ענין ארבעת המינים

מהמבקשים

משתמש ותיק
אשמח מאד אם מישהו יאיר את עיניי מהו מהות ענין מצות ד' מינים
הענין המופיע בתורה הוא לכאו' שמחה ביבול הארץ כמו שכתוב שם בפרשה באוספכם וכו'
 

ים סוף

משתמש ותיק
מהמבקשים אמר:
אשמח מאד אם מישהו יאיר את עיניי מהו מהות ענין מצות ד' מינים
הענין המופיע בתורה הוא לכאו' שמחה ביבול הארץ כמו שכתוב שם בפרשה באוספכם וכו'

חינוך שכד'
לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלהים בעת ההיא, ציונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו. והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם. 
ועוד יש בארבעה מינין אלו ענין אחר, שהם דומים לאיברים שבאדם היקרים. שהאתרוג דומה ללב שהוא משכן השכל, לרמוז שיעבוד בוראו בשכלו. והלולב דומה לשדרה שהיא העיקר שבאדם, לרמוז שיישיר כל גופו לעבודתו ברוך הוא. וההדס דומה לעינים, לרמז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו. והערבה דומה לשפתים, שבהן יגמור האדם כל מעשהו בדבור, לרמוז שישים רסן בפיו ויכוון דבריו, ויירא מהשם אף בעת השמחה. 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
הא דיש ענין ליטול בסוכה, משום שד' מינים כנגד שם הוי"ה, והוא חיבוק שלנו את הד' מינים, וזהו ההקבלה והקבלה של חיבוק הסוכה דוימינו תחבקני, וע"כ ראוי טובא שיהו יחד.
והנה בהא דד' מינים כנגד שם הוי"ה יש ב' שיטות מה כנגד מה, וז"ל הב"י (תרנא) אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת הנענוע ולנענע שניהם יחד או אם אינו מנענע אלא אגודת הלולב לבד ויד שמאלו שהאתרוג בה תהא עומדת במקומה בלי נענוע, דבר זה לא נתבאר בגמרא ולא בדברי הפוסקים, אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפר' אמור (ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין, וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית, והשיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין, למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי, וחזר בו, ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (אמור ל ט) אמרו שם פרי עץ הדר (ויקרא כג מ) זה הקב"ה שנא' (תהלים צו ו, דה"א טז כז) הוד והדר לפניו, כפות תמרים זה הקב”ה שנאמר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח, וענף עץ עבות זה הקב”ה שנאמר (זכרי' א ח) והוא עומד בין ההדסים, וערבי נחל זה הקב”ה שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך עכ"ל הב"י.
ומשמע מזה דהאתרוג כנגד הה', משא"כ בזוהר משמע שהוא כנגד הי'.
 

מהמבקשים

משתמש ותיק
פותח הנושא
קיים באוצה"ח
אגב טוען שם שיש ב' מיני שמחה שמחה מהנאת אכילת בשר ויין ושמחה של פיזוז וריקוד
אשמח להבין הסבר הדבר שלכאו' הוא רק צורה של ביטוי השמחה בשונה מבשר ויין שהם עעצמם משמחים
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
מהמבקשים אמר:
קיים באוצה"ח
אגב טוען שם שיש ב' מיני שמחה שמחה מהנאת אכילת בשר ויין ושמחה של פיזוז וריקוד
אשמח להבין הסבר הדבר שלכאו' הוא רק צורה של ביטוי השמחה בשונה מבשר ויין שהם עעצמם משמחים
הוא מסביר שיש שמחה מחמת שאדם מגיע למצב של שלום וזהו שמחה מיוחדת 
ואין זה מחמת מה שיש לו. אלא מחמת שלוות הנפש ובזה מתאים שמחה של ריקוד אם ד' מינים.
כעין שרוקדים אם הדסים לפני הכלה. וכן שדוד רקד ופיזז אם עצי ברוש 


נ.ב. פעם יצא להיות אצל הרב ארוש בהלל בסוכות ושם יש ריקודים אם הד' מינים אם תזמורות כמה שעות
לפי דברי ר' שמואל ברנד זהו הדרך המהודרת ביותר לחגוג אם הד' מינים

 
 

השקדן

משתמש רשום
ב. פעם יצא להיות אצל הרב ארוש בהלל בסוכות ושם יש ריקודים אם הד' מינים אם תזמורות כמה שעות
לפי דברי ר' שמואל ברנד זהו הדרך המהודרת ביותר לחגוג אם הד' מינים
המעניין הוא שאת עיקר השמחה של פיזוז וריקוד היו מקימים בבית המקדש על ניסוך המים
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
השקדן אמר:
ב. פעם יצא להיות אצל הרב ארוש בהלל בסוכות ושם יש ריקודים אם הד' מינים אם תזמורות כמה שעות
לפי דברי ר' שמואל ברנד זהו הדרך המהודרת ביותר לחגוג אם הד' מינים
המעניין הוא שאת עיקר השמחה של פיזוז וריקוד היו מקימים בבית המקדש על ניסוך המים
הוא מבאר גם את זה באריכות בקונטרס שכתב
 
 
חלק עליון תַחתִית