גוזרים חיים טובים- מה המקור?

[סבא]

התקשרתי כעת לקופת העיר לתרום לקראת פורים, ובפתיח מושמעת הקלטה שגדולי הדור עומדים לגזור על התורמים לקרן אלמנות חיים טובים.
על פניו זה נשמע מוזר, האם זה מקובל בימינו, האם יש ביננו גדולים כחוני המעגל, שיכולים לדבר בשפה זו?
אני נזכר שפעם בלייקווד הושיבו בי"ד וגזרו על חשוך בנים שיפקד בזש"ק והגרמ"פ כעס על זה מאוד, אך אולי התם לא היה מדובר בתלמידי חכמים גדולים מספיק, ולכן כעס, סוף דבר איני יודע ומבין בזה, ומבקש לשמוע דעות מי שמבין בזה או שמע ממי שמבין בזה.
גם מפורסם המעשה שהגרי"מ חרל"פ ביקש מהרי"ז שיגזור על משיח שיבוא, וענה לו שהוא רוצה לקיים גזירות ה' ולא להיפך.
אולי בעיתונים היומיים התבאר עניין זה, אך אני בעיקרון איני קורא שום עיתון יומי [גם לא שבועי], די לי בביטול תורה שנגרם ע"י האינטרנט [אף שגם שם חסומים לי כל אתרי החדשות] ואיני זקוק למקור נוסף של ביטול הזמן.
מי שקרא ויודע ביאור הדבר, אנא יבאר לי העניין.

[יהודי]

לא ברור שיש לדקדק בדברי קופות הצדקה, ראה שעה תשיעית וכו', העיקר שתתרום וכמה שיותר.

[הפקדתי שומרים]

התקשרתי כעת לקופת העיר לתרום לקראת פורים, ובפתיח מושמעת הקלטה שגדולי הדור עומדים לגזור על התורמים לקרן אלמנות חיים טובים.
על פניו זה נשמע מוזר, האם זה מקובל בימינו, האם יש ביננו גדולים כחוני המעגל, שיכולים לדבר בשפה זו?
אני נזכר שפעם בלייקווד הושיבו בי"ד וגזרו על חשוך בנים שיפקד בזש"ק והגרמ"פ כעס על זה מאוד, אך אולי התם לא היה מדובר בתלמידי חכמים גדולים מספיק, ולכן כעס, סוף דבר איני יודע ומבין בזה, ומבקש לשמוע דעות מי שמבין בזה או שמע ממי שמבין בזה.
גם מפורסם המעשה שהגרי"מ חרל"פ ביקש מהרי"ז שיגזור על משיח שיבוא, וענה לו שהוא רוצה לקיים גזירות ה' ולא להיפך.
אולי בעיתונים היומיים התבאר עניין זה, אך אני בעיקרון איני קורא שום עיתון יומי [גם לא שבועי], די לי בביטול תורה שנגרם ע"י האינטרנט [אף שגם שם חסומים לי כל אתרי החדשות] ואיני זקוק למקור נוסף של ביטול הזמן.
מי שקרא ויודע ביאור הדבר, אנא יבאר לי העניין.

עצם המושג צדיק גוזר והקב"ה מקיים אין חולק בזה, ולזה גם אין צריך להיות בדווקא חוני המעגל, ולמרות זאת בכל המקרים שהוצגו, גזרו על דברים של כאן ועכשיו, אם זה על חשוכי בנים, ואם זה על משיח, זאת אומרת, אם לא ייתקיים הדבר הרי שיש בזה משום זילותא של כח התורה וחכמיה, ומשום כך גם הזעם של הגרמ"פ, ודחיית הרי"ז.
אבל לגזור על חיים טובים, מושג מופשט משהו לא קונקרטי ולא מחייב בסגנון של כאן ועכשיו, חשש לזילותא אין כאן (שכן שום אדם שמעניק תרומה לקופת העיר, לא מצפה שכל החיים יסתדרו לו על הצד הטוב ביותר, אלא מה, זה איזשהו תוספת ברכה וס"ד, ובכל דבר טוב שיקרה לו בזמן הסמוך ייתכן וייתלה בהענקת התרומה)

[הפקדתי שומרים]

לא ברור שיש לדקדק בדברי קופות הצדקה, ראה שעה תשיעית וכו', העיקר שתתרום וכמה שיותר.

יש הבדל בין גימיק לבין החצנה קרי הבלטה.
גימיק בהקשר של מסחר ושיווק, זה לתפוס תכונה של מוצר המבליטה אותו לעומת מתחריו ואינה רלוונטית למוצר או לתוכן.
החצנה, פירושה להבליט דבר גם אם הוא רלוונטי.
"שעה תשעית" גימיק זה לא. אולי החצנה, שכן עשרות סגולות משוטטות בעולם, לתפוס סגולה פנטסטית עם שעה מדויקת עד השניה, זה מושך את האנשים, והרבה..
אבל כל שיש לזה מקור, דבר רע אין בזה. דבר טוב אולי.
מועתק כאן המקורות-
מקור הסגולה הוא בספר 'ברית מנוחה', ספר קדמון המוזכר על ידי רבי חיים ויטאל: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית שנה מובחרת, החודש התשיעי הוא חודש טוב מן הטובים וחודש רצון, ויום התשיעי לחודש המובחר שבכל החודש, ושנה תשיעית של יום שעה טובה ומובחרת משעות היום – והיא מוכנה מאוד להצלחה, צינור לכל השפע".
הרמב"ן הזכיר גם הוא את הסגולה: "השעה התשיעית היא שעת ששון ושמחה, היא שעת המנחה. ודע כי השנה התשיעית ליובל היא השנה המובחרת, וחודש התשיעי הוא החודש הטוב והרצון, ויום התשיעי לחודש מובחר מכל ימי החודש, ושעה התשיעית מובחרת מכל השעות".

אם עכשיו אני מצפה בכליון עינים לשנה התשיעית וכו' זה לא אמרתי, אם אני יזלזל גם לא, לא..

[יהודי]

לא זלזלתי ח"ו, רק אמרתי שאין לדקדק בדבריהם.

[חמד ילד]

שמעתי לפני כמה שנים מאחד שטען שמדין 'כופין על הצדקה' מותר לשקר כדי שיתרמו ולכן שיקר בשביל הקופה שלו שיש לו תורם שמכפיל את התרומות. והמשכיל יקיש לכל כיוצא בזה......

[רמתים צופים]

שמעתי לפני כמה שנים מאחד שטען שמדין 'כופין על הצדקה' מותר לשקר כדי שיתרמו ולכן שיקר בשביל הקופה שלו שיש לו תורם שמכפיל את התרומות. והמשכיל יקיש לכל כיוצא בזה......

אולי מותר לשקר, אבל אסור לבלבל את המוח לאנשים, אסור להכניס רדידות בציבור, ואסור להלעיט את הציבור עם שטויות.

[אלימלך]

עצם המושג צדיק גוזר והקב"ה מקיים אין חולק בזה

לא על כל דבר זה נאמר, ולעיתים יש בזה משום יוהרא או חוצפא כלפי שמיא. החסידים מספרים שפעם הבעש"ט גזר על חשוך בנים שיולד לו בן ובגלל זה איבד חלקו לעולם הבא.
כמו כן מה להם להתערב בהנהגת ה', אולי אותו אחד יאלץ לחזור שוב בגלגול וכו'. מסופר על שני צדיקים שדיברו ביניהם מה היו עושים אם ה' היה נותן להם את ההנהגה, אמר אחד מהם אילו ההנהגה היתה בידי הייתי משפיע להם ישראל כל טוב ברוחניות וגשמיות, נענה השני [כמדומה ר' לוי יצחק מברדיטשוב] אילו ההנהגה היתה בידי הייתי עושה בדיוק כמו ההנהגה עתה כי אין טובה כהנהגת הקב"ה.

[הפקדתי שומרים]

עצם המושג צדיק גוזר והקב"ה מקיים אין חולק בזה

לא על כל דבר זה נאמר, ולעיתים יש בזה משום יוהרא או חוצפא כלפי שמיא. החסידים מספרים שפעם הבעש"ט גזר על חשוך בנים שיולד לו בן ובגלל זה איבד חלקו לעולם הבא.
כמו כן מה להם להתערב בהנהגת ה', אולי אותו אחד יאלץ לחזור שוב בגלגול וכו'. מסופר על שני צדיקים שדיברו ביניהם מה היו עושים אם ה' היה נותן להם את ההנהגה, אמר אחד מהם אילו ההנהגה היתה בידי הייתי משפיע להם ישראל כל טוב ברוחניות וגשמיות, נענה השני [כמדומה ר' לוי יצחק מברדיטשוב] אילו ההנהגה היתה בידי הייתי עושה בדיוק כמו ההנהגה עתה כי אין טובה כהנהגת הקב"ה.

בוא נתבונן על מה הויכוח.
אני מציג לך דין צדיק גוזר הבא בצורת ביטוי בעשרות אם לא מאות סיפורים בש"ס ז"א גמרא ז"א תלמוד בבלי.., וכבודו מביא לי סיפורים (מהחלק הלא מוסמך. חלילה לא כל סיפורי החסידים וברור) וגלגולים לא חלילה בזלזול, אבל עדיין יש גמרא ויש הלכה ואח"כ אולי סיפורים נחמדים שעל דרך כלל הגירסאות בהם רבות ובצוק העיתים נופלות בהם טעויות רבות. עיין ערך הסטייפלער על חלק מהסיפורים מסוג זה והרב'ה מסאטמר. קח לדוגמא את סוגית יסורין בברכות כמדומני דף ה: שם מוזכר על ר"י ור"א ושאר אמוראים שגזרו על האמורא חבירהם שיתרפא במיטת חוליו, ואם תעיין שם טוב, שם מדובר ביסורים של אהבה ולא של שנאה עיין שם בסוגיא טוב. ומ"מ אמרו אותם אמוראים לא הן ולא שכרן.
דבר נוסף וחשוב, תפילת צדיק לדוגמא על חשוך בנים, איננה התערבות בהנהגה של השם, שהרי מנין לך שהקב"ה גזר עליו שכל חייו לא יזכה לבנים, אלא מה כרגע זה המצב, אבל תמיד אפשר לשנות ע"י תפילה, כמו שלא תאמר שאותו חשוך בנים אין לו להתפלל ע"ז שאל"כ נמצא הוא מתערב בהנהגת הקב"ה.
ומש"כ לא על כל דבר זה נאמר וכו' וכו'..
אז על מה זה כן נאמר, צריך להיות דוקא צדיק בעל רוה"ק בשביל לדעת מתי כלל זה נאמר או לא..אני מכיר גמרות שם מוזכר שלא טוב לו לאדם שמשתנים בשבילו דרכי הטבע, ומאידך חשוך בנים שיזכה לפרי בטן, אין זה שינוי בדרך הטבע, אולי להיפך מה שאין לו זה שינוי מדרך הטבע...אלא מה צריך להזהר כמו שהזכיר מריה קשישא דאשכול, בשם הגרמ"פ, וכמו שהסברנו נימוקו של הגרמ"פ ייתכן, שלגזור על דברים של כאן ועכשיו בדורנו יש בזה חשש של זלזול בכבוד התורה עיין בהערה למעלה.
עכשיו אם נקח את הסיפור שהבאת על אותו חשוך בנים שהבעש"ט גזר שיפקד בבנים, ובכך איבד אותו חשוך בנים (מסתמא אליו אתה מתכיון ולא חלילה למרנא הבעש"ט) את חלקו לעוה"ב, אתה באמת חושב שזה סיפור שקרה מתי שהוא..
הרי מצינו בש"ס עשרות מקומות על אדם שמאבד את חלקו לעוה"ב, אבל על אדם מסכן שביקש ברכה מצדיק בשביל להפקד בבנים בש"ס בהוצאת וילנא עדין לא מוזכר דבר שכזה. ויותר מכך וכי הבעש"ט חלילה בברכתו גרם לאותו האיש להפסיד את חלקו לעוה"ב, הוא לא יודע שאם יולד לאותו האיש בנים הוא יפסיד את חלקו..ואם תאמר שאת זה לא ידע, איך ידעו אותם חסידים לספר שהאיש הפסיד על כרחך ששמעו כך מהבעש"ט, וא"כ מאי קסבר מעיקרא לברכו..מה אז לא ידע אח"ז נודע לו מוזר משהו+..והסיפור שהזכרת עם כמדומה הרב מברדיטשוב, סיפור נפלא ונכון אבל אין לו ענין אם דברינו, כאן אנו לא עוסקים בשינוי הנהגה של עולם ומולאו..ופשוט..
ואני מביא לך ציטוט מספר חסידים בר סמכא, ראה מה שהוא כותב, ולדבריך הבעש"ט חלילה לא למד תורה לשמה הס מלהזכיר, שהרי כותב "הנהגות צדיקים" שכל שלומד לשמה לא זאת בלבד שכל שגוזר הקב"ה מקיים אלא גם להיפך מה שהקב"ה גוזר הצדיק מבטל..מובן מאליו שאם הצדיק ביטל לא ינזק אותו האדם, שאל"כ מה תועלת באותו ברכה..
ספר הנהגות צדיקים - כללים מרבי אליעזר צבי מקאמרנא
קל. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ואלו הן שכל העולם כולו כדאי לו לבדו בסוד צדיק יסוד עולם כולו. נקרא ריע אהוב, אוהב את המקום. אוהב את הבריות לפי שרואה תמיד שהם טובים ממנו ביותר. משמח את הבריות שבזכות תורתו ניצולין מכל נזק והיזק ומכשול והם זוכים שהשפע יורד להם על ידיו. ומלבשתו לעצמו ולאחרים ענוה אמיתיות ויראת השי"ת. ומכשרתו להיות בכל עת יותר צדיק וחסיד וישר ונאמן. וע"י עשיותיו הישרים ירחיק את כל העולם מן החטא ומקרב לכל העולם לידי זכות בכח שלו הוא מכריע את כל העולם לכף זכות. ונהנין ממנו כל המלאכי"ם ושרפי"ם ואופני"ם וחיו"ת הקודש וב"ד של מעלה עצה ותושיה בינ"ה וגבור"ה האיך להתנהג את ישראל הקדושים שיהו להם זש"ק חיים ארוכים רפואה שלימה מזונא רויחא. ונותנים לו מלכות להיות ראש ישראל וממשלה למעלה צדיק מושל ביראת אלקים הוא גוזר והקב"ה מקיים הקב"ה גוזר והוא מבטל.
כדאי לשים לב להדגש האחרון!

על סיפורים אלו יש אמרה, לפיה, "מי שמאמין כי כל הסיפורים קרו כפי שהם מסופרים - הוא פתי, אך מי שלא מאמין כי יכלו לקרות - הוא כופר". ציטוט.
נוסיף רק, מי שמאמין לסיפורים שקרו או שיכולים לקרות בניגוד לדברי חז"ל עושה עוול לצדיקי האמת.

[סבא]

עכשיו אם נקח את הסיפור שהבאת על אותו חשוך בנים שהבעש"ט גזר שיפקד בבנים, ובכך איבד אותו חשוך בנים (מסתמא אליו אתה מתכיון ולא חלילה למרנא הבעש"ט) את חלקו לעוה"ב, אתה באמת חושב שזה סיפור שקרה מתי שהוא..

במקרה זה טעית ידידי החשוב, המעשה הוא שהבעש"ט אכן איבד את עולם הבא, כמו שכותב הרב זוין בספרו ספורי צדיקים בשם הרבי מוילדניק. [הרב זוין כידוע היה ת"ח מופלג, ואינו חשוד בהמצאות].
וכי תאמר מהיכן מכיר אני סיפורי חסידים, כי הלא לא צריך להיות בלש גדול, כדי להבין שאני ליטאי [לא עליך...]
התשובה נעוצה בטעות גדולה שלך ושל אחרים, אתה מכנה אותי כבל פעם "בקי", וזו טעות, פשוט למדתי לחפש באוצר החכמה ופרויקט השו"ת [וכידוע מה שאומרים שעם הארץ אימת שבת עליו כי אז אסור להשתמש במחשב...]
ואף שאיני משתמש כאן בשמי והכבוד שאני מקבל, הוא על שם וירטואלי, מ"מ, חוששני שיש בזה גניבת דעת, ולכן מחוייב אני להודיע דבר זה.
המקור למי שרוצה לעיין- סיפורי חסידים מועדים עמוד 298

[הפקדתי שומרים]

עצם המושג צדיק גוזר והקב"ה מקיים אין חולק בזה

לא על כל דבר זה נאמר, ולעיתים יש בזה משום יוהרא או חוצפא כלפי שמיא. החסידים מספרים שפעם הבעש"ט גזר על חשוך בנים שיולד לו בן ובגלל זה איבד חלקו לעולם הבא.
כמו כן מה להם להתערב בהנהגת ה', אולי אותו אחד יאלץ לחזור שוב בגלגול וכו'. מסופר על שני צדיקים שדיברו ביניהם מה היו עושים אם ה' היה נותן להם את ההנהגה, אמר אחד מהם אילו ההנהגה היתה בידי הייתי משפיע להם ישראל כל טוב ברוחניות וגשמיות, נענה השני [כמדומה ר' לוי יצחק מברדיטשוב] אילו ההנהגה היתה בידי הייתי עושה בדיוק כמו ההנהגה עתה כי אין טובה כהנהגת הקב"ה.

בוא נתבונן על מה הויכוח.
אני מציג לך דין צדיק גוזר הבא בצורת ביטוי בעשרות אם לא מאות סיפורים בש"ס ז"א גמרא ז"א תלמוד בבלי.., וכבודו מביא לי סיפורים (מהחלק הלא מוסמך. חלילה לא כל סיפורי החסידים וברור) וגלגולים לא חלילה בזלזול, אבל עדיין יש גמרא ויש הלכה ואח"כ אולי סיפורים נחמדים שעל דרך כלל הגירסאות בהם רבות ובצוק העיתים נופלות בהם טעויות רבות. עיין ערך הסטייפלער על חלק מהסיפורים מסוג זה והרב'ה מסאטמר. קח לדוגמא את סוגית יסורין בברכות כמדומני דף ה: שם מוזכר על ר"י ור"א ושאר אמוראים שגזרו על האמורא חבירהם שיתרפא במיטת חוליו, ואם תעיין שם טוב, שם מדובר ביסורים של אהבה ולא של שנאה עיין שם בסוגיא טוב. ומ"מ אמרו אותם אמוראים לא הן ולא שכרן.
דבר נוסף וחשוב, תפילת צדיק לדוגמא על חשוך בנים, איננה התערבות בהנהגה של השם, שהרי מנין לך שהקב"ה גזר עליו שכל חייו לא יזכה לבנים, אלא מה כרגע זה המצב, אבל תמיד אפשר לשנות ע"י תפילה, כמו שלא תאמר שאותו חשוך בנים אין לו להתפלל ע"ז שאל"כ נמצא הוא מתערב בהנהגת הקב"ה.
ומש"כ לא על כל דבר זה נאמר וכו' וכו'..
אז על מה זה כן נאמר, צריך להיות דוקא צדיק בעל רוה"ק בשביל לדעת מתי כלל זה נאמר או לא..אני מכיר גמרות שם מוזכר שלא טוב לו לאדם שמשתנים בשבילו דרכי הטבע, ומאידך חשוך בנים שיזכה לפרי בטן, אין זה שינוי בדרך הטבע, אולי להיפך מה שאין לו זה שינוי מדרך הטבע...אלא מה צריך להזהר כמו שהזכיר מריה קשישא דאשכול, בשם הגרמ"פ, וכמו שהסברנו נימוקו של הגרמ"פ ייתכן, שלגזור על דברים של כאן ועכשיו בדורנו יש בזה חשש של זלזול בכבוד התורה עיין בהערה למעלה.
עכשיו אם נקח את הסיפור שהבאת על אותו חשוך בנים שהבעש"ט גזר שיפקד בבנים, ובכך איבד אותו חשוך בנים (מסתמא אליו אתה מתכיון ולא חלילה למרנא הבעש"ט) את חלקו לעוה"ב, אתה באמת חושב שזה סיפור שקרה מתי שהוא..
הרי מצינו בש"ס עשרות מקומות על אדם שמאבד את חלקו לעוה"ב, אבל על אדם מסכן שביקש ברכה מצדיק בשביל להפקד בבנים בש"ס בהוצאת וילנא עדין לא מוזכר דבר שכזה. ויותר מכך וכי הבעש"ט חלילה בברכתו גרם לאותו האיש להפסיד את חלקו לעוה"ב, הוא לא יודע שאם יולד לאותו האיש בנים הוא יפסיד את חלקו..ואם תאמר שאת זה לא ידע, איך ידעו אותם חסידים לספר שהאיש הפסיד על כרחך ששמעו כך מהבעש"ט, וא"כ מאי קסבר מעיקרא לברכו..מה אז לא ידע אח"ז נודע לו מוזר משהו+..והסיפור שהזכרת עם כמדומה הרב מברדיטשוב, סיפור נפלא ונכון אבל אין לו ענין אם דברינו, כאן אנו לא עוסקים בשינוי הנהגה של עולם ומולאו..ופשוט..
ואני מביא לך ציטוט מספר חסידים בר סמכא, ראה מה שהוא כותב, ולדבריך הבעש"ט חלילה לא למד תורה לשמה הס מלהזכיר, שהרי כותב "הנהגות צדיקים" שכל שלומד לשמה לא זאת בלבד שכל שגוזר הקב"ה מקיים אלא גם להיפך מה שהקב"ה גוזר הצדיק מבטל..מובן מאליו שאם הצדיק ביטל לא ינזק אותו האדם, שאל"כ מה תועלת באותו ברכה..
ספר הנהגות צדיקים - כללים מרבי אליעזר צבי מקאמרנא
קל. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ואלו הן שכל העולם כולו כדאי לו לבדו בסוד צדיק יסוד עולם כולו. נקרא ריע אהוב, אוהב את המקום. אוהב את הבריות לפי שרואה תמיד שהם טובים ממנו ביותר. משמח את הבריות שבזכות תורתו ניצולין מכל נזק והיזק ומכשול והם זוכים שהשפע יורד להם על ידיו. ומלבשתו לעצמו ולאחרים ענוה אמיתיות ויראת השי"ת. ומכשרתו להיות בכל עת יותר צדיק וחסיד וישר ונאמן. וע"י עשיותיו הישרים ירחיק את כל העולם מן החטא ומקרב לכל העולם לידי זכות בכח שלו הוא מכריע את כל העולם לכף זכות. ונהנין ממנו כל המלאכי"ם ושרפי"ם ואופני"ם וחיו"ת הקודש וב"ד של מעלה עצה ותושיה בינ"ה וגבור"ה האיך להתנהג את ישראל הקדושים שיהו להם זש"ק חיים ארוכים רפואה שלימה מזונא רויחא. ונותנים לו מלכות להיות ראש ישראל וממשלה למעלה צדיק מושל ביראת אלקים הוא גוזר והקב"ה מקיים הקב"ה גוזר והוא מבטל.
כדאי לשים לב להדגש האחרון!

על סיפורים אלו יש אמרה, לפיה, "מי שמאמין כי כל הסיפורים קרו כפי שהם מסופרים - הוא פתי, אך מי שלא מאמין כי יכלו לקרות - הוא כופר". ציטוט.
נוסיף רק, מי שמאמין לסיפורים שקרו או שיכולים לקרות בניגוד לדברי חז"ל עושה עוול לצדיקי האמת.

עכשיו אם נקח את הסיפור שהבאת על אותו חשוך בנים שהבעש"ט גזר שיפקד בבנים, ובכך איבד אותו חשוך בנים (מסתמא אליו אתה מתכיון ולא חלילה למרנא הבעש"ט) את חלקו לעוה"ב, אתה באמת חושב שזה סיפור שקרה מתי שהוא..

במקרה זה טעית ידידי החשוב, המעשה הוא שהבעש"ט אכן איבד את עולם הבא, כמו שכותב הרב זוין בספרו ספורי צדיקים בשם הרבי מוילדניק. [הרב זוין כידוע היה ת"ח מופלג, ואינו חשוד בהמצאות].
התשובה נעוצה בטעות גדולה שלך ושל אחרים, אתה מכנה אותי כבל פעם "בקי", וזו טעות, פשוט למדתי לחפש באוצר החכמה ופרויקט השו"ת [וכידוע מה שאומרים שעם הארץ אימת שבת עליו כי אז אסור להשתמש במחשב...]
ואף שאיני משתמש כאן בשמי והכבוד שאני מקבל, הוא על שם וירטואלי, מ"מ, חוששני שיש בזה גניבת דעת, ולכן מחוייב אני להודיע דבר זה.
המקור למי שרוצה לעיין- סיפורי חסידים מועדים עמוד 298

הרב זוין ת"ח ולמדן גדול עם זאת חושבני שהטענות שהעלינו כנגד הסיפור עומדות במקומם.
(וכשמרן הסטייפלער ועוד רבים וטובים התיחסו לספורי ח..בחלקם, בדחיה, הרי שדבריהם אמורים ותקפים גם לספורים מאין אלה, עם זאת שהמחבר שמביא את הסיפורים ת"ח גדול).
זאת מלבד ד' הספר החסידי הנהגות צדיקים שמדבריו עולה להיפך.(הזכרנו דווקא מספרי החסידות, ולא מספרי ראשי הישיבות בעלי המחשבה והמשגחים בעלי המוסר שאנו רגילים בהם, בדווקא. וברור)
ר' סבא היקר מש"כ "וכי תאמר מהיכן מכיר אני סיפורי חסידים, כי הלא לא צריך להיות בלש גדול, כדי להבין שאני ליטאי [לא עליך...]
אז ה"לא עליך" לא במקומו, שכן כמוני כמוך, ונקטתי בכוונה מספרי החסידות בשביל תועלת הענין שיהווה תשובה משולמת לר' אלימלך.
ובענין הבקיאות מהיכן היא מגיע, מהמחשב או ממך לא זה מה שמשנה. שכן האמת שכל אחד בימינו יודע להשתמש בתוכנת חיפוש, ועם זאת הכינוי המכובד בין השאר, "בקיא", שיחסתי לך, הוא משום שרק אדם שיש לו אהבת הבקיאות -בין השאר -טורח לחפש את מקורות הדברים בפרוטרוט ובהיקף מלא, ומה שנעשה בדרך של תוכנת חיפוש זה רק מהווה "סימן" לדבר, לבן תורה ות"ח שמחפש מקורות שכך גם צורת לימודו -זאת מלבד העיון הבסיסי והחשוב שהוא נוקט בו כמובן- להקיף את הדברים בצורה מושלמת. הרי שגניבת דעת אין כאן, והרחבת הדעת יש כאן, והרבה. יישר כחך.

הייתי ממליץ למישהו מחברי הפורום שירים את הכפפה ויפתח אשכול על סיפורי צדיקים מוסמכים ושאינם, סוברני, שהאשכול יתפוס חלק גדול מבין אשכולי הפורום האיכותיים.

[אלימלך]

אם כהבנתך שיש לצדיקים לגזור, מדוע לא גזרו שלא יחרב הבית ועל צרות המתחדשות כל יום?
וענין צדיק גוזר רבים מפרשים הכונה ע"י תפילתו שמתקבלת, ומפורש בגמ' שכמה פעמים לא נענו התפילות.
[ועיין שבט הלוי ח"ט קמח' נראה מדבריו שעל ג' המפתחות לא נאמר צדיק גוזר]
אציין שכאן אין הדבר כ"כ נוגע כיון שלא היה זה בבחינת צדיק גוזר אלא שעשו בי"ד וזה ענין אחר.

[הפקדתי שומרים]

אם כהבנתך שיש לצדיקים לגזור, מדוע לא גזרו שלא יחרב הבית ועל צרות המתחדשות כל יום?
וענין צדיק גוזר רבים מפרשים הכונה ע"י תפילתו שמתקבלת, ומפורש בגמ' שכמה פעמים לא נענו התפילות.
[ועיין שבט הלוי ח"ט קמח' נראה מדבריו שעל ג' המפתחות לא נאמר צדיק גוזר]
אציין שכאן אין הדבר כ"כ נוגע כיון שלא היה זה בבחינת צדיק גוזר אלא שעשו בי"ד וזה ענין אחר.

עד שאתה שואל על דברי תשאל על דברי ספר הנהגות צדיקים.
אלא מה יש לחלק, באיזה זמן מסוגל הצדיק לגזור ועל מה לגזור וכו'... ובחילוק זה תשתמש ליישב דברי הנהגות צדיקים ועוד ספרי חסידות, וכך גם את דברנו.
ושוב דין צדיק גוזר וכו'... אתה מייחס ל"הבנתי"?! זה גמרות מפורשות וסיפורים למכביר בכל מרחבי הש"ס המדרש וכו' וכו' אתמהה.

[אלימלך]

עיין חיי עולם עמ' קמו' קמז' נראה מדבריו שצדיק גוזר רק במקום הכרח.

[הפקדתי שומרים]

לשכנע אנשים שיתרמו למשפחות שרעבות לפת לחם אם זה לא מקום הכרח מה כן...
ושוב, תסתכל על הטענות שהעלנו על הסיפור שהזכרת..הייתי מצפה ממך לתשובה הגונה...לא רק ציון מקומות..במטותא מינך..

[הראני]

אנשים משחקים כאן עם כסף של יתומים ואלמנות רק בכדי להשמיץ, והרי המטרה ברורה וידועה, ובכל אופן האשכול הזה ממשיך להתרחב, אוי למי שנותן יד לכאלו דברים,
דמעות היתומים והאלמנות עולים תחת כסא הכבוד, וצווחים- מכרו אותנו בשם 'ההשקפה הטהורה'. וד"ל.

[אלימלך]

ושוב, תסתכל על הטענות שהעלנו על הסיפור שהזכרת..הייתי מצפה ממך לתשובה הגונה...לא רק ציון מקומות..במטותא מינך..

אינני מבין, הלוא הבאתי למעלה דברי השבט הלוי שעל ג' מפתחות זה לא נאמר ולהוליד בן זה אחד מהם, והבאתי שכל ענין זה נאמר דוקא במקום הכרח, והבאתי שיש הסוברים שזה ענין תפילה שלא תמיד מתקבלת [כמו שמצאנו במרדכי חותם של דם], והסכמנו שנינו שזה לא נאמר על כל דבר וזה תלוי בכל מיני דברים וא"כ מה קשה

[הפקדתי שומרים]

ושוב, תסתכל על הטענות שהעלנו על הסיפור שהזכרת..הייתי מצפה ממך לתשובה הגונה...לא רק ציון מקומות..במטותא מינך..

אינני מבין, הלוא הבאתי למעלה דברי השבט הלוי שעל ג' מפתחות זה לא נאמר ולהוליד בן זה אחד מהם, והבאתי שכל ענין זה נאמר דוקא במקום הכרח, והבאתי שיש הסוברים שזה ענין תפילה שלא תמיד מתקבלת [כמו שמצאנו במרדכי חותם של דם], והסכמנו שנינו שזה לא נאמר על כל דבר וזה תלוי בכל מיני דברים וא"כ מה קשה

גם אם באיחור מה, אני יסביר לך ר' אלימלך על מה הטענה.
אני ידגיש שחלילה כל דברי כאן באים רק לעשות סדר בדברים ולא משהו אחר.
הויכוח בעיקרו ניסוב על הסיפור ששימש לך כטענה גמורה כנגד הכלל צדיק גוזר וכו'. וממילא במרומז מתחת ביקורת על המעשה שעשו אותה קופה.
עכשיו אם תקח את כל מה שסכמת בהערה שלך האחרונה, תראה שאין קשר לביקורת הנז'. ד' השבה"ל ודאי לא קשורים לענין, שכן חיים טובים משהו כוללני. מש"כ במקום הכרח. כבר הערנו אוכל ליתומים ואלמנות עונה להגדרה הזו בתוספת הכרח גמור. וכן הלאה.
ומה שכתבת

"אציין שכאן אין הדבר כ"כ נוגע כיון שלא היה זה בבחינת צדיק גוזר אלא שעשו בי"ד וזה ענין אחר"

. אבל מה אעשה ונאמנים עלי דברי סבא ששמע בהקלטה את ששמע להלן ציטוט

התקשרתי כעת לקופת העיר לתרום לקראת פורים, ובפתיח מושמעת הקלטה שגדולי הדור עומדים לגזור על התורמים לקרן אלמנות חיים טובים.

ובכלל מה זה משנה אם גדולי הדור בעצמם או הושיבו ב"ד מכח גדולי הדור סו"ס שליחותם קעבדי..)
ובנוגע לסיפור שעל פיו בססת דבריך בהתחלה, משם התגלגל עד שהבאת גם מקורות מחייבים, כבר אמרנו הסיפור לא היה ולא נברא, מכמה הכרחים. ושוב אתה מוסיף בשם שבה"ל (פ"א בלשון נראה מדבריו) שע"ג מפתחות לא נאמר כלל זה וכו'. דבר שכמובן יקשה על הבעש"ט איך נהג שלא כהלכה, וזה הס מלהזכיר.
ושוב שאלת על הבנתי שיש לצדיקים לגזור מה טעם לא גזרו על חורבן הבית. ותשובתי בזה באה בשנים. האחת לא אמרנו שמוטלת חובה על הצדיקים. דבר שני כמו המדרש אסתר רבה שיש חילוק בין גזירה שנחתמית בדם או בטיט כפי שציינת, אפשר שזו הסיבה שלא גזרו על חורבן הבית, ובעיקר אין זה נוגע לדיון שדנו שנינו האם מהסיפור שהבאת יש ראיה שצדיק גוזר וכו'. למה בכל הדורות כל הצדיקים לא ביטלו גזרות, אלא מה כשם שס' הנהגות צדיקים שציינתי מסתמא תשובתו בידו, כך גם התשובה לשאלתך, או משום מה שנחתם בדם, או משום כל מיני טעמים הכרח וכדו'.
בשורה התחתונה, א. בעצם המעשה של אותה קופה לא שוכנעתי מדבריך ששגו בדבר.
ב. הייתי שמח שנלבן את הסיפור שהזכרת עם הבעש"ט, אם היה, הומצא, שונה, או אולי כך היה.