הי"ג מידות הם של "רחמים"???

יצחק ב

משתמש ותיק
ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
אני מכוון-
אל- בעל היכולת להיטיב בכל מצב.
ואמת. לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י פרשת כי תשא).
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
אמנם לפי הפשטנים נראה שאין כולם מדות רחמים, שהרי לדעת הרמב"ם [שו"ת רסז ומאירי ר"ה יז.] שתי אפשרויות למנות המדה הי"ג, או שלא ינקה לשאינם שבים, או שהיא פוקד עון אבות על בנים - ושניהם מדת דין.
אמנם לגוף השאלה עיין עקידת יצחק שער נד וז"ל:
אל. היא מדה שלישית הוא לשון חוזק ותוקף. כמו ואת אילי הארץ (מ"ב כ"ד) והוא ג"כ מדת רחמים כמו שאמר (דברים ד') כי אל רחום ה' אלהיך וכמו שהוכיחו חז"ל (מכלתה שירת הים פ"ג) מאומרו (תהלים כ"ב) אלי אלי למה עזבתני שאין אומרי' כן למדת הדין, אבל זה השם הכובש למדת הדין בחזקה להציל ולהסתיר אשר לא חטאו או אשר חטאו ושבו בהם.
ולענין מדת אמת כתב שם וז"ל:
ואמת. מדה שמינית היא באה על אמות דבריו והבטחותיו וכמו שאמר (חבקוק ב') אם יתמהמה חכה לו וגו'. ואמרו בברכות (ז א) מעולם לא יצאת הבטחה מאת הקדוש ברוך הוא לטובה ואפי' על תנאי וחזר בה מנא לן ממשה וכו' וכו', מכל מקום משם יראה שאמות המדה הזאת הטובה היא לעולם מרובה על הרעה בלי ספק.
 

קרחון

משתמש ותיק
בספר 'אחת בשנה' על עבודת יום הכיפורים במקדש, יש נספח בסופו ושם יש טבלה של שלש עשרה שיטות מהם שלשה עשר מידות של רחמים
 

מבולבל

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
יצחק ב אמר:
ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
אמנם לפי הפשטנים נראה שאין כולם מדות רחמים, שהרי לדעת הרמב"ם [שו"ת רסז ומאירי ר"ה יז.] שתי אפשרויות למנות המדה הי"ג, או שלא ינקה לשאינם שבים, או שהיא פוקד עון אבות על בנים - ושניהם מדת דין.
מעניין מה שאתה אומר
הייתי מציע אפשרות למצוא למה מידות אלו הם רחמים אבל יש מי שכותב מפורש שזה לא רחמים?
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אכן כך כותב העקדה הנזכר בדברי למעלה: שיראה ממנה היותה מדת הדין והכעס וכן פוקד עון עכ"ל. ומחמת זה חולק ומונה בענין אחר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
יצחק ב אמר:
מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).
השם א-ל הוא גם מורה כח לעשות משפט.
א-ל גדול ונורא אש אוכלה הוא וכו' 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
יושב אוהלים אמר:
יצחק ב אמר:
מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).
השם א-ל הוא גם מורה כח לעשות משפט.
א-ל גדול ונורא אש אוכלה הוא וכו' 
א. מנ"ל שמה שהקב"ה נקרא 'אש אוכלה' זה מביע 'משפט'?
ב. גם את"ל שנקרא א-ל גם על כח המשפט גם על כח החסד, י"ל שכאן הוא מתייחס למידת הא-ל של החסד, ולכן הוא נכלל המידות הרחמים.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
יצחק ב אמר:
יושב אוהלים אמר:
השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).
השם א-ל הוא גם מורה כח לעשות משפט.
א-ל גדול ונורא אש אוכלה הוא וכו' 
א. מנ"ל שמה שהקב"ה נקרא 'אש אוכלה' זה מביע 'משפט'?
ב. גם את"ל שנקרא א-ל גם על כח המשפט גם על כח החסד, י"ל שכאן הוא מתייחס למידת הא-ל של החסד, ולכן הוא נכלל המידות הרחמים.
א. מסתבר שאש אוכלה עכ"פ לא אומר רחמים.
ב. אין דבר כזה, א-ל זה מבטא עניין אחד יתכן שזה יבא לידי ביטוי גם ברחמים אבל מ"מ זה לא מדה של רחמים.
ג. מתנצל על חוסר הדיוק בציטוט הנ"ל הפסוק כצורתו הוא "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא א-ל קנא. עכ"פ קנאות היא ודאי לא רחמים.
ייש"כ
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
יצחק ב אמר:
מידת א,ל. ... מה זה שייך לרחמים
עיין בהגהת התוס' בראש השנה דף יז ע"ב: שהתייחס לזה:
הגהת התוס' ראש השנה יז.PNG


ייש"כ
א.מאד קשה לאמר שאנו אומרים מדות שיש להם ביטוי גם לרחמים בעוד שיש להם ביטוי גם בדין.  
ב. לפי הגהה זו של רבותינו התוס' יוצא שמדת אמת אינה מדה של רחמים. 
"אם קבלה היא נקבל". 
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי רציני אמר:
אני מכוון-
אל- בעל היכולת להיטיב בכל מצב.
ואמת. לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י פרשת כי תשא).
א-ל. בעל היכולת להעניש בכל מצב.
ואמת. לשלם עונשים קשים ורעים לעוברי רצונו.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם לוי אמר:
יצחק ב אמר:
ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח  מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
אמנם לפי הפשטנים נראה שאין כולם מדות רחמים, שהרי לדעת הרמב"ם [שו"ת רסז ומאירי ר"ה יז.] שתי אפשרויות למנות המדה הי"ג, או שלא ינקה לשאינם שבים, או שהיא פוקד עון אבות על בנים - ושניהם מדת דין.
אמנם לגוף השאלה עיין עקידת יצחק שער נד וז"ל:
אל. היא מדה שלישית הוא לשון חוזק ותוקף. כמו ואת אילי הארץ (מ"ב כ"ד) והוא ג"כ מדת רחמים כמו שאמר (דברים ד') כי אל רחום ה' אלהיך וכמו שהוכיחו חז"ל (מכלתה שירת הים פ"ג) מאומרו (תהלים כ"ב) אלי אלי למה עזבתני שאין אומרי' כן למדת הדין, אבל זה השם הכובש למדת הדין בחזקה להציל ולהסתיר אשר לא חטאו או אשר חטאו ושבו בהם.
ולענין מדת אמת כתב שם וז"ל:
ואמת. מדה שמינית היא באה על אמות דבריו והבטחותיו וכמו שאמר (חבקוק ב') אם יתמהמה חכה לו וגו'. ואמרו בברכות (ז א) מעולם לא יצאת הבטחה מאת הקדוש ברוך הוא לטובה ואפי' על תנאי וחזר בה מנא לן ממשה וכו' וכו', מכל מקום משם יראה שאמות המדה הזאת הטובה היא לעולם מרובה על הרעה בלי ספק.
איפה באמת המקור הראשון שי"ג מידות אלו הם של רחמים?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
.מאד קשה לאמר שאנו אומרים מדות שיש להם ביטוי גם לרחמים בעוד שיש להם ביטוי גם בדין.
דבר זה עצמו צריך ביאור, איך יש שמות של הקב"ה שמבטאים גם רחמים וגם דין. ולכאורה צ"ל שיש גם דין ברחמים ורחמים בדין, ובכל הנהגה והנהגה של הקב"ה כלול הכל, כיון שאצלו יתברך אין שום הבדלים וחלוקות, (כמבואר בספרים על הביטוי "הוא יחיד ואין יחידות כמוהו"), וכל מה שאנחנו מתייחסים הוא לאיך הדבר מתבטא העולם הזה (כידוע), וא"כ י"ל שאנו מתייחסים לענין הרחמים והחסד שמתבטא אצלנו, ואנו משתמשים בשם שהרחמים האלה נמצאים בתוכו, גם אם בתוך השם הזה כלול גם דין.
יצחק ב אמר:
ב. לפי הגהה זו של רבותינו התוס' יוצא שמדת אמת אינה מדה של רחמים.
סוגיא זו של "מתחילה עלה בדעתו לברוא את העולם במידת הדין..." (שהגהת התוס' מתייחס אליו לגבי מידת "אמת"), סוגיא עמוקה היא מאוד, ושמעתי מהג"ר משה שפירא זצ"ל שפשוט וברור שאין לומר שהיתה אצל הקב"ה "שינוי בדעתו" ח"ו, [לא איש אל ויכזב, ובן-אדם ויתנחם], אלא הם שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה היה יש מצב שנקרא רק דין, ואח"כ מצב  יש רחמים עם הדין ביחד, ומאז גם החלק של הדין הוא ברחמים, וברור שגם ה"אמת" עדיין קיים, והוא כעת אחד עם הרחמים, ולכן ראוי להחשיבו עם מידות הרחמים.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
יצחק ב אמר:
.מאד קשה לאמר שאנו אומרים מדות שיש להם ביטוי גם לרחמים בעוד שיש להם ביטוי גם בדין.
דבר זה עצמו צריך ביאור, איך יש שמות של הקב"ה שמבטאים גם רחמים וגם דין. ולכאורה צ"ל שיש גם דין ברחמים ורחמים בדין, ובכל הנהגה והנהגה של הקב"ה כלול הכל, כיון שאצלו יתברך אין שום הבדלים וחלוקות, (כמבואר בספרים על הביטוי "הוא יחיד ואין יחידות כמוהו"), וכל מה שאנחנו מתייחסים הוא לאיך הדבר מתבטא העולם הזה (כידוע), וא"כ י"ל שאנו מתייחסים לענין הרחמים והחסד שמתבטא אצלנו, אבל אנו משתמשים בשם שהרחמים האלה נמצאים בתוכו, גם אם בתוכך השם הזה כלול גם דין.
יצחק ב אמר:
ב. לפי הגהה זו של רבותינו התוס' יוצא שמדת אמת אינה מדה של רחמים.
סוגיא זו של "מתחילה עלה בדעתו לברוא את העולם במידת הדין..." סוגיא עמוקה היא מאוד, ושמעתי מהג"ר משה שפירא זצ"ל שפשוט וברור שאין לומר שהיתה אצל הקב"ה "שינוי בדעתו" ח"ו, [לא איש אל ויכזב, ובן-אדם ויתנחם], אלא הם שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה היה רק דין, ואח"כ יש רחמים עם הדין ביחד, ומאז גם החלק של הדין הוא ברחמים, וברור שגם ה"אמת" עדיין קיים, והוא כעת אחד עם הרחמים, ולכן ראוי להחשיבו עם מידות הרחמים.
ייש"כ אני צריך להתיישב בדברים. אעיר מה שיש להעיר בהשקפה ראשונה.
א.לכאורה נראה שיוצא מהדברים שזה לא כמו שהבנו תמיד שזה "מדה של רחמים" כמו שאר המידות שכתובות שם (ארך אפיים רחום חנון וכו')
אלא זה מדה שיש בה משמעות גם לרחמים. לעניות דעתי זה חידוש גדול כי באותו מובן היא גם מדה של דין.
ב. לא הבנתי איך אמת נהיה אחד עם רחמים, זה שני מידות. 
איך שאני שמעתי מהגר"מ שפירא זצ"ל הביאור הוא בהיפוך שבאו להשמיענו שהעולם מצד צורתו הבסיסית הוא בדין ורק עד כמה שאין העולם מתקיים אז באה מדת הרחמים לפי"ז מדת אמת היא ההיפך ממדת הרחמים.
עכ"פ אין הסבר שמתיישב על הלב של כל יהודי פשוט שאומר סליחות?
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
image.png
קול אליהו- בלק (הגר"א)
ייש"כ
יש לדון מה הפירוש לפי"ז של המלה א-ל.
תמיד ידעתי שזה אומר כח, יכולת, כמו אלו-הים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה היה יש מצב שנקרא רק דין, ואח"כ מצב  יש רחמים עם הדין ביחד,
(כל הביטויים של בתחילה, ואחר כך, ולבסוף, וכד' הרי לא שייכים אצל הקב"ה באופן שאנו מבינים אותם, שהרי הקב"ה הוא למעלה מן הזמן, ואצלו יתברך ההיה, ההוה, והיהיה, [העבר, ההוה, והעתיד], אחד הוא וקיים לנצח, וכולם הם רק ביטויים באופן התבטאות הבחינות שהיו ויהיו והם קיימים לעד ולעולמי עולמים).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
תמיד ידעתי שזה אומר כח, יכולת, כמו אלו-הים.
ברור לכל מבין שיש הבדל בין השם א-ל לשם אלקי-ם - אבל בשורשם שניהם משורש כח. כך שלא טעית לגמרי.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
א.לכאורה נראה שיוצא מהדברים שזה לא כמו שהבנו תמיד שזה "מדה של רחמים" כמו שאר המידות שכתובות שם (ארך אפיים רחום חנון וכו')
מאחר שבארנו שבכל מידותיו של הקב"ה כלולים הכל, ואין כאן שום חילוקים כלל, ומה שמתייחסים כאן הוא רק להתבטאות מסויימת, א"כ גם שאר המידות שהזכרת כך הם שגם בהם כלול גם רחמים וגם דין וגם חסד וכו', ורק בסדר הי"ג מידות מתייחסים לפן מסויים בכל אחד מהם.

יצחק ב אמר:
ב. לא הבנתי איך אמת נהיה אחד עם רחמים, זה שני מידות.
מה כוונתך במה ששאלת "זה שני מידות", אם כוונתך לשאול ש"רחום" מידה הוא לעצמו מהי"ג מידות, א"כ למה קושיתך הוא רק על 'אמת', הרי כולם נקראים "מידות הרחמים", למרות שרחום הוא מידה בפ"ע.
ואם כוונתך הוא שהם שני מידות מתוך המדרש שבתחילה ברא במידת הדין ורק אח"כ צירף אליו מידת הרחמים, וא"כ הם שנ מידות נפרדות, הנה זה מה שהסברתי בשם הגרמ"ש זצ"ל שאין כאן שני דברים ולעולם שניהם קיימים, ורק ההבדל הוא לאיזה בחינה מתייחסים.
יצחק ב אמר:
איך שאני שמעתי מהגר"מ שפירא זצ"ל הביאור הוא בהיפוך שבאו להשמיענו שהעולם מצד צורתו הבסיסית הוא בדין ורק עד כמה שאין העולם מתקיים אז באה מדת הרחמים לפי"ז מדת אמת היא ההיפך ממדת הרחמים.
זה לא "בהיפוך" זה עוד תוספת על מה שאני אמרתי בשמו, וממילא זה גם לא נכון ש"מדת אמת היא ההיפך ממדת הרחמים" אלא מתייחסים לפן אחר שהתוך מידותיו בבריאת העולם. אבל עדיין יש מידת הרחמים גם כשמדברים על הבחינה של ה"אמת".
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
איפה באמת המקור הראשון שי"ג מידות אלו הם של רחמים?
בספרות חז"ל לא מצאתי חוץ מבמדבר רבה כא, טז ופסיקתא רבתי טז: י"ג מדות רחמים כתובים בהקב"ה.
אך אינו קושיא כל כך, שאף אותם שהם דין, הם רחמים בעצם, בסוד נעוץ סופן בתחלתן.
ולאותם שהביאו מקור לכך ש'אל' זה חסד, משיחות הרב פינקוס או 'קול אליהו'.
אין צריך להביא ממרחק לחמכם, שכן הוא ברש"י על המקום [שמות לד, ו]:
אל - אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כב ב) אלי אלי למה עזבתני, ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא [על אתר].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
בספרות חז"ל לא מצאתי חוץ מבמדבר רבה כא, טז ופסיקתא רבתי טז: י"ג מדות רחמים כתובים בהקב"ה.
האם שנני מדרשי חז"ל אינם מקור מספיקה, האם צריך עוד?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ולאותם שהביאו מקור לכך ש'אל' זה חסד, משיחות הרב פינקוס או 'קול אליהו'.
אין צריך להביא ממרחק לחמכם, שכן הוא ברש"י על המקום [שמות לד, ו]:
אל - אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כב ב) אלי אלי למה עזבתני, ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא [על אתר].
יישר כח על הציון לרש"י במקום, אבל עדיין ברש"י רק כתוב הוכחה שזה מידה של רחמים, והשאלה היתה למה זה נקרא מידה של רחמים, ואת זה רש"י לא מבאר, ולכן הבאתי מהגר"ש פינקוס זצ"ל שזה נקרא מידת רחמים מפני שזה שם שמתייחס למידת החסד שנאמר חסד א-ל כל היום.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אברהם לוי אמר:
בספרות חז"ל לא מצאתי חוץ מבמדבר רבה כא, טז ופסיקתא רבתי טז: י"ג מדות רחמים כתובים בהקב"ה.
האם שנני מדרשי חז"ל אינם מקור מספיקה, האם צריך עוד?
כוונתי רצויה, שאין זה דבר רווח בחז"ל, שיכולים אנו לומר זיל קרי בכל ספרי דבי רב שהם מדות רחמים, אלא מועטים הם ונער יכתבם.
אבל באמת ידוע שבמדבר רבה הוא מדרש מאוחר מאוד, ואינו בייחס אחד עם שאר המדרשים, אמנם זה נמצא אף בפסיקתא.
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
יישר כח, אבל פותח האשכול לא ביקש לדעת מדוע מייחסים שם זה למדת החסד,
אלא מה זה שייך באמת לרחמים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
פותח האשכול לא ביקש לדעת מדוע מייחסים שם זה למדת החסד,
אלא מה זה שייך באמת לרחמים.
וע"ז הבאתי ביאור של הגרש"פ זצ"ל ששם זה שייך באמת לרחמים, כיון שהוא מבטא את חסדיו של הקב"ה שהם רחמים.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
יהודי רציני אמר:
אני מכוון-
אל- בעל היכולת להיטיב בכל מצב.
ואמת. לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י פרשת כי תשא).
א-ל. בעל היכולת להעניש בכל מצב.
ואמת. לשלם עונשים קשים ורעים לעוברי רצונו.
חבל על הציניות...

אמת שנאמן הוא הקב"ה הן לשלם שכר טוב לעושי רצונו והן לשלם עונשים קשים רעים לעוברי רצונו,
ולכן אני אכן יכול לומר על הקב"ה שהוא נאמן לשלם שכר טוב וגם יכול לומר שהוא נאמן לשלם עונשים,
אלא שבאותו פסוק ההתייחסות היא לרחמיו של הקב"ה (וכמו שרואים משאר המידות),
ולכן פירוש המילה אמת יהיה על צד הרחמים נאמן לשלם שכר טוב לעושי רצונו וכמו שפירש רש"י,
וכן יש לומר לגבי המידה אל.

איך שיהיה, גם אם אינך מבין או מסכים עם התשובה, כדאי בפעם הבאה להגיב בצורה יותר מכובדת וודאי בערב הימים הנוראים.

 
 
חלק עליון תַחתִית