מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה


פותח הנושא
בן ישיבה
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 389
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 124 פעמים
קיבל תודה: 146 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי בן ישיבה » 13 מרץ 2018, 00:14

כהיום כל אלו שמקפידים על מצות יד ולא על מצות מכונה, מקפידים שלכה"פ לליל הסדר יהיה מקמח של ריחיים של יד, ומשום לשמה,

והנה נתעורר לי דלכאו' מהיכן נלקח חומרא וקפידא זו, הלא בהראשונים האריכו שעיקר דין שמירה הוא משעת טחינה שאז הוא בקירבת מים שצריך ליזהר שלא יגעו הקמח למים בשעת הטחינה והיינו ריחיים של מים, וז"ל הטור סי' תנ"ג כתב רב אלפס שצריך לשמור חטין שיוצאים בה ידי מצה משעת קצירה שלא יבא עליהם מים וא"א הרא"ש ז"ל כתב שא"צ אלא משעת טחינה וז"ל נוהגין באשכנז ובצרפת לשומרן משעת טחינה לפי שאז מקרבין אותן אל המים שטוחנין בריחיים של מים וכ"כ בשאלתות לא נפיק ידי חובתיה אלא במצה דמינטרא מחימוץ מן כד נפל מיא עילויה ואי אמטינהו לחטי עכו"ם חרש שוטה וקטן לא נפיק ביה ידי חובתיה תשובה לגאון ליקח קמח מן השוק בשעת הדחק מותר ויוצאין בו דלא מחזקינן איסור אבל לכתחלה בעי שימור: עכ"ל.וכן הוא בעוד ראשונים,
ויעו' ביאור הלכה שם לגבי קמח של עכו"ם, ולכאו' משמע דכל החיסרון של עכו"ם הוא גם בגלל הריחיים של מים, אבל בזמנינו שהריחיים של מכונה אינו ע"י מים לכאו' אין חיסרון בקמח של עכו"ם,
והרי מבואר בפשיטות שטחנו בריחיים של מים דהוא מכונה,
וא"כ לכאורה מסתברא דכל המנהג להקפיד בריחיים של יד, הוא משום דמכונה במקומות האלו היה ע"י המים ולכן הקפידו בזה, אבל סתם ריחיים של מכונה לכאו' לא היה שום קפידא שלא לטחון בזה ולהקפיד דוקא על ריחיים של יד,
ולעת עתה צריך לי עיון על כל זה


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 14 מרץ 2018, 22:33

ז"ל הביאור הלכה ריש סימן ת"ס-
* אין לשין וכו' - עיין בט"ז דדעתו דדוקא לישה ואפיה לא מהני עומד ע"ג אבל בטחינה לכו"ע מהני בישראל שעומד ורואה שלא נעשה בזה שום חשש חימוץ אבל דעת הא"ר כהב"ח דטחינה תליא בפלוגתא שהובא בסימן תנ"ג ס"ד דאם נימא דבעינן שימור לשמה משעת טחינה ממילא אין יכולין לעשות זה ג"כ ע"י חש"ו ונכרי ואפילו הישראל עומד ע"ג ואם נימא דשימור לשמה הוא מלישה ואילך מותר לנו לעשות טחינה ע"י נכרי וחש"ו וכן הסכים בספר מטה יהודה ומה דנקט המחבר לישה ואפיה מלתא דפסיקא נקט דזה אסור לכו"ע דאפילו מאן דמתיר ליקח קמח מן השוק בשעת הדחק מודה ג"כ דמשעת לישה ואילך בעינן שימור לשמה דוקא ואסור ע"י עכו"ם וחש"ו וכן משמע בביאור הגר"א דהמחבר נקט פה דבר דלכו"ע אסור וסיים המטה יהודה דכן ראינו המדקדקים לעשות מצה שמורה שלא לטחון את החטים אלא ע"י ישראל בריחיים של יד [וה"ה בריחיים של מים] ולא ע"י ריחיים של עכו"ם של בהמות ואפילו ישראל עומד ע"ג וכן ראוי לנהוג ולהנהיג עכ"ל ומ"מ מנהג העולם כהיום פשוט כהט"ז להקל בטחינה ע"י עכו"ם שנותן החטים לתוך האפרכסת אפילו במצות שמורה אך הישראל עומד ורואה שלא יבוא לידי חשש חימוץ וכן הח"י והלכה ברורה והגר"ז העתיקו דבריו להלכה וכן משמע ברוקח סימן רע"ב ומ"מ מי שאפשר לו שכל תיקוני המצות שלו יהיה ע"י ישראל הרי זה משובח. והפמ"ג מפקפק ג"כ קצת על דברי הט"ז וסיים בדבריו ודאי אם אפשר יקצרו הישראלים לשמה וכל עשיה הן טחינה וכדומה הנזהרים במצות שמורה עכ"ל.
והשתא למי שסובר שצריך עשיה לשמה ממש, נכנס כבר במחלוקת אם אפשר לעשות לשמה ע"י מכונה.


אלכס
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 334
הצטרף: 19 יולי 2016, 14:17
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי אלכס » 15 מרץ 2018, 01:57

לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 15 מרץ 2018, 10:07

אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
מנהג זה מיוסד כנראה על סמך דברי הגר"ש קלוגר [במכתבו המפורסם לאסור מצות מכונה כמו שמובא בקונטרס מודעא לבית ישראל שיצא מבית מדרשו], וז"ל-
וא"כ מאשין זה לא עדיף ממעשה קטן דאין לו דעת עצמו ולא מהני אפילו גדול עומד על גליו, ולפי משמעות הפוסקים בעינן שמצת מצוה מתחילת לישה עד האפיה יהי' הכל ע"י ישראל גדול וא"כ ידי מצת מצוה וודאי אין יוצאין וא"כ ההמון עם שאינם יודעים הבחנה בין שאר מצות לשל מצוה, יעשה גם מצת מצוה ע"י מאשין, ולא יקיים ידי מצוה, ויעשו ג"כ ברכה לבטלה, ובוודאי לא יעלה על דעתו לבקש לו עוזרים למצת מצוה, וראוי לגזור הא אטו הא, דהוי גזרה דאורייתא, דמצת מצוה מדאורייתא אין יוצאין בזה, וגם יש נ"מ לאם שכח ולא אכל אפיקומן דקיימ"ל בשו"ע דאם אינו אוכל מצת מצוה השמורה משעת קצירה אין צריך לחזור ולאכול, דסומך על מה שאכל תוך הסעודה, והיינו דסתם מצות שלנו, כיון דשמם מצה, העוזר [א"ה כלומר העובד במאפית המצות] יודע שעושה מצה, והוי כאלו כיון לשם מצוה כי לדעתו כלהו מצוה הם, לא כי, אם יהי ע"י מאשין דבוודאי אין יוצאין בו ידי מצה יבא קלקול גם בזה עכ"ל.
א"כ מבואר שיש "גזירה" לאפות לכל הפסח מצות הראויים לצאת בהם ידי חובה גם לכזית ראשון.


אלכס
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 334
הצטרף: 19 יולי 2016, 14:17
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי אלכס » 15 מרץ 2018, 12:50

סבא כתב:
אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
א"כ מבואר שיש "גזירה" לאפות לכל הפסח מצות הראויים לצאת בהם ידי חובה גם לכזית ראשון.
אני לא בטוח שהוא מתכוין לגזירה ממש
שהרי אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, ומסתמא כוונתו שכל ראוי לנהוג די להסיר מכשול


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 15 מרץ 2018, 12:55

אלכס כתב:
סבא כתב:
אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
א"כ מבואר שיש "גזירה" לאפות לכל הפסח מצות הראויים לצאת בהם ידי חובה גם לכזית ראשון.
אני לא בטוח שהוא מתכוין לגזירה ממש
שהרי אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, ומסתמא כוונתו שכל ראוי לנהוג די להסיר מכשול
בדיוק לכן כתבתי "גזירה" במרכאות.


לענין
Articles: 0
הודעות: 64
הצטרף: 24 אוקטובר 2017, 20:40
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 43 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי לענין » 15 מרץ 2018, 13:59

צריך שלא יבא שכרו בהפסדו, ויראה להשגיח א' שלא תהיה זיעה מרוב חמימות הטחינה כידוע, ודין זיעה כמי פירות דמחמיצים מהר כאשר הם מעורבים במים, ב' שהטוחנים ישמרו על פיהם בשעת העבודה כידוע ודו"ק (ואם בפת שחרית הקפידו שלא תשמע קול תרנגול, כל שכן במצות של מצוה שצריכים שימור בקדושה ובטהרה)


יהודי
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 3106
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 460 פעמים
קיבל תודה: 631 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי יהודי » 15 מרץ 2018, 20:29

מש"כ שדין זיעה כמי פירות אינו מדויק, שהרי המ"ב תסו ס"ק כח הביא בזה מח' ונשאר בצ"ע בשעה"צ.


כרם
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 370
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי כרם » 16 מרץ 2018, 07:42

אלכס כתב:
סבא כתב:
אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
א"כ מבואר שיש "גזירה" לאפות לכל הפסח מצות הראויים לצאת בהם ידי חובה גם לכזית ראשון.
אני לא בטוח שהוא מתכוין לגזירה ממש
שהרי אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, ומסתמא כוונתו שכל ראוי לנהוג די להסיר מכשול
ז"ל הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה:
נִּמְצָא רָבִינָא וְרַב אַשִּׁי וְחַבְרֵיהֶם סוֹף גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּעְתִּיקִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְשֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת וְהִתְקִינוּ הַתַּקָּנוֹת וְהִנְהִיגוּ מִנְהָגוֹת וּפָשְׁטָה גְּזֵרָתָם וְתַקָּנָתָם וּמִנְהֲגוֹתָם בְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתָם. וְאַחַר בֵּית דִּין שֶׁל רַב אַשִּׁי שֶׁחִבֵּר הַגְּמָרָא וּגְמָרוֹ בִּימֵי בְּנוֹ נִתְפַּזְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָאֲרָצוֹת פִּזּוּר יֶתֶר וְהִגִּיעוּ לַקְּצָווֹת וְאִיִּים הָרְחוֹקִים וְרָבְתָה קְטָטָה בָּעוֹלָם וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ הַדְּרָכִים בַּגְּיָסוֹת וְנִתְמַעֵט תַּלְמוּד תּוֹרָה וְלֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד בִּישִׁיבוֹתֵיהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם אֶלָּא מִתְקַבְּצִים יְחִידִים הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמְבִינִים בְּחִבּוּרֵי הַחֲכָמִים כֻּלָּם וְיוֹדְעִים מֵהֶם דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הֵיאַךְ הוּא. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁעָמַד אַחַר הַגְּמָרָא בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וְגָזַר אוֹ הִתְקִין אוֹ הִנְהִיג לִבְנֵי מְדִינָתוֹ אוֹ לִבְנֵי מְדִינוֹת רַבּוֹת לֹא פָּשְׁטוּ מַעֲשָׂיו בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי רִחוּק מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְשִׁבּוּשׁ הַדְּרָכִים. וֶהֱיוֹת בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה יְחִידִים וּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד בָּטֵל מִכַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם חִבּוּר הַגְּמָרָא. לְפִיכָךְ אֵין כּוֹפִין אַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ לִנְהֹג כְּמִנְהַג מְדִינָה הָאַחֶרֶת. וְאֵין אוֹמְרִים לְבֵית דִּין זֶה לִגְזֹר גְּזֵרָה שֶׁגָּזְרָה בֵּית דִּין אַחֵר בִּמְדִינָתוֹ. וְכֵן אִם לָמַד אֶחָד מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא וְנִתְבָּאֵר לְבֵית דִּין אַחֵר שֶׁעָמַד אַחֲרָיו שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּגְּמָרָא, אֵין שׁוֹמְעִין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא לְמִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה לִדְבָרָיו בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן:

ומכאן למדנו, שודאי יש כח ביד חכמים גם בדורות שאחר הגמרא לגזור גזרות, אלא שהם מחייבים רק למי שכפוף לבי"ד שלהם ולא לבתי דין אחרים.

ובהלכות ממרים פ"א, לא הזכיר הרמב"ם מאומה מכלל זה ש"אין לנו לגזור גזירות מדעתנו".
ואני הקטן עדין מחפש מקור לכלל הזה.


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 16 מרץ 2018, 09:38

@כרם כתב: ובהלכות ממרים פ"א, לא הזכיר הרמב"ם מאומה מכלל זה ש"אין לנו לגזור גזירות מדעתנו".
ואני הקטן עדיין מחפש מקור לכלל הזה. ע"כ.

עי' במגיד משנה פ"ה מחו"מ ה"כ וז"ל ואני אומר אין לנו לגזור גזירות מדעתנו אחר דורות הגאונים ז"ל עכ"ל, ועי' ברא"ש שבת פ"ב סימן ט"ו וז"ל ועוד תמיהני היאך יכלו הגאונים לחדש גזירה אחר שסתם ר' אשי הש"ס עכ"ל.
חבל, אם אתה מחפש מקור לדברמפורסם מסויים, פשוט תעשה חיפוש קטן בפרויקט השו"ת, ותמצא מקורות למכביר [אם אין לך תעלה שאלתך לפורום או בפרטי ואחפש עבורך בס"ד], הנה במקרה זו פשוט הקלדתי את המילים אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, וקבלתי 56 תוצאות!
העתקתי רק את דברי הראשונים בזה [מתוך חלקת יעקב או"ח סימן קי"ב, שמסביר שם לגבי דבר שיש בו חשש כתיבה מסברא שמותר לגמרי בשבת, אחרי שלא גזרו].
אם הדבר פחות מפורסם או אין לו נוסח ברור כמו במקרה שלך, זה כבר סיפור קצת יותר קשה, אבל גם זה אפשרי.


משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 86 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 16 מרץ 2018, 09:44

אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
לגבי בני ליטא זה בגלל הגר"א שיש מצווה קיומית בכל הימים, האם גם החסידים נוהגים כן כל שבעה?


סופר
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 501
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 101 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סופר » 16 מרץ 2018, 09:51

משה הלוי-שחור כתב:
אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
לגבי בני ליטא זה בגלל הגר"א שיש מצווה קיומית בכל הימים, האם גם החסידים נוהגים כן כל שבעה?
חסידים נוהגים מעיקר הדין לאכול רק מצה שמורה עבודת יד. וגם נוהגים לאכול סעודה (בנטילת ידים) בכל ימי החג.
אמנם שמעתי מכמה מורי הוראה שלא צריך להקפיד דווקא על רש"י, כי מעיקר הדין אין צריך שמירה בטחינה, וגם אם כן צריך רק שמירה מחימוץ ולא דין של לשמה.


משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 86 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 16 מרץ 2018, 09:58

סופר כתב:
משה הלוי-שחור כתב:
אלכס כתב:לגבי הלשמה זה נכון לכזית ראשון, אך מה הטעם להחמיר בכל ימי הפסח לאכול רק רש"י
לגבי בני ליטא זה בגלל הגר"א שיש מצווה קיומית בכל הימים, האם גם החסידים נוהגים כן כל שבעה?
חסידים נוהגים מעיקר הדין לאכול רק מצה שמורה עבודת יד. וגם נוהגים לאכול סעודה (בנטילת ידים) בכל ימי החג.
אמנם שמעתי מכמה מורי הוראה שלא צריך להקפיד דווקא על רש"י, כי מעיקר הדין אין צריך שמירה בטחינה, וגם אם כן צריך רק שמירה מחימוץ ולא דין של לשמה.
א"כ מסתדר עם זה שהליטאים נוהגים כהגר"א והם לא.
מדוע נוהגים לאכול סעודה כל יום?


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 16 מרץ 2018, 09:58

סופר כתב: חסידים נוהגים מעיקר הדין לאכול רק מצה שמורה עבודת יד. וגם נוהגים לאכול סעודה (בנטילת ידים) בכל ימי החג.
מה פירוש "נוהגים" "מעיקר הדין"?
סופר כתב: חסידים, וכו', נוהגים לאכול סעודה (בנטילת ידים) בכל ימי החג.
דווקא זה כמעט מעיקר הדין לאכול בכל יום של המועד [גם בסוכות] סעודה אחת של פת. כמו שכתב במג"א סימן תעה ס"ק טז וז"ל בלילה הראשון. ומ"מ מחויב לאכול בכל יום פת אלא שיוצא במצה עשירה (ר"ן פ"ב דסוכ') עסי' קפ"ח ס"ז ועמ"ש סי' תע"א ס"ב עכ"ל. וידוע שהחסידים פוסקים בעיקר כהמג"א.


סופר
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 501
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 101 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סופר » 17 מרץ 2018, 21:49

סבא כתב:
סופר כתב: חסידים נוהגים מעיקר הדין לאכול רק מצה שמורה עבודת יד. וגם נוהגים לאכול סעודה (בנטילת ידים) בכל ימי החג.
מה פירוש "נוהגים" "מעיקר הדין"?
רוב החסידים נקטו כדעת הדברי חיים והחידושי הרי"ם שמצות מכונה הוא בבחינת חמץ גמור.
ולמה כתבתי בבחינת, כי גם הם לא אחזו אכן שמי שמחזיק את זה בביתו עוברעל בל יראה ובל ימצא, אלא פסקו הלכהלמעשה לצורך הדור להיזהרבזה במו שנזהרים מחמץ גמור.


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 17 מרץ 2018, 22:11

סופר כתב: ולמה כתבתי בבחינת, כי גם הם לא אחזו אכן שמי שמחזיק את זה בביתו עובר על בל יראה ובל ימצא, אלא פסקו הלכה למעשה לצורך הדור להיזהר בזה במו שנזהרים מחמץ גמור.
מן העניין להביא מש"כ הרב מיכאל אריה ראנד בספרו כהלכות הפסח עמוד ק"ז אות כ"ב וז"ל
מדודי מוה"ר דניאל חיים אלטר שליט"א שמעתי שנכנס בחור אחד אל אביו חו"ז אדמו"ר הגה"ק הפני מנחם זי"ע ושאלתו בפיו: אצל משפחת אביו מקילין גם בענין שרויה וגם בענין מאשי"ן מצות, ונראה לו שעל אחד מביניהם יסכימו שיחמיר, על מי מביניהם יחמיר יותר?
וענה מרן אדמו"ר שבדוחק כזה יכול להקל בענין מאשי"ן מצות, אך לא יקל בענין שרויה, יען כל תלמידי בעש"ט הקדוש זי"ע החמירו בשרויה וגם על פי קבלה יש לכך מקור, ומאידך הטעם לאיסור המאשין הוא טעם נסתר עכדה"ק עכ"ל.
וזה מצדיק את דבריך.


יצחק
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1040
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 330 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי יצחק » 17 מרץ 2018, 23:12

כרם כתב: ז"ל הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה:
נִּמְצָא רָבִינָא וְרַב אַשִּׁי וְחַבְרֵיהֶם סוֹף גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּעְתִּיקִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְשֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת וְהִתְקִינוּ הַתַּקָּנוֹת וְהִנְהִיגוּ מִנְהָגוֹת וּפָשְׁטָה גְּזֵרָתָם וְתַקָּנָתָם וּמִנְהֲגוֹתָם בְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתָם. וְאַחַר בֵּית דִּין שֶׁל רַב אַשִּׁי שֶׁחִבֵּר הַגְּמָרָא וּגְמָרוֹ בִּימֵי בְּנוֹ נִתְפַּזְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָאֲרָצוֹת פִּזּוּר יֶתֶר וְהִגִּיעוּ לַקְּצָווֹת וְאִיִּים הָרְחוֹקִים וְרָבְתָה קְטָטָה בָּעוֹלָם וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ הַדְּרָכִים בַּגְּיָסוֹת וְנִתְמַעֵט תַּלְמוּד תּוֹרָה וְלֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד בִּישִׁיבוֹתֵיהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם אֶלָּא מִתְקַבְּצִים יְחִידִים הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמְבִינִים בְּחִבּוּרֵי הַחֲכָמִים כֻּלָּם וְיוֹדְעִים מֵהֶם דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הֵיאַךְ הוּא. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁעָמַד אַחַר הַגְּמָרָא בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וְגָזַר אוֹ הִתְקִין אוֹ הִנְהִיג לִבְנֵי מְדִינָתוֹ אוֹ לִבְנֵי מְדִינוֹת רַבּוֹת לֹא פָּשְׁטוּ מַעֲשָׂיו בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי רִחוּק מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְשִׁבּוּשׁ הַדְּרָכִים. וֶהֱיוֹת בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה יְחִידִים וּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד בָּטֵל מִכַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם חִבּוּר הַגְּמָרָא. לְפִיכָךְ אֵין כּוֹפִין אַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ לִנְהֹג כְּמִנְהַג מְדִינָה הָאַחֶרֶת. וְאֵין אוֹמְרִים לְבֵית דִּין זֶה לִגְזֹר גְּזֵרָה שֶׁגָּזְרָה בֵּית דִּין אַחֵר בִּמְדִינָתוֹ. וְכֵן אִם לָמַד אֶחָד מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא וְנִתְבָּאֵר לְבֵית דִּין אַחֵר שֶׁעָמַד אַחֲרָיו שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּגְּמָרָא, אֵין שׁוֹמְעִין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא לְמִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה לִדְבָרָיו בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן:

ומכאן למדנו, שודאי יש כח ביד חכמים גם בדורות שאחר הגמרא לגזור גזרות, אלא שהם מחייבים רק למי שכפוף לבי"ד שלהם ולא לבתי דין אחרים.

ובהלכות ממרים פ"א, לא הזכיר הרמב"ם מאומה מכלל זה ש"אין לנו לגזור גזירות מדעתנו".
ואני הקטן עדין מחפש מקור לכלל הזה.
התרגשתי למצא את השאלה הזו כאן אחרי שגם אני התקשיתי בזה. (ויותר מזה מבואר בהקדמת הר"מ שאפילו "סמוכים" לא צריך, ולא רק בי"ד הגדול לא צריך).
וראשית כל אכתוב ראיה לדברי @כרם מזה שהרמב"ם כותב שהעשה של ועשית ככל אשר יורוך וכן הל"ת של לא תסור וכו' הוא מקור החיוב לקיים את הדינים שמתחדשים בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם (אצל הרמב"ם יש שיטה כללית שכל מה שלא כתוב בתורה במפורש הוא בגדר "דברי סופרים" ולא נענשים בבי"ד על דברי סופרים וכו' עוד הרבה נ"מ) והרי זה ברור שחייבים לקיים גם דרשות שלא נדרשו ע"י בי"ד הגדול אלא ע"י תנאים ואמוראים שלא היו דיינים בבי"ד הגדול ואולי אפילו לא היו סמוכים.
ולענין השאלה שהר"מ בהלכות ממרים לא הזכיר זאת, פירשתי לעצמי שהר"מ כן רמז זאת וז"ל הר"מ: בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הֵם עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהֵם עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה וּמֵהֶם חֹק וּמִשְׁפָּט יוֹצֵא לְכָל יִשְׂרָאֵל. וַעֲלֵיהֶן הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז-יא) 'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ' זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
הלשון "עיקר תורה" וכן הלשון "עליהן הבטיחה תורה" (מלשון בטחון, אפשר וצריך לסמוך עליהם שלא טעו, לא מלשון קיום התחייבות) משמע שהם עיקר ויש טפל, הם בטוחים ויש שאינם בטוחים, והענין בזה הוא שכל מי שחידש איזה חידוש בתורה שבע"פ צריך לעשות כפי החידוש שנראה לו, וכן מי ששאל אותו מחויב לעשות כפי ההוראה שהמו"צ הורה לו משום שההוראה חלה ביחס לשואל המסוים הזה, אלא שאין כאן "בטחון" ואין כאן "עיקר הוראה", כלומר ההוראה מחייבת רק את השואל ולא את כל ישראל, משא"כ בי"ד הגדול הם עיקר ההוראה שכל ישראל מחוייבים לה.
בתקופה מסוימת התקבלה אצל הקדמונים הסברא שאין לנו אפשרות לחדש חידושים בתורה שבע"פ בין אם זה גזירות בין אם זה דרשות בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, אבל אין שום "דין" כזה.
שוב תודה על העלאת הנושא.


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 17 מרץ 2018, 23:19

יצחק כתב: בתקופה מסוימת התקבלה אצל הקדמונים הסברא שאין לנו אפשרות לחדש חידושים בתורה שבע"פ בין אם זה גזירות בין אם זה דרשות בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, אבל אין שום "דין" כזה.
שוב תודה על העלאת הנושא.
אם אין שום "דין" אז איך נוצרת "סברא" כזו? מהרגשות?
ובאמת לא הבנתי כלל, הלא התורה ציוותה עלינו לדרוש בי"ג מידות, ולגזור ולאסור כפי צורך הדור, ומה שייך פתאום שמסברא נחליט, שאנו פטורים מחיוב זה, ולא רק זה אלא שאין לנו אפשרות לעשות זאת?


יצחק
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1040
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 330 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי יצחק » 17 מרץ 2018, 23:46

סבא כתב:
יצחק כתב: בתקופה מסוימת התקבלה אצל הקדמונים הסברא שאין לנו אפשרות לחדש חידושים בתורה שבע"פ בין אם זה גזירות בין אם זה דרשות בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, אבל אין שום "דין" כזה.
שוב תודה על העלאת הנושא.
אם אין שום "דין" אז איך נוצרת "סברא" כזו? מהרגשות?
לא הבנתי כלל, הלא התורה ציוותה עלינו לדרוש בי"ג מידות,ולגזור ולאסור כפי צורך הדור, ומה שייך פתאום שמסברא נחליט, שאנו פטורים מחיוב זה, ולא רק זה אלא שאין לנו אפשרות לעשות זאת?
גזירות חז"ל הם תקנות גמורות לעולם ועד, אלא שבי"ד אחר יכול לחלוק על החכמים הקודמים (אם הוא גדול בחכמה ובמנין) ולהתיר את הגזירה, אבל כל גזירה היא דין גמור, היא תורה שבע"פ, אין דבר כזה גזירה לפי מצב הדור, גזירות זמניות הם לא תורה שבע"פ אלא יסודם בדין אחר לגמרי וזהו דין מלך,
התפקיד של המלך לגזור גזירות זמניות לפי הצורך, וכאשר אין מלך אז בי"ד הגדול מקבלים את התפקיד של המלך כמש"כ בדרשות הר"ן לגבי הנשיא וכו' עיי"ש, וזה באמת שייך רק כאשר יש סנהדרין שיש להם שלטון, (בנוסף יש זכות שלטונית לכל קבוצה שקבלו על עצמם מנהיגות, בין אם זה קהילות שקבלו את הרב או כל כיו"ב אבל לא בתוקף של מלוכה ואכמ"ל).
כתבתי שהתקבל אצל הקדמונים שאין לנו כח להוסיף בתורה שבע"פ דינים והלכות קבועות והסיבה היא משום שאנחנו לא סומכים על עצמינו שמכוונים בזה לאמת, ועיין היטב היטב היטב בדברי המשך חכמה על הלאו דלא תסור. אבל גזירות לפי צורך שעה ודאי שאפשר.


סבא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 691 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי סבא » 17 מרץ 2018, 23:59

יצחק כתב: כתבתי שהתקבל אצל הקדמונים שאין לנו כח להוסיף בתורה שבע"פ דינים והלכות קבועות והסיבה היא משום שאנחנו לא סומכים על עצמינו שמכוונים בזה לאמת, ועיין היטב היטב היטב בדברי המשך חכמה על הלאו דלא תסור. אבל גזירות לפי צורך שעה ודאי שאפשר.
אם אנו לא סומכים על עצמינו שמכוונים לאמת, וזה פוטר אותנו מלגזור גזירות, מוכרח שיש "דין" שאומר ש-שדווקא אם מכוון לאמת יכול לגזור, אבל אם סברתו אינה נכונה לגמרי, אף שמצידו עשה כל שביכולתו להגיע לאמת, אינו יכול לגזור, כי אם לא היה "דין" כזה, אלא כל מי שנחשב תלמיד חכם לעניין הוראה יכול וצריך לגזור, לא הייתה זו טענה.
אבל באמת יש להבין מדוע לגבי שאלות הכי חמורות בעולם [בנוגע לטהרת הייחוס וממזרים למשל, או למעשה בכל שאלה שנוגע לאיסור תורה שיש בו מיתה], לא אלמן ישראל, ויש פוסקים שנכנסים לעבי הקורה ומכריעים בזה [וכמדומני שהחזו"א אמר שיש בכוחו גם להכריע בין הראשונים, כי אם לאו הכי, אלא נטען שבדור הזה הוא מן הנמנע, זו שכחת התורה, וכבר הובטחנו שלא תשכח, ומדוע דווקא כשמגיעים לגזירות פתאום מתחיל הספק לנקר אולי אין מכוונים לאמת?


א יודעלע
Articles: 0
הודעות: 10
הצטרף: 14 ינואר 2018, 22:04
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי א יודעלע » 27 מרץ 2018, 00:21

לפי השיטות שמקיימים מצוה באכילת המצות כל שבעה יש גם ענין לשמה כל שבעה, והאמת שכ"א החמיר בזה כפי כוחו, מי שיכל השתמש ברש"י לכזיתים בלבד מי שיכל יותר גם לכל השאר, וכפי שהיו שאכלו כל הפסח רק מצות מצוה.
לגבי מי שכתב על הזעה שמחמיצה, נראה שמעולם לא ביקר במטחנת רש"י, פשוט אין שום מגע ואפשרות אפי' קלושה שיגיע טיפת זיעה לקמח, הרבה פחות מבאפי' ששם לא ראיתי שחוששים לכך.


אלכס
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 334
הצטרף: 19 יולי 2016, 14:17
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מסורת טחינת החיטים ביד או במכונה

שליחה על ידי אלכס » 27 מרץ 2018, 01:15

א יודעלע כתב:לפי השיטות שמקיימים מצוה באכילת המצות כל שבעה יש גם ענין לשמה כל שבעה, והאמת שכ"א החמיר בזה כפי כוחו, מי שיכל השתמש ברש"י לכזיתים בלבד מי שיכל יותר גם לכל השאר, וכפי שהיו שאכלו כל הפסח רק מצות מצוה..
מעניין שהמשנה ברורה מביא שאף שאין חיוב נוהגים כן ישראל קדושים, אך לא ברור מה עניין יש בזה.

(ב) מצת מצוה - משא"כ בשאר מצות א"צ שימור לשם מצוה רק שיזהר שלא יהיה בהן חשש חימוץ ומותר לעשות על ידיהן אם משגיח עליהן אך ישראל קדושים הן ונהגו לעשות שימור לשם מצה בכל המצות כדאיתא בסימן תע"ז כ"כ האחרונים ועיין מה שכתבנו לקמיה:

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים