תרבות ה'לחם מזונות'...

חייל של הרבי

משתמש ותיק
כידוע, יש הרבה מאפיות, פיצריות, ומפעלים (ובעיקר בהכשרים מהודרים) המשווקים לחמניות מזונות, פיצה מזונות וכו' וכו'.
בארה"ק זה יחסית בתהליך ראשוני, אולם באמריקה זה ממש בסיס, שלחם כשר, מסתמא ברכתו מזונות.

והנה כל הפאטנט הזה של לחמניית מזונות, מסתמא התחיל כפתרון חשוב לטיסות, נסיעות וכו', אבל כיום שהמון פיצריות מתהדרות בפיצה מזונות, והמון מאפיות משווקות לחמניות מזונות לשימוש רגיל, ברצוני לשאול:

א. הרי כמובן שהברכה היא מזונות רק לשיעור מסויים, אבל אם אוכל קצת הרבה (וקל מאוד להגיע לשיעור ה'הרבה' הזה, בפרט בפיצה ובלחמניות), הרי חייב בנטילת ידיים, ברכת המוציא וברכת המזון מדאורייתא, וכל מי שעיניו בראשו רואה בחוש שרק המדקדקים במצוות קלה כבחמורה מודעים לכך ומשגיחים לכמות שהם אוכלים וכו', ואילו הרבה יהודים טובים רואים שזה מזונות ומיד נרגעים שאין מה לטול ידיים ואין ברכת המזון, ולא תמיד זה כך. לכאורה זהו מכשול די מתבקש, והשאלה היא, האם לא יהיה ראוי שיפסיקו להכין לחם מזונות כשאין צורך ממש?

ב. הרי כמובן שההלכה היא ההלכה, ומה שנילוש במי פירות ברכתו מזונות, אבל בתור יהודים, האם הבריחה הזו מנטילת ידיים וברכת המזון מגיעה ממקום בריא? בואו לא נעבוד על אף אחד, זה לחם, זה משביע, זו הסעודה שלי, וסתם לא בא לי להתאמץ ולטול ידיים ולברך ברכה ארוכה, אז יש פאטנט! אולי טיפה יש בזה מן הנבלות ברשות התורה? אולי טיפה? (ואיני מדבר על טיסות וכיוצ"ב).

ג. לאור א' וב', האין זה ראוי שההכשרים (המהודרים עכ"פ) יפסיקו להרשות זאת? הרי הכשר מהודר אחראי לא רק שהאוכל לא יהיה טרף, אלא גם שמהאוכל לא תצא תקלה בתורה ומצוות, וכן שהאוכל ובית העסק יעמדו בכמה תנאים הנוגעים לצביון יהודי ואווירה כשירה.


נ.ב. אני עצמי עושה שימוש בפאטנט הנ"ל כאוות נפשי, ורק מעוניין לדון
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
אכן ראוי לפרסם הדבר שגם אם הדבר מזונות כגון שנילוש במי פירות אם אכל כשיעור קביעת סעודה התחייב בנטילת ידיים ובהמ"ז
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
ה'פטנט' הזה הוא הרבה יותר רעוע אחר לימוד סוגיות פהב"כ וקביעות סעודה.
והאריכו בזה בספר 'לחמניות מזונות ברכתן המוציא', וכן הג"ר אריאל בוקוולד כתב ע"ז מאמר ישר ומקיף. ועוד האריכו בזה למעניתם בקבצים תורניים רבים.
והמנהג הרווח אצל כל בן תורה המדקדק במעשיו שאני מכיר, מכל חוג או עדה שלא לסמוך ע"ז כלל.
 

chaim

משתמש ותיק
בן המתחטא אמר:
ה'פטנט' הזה הוא הרבה יותר רעוע אחר לימוד סוגיות פהב"כ וקביעות סעודה.
והאריכו בזה בספר 'לחמניות מזונות ברכתן המוציא', וכן הג"ר אריאל בוקוולד כתב ע"ז מאמר ישר ומקיף. ועוד האריכו בזה למעניתם בקבצים תורניים רבים.
והמנהג הרווח אצל כל בן תורה המדקדק במעשיו שאני מכיר, מכל חוג או עדה שלא לסמוך ע"ז כלל.

אולם יעוין נא מר בספר שו"ת אורח מישור של הרב בלינוב ושו"ת חבל נחלתו של הרב ליברמן שהוכיחו בטוב טעם להתיר.
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
chaim אמר:
אולם יעוין נא מר בספר שו"ת אורח מישור של הרב בלינוב ושו"ת חבל נחלתו של הרב ליברמן שהוכיחו בטוב טעם להתיר.
ידעתי גם ידעתי מדבריהם אך בכונה ציינתי למי שבירר את הסוגיה משרשה ולא סימן מטרה להצדיק את המנהג החדש הזה.
קשה לקרוא לזה 'הוכיחו', גם אם דבריהם ערוכים בטוב טעם. זה מקסימום לימוד זכות, וגם ע"ז יש הרבה לדון.
צא ולמד מה דעת מורי ההוראה המקובלים בזה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אני לא מסכים שזה נקרא נבל ברשות התורה. לא כל אחד יכול לשבת ולברך, ג' ברכות מן התורה + ברכה מדרבנן + תחינות + פסוקים, על כל אכילת כזית.

כמובן שאם הוא מתעקש לאכול דבר שיש בו ספק, יתכבד נא ויברך כדין ספקו, אבל אם הוא בכוונה אוכל מיני פירות או מיני תבשיל שלעולם אינם מגיעים לידי חיוב ברהמ"ז, רק כדי שלא לברך את כל הנ"ל, מדוע ייקרא נבל.

וכגון אנשים כמוני, שמאמץ כביר בשבילם לכוון. ופשיטא, שאם יאכל ויברך מעין ג' או בנ"ר, כל מילה בכוונה, שעדיף מלהפטיר בשפה ולהניע ראש בברהמ"ז, בלי כוונת הלב.
 

זוזו

משתמש ותיק
שבט הלוי יא מז
"ב"ה, ט"ז כסלו תשס"ג לפ"ק.
כבוד ידידי תלמידי המובהק הגאון המפ' לשו"ת מורה צדק לרבים כש"ת מוהר"ר משה שאול קליין שליט"א דיין ומו"צ בעיה"ק ז. מ. ב"ב ורב שכונת "אור החיים".
אחדשה"ט וש"ת, 
הנה כבוד מעל' התעורר בצדק בקונטרסו הנפלא אודות לחם מזונות, גם בהכשר בתי דיני צדק והכשרים חשובים בא"י ובחו"ל, שנותנים בלא יודעים מכשול לרבים לברך עליו ברכת מזונות ובלי נט"י, ובלי בהמ"ז, ומסקנת בירור האמיתי דלפי מצב הדברים שאוכלים אותו כתחליף ללחם ממש ובקביעות סעודה גמורה כפת לחם, אין ספק כי ע"פ הלכה ברכתו המוציא, עם נט"י וברכת המזון, וכבר משנים עוררתי הרבה בזה וכו'"
הצג קובץ מצורף חוט שני על לחמניות מזונות.pdf
הצג קובץ מצורף לחמניות מזונות קליין, משה שאול.pdf

 
 

chaim

משתמש ותיק
בן המתחטא אמר:
ידעתי גם ידעתי מדבריהם אך בכונה ציינתי למי שבירר את הסוגיה משרשה ולא סימן מטרה להצדיק את המנהג החדש הזה.

אולי הם סימנו מטרה היפוך בשביל לאסור?
 

זוזו

משתמש ותיק
chaim אמר:
בן המתחטא אמר:
ידעתי גם ידעתי מדבריהם אך בכונה ציינתי למי שבירר את הסוגיה משרשה ולא סימן מטרה להצדיק את המנהג החדש הזה.

אולי הם סימנו מטרה היפוך בשביל לאסור?
כך להגיד על הרב וואזנר?
 
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
עכשיו בדיוק קבלתי "לחם בננה) מושג שעד היום לא הכרתי פשוט עוגה בצורת לחם
מה דעתכם על ברכה ועל התרבות
כמובן יהודי אמריקאי שלח לי את זה ולא שכח לציין "פת ישראל"
 

פראנק

משתמש ותיק
הדרך סלולה אמר:
עכשיו בדיוק קבלתי "לחם בננה) מושג שעד היום לא הכרתי פשוט עוגה בצורת לחם
מה דעתכם על ברכה ועל התרבות
כמובן יהודי אמריקאי שלח לי את זה ולא שכח לציין "פת ישראל"

תאכל רק באמצע סעודה אחרי שאכלת עוגה ותשים הפתק של פת ישראל בגניזה 
 

ירמיה

משתמש ותיק
פראנק אמר:
הדרך סלולה אמר:
עכשיו בדיוק קבלתי "לחם בננה) מושג שעד היום לא הכרתי פשוט עוגה בצורת לחם
מה דעתכם על ברכה ועל התרבות
כמובן יהודי אמריקאי שלח לי את זה ולא שכח לציין "פת ישראל"

תאכל רק באמצע סעודה אחרי שאכלת עוגה ותשים הפתק של פת ישראל בגניזה 
לענ"ד אי"צ גניזה. וראה אשכול בעניין על בקבוקים שכתוב עליהם פרטי דינים.
 
 

chaim

משתמש ותיק
זוזו אמר:
chaim אמר:
בן המתחטא אמר:
ידעתי גם ידעתי מדבריהם אך בכונה ציינתי למי שבירר את הסוגיה משרשה ולא סימן מטרה להצדיק את המנהג החדש הזה.

אולי הם סימנו מטרה היפוך בשביל לאסור?
כך להגיד על הרב וואזנר?
 

טוב, אז אני אסביר לך, מי שיצא בחרב וחנית נגד זה, זה היה הגרמ"ש קליין, שכתב קונטרס שלם להחמיר מחמת כל הצדדים, ונראה ברור עיקר הטעם להחמיר משום שבמציאות כן קובעים על זה סעודה וזה רמיה שמחפשים עילה ליפטר ממצוות, ורב וואזנר נתן לו הסכמה על עיקרי הדברים, ולבסוף כתב שאין למחות בחוזק יד נגד אלה שמתירים.
אם ננקוט בשמות של גדולים אז לא ייגמר הוויכוח כידוע, שהרי הגרשז"א התירו בשופי, וכן החשב האפוד (הרב חנוך פדווא) שהוא היה מגדולי הפוסקים באירופה, וכן העדה החרדית כל השנים נתנו על זה הכשר ודחו הגדולים שם (כולל הגאון רבי ישראל יעקב פישר) את כל הטענות של הרב קליין כידוע, וכן הרב לנדא ז"ל דחה את טענותיו, וחתנו הרב בלינוב כתב חיבור ארוך נגד כל הטענות של הרב קליין, ובשעתו יצא עוד קובצים למיניהם של רבנים שהתנגדו בכל תוקף לעיקרי טענותיו, וכן בשו"ת חבל נחלתו יש שם ביאור ארוך שמלבן את כל הסוגיא מרישא ועד גמירא,
עד שהגיע מי שהוא בפורום הזה וכתב שרק הגרמ"ש קליין נחת לעומקא דדינא וכל השאר רק סימנו המטרה לפני זה... ודוק היטב.

קצרתי מאוד בדברים בתקווה שעכשיו זה מובן.
 

chaim

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
ב. הרי כמובן שההלכה היא ההלכה, ומה שנילוש במי פירות ברכתו מזונות, אבל בתור יהודים, האם הבריחה הזו מנטילת ידיים וברכת המזון מגיעה ממקום בריא? בואו לא נעבוד על אף אחד, זה לחם, זה משביע, זו הסעודה שלי, וסתם לא בא לי להתאמץ ולטול ידיים ולברך ברכה ארוכה, אז יש פאטנט! אולי טיפה יש בזה מן הנבלות ברשות התורה? אולי טיפה? (ואיני מדבר על טיסות וכיוצ"ב).
זה לשון תוספות מסכת ברכות דף לז עמוד ב

וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ ללבן פרורין במים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.
 

מי כעמך ישראל

משתמש רשום
chaim אמר:
זוזו אמר:
chaim אמר:
אולי הם סימנו מטרה היפוך בשביל לאסור?
כך להגיד על הרב וואזנר?

טוב, אז אני אסביר לך, מי שיצא בחרב וחנית נגד זה, זה היה הגרמ"ש קליין, שכתב קונטרס שלם להחמיר מחמת כל הצדדים, ונראה ברור עיקר הטעם להחמיר משום שבמציאות כן קובעים על זה סעודה וזה רמיה שמחפשים עילה ליפטר ממצוות, ורב וואזנר נתן לו הסכמה על עיקרי הדברים, ולבסוף כתב שאין למחות בחוזק יד נגד אלה שמתירים.
אם ננקוט בשמות של גדולים אז לא ייגמר הוויכוח כידוע, שהרי הגרשז"א התירו בשופי, וכן החשב האפוד (הרב חנוך פדווא) שהוא היה מגדולי הפוסקים באירופה, וכן העדה החרדית כל השנים נתנו על זה הכשר ודחו הגדולים שם (כולל הגאון רבי ישראל יעקב פישר) את כל הטענות של הרב קליין כידוע, וכן הרב לנדא ז"ל דחה את טענותיו, וחתנו הרב בלינוב כתב חיבור ארוך נגד כל הטענות של הרב קליין, ובשעתו יצא עוד קובצים למיניהם של רבנים שהתנגדו בכל תוקף לעיקרי טענותיו, וכן בשו"ת חבל נחלתו יש שם ביאור ארוך שמלבן את כל הסוגיא מרישא ועד גמירא,
עד שהגיע מי שהוא בפורום הזה וכתב שרק הגרמ"ש קליין נחת לעומקא דדינא וכל השאר רק סימנו המטרה לפני זה... ודוק היטב.

קצרתי מאוד בדברים בתקווה שעכשיו זה מובן.
הרב וואזנר כאב מאוד את הזלזול בנטילת ידיים והמוציא
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
chaim אמר:
חייל של הרבי אמר:
ב. הרי כמובן שההלכה היא ההלכה, ומה שנילוש במי פירות ברכתו מזונות, אבל בתור יהודים, האם הבריחה הזו מנטילת ידיים וברכת המזון מגיעה ממקום בריא? בואו לא נעבוד על אף אחד, זה לחם, זה משביע, זו הסעודה שלי, וסתם לא בא לי להתאמץ ולטול ידיים ולברך ברכה ארוכה, אז יש פאטנט! אולי טיפה יש בזה מן הנבלות ברשות התורה? אולי טיפה? (ואיני מדבר על טיסות וכיוצ"ב).
זה לשון תוספות מסכת ברכות דף לז עמוד ב

וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ ללבן פרורין במים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.
הגרי"ש בשיעוריו שם אומר שכנראה מזה שהיה פוטר עצמו בברכהמ"ז שהיתה לוקחת לו כחצי שעה אחרת לא היה עושה את זה
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
לכאו' כל התירוצים שיאמרו ללמה מנחה ברכתה המוציא יחייבו גם לחמניות מזונות בברכת המוציא ואכמ"ל
 

chaim

משתמש ותיק
נש בר נש אמר:
chaim אמר:
חייל של הרבי אמר:
ב. הרי כמובן שההלכה היא ההלכה, ומה שנילוש במי פירות ברכתו מזונות, אבל בתור יהודים, האם הבריחה הזו מנטילת ידיים וברכת המזון מגיעה ממקום בריא? בואו לא נעבוד על אף אחד, זה לחם, זה משביע, זו הסעודה שלי, וסתם לא בא לי להתאמץ ולטול ידיים ולברך ברכה ארוכה, אז יש פאטנט! אולי טיפה יש בזה מן הנבלות ברשות התורה? אולי טיפה? (ואיני מדבר על טיסות וכיוצ"ב).
זה לשון תוספות מסכת ברכות דף לז עמוד ב

וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ ללבן פרורין במים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.
הגרי"ש בשיעוריו שם אומר שכנראה מזה שהיה פוטר עצמו בברכהמ"ז שהיתה לוקחת לו כחצי שעה אחרת לא היה עושה את זה
 

לשון התוס' הוא שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.
ובעניי גם אם לוקח לו ברכת המזון שלוש דקות אולם ממהר שיכול לאכול לחמניה מזונות, שמה לי אם מאחר חצי שעה או מאחר את האוטובוס בדקה אחת.
ולגופו של ענין נראה שהלחמניות המתוקות אין לזה קשר להתוס' הזה, כי שם שרה הלחם במים במטרה אחת לפטור מן המוציא, משא"כ בלחמניות מתוקות הרי יש הרבה אנשים שבמקום ליטול ידים באמצע העבודה שמסתפקים עם כמה קרקרים או עוגה, ובגלל שנראה כמו לחם מיגרע גרע? אתמהה? הרי שפיר ניכר שאוכל משהו בלי קביעת סעודה, וכדי לשבוע טיפה באמצע העבודה.

חוץ מזה ברגע שצריך ברכת המזון הרי צריך ללכת ללבוש כובע לכתחילה, וגם ליטול מים אחרונים, וגם מים ראשונים, והוא הרי באמצע הלימוד או העבודה ואינו רוצה להפסיק כל כך, שפיר יוכל לאכול משהו מזונות,
וכל מה שצריכים להתנגד הוא לגבי אחד שמתיישב בביתו לאכול ארוחת צהריים עם לחמניות, שבזה יש קצת טענה עליו מצד מדת חסידות, שהרי אינו דומה למי ששורה לחם כדי לפטרו מן ברכת המזון ששם הוא אותו לחם ורק לפטרו, משא"כ כאן הוא מין אחר לגמרי שהרי הוא נילוש במי פירות.
 

נש בר נש

משתמש רגיל
chaim אמר:
נש בר נש אמר:
chaim אמר:
זה לשון תוספות מסכת ברכות דף לז עמוד ב

וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ ללבן פרורין במים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.
הגרי"ש בשיעוריו שם אומר שכנראה מזה שהיה פוטר עצמו בברכהמ"ז שהיתה לוקחת לו כחצי שעה אחרת לא היה עושה את זה

לשון התוס' הוא שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.
ובעניי גם אם לוקח לו ברכת המזון שלוש דקות אולם ממהר שיכול לאכול לחמניה מזונות, שמה לי אם מאחר חצי שעה או מאחר את האוטובוס בדקה אחת.
ולגופו של ענין נראה שהלחמניות המתוקות אין לזה קשר להתוס' הזה, כי שם שרה הלחם במים במטרה אחת לפטור מן המוציא, משא"כ בלחמניות מתוקות הרי יש הרבה אנשים שבמקום ליטול ידים באמצע העבודה שמסתפקים עם כמה קרקרים או עוגה, ובגלל שנראה כמו לחם מיגרע גרע? אתמהה? הרי שפיר ניכר שאוכל משהו בלי קביעת סעודה, וכדי לשבוע טיפה באמצע העבודה.

חוץ מזה ברגע שצריך ברכת המזון הרי צריך ללכת ללבוש כובע לכתחילה, וגם ליטול מים אחרונים, וגם מים ראשונים, והוא הרי באמצע הלימוד או העבודה ואינו רוצה להפסיק כל כך, שפיר יוכל לאכול משהו מזונות,
וכל מה שצריכים להתנגד הוא לגבי אחד שמתיישב בביתו לאכול ארוחת צהריים עם לחמניות, שבזה יש קצת טענה עליו מצד מדת חסידות, שהרי אינו דומה למי ששורה לחם כדי לפטרו מן ברכת המזון ששם הוא אותו לחם ורק לפטרו, משא"כ כאן הוא מין אחר לגמרי שהרי הוא נילוש במי פירות.

אכן יש עוד דברים ששקולים לזמן מרובה אך משמע מדברי הגרי"ש שסתם כך זה לא ראוי לבטל ממנו ברכהמ"ז
לא צריכים ללבוש כובע בברכהמ"ז (ומסתמא עדיף לא ללבוש כובע כשלא לובש חליפה אך אין זה הנושא כאן כעת)
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
עוד צריך להיזהר שאם אוכלים יחד עם הלחמניה עוד דברים שהדרך לאוכלם יחד מצטרפים לשיעור קביעות סעודה
 

ירמיה

משתמש ותיק
נש בר נש אמר:
א צריכים ללבוש כובע בברכהמ"ז (ומסתמא עדיף לא ללבוש כובע כשלא לובש חליפה אך אין זה הנושא כאן כעת)
המ"ב קפ"ג י"א מעיד שמנהג ישראל לברך כשכובע לראשם.
 

נש בר נש

משתמש רגיל
מכיון שכיום אני חושב שמנהג רוב ישראל לא כך אז ממילא לא צריכים
בזמנם כשלבשו קסקטים היה יותר מצוי ללכת בכובע לבד, היום אין שום סיטואציה שאדם שמכבד את עצמו הולך בכובע בלי חליפה.
 

ירמיה

משתמש ותיק
נש בר נש אמר:
מכיון שכיום אני חושב שמנהג רוב ישראל לא כך אז ממילא לא צריכים
בזמנם כשלבשו קסקטים היה יותר מצוי ללכת בכובע לבד, היום אין שום סיטואציה שאדם שמכבד את עצמו הולך בכובע בלי חליפה.
נניח. מ"מ כשמזמנים על הכוס עיי"ש שיש יותר חיוב.
 
 

כותר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
ב.  האם הבריחה הזו מנטילת ידיים וברכת המזון מגיעה ממקום בריא? בואו לא נעבוד על אף אחד, זה לחם, זה משביע, זו הסעודה שלי, וסתם לא בא לי להתאמץ ולטול ידיים ולברך ברכה ארוכה, אז יש פאטנט! אולי טיפה יש בזה מן הנבלות ברשות התורה? אולי טיפה? (ואיני מדבר על טיסות וכיוצ"ב).
כבר הביאו ראיה לנהוג כך להיפטר מברכה"ז מתוספות (וכן כתב הרב גרינברגר בספרו)
תוספות ברכות לז: ד"ה תוריתא דנהמא. וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ ללבן פרורין במים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה:
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
חייל של הרבי אמר:
ב.  האם הבריחה הזו מנטילת ידיים וברכת המזון מגיעה ממקום בריא? בואו לא נעבוד על אף אחד, זה לחם, זה משביע, זו הסעודה שלי, וסתם לא בא לי להתאמץ ולטול ידיים ולברך ברכה ארוכה, אז יש פאטנט! אולי טיפה יש בזה מן הנבלות ברשות התורה? אולי טיפה? (ואיני מדבר על טיסות וכיוצ"ב).
כבר הביאו ראיה לנהוג כך להיפטר מברכה"ז מתוספות (וכן כתב הרב גרינברגר בספרו)
תוספות ברכות לז: ד"ה תוריתא דנהמא. וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ ללבן פרורין במים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה:
הובא לעיל והוגב
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
נש בר נש אמר:
עוד צריך להיזהר שאם אוכלים יחד עם הלחמניה עוד דברים שהדרך לאוכלם יחד מצטרפים לשיעור קביעות סעודה

וזה מצוי מאד, וכמו שהעיר ע"ז השבט הלוי ח לב "וגם מכניסים עצמם לספקות גדולות לדינא אם אוכלים יחד עם שאר הסעודה כדי שביעה "
 

chaim

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
נש בר נש אמר:
עוד צריך להיזהר שאם אוכלים יחד עם הלחמניה עוד דברים שהדרך לאוכלם יחד מצטרפים לשיעור קביעות סעודה

וזה מצוי מאד, וכמו שהעיר ע"ז השבט הלוי ח לב "וגם מכניסים עצמם לספקות גדולות לדינא אם אוכלים יחד עם שאר הסעודה כדי שביעה "

צריך לזכור שישנם הכשרים שעושים הלחמניות פחות מד' ביצים (ולפי הגר"ז פחות מו' ביצים), ולפי הרבה פוסקים ובהם הגר"ז - גם אם יאכל הרבה סלטים מ"מ לא יגיע לידי קביעת סעודה, כיון שלפי דעתם רק אם אוכל שיעור הנ"ל אז מצטרפים גם הסלטים לקביעת סעודה.
 

יעקב1

משתמש ותיק
chaim אמר:
יעקב1 אמר:
נש בר נש אמר:
עוד צריך להיזהר שאם אוכלים יחד עם הלחמניה עוד דברים שהדרך לאוכלם יחד מצטרפים לשיעור קביעות סעודה

וזה מצוי מאד, וכמו שהעיר ע"ז השבט הלוי ח לב "וגם מכניסים עצמם לספקות גדולות לדינא אם אוכלים יחד עם שאר הסעודה כדי שביעה "

צריך לזכור שישנם הכשרים שעושים הלחמניות פחות מד' ביצים (ולפי הגר"ז פחות מו' ביצים), ולפי הרבה פוסקים ובהם הגר"ז - גם אם יאכל הרבה סלטים מ"מ לא יגיע לידי קביעת סעודה, כיון שלפי דעתם רק אם אוכל שיעור הנ"ל אז מצטרפים גם הסלטים לקביעת סעודה.
שבט הלוי ח לב "וגם מכניסים עצמם לספקות גדולות לדינא אם אוכלים יחד עם שאר הסעודה כדי שביעה" 
אני לא מבין למה שאחד התישב לאכול סעודה, סלטים ו"לחמנית מזונות" ויצא מאותה סעודה עם כדי שביעה, שלא יחפשו אפשרויות נחמדות לא לברך נט"י ובהמ"ז, וכן שלא יכניסו עצמם לספקות.   
 
חלק עליון תַחתִית