תלמוד-תורה אמר:ך עושים דבר כזה? והאם זה גניזה?
זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול!יעקב שלם אמר:תלמוד-תורה אמר:ך עושים דבר כזה? והאם זה גניזה?
איזו הלכה?
אולי הרב @חייל של הרבי הוא גר בעיר לא חרדית, ולכן לא שמע על כך.חייל של הרבי אמר:נ.ב. מה הפירוש להביא בקבוק למתן בסתר? אפשר תרגום?
חייל של הרבי אמר:נ.ב. נוסף - משעשע איך שהחברה כותבת חיבור שלם לגבי כשרותו של היין מבחינת מצוות התלויות בארץ, והבד"ץ כותב בשתי מילים - יבול חו"ל...
תלמוד-תורה אמר:זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול!יעקב שלם אמר:תלמוד-תורה אמר:ך עושים דבר כזה? והאם זה גניזה?
איזו הלכה?
אם המילים להלן הם הלכה:
מיץ זה כשר למהדרין לקידוש והבדלה.
אין בו חשש עורלה או טבל.
לא משנה שביעית
ברכתו בורא פרי הגפן גם לדעת מרן הבית יוסף.
בלדד השוחי אמר:זו הודעת מציאות, שמדובר בבקבוק כשר, ושאינו ערלה וטבל, ושאינו מהשנה השביעית, ולפי הרכיבים שלו מדובר בדבר שמברכים עליו הגפן.
אני לא רואה פה שום הלכה.
טישיו שכתב עליו שלא נוצר בשבת, אסור להכניס לביה"כ?
בלדד השוחי אמר:זו הודעת מציאות, שמדובר בבקבוק כשר, ושאינו ערלה וטבל, ושאינו מהשנה השביעית, ולפי הרכיבים שלו מדובר בדבר שמברכים עליו הגפן.
אני לא רואה פה שום הלכה.
טישיו שכתב עליו שלא נוצר בשבת, אסור להכניס לביה"כ?
אם אחד שואל אותך לפני ברה"ת אם הפירות האלו מעושרין, אתה צריך לברך ברה"ת לפני התשובה?חייל של הרבי אמר:בלדד השוחי אמר:זו הודעת מציאות, שמדובר בבקבוק כשר, ושאינו ערלה וטבל, ושאינו מהשנה השביעית, ולפי הרכיבים שלו מדובר בדבר שמברכים עליו הגפן.
אני לא רואה פה שום הלכה.
טישיו שכתב עליו שלא נוצר בשבת, אסור להכניס לביה"כ?
ומה שהמשנה אומרת שקורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, הרי זו לא הלכה, אלא הודעת מציאות, שה' רוצה שיקראו קריאת שמע בשעה הזאת.
לא. אבל אם ישאל אותי "מה מברכים על זה" ויצביע על יין, לענ"ד אסור לענות לפני ברה"ת.בלדד השוחי אמר:אם אחד שואל אותך לפני ברה"ת אם הפירות האלו מעושרין, אתה צריך לברך ברה"ת לפני התשובה?חייל של הרבי אמר:בלדד השוחי אמר:זו הודעת מציאות, שמדובר בבקבוק כשר, ושאינו ערלה וטבל, ושאינו מהשנה השביעית, ולפי הרכיבים שלו מדובר בדבר שמברכים עליו הגפן.
אני לא רואה פה שום הלכה.
טישיו שכתב עליו שלא נוצר בשבת, אסור להכניס לביה"כ?
ומה שהמשנה אומרת שקורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, הרי זו לא הלכה, אלא הודעת מציאות, שה' רוצה שיקראו קריאת שמע בשעה הזאת.
כשכתוב ברכתו הגפן זו לא הלכה, לא בגלל שלא יודעים על מה זה מדבר, אלא בגלל שהכותב קובע עובדה ולא אומר הגדרה, הוא לא אמר שום הלכה עקרונית, אלא רק הוראה מה לעשות במקרה ספציפי.חייל של הרבי אמר:תלמוד-תורה אמר:זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול!יעקב שלם אמר:איזו הלכה?
אם המילים להלן הם הלכה:
מיץ זה כשר למהדרין לקידוש והבדלה.
אין בו חשש עורלה או טבל.
לא משנה שביעית
ברכתו בורא פרי הגפן גם לדעת מרן הבית יוסף.
לעניות דעתי זו כן הלכה. (ליתר דיוק - המשפט ברכתו הגפן זו הלכה)
ואין לומר "רק אם היה כתוב - יין ברכתו הגפן - אז זה היה נחשב להלכה, ואילו כאן רק כתוב - ברכתו הגפן - שזהו משפט לא מבורר אלא שהכותב סומך על כך שהקורא יבין שמדובר על המשקה שלפניו, מה שהופך את המשפט הזה לרמיזה בעלמא ואינו דבר תורה",
לענ"ד אין לומר כן, כי אפילו משפט כמו "על יין מברכים הגפן" אפשר לומר אותו הדבר - הרי יין זו מילה שמובנת רק למי שמכיר את פירוש המילה הזו, ו"הגפן" זהו קיצור המיועד לאלו המכירים כל הברכות, וממילא, רק משפט כמו "מיץ שנסחט מענבים, הרוצה לשתות מיץ זה להנאתו, חייב לומר לפני כן 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן', ויכוון בלבו פירוש המילים שאומר, ואז ישתה מיד", רק משפט כזה ייחשב לדבר תורה... ואין לדבר סוף! ועל כרחך שכל משפט שבני אדם מבינים מתוכו הלכה וכיוצ"ב, נחשב דבר תורה.
אלא שכמו שכתבתי, אין כאן שאלה כלל בעניין גניזה, כי אם בהגדרת 'כתבי הקודש' בהלכות שבת.
אולי עדיף שכן, מה אכפת לך?בלדד השוחי אמר:אם אחד שואל אותך לפני ברה"ת אם הפירות האלו מעושרין, אתה צריך לברך ברה"ת לפני התשובה?חייל של הרבי אמר:בלדד השוחי אמר:זו הודעת מציאות, שמדובר בבקבוק כשר, ושאינו ערלה וטבל, ושאינו מהשנה השביעית, ולפי הרכיבים שלו מדובר בדבר שמברכים עליו הגפן.
אני לא רואה פה שום הלכה.
טישיו שכתב עליו שלא נוצר בשבת, אסור להכניס לביה"כ?
ומה שהמשנה אומרת שקורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, הרי זו לא הלכה, אלא הודעת מציאות, שה' רוצה שיקראו קריאת שמע בשעה הזאת.
מהיכן סברא זו שרק אמירה שיש בה הגדרה ולא רק קביעת עובדה נחשבת לדבר הלכה?מ.ה. אמר:כשכתוב ברכתו הגפן זו לא הלכה, לא בגלל שלא יודעים על מה זה מדבר, אלא בגלל שהכותב קובע עובדה ולא אומר הגדרה, הוא לא אמר שום הלכה עקרונית, אלא רק הוראה מה לעשות במקרה ספציפי.חייל של הרבי אמר:תלמוד-תורה אמר:זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול!
אם המילים להלן הם הלכה:
מיץ זה כשר למהדרין לקידוש והבדלה.
אין בו חשש עורלה או טבל.
לא משנה שביעית
ברכתו בורא פרי הגפן גם לדעת מרן הבית יוסף.
לעניות דעתי זו כן הלכה. (ליתר דיוק - המשפט ברכתו הגפן זו הלכה)
ואין לומר "רק אם היה כתוב - יין ברכתו הגפן - אז זה היה נחשב להלכה, ואילו כאן רק כתוב - ברכתו הגפן - שזהו משפט לא מבורר אלא שהכותב סומך על כך שהקורא יבין שמדובר על המשקה שלפניו, מה שהופך את המשפט הזה לרמיזה בעלמא ואינו דבר תורה",
לענ"ד אין לומר כן, כי אפילו משפט כמו "על יין מברכים הגפן" אפשר לומר אותו הדבר - הרי יין זו מילה שמובנת רק למי שמכיר את פירוש המילה הזו, ו"הגפן" זהו קיצור המיועד לאלו המכירים כל הברכות, וממילא, רק משפט כמו "מיץ שנסחט מענבים, הרוצה לשתות מיץ זה להנאתו, חייב לומר לפני כן 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן', ויכוון בלבו פירוש המילים שאומר, ואז ישתה מיד", רק משפט כזה ייחשב לדבר תורה... ואין לדבר סוף! ועל כרחך שכל משפט שבני אדם מבינים מתוכו הלכה וכיוצ"ב, נחשב דבר תורה.
אלא שכמו שכתבתי, אין כאן שאלה כלל בעניין גניזה, כי אם בהגדרת 'כתבי הקודש' בהלכות שבת.
בכלל חידשת שיש דבר כזה... אני גר בקריית מלאכיתלמוד-תורה אמר:שימו לב- 82% לא משליכים למתן בסתר.
ואני יכול לשער שבאמת מי שיכול- לא מתעצל, אלא שבערים חילוניות אין כזה דבר.
או שיש רק בקרית ספר?
מישהו יודע אם יש בערים להלן:
בני ברק
ביתר
בית שמש
ירושלים
אשדוד
בכל הדוגמאות שהזכרת יש הלכה ברורה, חייבים ליטול מים אחרונים, או שאסור לאכול ינשוף.חייל של הרבי אמר:מהיכן סברא זו שרק אמירה שיש בה הגדרה ולא רק קביעת עובדה נחשבת לדבר הלכה?מ.ה. אמר:כשכתוב ברכתו הגפן זו לא הלכה, לא בגלל שלא יודעים על מה זה מדבר, אלא בגלל שהכותב קובע עובדה ולא אומר הגדרה, הוא לא אמר שום הלכה עקרונית, אלא רק הוראה מה לעשות במקרה ספציפי.חייל של הרבי אמר:לעניות דעתי זו כן הלכה. (ליתר דיוק - המשפט ברכתו הגפן זו הלכה)
ואין לומר "רק אם היה כתוב - יין ברכתו הגפן - אז זה היה נחשב להלכה, ואילו כאן רק כתוב - ברכתו הגפן - שזהו משפט לא מבורר אלא שהכותב סומך על כך שהקורא יבין שמדובר על המשקה שלפניו, מה שהופך את המשפט הזה לרמיזה בעלמא ואינו דבר תורה",
לענ"ד אין לומר כן, כי אפילו משפט כמו "על יין מברכים הגפן" אפשר לומר אותו הדבר - הרי יין זו מילה שמובנת רק למי שמכיר את פירוש המילה הזו, ו"הגפן" זהו קיצור המיועד לאלו המכירים כל הברכות, וממילא, רק משפט כמו "מיץ שנסחט מענבים, הרוצה לשתות מיץ זה להנאתו, חייב לומר לפני כן 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן', ויכוון בלבו פירוש המילים שאומר, ואז ישתה מיד", רק משפט כזה ייחשב לדבר תורה... ואין לדבר סוף! ועל כרחך שכל משפט שבני אדם מבינים מתוכו הלכה וכיוצ"ב, נחשב דבר תורה.
אלא שכמו שכתבתי, אין כאן שאלה כלל בעניין גניזה, כי אם בהגדרת 'כתבי הקודש' בהלכות שבת.
גם 'מים אחרונים חובה' זו הלכה. גם 'אסור לאכול ינשוף' זו הלכה. לי זה נראה פשוט
מ.ה. אמר:בכל הדוגמאות שהזכרת יש הלכה ברורה, חייבים ליטול מים אחרונים, או שאסור לאכול ינשוף.חייל של הרבי אמר:מהיכן סברא זו שרק אמירה שיש בה הגדרה ולא רק קביעת עובדה נחשבת לדבר הלכה?מ.ה. אמר:כשכתוב ברכתו הגפן זו לא הלכה, לא בגלל שלא יודעים על מה זה מדבר, אלא בגלל שהכותב קובע עובדה ולא אומר הגדרה, הוא לא אמר שום הלכה עקרונית, אלא רק הוראה מה לעשות במקרה ספציפי.
גם 'מים אחרונים חובה' זו הלכה. גם 'אסור לאכול ינשוף' זו הלכה. לי זה נראה פשוט
אבל אם יאמר אדם אסור לאכול את זה, אפשר בהחלט להבין את אלו שטענו מקודם שאין זו הלכה.
ולא באתי אלא לומר, שהחילוק ביניהם אינו בגלל שלא מבינים על מה הם דיברו, כמו שאתה הבנת, אלא בגלל שהם לא אמרו את מה אסור לאכול. בסדר הבנו שהם דיברו על מה שאנחנו קוראים ינשוף, אבל האם ההלכה היא שאסור לאכול ינשוף, או שאסור לאכול עופות בכלל, או כל יצור חי בכלל, או דווקא את הינשוף הזה שבעליו גוי, או כל מיליוני האפשרויות הנוספות.
אכן, כדבריך מסתבר, שכל שאמר איזו הגדרה, הרי זו הלכה, אע"פ שלא הגדיר עד הסוף.חייל של הרבי אמר:מ.ה. אמר:בכל הדוגמאות שהזכרת יש הלכה ברורה, חייבים ליטול מים אחרונים, או שאסור לאכול ינשוף.חייל של הרבי אמר:מהיכן סברא זו שרק אמירה שיש בה הגדרה ולא רק קביעת עובדה נחשבת לדבר הלכה?
גם 'מים אחרונים חובה' זו הלכה. גם 'אסור לאכול ינשוף' זו הלכה. לי זה נראה פשוט
אבל אם יאמר אדם אסור לאכול את זה, אפשר בהחלט להבין את אלו שטענו מקודם שאין זו הלכה.
ולא באתי אלא לומר, שהחילוק ביניהם אינו בגלל שלא מבינים על מה הם דיברו, כמו שאתה הבנת, אלא בגלל שהם לא אמרו את מה אסור לאכול. בסדר הבנו שהם דיברו על מה שאנחנו קוראים ינשוף, אבל האם ההלכה היא שאסור לאכול ינשוף, או שאסור לאכול עופות בכלל, או כל יצור חי בכלל, או דווקא את הינשוף הזה שבעליו גוי, או כל מיליוני האפשרויות הנוספות.
כעת הבנתי אותך יותר,
אבל לפי זה גם נאמר שכל מקום שמופיע בהלכה "במה דברים אמורים", הרי כל מה שנכתב לפני כן אינו דבר הלכה. כי אינו ספציפי ומוגדר, אלא רק כל התוכן בצירוף ה"במה דברים אמורים" ייחשב לדבר הלכה. ואינו נראה נכון, שהרי הסברא נותנת שגם לומר "אסור ללמוד תורה בתשעה באב" ייחשב לדבר הלכה, אפילו בלי ה"אבל בדברי תורה שקשורים לאבל וחורבן אפשר וחובה לעסוק".
לפעמים אני רואה בזה בעיה גדולה, ואשמח לשמוע את דעת חברי הפורום הנכבדים.תלמוד-תורה אמר:שימו לב- 82% לא משליכים למתן בסתר.
ואני יכול לשער שבאמת מי שיכול- לא מתעצל, אלא שבערים חילוניות אין כזה דבר.
או שיש רק בקרית ספר?
מישהו יודע אם יש בערים להלן:
בני ברק
ביתר
בית שמש
ירושלים
אשדוד
אני לא מכיר כזה דבר בירושלים ובני ברק.חושב מבחוץ אמר:לפעמים אני רואה בזה בעיה גדולה, ואשמח לשמוע את דעת חברי הפורום הנכבדים.תלמוד-תורה אמר:שימו לב- 82% לא משליכים למתן בסתר.
ואני יכול לשער שבאמת מי שיכול- לא מתעצל, אלא שבערים חילוניות אין כזה דבר.
או שיש רק בקרית ספר?
מישהו יודע אם יש בערים להלן:
בני ברק
ביתר
בית שמש
ירושלים
אשדוד
הרבה פעמים רואים מיכלים של קופות צדקה שמלאים עד אפס מקום ואף אחד לא בא לקחתם ואז ילדים משחקים בזה ורואים הרבה פעמים שיש שברי זכוכית מסביב לרצפה.
ויש לעיין אם כדאי לשים שם בכזה מצב.
ועוד יש לעיין של מי נחשב בור זה.
יש ממונים לזה, אחד מהם אני מכיר את בנו, ואביו הוא נותן משכורות לכל שק שבחורים אוספים.חושב מבחוץ אמר:לפעמים אני רואה בזה בעיה גדולה, ואשמח לשמוע את דעת חברי הפורום הנכבדים.תלמוד-תורה אמר:שימו לב- 82% לא משליכים למתן בסתר.
ואני יכול לשער שבאמת מי שיכול- לא מתעצל, אלא שבערים חילוניות אין כזה דבר.
או שיש רק בקרית ספר?
מישהו יודע אם יש בערים להלן:
בני ברק
ביתר
בית שמש
ירושלים
אשדוד
הרבה פעמים רואים מיכלים של קופות צדקה שמלאים עד אפס מקום ואף אחד לא בא לקחתם ואז ילדים משחקים בזה ורואים הרבה פעמים שיש שברי זכוכית מסביב לרצפה.
ויש לעיין אם כדאי לשים שם בכזה מצב.
ועוד יש לעיין של מי נחשב בור זה.
גא"ממשה אמת אמר:אני לא מכיר כזה דבר בירושלים ובני ברק.חושב מבחוץ אמר:לפעמים אני רואה בזה בעיה גדולה, ואשמח לשמוע את דעת חברי הפורום הנכבדים.תלמוד-תורה אמר:שימו לב- 82% לא משליכים למתן בסתר.
ואני יכול לשער שבאמת מי שיכול- לא מתעצל, אלא שבערים חילוניות אין כזה דבר.
או שיש רק בקרית ספר?
מישהו יודע אם יש בערים להלן:
בני ברק
ביתר
בית שמש
ירושלים
אשדוד
הרבה פעמים רואים מיכלים של קופות צדקה שמלאים עד אפס מקום ואף אחד לא בא לקחתם ואז ילדים משחקים בזה ורואים הרבה פעמים שיש שברי זכוכית מסביב לרצפה.
ויש לעיין אם כדאי לשים שם בכזה מצב.
ועוד יש לעיין של מי נחשב בור זה.
אם יש אשמח לקבל מידע.
ידוע לי שבירושלים בנווה יעקבז מתקנים כאלו ע"י הקופה של צדקה וזה מכניס להם הכנסה של ממש. גם בסמינר הישן ברח' מנחת יצחק היה פעם.משה אמת אמר:אני לא מכיר כזה דבר בירושלים ובני ברק.
אם יש אשמח לקבל מידע.
תוסיף בהודעתך הראשונה, שרק מי שיש בעירו מתקנים כאלו, שיצביע.תלמוד-תורה אמר:נדמה לי שהסקר לא מדויק.
היות ורבים לא גרים בעיר שיש מתקנים כאלו.
בכל אופן תודה לכל המצביעים.
אני חושב שמאוחר מדי.אברך אמר:תוסיף בהודעתך הראשונה, שרק מי שיש בעירו מתקנים כאלו, שיצביע.תלמוד-תורה אמר:נדמה לי שהסקר לא מדויק.
היות ורבים לא גרים בעיר שיש מתקנים כאלו.
בכל אופן תודה לכל המצביעים.