מרבים בשמחה בל' שבט!!! מקור מפתיע...

רמתים צופים

משתמש ותיק
שני תשובות בדבר -
חדא שבפשטות אין הכוונה שמרבים בשמחה ביום הנ"ל אלא בחודש הנ"ל, ביום א' דראש חודש-שמרבין-בו-בשמחה, שאין דין שמחה תלוי ביומו אלא בחודשו.
שנית, מה ההוא אמינא שלא, אם זה ראש חודש אדר אז זה אדר, ואם זה לא אדר אז זה גם לא ר"ח אדר, אלא סוף חודש שבט.
 

יאיר

משתמש ותיק
שו"ר:

ועוד הבאתם מספר 'דרך שיחה' באריכות בענין 'חודש אדר ראשון', ושם כתבתם בשם מרן שליט"א שמרבים בשמחה רק מיום
ב' דראש חודש. יצויין שבשו"ת חת"ס חלק חו"מ סוף תשו' כ' כתב וז"ל: פ"ב כאור בוקר ליום ג' שנכפל בו כי טוב א' דר"ח אדר
ראשון שמרבים בו שמחה לסדר וכו' עכ"ל. יש שרוצים להביא ראיה משם שמרבים בשמחה כבר מיום א' דר"ח, אך כנראה דעת
מרן שליט"א שכוונת החת"ס שכתב 'שמרבין בו' מוסב על החודש ולא על היום. וד"ל.
בברכה מרובה
י. וו. לונדון

http://www.jdn.co.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%94-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%95.pdf למטה
 

אברך

משתמש ותיק
בדרך שיחה (סוף פר' מקץ) ובאגרת הפורים (פ"א הע' י"ח) בשם הגרח"ק שליט"א, כתבו דמרבין בשמחה רק מא' אדר.
והנה הפמ"ג כתב בהל' ת"ב (סי' תקנ"א א"א סק"ב) דלעניין ההלכות דממעטין בשמחה היינו מר"ח אב, ולעניין בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה משום דריע מזליה, היינו מן המולד, עכ"ד, והובא בכה"ח (סק"ה), ולפ"ז לכאו' ה"ה הכא דלגבי ההלכה דמרבין בשמחה היינו מר"ח, ולגבי מאן דאית ליה דינא בהדי נכרי, היינו מן המולד.
והבא"ח בספרו אדרת אליהו (סוף פר' משפטים) כתב ב'דרך הלציי' לבאר לשון 'משנכנס', דמשעת המולד כבר מרבין בשמחה.
ויש שכתבו לדקדק ממ"ש הש"ך בסוף כללי קים לי שבסוף ספרו תקפו כהן, שסיים את הספר ב'יום שנאמר בו שני פעמים כי טוב, משנכנס אדר מרבין בשמח"ה ובגיל"ה לפ"ק', והיינו בשנת תי"א, ובשנה זו ביום ג' היה ל' שבט, וכתב הש"ך משנכנס אדר וכו' [ואכתי יל"ע אם ס"ל להש"ך דהוא מן המולד או דהוא מא' דר"ח], אבל נראה שקשה לדקדק מדבר שלא נכתב להלכה, ואפשר שכתב כן משום שסו"ס הוא ר"ח אדר.
וכן יל"ד במה שהביאו כאן משו"ת חת"ס חו"מ סי' כ' בחתימת התשו'.

ולגבי אדר ראשון: בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח) בתי' ב' כתב לבאר לשון רש"י 'משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל פורים ופסח', דאין שמחה נוהגת אלא באדר הסמוך לניסן, וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה (למוהר"א פלקלס מגדולי תלמידי הנוב"י) (ח"ב סי' ש"א) לבאר לשון רש"י הנ"ל, וכ"כ בס' בית עובד (דף קסז ע"ב אות א') והובא בס' מועד לכל חי (למהר"ח פאלאג'י) (סי' ל"א אות נ"ב), וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"י סו"ס ק"ה) [ומ"מ סיים: אבל אית דמוסיפין שמחה מאד"א, וטוב לב משתה תמיד], וכן כתבו בשם הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה פי"ח ארחות הלכה 35) ובשם הגריש"א זצ"ל (חשוקי חמד מגילה ו:), וכ"כ הגרח"ק שליט"א (ישמח ישראל פ"ב הע' 30).
והעירו מלשון החת"ס (הנ"ל, בשו"ת חו"מ סו"ס כ') שחתם תשובתו 'יום ג' שנכפל בו כי טוב א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו שמחה, לסדר ושכנתי בתוכם תקפ"ט לפ"ק', ועי' גם בשו"ת אז נדברו ח"ט סי' מ"ט, וע"ע חשוקי חמד מגילה ו:.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
רמתים צופים אמר:
אם זה ראש חודש אדר אז זה אדר, ואם זה לא אדר אז זה גם לא ר"ח אדר, אלא סוף חודש שבט.
ר''ן נדרים ס:
הר"ן מתייחס לדיני שטרות, ששם הכלל היא הלך אחרי לשון בני אדם, והכל תלוי באיך קוראים לזה.
אמנם בנוגע להלכות אורח חיים, לא הבנתי מה הספק בכך. הרי עצם הדבר שאנו קוראים הלל ומוסיפים תפילת מוסף ומזכירים יעלה ויבוא, הרי שהוכרע להלכה ולמעשה כ'ראש' חודש הבא, שהרי אילו היה נחשב להלכה כ'סוף' חודש שעבר, הרי לא היו קוראים הלל ומתפללים מוסף, והיו הברכות לבטלה ואיסור הזכרת ש"ש לבטלה.
וא"כ לא הבנתי איך אפשר לחלק שלענין הלכות ראש חודש זה חלק מחודש אדר, ולענין הלכות אדר זה עדיין חלק משבט. איך פוסחין על שני הסעיפים?!
 
A

Anonymous

Guest
הקפצה לשבת אחרי פורים
בנידון מרבין בשמחה באדר ראשון.
דבר יפה בנידון הופיע השבוע במוסף לקראת שבת. ובו מצא אחד סתירה בדברי השפת אמת שבדבריו במסכת תענית מבואר דמרבין הוי רק באדר שני.
אבל הוא מצא צילום [הופיע במוסף] מספר 'ממעונות אריות' של הזמנה של השפת אמת לחתונת האמרי אמת שהתקיימה בחודש אדר א' ובתוך הדברים כתב חודש שמרבין בו שמחה.
הרי לנו סתירה בדברי השפת אמת.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שמעתי בשם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שבשנה מעוברת יש שישים ימי שמחה של חודש אדר, ועל כן כל הצרות בטלים בשישים.
ואמר שלכאורה חודש אדר ב' תמיד חסר? אלא שיש לצרף לכך את שבת מברכין אדר . .
לא כי, אלא שצירף את יום ל' בשבט ('התוועדויות' תשנ"ב ע' 284 הע' 24). וכמ"ש בנתים ר' '@דבש לפי' מסברא דנפשי'.
[ויעוין גם באגרות־קדשו ח"ח ע' קפד].
אמנם בד"כ הזכיר ששמחת אדר מתחלת משבת מבה"ח (ודרש כן בלשון 'משנכנס אדר' - 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ב ע' 387 הע' 112. וראה ב'תורת מנחם' ח"ל ס"ע 118. חנ"ה ריש ע' 275. 'התוועדויות' תשמ"ג ח"ב ע' 975).
 
חלק עליון תַחתִית