יושב אוהלים אמר:
סוגיא זו של "מתחילה עלה בדעתו לברוא את העולם במידת הדין..." (שהגהת התוס' מתייחס אליו לגבי מידת "אמת"), סוגיא עמוקה היא מאוד, ושמעתי מהג"ר משה שפירא זצ"ל שפשוט וברור שאין לומר שהיתה אצל הקב"ה "שינוי בדעתו" ח"ו, [לא איש אל ויכזב, ובן-אדם ויתנחם], אלא הם שני חלקים בסדר בריאת העולם ושניהם קיימים תמיד, ובתחילה יש מצב שנקרא רק דין, ואח"כ מצב שהוא רחמים עם הדין ביחד, ומאז גם החלק של הדין הוא ברחמים, וברור שגם ה"אמת" עדיין קיים, והוא כעת אחד עם הרחמים, ולכן ראוי להחשיבו עם מידות הרחמים.
אין בזה שום חידוש מהג"ר משה שפירא, כי כל הנ"ל מפורש בדברי האר"י, והדברים ידועים, ועלה במחשבה הוא שם ב"ן והקדים רחמים הוא שם מ"ה, והעולם מתקיים בזיווג מ"ה וב"ן, והדברים מפורשים כמה פעמים, ובהרחבה גבי שבעה מלכים (שבירת הכלים) במהרח"ו (ואין לי עסק בנסתרות אבל זה דברים ידועים בקבלה הגם שהם עמוק עמוק בסתרי תורת האר"י).
גם מה שכתבו שהעיקר הוא הדין מפורש במהרח"ו, אך האמת שככל שאנו מגיעים יותר לשורש ויותר גבוה בספירות ובפרצופים, כך גם הדין הוא רחמים וחסד, וכך לדוגמא חג"ת שורשו בחסד אף שהוא כולל גבורה שהוא קו הדין ותפארת שהוא קו הרחמים, ונה"י שורשו בדין אף שכולל נצח שבקו החסד, כך שהעיקר הוא הדין, אך כל הדין שורשו בחסד הגמור, ושוב אינני מבין את זה, והדבר עמוק מאוד ובוודאי הרבה יותר עמוק מהשגתי, אך הדברים מפורשים.
לגבי מידת א-ל, הרי שמפורש בראשונים ובוודאי במקובלים שהוא קו החסד, ואמת הוא רחמים וכמו שכתב
@לבי במערב, אך כשדנים בפשט יש להסביר ע"פ פשט ולא ע"פ סוד אך גם בראשונים שהביאו זה הפשט, ובהגה"ה בתוס' הכוונה שהעולם לא מתקיים במידת אמת לבדה ועירב חסד, כלומר שבאמת עצמה מעורב קו החסד ומידת האמת היא אחר החסד והיא רחמים (חסד בדין, לפנים משורת הדין). ואמנם הקשו על הרמב"ם שמידות לא ינקה ופוקד עוון דין, אך הרמב"ם עצמו לא יפרש כן, פוקד עוון ודאי אפשר לפרש בו רחמים רחמים, שאינו פוקד כל העוון כאחד אלא מעט מעט בכמה דורות, ואם לא אחזו מעשה אבותיהם בידיהם לא נענשים, ואף כשאחזו מעשה עוונותיהם בידיהם פקידה במעט מעט היא רחמים, ואם אינני יודע איך יפרש בלא ינקה, לא אומר שהרמב"ם לא היה לו מה לפרש.
גם ברמב"ן וברבינו בחיי נראה שהפירוש כן, וכוונתם שהיא יותר בקו הדין משאר במידות האחרות, ולא תועיל להם אחר חטא המרגלים, אמנם בחזקוני א"א לומר כן, ואינני יודע איך לבארו.
אמנם בכל הראשונים בכי תשא מבואר שהוא חסד, כך ברש"י, באבן עזרא, רמב"ן, חזקוני, ויעויין בפירוש ריב"א שמפרש כהגה"ה בתוס' ומפורש בדבריו שהוא חסד.