אוי טאטע זיסער
משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
אני מדבר על שנים קדמוניות, ועובדה שעשו את זה, כנראה בשגגה.
יעקב שלם אמר:
תריג מצוות אמר:יעקב שלם אמר:המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול לא נחשב שאוכלים אתרוג...
למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.
זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).
תסביר אם כן את הסימנים שנכתבו בפוסקים על אתרוג מורכב.איש ווילנא אמר:אוי טאטע זיסער אמר:כמו שפנים הפרי משתנה, כך גם חיצוניות הפרי, וגם אם לא מהרכבה אחת, אז מכמה הרכבות.
לגבי איזה פירות מורכבים בשורשם, ישנם הרבה ואטו כי רוכלא...
אבל אתן כמה דוגמאות:
פומלית, מורכבת מאשכולית ופומלה.
התפוז, מורכב על כנת חושחש.
אפרשזיף, מורכב מאפרסק ושזיף.
ועוד ועוד.
בנוסף לכל זה, כמו שהינך מודה שישנם שינויים מסוימים גם אם מינוריים, בהרכבת פרי עם פרי אחר
כך ישנו שינוי בהרכבת אתרוג על לימון, וגם בחיצוניות.
אז נעשה סדר
קודם כל לא נעשה שום שינוי בפרי על ידי הרכבת ענף בעץ לא בחיצוניות ולא בפנימיות
יכול להיות שינויים של גודל לחות וכדומה [שזה לא שינוי מהותי. אלא יכול לנבוע גם מכמות המים בהם השקת את האילן]
בהקשר לפירות המורכבים שהזכרת
ובכן תפוז הרכיבו אותו על חושחש אבל לא נוצר מכוח זה פרי חדש אלא התפוז הישן והמוכר
עשו את ההרכבה בשביל חוזק האילן
אפרשזיף. זה טעות ישנה
וזה לא פרי מורכב אלא פרי מקורי
וטעו בטעות זו גם פוסקים בתשובותייהם
ובקשר לפרי השלישי שהזכרת לא בדקתי
אבל על זה הדרך
כמויות הריסוס שמרססים אתרוגים הוא ממש עצום.מ.ה. אמר:תריג מצוות אמר:יעקב שלם אמר:המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול לא נחשב שאוכלים אתרוג...
למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.
זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).
לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו.
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
אוי טאטע זיסער אמר:תסביר אם כן את הסימנים שנכתבו בפוסקים על אתרוג מורכב.
אחרי זה נתקדם.
הרבה עשו ועלתה בידםאוי טאטע זיסער אמר:כמויות הריסוס שמרססים אתרוגים הוא ממש עצום.מ.ה. אמר:תריג מצוות אמר:אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.
זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).
לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו.
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
הייתי שמח שיבדקו את זה, אני כמעט בטוח, שאם יבדקו אתרוג של ימינו, הוא יימצא בלתי כשיר לאכילה.
איש ווילנא אמר:אוי טאטע זיסער אמר:תסביר אם כן את הסימנים שנכתבו בפוסקים על אתרוג מורכב.
אחרי זה נתקדם.
דבר ראשון לא זו הדרך בה נלך
אני מעיד על מציאות ידועה
וזה משהו שאי אפשר להכחיש אלא צריך לברר זאת אצל המומחים בכך
ואם זה המציאות
הרי העובדא שיש בספרי האחרונים לא כך
לא תשנה זאת
ולגופו של ענין
פעם פירשתי שהסימנים שנתנו האחרונים
האם לזן מסויים שהיה ידוע כמורכב ונתנו סימנים לזהות זאת
וכבר כתבו הפוסקים שלמעשה
הסימנים אינם עומדים במבחן המציאות
והיינו שהסימנים הם היו נכונים רק לשעתו להבחין בין זן מסויים שהורכב לזן אחר
מכל מקום אין זה נוגע לבירור האמת
רק לישב דברי האחרונים
הערה והארה נכונה,מ.ה. אמר:תריג מצוות אמר:יעקב שלם אמר:המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול לא נחשב שאוכלים אתרוג...
למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.
זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).
לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו.
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
מנין לך???מתאהב על ידך אמר:בזמן חז"ל היו בשלים באותו תאריך ובאותה ארץ
בס' וזאת הברכה נקט שמברך עליו העץ.יעקב שלם אמר:מה אדבר אמר:ראוי לאכילה, אבל טעמו מר וחמוץ ביותר.
מברכים עליו?
אם לא זה לא נחשב ראוי לאכילה
הארץ היא ארצנו, והקיץ הוא בקיץ, וההבשלה היא כנראה בתנאים אלו.החושב אמר:מנין לך???מתאהב על ידך אמר:בזמן חז"ל היו בשלים באותו תאריך ובאותה ארץ
יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחתתלמוד-תורה אמר:יעקב שלם אמר:המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
אני מעוניין להביא נקודה לציון:
מעניין מי בעל הפה הגדול שיוכל בנגיסה אחת לעבור את כל הקליפה [שעבה יותר מהבשר] ולאכול את האתרוג עצמו?
ואשמח גם לשאול מה הטעם לאכול האתרוגים
סנגורן של ישראל אמר:יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחתתלמוד-תורה אמר:יעקב שלם אמר:המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
אני מעוניין להביא נקודה לציון:
מעניין מי בעל הפה הגדול שיוכל בנגיסה אחת לעבור את כל הקליפה [שעבה יותר מהבשר] ולאכול את האתרוג עצמו?
ואשמח גם לשאול מה הטעם לאכול האתרוגים
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?
אבל המציאות היא שהיום בארצנו ובקייצנו ההבשלה היא בחורףמתאהב על ידך אמר:והקיץ הוא בקיץ, וההבשלה היא כנראה בתנאים אלו.
סליחה טעות, בכל זאת אני לא חקלאי ולא בן כפר.החושב אמר:אבל המציאות היא שהיום בארצנו ובקייצנו ההבשלה היא בחורףמתאהב על ידך אמר:והקיץ הוא בקיץ, וההבשלה היא כנראה בתנאים אלו.
ומנין לך שבזמן חז"ל אתרוג היה ראוי לאכילה בזמן סוכות
אני לא מביןיעקב שלם אמר:סנגורן של ישראל אמר:יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחתתלמוד-תורה אמר:אני מעוניין להביא נקודה לציון:
מעניין מי בעל הפה הגדול שיוכל בנגיסה אחת לעבור את כל הקליפה [שעבה יותר מהבשר] ולאכול את האתרוג עצמו?
ואשמח גם לשאול מה הטעם לאכול האתרוגים
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?
זה נראה מעין לימוד סנגוריה על האתרוג
מקווה שהצדיקים לא על ידי מרקחת...
גם ללולב יהיה טעם אם תשים כ"כ הרבה סוכר....
מתנצל על הנימהסנגורן של ישראל אמר:אני לא מביןיעקב שלם אמר:סנגורן של ישראל אמר:יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחת
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?
זה נראה מעין לימוד סנגוריה על האתרוג
מקווה שהצדיקים לא על ידי מרקחת...
גם ללולב יהיה טעם אם תשים כ"כ הרבה סוכר....
שאלת שאלה
היו שמכח זה אף רצו לטעון לבלעדיות האתרוג התימני
תירצתי תירוצים כדרכה של תורה
אני ממליץ לך למען בירור האמת לנסות את המתכון שהצעת
הגיוני מאד, הרי מה דאזלינן באתרוג בתר לקיטה הוא משום שכל שנמצא על העץ אף אחר גמר גידולו מ"מ מוסיף והולךהחושב אמר:העיד בפני אחד שקטף אתרוג מזן חזו"א (מאתרוגי זקס לשעבר) בתקופת טבת והיה טעמו כטעם תפוח עסיסי
יש מציאה יפה בכפות תמרים סוכה ל"ה א'יעקב שלם אמר:המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול לא נחשב שאוכלים אתרוג...
למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
אולי אז אכן הפרות היו יותר טובים?ב. זעירא אמר:לפלא שלא הזכירו כאן את דברי הגמ' המפורשים (סוכה לו:) על ר' חנינא ד'מטביל בה ונפיק בה', וזה היה בסוכות, ובלי בישול (כפירש"י).