שאר לעמו אמר:
מסתפק במועט אמר:
שאר לעמו אמר:
אני שומע היטב.. שאתה מנסה להשאר בקושיתך במקום להבין.
היא לא בעלת חסד ברמה שביתו של אברהם אבינו מחפשים. בדיוק כך. (וזה פשוטו של מקרא. לא דרש).
אני אומר לך שאתה לא שומע היטב ומאשים לחינם. מדובר לדעתך בהבנה כ"כ פשוטה עד שמי שקשה לו עם זה...
נראה לי שלא מוצאים אח ורע לרמה כזו של הטבה וחסד בתורה שבכתב ובע"פ, זה משהו יוצא דופן לפי התרשמותי. נכון שהתרגלנו לשמוע את זה כל שנה בביכ"נ וגם לקרוא שמו"ת ולדבר על מידת החסד, אבל זה די קשה להבנה.
דקא כן מצאתי בתורה אצל מי שחיפש כלה לבנו. כמו שציינתי שאאע"ה יצא מסוכן בשלישי למילתו וחמה יצאה מנרתיקה וחיפש אורחים, וכשמצאם שחט ג' בקרים עבורם. גם זה מעשה שקורים בתורה כל שנה בלי לשים לב על עומק מידת החסד.
הייתי מרחיב עוד יותר על מידת החסד שאולי לרבים כיום תראה מוגזמת.
אדם עסוק כל חייו בטרחה מרובה אחר אכילה ושתיה של אורחים עובדי אלילים, לא מקהילתו או משכונתו.
נסו לדמיין שכך יטרח אדם לערבים, רוסיים שיכורים או כושים מגודלים.
כן הוא כמובן גם לימד אותם למי מברכים וכו' כמו שחז"ל מספרים אבל עדיין, זה לא חסד מוגזם?
אין תח"י את הספר מכתב מאליהו ואשמח באם מישהו יעתיק משם את המאמר על החסד.
הוא כותב שם את הדוגמה מהטירחה של אברהם למלאכים ואת השכר שזכה בעבור בניו כשהלכו במדבר, כשהמלאכים אפילו לא היו זקוקים כלל לאכול.
מצד שני את העונש שקיבלו עמון ומואב בעבור שלא יצא לקראת ישראל במדבר בלחם ובמים אף שהיו מסודרים עם באר ומן.
כיון שחסד אינו נמדד לפי המקבל אלא לפי הנותן.
וגדר מצוות חסד מתחילה במקום שמסתיימת מצות צדקה, בצדקה יש גדר של חיוב ושיוער ותנאי קיום המצווה, לעומת חסד ששם אין לה שיעור וקיומה נמצא רק במקום שאין חיוב כלל.
רק אחרי שמבינים את החסד של אברהם יכולים להבין את החסד של רבקה.
נ.ב. מי שהכיר את הר' אשר פריינד זצ"ל זכה לקבל קצת מושגים בחסד. ממליץ קצת לברר עליו כדי לתפוס שמושגים אלו היו קיימים גם בזמנינו ולא רק בהיסטוריה.