם‘ אל ’בכל יום‘ ולפסק - אם רוצים: ’. . .ערב ובֹקר, בכל יום תמיד פעמַיִם - באהבה ”שמע“ אומרים‘.

יקותיאל:
’פעמַיִם באהבה‘: ’פעמַיִם‘ אינו מוסב על המלה ’אהבה‘.
אין אוהבים פעמיים - ופעם לא.
’ערב ובֹקר בכל יום תמיד פעמַיִם‘:
ערב ובוקר הם שני זמנים בכל יום, ואם מוסיפים ’פעמיים‘ - זה נשמע כמו:
פעמיים בערב, ופעמיים בבוקר! ואכן, הרבה יהודים אומרים קריאת שמע פעמיים בבוקר: פעם בברכת קידוש ה‘, ופעם בקריאת שמע בברכותיה. כמו כן בערב - פעם בקריאת שמע בברכותיה, ופעם בקריאתה על המיטה. ואין זה מכּוונת הפייטן. פייטן כותב בצורה שירית, זאת אומרת שהתוכן נאמר במקביל פעמיים במילים שונות, ועל ידי זה מתקבל התוכן בהבנה ברורה ורחבת אופקים:
ממקומו הוא יפן ברחמים = באהבה
ויחֹן עם המיַחדים שמו = שמע . . .(ה‘ אחד) אומרים
ערב ובֹקר בכל יום תמיד = פעמַיִם
באיזה זכות אנו מבקשים רחמים, שלא נמות על קידוש ה‘ אלא נחיה על קידוש ה‘?
לא בזכות מחשבה על קידוש וייחוד שמו, אלא בזה שאנו אומרים (מה?) שמע! (איך?) באהבה! (כמה?) פעמיים!
אילו היה נכתב רק הקטע האחרון - אפשר היה להבין ’פעמיים בחיים‘. לכן הקטע הראשון מסביר - שזה ’ערב ובֹקר, בכל יום תמיד‘. שני הקטעים ממקדים את הנושא.
מאוד שמחתי כאשר ראיתי הודעה זו, כבר זמן רב שהנני מתלבט בזה, ולתומי חשבתי שאני היחיד שמתבלבל בקטע זו כל פעם שוב ושוב, אבל לצערי לא ממש הבנתי את הויכוח בין יקותיאל ונתן, מ"מ ואציגה נא את מה שכתבתי לעצמי. רק אציין שאני מתפלל בנוסח ספרד ולא באשכנז או ע"מ, כך שאינני בקי בשאר הנוסחאות ואיתכם הסליחה.
בדר"כ מופסק בסידורים וכן החזנים מנגנים כך:
ויחון עם המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום תמיד // פעמיים באהבה שמע אומרים
מה שקשה לי בזה, מה הכוונה פעמיים? פעמיים בחיים? פעמיים בשנה? פעמיים בחודש? לומר פעמיים מבלי לנקוט בפרק זמן מסויים אין לו משמעות. ואם נאמר שזה עולה על הקטע הקודמת, א"כ לכאורה משמע שאומרים פעמיים בכל ערב ופעמיים בכל בוקר?!
ותו, שהמילים נראים לכאורה מוחלפים, זה היה הרבה יותר מובן אילו היו אומרים כך - 'אומרים פעמיים באהבה שמע'.
לכן חשבתי להפסיק באופן שונה:
ויחון עם המיחדים שמו - ערב ובוקר // בכל יום תמיד פעמיים - באהבה שמע אומרים
דהיינו שיש כאן צורה של שירה הכופל את עצמו, כנגד "המיחדים שמו" יש "באהבה שמע אומרים", וכנגד "ערב ובוקר" אומרים "בכל יום תמיד פעמיים". והדברים בהירים ושמחים.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימלך » 23 ינואר 2018, 11:05

"מלך מהולל בתשבחות" ויש להקשות מה באו לומר במילה תשבחות הרי כל הילול הוא 'בתשבחות'?
הגר"א מבאר ע"פ משל למלך שבאו שריו להללו, אמר אחד אין חכם כמלך, שני אמר אין גיבור כמותו וכו' עד שבא שר אחד ואמר אפו של המלך מעט עקום, מיד רצו להורגו, פתח השר בחכמה פיו ואמר: שבח גדול שיבחתי, שאין למלך שום חיסרון מלבד זה שזכרתי. וזה הכוונה 'מהולל בתשבחות' לומר שכאן זה שונה שאין כלל אפשרות לשבח את ה' ע"י חיסרון כיון שהוא שלם בשלמות.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 09 פברואר 2018, 08:52

בהמאיר לארץ, מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ראיתי בספר אחד [מרבי יצחק ארויו - הוצאת שובי נפשי כמדומני איני זוכר שם הספר] שמבואר כאן ג' ההוכחות לבורא המובאות בחובות הלבבות שער הבחינה, א. ריבוי ושינוי המינים שפועל [ע צרויה] אחד פועל בדרך כלל מין אחד, ב.עומק החכמה בכל פרט ופרט, ג. מלאה הארץ קניניך שאין דבר בלי סיבה
עושה שלום ובורא את הכל. מרבי אביגדור מילר, חלקי הבריאה משתתפים יחד, למשל השמש מחממת את הים ומעלה אדים לעננים אך עדיין הם במקום לא שימושי כאן משתתפת הרוח ל"השיא נשיאים" ועדיין אם לא ירדו אין תועלת בא חבר נוסף והוא כח ההתעבות שבקור המים מתאגדים ונעשים טיפות גדולות, ושוב מצטרף כח המשיכה להוריד המים וכן הברק, ועוד כאלו במערכות העיכול וכל עולם הצומח והחי מה שנקרא כיום שרשרת המזון.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 11 פברואר 2018, 00:04

משה הלוי-שחור כתב:בהמאיר לארץ, מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ראיתי בספר אחד [מרבי יצחק ארויו - הוצאת שובי נפשי כמדומני איני זוכר שם הספר] שמבואר כאן ג' ההוכחות לבורא המובאות בחובות הלבבות שער הבחינה, א. ריבוי ושינוי המינים שפועל [ע צרויה] אחד פועל בדרך כלל מין אחד, ב.עומק החכמה בכל פרט ופרט, ג. מלאה הארץ קניניך שאין דבר בלי סיבה
לא הבנתי איך נכלל במלאה הארץ קנייניך שלכל דבר יש סיבה?
אשמח אם תחכימני.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 11 פברואר 2018, 06:54

קניניך-דברים שעל ידם אתה ניכר [קונים ידיעה בה'], מלאה- שאין מקום בלי קניניו


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 11 פברואר 2018, 16:41

לקראת ראש חודש, ביאורים בהלל
סדר ההלל
בויקרא רבא ל,ה מחלק את ההלל לתקופות וז"ל וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ, אָמַר רַבִּי אָבִין זֶה הַלֵּל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְשֶׁעָבַר וְיֵשׁ בּוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וְיֵשׁ בּוֹ לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְיֵשׁ בּוֹ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְיֵשׁ בּוֹ לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג, בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לְשֶׁעָבַר, לֹא לָנוּ ה', לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה', לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ, לֶעָתִיד לָבוֹא.

ואבאר את הסוף אלי אתה ואודך אלקי ארוממך, יל"פ שמתחילה אומר א-ל ה' ויאר לנו שמודה רק על רק מידת הויה שהיא חסד, אח"כ יותר גודל הגילוי של הקב"ה ואומרים גם אלוקי שהיא מידת הדין ארומם כי יתגלה שהכל רחמים, אח"כ הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו דרגה גבוהה יותר שמתברר שהדין עצמו באמת היה רחמים.

בלא לנו- פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ. עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ: אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ. אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן: יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן. רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, בשם הגר"א מדוע בעינים אזניים ואף כתוב עינים להם אזנים להם ואילו ידים ורגלים לא כתוב ידים להם וכו' ותירץ שהמוצא צורת יד או רגל חייב לבערה כי לפעמים עובדים אותה לבד אבל המוצא עין אוזן או שאר איבר לא צריך כי לא עובדים לה לבדה.
כל גוים סבבוני - שג' פעמים יבואו גוג והמונו על ישראל.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 12 פברואר 2018, 20:47

משה הלוי-שחור כתב:בהמאיר לארץ, מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ראיתי בספר אחד [מרבי יצחק ארויו - הוצאת שובי נפשי כמדומני איני זוכר שם הספר] שמבואר כאן ג' ההוכחות לבורא המובאות בחובות הלבבות שער הבחינה, א. ריבוי ושינוי המינים שפועל [ע צרויה] אחד פועל בדרך כלל מין אחד, ב.עומק החכמה בכל פרט ופרט, ג. מלאה הארץ קניניך שאין דבר בלי סיבה
עושה שלום ובורא את הכל. מרבי אביגדור מילר, חלקי הבריאה משתתפים יחד, למשל השמש מחממת את הים ומעלה אדים לעננים אך עדיין הם במקום לא שימושי כאן משתתפת הרוח ל"השיא נשיאים" ועדיין אם לא ירדו אין תועלת בא חבר נוסף והוא כח ההתעבות שבקור המים מתאגדים ונעשים טיפות גדולות, ושוב מצטרף כח המשיכה להוריד המים וכן הברק, ועוד כאלו במערכות העיכול וכל עולם הצומח והחי מה שנקרא כיום שרשרת המזון.
נזכרתי ששם הספר הוא בית תפילה, למי שהתעניין.


אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 322 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אריך » 12 פברואר 2018, 23:23

במעריב: ק-ל חי וקיים.
מטבעו של דבר חי, שהוא אינו יציב, ואף כרוך בו המוות. ואילו כאן אנו משבחים את ה' שמצד אחד הוא חי, ומצד שני הוא קיים, ביציבות נצחית.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 04 מרץ 2018, 15:50

בשמו"ע רק ולירושלים עירך [נ"א] פותחת בו' החיבור, ונראה שזהו המשך לברכת על הצדיקים שזה יהיה השכר של כל הנמנים שם שיראו בשוב ה' ציון, האם יש למישהוא ביאור מהמקורות על זה?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 04 מרץ 2018, 17:48

משה הלוי-שחור כתב:בשמו"ע רק ולירושלים עירך [נ"א] פותחת בו' החיבור, ונראה שזהו המשך לברכת על הצדיקים שזה יהיה השכר של כל הנמנים שם שיראו בשוב ה' ציון, האם יש למישהוא ביאור מהמקורות על זה?
ומה עם "ולמלשינים"?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 04 מרץ 2018, 17:53

משה הלוי-שחור כתב:בשמו"ע רק ולירושלים עירך [נ"א] פותחת בו' החיבור, ונראה שזהו המשך לברכת על הצדיקים שזה יהיה השכר של כל הנמנים שם שיראו בשוב ה' ציון, האם יש למישהוא ביאור מהמקורות על זה?
מה שכתבתי שיש גם ברכת ולמלשינים, טעות היא בידי כי ראיתי מביאים שבאמת פעם היה נוסח הברכה למינים ולמלשינים וכדו', והשמיטו מילה ראשונה מפחד הנוצרים.
לעצם השאלה: בפסקי תשובות סימן קי"ח הערה 39 כתב לבאר בשם פ' עמק ברכה שבסידור צלותא דאברהם. בזה"ל ובוא"ו החיבור לברכה הקודמת כדי לרמז כי עיקר התרוממות קרנות הצדיקים הוא בירושלים, וכדאיתא בטור הכא עפ"י הגמ' (מגילה י"ז ב).


אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 322 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אריך » 04 מרץ 2018, 22:54

אריך כתב:במעריב: ק-ל חי וקיים.
מטבעו של דבר חי, שהוא אינו יציב, ואף כרוך בו המוות. ואילו כאן אנו משבחים את ה' שמצד אחד הוא חי, ומצד שני הוא קיים, ביציבות נצחית.
ולהוסיף על דרך זה:

"ובנה אותה בקרוב בימינו, בנין עולם".

בנוהג שבעולם, בית שנבנה במהירות אינו איתן וחזק, ובית שרוצים לעשותו בר קיימא לזמן ארוך, משקיעים בבנייתו זמן רב.

וכאן הבקשה היא שתבנה את ירושלים בקרוב בימינו, דהיינו מהר מהר, ולמרות זאת שיהא זה בנין עולם חזק ואיתן.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 05 מרץ 2018, 15:14

סבא כתב:
משה הלוי-שחור כתב:בשמו"ע רק ולירושלים עירך [נ"א] פותחת בו' החיבור, ונראה שזהו המשך לברכת על הצדיקים שזה יהיה השכר של כל הנמנים שם שיראו בשוב ה' ציון, האם יש למישהוא ביאור מהמקורות על זה?
מה שכתבתי שיש גם ברכת ולמלשינים, טעות היא בידי כי ראיתי מביאים שבאמת פעם היה נוסח הברכה למינים ולמלשינים וכדו', והשמיטו מילה ראשונה מפחד הנוצרים.
לעצם השאלה: בפסקי תשובות סימן קי"ח הערה 39 כתב לבאר בשם פ' עמק ברכה שבסידור צלותא דאברהם. בזה"ל ובוא"ו החיבור לברכה הקודמת כדי לרמז כי עיקר התרוממות קרנות הצדיקים הוא בירושלים, וכדאיתא בטור הכא עפ"י הגמ' (מגילה י"ז ב).
בעניין ולמלשינים היו גרסאות כאלו אך הגירסה העיקרית בראשונים היא ולמשומדים וכו' [כן כתבו כבמה סידורים חדשים] ומ"מ י"ל מכיוון שאינה מעיקר שמו"ע אלא נתקנה ע"י שמואל הקטן הכלילו אותה בברכה הקודמת ע"י ו' החיבור.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 16 מרץ 2018, 09:57

בואו שעריו בתודה חצירותיו בתהלה, הרבה פעמים נזכר תחילה התודה ואח"כ סיפור תהילה, נודה לך ונספר תהילתך, הודו לו ברכו שמו, הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, רבו מספור.
נראה לבאר בזה על דרך הבנת רגשות- האדם המקבל טובה תחילה מרוכז בהנאתו מהטובה ובעצם בעצמו ומודה לקב"ה שהיטיב עימו ועשה לו טוב, השלב השני הוא להתבונן על הקב"ה שהיטיב עימי ועל גדלותו כמטיב.
ודוק כי היסוד הזה מופיע פעמים רבות.
אכן יש מקומות שלא מתחיל כך ומיד יש שבח, ואדרבא אולי ימצאו לזה טעמים.


שומע כעונה
הודעות: 119
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 75 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שומע כעונה » 16 מרץ 2018, 11:46

משה הלוי-שחור כתב:בואו שעריו בתודה חצירותיו בתהלה, הרבה פעמים נזכר תחילה התודה ואח"כ סיפור תהילה, נודה לך ונספר תהילתך, הודו לו ברכו שמו, הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, רבו מספור.
נראה לבאר בזה על דרך הבנת רגשות- האדם המקבל טובה תחילה מרוכז בהנאתו מהטובה ובעצם בעצמו ומודה לקב"ה שהיטיב עימו ועשה לו טוב, השלב השני הוא להתבונן על הקב"ה שהיטיב עימי ועל גדלותו כמטיב.
ודוק כי היסוד הזה מופיע פעמים רבות.
אכן יש מקומות שלא מתחיל כך ומיד יש שבח, ואדרבא אולי ימצאו לזה טעמים.
אפשר להבין את הענין בפן נוסף, שענין ההודאה היינו ענין אישי של המודה בעצמו, שעליו להפנים בלבבו ולהכיר בטובה שניתנה לו ורק אח"כ אחרי שהכיר בגודל הטובה, רק אז שייך שיספר את התהילה לאנשים אחרים, שענין התהילה היינו סיפור הטובה לסובביו ולפרסם הענין, משא"כ התודה שהיא ענין פנימי בינו לבין עצמו.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1026
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יעבץ » 16 מרץ 2018, 15:49

משה הלוי-שחור כתב:בואו שעריו בתודה חצירותיו בתהלה, הרבה פעמים נזכר תחילה התודה ואח"כ סיפור תהילה, נודה לך ונספר תהילתך, הודו לו ברכו שמו, הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, רבו מספור.
נראה לבאר בזה על דרך הבנת רגשות- האדם המקבל טובה תחילה מרוכז בהנאתו מהטובה ובעצם בעצמו ומודה לקב"ה שהיטיב עימו ועשה לו טוב, השלב השני הוא להתבונן על הקב"ה שהיטיב עימי ועל גדלותו כמטיב.
ודוק כי היסוד הזה מופיע פעמים רבות.
אכן יש מקומות שלא מתחיל כך ומיד יש שבח, ואדרבא אולי ימצאו לזה טעמים.
יפה! ויעויין ביסוד הנפלא של הפחד יצחק על המשמעויות של המילה הודאה, במאמרי חנוכה.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 17 מרץ 2018, 20:21

יעבץ כתב:
משה הלוי-שחור כתב:בואו שעריו בתודה חצירותיו בתהלה, הרבה פעמים נזכר תחילה התודה ואח"כ סיפור תהילה, נודה לך ונספר תהילתך, הודו לו ברכו שמו, הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, רבו מספור.
נראה לבאר בזה על דרך הבנת רגשות- האדם המקבל טובה תחילה מרוכז בהנאתו מהטובה ובעצם בעצמו ומודה לקב"ה שהיטיב עימו ועשה לו טוב, השלב השני הוא להתבונן על הקב"ה שהיטיב עימי ועל גדלותו כמטיב.
ודוק כי היסוד הזה מופיע פעמים רבות.
אכן יש מקומות שלא מתחיל כך ומיד יש שבח, ואדרבא אולי ימצאו לזה טעמים.
יפה! ויעויין ביסוד הנפלא של הפחד יצחק על המשמעויות של המילה הודאה, במאמרי חנוכה.
אין בידי [וגם לא בביהמ"ד שבמקומי] האם תוכל להעלות לי?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 17 מרץ 2018, 20:58

משה הלוי-שחור כתב:
יעבץ כתב:
משה הלוי-שחור כתב:בואו שעריו בתודה חצירותיו בתהלה, הרבה פעמים נזכר תחילה התודה ואח"כ סיפור תהילה, נודה לך ונספר תהילתך, הודו לו ברכו שמו, הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, רבו מספור.
נראה לבאר בזה על דרך הבנת רגשות- האדם המקבל טובה תחילה מרוכז בהנאתו מהטובה ובעצם בעצמו ומודה לקב"ה שהיטיב עימו ועשה לו טוב, השלב השני הוא להתבונן על הקב"ה שהיטיב עימי ועל גדלותו כמטיב.
ודוק כי היסוד הזה מופיע פעמים רבות.
אכן יש מקומות שלא מתחיל כך ומיד יש שבח, ואדרבא אולי ימצאו לזה טעמים.
יפה! ויעויין ביסוד הנפלא של הפחד יצחק על המשמעויות של המילה הודאה, במאמרי חנוכה.
אין בידי [וגם לא בביהמ"ד שבמקומי] האם תוכל להעלות לי?
בבקשה
פחד יצחק על הודאה.PDF
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


רמתים צופים
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי רמתים צופים » 18 מרץ 2018, 02:52

סבא כתב:
משה הלוי-שחור כתב:
יעבץ כתב: יפה! ויעויין ביסוד הנפלא של הפחד יצחק על המשמעויות של המילה הודאה, במאמרי חנוכה.
אין בידי [וגם לא בביהמ"ד שבמקומי] האם תוכל להעלות לי?
בבקשה
פחד יצחק על הודאה.PDF
אני הבנתי תמיד - יתכן שאני טועה - שמהותו של הודאה היא הכרה, דהיינו כשמקבל אדם טובה ממישהו, אזי בשעה שמודה לנותן הטובה, הרי הוא מגלה בזה שהוא מכיר את טובתו ומעשיו, והיינו ממש עניין אחד כמו הודאת בעל דין, והיינו גם משורש לשון וידוי שמודה באשמתו.
כדמות ראיה לזה מצאנו בברכת הודאה שבתפילת העמידה, שבפשטות הברכה מורכבת משני חלקים, שבמבט ראשון נראה כאין לכך שום קשר זה עם זה.
דהנה, מתחילים בעניין הודאה שאנו מודים שה' הוא אלוקינו (כעין הודאת בע"ד) ולא הודאה על הטובות שעשה:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר.
מכאן ממשיכים בענין אחר לגמרי, בהודאה על הטובות:
נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, והַמְּרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.
ולפי הנ"ל א"ש.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 18 מרץ 2018, 07:54

רמתים צופים כתב:אני הבנתי תמיד - יתכן שאני טועה - שמהותו של הודאה היא הכרה, דהיינו כשמקבל אדם טובה ממישהו, אזי בשעה שמודה לנותן הטובה, הרי הוא מגלה בזה שהוא מכיר את טובתו ומעשיו, והיינו ממש עניין אחד כמו הודאת בעל דין, והיינו גם משורש לשון וידוי שמודה באשמתו.
כדמות ראיה לזה מצאנו בברכת הודאה שבתפילת העמידה, שבפשטות הברכה מורכבת משני חלקים, שבמבט ראשון נראה כאין לכך שום קשר זה עם זה.
דהנה, מתחילים בעניין הודאה שאנו מודים שה' הוא אלוקינו (כעין הודאת בע"ד) ולא הודאה על הטובות שעשה:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר.
מכאן ממשיכים בענין אחר לגמרי, בהודאה על הטובות:
נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, והַמְּרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.
ולפי הנ"ל א"ש.
יפה מאוד, רק חבל שלא טרחת להוריד את דברי הפחד יצחק ולקוראו, כי הוא מסביר את הדברים במתיקות עצומה, וזה תורף דבריו-
ישנה "הודאה ש...", וישנה "הודאה על".
הודאה ש... היינו הודאת בעל דין, כיוון שה"עיר פרא יוולד" מייחס הכל לעצמו ["איכ'עלע" בלשונו, כלומר איש ה"אני"- איך ביידיש=אני], ואז אני מודה שטעיתי ושקרתי בזה, והאמת היא ש... [וזו כוונת תחילת ברכת מודים (מודים אנחנו לך שאתה וכו'), אני מודה שאתה הוא צור חיינו ומגן ישענו].
"הודאה על" היא באמת תוצאה מההודאה הקודמת, כלומר אחר שהכרתי ש"אתה הוא צור חיינו מגן ישענו", א"כ עלי להודות ולהחזיק טובה על כל מה שאתה עושה עמדי [וזה המשך הברכה (נודה לך וכו' על חיינו המסורים בידך ועל נשמותנו הפקודות לך)].
היש מתוק ובהיר מזה?
ואני מציע לכל אחד לקרוא בפנים עם כל האריכות, ולהתענג על הסבר זה יותר.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 18 מרץ 2018, 15:11

משה הלוי-שחור כתב:בשמו"ע רק ולירושלים עירך [נ"א] פותחת בו' החיבור, ונראה שזהו המשך לברכת על הצדיקים שזה יהיה השכר של כל הנמנים שם שיראו בשוב ה' ציון, האם יש למישהוא ביאור מהמקורות על זה?
הרעיון שלך מדוקדק היטב בגמ' במגילה דף יז: שם הגמ' מסבירה את הקשר בין כל הברכות של שמונה עשרה, ויש שם שינוי לשון שבכל הברכות הגמ' אומרת "וכיון" למשל וכיון שנתקבצו גלויות נעשה דין ברשעים, וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, כלומר הגמ' מתארת מה בא אחרי מה, אבל לגבי הסמיכות של ברכת הצדיקים לבונה ירושלים הלשון של הגמ' והיכן מתרוממת קרנם (של הצדיקים) בירושלים שנאמר וכו', משמע שאין לצדיקים התרוממות אלא בירושלים, א"כ הברכות הללו מחוברות ממש ודו"ק.
אגב, בהתאם לרוח האשכול, כדאי לדעת שברש"י שם מבואר שברכת בונה ירושלים כוללת את בנין בית המקדש וברכת רצה לא קאי על בנין בית המקדש אלא על "ריצוי" בעבודת הקרבנות (כגון שתרד אש על המזבח או שילבין חוט השני וכו' ניסים שמעידים על ריצוי). הביאור בזה הוא ש(לפי הרמב"ם) אין קדושת מחנה ישראל בלי מחנה שכינה לכן הבנין של ירושלים בהכרח כולל בתוכו את בנין בית המקדש.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח