הנה מנהג האשכנזים להתייחס אל הקב"ה \ השכינה בלשון זכר:
דוגמה מברכת המזון:
על יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ.
מנהג הספרדים (ברובם הגדול למיטב הבנתי), להתייחס בלשון נקבה:
וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ .
אצל הספרדים יש חריגים, לדוגמא "נוֹדֶה לְּךָ" שבברכת המזון ועוד.
אצל האשכנזים ככל שידוע לי הקריאה אחידה,
והנה בנוסח הושענות מתחילים האשכנזים בלשון זכר הוֹשַׁע נָא לְמַעַנְךָ אֱלֹקינוּ הוֹשַׁע נָא:
ולפתע עוברים לדבר בלשון נקבה:
לְמַֽעַן אֲמִתָּֽךְ. לְמַֽעַן בְּרִיתָֽךְ. לְמַֽעַן גׇּדְלָֽךְ וְתִפְאַרְתָּֽךְ. וכו' וכו'
שאלתי היא, על מה ולמה נשתנתה הלשון בפיוט זה?
דוגמה מברכת המזון:
על יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ.
מנהג הספרדים (ברובם הגדול למיטב הבנתי), להתייחס בלשון נקבה:
וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ .
אצל הספרדים יש חריגים, לדוגמא "נוֹדֶה לְּךָ" שבברכת המזון ועוד.
אצל האשכנזים ככל שידוע לי הקריאה אחידה,
והנה בנוסח הושענות מתחילים האשכנזים בלשון זכר הוֹשַׁע נָא לְמַעַנְךָ אֱלֹקינוּ הוֹשַׁע נָא:
ולפתע עוברים לדבר בלשון נקבה:
לְמַֽעַן אֲמִתָּֽךְ. לְמַֽעַן בְּרִיתָֽךְ. לְמַֽעַן גׇּדְלָֽךְ וְתִפְאַרְתָּֽךְ. וכו' וכו'
שאלתי היא, על מה ולמה נשתנתה הלשון בפיוט זה?