איך יתכן שהאתרוג ראוי לאכילה

דברי יושר

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
יעקב שלם אמר:
המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול  לא נחשב שאוכלים אתרוג...

למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.

אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.

זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).


לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו. 
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
 
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אוי טאטע זיסער אמר:
כמו שפנים הפרי משתנה, כך גם חיצוניות הפרי, וגם אם לא מהרכבה אחת, אז מכמה הרכבות.
לגבי איזה פירות מורכבים בשורשם, ישנם הרבה ואטו כי רוכלא...
אבל אתן כמה דוגמאות:
פומלית, מורכבת מאשכולית ופומלה.
התפוז, מורכב על כנת חושחש.
אפרשזיף, מורכב מאפרסק ושזיף.
ועוד ועוד.
בנוסף לכל זה, כמו שהינך מודה שישנם שינויים מסוימים גם אם מינוריים, בהרכבת פרי עם פרי אחר 
כך ישנו שינוי בהרכבת אתרוג על לימון, וגם בחיצוניות.

אז נעשה סדר
קודם כל לא נעשה שום שינוי בפרי על ידי הרכבת ענף בעץ לא בחיצוניות ולא בפנימיות
יכול להיות שינויים של גודל לחות וכדומה [שזה לא שינוי מהותי. אלא יכול לנבוע גם מכמות המים בהם השקת את האילן] 

בהקשר לפירות המורכבים שהזכרת
ובכן תפוז הרכיבו אותו על חושחש אבל לא נוצר מכוח זה פרי חדש אלא התפוז הישן והמוכר
עשו את ההרכבה בשביל חוזק האילן

אפרשזיף. זה טעות ישנה
וזה לא פרי מורכב אלא פרי מקורי
וטעו בטעות זו גם פוסקים בתשובותייהם

ובקשר לפרי השלישי שהזכרת לא בדקתי
אבל על זה הדרך
תסביר אם כן את הסימנים שנכתבו בפוסקים על אתרוג מורכב.
אחרי זה נתקדם.

 
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
תריג מצוות אמר:
יעקב שלם אמר:
המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול  לא נחשב שאוכלים אתרוג...

למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.

אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.

זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).


לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו. 
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
כמויות הריסוס שמרססים אתרוגים הוא ממש עצום.
הייתי שמח שיבדקו את זה, אני כמעט בטוח, שאם יבדקו אתרוג של ימינו, הוא יימצא בלתי כשיר לאכילה.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אוי טאטע זיסער אמר:
תסביר אם כן את הסימנים שנכתבו בפוסקים על אתרוג מורכב.
אחרי זה נתקדם.

דבר ראשון לא זו הדרך בה נלך
אני מעיד על מציאות ידועה
וזה משהו שאי אפשר להכחיש אלא צריך לברר זאת אצל המומחים בכך
ואם זה המציאות
הרי העובדא שיש בספרי האחרונים לא כך
לא תשנה זאת

ולגופו של ענין
פעם פירשתי שהסימנים שנתנו האחרונים
האם לזן מסויים שהיה ידוע כמורכב ונתנו סימנים לזהות זאת
וכבר כתבו הפוסקים שלמעשה
הסימנים אינם עומדים במבחן המציאות
והיינו שהסימנים הם היו נכונים רק לשעתו להבחין בין זן מסויים שהורכב לזן אחר
מכל מקום אין זה נוגע לבירור האמת
רק לישב דברי האחרונים
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
כמדומה, שהביולוגיה של הצמחים היא כשל האדם, וכשם שבאדם אין מושג שאם נערב כמה מיני זרעים יצא מוצר אחר,
רק בצירוף של זרעון וביצית, כך גם בצמחים, הדבר היחיד שיכול לשנות את הד.נ.א. של הפרי הוא האבקה בנקבה אחרת,
ואין לי מושג אם זה אפשרי.
עכ"פ אין אפשרות של שינוי המטען הגנטי של זרע העץ, מתוך עירובו עם זרע אחר.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אוי טאטע זיסער אמר:
מ.ה. אמר:
תריג מצוות אמר:
אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.

זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).


לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו. 
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
כמויות הריסוס שמרססים אתרוגים הוא ממש עצום.
הייתי שמח שיבדקו את זה, אני כמעט בטוח, שאם יבדקו אתרוג של ימינו, הוא יימצא בלתי כשיר לאכילה.
הרבה עשו ועלתה בידם
 
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אוי טאטע זיסער אמר:
תסביר אם כן את הסימנים שנכתבו בפוסקים על אתרוג מורכב.
אחרי זה נתקדם.

דבר ראשון לא זו הדרך בה נלך
אני מעיד על מציאות ידועה
וזה משהו שאי אפשר להכחיש אלא צריך לברר זאת אצל המומחים בכך
ואם זה המציאות
הרי העובדא שיש בספרי האחרונים לא כך
לא תשנה זאת

ולגופו של ענין
פעם פירשתי שהסימנים שנתנו האחרונים
האם לזן מסויים שהיה ידוע כמורכב ונתנו סימנים לזהות זאת
וכבר כתבו הפוסקים שלמעשה
הסימנים אינם עומדים במבחן המציאות
והיינו שהסימנים הם היו נכונים רק לשעתו להבחין בין זן מסויים שהורכב לזן אחר
מכל מקום אין זה נוגע לבירור האמת
רק לישב דברי האחרונים


במילים אחרות אתה אומר שהפוסקים שנתנו סימנים אלו טעו רח''ל.
ואילו המדענים הם אלו שמפיהם אנו חיים.
אני מקווה שאני טועה.

ברור שכיום אי אפשר לסמוך על מה שיש סימני בלתי מורכב להחליט על אתרוג שאינו מורכב.
וזאת מהסיבה הכי פשוטה שישנם אתרוגים מוחזקים בכשרות.
אבל ברור שבדורות עברו כשלא היה שפע, והיה מצב שהיה אתרוג אחד או שניים בעיר, והיו צריכים להחליט על פי סימנים, סמכו על זה להלכה ולמעשה.

מכל הפוסקים משמע שאם מרכיבים יש היתכנות רצינית שיהיו הסימנים של מורכב.
שיטתך נשמעת כגישה המעדיפה את המדע על פני התורה.
 
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
תריג מצוות אמר:
יעקב שלם אמר:
המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול  לא נחשב שאוכלים אתרוג...

למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.

אתרוג ראוי יותר לאכילה כאשר הוא שוהה יותר על העץ
בנוסף, אתרוגים הגדלים בחצרות הבית בד"כ האתרוגים שלהם ראויים יותר לאכילה.

זאת הזדמנות לפרסם מה ששמעתי מאחד מבעלי הפרדסים שהאתרוגים שנמכרים בשוק מלאים בריסוס הכפול מהתקן עשרות מונים והם אסורים ומסוכנים לאכילה (עובדה כשלעצמה הפותחת פתח לנידון הלכתי נרחב היאך האתרוגים הללו כשרים לברכה?).


לא נראה לי שזה בגדר אתרוג שאין בו היתר אכילה.
התקן של המדינה מחמיר מאוד, והוא מותאם לשוק הפירות והירקות הרגיל, שאם אדם יאכל כל יום במשך הרבה זמן פירות וירקות המרוססים מעבר לתקן, אולי זה עלול להזיק לו. 
כמו כן, גם בחומרא הידועה להדליק נר חנוכה בשמן הראוי למאכל, שמעתי מיודעי דבר שהשמן למאור המצוי במחוזותינו הרי הוא ראוי למאכל לכתחילה, ובוודאי השמן הרגיל שהיה פעם לא היה יותר טוב ממנו, רק במשך הרבה זמן אולי הוא יכול להזיק, היום מחמירים מאוד בדברים כאלו.
הערה והארה נכונה,
אך יש לציין שישנם אנשים רבים שישמעו זאת וימנעו מלאכול את האתרוג על אף שמדובר במקרה חד פעמי.
ניתן לדמות זאת לסיגריות, כאשר מרבית האנשים הנמנעים מלעשן מטעמי בריאות נמנעים לחלוטין ואינם מקלים על עצמם לעשות זאת בהזדמנויות חד פעמיות.


 
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
יש כאן בלבול וערבוב דברים שהרבה טועים בזה.
יש שני דברים - הכלאה והרכבה.
הכלאה, זה כאשר מכליאים שני מינים ונוצר מין שלישי.
הדרך לעשות זאת, זה באמצעות נתינת אבקה (שהוא כעין חלק הזכר) של מין אחד על גבי עלי (שהיא כעין חלק הנקבה) של מין אחר.
דבר כזה יכול גם לקרות לבד, באמצעות הרוח וכדו', במינים שונים (כגון ערבות).
לעומת זאת, הרכבה, זה שמרכיבים עץ של מין אחד (הרוכב) על גבי גזע של מין אחר (הכנה).
באופן כזה, אין שום הכלאה בין המינים, כל מה שיוצא מה מהרוכב, הרי הוא כמין הרוכב לבד.
הסיבה להרכבה אינו בשביל הכלאה ויצירת מין שלישי, אלא משום שלפעמים גזע של מין אחד אינו עמיד בפני מחלות שונות, לכן לוקחים גזע של מין אחר, כך לא נפגע העץ.

דבר נוסף.
לפני כמה שנים, עשו בדיקות גנטיות מכל זני האתרוגים שיש בשוק, לבדוק אם יש לאחד מהם גנים של לימון. וכולם יצאו אתרוגים טהורים, בלי שום הכלאה של לימון, ולא נמצא בהם שום גנים של לימון.

עוד יצוין.
למרות שבפירות המורכב עצמו, לפעמים יש שינוי קל, כגון שיש יותר מיץ או פחות שקיעות ובליטות, אבל היות שהשינויים לא נובעים מחמת הכלאה גנטית, אלא מחמת שהכנה הצליח להעביר יותר מינרלים ומים מהקרקע וכדו', לכן השינויים האלה לא מופיעים על תולדות המורכב. תולדות המורכב דומים אחת לאחת כמו הסבא שלהם.
 

תיובתא

משתמש ותיק
שמעתי מאדם שניסה, שגם אתרוג רגיל אם ישאירו אותו מספיק זמן על העץ יהיה לכה"פ לא חמוץ. הסיבה שהם חמוצים כי הם נקטפים בטרם עת והם לא בשלים.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אבל למה הם לא בשלים?
בזמן חז"ל היו בשלים באותו תאריך ובאותה ארץ. ואם בגלל ששהו על העץ שתים ושלש שנים (כמו שאומרת הגמ' על טבע האתרוג) הרי גם זה מתקיים רק בתימני כידוע.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
החושב אמר:
מתאהב על ידך אמר:
בזמן חז"ל היו בשלים באותו תאריך ובאותה ארץ
מנין לך???
הארץ היא ארצנו, והקיץ הוא בקיץ, וההבשלה היא כנראה בתנאים אלו. 

הרבה דברים כבר רצו לטעון שבטח בטוח השתנו, כגון הגדלים והמידות של האנשים, ואח"כ באו החוקרים והחופרים למיניהם והרסו את הרצונות. 
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
יעקב שלם אמר:
המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.


אני מעוניין להביא נקודה לציון:
מעניין מי בעל הפה הגדול שיוכל בנגיסה אחת לעבור את כל הקליפה [שעבה יותר מהבשר] ולאכול את האתרוג עצמו?
ואשמח גם לשאול מה הטעם לאכול האתרוגים
יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחת
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
סנגורן של ישראל אמר:
תלמוד-תורה אמר:
יעקב שלם אמר:
המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.


אני מעוניין להביא נקודה לציון:
מעניין מי בעל הפה הגדול שיוכל בנגיסה אחת לעבור את כל הקליפה [שעבה יותר מהבשר] ולאכול את האתרוג עצמו?
ואשמח גם לשאול מה הטעם לאכול האתרוגים
יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחת
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?

זה נראה מעין לימוד סנגוריה על האתרוג
מקווה שהצדיקים לא על ידי מרקחת...

גם ללולב יהיה טעם אם תשים כ"כ הרבה סוכר....
 

החושב

משתמש רגיל
מתאהב על ידך אמר:
והקיץ הוא בקיץ, וההבשלה היא כנראה בתנאים אלו.
אבל המציאות היא שהיום בארצנו ובקייצנו ההבשלה היא בחורף
ומנין לך שבזמן חז"ל אתרוג היה ראוי לאכילה בזמן סוכות
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
החושב אמר:
מתאהב על ידך אמר:
והקיץ הוא בקיץ, וההבשלה היא כנראה בתנאים אלו.
אבל המציאות היא שהיום בארצנו ובקייצנו ההבשלה היא בחורף
ומנין לך שבזמן חז"ל אתרוג היה ראוי לאכילה בזמן סוכות
סליחה טעות, בכל זאת אני לא חקלאי ולא בן כפר. 
אבל תכל'ס, אם ההבשלה היא בחורף אז רק התימני מתאים לזה כי הוא שוהה באילן משנה לשנה. 
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
תלמוד-תורה אמר:
אני מעוניין להביא נקודה לציון:
מעניין מי בעל הפה הגדול שיוכל בנגיסה אחת לעבור את כל הקליפה [שעבה יותר מהבשר] ולאכול את האתרוג עצמו?
ואשמח גם לשאול מה הטעם לאכול האתרוגים
יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחת
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?

זה נראה מעין לימוד סנגוריה על האתרוג
מקווה שהצדיקים לא על ידי מרקחת...

גם ללולב יהיה טעם אם תשים כ"כ הרבה סוכר....
אני לא מבין
שאלת שאלה
היו שמכח זה אף רצו לטעון לבלעדיות האתרוג התימני
תירצתי תירוצים כדרכה של תורה

אני ממליץ לך למען בירור האמת לנסות את המתכון שהצעת 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
סנגורן של ישראל אמר:
יעקב שלם אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
יש במשנה ב' פירושים מי אוכל את האתרוגים ומתי, לפי פי' רש"י שם אין הכוונה שאכלו מיד את האתרוגים אלא שהגדולים חטפו את האתרוגים מיד הקטנים, וא"כ יתכן שהיה ע"י מרקחת
ומש"כ דיש לו טעם, נמי י"ל ע"י מרקחת, בשונה מהדס וערבה שבשום דרך אין להם טעם, ולולב אין בו טעם אלא בפרי עצו, אז מה ההכרח שאתרוג יהיה טעים בפנ"ע?

זה נראה מעין לימוד סנגוריה על האתרוג
מקווה שהצדיקים לא על ידי מרקחת...

גם ללולב יהיה טעם אם תשים כ"כ הרבה סוכר....
אני לא מבין
שאלת שאלה
היו שמכח זה אף רצו לטעון לבלעדיות האתרוג התימני
תירצתי תירוצים כדרכה של תורה

אני ממליץ לך למען בירור האמת לנסות את המתכון שהצעת 
מתנצל על הנימה

עיקר טענתי שהטעם בכה"ג הוא מהסוכר ולא מהאתרוג
ולכן קשה להעמיס את זה בדברי חז"ל שלאתרוג יש טעם

אבל יתכן כדבריך


 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
החושב אמר:
העיד בפני אחד שקטף אתרוג מזן חזו"א (מאתרוגי זקס לשעבר) בתקופת טבת והיה טעמו כטעם תפוח עסיסי
הגיוני מאד, הרי מה דאזלינן באתרוג בתר לקיטה הוא משום שכל שנמצא על העץ אף אחר גמר גידולו מ"מ מוסיף והולך
 

שינובה

משתמש ותיק
אכן השאלה מהמשנה שאלה יפה ,
אף הנידון על אתרוג של ערלה אם הפסול משום דאין בו היתר אכילה מעט מקשה ,
וביותר עניין השמחה שכתוב ברמב"ם באתרוג אינו מובן איזה שמחה יש בפרי שהכי אינו ראוי לאכילה ,

והארת אגב למ"ד חטא עץ הדעת אתרוג היה נענשו כלל האנושות על ידי פרי שלא היה ראוי לאכילה שהועבר על ידי חוה לאדם הראשון שלקה כפליים, גם אכל [לא אכל ] את הדגים ...וגם נזרק מהעיר ..

ואם אכן האתרוג התימני כ"כ טעים יש כאן קושיות חזקות .
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
המציאות היא שהאתרוגים לא ראויים לאכילה
הכמויות סוכר שמוסיפים להם והבישול  לא נחשב שאוכלים אתרוג...

למעשה בחז"ל יש מקורות שהמציאות היתה לא כך
למשל
אתרוג יש לו טעם וריח
וכן משנה מפורשת בסוכה פרק ד משנה ז
מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
יש מציאה יפה בכפות תמרים סוכה ל"ה א'
שכתב ש'טעם עצו ופריו שווה' הכוונה הפוכה ממה שמבינים, לא שלעץ יש טעם של פרי, אלא לפרי יש טעם של עץ... כיון שרובו קליפה שאינה ראויה לאכילה, ובזה ביאר דבגמ' שם למדו דפרי עץ הדר זה אתרוג מהילפותא הזו דטעם עצו ופריו שווה, ולכאורה עדיין לימון גם כן זהה לאתרוג בכל מאפיינים אלו, אך ביאר שהלימון הקליפה שלו דקה וכיון שיש טעם לפרי אין טעם הפרי כטעם עץ.

בזמנו מצאתי במדר"ר בראשית ט"ו ז שדנו שם מה הוא עץ שאכל ממנו אדם  ואיתא התם "רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה הה"ד (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו' אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין את מוצא אלא אתרוג" ומבואר להדיא דלא כהבנתו המחודשת של הכפות תמרים, אלא דהעץ נאכל ולא דהפרי אינו נאכל. 
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
לפלא שלא הזכירו כאן את דברי הגמ' המפורשים (סוכה לו:) על ר' חנינא ד'מטביל בה ונפיק בה', וזה היה בסוכות, ובלי בישול (כפירש"י).
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
לפלא שלא הזכירו כאן את דברי הגמ' המפורשים (סוכה לו:) על ר' חנינא ד'מטביל בה ונפיק בה', וזה היה בסוכות, ובלי בישול (כפירש"י).
אולי אז אכן הפרות היו יותר טובים?
 
 
חלק עליון תַחתִית