אמנם לפי הפשטנים נראה שאין כולם מדות רחמים, שהרי לדעת הרמב"ם [שו"ת רסז ומאירי ר"ה יז.] שתי אפשרויות למנות המדה הי"ג, או שלא ינקה לשאינם שבים, או שהיא פוקד עון אבות על בנים - ושניהם מדת דין.יצחק ב אמר:ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
מעניין מה שאתה אומראברהם לוי אמר:אמנם לפי הפשטנים נראה שאין כולם מדות רחמים, שהרי לדעת הרמב"ם [שו"ת רסז ומאירי ר"ה יז.] שתי אפשרויות למנות המדה הי"ג, או שלא ינקה לשאינם שבים, או שהיא פוקד עון אבות על בנים - ושניהם מדת דין.יצחק ב אמר:ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).יצחק ב אמר:מידת א,ל. שזה אומר כח מה זה שייך לרחמים.
השם א-ל הוא גם מורה כח לעשות משפט.יושב אוהלים אמר:השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).יצחק ב אמר:מידת א,ל. שזה אומר כח מה זה שייך לרחמים.
א. מנ"ל שמה שהקב"ה נקרא 'אש אוכלה' זה מביע 'משפט'?יצחק ב אמר:השם א-ל הוא גם מורה כח לעשות משפט.יושב אוהלים אמר:השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).יצחק ב אמר:מידת א,ל. שזה אומר כח מה זה שייך לרחמים.
א-ל גדול ונורא אש אוכלה הוא וכו'
א. מסתבר שאש אוכלה עכ"פ לא אומר רחמים.יושב אוהלים אמר:א. מנ"ל שמה שהקב"ה נקרא 'אש אוכלה' זה מביע 'משפט'?יצחק ב אמר:השם א-ל הוא גם מורה כח לעשות משפט.יושב אוהלים אמר:השם א-ל הוא שם שמורה על הכח לעשות חסד וכלשון הפסוק (תהלים נב,ג) חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם. (ע"פ באורו של הגר"ש פינקוס זצ"ל בי"ג מדות של רחמים).
א-ל גדול ונורא אש אוכלה הוא וכו'
ב. גם את"ל שנקרא א-ל גם על כח המשפט גם על כח החסד, י"ל שכאן הוא מתייחס למידת הא-ל של החסד, ולכן הוא נכלל המידות הרחמים.
יושב אוהלים אמר:עיין בהגהת התוס' בראש השנה דף יז ע"ב: שהתייחס לזה:יצחק ב אמר:מידת א,ל. ... מה זה שייך לרחמים
הגהת התוס' ראש השנה יז.PNG
א-ל. בעל היכולת להעניש בכל מצב.יהודי רציני אמר:אני מכוון-
אל- בעל היכולת להיטיב בכל מצב.
ואמת. לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י פרשת כי תשא).
איפה באמת המקור הראשון שי"ג מידות אלו הם של רחמים?אברהם לוי אמר:אמנם לפי הפשטנים נראה שאין כולם מדות רחמים, שהרי לדעת הרמב"ם [שו"ת רסז ומאירי ר"ה יז.] שתי אפשרויות למנות המדה הי"ג, או שלא ינקה לשאינם שבים, או שהיא פוקד עון אבות על בנים - ושניהם מדת דין.יצחק ב אמר:ישנם שני מידות מהי"ג שמאוד קשים להולמם.
א.מידת א,ל. שזה אומר כח מה זה שייך לרחמים.
ב.מידת אמת. אע"פ שביאר הרמח"ל ועוד שגם רחמים הם אמת, עדיין המדה היא לא מידת "רחמים".
מבקש מאד אם יש למישהו ביאור פשוט ומתקבל שישתף אותי.
ייש"כ.
אמנם לגוף השאלה עיין עקידת יצחק שער נד וז"ל:
אל. היא מדה שלישית הוא לשון חוזק ותוקף. כמו ואת אילי הארץ (מ"ב כ"ד) והוא ג"כ מדת רחמים כמו שאמר (דברים ד') כי אל רחום ה' אלהיך וכמו שהוכיחו חז"ל (מכלתה שירת הים פ"ג) מאומרו (תהלים כ"ב) אלי אלי למה עזבתני שאין אומרי' כן למדת הדין, אבל זה השם הכובש למדת הדין בחזקה להציל ולהסתיר אשר לא חטאו או אשר חטאו ושבו בהם.
ולענין מדת אמת כתב שם וז"ל:
ואמת. מדה שמינית היא באה על אמות דבריו והבטחותיו וכמו שאמר (חבקוק ב') אם יתמהמה חכה לו וגו'. ואמרו בברכות (ז א) מעולם לא יצאת הבטחה מאת הקדוש ברוך הוא לטובה ואפי' על תנאי וחזר בה מנא לן ממשה וכו' וכו', מכל מקום משם יראה שאמות המדה הזאת הטובה היא לעולם מרובה על הרעה בלי ספק.
דבר זה עצמו צריך ביאור, איך יש שמות של הקב"ה שמבטאים גם רחמים וגם דין. ולכאורה צ"ל שיש גם דין ברחמים ורחמים בדין, ובכל הנהגה והנהגה של הקב"ה כלול הכל, כיון שאצלו יתברך אין שום הבדלים וחלוקות, (כמבואר בספרים על הביטוי "הוא יחיד ואין יחידות כמוהו"), וכל מה שאנחנו מתייחסים הוא לאיך הדבר מתבטא העולם הזה (כידוע), וא"כ י"ל שאנו מתייחסים לענין הרחמים והחסד שמתבטא אצלנו, ואנו משתמשים בשם שהרחמים האלה נמצאים בתוכו, גם אם בתוך השם הזה כלול גם דין.יצחק ב אמר:.מאד קשה לאמר שאנו אומרים מדות שיש להם ביטוי גם לרחמים בעוד שיש להם ביטוי גם בדין.
סוגיא זו של "מתחילה עלה בדעתו לברוא את העולם במידת הדין..." (שהגהת התוס' מתייחס אליו לגבי מידת "אמת"), סוגיא עמוקה היא מאוד, ושמעתי מהג"ר משה שפירא זצ"ל שפשוט וברור שאין לומר שהיתה אצל הקב"ה "שינוי בדעתו" ח"ו, [לא איש אל ויכזב, ובן-אדם ויתנחם], אלא הם שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה היה יש מצב שנקרא רק דין, ואח"כ מצב יש רחמים עם הדין ביחד, ומאז גם החלק של הדין הוא ברחמים, וברור שגם ה"אמת" עדיין קיים, והוא כעת אחד עם הרחמים, ולכן ראוי להחשיבו עם מידות הרחמים.יצחק ב אמר:ב. לפי הגהה זו של רבותינו התוס' יוצא שמדת אמת אינה מדה של רחמים.
ייש"כ אני צריך להתיישב בדברים. אעיר מה שיש להעיר בהשקפה ראשונה.יושב אוהלים אמר:דבר זה עצמו צריך ביאור, איך יש שמות של הקב"ה שמבטאים גם רחמים וגם דין. ולכאורה צ"ל שיש גם דין ברחמים ורחמים בדין, ובכל הנהגה והנהגה של הקב"ה כלול הכל, כיון שאצלו יתברך אין שום הבדלים וחלוקות, (כמבואר בספרים על הביטוי "הוא יחיד ואין יחידות כמוהו"), וכל מה שאנחנו מתייחסים הוא לאיך הדבר מתבטא העולם הזה (כידוע), וא"כ י"ל שאנו מתייחסים לענין הרחמים והחסד שמתבטא אצלנו, אבל אנו משתמשים בשם שהרחמים האלה נמצאים בתוכו, גם אם בתוכך השם הזה כלול גם דין.יצחק ב אמר:.מאד קשה לאמר שאנו אומרים מדות שיש להם ביטוי גם לרחמים בעוד שיש להם ביטוי גם בדין.
סוגיא זו של "מתחילה עלה בדעתו לברוא את העולם במידת הדין..." סוגיא עמוקה היא מאוד, ושמעתי מהג"ר משה שפירא זצ"ל שפשוט וברור שאין לומר שהיתה אצל הקב"ה "שינוי בדעתו" ח"ו, [לא איש אל ויכזב, ובן-אדם ויתנחם], אלא הם שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה היה רק דין, ואח"כ יש רחמים עם הדין ביחד, ומאז גם החלק של הדין הוא ברחמים, וברור שגם ה"אמת" עדיין קיים, והוא כעת אחד עם הרחמים, ולכן ראוי להחשיבו עם מידות הרחמים.יצחק ב אמר:ב. לפי הגהה זו של רבותינו התוס' יוצא שמדת אמת אינה מדה של רחמים.
ייש"כקדמא ואזלא אמר:image.png
קול אליהו- בלק (הגר"א)
(כל הביטויים של בתחילה, ואחר כך, ולבסוף, וכד' הרי לא שייכים אצל הקב"ה באופן שאנו מבינים אותם, שהרי הקב"ה הוא למעלה מן הזמן, ואצלו יתברך ההיה, ההוה, והיהיה, [העבר, ההוה, והעתיד], אחד הוא וקיים לנצח, וכולם הם רק ביטויים באופן התבטאות הבחינות שהיו ויהיו והם קיימים לעד ולעולמי עולמים).יושב אוהלים אמר:שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה היה יש מצב שנקרא רק דין, ואח"כ מצב יש רחמים עם הדין ביחד,
ברור לכל מבין שיש הבדל בין השם א-ל לשם אלקי-ם - אבל בשורשם שניהם משורש כח. כך שלא טעית לגמרי.יצחק ב אמר:תמיד ידעתי שזה אומר כח, יכולת, כמו אלו-הים.
מאחר שבארנו שבכל מידותיו של הקב"ה כלולים הכל, ואין כאן שום חילוקים כלל, ומה שמתייחסים כאן הוא רק להתבטאות מסויימת, א"כ גם שאר המידות שהזכרת כך הם שגם בהם כלול גם רחמים וגם דין וגם חסד וכו', ורק בסדר הי"ג מידות מתייחסים לפן מסויים בכל אחד מהם.יצחק ב אמר:א.לכאורה נראה שיוצא מהדברים שזה לא כמו שהבנו תמיד שזה "מדה של רחמים" כמו שאר המידות שכתובות שם (ארך אפיים רחום חנון וכו')
מה כוונתך במה ששאלת "זה שני מידות", אם כוונתך לשאול ש"רחום" מידה הוא לעצמו מהי"ג מידות, א"כ למה קושיתך הוא רק על 'אמת', הרי כולם נקראים "מידות הרחמים", למרות שרחום הוא מידה בפ"ע.יצחק ב אמר:ב. לא הבנתי איך אמת נהיה אחד עם רחמים, זה שני מידות.
זה לא "בהיפוך" זה עוד תוספת על מה שאני אמרתי בשמו, וממילא זה גם לא נכון ש"מדת אמת היא ההיפך ממדת הרחמים" אלא מתייחסים לפן אחר שהתוך מידותיו בבריאת העולם. אבל עדיין יש מידת הרחמים גם כשמדברים על הבחינה של ה"אמת".יצחק ב אמר:איך שאני שמעתי מהגר"מ שפירא זצ"ל הביאור הוא בהיפוך שבאו להשמיענו שהעולם מצד צורתו הבסיסית הוא בדין ורק עד כמה שאין העולם מתקיים אז באה מדת הרחמים לפי"ז מדת אמת היא ההיפך ממדת הרחמים.
בספרות חז"ל לא מצאתי חוץ מבמדבר רבה כא, טז ופסיקתא רבתי טז: י"ג מדות רחמים כתובים בהקב"ה.יצחק ב אמר:איפה באמת המקור הראשון שי"ג מידות אלו הם של רחמים?
האם שנני מדרשי חז"ל אינם מקור מספיקה, האם צריך עוד?אברהם לוי אמר:בספרות חז"ל לא מצאתי חוץ מבמדבר רבה כא, טז ופסיקתא רבתי טז: י"ג מדות רחמים כתובים בהקב"ה.
יישר כח על הציון לרש"י במקום, אבל עדיין ברש"י רק כתוב הוכחה שזה מידה של רחמים, והשאלה היתה למה זה נקרא מידה של רחמים, ואת זה רש"י לא מבאר, ולכן הבאתי מהגר"ש פינקוס זצ"ל שזה נקרא מידת רחמים מפני שזה שם שמתייחס למידת החסד שנאמר חסד א-ל כל היום.אברהם לוי אמר:ולאותם שהביאו מקור לכך ש'אל' זה חסד, משיחות הרב פינקוס או 'קול אליהו'.
אין צריך להביא ממרחק לחמכם, שכן הוא ברש"י על המקום [שמות לד, ו]:
אל - אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כב ב) אלי אלי למה עזבתני, ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא [על אתר].
כוונתי רצויה, שאין זה דבר רווח בחז"ל, שיכולים אנו לומר זיל קרי בכל ספרי דבי רב שהם מדות רחמים, אלא מועטים הם ונער יכתבם.יושב אוהלים אמר:האם שנני מדרשי חז"ל אינם מקור מספיקה, האם צריך עוד?אברהם לוי אמר:בספרות חז"ל לא מצאתי חוץ מבמדבר רבה כא, טז ופסיקתא רבתי טז: י"ג מדות רחמים כתובים בהקב"ה.
? ?אברהם לוי אמר:ונער יכתבם
וע"ז הבאתי ביאור של הגרש"פ זצ"ל ששם זה שייך באמת לרחמים, כיון שהוא מבטא את חסדיו של הקב"ה שהם רחמים.אברהם לוי אמר:פותח האשכול לא ביקש לדעת מדוע מייחסים שם זה למדת החסד,
אלא מה זה שייך באמת לרחמים.
חבל על הציניות...יצחק ב אמר:א-ל. בעל היכולת להעניש בכל מצב.יהודי רציני אמר:אני מכוון-
אל- בעל היכולת להיטיב בכל מצב.
ואמת. לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י פרשת כי תשא).
ואמת. לשלם עונשים קשים ורעים לעוברי רצונו.