לגבי אכילת דגים:
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רמב - להזהר בכבוד שבת אות ה
ה) הנה בעצם אכילת דגים בשבת, מקורו בגמרא שבת (קיח ב), במה מענגו, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר, בתבשיל של תרדין [תבשיל חשוב. רש"י ור"ן], ודגים גדולים. ורב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו, הרי זה עונג. מאי היא, אמר רב פפא כסא דהרסנא. ופירש רש"י, דגים קטנים מטוגנים בשומן קרביהן ובקמח. וכן הוא בר"ן שם. ומבואר, שאכילת דגים בשבת הוא מכלל עונג שבת. וכן פסק הרי"ף, הרא"ש והטור (שם). וכן הוא בספר היראים (סימן צט, וסימן תר). וכן כתב הסמ"ג (עשין ל), עונג שבת הוא אכילת בשר ודגים ושתיית יין. ע"כ. ואמנם אין אכילת דגים בשבת חובה, אלא רשות ומצוה, שהרי יכול לקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים החביבים עליו. וכן משמע מדברי הרמב"ם (בפרק לו מהלכות שבת הלכה ז') שכתב, איזהו עונג שאמרו חכמים, שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת וכו'. ע"ש. הרי שלא הזכיר בדוקא אכילת הדגים בשבת. גם בספר הרוקח (סימן נד) כתב, שאחר שאכל התבשיל אוכלים אחר כך לקינוח סעודה דגים או עופות או פירות להיות שלשה סעודות אחת בערב שבת וכו'. ע"ש. גם מרן בשלחן ערוך לא כתב שיתענג בשבת בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין, כדברי הגמ' הנ"ל, ועל כרחך שהכל לפי הענין שיכבד את השבת כפי כחו וחשיבות מאכליו. וכבר רמז על זה מרן בשלחן ערוך (סימן תקנב סעיף י') לענין תשעה באב שחל להיות בשבת, שאוכל בשר ושותה יין וכו', משמע דעונג שבת הוא בבשר ויין. ובספר יסודי ישורון (עמוד ז') הביא בשם הגאון מהרי"ל גרויברט, שלכן מותר לבטל אכילת דגים בשבת, וליתן המעות לצדקה, ויקיים עונג שבת בבשר או בשאר מאכלים. ע"ש. ובפרט בסעודת ליל שבת, ובסעודת הבוקר, שרשאי שלא לאכול דגים, כי בשער הכוונות לא נזכר בהדיא שצריך לאכול דגים בשבת, כמבואר בכף החיים (שם אות י'), ו[highlight=yellow]רק ממ"ש בפזמון "ונונין עם רחשין" משמע שהאר"י ז"ל היה אוכל דגים בליל שבת, אבל הפרי עץ חיים כתב בהדיא, שבסעודה שלישית צריך לאכול דגים. ע"ש.[/highlight]ומשמע שבסעודת ליל שבת ויום שבת אכילת הדגים היא לתענוג, וכמו שמוסיפין שאר פירות וכדומה. [highlight=yellow]אלא שהשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. [ורבינו ירוחם (נתיב יב חלק א' דף סד עמוד א') כתב, וחייב הוא בעצמו למלוח הדג. ע"ש]. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח.[/highlight] ובספר ים של שלמה (פרק ד' דגיטין סימן נא) כתב, אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש שומרי שבת שאינם נזהרים בזה, ונקל בעיניהם להשוות סעודת בוקר לסעודת ערב, אלא מוסיפין בליל שבת מיני תבשילין יותר על סעודת בוקר וכו'. ומיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב ומסויים, ואוכל אני אותם בבוקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים. והביאו את דבריו בישועות יעקב (סימן רמב סק"א), ומרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רעא סק"ד), ובבית מנוחה (דף נ"ב אות ז). ובשערי תשובה, ובספר משפט כתוב (סימן רעא). ע"ש. ובשערי תשובה שם כתב, ועיין לקמן (סימן תקפג) שרש"ל לא אכל דגים בראש השנה שהיו חביבין עליו. ואם כן מי שחביב עליו מין מאכל אחר יש לו להניחו לסעודת שחרית. ע"ש. וכתב בכף החיים (סימן רעא אות טז), שכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל, שצריך לאכול דגים בליל שבת, ויכבד את סעודת שחרית במין מאכל שחביב עליו, או ירבה באיזה מין שלא אכל ממנו בסעודת הלילה. ע"ש. [וכידוע הדג המבושל עיניו נשארות פתוחות, זכר למה שנאמ', הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכן הוא בליל יום המנוחה השי"ת שומר עלינו ועל בטחונינו]. וע"ע בספר שלחן לחם הפנים חלק ד' (עמוד ד - ה). ע"ש. וראה עוד מ"ש להלן סימן רצא סעיף י'. (עמוד תח).
וכמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו דגים, יש ללמוד ממעשה שהובא בגמרא (שבת קיט א) אמרו על יוסף מוקיר שבת [מכבד שבתות. רש"י], שהיה נכרי אחד שגר בשכונתו, שהיו לו נכסים רבים, יום אחד אמר לו החוזה בכוכבים לאותו נכרי, כל נכסיך יבואו בסופו של דבר לידי יוסף מוקיר שבת. הלך ומכר את כל נכסיו, כדי שלא יפלו בידי שכנו היהודי, וקנה בכסף מרגלית טובה ויקרה. והניח אותה בכובע של לבד, ושבצו במשבצות של זהב, וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם וכו'. בשעה שהיה עובר על הגשר, באה רוח חזקה והעיפה את הכובע לתוך הנהר, ובלעו דג שמן. ונצטער צער רב. לימים, דגו הדייגים את הדג הזה, והביאוהו לשוק בערב שבת סמוך לחשכה, אמרו, מי יקנה את הדג בשעה זו, אמרו להו לכו ותמכרו הדג ליוסף מוקיר שבת, הלכו ומכרו לו הדג, חתכו ומצאו בתוכו את אותם מרגליות יקרות. ומכרם בסך גדול של דינרי זהב, פגע בו ההוא סבא אמר, מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא. ע"כ. וע"ש בעמודי שמים (דף שלד), ובחיי אדם (כלל א' אות ב'). אתה הראת לדעת כמה גדול כח המכבד את השבת וקונה בו להתענג על ה'.
ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצא - דין סעודה שלישית בשבת אות יב
יב) [highlight=yellow]ראה מה שכתבנו בזה לעיל סימן רמ"ב. ובספר פרי עץ חיים (שער י"ח פרק כב) כתב, שיש לעשות סעודה שלישית בדגים, כי הדג עינו פקוחה, ואז הארה מא"א לז"א בלי שום מסך כלל. ע"ש. והשל"ה הקדוש (דף קלג ע"א) כתב, שמצא רי"ף שכתב, שיש ליזהר בכל סעודה משלשה סעודות שיהיה לו בשר ויין ודגים. ע"ש. וכן הוא בתיקוני שבת והביאו המגן אברהם (סימן רמב סק"א), שיאכל דגים בכל סעודה משלוש סעודות שבת. ע"ש. אלא שהמגן אברהם כתב על זה, ונראה לי שכל אחד לפי טבעו, וכמ"ש בסימן רפח. ובספר החרדים (פרק ז' מל"ת התלויים בראש סימן נו) כתב, שמצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית. ע"ש. וראה בכף החיים (סימן רמב סק"י, וסימן רצא ס"ק כט). ע"ש.[/highlight]