האם ספיקא בהשקפה לחומרא?

ההוא טייעא

משתמש ותיק
במשך הדורות היו הרבה ויכוחים מהראשונים עד זמנינו בנושאי השקפה ולדוגמא האם חז"ל היו בקיאים בכל החכמות ורבנן אסותא נינהו או לא, השגחה פרטית עד כמה והאם כל עלה מושגח וכו' ובזמנינו היחס לארץ/מדינת ישראל ויש עוד הרבה דוגמאות ומשום מה כמעט תמיד נקטינן "לחומרא" מה הפשט בזה?
 

HaimL

משתמש ותיק
כפי שאומר רש"י, בלשונו הזהב

דהתירא עדיף ליה - טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר אבל כח האוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפילו בדבר המותר:
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל דווקא קולות בהלכה לרוב ובמיוחד אצל הרמ"א כן התקבל כמו אכילת חדש, גלאט, להחזיר סיר על האש אם זה לא מצונן לגמרי כי אין בישול אחרי בישול מעיקר הדין ועוד ועוד
 

אבינועם

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
במשך הדורות היו הרבה ויכוחים מהראשונים עד זמנינו בנושאי השקפה ולדוגמא האם חז"ל היו בקיאים בכל החכמות ורבנן אסותא נינהו או לא, השגחה פרטית עד כמה והאם כל עלה מושגח וכו' ובזמנינו היחס לארץ/מדינת ישראל ויש עוד הרבה דוגמאות ומשום מה כמעט תמיד נקטינן "לחומרא" מה הפשט בזה?
אני מחפש זמן רב מקורות בין הראשונים בעניין ויכוח האם אנו אמורים להאמין בחז''ל גם בעניני רפואה ואסטרונומיה ומדע,9
אם יש בידך מקורות כאלו
אודה לך מאד אם תביאם לידיעתי.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
במקרים שהבאת (אולי חוץ מבקיאותם של חז"ל בכל החכמות, שזה נושא שאיני מכיר), אין חומרא וקולא כלל. כל צד טוען שהשני עושה היפך רצון ה', ואין מה להשוות לדיעה מחמירה ומקילה, ששם המיקל מודה שמי שינהג לחומרא לא הפסיד.
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נכון, בגלל זה כתבתי לחומרא בסוגריים אבל הקושיא במקומו עומדת.
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה לא מובן? למה הציבור אוטומטי אוחז כמו הצד שנתפס (גם שאליבא דאמת זה לא ככה) כמחמיר/שמרני/תורני יותר.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
מה לא מובן? למה הציבור אוטומטי אוחז כמו הצד שנתפס (גם שאליבא דאמת זה לא ככה) כמחמיר/שמרני/תורני יותר.

אסביר שוב מה לא מובן. ניקח שניה את המחלוקת על ציונות כדוגמא.
צד אחד אומר שציונות זה רע.
צד שני אומר שציונות זה טוב (לא מותר אלא טוב, חובה).

אתה ככל הנראה משתייך לצד שאומר שציונות זה רע, ולכן מונח אצלך בפשטות שאתה המחמיר והמדקדק והמקפיד בעניין הציונות.
אבל תופתע לדעת שלדעת אלה שחושבים שציונות זה טוב, אתה אינך מחמיר ומדקדק, אלא מיקל ראש ומתחמק מחובה קדושה.

בוא נעבור נושא - השגחה פרטית.
יש צד שאומר שהכל כולל הכל הוא בהשגחה פרטית, ויש צד שאומר שזה לא בדיוק כך.
בהנחה שאתה מאלה שאומר שהכל בהשגחה פרטית, אתה אולי חושב שאתה כאן המחמיר והמאמין יותר, והשני יש לו בעיות באמונה.
אבל השני יאמר שאתה מוזיל ומיקל ראש במציאות וחשיבות ה' יתברך.

אז מה שלא מובן לי, מאיפה הבאת שפוסקים בהשקפה כמו הדעה השמרנית יותר? למשל בסוגיית השגחה פרטית, זהו חידוש של הכמה מאות שנים האחרונות שנהייתה מוסכמה רחבה אצל גדולי ישראל שהכל בהשגחה פרטית. עד אז הרבה יהודים כשרים לא האמינו בזה. אז איך ניתן לקרוא לזה דעה שמרנית אם יש בה חידוש כלפי האמונה הנפוצה? בציונות אתה צודק שאנטי ציונות היא הצד השמרני יותר, אבל לאו דווקא התורני או המחמיר יותר, וכנ"ל.

נ.ב. אני נהנה לדון איתך, רק אבקש שאם אתה מגיב לדבריי, עשה זאת בתורת ציטוט הודעה, על מנת שאקבל על כך התראה. תודה מראש
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
ההוא טייעא אמר:
מה לא מובן? למה הציבור אוטומטי אוחז כמו הצד שנתפס (גם שאליבא דאמת זה לא ככה) כמחמיר/שמרני/תורני יותר.

אסביר שוב מה לא מובן. ניקח שניה את המחלוקת על ציונות כדוגמא.
צד אחד אומר שציונות זה רע.
צד שני אומר שציונות זה טוב (לא מותר אלא טוב, חובה).

אתה ככל הנראה משתייך לצד שאומר שציונות זה רע, ולכן מונח אצלך בפשטות שאתה המחמיר והמדקדק והמקפיד בעניין הציונות.
אבל תופתע לדעת שלדעת אלה שחושבים שציונות זה טוב, אתה אינך מחמיר ומדקדק, אלא מיקל ראש ומתחמק מחובה קדושה.

בוא נעבור נושא - השגחה פרטית.
יש צד שאומר שהכל כולל הכל הוא בהשגחה פרטית, ויש צד שאומר שזה לא בדיוק כך.
בהנחה שאתה מאלה שאומר שהכל בהשגחה פרטית, אתה אולי חושב שאתה כאן המחמיר והמאמין יותר, והשני יש לו בעיות באמונה.
אבל השני יאמר שאתה מוזיל ומיקל ראש במציאות וחשיבות ה' יתברך.

אז מה שלא מובן לי, מאיפה הבאת שפוסקים בהשקפה כמו הדעה השמרנית יותר? למשל בסוגיית השגחה פרטית, זהו חידוש של הכמה מאות שנים האחרונות שנהייתה מוסכמה רחבה אצל גדולי ישראל שהכל בהשגחה פרטית. עד אז הרבה יהודים כשרים לא האמינו בזה. אז איך ניתן לקרוא לזה דעה שמרנית אם יש בה חידוש כלפי האמונה הנפוצה? בציונות אתה צודק שאנטי ציונות היא הצד השמרני יותר, אבל לאו דווקא התורני או המחמיר יותר, וכנ"ל.

נ.ב. אני נהנה לדון איתך, רק אבקש שאם אתה מגיב לדבריי, עשה זאת בתורת ציטוט הודעה, על מנת שאקבל על כך התראה. תודה מראש
הנושא הוא מה שנתפס בעיני אנשים ניקח את הדוגמא של ציונות, מה נעשה שקנאי מסתכל על קוקניק כאחד שאולי אסור לשתות מיינו אבל הפוך לא גם אם הוא יגיד אלף פעם שהוא כופר בטובתו של מקום וכו' מסכים איתך שאליבא דאמת זה ממש לא ככה אבל עובדה שבעיני הבריות כן.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
חייל של הרבי אמר:
ההוא טייעא אמר:
מה לא מובן? למה הציבור אוטומטי אוחז כמו הצד שנתפס (גם שאליבא דאמת זה לא ככה) כמחמיר/שמרני/תורני יותר.

אסביר שוב מה לא מובן. ניקח שניה את המחלוקת על ציונות כדוגמא.
צד אחד אומר שציונות זה רע.
צד שני אומר שציונות זה טוב (לא מותר אלא טוב, חובה).

אתה ככל הנראה משתייך לצד שאומר שציונות זה רע, ולכן מונח אצלך בפשטות שאתה המחמיר והמדקדק והמקפיד בעניין הציונות.
אבל תופתע לדעת שלדעת אלה שחושבים שציונות זה טוב, אתה אינך מחמיר ומדקדק, אלא מיקל ראש ומתחמק מחובה קדושה.

בוא נעבור נושא - השגחה פרטית.
יש צד שאומר שהכל כולל הכל הוא בהשגחה פרטית, ויש צד שאומר שזה לא בדיוק כך.
בהנחה שאתה מאלה שאומר שהכל בהשגחה פרטית, אתה אולי חושב שאתה כאן המחמיר והמאמין יותר, והשני יש לו בעיות באמונה.
אבל השני יאמר שאתה מוזיל ומיקל ראש במציאות וחשיבות ה' יתברך.

אז מה שלא מובן לי, מאיפה הבאת שפוסקים בהשקפה כמו הדעה השמרנית יותר? למשל בסוגיית השגחה פרטית, זהו חידוש של הכמה מאות שנים האחרונות שנהייתה מוסכמה רחבה אצל גדולי ישראל שהכל בהשגחה פרטית. עד אז הרבה יהודים כשרים לא האמינו בזה. אז איך ניתן לקרוא לזה דעה שמרנית אם יש בה חידוש כלפי האמונה הנפוצה? בציונות אתה צודק שאנטי ציונות היא הצד השמרני יותר, אבל לאו דווקא התורני או המחמיר יותר, וכנ"ל.

נ.ב. אני נהנה לדון איתך, רק אבקש שאם אתה מגיב לדבריי, עשה זאת בתורת ציטוט הודעה, על מנת שאקבל על כך התראה. תודה מראש
הנושא הוא מה שנתפס בעיני אנשים ניקח את הדוגמא של ציונות, מה נעשה שקנאי מסתכל על קוקניק כאחד שאולי אסור לשתות מיינו אבל הפוך לא גם אם הוא יגיד אלף פעם שהוא כופר בטובתו של מקום וכו' מסכים איתך שאליבא דאמת זה ממש לא ככה אבל עובדה שבעיני הבריות כן.
מסכים איתך שיש קנאים (ולכאורה בשני הצדדים ישנם, כל צד וסגנונו), אבל זה לא משקף את דעת הבריות ואת הסיבה שפוסקים השקפה איך שפוסקים. אני למשל מאוד נגד ציונות, אבל מי שמטיל ספק ביין שנגע בו אברך ממרכז הרב, אני עצמי נגעל עד עמקי נשמתי מהקנאות הזו, שאין לה שום קשר לסיבה התורנית שבגללה איני ציוני. אם מההיכרות שלך עם הציבור, רוב המתנגדים לציונות יכולים להבין את הקנאי הזה, ורק חושבים שהוא טיפה מגזים, אז אני אהיה מופתע קצת.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
ההוא טייעא אמר:
מה לא מובן? למה הציבור אוטומטי אוחז כמו הצד שנתפס (גם שאליבא דאמת זה לא ככה) כמחמיר/שמרני/תורני יותר.

אסביר שוב מה לא מובן. ניקח שניה את המחלוקת על ציונות כדוגמא.
צד אחד אומר שציונות זה רע.
צד שני אומר שציונות זה טוב (לא מותר אלא טוב, חובה).

אתה ככל הנראה משתייך לצד שאומר שציונות זה רע, ולכן מונח אצלך בפשטות שאתה המחמיר והמדקדק והמקפיד בעניין הציונות.
אבל תופתע לדעת שלדעת אלה שחושבים שציונות זה טוב, אתה אינך מחמיר ומדקדק, אלא מיקל ראש ומתחמק מחובה קדושה.

בוא נעבור נושא - השגחה פרטית.
יש צד שאומר שהכל כולל הכל הוא בהשגחה פרטית, ויש צד שאומר שזה לא בדיוק כך.
בהנחה שאתה מאלה שאומר שהכל בהשגחה פרטית, אתה אולי חושב שאתה כאן המחמיר והמאמין יותר, והשני יש לו בעיות באמונה.
אבל השני יאמר שאתה מוזיל ומיקל ראש במציאות וחשיבות ה' יתברך.

אז מה שלא מובן לי, מאיפה הבאת שפוסקים בהשקפה כמו הדעה השמרנית יותר? למשל בסוגיית השגחה פרטית, זהו חידוש של הכמה מאות שנים האחרונות שנהייתה מוסכמה רחבה אצל גדולי ישראל שהכל בהשגחה פרטית. עד אז הרבה יהודים כשרים לא האמינו בזה. אז איך ניתן לקרוא לזה דעה שמרנית אם יש בה חידוש כלפי האמונה הנפוצה? בציונות אתה צודק שאנטי ציונות היא הצד השמרני יותר, אבל לאו דווקא התורני או המחמיר יותר, וכנ"ל.

נ.ב. אני נהנה לדון איתך, רק אבקש שאם אתה מגיב לדבריי, עשה זאת בתורת ציטוט הודעה, על מנת שאקבל על כך התראה. תודה מראש
מה כוונתך שזה חידוש ממאות השנים האחרונות שהכל בהשגחה? יש כאלו שאומרים שלא הכל מושגח ומדוד? אנחנו יודעים שאין אדם נוקף צבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה.
אלא אם כן כוונתך לכך שיש אנשים המושלכים אל המקרים, שזה לא נקרא לא מושגח, כי זו היא המידה המגיעה להם.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
ההוא טייעא אמר:
מה לא מובן? למה הציבור אוטומטי אוחז כמו הצד שנתפס (גם שאליבא דאמת זה לא ככה) כמחמיר/שמרני/תורני יותר.

אסביר שוב מה לא מובן. ניקח שניה את המחלוקת על ציונות כדוגמא.
צד אחד אומר שציונות זה רע.
צד שני אומר שציונות זה טוב (לא מותר אלא טוב, חובה).

אתה ככל הנראה משתייך לצד שאומר שציונות זה רע, ולכן מונח אצלך בפשטות שאתה המחמיר והמדקדק והמקפיד בעניין הציונות.
אבל תופתע לדעת שלדעת אלה שחושבים שציונות זה טוב, אתה אינך מחמיר ומדקדק, אלא מיקל ראש ומתחמק מחובה קדושה.

בוא נעבור נושא - השגחה פרטית.
יש צד שאומר שהכל כולל הכל הוא בהשגחה פרטית, ויש צד שאומר שזה לא בדיוק כך.
בהנחה שאתה מאלה שאומר שהכל בהשגחה פרטית, אתה אולי חושב שאתה כאן המחמיר והמאמין יותר, והשני יש לו בעיות באמונה.
אבל השני יאמר שאתה מוזיל ומיקל ראש במציאות וחשיבות ה' יתברך.

אז מה שלא מובן לי, מאיפה הבאת שפוסקים בהשקפה כמו הדעה השמרנית יותר? למשל בסוגיית השגחה פרטית, זהו חידוש של הכמה מאות שנים האחרונות שנהייתה מוסכמה רחבה אצל גדולי ישראל שהכל בהשגחה פרטית. עד אז הרבה יהודים כשרים לא האמינו בזה. אז איך ניתן לקרוא לזה דעה שמרנית אם יש בה חידוש כלפי האמונה הנפוצה? בציונות אתה צודק שאנטי ציונות היא הצד השמרני יותר, אבל לאו דווקא התורני או המחמיר יותר, וכנ"ל.

נ.ב. אני נהנה לדון איתך, רק אבקש שאם אתה מגיב לדבריי, עשה זאת בתורת ציטוט הודעה, על מנת שאקבל על כך התראה. תודה מראש
מה כוונתך שזה חידוש ממאות השנים האחרונות שהכל בהשגחה? יש כאלו שאומרים שלא הכל מושגח ומדוד? אנחנו יודעים שאין אדם נוקף צבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה.
אלא אם כן כוונתך לכך שיש אנשים המושלכים אל המקרים, שזה לא נקרא לא מושגח, כי זו היא המידה המגיעה להם.
אני לא מומחה גדול לסוגיא זו (לצערי), אבל האמונה בהשגחה פרטית כפי שהיא נפוצה כיום, היא בעיקר בהשפעת שיטת הבעש"ט, שאינה זהה כלל לשיטות שקדמו לו. ולדוגמא הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההשגחה היא רק על מין האדם. ויש בזה עוד דעות וביאורים (ויש שניסו גם לגשר בין הבעש"ט להרמב"ם) אבל אין כאן מקומו (אני לא זוכר מספיק בלע"ז).
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
 מה שלא מובן לי, מאיפה הבאת שפוסקים בהשקפה כמו הדעה השמרנית יותר? למשל בסוגיית השגחה פרטית, זהו חידוש של הכמה מאות שנים האחרונות שנהייתה מוסכמה רחבה אצל גדולי ישראל שהכל בהשגחה פרטית. עד אז הרבה יהודים כשרים לא האמינו בזה. אז איך ניתן לקרוא לזה דעה שמרנית אם יש בה חידוש כלפי האמונה הנפוצה? בציונות אתה צודק שאנטי ציונות היא הצד השמרני יותר, אבל לאו דווקא התורני או המחמיר יותר, וכנ"ל.

נ.ב. אני נהנה לדון איתך, רק אבקש שאם אתה מגיב לדבריי, עשה זאת בתורת ציטוט הודעה, על מנת שאקבל על כך התראה. תודה מראש
מה כוונתך שזה חידוש ממאות השנים האחרונות שהכל בהשגחה? יש כאלו שאומרים שלא הכל מושגח ומדוד? אנחנו יודעים שאין אדם נוקף צבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה.
אלא אם כן כוונתך לכך שיש אנשים המושלכים אל המקרים, שזה לא נקרא לא מושגח, כי זו היא המידה המגיעה להם.
אני לא מומחה גדול לסוגיא זו (לצערי), אבל האמונה בהשגחה פרטית כפי שהיא נפוצה כיום, היא בעיקר בהשפעת שיטת הבעש"ט, שאינה זהה כלל לשיטות שקדמו לו. ולדוגמא הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההשגחה היא רק על מין האדם. ויש בזה עוד דעות וביאורים (ויש שניסו גם לגשר בין הבעש"ט להרמב"ם) אבל אין כאן מקומו (אני לא זוכר מספיק בלע"ז).
בוודאי שהשגחה היא רק על מין האדם, הרי השגחה פירושו שהקב"ה בודק ומוודא שכל מה שיקרה לו מגיע לו בדין, ולא יינזק שלא ע"פ מה שמגיע לו. וכי שייך לדון על חיות ובהמות האם מגיע להם או לא? הרי להם הקב"ה עושה כרצונו, אין להם לא עבירות ולא מצוות לא שכר ולא עונש.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
מ.ה. אמר:
מה כוונתך שזה חידוש ממאות השנים האחרונות שהכל בהשגחה? יש כאלו שאומרים שלא הכל מושגח ומדוד? אנחנו יודעים שאין אדם נוקף צבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה.
אלא אם כן כוונתך לכך שיש אנשים המושלכים אל המקרים, שזה לא נקרא לא מושגח, כי זו היא המידה המגיעה להם.
אני לא מומחה גדול לסוגיא זו (לצערי), אבל האמונה בהשגחה פרטית כפי שהיא נפוצה כיום, היא בעיקר בהשפעת שיטת הבעש"ט, שאינה זהה כלל לשיטות שקדמו לו. ולדוגמא הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההשגחה היא רק על מין האדם. ויש בזה עוד דעות וביאורים (ויש שניסו גם לגשר בין הבעש"ט להרמב"ם) אבל אין כאן מקומו (אני לא זוכר מספיק בלע"ז).
בוודאי שהשגחה היא רק על מין האדם, הרי השגחה פירושו שהקב"ה בודק ומוודא שכל מה שיקרה לו מגיע לו בדין, ולא יינזק שלא ע"פ מה שמגיע לו. וכי שייך לדון על חיות ובהמות האם מגיע להם או לא? הרי להם הקב"ה עושה כרצונו, אין להם לא עבירות ולא מצוות לא שכר ולא עונש.

נראה שאתה מערב בין השגחה לבין שכר ועונש. איני מדבר על שכר ועונש המגיע לאדם, אלא על מה שה' משגיח על כל פרט בבריאה. ולדוגמא, כשעלה נופל מעץ, על איזה צד הוא יפול, שאפילו את זה הקב"ה מחליט באופן אישי לאותו עלה, ולא רק שהקב"ה ברא חוקי טבע ומאז הכל מתנהל כך. 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
אני לא מומחה גדול לסוגיא זו (לצערי), אבל האמונה בהשגחה פרטית כפי שהיא נפוצה כיום, היא בעיקר בהשפעת שיטת הבעש"ט, שאינה זהה כלל לשיטות שקדמו לו. ולדוגמא הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההשגחה היא רק על מין האדם. ויש בזה עוד דעות וביאורים (ויש שניסו גם לגשר בין הבעש"ט להרמב"ם) אבל אין כאן מקומו (אני לא זוכר מספיק בלע"ז).
בוודאי שהשגחה היא רק על מין האדם, הרי השגחה פירושו שהקב"ה בודק ומוודא שכל מה שיקרה לו מגיע לו בדין, ולא יינזק שלא ע"פ מה שמגיע לו. וכי שייך לדון על חיות ובהמות האם מגיע להם או לא? הרי להם הקב"ה עושה כרצונו, אין להם לא עבירות ולא מצוות לא שכר ולא עונש.

נראה שאתה מערב בין השגחה לבין שכר ועונש. איני מדבר על שכר ועונש המגיע לאדם, אלא על מה שה' משגיח על כל פרט בבריאה. ולדוגמא, כשעלה נופל מעץ, על איזה צד הוא יפול, שאפילו את זה הקב"ה מחליט באופן אישי לאותו עלה, ולא רק שהקב"ה ברא חוקי טבע ומאז הכל מתנהל כך. 
מה הכוונה האם הקב"ה מחליט באופן אישי? מה זו החלטה אישית ומה זו החלטה לא אישית?
הרי ברור שהכל מגיע מהקב"ה, גם חוקי הטבע. ואם יש לקב"ה איזה רצון ספציפי שהעלה ייפול דווקא על צד מסויים, לצורך כלשהו, וכגון כדי לשמח איזה אדם, אז בוודאי שהקב"ה מסדר שזה יקרה כרצונו, מפני שהוא משגיח על האדם ההוא.
השאלה היחידה להבנתי שיכולה להיות האם הקב"ה משגיח על מישהו, היא האם הקב"ה מתעניין בו עצמו, ודואג שיהיה לו טוב כפי שמגיע לו, כגון אם אדם הולך ברחוב ויש שם בור, ולא מגיע לו ליפול, אז הקב"ה משגיח עליו, ודואג שמישהו יעיר את תשומת ליבו כדי שלא ייפול בבור שלא מגיע לו.
ושאלה זו בוודאי אינה שייכת בעלה או בחיה, שהרי הרבה חיות סובלות ונטרפות וכו', אז מה יש לדון עליהם באופן אישי האם חיה זו תסבול או לא, הרי אי אפשר לומר לחיה זו מגיע סבל ולחיה זו לא.
 
 

מבולבל

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
מ.ה. אמר:
מה כוונתך שזה חידוש ממאות השנים האחרונות שהכל בהשגחה? יש כאלו שאומרים שלא הכל מושגח ומדוד? אנחנו יודעים שאין אדם נוקף צבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה.
אלא אם כן כוונתך לכך שיש אנשים המושלכים אל המקרים, שזה לא נקרא לא מושגח, כי זו היא המידה המגיעה להם.
אני לא מומחה גדול לסוגיא זו (לצערי), אבל האמונה בהשגחה פרטית כפי שהיא נפוצה כיום, היא בעיקר בהשפעת שיטת הבעש"ט, שאינה זהה כלל לשיטות שקדמו לו. ולדוגמא הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההשגחה היא רק על מין האדם. ויש בזה עוד דעות וביאורים (ויש שניסו גם לגשר בין הבעש"ט להרמב"ם) אבל אין כאן מקומו (אני לא זוכר מספיק בלע"ז).
בוודאי שהשגחה היא רק על מין האדם, הרי השגחה פירושו שהקב"ה בודק ומוודא שכל מה שיקרה לו מגיע לו בדין, ולא יינזק שלא ע"פ מה שמגיע לו. וכי שייך לדון על חיות ובהמות האם מגיע להם או לא? הרי להם הקב"ה עושה כרצונו, אין להם לא עבירות ולא מצוות לא שכר ולא עונש.

ההשגחה היא על כל העולם.
השאלה האם השגחה על קיום המין או גם השגחה על כל פרט ופרט.
על הבעלי חיים מקובל שזה השגחה מינית ולא פרטית
על בני אדם זה כבר יותר מורכב י"א שכל בנ"א מושגח בהשגחה פרטית.
י"א שרק יהודים.
י"א שרק תלמידי חכמים.
איני בקי בזה ואיני יודע שמות.
ההבדל בין השגחה פרטית להשגחה מינית/כללית גם נתון למחלוקות.
ההסבר שאני זוכר כרגע הוא, שהגחה על מין זה שיתכן נזקים לפרטים מחמת פעולות של אחרים. אבל עד דרגה של כליון המין. ואם מישהו יעשה פעולה שתגרום לפי דרך הטבע לאיבוד המין אזי תתערב ההשגחה בשינוי מהלך הטבע.
והשגחה על פרט היא שכל אחד מושגח.
והיינו שאדם כל מקריו הם עפ"י מעשיו ולכן ה' משגיח על כל מעשיו ועל פי זה מנהל את כל מהלך הטבע שיתאים למקרים הצריכים להגיע לאותו אדם.
ודאי שהקב"ה בוחן כל מעשי בני אדם כולם וכך מתנהג עמהם. וא"כ יש לברר היטב את ההבדל בין תלמידי חכמים להמון העם לפי הדעה שמחלקת.
נא לא לסמוך עלי. כתבתי את הדברים בלי התבוננות ולמטרת הדיון בלבד!!.
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבולבל אמר:
נא לא לסמוך עלי. כתבתי את הדברים בלי התבוננות ולמטרת הדיון בלבד!!.
אין לך מה לדאוג, חזקה שתמצא שיטה כמו שכתבת, מה שאומר שאף אחד לא באמת יודע איך הקב"ה מנהל את העולם, בכל אופן אפשר לפתוח אשכול מיוחד בנושא
ואבקש לא לסטות מן הנושא העיקרי על השקפה לחומרא.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
מ.ה. אמר:
בוודאי שהשגחה היא רק על מין האדם, הרי השגחה פירושו שהקב"ה בודק ומוודא שכל מה שיקרה לו מגיע לו בדין, ולא יינזק שלא ע"פ מה שמגיע לו. וכי שייך לדון על חיות ובהמות האם מגיע להם או לא? הרי להם הקב"ה עושה כרצונו, אין להם לא עבירות ולא מצוות לא שכר ולא עונש.

נראה שאתה מערב בין השגחה לבין שכר ועונש. איני מדבר על שכר ועונש המגיע לאדם, אלא על מה שה' משגיח על כל פרט בבריאה. ולדוגמא, כשעלה נופל מעץ, על איזה צד הוא יפול, שאפילו את זה הקב"ה מחליט באופן אישי לאותו עלה, ולא רק שהקב"ה ברא חוקי טבע ומאז הכל מתנהל כך. 
מה הכוונה האם הקב"ה מחליט באופן אישי? מה זו החלטה אישית ומה זו החלטה לא אישית?
הרי ברור שהכל מגיע מהקב"ה, גם חוקי הטבע. ואם יש לקב"ה איזה רצון ספציפי שהעלה ייפול דווקא על צד מסויים, לצורך כלשהו, וכגון כדי לשמח איזה אדם, אז בוודאי שהקב"ה מסדר שזה יקרה כרצונו, מפני שהוא משגיח על האדם ההוא.
השאלה היחידה להבנתי שיכולה להיות האם הקב"ה משגיח על מישהו, היא האם הקב"ה מתעניין בו עצמו, ודואג שיהיה לו טוב כפי שמגיע לו, כגון אם אדם הולך ברחוב ויש שם בור, ולא מגיע לו ליפול, אז הקב"ה משגיח עליו, ודואג שמישהו יעיר את תשומת ליבו כדי שלא ייפול בבור שלא מגיע לו.
ושאלה זו בוודאי אינה שייכת בעלה או בחיה, שהרי הרבה חיות סובלות ונטרפות וכו', אז מה יש לדון עליהם באופן אישי האם חיה זו תסבול או לא, הרי אי אפשר לומר לחיה זו מגיע סבל ולחיה זו לא.
כוונתי היא שלשיטת הבעש"ט גם עלה שנופל מעץ ביערות הגשם ללא שום קירבה לאדם, גם עליו הקב"ה מחליט באופן אישי (אישי פירושו שהקב"ה בעצמו רוצה שייפול העלה וכך העלה נופל, ולא רק שהקב"ה רוצה שיהיו חוקי טבע [כגון כח המשיכה] ואז העלה נופל בדרך ממילא). בלי קשר לבני אדם. זה לא מעניש אף אדם ולא נותן שכר לאף אדם. וגם חיה שמוצאת טרף כי השם מזמן לה את זה בהשגחה פרטית, וכו' וכו'. לביאור והעמקת העניין מאוד מאוד, עיין שער היחוד והאמונה לבעל התניא.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
מבולבל אמר:
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
אני לא מומחה גדול לסוגיא זו (לצערי), אבל האמונה בהשגחה פרטית כפי שהיא נפוצה כיום, היא בעיקר בהשפעת שיטת הבעש"ט, שאינה זהה כלל לשיטות שקדמו לו. ולדוגמא הרמב"ם במורה נבוכים כותב שההשגחה היא רק על מין האדם. ויש בזה עוד דעות וביאורים (ויש שניסו גם לגשר בין הבעש"ט להרמב"ם) אבל אין כאן מקומו (אני לא זוכר מספיק בלע"ז).
בוודאי שהשגחה היא רק על מין האדם, הרי השגחה פירושו שהקב"ה בודק ומוודא שכל מה שיקרה לו מגיע לו בדין, ולא יינזק שלא ע"פ מה שמגיע לו. וכי שייך לדון על חיות ובהמות האם מגיע להם או לא? הרי להם הקב"ה עושה כרצונו, אין להם לא עבירות ולא מצוות לא שכר ולא עונש.

ההשגחה היא על כל העולם.
השאלה האם השגחה על קיום המין או גם השגחה על כל פרט ופרט.
על הבעלי חיים מקובל שזה השגחה מינית ולא פרטית
על בני אדם זה כבר יותר מורכב י"א שכל בנ"א מושגח בהשגחה פרטית.
י"א שרק יהודים.
י"א שרק תלמידי חכמים.
איני בקי בזה ואיני יודע שמות.
ההבדל בין השגחה פרטית להשגחה מינית/כללית גם נתון למחלוקות.
ההסבר שאני זוכר כרגע הוא, שהגחה על מין זה שיתכן נזקים לפרטים מחמת פעולות של אחרים. אבל עד דרגה של כליון המין. ואם מישהו יעשה פעולה שתגרום לפי דרך הטבע לאיבוד המין אזי תתערב ההשגחה בשינוי מהלך הטבע.
והשגחה על פרט היא שכל אחד מושגח.
והיינו שאדם כל מקריו הם עפ"י מעשיו ולכן ה' משגיח על כל מעשיו ועל פי זה מנהל את כל מהלך הטבע שיתאים למקרים הצריכים להגיע לאותו אדם.
ודאי שהקב"ה בוחן כל מעשי בני אדם כולם וכך מתנהג עמהם. וא"כ יש לברר היטב את ההבדל בין תלמידי חכמים להמון העם לפי הדעה שמחלקת.
נא לא לסמוך עלי. כתבתי את הדברים בלי התבוננות ולמטרת הדיון בלבד!!.
לא נראה לי שיש מי שסבר שלא יתכן כליון של מין, בוודאי שיתכן שהקב"ה ירצה לכלות את המין. איך אפשר לקבוע שיתכן נזק לפרטים, אבל אם יכלו את המין הקב"ה יתערב, וכי הוא חייב להתערב? וגם הא חזינן שהיו מינים שנכחדו בדרך הטבע.
בוודאי כוונתך לומר שזה יתכן, אלא שזה תלוי בהשגחה.
וכאן אנו חוזרים לשאלה מה הכוונה השגחה, הרי הקב"ה נותן לטבע לפגוע בחיות, אז במה זה תלוי אם הקב"ה ייתן לטבע לפגוע או לא, הרי בוודאי שזה לא יקרה נגד רצון הקב"ה, ואם זה קרה זה רק כי הקב"ה הסכים שזה יקרה, כמו כן - נושא של צדק (שכר ועונש) כבר הוסכם שאין כאן, אז במה כן הנידון?
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
מ.ה. אמר:
חייל של הרבי אמר:
נראה שאתה מערב בין השגחה לבין שכר ועונש. איני מדבר על שכר ועונש המגיע לאדם, אלא על מה שה' משגיח על כל פרט בבריאה. ולדוגמא, כשעלה נופל מעץ, על איזה צד הוא יפול, שאפילו את זה הקב"ה מחליט באופן אישי לאותו עלה, ולא רק שהקב"ה ברא חוקי טבע ומאז הכל מתנהל כך. 
מה הכוונה האם הקב"ה מחליט באופן אישי? מה זו החלטה אישית ומה זו החלטה לא אישית?
הרי ברור שהכל מגיע מהקב"ה, גם חוקי הטבע. ואם יש לקב"ה איזה רצון ספציפי שהעלה ייפול דווקא על צד מסויים, לצורך כלשהו, וכגון כדי לשמח איזה אדם, אז בוודאי שהקב"ה מסדר שזה יקרה כרצונו, מפני שהוא משגיח על האדם ההוא.
השאלה היחידה להבנתי שיכולה להיות האם הקב"ה משגיח על מישהו, היא האם הקב"ה מתעניין בו עצמו, ודואג שיהיה לו טוב כפי שמגיע לו, כגון אם אדם הולך ברחוב ויש שם בור, ולא מגיע לו ליפול, אז הקב"ה משגיח עליו, ודואג שמישהו יעיר את תשומת ליבו כדי שלא ייפול בבור שלא מגיע לו.
ושאלה זו בוודאי אינה שייכת בעלה או בחיה, שהרי הרבה חיות סובלות ונטרפות וכו', אז מה יש לדון עליהם באופן אישי האם חיה זו תסבול או לא, הרי אי אפשר לומר לחיה זו מגיע סבל ולחיה זו לא.
כוונתי היא שלשיטת הבעש"ט גם עלה שנופל מעץ ביערות הגשם ללא שום קירבה לאדם, גם עליו הקב"ה מחליט באופן אישי (אישי פירושו שהקב"ה בעצמו רוצה שייפול העלה וכך העלה נופל, ולא רק שהקב"ה רוצה שיהיו חוקי טבע [כגון כח המשיכה] ואז העלה נופל בדרך ממילא). בלי קשר לבני אדם. זה לא מעניש אף אדם ולא נותן שכר לאף אדם. וגם חיה שמוצאת טרף כי השם מזמן לה את זה בהשגחה פרטית, וכו' וכו'. לביאור והעמקת העניין מאוד מאוד, עיין שער היחוד והאמונה לבעל התניא.
כאן הבהרת כוונתך יותר, אבל אני בעניי עדיין צריך ביאור, מה הפי' בדרך ממילא או באופן אישי, הרי לקב"ה אין חיסרון ידיעה, וכשהוא רוצה חוק טבע כלשהוא הוא בוודאי יודע כל מה שיוולד מהחוק הזה, ורוצה בכל התוצאות, אז עדיין צריך לחדד מה המשמעות של רצון אישי או רצון דממילא.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אני עצמי מבין את הנידון באופן קצת שונה.
אין כאן נידון ב"השגחה", דהיינו עד כמה הקב"ה מתבונן ומשגיח שיתקיים רצונו בפרטים, אלא על הרצון עצמו.
יש סוברים שהקב"ה לא מתעניין בכלל באיזה צד ייפול העלה, ואחת היא לו אם ייפול על פניו או על גבו, כל זמן שאין בזה שום משמעות לשום אדם בעולם.
ויש סוברים שיש לקב"ה תכנית מדוייקת לכל פרט בעולם, והכל נכתב כבר באדם קדמון, אע"פ שאין בזה שום משמעות לבני האדם, כי לקב"ה משנה היכן ואיך יעמוד כל דבר בבריאה, וזה חלק משלמות הבריאה.
ממילא, בוודאי שכשהקב"ה חקק חוק הוא ידע כל מה שיצא ממנו, אבל לדעה הראשונה לא בגלל זה הוא חקק אותו, כי בכלל לא עניין אותו איך ייפלו העלים, אבל הדעה השנייה סוברת שהחוק תוכנן ע"פ כל התוצאות שיקרו ממנו בעתיד, כי לכולם יש משמעות.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לענין שאלת פתיחת האשכול, ולבקשתו לא לסטות (הגם שמטבע הדברים נקודות מתרחבות).
אינני נכנס להגדרות מותר - אסור, כן - לא,
אבל בניגוד ללצים שבכל דור (והם רבים רבים) שרואים במונח המקובל 'השקפה', נושא ללעוג לו - בריקנותם כי רבה,
הרי שהמנוח המקובל 'השקפה', שקבלנו מרבותינו, הוא: 'מה רצון ה' מאתנו'.
כל מהותנו בעולם היא עשיית רצון ה' ועבדות ה'. כך שהמושג הזה הוא כבד משקל מאוד וחמור מאוד.
כי אם בהלכה יש כללים מה פוסקים, בשעבוד לה' הרצועה הרבה יותר צרה מכפי שנוכל לנקוט כך או כך..
ואידך זיל גמור.
 

עמרם ישי

משתמש רשום
אני חושב, שכמו שכבר אמרו, אי"ז ענין של חומרא וקולא, אלט ענין אחר, של פשטות וקלות ההתיישבות על הלב.
למשל בשאלה כמו השגחה, השיטה שהכל מושגח יש בה משהו יותר 'חלק', בלי עקולי ופשורי, והשיטות האחרות צריכות לכל מיני דקויות פילוסופיות.
או בשאלה על הציונות, שהרבה יותר פשוט לפסול כל התגרות באומות והתחברות לרשע מאשר להתחיל לברר דקויות של עקבתא דמשיחא ומשיח בן יוסף וכו'.
באופן כללי השיטות היותר גורפות וחתוכות נעשו המקובלות.
ואולי כל זה בכלל מה שקדמוני מדברי רשי על כחא דאיסורא.
 

מבית לוי

משתמש רגיל
על ספק בהשקפה דפק החזון איש על חזהו ואמר השולחן ערוך החמישי כתוב כאן
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
במשך הדורות היו הרבה ויכוחים מהראשונים עד זמנינו בנושאי השקפה ולדוגמא האם חז"ל היו בקיאים בכל החכמות ורבנן אסותא נינהו או לא, השגחה פרטית עד כמה והאם כל עלה מושגח וכו' ובזמנינו היחס לארץ/מדינת ישראל ויש עוד הרבה דוגמאות ומשום מה כמעט תמיד נקטינן "לחומרא" מה הפשט בזה?
כפי שכבר כתב הרב @עמרם ישי, יש כאן סברא ברורה שהשיטה היותר פשוטה וחתוכה מתקבלת יותר אצל הציבור. לענ"ד יש להוסיף ע"ז כי מלבד פשיטותה של השיטה הנתפסת כיותר דתית ("מחמירה" כלשונך), היא גם שיטה יותר בטוחה, היות והיא מרחיקה את האדם מהמבוכה, הספיקות והאפשרות לטעות אחרי דעות כוזבות*. המעיין בדברי ימי עמינו יראה שעיקר התפשטות המגמה של "ספיקא דהשקפה לחומרא" אירעה בשלוש מאות השנים האחרונות. לענ"ד הסיבה לכך היא בעיקר תגובת ריאקציה למגמת ההשכלה שפשתה במרבית העם ודרדרה אותו לעברי פי פחת. ככל שהציבור החרד לדבר ה' נעשה פחות ופחות בטוח בעמדתו, בשל איומים שונים מבחוץ ובפנים, הוא הוצרך לגבש תפיסת עולם בטוחה יותר מבחינה רוחנית**.

אין בכל האמור כדי להכריע עם מי הצדק, כיון שהאמת אינה תלויה ברמת הבטיחות הרוחנית שלה, אלא בזכות עצמה היא עומדת. אבל זה הסבר למציאות הקיימת.




*לדוגמא, בסוגיית המדע וחז"ל מי שמתחיל לחלק חילוקים איפה צריך לקבל את דברי חז"ל במלואם ואיפה לא, יסתבך בשאלה למה לא נשנה הרבה הלכות המבוססות לכאורה על מציאות או על ידע שונה ממה שיש היום, וכן עד כמה שנאמר שדברי חז"ל מושפעים מתפיסות העולם של ימיהם למה לא נאמר כן גם בעניני השקפה ומחשבה, וכן ע"ז הדרך, מה שעלול להביא את האדם למבוכה גדולה ביסודות ההלכה וההשקפה, ולאפשרות לא רחוקה של תעיה אחרי דעות משובשות. הגישה האומרת שיש לקבל את כל דברי חז"ל כאמת מוחלטת שאין להרהר אחריה מעמידה את האדם באזור בטוח מחשש כפירה ומינות. כנ"ל בנושאי השגחה, אם הקב"ה אינו בהכרח משגיח על כל פרט בעולם מי אמר שכל מה שנעשה לי הוא לטובה? ובכלל אפשר שאני הקובע את גורלי ולא הקב"ה, וכו'.
**גם בהלכה, המגמה של ההחמרה שהתפשטה בעשרות השנים האחרונות בציבור החרדי (בפרט הליטאי) היא תגובה לקלות דעת הדתית ששררה בקרב הציבור הפשרן שגרסה שיש לחפש קולות ככל הניתן כדי להקל מעלינו את "משא" שמירת ההלכה. כמו כן, גם התחזקותם של קבוצות קנאיות בעשור האחרון היא תגובה להתפשטות המודרנה בשולי הציבור.

 
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולסיכום: מה שמכונה השקפה זה בגלל המשכילים ודיקדוק הלכה בזכות המזרוחניקעס וזה לא בפני עצמו בהכרח אמת/השקפת התורה ורצון השם, מעניין.
 
חלק עליון תַחתִית