הא דיש ענין ליטול בסוכה, משום שד' מינים כנגד שם הוי"ה, והוא חיבוק שלנו את הד' מינים, וזהו ההקבלה והקבלה של חיבוק הסוכה דוימינו תחבקני, וע"כ ראוי טובא שיהו יחד.
והנה בהא דד' מינים כנגד שם הוי"ה יש ב' שיטות מה כנגד מה, וז"ל הב"י (תרנא) אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת הנענוע ולנענע שניהם יחד או אם אינו מנענע אלא אגודת הלולב לבד ויד שמאלו שהאתרוג בה תהא עומדת במקומה בלי נענוע, דבר זה לא נתבאר בגמרא ולא בדברי הפוסקים, אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפר' אמור (ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין, וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית, והשיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין, למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי, וחזר בו, ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (אמור ל ט) אמרו שם פרי עץ הדר (ויקרא כג מ) זה הקב"ה שנא' (תהלים צו ו, דה"א טז כז) הוד והדר לפניו, כפות תמרים זה הקב”ה שנאמר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח, וענף עץ עבות זה הקב”ה שנאמר (זכרי' א ח) והוא עומד בין ההדסים, וערבי נחל זה הקב”ה שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך עכ"ל הב"י.
ומשמע מזה דהאתרוג כנגד הה', משא"כ בזוהר משמע שהוא כנגד הי'.