מה הטעם של הלובשים גארטל בתפילה?
כתב השו"ע בסי' צא שיש ללבוש אזור בתפילה, משום הכון, מלבד האבנט שבא להפסיק בין לבו לערוה. ו"היכון" הכוונה משום כבוד התפילה שלובש בגדים מכובדים (כן פשוט וכן כתוב ב'לבוש' כאן). וכאן הבן שואל: האם הגארטל נחשב בעיני הלובשים אותו כ"בגד מכובד"? ניקח למשל חבר כנסת חסידי, כשיש לו פגישה עם אדם חשוב, האם הוא לובש גארטל? בודאי שלא. זה נתפס כ"חפץ של קדושה", ולא כחגורת כבוד, כפי שהיה בזמן הגמ' והשו"ע.
יתירה מזו, החסידים שלובשים כל היום את הגארטל, לכאורה איבדו את מעלת היכון שבגארטל, כי נמצא שאינו הכנה לתפילה כלל. וכבר העירו בזה הדברי חיים והדינובר כמו שמובא במ"ב עוז והדר. אך שוב נתבוננתי שיש להשיב בפשטות, שהיכון אינו הכנה מיוחדת לתפילה, אלא הכנה הכוונה שיהיה לבוש בבגד חשוב, וזה שלובש כל היום בגד חשוב לא מגרע. והגע בעצמך, ראש ישיבה שלובש פראק כל היום לא מקיים היכון בלבישת הפראק לתפילה.
אך טענה א' בעינה עומדת.
בקיצור. ללבוש חגורת קלאץ' וכיו"ב הוא לכאורה הרבה יותר קיום של "היכון", כאשר יש בכך מכובדות ובגד יפה. אבל גארטל לכאורה אינו ענין של חשיבות אלא של "קדושה".
כתב השו"ע בסי' צא שיש ללבוש אזור בתפילה, משום הכון, מלבד האבנט שבא להפסיק בין לבו לערוה. ו"היכון" הכוונה משום כבוד התפילה שלובש בגדים מכובדים (כן פשוט וכן כתוב ב'לבוש' כאן). וכאן הבן שואל: האם הגארטל נחשב בעיני הלובשים אותו כ"בגד מכובד"? ניקח למשל חבר כנסת חסידי, כשיש לו פגישה עם אדם חשוב, האם הוא לובש גארטל? בודאי שלא. זה נתפס כ"חפץ של קדושה", ולא כחגורת כבוד, כפי שהיה בזמן הגמ' והשו"ע.
יתירה מזו, החסידים שלובשים כל היום את הגארטל, לכאורה איבדו את מעלת היכון שבגארטל, כי נמצא שאינו הכנה לתפילה כלל. וכבר העירו בזה הדברי חיים והדינובר כמו שמובא במ"ב עוז והדר. אך שוב נתבוננתי שיש להשיב בפשטות, שהיכון אינו הכנה מיוחדת לתפילה, אלא הכנה הכוונה שיהיה לבוש בבגד חשוב, וזה שלובש כל היום בגד חשוב לא מגרע. והגע בעצמך, ראש ישיבה שלובש פראק כל היום לא מקיים היכון בלבישת הפראק לתפילה.
אך טענה א' בעינה עומדת.
בקיצור. ללבוש חגורת קלאץ' וכיו"ב הוא לכאורה הרבה יותר קיום של "היכון", כאשר יש בכך מכובדות ובגד יפה. אבל גארטל לכאורה אינו ענין של חשיבות אלא של "קדושה".