האם יש הידור שיהיה לו קופסת אתרוג מכסף | ומה לגבי קופסת כסף לשופר?

משה8

משתמש רגיל
כתוב בגמרא: זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין (שבת קלג ב).

אכן זה המדובר במצוה ממש, כגון "סוכה נאה" שזה המצווה ממש, וכן "שופר נאה" וכו'.

אבל קופסת אתרוג, לא עשוי לצורך המצוה ממש. ובפרט שהוא עשוי רק לזמן שלא מקיימים את המצוה, כי מניחים את האתרוג בקופסא רק שלא בשעת הנטילה.
אם כן, האם יש הידור מצוה בזה שיהיה קופסת אתרוג מכסף?

[ואם נגיד שכן, אז יצא שיצטרכו גם קופסא לשופר מכסף].
 

יאיר

משתמש ותיק
ודאי, אמנם נראה שזה בדרגה נמוכה יותר

ציטוט: "וכורכו בשיראין נאין" ועוד למה מוסיפים לס"ת כתר, רימונים וכו'?

אלא ע"כ שגם בזה יש ענין ''זה אלי ואנוהו''
 

יאיר

משתמש ותיק
וכן לגבי שופר, כל דבר שאתה יכול לנאות אותו ולכבד את חפץ המצוה בין בגוף החפץ ובין בתוספת עליו, הוי הידור מצוה (ואין בזה חובה כמובן אלא תוספת חיבוב והידור מצוה).
 

משה8

משתמש רגיל
פותח הנושא
לגבי "וכורכו בשיראין נאין", יתכן שזה חובה. כי אסור להחזיק ס"ת ללא כיסוי. וא"כ ראוי שהכיסוי יהיה נאה. וזה כחלק מגוף המצוה.
אבל קופסא לאתרוג או לשופר, הרי מיועד רק לזמן שלא מקיימים את המצוה.
וזה שונה מס"ת, שהמצוה היא שיהיה לכל אדם ס"ת משלו, ומקיים את המצוה הזו גם בזמן שהס"ת סגור וכרוך בשיראין.
 

יאיר

משתמש ותיק
אתה מודה שיש בזה ענין מסויים אלא הוא רחוק מאוד מאוד מכוונת הגמרא או שאתה סובר שאין בזה אולי שום ענין ושום תוספת הידור מצוה או שכר?
 

משה8

משתמש רגיל
פותח הנושא
ברור שיש בזה עניין גדול וחיבוב מצוה. ומי שיעשה את זה בודאי יקבל שכר רב.
אך השאלה היא האם זה קשור לכוונת הגמרא?
 

יאיר

משתמש ותיק
הרי לכאורה הוכחת בעצמך שלא (לא באופן ישיר לפחות).

אבל ניתן ללמוד מהגמ' את העקרון לזה
 

משה8

משתמש רגיל
פותח הנושא
אם כן מעניין לברר מדוע להרבה אנשים יש קופסת כסף לאתרוג ולמגילה אך לא לשופר ולא ללולב.
כמו"כ מדוע אין מידי הרבה אנשים שיש להם קופסאות כסף לתפילין.
 

יאיר

משתמש ותיק
שמא זה נמשך אחר הבדיקה היסודית של האתרוג

וסוברים שיש ענין גם בקופסה נאה יותר ממצוות אחרות
 

משה8

משתמש רגיל
פותח הנושא
מה עושים אלו שיש להם כמה אתרוגים (רבנים, אדמורי"ם, מדקדקים, בריסק, ועוד), יש להם גם כמה קופסאות כסף עבור כל אתרוג ואתרוג?
או שמא יש להם קופסא גדולה מכסף המחולקת בפנים לכמה תאים עבור כל האתרוגים ?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח... כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן מערב ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ז"ל ספר 'דרך פיקודיך' (לבעל ה'בני יששכר') מצוה ל"ו:

ובאם רואה האדם שמכבדין אותו והוא יודע בעצמו פחיתות ערכו כמ"ש החכם (פיוט של ר' יצחק ן' מר שאול, מובא בחוה"ל שער הכניעה פ"ז ובמחזורי הספרדים לר"ה) 'חטאי לו יריחון בם שכיני אזי ברחו רחקו מגבולי', אזי יאמר בדעתו, מה נעשה לישראל כי הם מחבבין המצוות, לו יהיה מצות אתרוג הוא האתרוג הוא צומח בלא דעת נפש המשכלת הנה מניחין אותו בכלי כסף ומכבדין אותו ומנשקין אותוו לא בעבור צדקותו כי הנה לא פעל כלום כי חומר הוא, רק להיות הוא חפץ של מצוה, הנה כזאת כשיבא האורח אל איש הנה האיש רוצה לקיים מצות הכנסת אורחים (שגדולה יותר מהקבלת פני השכינה) הנה נעשה האורח חפץ של מצוה, הנה גם אם יכבדוהו ביותר לא יתפעל האורח בזהו כי הכיבוד הוא לא בעבור צדקותו, רק בעבור שנעשה אצל האכסנאי חפץ של מצוה, הגם שהוא חומריי לו יהיה שהוא כמו אתרוג וערבהו הלא מחבבין אותו בכלי כסף וזהב בעבור שנעשה חפץ של מצוה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משה8 אמר:
לגבי "וכורכו בשיראין נאין", יתכן שזה חובה. כי אסור להחזיק ס"ת ללא כיסוי. וא"כ ראוי שהכיסוי יהיה נאה. וזה כחלק מגוף המצוה.
אבל קופסא לאתרוג או לשופר, הרי מיועד רק לזמן שלא מקיימים את המצוה.
וזה שונה מס"ת, שהמצוה היא שיהיה לכל אדם ס"ת משלו, ומקיים את המצוה הזו גם בזמן שהס"ת סגור וכרוך בשיראין.
יש משנה במס' מגילה מעשה באנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב.
וכמדומני שדנים באחרונים אם זה רק למאן דס"ל שאגד הלולב הוא מצוה, או שגם ללא זה שייך להדר את הלולב ע"י גימוניות של זהב.
וכן יל"ע במה שנאמר אצל ביכורים שהיו מעטרין את השור שהביא את הביכורים לירושלים בכל מיני קישוטים, ויש שרצו לומר שזה הידור במצוות "הבאת" הביכורים, ולא הידור בביכורים עצמם.
וכן יש משנה בר"ה ששופר של מקדש היה "פיו מצופה זהב".
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משה8 אמר:
[ואם נגיד שכן, אז יצא שיצטרכו גם קופסא לשופר מכסף].
אין ענין כלל ששופר יהיה בקופסא, משא"כ אתרוג שהוא עדין ויכול להינזק, אז כל אחד צריך איזה קופסא לשאתו, לכן עשו קופסא מהודרת לאתרוג ולא לשופר.
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
יאיר אמר:
ציטוט: "וכורכו בשיראין נאין" ועוד למה מוסיפים לס"ת כתר, רימונים וכו'?

אלא ע"כ שגם בזה יש ענין ''זה אלי ואנוהו''
ספר תורה הוא חפצא של קדושה ולכן וודאי יותר שייך בו כבוד ועוד שהוא כבוד התורה
אבל גם באתרוג יש חיבוב מצווה


ואגב אורחא אמר הגראי''ל דנראה שיש מצווה לעשות בית נאה לכבוד המזוזה שבו כמש''כ רש''י ב''ק ט ב טלית נאה ציצית נאה. וטלית היינו ההיכ''ת למצווה וכמ''כ הבית הוא היכ''ת למזוזה
וצ''ע שלא החמיר בזה
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מרחיב אפיקים אמר:
יאיר אמר:
ציטוט: "וכורכו בשיראין נאין" ועוד למה מוסיפים לס"ת כתר, רימונים וכו'?

אלא ע"כ שגם בזה יש ענין ''זה אלי ואנוהו''
ספר תורה הוא חפצא של קדושה ולכן וודאי יותר שייך בו כבוד ועוד שהוא כבוד התורה
אבל גם באתרוג יש חיבוב מצווה


ואגב אורחא אמר הגראי''ל דנראה שיש מצווה לעשות בית נאה לכבוד המזוזה שבו כמש''כ רש''י ב''ק ט ב טלית נאה ציצית נאה. וטלית היינו ההיכ''ת למצווה וכמ''כ הבית הוא היכ''ת למזוזה
וצ''ע שלא החמיר בזה
שמעתי זאת בשמו רק שאמר בלשון תימה, כלומר שצריך להבין החילוק, ולא תירץ.
 
 
חלק עליון תַחתִית