אין גבול לדרישות ?

יערב שיחי

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
יערב שיחי אמר:
מסתפק במועט אמר:
אבל אתה נתקלת. אז אולי תתאר לנו מעשה חסד שאיכשהו יזכיר את מעשה החסד של רבקה.
זכיתי גם ראיתי מלאכים בדמות אנשים לא אחד ולא שנים, שהטבה כלשהי לזולתם עלתה בעיניהם על כל מחמדי תבל, ואיני רואה מקום לפורטם כאן.

אז מה אתה כן רואה מקום כאן ? לקבוע איזה רמה של חסד אני מכיר ? את זה גם ראית אצל המלאכים ?
את זה אתה כתבת במילים מאד ברורות, ולא באתי לפגוע בך אלא לענות לך, שלא ראית אינו ראיה.
 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
יערב שיחי אמר:
מסתפק במועט אמר:
יערב שיחי אמר:
זכיתי גם ראיתי מלאכים בדמות אנשים לא אחד ולא שנים, שהטבה כלשהי לזולתם עלתה בעיניהם על כל מחמדי תבל, ואיני רואה מקום לפורטם כאן.

אז מה אתה כן רואה מקום כאן ? לקבוע איזה רמה של חסד אני מכיר ? את זה גם ראית אצל המלאכים ?
את זה אתה כתבת במילים מאד ברורות, ולא באתי לפגוע בך אלא לענות לך, שלא ראית אינו ראיה.
מה שנכון נכון. מצטער. עדיין משתוקק לשמוע על עושי חסד בסגנון זה. אא"כ לפי הסברו של המלבי"ם שהביאו לעיל. זה מקרב את הדברים לשכל.
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
מלבי"ם בראשית פרק כד
שתאמר אלי שתה וגם גמליך אשקה, שזה סימן על חכמתה וטוב לבה, שאז ראוי שתחשוב בלבה האיש הזה בודאי יש לו איזה כאב בידיו, שלכן אינו יכול לשאוב מן העין ולא להטות הכד בעצמו,

מה שקשה על פירוש המלבי"ם
שהרי אליעזר הגיע עם עוד קבוצת עבדים
ולהגיד שלכולם כאב היד זה קצת קשה.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
huo yuc יום טוב אמר:
מלבי"ם בראשית פרק כד
שתאמר אלי שתה וגם גמליך אשקה, שזה סימן על חכמתה וטוב לבה, שאז ראוי שתחשוב בלבה האיש הזה בודאי יש לו איזה כאב בידיו, שלכן אינו יכול לשאוב מן העין ולא להטות הכד בעצמו,

מה שקשה על פירוש המלבי"ם
שהרי אליעזר הגיע עם עוד קבוצת עבדים
ולהגיד שלכולם כאב היד זה קצת קשה.
נכון. אבל המלבי"ם פותח את הראש לחשוב על כיוונים ל"מה חשבה רבקה" וכדו'
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אברבנאל בראשית פרק כד
באמת זה מוכיח על רוב זריזותה וחריצות' וגם כן על טוב שכלה שחשבה והתבוננה שלאיזו סבה שאלתי לה זה אם להיותנו אנשים נכבדים ולא נסינו ללכת באלה לשתות מי באר ולהשקות את הגמלים או שיש לנו חולי או סבה אחרת לשנמנענו ממנו וגם יורה על נדיבות לבה וטוב תכונתה וכו'
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר תפארת יהונתן על בראשית פרק כד פסוק יד
והיה הנער' אשר אומר אלי' הטי נא כדך ואשתה ואמר' שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק. ענין סימן אליעזר הי' סימן מובהק ולא ניחש כי וודאי להשקות עשר' גמלים טורח רב הוא וודאי אפילו חביות רבות אינם מספיקים להשקותן ואינם יכולה הנער' הרכה והענוג' לסבול טורח כזה לירד בכד למעין לשאוב הא יכלה הזמן ויכשל כחה אמנם אם המים עולים לקראת' יפעל כל זאת בקל ולכך היה הסימן אם תשק' ע"כ המים עולים לקראת' והוא בת זוגו באמת והבן:
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
יערב שיחי אמר:
מסתפק במועט אמר:
מאוד מצוי ההיפך, אנשים מתחסדים עם הבריות, אבל לא מקיימים חובות בסיסיות.
עם כל הכבוד, גם אם יש אמת בדברים אינם נוגעים לענייננו.
אאע''ה שלח לבדוק מידות ותו לא, ואין לנו שום אינדיקציה מה היה מצבה של רבקה מבחינת קיום חיובים כלשהם, אם בכלל הכירה את המושג.
אאע''ה התעקש על משפחתו בגלל המידות טובות הטבועות.
גרים מדקדקים במצוות היו לו למכביר בביתו.

אתה אמרת שאני נתקלתי רק באנשים שעושים מה שהדין מחייב, ואני פשוט התייחסתי לזה,ורציתי להראות שהמשפט הזה הוא לא חד כיווני. זה הכל.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
יערב שיחי אמר:
מסתפק במועט אמר:
מאוד מצוי ההיפך, אנשים מתחסדים עם הבריות, אבל לא מקיימים חובות בסיסיות.
עם כל הכבוד, גם אם יש אמת בדברים אינם נוגעים לענייננו.
אאע''ה שלח לבדוק מידות ותו לא, ואין לנו שום אינדיקציה מה היה מצבה של רבקה מבחינת קיום חיובים כלשהם, אם בכלל הכירה את המושג.
אאע''ה התעקש על משפחתו בגלל המידות טובות הטבועות.
גרים מדקדקים במצוות היו לו למכביר בביתו.

אתה אמרת שאני נתקלתי רק באנשים שעושים מה שהדין מחייב, ואני פשוט התייחסתי לזה,ורציתי להראות שהמשפט הזה הוא לא חד כיווני. זה הכל.
ר' מסתפק, הבה נסתפק בזה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אליעזר חיפש אשה שתהיה מתאימה לבית אברהם, והתורה מספר לנו שזה מה שהוא מצא ברבקה, דהיינו שרבקה עשתה מה שעשתה בגלל שהיו לה את התכונות של מידת החסד של בית אברהם אבינו, וא"כ כבר אין כאן שאלה מה חשבה, ולמה עשתה כך, היא עשתה כך כי היא היתה "בעלת חסד" עם "אהבת חסד", ושזה היה כל כך חלק ממנה שהגיעה למעשה חסד כאלה, ולא משנה שהיתה בת 3, זה היה חלק מהשקפת עולמה שחסד אינו כלל קשור לאם אני "חייבת" או אם זה "מגיע לו או לא מגיע לו" או אם אני פרייארית שלו, אלא חסד לשם חסד, ולשם אהבת חסד, וכל השאר אין לזה מקום כלל וכלל.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אליעזר חיפש אשה שתהיה מתאימה לבית אברהם, והתורה מספר לנו שזה מה שהוא מצא ברבקה, דהיינו שרבקה עשתה מה שעשתה בגלל שהיו לה את התכונות של מידת החסד של בית אברהם אבינו, וא"כ כבר אין כאן שאלה מה חשבה, ולמה עשתה כך, היא עשתה כך כי היא היתה "בעלת חסד" עם "אהבת חסד", ושזה היה כל כך חלק ממנה שהגיעה למעשה חסד כאלה, ולא משנה שהיתה בת 3, זה היה חלק מהשקפת עולמה שחסד אינו כלל קשור לאם אני "חייבת" או אם זה "מגיע לו או לא מגיע לו" או אם אני פרייארית שלו, אלא חסד לשם חסד, ולשם אהבת חסד, וכל השאר אין לזה מקום כלל וכלל.
מסתבר שמעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה אינו בכלל 'מעשה חסד' כלל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
מסתבר שמעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה אינו בכלל 'מעשה חסד' כלל.
אבל אצל בית אברהם אבינו ואצל רבקה אמנו פשוט לא קיים כזה מושג של "מעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה" - ולכן כל מעשה שעוזר לבן אדם בכל צורה שהיא הוא מעשה חסד.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בלדד השוחי אמר:
מסתבר שמעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה אינו בכלל 'מעשה חסד' כלל.
אבל אצל בית אברהם אבינו ואצל רבקה אמנו פשוט לא קיים כזה מושג של "מעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה" - ולכן כל מעשה שעוזר לבן אדם בכל צורה שהיא הוא מעשה חסד.
נכון. וזאת כמו שכ' האברבנאל הנ"ל שאליעזר הבין בחכמתה וטוב שכלה שלא עשתה זאת בגלל פרייאריות אלא שהבינה שכנראה יש להם סיבה שאינם משקים בעצמם.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אליעזר חיפש אשה שתהיה מתאימה לבית אברהם, והתורה מספר לנו שזה מה שהוא מצא ברבקה, דהיינו שרבקה עשתה מה שעשתה בגלל שהיו לה את התכונות של מידת החסד של בית אברהם אבינו, וא"כ כבר אין כאן שאלה מה חשבה, ולמה עשתה כך, היא עשתה כך כי היא היתה "בעלת חסד" עם "אהבת חסד", ושזה היה כל כך חלק ממנה שהגיעה למעשה חסד כאלה, ולא משנה שהיתה בת 3, זה היה חלק מהשקפת עולמה שחסד אינו כלל קשור לאם אני "חייבת" או אם זה "מגיע לו או לא מגיע לו" או אם אני פרייארית שלו, אלא חסד לשם חסד, ולשם אהבת חסד, וכל השאר אין לזה מקום כלל וכלל.

הרב @יושב אוהלים ,יש פה שאלה שאליה התכוונתי , ומשום מה גלשה לכיוון של פראייריות ,מגיע-לא מגיע, והיא מורכבת בעצם משני חלקים.
ב. האם ההפרזה והמאמץ הנדרש, שנראה בלי שום פרופורציות ליכולת של האדם, זה משהו שאדם צריך לשאוף אליו כאידיאל של מידת החסד.
א. האם כשאני מטיב עם מישהו בדבר שהוא לא מוכן להיטיב לעצמו ואין לו פחות יכולת ממני, יש לזה בכלל שם חסד.
 

הערשלה

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מסתפק במועט אמר:
שאר לעמו אמר:
אני שומע היטב.. שאתה מנסה להשאר בקושיתך במקום להבין.
היא לא בעלת חסד ברמה שביתו של אברהם אבינו מחפשים. בדיוק כך. (וזה פשוטו של מקרא. לא דרש).
אני אומר לך שאתה לא שומע היטב ומאשים לחינם. מדובר לדעתך בהבנה כ"כ פשוטה עד שמי שקשה לו עם זה... 

נראה לי שלא מוצאים אח ורע לרמה כזו של הטבה וחסד בתורה שבכתב ובע"פ, זה משהו יוצא דופן לפי התרשמותי. נכון שהתרגלנו לשמוע את זה כל שנה בביכ"נ וגם לקרוא שמו"ת ולדבר על מידת החסד, אבל זה די קשה להבנה. 
דקא כן מצאתי בתורה אצל מי שחיפש כלה לבנו. כמו שציינתי שאאע"ה יצא מסוכן בשלישי למילתו וחמה יצאה מנרתיקה וחיפש אורחים, וכשמצאם שחט ג' בקרים עבורם. גם זה מעשה שקורים בתורה כל שנה בלי לשים לב על עומק מידת החסד.
הייתי מרחיב עוד יותר על מידת החסד שאולי לרבים כיום תראה מוגזמת.
אדם עסוק כל חייו בטרחה מרובה אחר אכילה ושתיה של אורחים עובדי אלילים, לא מקהילתו או משכונתו.
נסו לדמיין שכך יטרח אדם לערבים, רוסיים שיכורים או כושים מגודלים.
כן הוא כמובן גם לימד אותם למי מברכים וכו' כמו שחז"ל מספרים אבל עדיין, זה לא חסד מוגזם?

אין תח"י את הספר מכתב מאליהו ואשמח באם מישהו יעתיק משם את המאמר על החסד.
הוא כותב שם את הדוגמה מהטירחה של אברהם למלאכים ואת השכר שזכה בעבור בניו כשהלכו במדבר, כשהמלאכים אפילו לא היו זקוקים כלל לאכול.
מצד שני את העונש שקיבלו עמון ומואב בעבור שלא יצא לקראת ישראל במדבר בלחם ובמים אף שהיו מסודרים עם באר ומן.
כיון שחסד אינו נמדד לפי המקבל אלא לפי הנותן.
וגדר מצוות חסד מתחילה במקום שמסתיימת מצות צדקה, בצדקה יש גדר של חיוב ושיוער ותנאי קיום המצווה, לעומת חסד ששם אין לה שיעור וקיומה נמצא רק במקום שאין חיוב כלל.

רק אחרי שמבינים את החסד של אברהם יכולים להבין את החסד של רבקה.

נ.ב. מי שהכיר את הר' אשר פריינד זצ"ל זכה לקבל קצת מושגים בחסד. ממליץ קצת לברר עליו כדי לתפוס שמושגים אלו היו קיימים גם בזמנינו ולא רק בהיסטוריה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
יושב אוהלים אמר:
אליעזר חיפש אשה שתהיה מתאימה לבית אברהם, והתורה מספר לנו שזה מה שהוא מצא ברבקה, דהיינו שרבקה עשתה מה שעשתה בגלל שהיו לה את התכונות של מידת החסד של בית אברהם אבינו, וא"כ כבר אין כאן שאלה מה חשבה, ולמה עשתה כך, היא עשתה כך כי היא היתה "בעלת חסד" עם "אהבת חסד", ושזה היה כל כך חלק ממנה שהגיעה למעשה חסד כאלה, ולא משנה שהיתה בת 3, זה היה חלק מהשקפת עולמה שחסד אינו כלל קשור לאם אני "חייבת" או אם זה "מגיע לו או לא מגיע לו" או אם אני פרייארית שלו, אלא חסד לשם חסד, ולשם אהבת חסד, וכל השאר אין לזה מקום כלל וכלל.

הרב @יושב אוהלים ,יש פה שאלה שאליה התכוונתי , ומשום מה גלשה לכיוון של פראייריות ,מגיע-לא מגיע, והיא מורכבת בעצם משני חלקים.
ב. האם ההפרזה והמאמץ הנדרש, שנראה בלי שום פרופורציות ליכולת של האדם, זה משהו שאדם צריך לשאוף אליו כאידיאל של מידת החסד.
א. האם כשאני מטיב עם מישהו בדבר שהוא לא מוכן להיטיב לעצמו ואין לו פחות יכולת ממני, יש לזה בכלל שם חסד.
לענ"ד נראה
א. ברור שלא, מזכיר לי את הסיפור על הזקנה שהעבירו אותה את הכביש כיתה שלימה כי היה להם מבצע של חסד, כשנשאלו למה היה צריך לזה כיתה שלימה? ענו "היא לא רצתה"...
ב. ברור שזה אחד מהדברים שעליהם אמרו חז"ל שאין להם שיעור, יחד עם זאת זה צריך להיות ביכולת של האדם כמו בכל דבר. (אצל רבקה רואים שזה היה ביכולתה...)
 

פלוני

משתמש ותיק
למד לשונך לומר אמר:
מסתפק במועט אמר:
אליעזר מצפה שרבקה תשקה אותו ומיוזמתה תשקה גם את גמליו. והיא באמת עושה זאת.
מה פתאום שנערה תעשה כזה דבר, גם אם היא בעלת חסד מופלגת. זה  נראה לעין ממש מופרז שנערה תטרח כך עבור גבר שיכול בעצמו לעשות זאת היטב
נצא מנקודת הנחה שרגיל היה אצל רבקה שהמים עולים לקראתה ,ולכן שאבה רבקה מתוך הנחה שהאורח יצטרך פי כמה להתאמץ לשאוב מים, היות ולקראתו לא יעלו המים...
זוהי ההגדרה המדויקת לחסד, רתימת היכולת האישית שלך לעזרה לאחרים שלא ניחנו ביכולת זו.

רק להעיר שזה נכון אולי ברמת ההגדרה של חסד (אם כי לא ברור אז מה כן ההגדרה של פראייר, וכי דבר שאדם מסוגל לעשות לבדו לפראיר יחשב באם יבקש את חסדו של חברו), אבל ספציפית לגבי רבקה לא, כי כ' מפורש למעיין בפס' שבחלק של הגמלים היתה שאיבה והמים לא עלו לה
וביארו בעלי המוסר שלחסד צריך להתאמץ!
 

פלוני

משתמש ותיק
למד לשונך לומר אמר:
מסתפק במועט אמר:
אליעזר מצפה שרבקה תשקה אותו ומיוזמתה תשקה גם את גמליו. והיא באמת עושה זאת.
מה פתאום שנערה תעשה כזה דבר, גם אם היא בעלת חסד מופלגת. זה  נראה לעין ממש מופרז שנערה תטרח כך עבור גבר שיכול בעצמו לעשות זאת היטב
נצא מנקודת הנחה שרגיל היה אצל רבקה שהמים עולים לקראתה ,ולכן שאבה רבקה מתוך הנחה שהאורח יצטרך פי כמה להתאמץ לשאוב מים, היות ולקראתו לא יעלו המים...
זוהי ההגדרה המדויקת לחסד, רתימת היכולת האישית שלך לעזרה לאחרים שלא ניחנו ביכולת זו.





רק להעיר שזה נכון אולי ברמת ההגדרה של חסד (אם כי לא ברור אז מה כן ההגדרה של פראייר, וכי דבר שאדם מסוגל לעשות לבדו לפראיר יחשב באם יבקש את חסדו של חברו), אבל ספציפית לגבי רבקה לא, כי כ' מפורש למעיין בפס' שבחלק של הגמלים היתה שאיבה והמים לא עלו לה
וביארו בעלי המוסר שלחסד צריך להתאמץ!
 

מצולות ים

משתמש ותיק
ראו מה שכתבתי כאן בשם המשך חכמה. למעשה, לא מצאתי זאת במשך חכמה ואולי המקור הוא בכלל הגרי"י קניבסקי. בכל אופן עיקר התשובה נפלאה. שבת שלום. 
 

צורב

משתמש ותיק
לכאו' בפסוק עצמו כתוב הסיבה שהיה נצרך לבקש טובה, שהרי כתוב לעת ערב לעת צאת השואבות, וכפי הנראה זמן זה היה מיועד לשואבות, ולא היה מתאים שגבר יתקרב לשאוב בזמן זה, ואחר שבא מהדרך והיה נצרך לשתייה הוא והגמלים, הוצרך לבקש טובה מאחת השואבות שתשאב בשבילו, וכפי הנראה הסימן היה שלא ביקש בשביל הגמלים, אבל אם היה מבקש זה דבר יותר רגיל שתשאב גם בשבילם, אחר שהוא מנוע לשאוב בזמן הזה.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
אליעזר מצפה שרבקה תשקה אותו ומיוזמתה תשקה גם את גמליו. והיא באמת עושה זאת.
מה פתאום שנערה תעשה כזה דבר, גם אם היא בעלת חסד מופלגת. זה  נראה לעין ממש מופרז שנערה תטרח כך עבור גבר שיכול בעצמו לעשות זאת היטב
מניין לך שאליעזר חשב שתבא על כך שתבוא נערה / ילדה בת 3?  הרי יצחק כבר בן 40.

אולי הוא דווקא ציפה לאיזו ג'אדה ענקית, בעלבוסט'ה אמיתית, שתוך שניות תמלא מים עבור כולם? 

הרי אשתו של יצחק אמורה להיות אחת מארבע אמהות.

ולכן ביקש את שביקש.

:-)

וכיוון שזו הגיעה, וראה שהמים עולים לקראתה. החליט בכל אופן לנסותה.

ובשורה הבאה אולי יש בה מן התשובה לשאלתך כפי שהגדרת אותה שוב באחת התגובות.

הרי מצידו מספיק עצם הרצון לשאוב לכל הגמלים.
לו היתה נשברת באמצע, זה לא היה מורה על חסרון במידות, אלא על מגבלות כוחה הפיזי.
ולכן אליעזר ציפה שהיא רק תאמר לו וגם לגמליך אשאב, לא שבהכרח תעשה זאת במידה ויתם כוחה.
(זה גם נכנס כמדומני במשמעות הפסוקים)
זה שהיא הצליחה למלאות הכל, זהו בונוס. יכולת פיזית.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
צורב אמר:
לכאו' בפסוק עצמו כתוב הסיבה שהיה נצרך לבקש טובה, שהרי כתוב לעת ערב לעת צאת השואבות, וכפי הנראה זמן זה היה מיועד לשואבות, ולא היה מתאים שגבר יתקרב לשאוב בזמן זה, ואחר שבא מהדרך והיה נצרך לשתייה הוא והגמלים, הוצרך לבקש טובה מאחת השואבות שתשאב בשבילו, וכפי הנראה הסימן היה שלא ביקש בשביל הגמלים, אבל אם היה מבקש זה דבר יותר רגיל שתשאב גם בשבילם, אחר שהוא מנוע לשאוב בזמן הזה.

נראה כדבריך. "לעת צאת השואבות" מסביר חלק גדול מהעניין. יישר כוח.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
אליעזר מצפה שרבקה תשקה אותו ומיוזמתה תשקה גם את גמליו. והיא באמת עושה זאת.
מה פתאום שנערה תעשה כזה דבר, גם אם היא בעלת חסד מופלגת. זה  נראה לעין ממש מופרז שנערה תטרח כך עבור גבר שיכול בעצמו לעשות זאת היטב
שאלה שהזכירה נשכחות...
לא ממש קשור, אבל בכל אופן.
כשלומדים את נושא המוגנות בגן/ביה"ס וכו', אחת הנקודות המרכזיות היא כיצד ילדה בת 3 משוחחת עם גבר זר וכו'???
ובפרט לפי הכיוון הנ"ל של ר' HaimL.
ואכמ"ל
לגופו של ענין,
אציע כיון מעט מחודש.
מנ"ל שבאמת רבקה הייתה טורחת עד כדי כך לכל אחד?
וכי זו הפעם הראשונה שהייתה יכולה לעשות כן, כלומר האם היה זה דרכה למלא לכל הרועים באזור שלה מים מחמת מידת חסדה?
(ואין להשיב שכאן אליעזר ביקש ממנה בפירוש, שא"כ נאמר שמידת החסד היא רק כשמבקשים???)
יתכן שכאן היה דבר שונה, אליעזר ביקש מה' סימן של נערה שתעשה חסד מופלג, ואף הוא ידע שזה דבר מוגזם לבקש, אבל ביקש מה' חסד ואמת שיהיה בטוח שהיא היא המיועדת לבית הגדול של אברהם. וה' סובב שבדיוק באותה שעה היא הזדמנה לבאר, וה' נתן בליבה לעשות משעה נדיבות מיוחדת, כדי שיתקיים הסימן שעשה אליעזר.
אין באומרי שרבקה לא הייתה תמיד בעלת חסד מופלג, אבל חסד כזה הוא נראה כמו אצבע אלוקים לקיום הסימן. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בלדד השוחי אמר:
מסתבר שמעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה אינו בכלל 'מעשה חסד' כלל.
אבל אצל בית אברהם אבינו ואצל רבקה אמנו פשוט לא קיים כזה מושג של "מעשה שהוא בכלל פרייאריות גמורה" - ולכן כל מעשה שעוזר לבן אדם בכל צורה שהיא הוא מעשה חסד.

ראיתי בשבת דבר מדהים בשם בשם א' מגדולי הדור הקודם (לצערי שכחתי מי הוא) לתרץ למה אין מברכים אשר קדשנו במצוותיו לעשות חסד" (שיש מתרצים משום שכל מצוה שצריך לאחרים כדי לקיימו אין מברכים עליו), ואמר האי גאון כיון שחסד אין אנו עושים רק בגלל ש"ציוונו", וא"כ מה שלא ציוונו לא עושים, אלא חסד הוא האהבה לעזור לשני בכל דבר וענין שיעזור לו, גם כשאינו מחוייב. כ"ד.
ובדומה לזה כ' הח"ח בספרו אהבת חסד, (תחילת חלק שני) שלא כתוב בפסוק "עשות חסד" אלא "אהבת חסד", כיון שאין עושין רק חסד מפני שמוכרח לפלוני, אלא משום אהבת מידת החסד עצמו.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דנו כאן בנושא של פרייאריות אם זה בכלל שם חסד או לא.
מענין לענין, יש גם כאלו שסובלים מבעיה אחרת. הם לא פרייארים, אבל הם לא יודעים להגיד 'לא', מה שמהוה כר פורה לניצול של אנשים אחרים שמנצלים את טוב לבם. וכולנו מכירים אנשים כאלו.
אצל אנשים כאלו יש בעיה, שבאמת א"א לדעת אם הם באמת בעלי חסד, או שהם פשוט לא יודעים להגיד 'לא'. הרי ברור שמי שלא יודע להגיד לא, גם ה'כן' שלו הוא לא 'כן'.

שמעתי פעם ממחנך מוכר שביאר בנושא של אליעזר ורבקה, שהסיבה שאליעזר התנה את הענין בכך שהאשה תוסיף מעצמה יותר ממה שהוא יבקש ממנה, דהיינו להשקות גם את גמליו ולא רק אותו כבקשתו, היא בגלל שבזה שהיא רק ממלאת את בקשתו ומשקה אותו עדיין אי אפשר לדעת אם היא באמת בעלת חסד או שהיא פשוט לא יודעת לסרב, ואילו יכלה היתה מסרבת, ורק מזה שהיא הוסיפה מעצמה להתנדב גם מה שלא התבקשה אפשר ללמוד על תכונת החסד המיוחדת שלה יותר מהרגיל.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דנו כאן בנושא של פרייאריות אם זה בכלל שם חסד או לא.
מענין לענין, יש גם כאלו שסובלים מבעיה אחרת. הם לא פרייארים, אבל הם לא יודעים להגיד 'לא', מה שמהוה כר פורה לניצול של אנשים אחרים שמנצלים את טוב לבם. וכולנו מכירים אנשים כאלו.
אצל אנשים כאלו יש בעיה, שבאמת א"א לדעת אם הם באמת בעלי חסד, או שהם פשוט לא יודעים להגיד 'לא'. הרי ברור שמי שלא יודע להגיד לא, גם ה'כן' שלו הוא לא 'כן'.

שמעתי פעם ממחנך מוכר שביאר בנושא של אליעזר ורבקה, שהסיבה שאליעזר התנה את הסימן בכך שהאשה תוסיף מעצמה יותר ממה שהוא יבקש ממנה, דהיינו להשקות גם את גמליו ולא רק אותו כבקשתו, היינו בגלל שבזה שהיא רק ממלאת את בקשתו ומשקה אותו עדיין אי אפשר לדעת אם היא באמת בעלת חסד או שהיא פשוט לא יודעת לסרב, ואילו יכלה היתה מסרבת, ורק מזה שהיא הוסיפה מעצמה להתנדב גם מה שלא התבקשה אפשר ללמוד על תכונת החסד המיוחדת שלה יותר מהרגיל.
וע"ע
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=6175
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=11814
 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
דנו כאן בנושא של פרייאריות אם זה בכלל שם חסד או לא.
מענין לענין, יש גם כאלו שסובלים מבעיה אחרת. הם לא פרייארים, אבל הם לא יודעים להגיד 'לא', מה שמהוה כר פורה לניצול של אנשים אחרים שמנצלים את טוב לבם. וכולנו מכירים אנשים כאלו.
אצל אנשים כאלו יש בעיה, שבאמת א"א לדעת אם הם באמת בעלי חסד, או שהם פשוט לא יודעים להגיד 'לא'. הרי ברור שמי שלא יודע להגיד לא, גם ה'כן' שלו הוא לא 'כן'.

שמעתי פעם ממחנך מוכר שביאר בנושא של אליעזר ורבקה, שהסיבה שאליעזר התנה את הענין בכך שהאשה תוסיף מעצמה יותר ממה שהוא יבקש ממנה, דהיינו להשקות גם את גמליו ולא רק אותו כבקשתו, היא בגלל שבזה שהיא רק ממלאת את בקשתו ומשקה אותו עדיין אי אפשר לדעת אם היא באמת בעלת חסד או שהיא פשוט לא יודעת לסרב, ואילו יכלה היתה מסרבת, ורק מזה שהיא הוסיפה מעצמה להתנדב גם מה שלא התבקשה אפשר ללמוד על תכונת החסד המיוחדת שלה יותר מהרגיל.
הרעיון ההנה אותי ברגע הראשון, אבל אח"כ עברה בי מחשבה ש"לא לדעת לסרב" זה מחוליי תקופתנו ואולי בימים שפויים יותר זה לא היה מצוי. מעניין דעת המשתתפים בעניין.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
קדמא ואזלא אמר:
דנו כאן בנושא של פרייאריות אם זה בכלל שם חסד או לא.
מענין לענין, יש גם כאלו שסובלים מבעיה אחרת. הם לא פרייארים, אבל הם לא יודעים להגיד 'לא', מה שמהוה כר פורה לניצול של אנשים אחרים שמנצלים את טוב לבם. וכולנו מכירים אנשים כאלו.
אצל אנשים כאלו יש בעיה, שבאמת א"א לדעת אם הם באמת בעלי חסד, או שהם פשוט לא יודעים להגיד 'לא'. הרי ברור שמי שלא יודע להגיד לא, גם ה'כן' שלו הוא לא 'כן'.

שמעתי פעם ממחנך מוכר שביאר בנושא של אליעזר ורבקה, שהסיבה שאליעזר התנה את הענין בכך שהאשה תוסיף מעצמה יותר ממה שהוא יבקש ממנה, דהיינו להשקות גם את גמליו ולא רק אותו כבקשתו, היא בגלל שבזה שהיא רק ממלאת את בקשתו ומשקה אותו עדיין אי אפשר לדעת אם היא באמת בעלת חסד או שהיא פשוט לא יודעת לסרב, ואילו יכלה היתה מסרבת, ורק מזה שהיא הוסיפה מעצמה להתנדב גם מה שלא התבקשה אפשר ללמוד על תכונת החסד המיוחדת שלה יותר מהרגיל.
הרעיון ההנה אותי ברגע הראשון, אבל אח"כ עברה בי מחשבה ש"לא לדעת לסרב" זה מחוליי תקופתנו ואולי בימים שפויים יותר זה לא היה מצוי. מעניין דעת המשתתפים בעניין.

אוהה...
שאלה מצוינת,
אני כבר מהרהר בזה הרבה זמן...
 
חלק עליון תַחתִית