פר' כי תצא. אשת יפת תואר

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מאמר מרתק. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=2807&start=60#p33199
רק כדאי להעיר, שהתיאורים שהצגת בפניהם יש לבעל דין לחלוק, מלבד שהם מקרי קיצון אבל כלפי היומיום יאמרו לך שהחוקים החברתיים משרתים את המטרה לא פחות מחוקי התורה, וביותר יטענו לך שהדוגמאות שהצגת אינם מלמדים על טיב החוקים של התורה בהשוואה לחוקי החברה, אלא על טיב 'המאמין' מול הכופר, ובעצם החוקים שווים במהותם, וכדאי לחדד את הנקודה בזה.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
מאמר מרתק. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=2807&start=60#p33199
רק כדאי להעיר, שהתיאורים שהצגת בפניהם יש לבעל דין לחלוק, מלבד שהם מקרי קיצון אבל כלפי היומיום יאמרו לך שהחוקים החברתיים משרתים את המטרה לא פחות מחוקי התורה, וביותר יטענו לך שהדוגמאות שהצגת אינם מלמדים על טיב החוקים של התורה בהשוואה לחוקי החברה, אלא על טיב 'המאמין' מול הכופר, ובעצם החוקים שווים במהותם, וכדאי לחדד את הנקודה בזה.

הדוגמאות שהצגתי, כפי שכתבתי בגוף הדברים, אינם כדי להוכיח כיצד ינהגו אלו לעומת אלו במצבי קיצון, אלא כדי להוכיח להם, שיש בתוכם כוחות שהם לא היו מודעים להם.
ומכאן להבנה כיצד פועל המנגנון, ושורש הדבר.
וכי יעלה על דעת אדם לדמיין סיטואציה בה הוא רוצח? זה רחוק מהאדם. כיון שהוא לא חי בסיטואציה שבה הוא צריך להתמודד מול דבר זה. אך יש בו כוחות אלו.
ולכן כל מערכת החוקים היא כדי להגן זה מפני זה. משא"כ מערכת חוקי התורה, היא אינה הגנה וסתם סדרי חברה מתוקנת, אלא אילוף של האדם עצמו, מול החיה שבו, הכנעתה בכל תנאי, ללא תנאי, למישהו רוחני.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מאמר מרתק. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=2807&start=60#p33199
רק כדאי להעיר, שהתיאורים שהצגת בפניהם יש לבעל דין לחלוק, מלבד שהם מקרי קיצון אבל כלפי היומיום יאמרו לך שהחוקים החברתיים משרתים את המטרה לא פחות מחוקי התורה, וביותר יטענו לך שהדוגמאות שהצגת אינם מלמדים על טיב החוקים של התורה בהשוואה לחוקי החברה, אלא על טיב 'המאמין' מול הכופר, ובעצם החוקים שווים במהותם, וכדאי לחדד את הנקודה בזה.

הדוגמאות שהצגתי, כפי שכתבתי בגוף הדברים, אינם כדי להוכיח כיצד ינהגו אלו לעומת אלו במצבי קיצון, אלא כדי להוכיח להם, שיש בתוכם כוחות שהם לא היו מודעים להם.
ומכאן להבנה כיצד פועל המנגנון, ושורש הדבר.
וכי יעלה על דעת אדם לדמיין סיטואציה בה הוא רוצח? זה רחוק מהאדם. כיון שהוא לא חי בסיטואציה שבה הוא צריך להתמודד מול דבר זה. אך יש בו כוחות אלו.
ולכן כל מערכת החוקים היא כדי להגן זה מפני זה. משא"כ מערכת חוקי התורה, היא אינה הגנה וסתם סדרי חברה מתוקנת, אלא אילוף של האדם עצמו, מול החיה שבו, הכנעתה בכל תנאי, ללא תנאי, למישהו רוחני.
ואיך אנו פותרים את השאלה בדברים אלה (שזו גם הטענה של אותם חילונים בין השאר) במה חוקי התורה מועלים יותר בהשוואה לחוקי החברה. (החוק ולא האמונה בחוק).
וד"א קראתי את כולו (ונהנתי) אבל הערתי מתיחסת לאו דוקא למקרי הקיצון אלא לשאלת החילו' שע"ז באו דבריך והבן. וצריך למצוא בזו דרך שתתישב בעיניהם.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
ואיך אנו פותרים את השאלה (שזו גם הטענה של אותם חילונים בין השאר) במה חוקי התורה מועלים יותר בהשוואה לחוקי החברה. (החוק ולא האמונה בחוק).

הנושא ששם דובר, הוא המעלה או חוסר המעלה שבשמירה על חוקי הדת, ובעיקר ההגבלות על חיי הפרט. שלא קשורות למרחב והשמירה על הסדר הציבורי.

בשביל להסביר לחילוני את מעלת המצוות, אתה צריך להעביר אותו כברת דרך ארוכה ארוכה.
כי קודם כל צריך להאמין במי שנתן אותן, וצריך להאמין שהוא נתן אותן.
(מה אכפת לאלוקים אם עישנתי סיגריה בשירותים בשבת, למי זה אכפת? אל תגיד לי שאלוקים מתעסק בשטויות האלו, :) עפרא לפומיה, אך זו שאלה די נפוצה)
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
הסבר יפה מאוד!!!
אבל בעיקר לחילונים...
החינוך כותב 'אדם נפעל כפי פעולותיו' - דהיינו חוקי העולם שמכניסים את האדם לנורמות
גם הם משפיעים על הנפש פנימה.
ולכן גם באומות העולם נצטוו על הדינים, לא רק כדי שינהגו כך, אלא גם כדי שיהיו יותר טובים בעצמיותם
נכון שהסיטואציות שהבאת אולי ישנו את כללי המשחק האנושי, אך זה לא מוכיח כי אין בחוקי האומות טוב פנימי
כי גם אנשי רוח ודת יכולים להשתנות לרעה אחרי המון שנים של טוב אלוקי
[כגון: זה ששימש כה"ג שמונים שנה ולבסוף נהפך לצדוקי, וכן אמרו חז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך
כי גם ליהודים יכול להיות ניסיון בהתנהגותם העצמית והפנימית, וחלקם יעמדו בזה וחלקם ...]
בוודאי שהנני מסכים עמך, שהתורה מעדנת ומתקנת ומשלימה את נפש אדם הרבה יותר מחוקי האומות
אך גם לנו נשאר נסיונות, וגם לאומות יש רווח פנימי מחוקיהם
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
מוחל וסולח אמר:
הקדמה לשאלתי.
מהו ההסבר להיתר אשת יפת תואר?
הרי יש לנו (תרי"ב) [וצדקו המעירים, תרי"ג] עשה ולא תעשה, ואין שום היתר לאחד מהם, (אלא כאשר מתנגשים שניים, כגון, פיקוח נפש בשבת). ומה שונה איסור זה בנקודת זמן זו שהיא מותרת?
אלא, למדנו שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור.
כלומר, וכי חסרים דחפים באדם, ולמרות זאת הוא נדרש לעמוד בהם? ישנם לפעמים נסיונות עצומים, ועדיין לא הותר הדבר.
אלא, שכאן גילתה התורה שאין דרך לעמוד מול התאווה, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו.
וממילא איננו נדרשים, להתמודד, אלא, התורה מתירה זאת. כמובן לפי ההגבלות שהטילה.

[highlight=yellow]ושאלתי[/highlight], (אני מדגיש, למען לא יטעו בדברי) מה יש באשת יפת תואר במלחמה, שאין דרך לעמוד מול היצר?
מהו ההסבר או ההבנה לכזה תוקף של היצר?
האור החיים הקדוש מסביר את הדברים בטוב טעם.
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
שלום וברכה
חיפשתי בפורום אודות סוגיית אשת יפת תואר, בעקבות מחשבות שעלו בי, בקריאת הפרשה לפני כמה שבועות, ומצאתי את האשכול הזה.
הייתי מחלק את הנושא למספר בעיות שונות, שיש בהיתר של "יפת תואר".
1. גוייה
2. אשת איש
3. אונס

דהיינו לפי פשוטו, בלימוד הפסוקים נראה שהתורה התירה לקחת לאשה את האשת יפת תואר.
למרות שהיא גויה, למרות שהיא נשואה, ולמרות שזה בניגוד מוחלט לרצונה.

מפשטות הפסוקים נראה אולי שהתורה באה לאסור על בעילתה באונס בשעת המלחמה.
או על בעילה חד פעמית. אלא התורה אומרת שאם אתה רוצה בה, עליך לשאת אותה לך לאשה, וזה רק אחרי תהליך של חודש שהיא תהיה אצלך בבית, ותוכל להתאבל על משפחתה שהשאירה מאחור וכו.
האם התורה באה כאן להתיר משהו שהיה פשוט שאסור.
או שההיפך, התורה באה לאסור משהו שהיה מקובל להתיר.
או אולי שניהם בחדא מחתא..?
 

אלמוני

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אם שייך לבוא ולדון ולהשוות ככל יכלתנו מדעתנו, דאולי פשט לחוד ודרך הקבלה לחוד, ונתבאר במ"א
ויעוי' עוד שו"ת שבט הלוי ח"א סי' ב.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
לגבי מה שדובר באשכול בענין תורה קדמה לבריאה, יש לציין את מה שכ'
המבי"ט בבית אלוקים פס"ד, שהכוונה רק לעשרת הדברות.

ומדבריו שם יש ללמוד גם שגם עשרת הדברות אין הכוונה כלשונם שלפנינו,
שהרי טענתו שם שלא יתכן שנכתבו כבר אז דברים שטרם קרו בלשון עבר, עי"ש.
והרי בעשרת הדברות כתוב 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' ועוד, ועכ"ר דלשיטתו
גם עשרת הדברות שקדמו לבריאה אלפיים שנה, הכוונה לתוכנם ושורשם, ולא
ללשון שלפנינו, (ואולי בלשון אחרת, כפי שמשמע מדברי רש"י שהביא הרב @דרומאי
מרש"י שמדובר על הכתב).

בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק סד
והרי להקל מעט משא ספק זה הארוך בכמה אמירות שנכתבו בתורה קודם הוייתם ושהם דברי חול, גם הסיפורים שנכתבו בתורה מה שלא היה ולא נברא עדיין, הוא דבר מתמיה, ולזה אומר כי מה שהוא מקובל אצלנו כי התורה קדמה לעולם אלפים שנה, זהו עשרת הדברים שניתנו למשה בסיני ביום מתן תורה, כי הם הנקראים תורה סתם וכו'.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעוןהצדיק אמר:
שלום וברכה
חיפשתי בפורום אודות סוגיית אשת יפת תואר, בעקבות מחשבות שעלו בי, בקריאת הפרשה לפני כמה שבועות, ומצאתי את האשכול הזה.
הייתי מחלק את הנושא למספר בעיות שונות, שיש בהיתר של "יפת תואר".
1. גוייה
2. אשת איש
3. אונס

דהיינו לפי פשוטו, בלימוד הפסוקים נראה שהתורה התירה לקחת לאשה את האשת יפת תואר.
למרות שהיא גויה, למרות שהיא נשואה, ולמרות שזה בניגוד מוחלט לרצונה.

מפשטות הפסוקים נראה אולי שהתורה באה לאסור על בעילתה באונס בשעת המלחמה.
או על בעילה חד פעמית. אלא התורה אומרת שאם אתה רוצה בה, עליך לשאת אותה לך לאשה, וזה רק אחרי תהליך של חודש שהיא תהיה אצלך בבית, ותוכל להתאבל על משפחתה שהשאירה מאחור וכו.
האם התורה באה כאן להתיר משהו שהיה פשוט שאסור.
או שההיפך, התורה באה לאסור משהו שהיה מקובל להתיר.
או אולי שניהם בחדא מחתא..?

לגבי מה שהדגשתי בדבריך
אני חושב שהסטטוס של יפת התואר קצת שונה.
בשלב זה של המלחמה, היא כבר ככל הנראה כבר לא אשת איש, היא כנראה אלמנה.
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
שמעוןהצדיק אמר:
שלום וברכה
חיפשתי בפורום אודות סוגיית אשת יפת תואר, בעקבות מחשבות שעלו בי, בקריאת הפרשה לפני כמה שבועות, ומצאתי את האשכול הזה.
הייתי מחלק את הנושא למספר בעיות שונות, שיש בהיתר של "יפת תואר".
1. גוייה
2. אשת איש
3. אונס

דהיינו לפי פשוטו, בלימוד הפסוקים נראה שהתורה התירה לקחת לאשה את האשת יפת תואר.
למרות שהיא גויה, למרות שהיא נשואה, ולמרות שזה בניגוד מוחלט לרצונה.

מפשטות הפסוקים נראה אולי שהתורה באה לאסור על בעילתה באונס בשעת המלחמה.
או על בעילה חד פעמית. אלא התורה אומרת שאם אתה רוצה בה, עליך לשאת אותה לך לאשה, וזה רק אחרי תהליך של חודש שהיא תהיה אצלך בבית, ותוכל להתאבל על משפחתה שהשאירה מאחור וכו.
האם התורה באה כאן להתיר משהו שהיה פשוט שאסור.
או שההיפך, התורה באה לאסור משהו שהיה מקובל להתיר.
או אולי שניהם בחדא מחתא..?

לגבי מה שהדגשתי בדבריך
אני חושב שהסטטוס של יפת התואר קצת שונה.
בשלב זה של המלחמה, היא כבר ככל הנראה כבר לא אשת איש, היא כנראה אלמנה.

התורה כותבת משפט אחד : "ושבית שביו"
לא כתוב שצריך בדיקה לראות אם בעלה בחיים או לא.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
מוחל וסולח אמר:
שמעוןהצדיק אמר:
שלום וברכה
חיפשתי בפורום אודות סוגיית אשת יפת תואר, בעקבות מחשבות שעלו בי, בקריאת הפרשה לפני כמה שבועות, ומצאתי את האשכול הזה.
הייתי מחלק את הנושא למספר בעיות שונות, שיש בהיתר של "יפת תואר".
1. גוייה
2. אשת איש
3. אונס

דהיינו לפי פשוטו, בלימוד הפסוקים נראה שהתורה התירה לקחת לאשה את האשת יפת תואר.
למרות שהיא גויה, למרות שהיא נשואה, ולמרות שזה בניגוד מוחלט לרצונה.

מפשטות הפסוקים נראה אולי שהתורה באה לאסור על בעילתה באונס בשעת המלחמה.
או על בעילה חד פעמית. אלא התורה אומרת שאם אתה רוצה בה, עליך לשאת אותה לך לאשה, וזה רק אחרי תהליך של חודש שהיא תהיה אצלך בבית, ותוכל להתאבל על משפחתה שהשאירה מאחור וכו.
האם התורה באה כאן להתיר משהו שהיה פשוט שאסור.
או שההיפך, התורה באה לאסור משהו שהיה מקובל להתיר.
או אולי שניהם בחדא מחתא..?

לגבי מה שהדגשתי בדבריך
אני חושב שהסטטוס של יפת התואר קצת שונה.
בשלב זה של המלחמה, היא כבר ככל הנראה כבר לא אשת איש, היא כנראה אלמנה.

התורה כותבת משפט אחד : "ושבית שביו"
לא כתוב שצריך בדיקה לראות אם בעלה בחיים או לא.


חז"ל דרשו אשת ואפי' א"א
 
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
שמעוןהצדיק אמר:
מוחל וסולח אמר:
לגבי מה שהדגשתי בדבריך
אני חושב שהסטטוס של יפת התואר קצת שונה.
בשלב זה של המלחמה, היא כבר ככל הנראה כבר לא אשת איש, היא כנראה אלמנה.

התורה כותבת משפט אחד : "ושבית שביו"
לא כתוב שצריך בדיקה לראות אם בעלה בחיים או לא.


חז"ל דרשו אשת ואפי' א"א
 

נכון,
אבל רציתי להדגיש שזה מוכח גם מפשטות הפרשה.
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
שלום וברכה
חיפשתי בפורום אודות סוגיית אשת יפת תואר, בעקבות מחשבות שעלו בי, בקריאת הפרשה לפני כמה שבועות, ומצאתי את האשכול הזה.
הייתי מחלק את הנושא למספר בעיות שונות, שיש בהיתר של "יפת תואר".
1. גוייה
2. אשת איש
3. אונס

דהיינו לפי פשוטו, בלימוד הפסוקים נראה שהתורה התירה לקחת לאשה את האשת יפת תואר.
למרות שהיא גויה, למרות שהיא נשואה, ולמרות שזה בניגוד מוחלט לרצונה.

מפשטות הפסוקים נראה אולי שהתורה באה לאסור על בעילתה באונס בשעת המלחמה.
או על בעילה חד פעמית. אלא התורה אומרת שאם אתה רוצה בה, עליך לשאת אותה לך לאשה, וזה רק אחרי תהליך של חודש שהיא תהיה אצלך בבית, ותוכל להתאבל על משפחתה שהשאירה מאחור וכו.
האם התורה באה כאן להתיר משהו שהיה פשוט שאסור.
או שההיפך, התורה באה לאסור משהו שהיה מקובל להתיר.
או אולי שניהם בחדא מחתא..?

אני חושב עכשיו שבאמת מה שאני לא מסוגל להבין
זה איך התורה התירה "אונס"
ולא חד פעמי, אלא להכריח אשה לגור איתך כל החיים?
רק בגלל שהיא גרה בארץ שנלחמו איתה?

את איסור "לא תתחתן בם" הפה שאסר הוא הפה שהתיר
ואת איסור אשת איש, חז"ל דורשים בכל מקרה שאצל גויים אין זה נישואים ואין בהם ממזרות כי בשר חמורים בשרם.
אבל איך התורה התירה את האכזריות שבדבר?
 

חידוד

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
שמעוןהצדיק אמר:
שלום וברכה
חיפשתי בפורום אודות סוגיית אשת יפת תואר, בעקבות מחשבות שעלו בי, בקריאת הפרשה לפני כמה שבועות, ומצאתי את האשכול הזה.
הייתי מחלק את הנושא למספר בעיות שונות, שיש בהיתר של "יפת תואר".
1. גוייה
2. אשת איש
3. אונס

דהיינו לפי פשוטו, בלימוד הפסוקים נראה שהתורה התירה לקחת לאשה את האשת יפת תואר.
למרות שהיא גויה, למרות שהיא נשואה, ולמרות שזה בניגוד מוחלט לרצונה.

מפשטות הפסוקים נראה אולי שהתורה באה לאסור על בעילתה באונס בשעת המלחמה.
או על בעילה חד פעמית. אלא התורה אומרת שאם אתה רוצה בה, עליך לשאת אותה לך לאשה, וזה רק אחרי תהליך של חודש שהיא תהיה אצלך בבית, ותוכל להתאבל על משפחתה שהשאירה מאחור וכו.
האם התורה באה כאן להתיר משהו שהיה פשוט שאסור.
או שההיפך, התורה באה לאסור משהו שהיה מקובל להתיר.
או אולי שניהם בחדא מחתא..?

אני חושב עכשיו שבאמת מה שאני לא מסוגל להבין
זה איך התורה התירה "אונס"
ולא חד פעמי, אלא להכריח אשה לגור איתך כל החיים?
רק בגלל שהיא גרה בארץ שנלחמו איתה?

את איסור "לא תתחתן בם" הפה שאסר הוא הפה שהתיר
ואת איסור אשת איש, חז"ל דורשים בכל מקרה שאצל גויים אין זה נישואים ואין בהם ממזרות כי בשר חמורים בשרם.
אבל איך התורה התירה את האכזריות שבדבר?
אם הוא היה לוקח אותה לשפחה היה לה יותר טוב ?
וזה הרי מותר לכתחילה בלי היתר מיוחד של כנגד יצר הרע אז אם קשה לך צריך להיות קשה לך היתר העבדות ולא היתר יפת תואר.

ולעצם הענין לפני ששואלים איך התורה התירה אולי כדאי לשאול איך הוא בדיוק חשב להתחתן עם אשה בכזו צורה איזה חיים הוא חשב שיהיה לו עם אשה ששונאת אותו ומסתכלת עליו בתור אדם שאמלל לה את החיים ומאוס עליה
בשאלות כאלה צריך לנסות להכנס קצת לראש של תרבויות אחרות למשל האם נראה לך שהבעל הגוי שלה היה מישהו שהיא בחרה בו בכלל או מי שאבא שלה החליט משיקוליו הוא ?
בעולם כזה מוסד הנישואין הוא לא בדיוק מה שאנחנו מכירים וקשר אמיתי שאומנם בהחלט היה יכול להיות קיים בד"כ לא נבנה מתוך תחושה של האשה שזה מה שהיא רצתה.
כמובן שהתורה לא משתנה לפי התרבות אבל כשמבינים שבטבע העולם הדבר הזה לא מוכרח להיות אכזריות כמו שהוא נתפס אצלנו במחשבה ראשונה אז בהחלט יתכן שהתורה מתירה באופן עקרוני אבל אם יש נסיבות מיוחדות שבהם האכזריות גדולה במיוחד אז מי שעושה כן הוא מושחת ובעל מדות רעות ומה לעשות שבימינו שהעולם השתנה קשה למצוא את ההיכי תמצי המקורית שעליה דברה התורה.
כל זה כהצעה למי שלא מסוגל להשלים עם הרעיון שהתורה התירה כזו אכזריות ולעצם הענין אם יתכן שהאמת שמדת המוסר שלנו לקויה כי אנו מושפעים מהתרבות המערבית ולכן אנו לא מבינים לא באתי לדון.
 
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
חידוד אמר:
וזה הרי מותר לכתחילה בלי היתר מיוחד של כנגד יצר הרע אז אם קשה לך צריך להיות קשה לך היתר העבדות ולא היתר יפת תואר.

איפה התורה התירה לקחת שפחה בעל כרחה?
כוונתך אם אביה מוכר אותה?

חידוד אמר:
כל זה כהצעה למי שלא מסוגל להשלים עם הרעיון שהתורה התירה כזו אכזריות ולעצם הענין אם יתכן שהאמת שמדת המוסר שלנו לקויה כי אנו מושפעים מהתרבות המערבית ולכן אנו לא מבינים לא באתי לדון.

מידת המוסר שלנו לקויה, שאנחנו יותר מידי רחמנים, ולא מסוגלים להבין אכזריות???
 

אין חכמה

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
איפה התורה התירה לקחת שפחה בעל כרחה?
כוונתך אם אביה מוכר אותה?
והיה אם שלום תענך וכו' והיה העם הנמצא בה למס ועבדוך
ואם לא שלום תענך וכו' רק הנשים וכו' תבוז לך
 

אין חכמה

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
מידת המוסר שלנו לקויה, שאנחנו יותר מידי רחמנים, ולא מסוגלים להבין אכזריות???
כן 
המרחם על אכזרים סופו וכו'
שייך עיוות לשני הכיוונים
 

חידוד

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
חידוד אמר:
וזה הרי מותר לכתחילה בלי היתר מיוחד של כנגד יצר הרע אז אם קשה לך צריך להיות קשה לך היתר העבדות ולא היתר יפת תואר.

1.איפה התורה התירה לקחת שפחה בעל כרחה?
כוונתך אם אביה מוכר אותה?
חידוד אמר:
כל זה כהצעה למי שלא מסוגל להשלים עם הרעיון שהתורה התירה כזו אכזריות ולעצם הענין אם יתכן שהאמת שמדת המוסר שלנו לקויה כי אנו מושפעים מהתרבות המערבית ולכן אנו לא מבינים לא באתי לדון.

2.מידת המוסר שלנו לקויה, שאנחנו יותר מידי רחמנים, ולא מסוגלים להבין אכזריות???
1. מה פירוש איפה ? במלחמה !
   מה אתה חושב עשו עם שבויים ושבויות במלחמה לקחו לעבדים ולשפחות.
   ואם בכל זאת תרצה אז כן מי שאבא שלה מכר אותה.
   אבל למען האמת גם מי שנולד כעבד תחשוב שניה אם זה מתקבל על דעתך שאתה למשל היית עבד נרצע שעובד בפרך כל ימיך רק כי אבא שלך החליט למכור את     עצמו לעבד.
   אבל שוב אם זה לא טוב אז תחשוב על אבא שמכר את בנו או בתו הקטנים.

2.לא כתבתי שזה כך אבל הבנתי שזה נושא שיהיו בו דעות שונות בין אנשים ואכן התוכחו איתך על זה, ולא באתי בדברי לדון בנושא זה כלל.
 
 
חלק עליון תַחתִית